Filtra per genere
ראש הישיבה לבוגרי צבא בעלי, ורב שכונת היובל בישוב עלי ובנוסף לכך מעביר שיעורי תנך ואמונה ברחבי הארץ. הרב אליעזר ניכר בדרכו היחודית להצליח לקחת את כל שומעיו ולרומם אותם אל מבט יחודי שלא הביטו דרכו. שיעוריו הם בכל מרחב התורה – אמונה , פ"ש , תנ"ך ,הלכה, אגדה וגמרא. את מרבית שיעוריו מעביר בישיבה לבוגרי צבא -בעלי , מעבר לכך מעביר שיעורים קבועים בישיבות – הכותל, מעלה אליהו, אלון מורה, רמת גן, במדרשת הרובע, בימי עיון ובעוד מקומות רבים ברחבי הארץ. לרב אליעזר יש כישרון מופלא ללימוד התנ"ך ללא הורדת התוכן,היראה והקדושה ממקומו והמשך הכרת הפער העצום בנינו לבין הדורות עם חידוד והעברת המסרים המדויקים
- 338 - פרשה בקצרה | חיי שרה - נצחון האדם בחיים
נצחון האדם- בחיים [פרשת חיי שרה] | הרב אליעזר קשתיאל
הרב קשתיאל לפרשת חיי שרה תשפ''ה (מלחמת חרבות ברזל):
הרבה פעמים אנחנו רוצים להשפיע על הסביבה, במיוחד מי שמלא תורה ובטחון בה'.
בפרשה מופיעה שיטת ההשפעה הכי חזקה.
העבד מגיע למשפחת הכלה, ומוצא משפחה עם תאוות ממון ועבודת אלילים.
כשהעבד מדבר אל האמא והאח הוא משפיע עליהם, ולא רק שמסכימים לתת רבקה, אלא סגנון דיבורם מלא אמונה!
כל סיפורו אליהם על קורותיו מתאר איך חי את המציאות באמונה גדולה, מלאה תפילות.
''כאשר דיבר ה' " - שכך נראה שדיבר לפי סיפורך.
רואים שדרך בה אדם חי ומאמין משפיעה על סביבתו.
ב'אדר היקר' שכתב הרב על חתנו, ר' אליהו דוד רבינוביץ' כותב הרב קוק:
האדרת היה רב בפוניבז' והיתה שם התעוררות רפורמית. אבל האדר'ת לא נכנס לוויכוחים, והשפעתו היתה רק מעצם נוכחותו.
במפגש עם אדם אמיתי משהו בלב מתרכך, משהו מחלחל, יש רצון להזדהות.
וכותב הרב קוק שזאת היא עיקר ההשפעה. דווקא בלי שום כוונה מצידו.
לפני 3 שנים היה בישיבה חוג לרווקים עם הרב קשתיאל. הרב קשתיאל נתן להם משימה לכתוב כל אחד על שני אנשים שהכי השפיעו עליהם בחיים.
ובאמת כתבו הרבה על כאלו שהשפיעו באישיותם ובמגע איתם. לא שכיוונו להשפעה דווקא.
כשנמצאים בזמנים שיש תחושה של מלחמת דעות ומאבקי השקפה, מה שישפיע אלו החיים עצמם, יותר מאלפי מאמרים ודרשות מלהיבות.
העבד - אפילו את שמו איננו יודעים,להדגיש שאינו מישהו מסוים שנשלח ע''י אברהם כתלמידו. עבד - שחי חיים טבעיים את חיי אדוניו.
רועי קליין הי''ד נתן שיחה במכינה לפני גיוס כשהיה מ''פ.
אחד החבר'ה שאל אותו מה הוא עושה אם חברים סביבו בצבא מנהלים את פיהם. והוא ענה שלא נתקל אף פעם במצב כזה. והעידו אחר מותו חבריו בצבא שהוא היה מדבר בשפה כל כך טהורה, ולידו אנשים לא יכלו לרדת נמוך בדיבורם.
חיי שרה - הם אלו שהשפיעו הכי הרבה. בזכות מי שהיו אברהם ושרה בחייהם. חלחל בלבבות יותר מכל דבר אחר.
מכאן גם הערך של סיפורי צדיקים, וסיפורים בכלל.
ניצחון הקדושה הוא בחיים.
הרב יעקב לבנון בשם החת''ס: אם יש לאדם התלבטות האם לכתוב ספר או לבוא במגע עם אנשים - עדיף לבוא במגע עם אנשים.
וכן בקהלת: הזהר בני עשות ספרים הרבה...
וינחם יצחק אחרי אימו - מציאות חיי רבקה נתנה לו כח להתמודד עם מות שרה.
אנחנו זקוקים לנחמות. ישלח לנו הקב''ה שמחות לרפא שברנו.
שבת שלום
ישועות ונחמות.
Fri, 22 Nov 2024 - 16min - 337 - פרשת חיי שרה - למה הבכי חשוב בחייםFri, 22 Nov 2024 - 33min
- 336 - פרשה בקצרה | וירא - מי יעלה בהר ה'Fri, 15 Nov 2024 - 15min
- 335 - לך-לך - לא לשכוח את האחריות על החסדים הכלליםThu, 07 Nov 2024 - 44min
- 334 - לימוד תורה וכיבוש הארץ, דבר אחד הםThu, 07 Nov 2024 - 33min
- 333 - פרשה בקצרה | נח ור"ח חשון - חודש המחאה
הרב קשתיאל לפרשת נח וראש חודש חשוון: בית המקדש הראשון שבנה שלמה - סיימו בחשוון. בספר מלכים נקרא חודש בול. נחנך בכל זאת בחודש תשרי בשנה אחר כך. נפגע מכך חודש חשוון והתלונן בפני הקדוש ברוך הוא. הבטיח לו הקב''ה שחנוכת בית השלישי תהיה בחודש חשוון. אם כך, פעמיים חודש חשוון קשור לבית המקדש. בחודש חשוון התחיל המבול. זהו חודש שצועק: "האם יש צדק בעולם?" "האם יש משפט בארץ?" ""הקב''ה אתה בראת עולם, -האם מלכות ה' מתגלה בו?" במדרש תנחומא מתואר שבכל שנה בחודש חשוון ירד מבול. עד שבנה שלמה מקדש. הלבנה הופיע אז במלואה - רמז להופעה מלאה של השכינה בארץ. שאו שערים ראשיכם ויבוא מלך הכבוד. שלמה אומר בכך שאנחנו מגשימים את הכרזתנו בתשרי שה' הוא מלך הארץ, יושב הכרובים הופיע, הנשא שופט על הארץ. אבל באמת חודש חשוון מייצג את הטענה התמידית והמחאה. מחאה מתמדת היא ההסכמה אם כך שהמציאות עדיין לא מתוקנת. בחודש חשוון נפטרה רחל שהיא מאנה להינחם. כח שלא מוכן לשתוק ומוחה. ויש שכר לפעולה זו. לפי ספר יצירה חודש חשוון כנגד האות 'נ' . זאת האות שנופלת אחרי מלכותך מלכות כל עולמים. האות 'נ' רומזת על הנופלים. לעת''ל חנוכת ביהמ''ק השלישי תהיה בחשון. (ענה הרב קשתיאל לחייל ששאל על פאצ' בית המקדש: שימני כחותם על זרועך) המבול היא המחאה שאינה מרפה. במחאה יש כאב, משהו לא קל ולא נעים, אבל בזכותה בסוף נגיע. חשון זהו חודש הזריעה. הזורעים בדמעה. על מה דומעים? על הציפיות הגבוהות. שיהפוך ה' החודש לששון ולשמחה , לישועה ולנחמה. סוף וקץ לכל צרותינו, תחילה וראש לפדיון נפשנו. שבת שלום וחודש טוב.
Fri, 01 Nov 2024 - 15min - 332 - ערב שמחת תורה - שמרנות והתחדשותWed, 23 Oct 2024 - 16min
- 331 - האתרוג, האות ה' וכח הדיבור של עם ישראלTue, 22 Oct 2024 - 29min
- 330 - האות ה' וכח הדיבור של עם ישראלTue, 22 Oct 2024 - 12min
- 329 - "מנחתם ונסכיהם" - בבירור אושפיזין היום
הרב קשתיאל, סוכות: ביום הרביעי של סוכות קוראים בתורה ''מנחתם ונסכיהם'' ולא ''ומנחתם'' כבשאר ימי סוכות. דווקא ביום הרביעי הושמט ה'ואו'. יום רביעי מסמל את מידת הנצח. בהקפות של הושענא רבא נאמר בסוף הקפה רביעית: "נעימות בימינך נצח". הנצח שייך רק לישראל. נכון שמקריבים שבעים פרים בסוכות כנגד אומות העולם, אך העמים לא יחיו לנצח. בבל. אדום. אשור. רומי. ועוד. אימפריות במהלך הדורות לא נשארו ולא יישארו. האות 'ואו' מסמלת את החיים. ביום הרביעי ברא ה' את המאורות - ובתורה נכתב בכתיב חסר, ''מארות'', אומר רש''י: לשון מארה, רמז לעבודת כוכבים. אימפריות שטוענות שהן כוכבים. הורידו להם את ה'ואו' שתי דעות בזוהר אם יום רביעי של סוכות שייך למשה - הוא הנצח. התורה. אבל אומות העולם לא מוכנים לקבל את התורה. מה מוכנים לקבל? את הברכה. זה הביא יוסף. מוכנים אומות העולם לקבל כל מיני חכמות, מדעים, שיש בעם ישראל. ולכן יש גורסים שיום רביעי הוא של יוסף. אנחנו מחכים שישתנו אומות העולם ותעבור המארה ויהיו מוכנים לקבל התורה. מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון.
Sun, 20 Oct 2024 - 05min - 328 - שבת וחול המועד סוכות - "וירד ד' בענן... אל רחום וחנון" - לימוד הזכות בזמן הרגל
הרב קשתיאל לשבת חול המועד סוכות תשפ''ה (מלחמת חרבות ברזל): כמה תפקידים לענני הכבוד: 1. שמירה והגנה 2.חוצץ לקדושה, כדברי הרמב''ן: השגחת ה' על ישראל כשמשה עולה לכפר על חטא העגל, ה' מגלה לו השגחת אהבה וחסד, פניו של ה', אבל אי אפשר להראות הכול כי זאת קדושה מאוד גדולה, ''וירד ה' בענן ויתייצב עימו שם''. 3.בתפילת כניסה לסוכה: הרב כבסני מעווני ומחטאתי טהרני. במדרש: ארבעים שנה כיבס הענן את בגדי בני ישראל. גם זה סוג של הסתרה. הקב''ה כביכול לא רואה את טעויות ופגמי בני ישראל. בשלושת הרגלים כולם נחשבים טהורים וצדיקים, חברים. המשנה בחגיגה מביאה קוּלות בדיני טהרה ברגלים. במיוחד בסוכות צריך להתנהג במידת הרחמים. לא לראות פגמי בני ישראל. עוסקים בי''ג מידות הרחמים, בעין הטובה. יש גדולי ישראל שהיו מצטיינים בזה. למדו ממשה רבנו שהתחנן על עם ישראל כל כך הרבה ימים. המהר''יל דיסקין אומר שגם אם מישהו לא הצליח לנקות עוונותיו ביום כיפור יש לו עוד זמן לנקות, חמישים ואחד יום מחודש אלול. עד הושענא רבא. 'הושע נא' - נא=51. ללבן ולצרף עוד יהודי ועוד יהודי לכלל ישראל. נוטלים גם הערבות. ראויים כל ישראל לשבת תחת סוכה אחת. תחת הענן המכסה העבירות. ר' אהרון מבלז, ניצל מהשואה. חי בתל אביב. לא הסכים לבוא לירושלים או לבני ברק. והיו באים להראות לו הקשיים של לגור בתל אביב, עם לכאורה עוונות יהודים שחיים שם, והיה מתווכח ומלמד זכות, עד שקראו לו ר' לוי יצחק מבדרדיטשב של תל אביב. אמרו לו על מסיבות חול שהיו בתל אביב ביום טוב, והיה אומר ראיתם איך גם הם שמחים היום בשמחת החג. ועל חילול שבת היה אומר שודאי טעו אותם היו היהודים בחשבון שהיום לא שבת. במיוחד על תושבי ארץ ישראל היה מלמד זכות. לא היה אומר 'חילונים' אלא 'אלו ששכחו לשמור שבת'. בשבת נקרא על ענן הכבוד ועל י''ג מידות רחמים. רוצה הקב''ה לקדם ישועת ישראל. צריך להתפלל שימשיך ה' להביא לנו ניצחונות ונחמות ושמחות על הכאב העצום על הנופלים במלחמה. כל החיילים היקרים, הקדושים והצדיקים שיפרוס עליהם ה' סוכת שלומו, יתהלך לפניהם להכריע אויביהם. שבת שלום וחג שמח.
Fri, 18 Oct 2024 - 13min - 327 - "ופרש עלינו סכת רחמים ושלום" - הסוכה וודאות נצח ישראלWed, 16 Oct 2024 - 19min
- 326 - קהל וחג האסיף - סוגיית הבחירה החופשית
הרב קשתיאל לסוכות: אנחנו אומרים בתפילה כל יום ופרוס עלינו סוכת רחמים ושלום... כשאנחנו מבקשים שמירה אנחנו מזכירים את הסוכה. גם דוד המלך אמר כי יצפנני בסוכו ביום רעה. הסוכה מקום ששומר. במאמרי הראיה אומר הרב קוק שלא הכוונה לשמירה פיזית. מבחינה פיזית, אם יש התקפת טילים - אל תישאר בסוכה... לך למקלט! אז אם כך הסוכה מזכירה לנו את נצח ישראל. לא בכל הדורות היה לעם ישראל כח פיזי. אבל רוחנית כן. את רוח ישראל לא הצליחו למוטט. לעולם לא הצליחו לשנות הערכים, המידות והמסורת שלנו. כל דיני הסוכה מבטאים מציאות רוחנית. הסכך הוא רק עלים. הדפנות יכולות להיות אפילו מחוטים בדין לבוד. גם שלושה טפחים בגג וכדו'. ההלכה היא המגדירה את הסוכה. הסוכה מזכירה שהמציאות הרוחנית והערכית של עם ישראל היא נצח נצחים. יציבה מכל דבר אחר בעולם. אנחנו מחפשים בחיינו תמיד וודאות. יש מצבי אי וודאות שתוקפים אותנו. אומר הרב קוק שאת הוודאות אנו יונקים מהעולם הרוחני. מהערכים, מהנבואות, מחזון עם ישראל, מההבטחות של ה', מהתורה והמצוות. השכיבנו לשלום - כשאדם הולך לישון הוא מאבד יציבות. דווקא בסוכות עוסקים בביטחון בה'. באמת האלוקית. הדמיון מעלה ספקות כל הזמן. התנקינו מהדמיונות ביום כיפור. ובסוכות מחזקים את הוודאויות. סיפר בעל תשובה שכלתן לרב קשתיאל שהמצווה הכי קשה לו לקיום היתה ארבעת המינים - שפתאום עלים ופרי נעשים מצווה לשבעה ימים. אלא שיש פה מציאות רוחנית שקובעת, ולא הפיזית. אנחנו נמצאים בימים שהרבה משפחות כבר שנה ברמה הקיומית הן באי וודאות. מלחמה זאת אי וודאות אחת גדולה. חייבים לאחוז בוודאות הרוחנית. בתורה ובנבואות שלנו. אין לנו ספק שאנחנו נקיים את התורה והנבואות יתקיימו. הלולב - מברכים בעיקר עליו. הוא עומד זקוף. הוא ניצחון ישראל. נצח ישראל. בחג סוכות צריכים לקרוא הרבה מהנבואות. לחזור על יסודות חיינו. לקרוא את אגרת תימן של הרמב''ם. לשונו זהב. קלה. מלאה וודאות. כי יצפנני בסוכו ביום רעה. להתמלא מענני הכבוד - שמירת ה' על עם ישראל. אנחנו בתקופה בה מתגשמות הנבואות, וגם חוסננו הפיזי גדול מדורות קודמים. ורואים בעיניים שניסי ה' עימנו. ניסוך המים - מהדברים הפשוטים של החיים אפשר להתחזק בוודאותנו בה'. אויבנו מנסים להכניס בנו ספקות על ארץ ישראל, על עבודתנו ותורתנו. הריגתם בנו - זהו האמצעי למיטוט הוודאות. ה'מתנה' שנשלח להם חלילה היא אי הוודאות. ספקות בסיפור שלנו חלילה. סדקים. זהו קרב שכולם משתתפים בו, לא רק החיילים - מלחמת הוודאות. יש מאמץ גדול היום לשלוח ארבעת המינים לכל החיילים שבחזיתות. הרב קשתיאל מספר על מבצעי התרמות, ועל חיילים שבונים סוכות בכל מיני מצבים קשים. כמו למשל ששאלו אותו על מבנה סוכה מורכבת בגרם מדרגות בבית בעזה... שנזכה שילוו אותנו ענני הכבוד עד בואו של המשיח, שיגיע בענני כבוד מן השמים. חג שמח!
Wed, 16 Oct 2024 - 32min - 325 - חג הסוכות - העצמת קדושת ארץ ישראל
הרב קשתיאל לסוכות: בספר מורה נבוכים כותב הרמב''ם מה הטעם של ארבעת המינים וסוכה - תודה לה' ושמחה על ארץ ישראל. ולכן כל מרכיבי הסוכה מצמחים. לדבר בשבחה של הארץ. במשנה מובא שהיו נוהגים לקשט את הסוכה בפירות הארץ. לפי טעם זה מאוד מובן שיש שלושה רגלים: פסח - אשר בחר בנו מכל העמים. שבועות - על התורה. סוכות - על הארץ. מצוות סוכה בעצם מצווה שממחישה את 'קדושת המקום', קדושת המרחב הפיזי. ויש באמת הלכות קדושה בסוכה עצמה. מתנהגים ביראה ורוממות ובשמחה בסוכה בגלל קדושתה. כך גם בארץ ישראל - צריך להיות פה ברוממות כי אנחנו פה לפני ה'. בע'ה בחוה'מ סוכות נקרא על מלחמת גוג ומגוג. כל הגויים מקנאים שם בבחירה בנו כעם, בתורה ובארץ ולכן באים להילחם. אנחנו צריכים בסוכות להזכיר לנו את קדושת הארץ. אנחנו נלחמים על הקיום הפיזי שלנו כנגד הרוצחים ימח שמם, אבל אנחנו למעשה נלחמים גם על הארץ. אם היינו מוותרים על הארץ אולי לא היו נלחמים בנו. יש יהודים באירן שלא הורגים אותם. כי הם מוותרים שם על הארץ. ונותנים להם לשמור שבת למשל.. דווקא עכשיו אנחנו צריכים להדגיש את עניין הארץ. שעל אהבתה וחיבתה מלחמתנו העיקרית. ולכן כתוב בנחמיה שכל פעם שרוצים לתאר מתי היתה שמחת סוכות הכי גדולה? - בימי יהושע בן נון, כי שמחים בחג הזה על שחזרנו לארץ. וגם בחזרה לארץ בימי נחמיה שמחים שוב. העונה המתאימה להיות בסוכה וליטול את ארבעת המינים היא העונה הזו בארץ ישראל. יש חלקים של ארץ ישראל שקוראים לנו. שוב ושוב: איך עזבתם אותנו?! בדרום ובצפון. ועדיף שנבוא מעצמנו לרשת את ארצנו. כי זו מצוות התורה. גם בלי שאויבנו מחייבים אותנו בכך. הרב קשתיאל מספר על עצמו כשהיה בחור צעיר שראה מודעה שיש שיעור של הרב ליאור על מצוות סוכה. הלך לשיעור. הרב ליאור התחיל את השיעור בהשוואה בין מצוות הסוכה ומצוות ישוב הארץ ששתיהן אדם רק נכנס בגופו ומקיים המצווה, ומכאן ואילך לא הזכיר המילה סוכה, אלא רק דיבר על ארץ ישראל... שכינה פה, קדושה פה, דבקות בה' פה. במקום הפיזי. צדיקים לא יוצאים מהסוכה. אוחזים בה. כך גם ננהג בארץ ישראל! כותב הרב חרל''פ במעיני הישועה: בכל דור אפשר לראות מה עיקר הקדושה בדור לפי מה שנלחמים איתנו הגויים. ובדורנו: ארץ ישראל. כל העולם במהומה על פעולותינו בבניית כמה בתים במרחבי ארצנו... (הזכיר הרב פרשיות כמו הבנייה בהר חומה וכדו') צריך בסוכה לתלות מפירות הארץ, לתלות מפת של ארץ ישראל. בע''ה נגיע למחלות כל השבטים. שלושה שבטים בצפון: דן, אשר, זבולון... עד איזור ביירות. ובדרום עד אל-עאריש לפחות. יהושע כבש את הארץ, את יריחו - לא כי איימה עלינו, אלא כי זו המצווה. וכשם שהקיפו את יריחו - נקיף אנחנו בסוכות. לזכור את חובת ירושת הארץ. ואם לא נכבוש יביאו הגויים בה קללה. מטמאים אותה. חופרים בה מערות ומחילות לרשע. אבל אנחנו מביאים בה ברכה. בשורות טובות ישועות ונחמות.
Tue, 15 Oct 2024 - 18min - 324 - יום כיפור - "כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת" – בבירור עולם היראה בחיים ובקודשFri, 11 Oct 2024 - 19min
- 323 - יום הכיפורים - הנס שבתשובהThu, 10 Oct 2024 - 36min
- 322 - יום הכיפורים - מבט של חסדThu, 10 Oct 2024 - 34min
- 321 - יום הכיפורים - להודות על האמת - ודברים לזכר סרן הראל אטינגר הי"דThu, 10 Oct 2024 - 37min
- 320 - יום כיפור - רוממות הקודשThu, 10 Oct 2024 - 33min
- 319 - 'ואל תפר בריתך איתנו...' חיזוק תודעת הברית - תפקידה ומשמעותהFri, 27 Sep 2024 - 18min
- 318 - בדרך לעצמאות - להפסיק לינוק ולהתחיל לשבורFri, 27 Sep 2024 - 27min
- 317 - "גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ" - בירור האיסורים בעולמה של תשובה
לפרשת 'נצבים וילך' | הרב אליעזר קשתיאל 👌🏼 "גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ" - בירור האיסורים בעולמה של תשובה - בירור תפקידו של המלח. - המלח - כמניעת קילקולים. - היחס בין המלח לאיסורים. - הדרך להיפטר מדימיונות - עולמם של איסורים. ע"פ פנקס טז סעיף כ', חלק שלישי מפנקסי הראיה [הועבר בישיבה לבוגרי צבא, עלי, אלול תשפ"ד]
Fri, 27 Sep 2024 - 43min - 316 - 'והטיבך והרבך מאבותיך' - הבטחת הגעת הגאולה
הרב קשתיאל לפרשת ניצבים-וילך:
בפרשת ניצבים מבטיח לנו הקב''ה שתבוא הגאולה.
הרמב''ם כותב שפרשתנו היא המקור שיבוא המשיח.
''אם יהיה נידחך בקצה השמים.''
'-ושב וקבצך מכל העמים'' - רש''י: ביום קיבוץ גלויות מקבץ הקב''ה את ישראל אחד אחד.
"והביאך ה' אל הארץ...והטיבך והרבך מאבותיך" - אונק': הברכה בגאולה תהיה גדולה מאשר בשל האבות.
ד.א. מאבותיך - בחכמה הפנימית 'מ' המתוך - בזכות האבות.
זכות האבות מופיעה עוד פעמים בפרשה: ''כאשר שש על אבותיך'' וכן "על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיך".
הגאולה היא בזכות האבות.
''זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם.''
בימים אלו של סליחות ור''ה מעוררים הרבה את זכותם של האבות ''עננו אלוקי אברהם ופחד יצחק' ''זכור לנו ברית אבות''
מה הכוונה? אין כבר אבות היום...
האבות כל כך מסרו נפשם עד שתכונותיהם הפכו טבע הבנים.
חלק המטען התורשתי, הגנטי שעובר לבנים.
הגמ' במס' שבת: כל מה שישראל מוסרים עליו נפשם - הופך טבע בישראל.
אברהם מסר נפשו על המילה, על החסד ועוד - והפכו לטבע שלנו.
בזכות כך אפשר לעשות תשובה כי אנו רואים ואומרים לה' תסתכל עלינו שזה טבענו וראויים אנחנו לשוב לשם.
זכות האבות היא הוֹוית.
הרב קוק בעין אי''ה: התשובה המעולה היא שאדם שב הביתה אל אביו ואל אימו.
''איש אל משפחתו תשובו.''
מי שחוטא, טעה ועזב את בית אבא שלו.
מי אנחנו באמת? אנחנו אברהם, יצחק ויעקב ויוסף.
כשאנחנו מעוררים זכות אבות זה קורא לנו לזכור מה אנחנו, מי אנחנו באמת, זה קרוב זה קל, שוב לשם.
לכן ברור למשה ולקב''ה שלא תשכח התורה מפי זרעו.
משה רבנו מסר נפשו על התורה והטמיע בעם ישראל את התורה.
ואומר ה' למשה בסוף פרשת וילך שתקרא התורה על שמו, ויש הבטחה, אומר רש''י, שלא תשכח התורה. וזה בזכות מסירות נפשו של משה רבנו.
כן כותב על המשכן ובצלאל שמסר נפשו.
זה בא לעודד אותנו שגם מסירות נפש שלנו היום - תהיה זאת ירושה לדורות הבאים ויהפכו להם לנכסי צאן ברזל.
לטבע האומה.
אבותינו מסרו נפשם על ארץ ישראל:
גרו בה בתנאים קשים, קנו אותה ונלחמו בה - עבר לבנים, אלינו, לחלוצים שבאו לארץ במסירות נפש, ועד דורנו שמתיישבים בה ונלחמים עליה.
השבוע מישהו פגש את הרב קשתיאל ואמר לו שאין לו זמן להתכונן לר''ה כי טרוד בעניינים כלכליים, ענה לו הרב קשתיאל שבשביל כך יש את השבת שלפני ראש השנה, או לפני כל חג - צריך להתכונן בה היטב לחג בהלכות ובמדרש. וחשוב גם לעבור על הפיוטים של הסליחות ועל התפילות.
איזהו חכם הרואה את הנולד.
מי שמתכונן - מגיע יותר מוכן.
ללמוד מהו השופר ועניינו ועוד..
כשקוראים את המשנה ברורה על הלכות חג - שותל בפנים לא רק הלכות אלא עניינים נוספים, כן בחיי אדם, ובבן איש חי.
רווח כפול.
(ובחסידות - מאיר אור החג בשבת שלפני כל חג. י.ר.).
ברוך ה' שזכינו להיות בארצנו הקדושה.
שבת שלום. בשורות טובות.
Fri, 27 Sep 2024 - 16min - 315 - פרשת ניצבים וילך וראש השנה - "והטיבך והרבך מאבותיך"Thu, 26 Sep 2024 - 37min
- 314 - פרשה בקצרה | כי תבוא- שמחה של מצווה - קשר ישיר עם הקב"ה
הרב קשתיאל לפרשת כי תבוא התשפד - שמחה של מצווה - קשר ישיר עם הקבה
בפרשתנו רואים את חשיבות קיום המצוות בשמחה.
"תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב"
מהי עבודת ה' בשמחה? על עצם המצווה! על זה שהקבה יוזם איתנו קשר.
לא משנה מהו תוכן המצווה. עצם הציווי הוא השמחה.
שמחה של מצוה היא התנאי לרוח הקודש כשאדם שמח בדיבור האלוהי ה' מדבר אליו עוד.
באברהם כתוב לך לך אל ארץ המוריה על אחד ההרים אשר אומר אליך. תהיה בהאזנה אני אחזור אליך.
הקבה רוצה לזכות את כל ישראל בימי התשובה. רוצה לדבר איתם. הקבה בחר במצוות קלות מאוד כמו השופר לעסוק בהם בימים האלה. לא צריך לקנות או להתאמץ רק לשמוע חמש דקות. שמעת קול פשוט וקיימת את המצווה. הנה..שמעת את דבר ה' והוא ימשיך לדבר איתך כי אתה מקשיב.
גם ביום הכיפורים צריך שמחה של מצוה ולכן בערב יום הכיפורים צריך לאכול,חייבים לאכול ..מצווה קלה ..בכל מקרה היינו אוכלים רק תהיו הקשב לדבר ה' לפני שאתם מתרוממים למדריגת היום.
בסוכות אדם צריך רק לישון תחת צל האמונה להיות בקשר עם ה'.
מצוות פשוטות.והנה.. אני אכוון אתכם אוביל אתכם בענן.
הקבה כל כך רוצה לדבר איתנו עד שנתן לנו מצוות קלות רק כדי שנהיה בקשב אליו. שיהיה לנו תקשורת איתו. ה' צמא לתקשורת עם ישראל.
וזה תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה. רק תהיו איתי בקשר בקשב.
אנחנו רוצים את הקשב "ולא נתן ה' לכם לב לדעת ואוזניים לשמוע עד היום הזה" רשי מביא שמשה נתן ספר תורה לשבט לוי וכולם רצו גם לקבל. ועל זה משה שמח מאוד כולם רוצים דבקות בה' ו"היום הזה נהיית לעם"
זוהי הכותרת של השנה החדשה..שמחה של מצוה. שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב.
הגאון מוילנה נפטר בסוכות ובכה בהחזיקו את הציצית, כמה קל לקיים מצוות בעולם הזה! והסתלק מן העולם.
וזה הפשט של ר חנניא בן עקשיא אומר רצה הקבה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות....יגדיל תורה ויאגיר.
Fri, 20 Sep 2024 - 14min - 313 - "לולי תורתך שעשועי" - לימוד התורה, המשיכה לחופש האלוקיWed, 18 Sep 2024 - 18min
- 312 - הכל הולך אחר הראשית - פרשת כי תבוא וראש השנהWed, 18 Sep 2024 - 32min
- 311 - הלכות שבת | מלאכת תופרSun, 15 Sep 2024 - 32min
- 310 - הלכות שבת | מלאכת קושרSun, 15 Sep 2024 - 54min
- 309 - פרשת כי תיצא - תשובה - ביטול האקראיות בחיינוFri, 13 Sep 2024 - 18min
- 308 - צריך לדעת מה לשמוע ומה לא לשמועThu, 12 Sep 2024 - 29min
- 307 - פרשה בקצרה | שופטים - עיסוק בעתידות - הסרת אחריות מחובות ההווהFri, 06 Sep 2024 - 17min
- 306 - 'ישמח לב מבקשי ד' - חודש אלול, חודש הצימאון כמטרת קיום העולם
הרב קשתיאל לראש חודש אלול:
אלול נתפס כתחילת השנה ולא כסיומה של השנה.
למרות שאומרים שהעולם נברא ב-א' תשרי.
זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון.
בלשון ר' צדוק: אם הקב''ה ברא את העולם ב-א' תשרי אז מה הוא עשה באלול?
באלול עסק הקב''ה בסיבה למה לברוא את העולם.
הקב''ה לא חסר לו כלום, אבל ברא העולם בשביל הצימאון.
נוצר דבר מחוץ לקב''ה בשביל הגעגוע.
לדוד ה' אורי וישעי - אחת שאלתי. הצימאון. אל תסתר פניך ממני. הורני ה' דרכך.
הצימאון יש לו יתרון שהוא עוד לפני המעשה ולא מוגבל בתבניות של המעשה.
במעשה נממש רק חלק.
ההגשמה היא אמצעי לצימאון הבא.
ישמח לב מבקשי ה'.
הרב בעולת ראיה: העיקר לבקש את ה' ולא למצוא אותו.
מנהג לומר באלול כל יום עשרה פרקי תהילים.
תהילים - ספר צימאון, לא מתגלה בו דוד כאיש עשיה. כאיש פרגמטי. זה בספרים אחרים.
צימאון, כאב.
הצימאון - המטרה.
הגאולה השלמה במהרה בימינו: צימאון.
כך הרמב''ם בסוף הל' מלכים.
הפילוסופים אמרו שאדם צמא לכח, שליטה ועוד...
אך הצימאון הוא הצימאון לה' - אין לו קץ ואין לו תכלית ולעולם לא יושלם.
חבלי משיח: שחושבים לפעמים שמגיעה התשובה לצימאון, אך לא...
יש חושבים היום שצמאים לשקט, לפסטורליה, לרווחה חומרית,
אך לא לזה נברא העולם.
עם ישראל חלוצים לעניין זה בעולם.
אני לדודי ודודי לי.
העולם כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לעם ישראל.
זאת מטרת הבריאה.
הצימאון הוא הפיתרון, ולא השאלה.
מסל'ש: כל העולם נועד לברר מה עניין הצימאון - שהוא הצימאון לה'.
הרמ''ק בתומר דבורה: להיות צמא למידות האינסופית של הקב''ה.
ולכן בימי הסליחות חוזרים הרבה על י''ג מידות.
שאי אפשר להידבק בו שהוא אש אוכלה אלא במידותיו.
מטרת ימי אלול שהצימאון יגרום לנו לידבק במידותיו.
הרב חרל''פ כותב שבימי אלול צריך ללמוד תומר דבורה שעוסק במידותיו של הקב''ה.
בלווית הרמ''ק אמר האר''י שהרמ''ק מת בעטיו של נחש, שלא חטא.
אל רחום והחנון, ארך אפים ורב חסד.
העולם סביבנו כמרקחה. ואנו שמים לנגד עינינו מידותיו.
הרמב''ם במו''נ: כל מי שרוצה לעסוק בענייני עם ישראל צריך לעסוק במידותיו, שהם חסד. מידות כלפי הציבור.
בימי אלול: להתרחק ממחשבות ולשון הרע ונקמנות - להידבק במידותיו של ה'.
השלכת השעיר - הרב חרל''פ. כי כל העוונות באשמתו. באשמת רשעי העולם המוציאים אותנו מדעתנו ובלבלבים אותנו. ישראל צדיקים.
כל ייסורי עם ישראל - ייסורי משיח.
מתי אבוא ואראה פני אלוקים, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו יצפנני בסוכו, אם תבוא עלי מלחמה בזאת אני בוטח.
מנהגי סליחות, תהילים, צדקה - למטרה אחת: להתמקד בצימאון העיקרי. כולנו צמאים להידבק במידותיו של רבונו של עלם. בשבילם נברא העולם.
והרב קשתיאל מספר שביקר משפחה שכולה בצפון. האבא, הרב אלישע לונשטרן מחריש. הקימו בית מדרש לבעלי בתים לזכרו. ליד חדרה. וכשהגיע אמרה לו האלמנה תודה רבה, ולא ייאמן כמה צמאון לה' וללימוד התורה היה שם. כך ישראל. נשארה עם ששה ילדים. הגדול תכף בר מצווה. ודיבורם רק איך צריך להמשיך ולעבוד ה' בשמחה.
עוד סיפר הרב על מידותיו של מפקד האוגדה, איציק כהן, שמקפיד להתפלל במניין ומלא באמונה לה'.
צריך להתמקד במעלות העליונות של עם ישראל.
יש לנו כל כך הרבה מה לראות טוב על עמנו ולהתחבר לזה.
לדברים הנפלאים.
אנחנו מתחננים לפני שה' בשעות שאנו מתדבקים במידותיו - יחזיר לנו כמים פנים לפנים. עוד יותר יישב על כסא רחמים, ינהג כלפינו ברחמנות ויגאלנו בקרוב.
ישועות ונחמות, בשורות טובות וחודש טוב.
Thu, 05 Sep 2024 - 15min - 305 - פרשה בקצרה | ראה - הבחירה החופשית
הרב קשתיאל לפרשת ראה וחודש אלול:
בתחילת הפרשה מופיע עיקרון הבחירה החופשית:
אני נותן לך ברכה וקללה - בחר.
נושא מעמד הר גריזים והר עיבל - הדגשת נושא הבחירה החופשית הפרטית והכללית.
בשביל זה עוברים את הירדן
ובשביל זה נכנסים לארץ.
לממש את הבחירה החופשית.
על כל ההרים הרמים והגבעות העמידו העמים עבודה זרה. אותה צריך להרוס ולשבר.
למרות שבפרשת עקב כבר דיברה התורה על ניתוץ עבודה זרה.
עוד דיבור בפרשה על הבחירה החופשית: נדרים ונדבות, צדקה, ומסיימת הפרשה: איש כמתנת ידו.
העבודה הזרה היא ההפך מהבחירה החופשית.
בע''ז אדם מעריץ את הכוחות הקבועים: ההר, הפסל, העץ, השמש.
יש מנח של אדם בעבודה זרה שהאדם לא זז.
יש תחושה שחוקי הטבע הקבועים הם בעלי עוצמה.
התורה מלמדת אותנו שאם תעריץ עוצמות כאלו גם תהיה כזה: מקובע ונוקשה.
חז''ל מלמדים אותנו: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהיה קשה כארז.
צריך אדם להיות מסוגל להשתנות, לתת, לוותר.
עיר עבודה זרה - מחריבים את כולה.
יותר מסוכן כאשר ציבור שלם מעריץ את החד משמעיות והקביעות.
הקב''ה ברא את העולם מתוך חופש.
מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית.
הבוחר בעמו ישראל.
תודעה שהוא כל הזמן בוחר.
פותח ידיך, לעולם חסדו.
אנחנו מעריצים לא את החוק, כי אם את הבחירה. האהבה.
במעמד הברכה והקללה: הסתכל על ההרים,
מה יהיה בהר הזה? - תלוי בבחירתך!
כל פעם שיש צמצום של הבחירה החופשית של האדם אנחנו נלחמים בה.
כך נלחם הרמב''ם באיסלם, על עיקרון ה'מכתוב'. או בתפיסה שמי שנולד במזל מסויים כך גורלו וכו'.
אנחנו מתפללים - מאמין שבמעשיו ובבחירתו משתנים דברים.
חודש אלול מעלה על נס את התשובה, היכולת לשנות גם את העבר! אפילו שנראה שהעבר הוא הדבר הכי קבוע...
בחודש אלול מרבים בתפילות, סליחות ובקשות.
"שומע אל הרינה ואל התפילה".
תשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה, שגם יכולה להשתנות.
בפרשתנו האיסור ללכת לידעוני חובר חבר וכדו'.
הרש''ר הירש: כל הקוסמים ומגידי העתידות קובעים לאדם מה יקרה וסוגרים לו את הבחירה החופשית.
גם נבואות לא נכונות בפרשתנו.
הרב קשתיאל שמע השבוע את הרב אבינר שהתבדח על כל מי שמתיימר היום לומר שיודע מה הולך לקרות. (מלחמת חרבות ברזל).
סיפר על שכנה שלו שעובדת בבית משוגעים - שם כל אחד אומר שהוא המשיח.
(אותה בדיחה על כמה משוגעים שאחד אומר שהוא המשיח, ושני אומר לו: לא נכון זה אני, ושלישי אומר שאלוקים דיבר איתו הבוקר שהוא המשיח, ורביעי אומר: לא נכון, לא דיברתי איתך...)
הקב''ה נותן לנו לבחור. אם נתפלל הוא יענה. אבל אנחנו בוחרים אם להתפלל.
כל המלחמה של האיסלאם נגדנו - נגד הבחירה החופשית. אצלם אלוקים בעל קשיחות.
בתפיסתנו הקב''ה מלא ענווה וחסד.
בשורות טובות ושבת שלום.
Fri, 30 Aug 2024 - 15min - 304 - פרשה בקצרה | עקב - עבודת התפילה
הרב קשתיאל לפרשת עקב התשפד - עבודת התפילה בסוף פרשתנו וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. חכמים למדו שמדובר במצוות התפילה שמכונה עבודה. לכאורה איך תפילה קרויה עבודה היא הרי בנויה על בקשה. כל פעם שאדם מגיש בקשה הוא רק מבקש 'תביאו לי' הוא לא עובד, לא מתאמץ לא מוסר את הנפש. צריך להבין מה זה העבודה פה איזה מאמץ יש פה. איזו מסירות נפש מתגלה פה? הרי הכי קל בעולם זה לבקש. גישה ראשונה של רבי נחמן..אומרת שזו העבודה שכשאדם בא להתפלל שיבקש על אחרים לא על עצמו ופה נתגלה מסירות הנפש. כלום לא בשבילך. פגשת שר גדול לא ניצלת את ההזדמנות עבורך אלא עבור אחרים. המהרל מסביר שכשאדם מבקש עבור התעלותו הרוחנית בלבד. זוהי עבודת ה': על מה שאתה לא מבקש. לא לעצמך לא לעניינים הפרטיים שלך אלא לשם שמיים בלבד. המביט בשער התפילה אומר שאדרבא אדם יבקש הכל. עדיף כל בשר יבואו לאדם יש הרבה צרכים ובמקום להשיג לבד הוא מחדיר לליבו שהכל מה', רק ממנו מבקשים. המסירות נפש פה שהאדם מחבר את כל חייו ללא יוצא מן הכלל אל ה'. שיביקש הכל מהקבה ככל שמרבה כך מחבר עצמו יותר לה' גם הרב מסביר שכל דבר שאני צריך אני מבקש רק מהקבה כי הכל שלו. מרבה את תודעת עול מלכות שמיים. ממילא מובן החיבור לעבודה זרה שהכל מה' הערה נוספת. נפש החיים מסביר: והיה אם תשמעו אל מצוותי אשר אנוכי מצווה אתכם היום לאהבה את ה' אלוהיכם ולעובדו.. משה אומר בגוף ראשון שהוא המצווה ואז בגוף שלישי ולעובדו על הקבה. אחר כך ונתתי מטר ארצכם בגוף ראשון. מי שמוריד את המטר זה המתפלל זהו כוחו של האדם עובד ה'. השנה היתה מבורכת בחקלאות טובה ויבולים טובים באופן מיוחד. יהי רצון שנזכה גם לרשת את הארץ ולהתגבר על אויבינו.
Fri, 23 Aug 2024 - 11min - 303 - ט"ו באב - למהות שמחת טו באב והקשר לאחדות שבטי ישראלMon, 19 Aug 2024 - 49min
- 302 - פרשה בקצרה | ואתחנן - למהות מצוות התפילין וקדושת ארץ ישראלFri, 16 Aug 2024 - 15min
- 301 - למוצאי ט' באב - אהבת ישראל כלפי הקב"הTue, 13 Aug 2024 - 39min
- 300 - חסרון המקדש - התורה בלא הופעת הציבורית
הרב קשתיאל בסיום בבא מציעא ירושלמי:
בתנא דבי אליהו שאלה מידת הדין את הקב''ה מתי אתה נושא פנים ומרחם על עם ישראל ומתעלם ממני?
ענה הקב''ה בשעה שישראל מתאספים אגודות אגודות ועסוקים התורה.
כשעם ישראל כנושא חברתי עוסקים בתורה.
מה שהכי מעסיק את אליהו הנביא היא שהתורה איננה עניין אישי.
התורה היא הקשר הציבורי שלנו, בחיים הציבוריים של עם ישראל.
כשזה מתעורר כל הביקורת וכל הדינים נעלמים.
עם ישראל חוזר למהות שלו.
בבבא מציעא בבבלי: ר' חייא שאוסף את עם ישראל ללימוד תורה - התפילות שלו הכי מתקבלות.
כשהתורה הופכת לנחלת הציבור, לנחלת הרבים.
במוצאי שבת אוספים את הזכויות של עם ישראל. ובעיקר: את זכות השבת.
בשבת מתגלה האמת, סביב מה עם ישראל מתאסף: לקריאה בתורה, לדרשה וכדו'.
מופיע בפוסקים שאסור לקבוע סעודה בזמן דרשת שבת.
ולכן אליהו הנביא ממהר לאסוף זכויותיהם במוצאי שבת.
אנחנו בשבוע שחל בו ט' באב - מה עיקר הצער על החורבן?
הרי התורה לא נעלמה כשנחרב בעת המקדש.
אלא שעבודת ה' הציבורית חסרה.
בבית המקדש נאספים לכך, והאווירה הציבורית של עם שעובד ה' היא שהכי חסרה. המהות הלאומית.
מגילת איכה מתחילה בשממון הציבורי.
פרק שלם בתהילים, של אסף המשורר, שמתאר שליבו בוכה כשנזכר ברגלים: קול רינה המון חוגג.
אנחנו מנסים תמיד לחדש עשייה ציבורית של תורה. לימודים וסיומים וכדו'
בהל' ת'ת יו''ד רמ''ו: אם יש אדם שלא מבין מה שלומדים, אבל הוא חלק מהחבורה - שימשיך לבוא. כי הוא חלק מההוייה הציבורית של לימוד תורה. שכר פסיעות בידו.
ש': אבל אנחנו בהתקדמות גדולה?
ת': הר הבית משקף מה מצבנו ושיש לנו עוד מה להתקדם.
ש': מה עוד יש לנו לעשות?
ת': הנושא זה הטהרה שלנו. של כל העם. ממה עם ישראל מתלהב. מנסים לחזק תורה ותפילה בציבוריות הישראלית. שהאומה תעשה זאת.
ברוך ה' נאספים אגודות אגודות וזה מזכיר לנו שזה נושא לאומי שלנו. בהוויתנו. ולא רק נושא אישי.
יש עניינים לאומיים שמורגשים שיש כח לאומי, בהגנה על הארץ למשל, ואנחנו רוצים עוד.
יש אנשים בגילאים מופלגים שמתדנבים היום למילואים - זה מראה שזה עניין לאומי.
הרב קשתיאל סיפר על שלושה מבוגרים כאלו שפגש השבוע:
בן גילו בהנדסה קרבית שנמצא בעזה, ובא לבקר אותו.
בן 64 במילואים בצנחנים. היה בהר דוב כל החורף.
וגם בקורס קציני מילואים, חותן של בן דוד של הרב, לוי שמו, סיים קורס בגיל 86. בנו, אייל לוי, נהרג לפני 30 שנה בלבנון.
Mon, 12 Aug 2024 - 16min - 299 - למהותו של הצום - עשיית תשובה באהבת חינם
הרב קשתיאל לט' באב:
הרמב''ם: עיקר התענית לעשות תשובה.לתקן חטא אבותינו. מי שמתענה ואף בוכה ולא עושה תשובה - לא עוזרת תעניתו.
משל למי שפרצו לביתו, והוא רק בוכה ולא מתקן הפירצה בגדר.
בחציו השני של תשעה באב - י''ג מידות רחמים. דרשו ה' בהמצאו... וישוב אל ה' וירחמהו.
מה החטאים של תשעה באב שעלינו לתקן?
1.חטא המרגלים שמאסו בארץ חמדה. ה' מביא לנו את ארץ ישראל על מגש של כסף - ועלינו לאהוב אותה ולהתיישב בה.
2.על מה אבדה הארץ - על עוזבם את תורתי. יש לעשות על כך תשובה. להרבות באהבת תורה, לימוד תורה.
הגמ' או' שאחרי ט''ו באב מתארכים שוב הלילות - כדי שיעסקו יותר בתורה. לא איברי לילה אלא לגירסא.
בית שני נחרב על שנאת חינם - לכל אחד יש את הכח לאהוב. אלא שאנחנו טועים שחושבים שהאהבה היא כח מסחרי. כמו הון שמחליט אדם מתי למכור אותו ולקבל תמורה.
קמצא = לקמוץ.
אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו.
אהבה היא מצב תמידי. מציאות. כמו לנשום או לחיות. לא אמצעי עיסקי. פשוט לאהוב.
באיכה: נחפשה דרכנו ונחקורה ונשובה .
ר' צדוק הכהן מלובלין כותב שאחרי תשעה באב יש שבעה ימים לעכל זאת ואז מגיע יום האהבה.
גם בתורה וגם בישראל - לפעמים אוהבים עם כל מיני תנאים ו''תלוי'' וכו'.
צריך אהבה שאינה תלויה בדבר.
מח' אחרונים:
ר' שלמה זלמן אויערבך: פטורים בט' באב מלימוד תורה
הרב עובדיה: רק אסור ללמוד דברים משמחים.
אבל כולם מסכימים שיש לעשות תשובה.
תנא דבי אליהו: בשעה שנאספים אגודות אגודות ללימוד תורה מנצחת מידת הרחמים.
הגמ' או' שמי ששולח לחבריו דברי תורה - בזכות זה מתבטלים גזרות קשות. לְזַכּוֹת עמי הארץ בתורה.
והיום קל להפיץ ולהגיע להרבה אנשים.
שלח לחמך על פני המים.
חובתנו להרבות תורה ואהבת תורה.
גם הארץ כולה מחכה לנו.
יש עוד הרבה מקומות להגיע אליהם בע''ה.
יגן ה' על ירושלים ועל עמו, ולא ייתן שיפריעו לתהליך הגאולה.
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ. שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעֲמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם. תִּרְדֹף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי ה'!
-הרב קשתיאל מספר שסביו, ניצול שואה, היה צועק זאת בליל הסדר והבית היה רועד!
כך יהא למי שמעז להפריע לעם ישראל ולגאולה. ה' יראה להם את זרועו החזקה וידו הנטויה.
בשורות טובות ישועות ונחמות.
Mon, 12 Aug 2024 - 15min - 298 - פרשת דברים - עצמאותה של מערכת המשפט [בלי יבוא ממקורות זרים]Fri, 09 Aug 2024 - 40min
- 297 - פרשה בקצרה | דברים - הביטחון בההנהגה האלהית את ישראלFri, 09 Aug 2024 - 17min
- 296 - קנאת האומות ביופי של ישראלTue, 06 Aug 2024 - 35min
- 295 - ראש חודש אב - אהבת חינם, גילוי האומץ היותר גדול
הרב קשתיאל לרח אב התשפד - אהבת חינם גילוי האומץ היותר גדול
מזלו של חודש אב זה אריה. הסמל הכי בולט של בית המקדש שנקרא אריאל. כך יחזקאל קורא למזבח
מי שהיה נכנס למקדש שלמה היה רואה זוג אריות על הפרוכת של קודש קדשים, גם בכיורים.
צורת ההיכל כמו אריה רובץ. גם סמלה של ירושלים הוא אריה.
עבודת ה' צריכה להיות כמו אריה. הן עם כלבים יקום
האריה לא מפחד כי הוא החזק בחיות, אין לו פחדים הוא חופשי הולך איפה שבא לו, רובץ איפה שבא לו. שיא החופש.
אהבת ה' או אהבת הבריות צריכה להיות בלי פחדים, חופשית. אהבה שאדם מעניק צריכה להיות בלי תמורה בלי פחדים לתת ולא לקבל, בלי גבולות, ללא חשש מניצול.
בשביל אהבה צריך לא לפחד. גם אהבת ה' היא ללא פחדים ללא שאלות על תמורה. זה דורש אומץ.
זוהי נחמתינו. עם ישראל לאורך הדורות נוהג מנהג אריה. כל השנים שמרנו על אהבתנו לתורה לה', לארץ ישראל, לירושלים אהבה שרשפיה רשפי אש ללא ציפיות. זוהי הנחמה שלנו שיש לנו את האומץ לאהוב אהבת חינם. לאהוב מתוך ידיעה שזה רק פגע בנו ובכל זאת אהבנו התגעגענו ללא תמורה.
מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ.
צריך להגביר אהבה שתהיה כמה שיותר לא תלויה בדבר.
ר צדוק אומר שכאשר קמים מהאבל של תשעה באב אחרי השבעה של תשעה באב - ביום טו באב - אנחנו חוגגים את האהבה.
בתשעה באב רק במנחה אומרים את תפילת 'נחם' כי השריפה היתה באמצע היום אז עברנו מאונן לאבל ואז מנחמים אותו.
בטו באב בנות ישראל היו שרות בוא תאהב תהיה אריה אהבת חינם.
בעה אנחנו רוצים בימים אלו להרבות באהבה, באהבת ה', העם, הארץ אהבת ציון בלי לפחד או לחשוש אל תירא ישראל כי גור אריה אתה.
שהקבה יהפוך לנו את החודש הזה לששון ולשמחה.
Mon, 05 Aug 2024 - 13min - 294 - פרשה בקצרה | מטות-מסעי - המרדף אחרי החומרFri, 02 Aug 2024 - 18min
- 293 - מדברים אמונה - מה יהיה או מה קורה? איזו שאלה צריך לשאולThu, 01 Aug 2024 - 09min
- 292 - פרשת מטות - מסעי, אורות הגבוהים שאני חווה זה אני באמת?Thu, 01 Aug 2024 - 42min
- 291 - פרשת פנחס - כח ההתמדה
פרשת פנחס -
יש מחלוקת מה הפסוק החשוב בתורה ׳ואהבת לרעך׳ או ׳ את הכבש אחד תעשה בבוקר׳ שמבטא את חשיבות ההתמדה .
׳את קורבנו לחמי׳ כמו הלחם שנצרך באופן יום יומי כך יראת ה׳ עבודת מידות וכו
כמו במישור הפרטי כך גם במישור הלאומי יש חשיבות להתמדה כי היא יוצרת את הרצף הלאומי , לכן בפרשתנו עוסקים בהנחלת הארץ שהיא התמדה , ודי בכך שדור אחד לא יעסוק בזה וזה יאבד.
לכן בפרשתינו בוחרים ביהושע בן נון להנהגה , ׳ נוצר תאנה יאכל פריה׳ - תאנה שונה בכך שהקטיף נמשך לאורך זמן ולא בעונה אחת וזה מבטא את ההתמדה הנדרשת כל יום פעמיים ביום לארות תאנים
כך יהושע היה מתמיד מגיע ראשון ועוזב אחרון רק אדם עם תודעת התמדה כזו יכול להנהיג.
זה גם מה שהטריד את פנחס המנהיג השני שנבחר בפרשתינו. זמרי פגע בהתמדה של שימור הנישואין בתוך עם ישראל הוא לקח את כזבי ואיתו 24 אלף אנשים ולכן פנחס חתך את זה וזכה לברית עולם שזה ההתמדה פנחס הוא אליהו מלאך הברית - ברית ההתמדה .
החשיבות לשמר את המסורות והמנהגים בעם ישראל שלא יאבדו מגור לדור, מספיק שדור אחד יתרשל במימוש האחריות ההסטורית הזאת והמנהגים והמסורות יאבדו.
למשל בכל הסידורים בכל העדות אומרים במוצש ׳ויתן לך האלוקים׳ היום אף אחד לא מכיר את זה כי מספיק שדור אחד נחלש בזה ומיד זה אובד.
עם ישראל עומד על העיקרון של ׳את הכבש אחד תעשה בבוקר…׳
לכן ביטול קרבן התמיד היה קשה .
איך נשים רחמניות בישלו ילדיהן , כי התכונות של עם ישראל לא נשתמרו - תכונת הרחמנות על זה מקונן ירמיהו.
לכן בפרשתינו החשיבות היא לתודעת ההתמדה הלאומית .
אנחנו לומדים את פרק חזקת הבתים , הטענה של הערבים היום היא שיש להם חזקה על הארץ , אך למדנו שאם יש ערעור אז החזקה לא תופסת , עם ישראל בכל הדורות ערער על חזקת העמים על הארץ ודי בכך היינו מפסיקים בדור אחד לערער היינו מאבדים את חזקתנו על הארץ
כך ביחס למקום המקדש אנחנו משמרים את הערעור ולא מפסיקים לבכות אף לא ליום כי רק כך יוצרים את ההתמדה .
יש אריכות בפרשתנו בין השאר בגלל המפקד שחוזר על שם המשפחות ׳לחמול משפחת החמולי..׳ רש״י אומר שהכל כדי להוסיף את הה׳ שם ה׳ שבא לחזק אותנו בברית ההתמדה
Fri, 26 Jul 2024 - 15min - 290 - י"ז בתמוז - האמתTue, 23 Jul 2024 - 13min
- 289 - פרשת פנחס - תורת משה ותורת יהושעTue, 23 Jul 2024 - 31min
- 288 - פרשת בלק - עבודת ה' של עם ישראל מתוך התייחדות ומסירות נפשFri, 19 Jul 2024 - 11min
- 287 - פרשת בלק - הסדר שבתורה והקלקול שבכשפיםThu, 18 Jul 2024 - 36min
- 286 - פרשה בקצרה | חוקת - למכה מלכים גדוליםFri, 12 Jul 2024 - 16min
- 285 - פרשת חוקת - בבירור קדושתה וטהרת של ארץ ישראל
- ייחודיות ארצנו - היכולת שלה להפוך חול לקודש! - מתי היכולת להפוך חול לקודש? רק בהתיישבות ישראל עליה. - כיצד גרעין חולין הופך להיות 'קודש'? - חשיבות נוכחות עם ישראל ליצירת הקודש? - מהות ההבדל בין ישראל לעמים! הקשר המוחלט בין עם ישראל לארץ ישראל. 🌱 להאזנה ישירה 👈🏼 [הועבר בחנוכת הכולל 'היכל אליהו מאיר' , חיפה - תמוז תשפד] ------ 🌷 רוצים להכיר עוד מתורתו של הרב קשתיאל? הכל במקום אחד 👈 https://linktr.ee/Koreim_Navon.Rabbi_... 📣 נשמח בהפצה ושיתוף לזיכוי הרבים 🤳🏻
Thu, 11 Jul 2024 - 41min - 284 - 'מחבלי משיח יוצלו לרוחה' - בבירור מהות השבת ע"פ חודש תמוז
'מחבלי משיח יוצלו לרוחה' - למהותם של איסור המלאכות בשבת. בבירור סוגיית המלאכה בעולם דרך עולם הראיה ואיסורי המלאכה בשבת. - מה בין עין טובה לקיום 3 סעודות השבת? - כיצד המבט משתנה בזכות שמירת השבת? - מהיא 'עין רעה'? - מדוע האישה מדליקה נרות בערב שבת? - כיצד עלינו להביט בתפקיד 'אי עשיית המלאכה' בשבת? [הועבר בישיבת 'אור וישועה' , חיפה - תמוז תשפד] ------ 🌷 רוצים להכיר עוד מתורתו של הרב קשתיאל? הכל במקום אחד 👈 Koreim_Navon.Rabbi_Kashtiel | Facebook | Linktree 📣 נשמח בהפצה ושיתוף לזיכוי הרבים 🤳🏻
Thu, 11 Jul 2024 - 45min - 283 - מקום ה'וויכוח' בחיינו וגבולות הגיזרה שלו
מה מקום הוויכוח בחיי האדם? האם יש גבולות גיזרה לוויכוח? אם מי ראוי להתווכח ועם מי עדיף שלו? כיצד מזהים חוסר רצון לוויכוח אמיתי? מהיא 'מחלוקת לשם שמים'... [הועבר כחלק מפוטקאסט 'מדברים אמונה' מבני דוד, תמוז תשפד]. ------ 🌷 רוצים להכיר עוד מתורתו של הרב קשתיאל? הכל במקום אחד 👈 https://linktr.ee/Koreim_Navon.Rabbi_... 📣 נשמח בהפצה ושיתוף לזיכוי הרבים 🤳🏻
Wed, 10 Jul 2024 - 11min - 282 - למהותה של הפצת התורה - חובת כל אדם להעביר את התורה הלאה
👁 למהותה של הפצת התורה | הרב אליעזר קשתיאל 👁
🇮🇱 להצלחת כל חיילי עם ישראל 🇮🇱
🫰🏼 "ללמוד וללמד..." - חובת כל אדם להעביר את התורה הלאה
- מה תפקידה של התורה?
- כיצד כל אדם יכול לקיים את תפקיד המשכת התורה הלאה?
- על מה צריך למסור את הנפש?
- הפצת תורה - חובה מוסרית!
- "ולימדתם אותם..." - את מי? את כולם!
🌱 להאזנה ישירה 👈🏼
🌱 לצפייה 👈🏼 https://youtu.be/OlLHxq-Hc1I
[הועבר בבוגרי צבא בעלי, תמוז תשפד].
------
🌷 רוצים להכיר עוד מתורתו של הרב קשתיאל? הכל במקום אחד 👈 https://linktr.ee/Koreim_Navon.Rabbi_Kashtiel
📣 נשמח בהפצה ושיתוף לזיכוי הרבים 🤳🏻
Wed, 10 Jul 2024 - 32min - 281 - חודש תמוז - זמני תשובה ממשמשים ובאים; במעלת עבודת כח הראיה
הרב קשתיאל לראש חודש תמוז: לפי החכמה הפנימית לכל חודש יש איבר פנימי שמייצג אותו. ובתמוז אב זאת ראיה ושמיעה. לכל אחד מהם תפקיד בפני עצמו. עד שראה עבירה לא יכול להיעשות דיין. השמיעה - היא כבר העיון. נשים מבכות את התמוז. הפסל היה בוכה וכולם בוכים איתו. כאשר רואים את המציאות והחיים - יש עבודה זרה שטוענת שמה שנשאר זה לבכות. כל כך הרבה דברים לא טובים בעולם... אבל יש דברים שלא רואים - יש משמעות, יש דברים שראייתם פנימית. הרב קוק כותב שכמו שיש דיבור בטלים - יש גם ראיה בטלה. אם מסתכל על דברים בעולם בלי פירוש. האדם נהפך כך לשטחי. בקלות אפשר להסית אדם כזה. לא פיתח מודעות. משמעות, מה בא מה שראיתי לבנות בי, לחדש בי. לא כל דבר צריך לראות. ולא רק דברים אסורים. זה גם אישי - כל אחד צריך לראות בעצמו מה מקדם אותו. העיקר בעולם: התשובה. כל ראיה צריכה להיבחן - האם מקדם אצלי את נושא התשובה. תשובה - להביא חיים, לבנות, לתקן. הדיין - מחפש דרכי תשובה. ולכן אין עד נעשה דיין. בי''ז בתמוז העיניים של ישראל לא ראו את משה מגיע וחיפשו משהו מוחשי לראות. מבטים חיצוניים ושטחיים. יש בכי שגורם לתשובה, לרצון גדול. יש בכי משתק. אין לנו מה לעשות איתו. ויש בכי - שיש שכר לפעולתך. תמיד אפשר להחליט מה לראות מכל מה שקיים בעולם. הרמב''ם במו''נ - ע''ז של התמוז היא הייאוש מהתשובה. בספר 'בית אלוהים' למבי''ט כותב שאנשים מתלוננים על כך שאנו מתפללים על הגאולה ולא באה. אבל לא כך - כל תפילה כן מקדמת אותנו. וכן כל מי שמתפלל - ייראה בעיניו הגאולה. תחיית המתים וכדו'. נתרגל לא לייאש את האדם, אלא לקדם, להאמין, לפקוח עיניים, לחשוב ולראות בגאולה. ייאסוף הקב''ה כל תפילותינו. ככל שהגאולה מתקרבת התפילות משפיעות יותר. הקרוב קרוב קודם. חודש טוב ומבורך.
Sun, 07 Jul 2024 - 11min - 280 - פרשת קרח - בחינת החסד ובחינת הדיוק בעבודת השם
הרב קשתיאל לפרשת קרח התשפד - בחינת החסד ובחינת הדיוק בעבודת ה' בסוף הפרשה התורה מצווה אותנו על תרומות ומעשרות. תרומה לכהן מעשר ראשון ללוי ותרומת מעשר מהלוי לכהן. כשנותנים לכהן אסור לשקול או למדוד, אלא נותנים בהערכה. גם התורה לא אמרה כמה וגם אסור שיהיה מדוייק. אבל במעשר כשנותנים ללוי זה חייב להיות מדוייק. שתי נתינות: אחת אסור שתהיה מדוייקת והשנייה חובה שתהיה. יש בחינת כהן ויש בחינת לוי. יש דברים שטוב שאין להם שיעור וכך צריך לשמר אותם. תפילה למשל שפוך את ליבך! אין שיעור, חסד ועזרה לזולת בלי חשבון. אבל יש דברים בעבודת ה' שבהם יש בחינת מעשר ללוי, חובה לדייק בהם ללא שינוי בהלכה. עבודת הלווים כמו שהרב אומר היא עבודת המשמעת. אבל לקורח זה הפריע. קורח רצה חופש בעבודת ה' אבל עבודת הלווים לא כזו. גם אם זה קוסם. אדם רוצה ללמוד כל הלילה, אבל בבוקר התפילה תיפגע. פה צריך לתת שיעור להגביל את תשוקת התורה. התפקיד של הכהנים למתק את הדינים. הכהנים בכוח החסד. ישימו קטורה באפך. משה אומר לאהרון קח את הקטורת והוא רץ לעצור את המגפה. למה משה בעצמו לא עשה? כי זה הכהנים צריכים לעשות אהרון עצר את מלאך המוות העמידו על כרחו. אבל מצד שני בבני אהרון הקטורת הרגה אותם לפעמים צריך דיוק. המשנה אומרת שכל לילה איש הר הבית היה עושה בדיקה שהלווים בעמדות ואם רואה שאחד ישן על משמרתו יכול אפילו לשרוף את כסותו. אנחנו מדברים על האווירה הנפשית. צריך לשלב את שתי הבחינות. 'רוקע הארץ על המים'. המים רוצים להתפשט והארץ עוצרת אותם. קורח רצה לבטל את הדין את הדיוק בעבודת ה'. והאדמה בלעה אותו הארץ שתפקידה לעצור את המים את ההתפשטות שאינה במקומה היא זו שבלעה אותו. קורח שואל בית מלא ספרים למה צריך מזוזה? הרי יש כל כך הרבה תורה. זו גם היתה חלק מהמחלוקת בין החסידים למתנגדים על אופי עבודת ה' איפה שמים את הגבולות. כולנו תפילה לחודש טוב לעם ישראל שחודש הרביעי יהפוך לנו לשון ולשמחה והאמת והשלום אהבו.
Fri, 05 Jul 2024 - 16min - 279 - פרשה בקצרה | שלח - 'והורשתם אותה וישבתם בה' - ארץ ישראל מבחן השליחות הגדול
הרב קשתיאל לפרשת שלח: הגמ' במסכ' תענית עושה חישוב, שהמרגלים יצאו לדרך בכ''ט בסיוון וחזרו בתשעה באב. הבכי שבכו כל העדה הפך לבכיה לדורות. חורבן מקדש וכל הגלויות נוצרו כאן בבכי הזה שנתעורר בעקבות דברי המרגלים. המהר''ל ב'נצח': ה' הוציא ישראל ממצרים ע'פ החלטתו באותות ובמופתים. נתן לנו תורה בכפיית הר כגיגית. הכול במהלך אלוקי בלי לשאול את עם ישראל אם רוצים או לא. במרגלים - פעם ראשונה שהקב''ה נותן לנו הזדמנות להביע דעתנו. זה יצר טעות כאילו באמת ישראל יכולים לומר אם רוצים או לא. מה גודל הארץ ואיפה לבנות ואיפה לא... כאילו סוגיית ארץ ישראל איננה מהלך אלוקי. ומה הנזק הגדול? כשבאים המרגלים ומתלוננים - כלב מתווכח איתם. משה ואהרון לא יוצאים משלוותם, עד שאומרים כל העדה ניתנה ראש ונשובה מצרימה. פה נופלים משה ואהרון על פניהם. אולי גם לא יירצו התורה, וגם לא ב''אשר בחר בנו''. ויכפרו בכל המהלך האלוקי. ארץ ישראל היא מבחן. יש לנו בחירה איך לחיות בארצנו. מספרת הגמ' שבזמן אחאב. שמח שחיאל בנה את יריחו כי מראה שהכול בבחירה שלנו. הגעתנו לארץ איננה שאלה ולא נושא לדיון - לא באנו לכאן כי הארץ מוצאת חן בעינינו, אלא שזאת מצווה מה', והוא מזמין אותנו להיות שותפים בה.מ בפר' דברים: עלה רש, ובמסעי: והורשתם אותה. כשלא ברור לעם ישראל מהי ארץ ישראל כבר מתערערים כל שאר היסודות: התורה והעם. לכן מסיימת הפרשה בציצית לזכירת יציאת מצרים. המשנה בברכות אומרת שפעמיים ביום אומרים פרשיית ציצית כדי לזכור ש''אני ה' הוצאתי אתכם מארץ מצרים''. אנחנו כאן בשליחות ה'. יכול להיות שמסוכן כמו שאמרו המרגלים - אך עדיין מצווה. זה דורש ענווה לאומית, לדעת שאנחנו עם שחי בשליחות, שאנו שונים משאר העמים, עבדי ה'. רש''י: פדיתי אתכם שתקבלו גזרותיי. על כורכחם אני מלככם, וכן אומר יחזקאל ביד חזקה אמלוך עליכם. חטא המרגלים: האשליה כאילו יש לנו זכות לאומית משלנו עם כושר החלטה משלנו. שו''ע: ליל תשעה באב תמיד חל באותו יום של ליל הסדר. כי עניינם זהה. צה''ל מקיים מצווה חשובה של עזרת ישראל מיד צר, אבל מצוותו הראשית: לרשת את הארץ. מה שיצאנו מהמשבר וירשנו את הארץ: לא כי תקפו אותנו. זאת מצוותנו ושליחותנו. אם מדברים על בני תורה שצריכים להצטרף למאמץ המלחמתי יש להזכיר המצווה הראשית שמקיים צה''ל תמיד: כיבוש הארץ. חובה של העם להגיע לכל גבולות הארץ שנקבעו בתנ''ך. לא בגלל שיש אויבים, אלא כי שם צריך להגיע. נחל מצרים - לדעות הכי מצומצמות ואדי אל-עריש - הרבה אחרי רפיח... ובצפון, על גבול דמשק. לכבוש ולהחיל ריבונות. הרב קוק שואל במה זכה דורנו שהוא זוכה להקים את מדינת ישראל - כי מקיים מוסר נפשו על מצוות ישוב הארץ, ואין גדולה ממנה. מקווים שבקרוב יתקיימו בנו דברי רחב: ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם וכו' שבת שלום, בשורות טובות ישועות ונחמות.
Fri, 28 Jun 2024 - 18min - 278 - פרשת שלח - שליחותThu, 27 Jun 2024 - 31min
- 277 - פרשת שלח לך - תפקידו של הספקThu, 27 Jun 2024 - 42min
- 276 - חשיבותו של תיקון ההסתכלות החיצונית
לדף סיכום השיעור: תיקון ההסתכלות החיצונית | הרב אליעזר קשתיאל - Google Drive
Thu, 27 Jun 2024 - 33min - 275 - פרשת בהעלתך - ענוה יכולה להוביל לגאווה - גאווה לאומיתFri, 21 Jun 2024 - 37min
- 274 - פרשה בקצרה | בהעלתך - "קומה ה' ויפצו איביך" המלחמות מחדדות את הקשר של ישראל לתורהFri, 21 Jun 2024 - 18min
- 273 - פרשת נשא - הברכה שלנו משפיעה על ההנהגה האלוקית
🌾 פרשת נשא | הרב אליעזר קשתיאל 🌾
🇮🇱 להצלחת כל חיילי עם ישראל 🇮🇱
🫰🏼השפעת ברכת האדם על השפע האלוקי
- מה תפקידה של הברכה?
- מה תפקידה של ברכת הכהנים?
- כיצד בחירת האדם יכולה לשנות מציאות?
- מה היחס בין הברכה והשפע האלוקי?
🌱 להאזנה ישירה 👈🏼
🌱 לצפייה 👈🏼 https://youtu.be/Q9Ib0-ulJ68
🌱 להורדת השיכתוב 👈🏼 https://katzr.net/13534f
[הועבר בישוב עלי, סיוון תשפד].
-----
👌🏼להרחבת הסוגיה ובירור חשיבות החיבור למעיין כדי לא להתייבש
🌱 לצפייה 👈🏼 https://youtu.be/OnENdQJNnJU?si=QXCnsEqIluQLNIAI
---
📢 מעוניינים להקדיש את השיעורים לע"נ /להצלחת יקירכם 🕯 👈 https://did.li/Df2w5
------
🌷 רוצים להכיר עוד מתורתו של הרב קשתיאל? הכל במקום אחד 👈 https://linktr.ee/Koreim_Navon.Rabbi_Kashtiel
📣 נשמח בהפצה ושיתוף לזיכוי הרבים 🤳🏻
Fri, 14 Jun 2024 - 36min - 272 - פרשה בקצרה | נשא - הנזיר והסוטה; הזהירות מהנפילה אל החטאFri, 14 Jun 2024 - 18min
- 271 - שבועות- התורה מתקיימת מתוך ענווה
הרב קשתיאל לערב שבועות התשפד - התורה מתקיימת מתוך ענווה חג הביכורים נקרא גם חג הקציר. חכמי הפנימיות אומרים שזמן הקציר הוא כאשר לשיבולת נופל הראש כי הגרעינים מכבידים. זמן המלאות הוא גם זמן הרכנת ראש. אדם זקוף קומה לא יכול לקבל תורה ואז נשאר ריק. התורה ניתנה במנוד ראש, בכפיפת ראש. אז אדם מתמלא מתורה. זה עיקר הברכה בקבלת תורה להרכין ראשו. לשמוע בדבר ה'. זו היתה מעלת משה שהיה מוכן להקריב היה בעל חוש מוסרי גבוה נלחם במצרי, ואחר כך בעברית הרשע ואחר כך עם רועי מדיין ובכל זאת הלך אל הר האלוהים חורבה, לשמוע את דבר ה'. לא סמך על עצמו רצה לינוק מוסר מהתורה. רק תורת ה' מחכימת פתי. רגשותינו אינם מדוייקים צריכים את הדרכת התורה גם דוד עם רמה אישיותית גבוהה שהיה מוכן למסור את נפשו מול גלית, ועוד..גם הוא לא סמך על עצמו רוצה לשמוע דבר ה'. ענוות תלמיד חכם היא כמו השיבולת בכפיפותה, מנוד הראש . זה הקישוט היפה לשבועות. אמרתי לתלמידים, בחורף רואים מפה את החרמון, בחורף זה נמשך חודשים. אם כך באביב יש הרבה צמחייה..אבל באמת החרמון בקיץ יבש. בגלל הגובה, הגבהות שלו הוא יבש. כל המים יורדים ממנו, הוא יודע הכל, סומך על שיקול דעתו, הוא ברמה גבוהה, לא זקוק לשלג שבא לו. השלג לא יעזור. סיני ההר הנמוך זכה שיקבלו עליו את התורה. אם אנחנו סיני נזכה לברכה, לשמחה בתורה 'פיקודי ישרים משמחי לב'. כתוב שיש ארבעה ראשי שנים, שבועות הוא יום הדין על קבלת התורה. מתפללים שנזכה להרכין ראשינו מפני התורה שנשכיל להאיר את עינינו. בשבועות צריך לכוון טוב טוב בתפילה לשלום המדינה. בהחלטות החשובות שואלים את התורה. את מוסר התורה 'שלח אורך ואמיתך לראשיה שריה ויועציה' להתפלל על הדעת. לכוון ב'והאר עינינו' כך כתוב ביסוד ושורש העבודה. ספר שהיה צמוד לרב קוק. נתפלל שהתורה תשהה בתוכנו שנספוג אותה בצורה מלאה וטובה. התורה נמשלה למים. היה מנהג לזרוק מים בשבועות. מים יורדים למקום נמוך כך התורה נשארת ומתברכת אצל אדם שמרכין ראשו לקבל תורה. שנזכה להביא ביכורים בשמחה למקדש בקרוב ושקרנו של עם ישראל תעלה.
Tue, 11 Jun 2024 - 15min - 270 - פרשת במדבר וחודש סיון - מלחמתה של תורה
הרב קשתיאל לרח סיון התשפד - מלחמתה של תורה - תיקון העולם השבת נתחיל חומש במדבר. מתחילים אותו באווירה צבאית. כל יוצא צבא. גם כשהארון נוסע יש אוירה כזו. קומה ה' ויפוצו אויבך... כשהתורה יוצאת לעולם היא באה לעשות מהפכה, לעקור את הרשע מהשורש. לבנות מחדש. יש מימד של מלחמה. ר' צדוק אומר שחודש ניסן כנגד האות ז', כלי נשק. תורה באה לעולם יש מלחמה בעולם. יש תסיסה. יצר הרע מבין שיש טלטלה. גם הלוחמים מבינים. יש מלחמה רוחנית התורה מביאה שינויים גדולים. המלחמה העיקרית היא בעולם הרוחני. ככל שאנו מחדדים את הרצון ומרוממים את השאיפות. כתרי האותיות 'זיוני האותיות' בספר תורה הם הכוונות שבאותיות. מלחמתה של תורה זוהי המהות שבתורה, הכתר שבתורה, כתרי האותיות. לקראת שבועות מגיעים לעשות מלחמה. גם בקציר שקורה בתקופה הזו מגיעים בחרבות להילחם בתבואה. כל פעולות הדיש, הכנת הלחם זה מאבק, עמל. ואחר כך מביאים למקדש. מטרת התורה לזכך אותנו ולקדש אותנו. בעלי הסוד אומרים שככל שאדם עמל ולומד בצורה עיונית זה יותר מזכך אותו.התורה נכנסת לקרבו. הטז פוסק שבברכת התורה יכוון על עסק תורה בעיון. זה עיקר מצוות לימוד תורה. זה מה שמזכך את אישיות האדם. הקליפות זזות הצידה, הקש מנופה וכך מביאים את התבואה או את עצמנו למקדש. אם כן במעמד הר סיני יש התרחשות מרעידה. ויחרד. המדרש אומר כל אומות העולם פחדו ורצו לבלעם הרשע מה קורה לעולם? ובלעם מרגיע זה הכל התורה. זה המוקד לרעש בעולם. כל מטרת התורה זה לעשות בסוף שלום, להתמקד בפנימיות, לזרוק את הרע. שלום. האות של חודש סיון זה הזיין,החרב. הרב אומר שהתגים זיוני האותיות לוחמים את מלחמתם. עומדים במלוא גבורתם ורק העין הצופה מרחוק כמו של רבי עקיבא יכולה לדרוש אותם ואת משמעותם. מלחמה נגד הכוח המפרק את הבניין. אלה זמנים מיוחדים זמני רצון להקדיש ללימוד התורה.
Fri, 07 Jun 2024 - 14min - 269 - יום ירושלים התשפ"ד [בקצרה] - עיר השלום והאחדותWed, 05 Jun 2024 - 15min
- 268 - "מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹקים הוֹפִיעַ" – בבירור 'עולם היופי' מיופיה של ירושליםWed, 05 Jun 2024 - 35min
- 267 - פרשה בקצרה | בחוקותי - ההיאחזות בכל חלקי ארצנו - היא המולידה לעם ישראל כוחות
הרב קשתיאל לפרשת בחוקותי - *ההיאחזות בכל חלקי ארצנו - היא המולידה לעם ישראל כוחות*: אחת הקללות הקשות ביותר בפרשת השבוע היא לא רק הקללות החומריות של ריב או מגפה חנקין גופניים, אלא דווקא בקלילות הנפשיות: והבאתי מורך בלבבם (פחד) ונסו ואין רודף. מצב נפשי של אימה ופחד. וכשלו איש באחיו ואין רודף. ואין לכם תקומה! שיתוק נפשי של חרדות ובהלות. מאיפה נובע? לעומת תחילת הפרשה כתוב בברכות: ואולך אתכם קוממיות - קומה זקופה. ביטחון, חוסר פחד. עם ישראל שונה מכל העמים - היכולת הנפשית שלנו מגיע מהקשר לארץ ישראל. כשאנחנו בארצנו - היא מקנה לנו את החוסן הנפשי. לא רק חומר, אלא נותנת לנו גם נפש. בלי הארץ אין לנו כוחות נפשיים. ותוליכנו קוממיות לארצנו- ותוליכנו קוממיות בארצנו. הארץ קשורה בנימין נפשנו. בתולדות ישראל, כל כך מהר כבר עם ישראל מתודעת ומנטליות של רדיפות בגלות לעם שמסוגל להילחם ולעמוד על שלו. כל כך מהר - בזכות ארץ ישראל. ארץ ישראל לא רק ארץ שאפשר לדון עליה במבט חומרי. כל חלק שבה - נידון גם מהצד הנפשי. חושבים בטעות שאם נאחז באיזה חלק של עם ישראל זה יוליד קושי בהתמודדות - אך בדיוק ההיפך כך גם היה במרגלים. יעקב ובניו מגיעים לארץ ישראל. ומגיעים שני ילדים ומטילים חתתם על שכם ועל כל עמי הסביבה. כל זאת מיד אחרי המסכנות של הצילני נא ופן היכני אם על בנים. אותם בנים - מפלא הארץ המצמיחה ''גיבורים'' - מדרש רבה: וראיתם את הארץ מה היא - ''יש ארץ מגדלת גיבורים. אפילו אילני סרק עתידים לתת פירות בארץ ישראל. כן 'אנשי סרק'... כמה אנו צריכים לדעת שהרבה בזכות הארץ - ועלינו לדבוק בה ולאהוב אותה. לא אנחנו צריכים להתאמץ להחזיק בה - היא מחזיקה בנו! כל חלק מארץ ישראל. היא מעיין של עוצמות רוחניות ונפשיות! היה מנהיג מדיני שהיתה לו דילמה וויתר על חלק מארץ ישראל כי ''עשה חשבון שנרוויח כך כלכלית'' - ודאי שזה הבל הבלים - כי רק ממנה ברכתנו! ורק כי הם בארץ אויביהם - מורך בלבבם. ולכן הסיומת כשהקב''ה רוצה לבשר על התקווה: וזכרתי בריתי אברהם...והארץ אזכור - על ידיה יקום העם לתחיה. ומדגיש הרמב''ן: זה הדדי - גם הארץ לא מצליחה לתת פירות כשעם ישראל לא בה. בסיום ספר ויקרא: דיני מעשר שני וקדושת ארץ ישראל. וברש''י: הפירות בארץ ישראל - יש בהם קדושה, הם משולחנו של הקב''ה. ואחרי דינים אלו נולדים געגועים לארץ ישראל ומתחיל ספר במדבר - מתחילים ללכת אל הארץ, ומיד גם נולד צבא של עם ישראל. רואים היום (במלחמת 'חרבות ברזל') את גבורת הנערים, הבחורים הצעירים (החיילים). מלאים עוצמה ומנהיגות. מכח הארץ! בזכות דבקותנו בארץ - יצמחו לנו עוד הרבה כוחות. ועלינו לסלק את כל המטמאים את ארצנו. ונטעתים על אדמתם. יתחזק ישראל בדבקות לשורשי עצמו - ומכך נתחזק וננצח! שבת שלום, בשורות טובות ישועות ונחמות.
Fri, 31 May 2024 - 14min - 266 - פרשת בחוקותי - את היראה בונים בעצמנו ע"י הוספת דעת ולא דרך זעזועים ועונשיםThu, 30 May 2024 - 44min
- 265 - פרשת בהר - של מי אתה עבד?Fri, 24 May 2024 - 45min
- 264 - פרשה בקצרה | אמור - הקפדה על צביון הקדושה הציבורית
הרב קשתיאל לפרשת אמור התשפד - הקפדה על צביון הקדושה הציבורית בפרשתנו שני נושאים עיקריים. קדושת הכהנים וקדושת המועדות. במועדות התורה חוזרת על הביטוי מקראי קודש. מה משמעות הביטוי? הרמב״ן פה מדגיש שזה עניין חברתי ציבורי לדאוג לאווירה של חג, לאופי של היום, בנוסף לאיסור המלאכה. זה אומר שצריך לשים לב לקדושה, למימד החברתי ציבורי שלה. במעמד שלה. זוהי אחריות ציבורית. אם השבת לא נשמרת מעמד הקודש נפחת. זה קשור למצוות ונקדשתי בתוך בני ישראל. הופעת הקדושה בציבור ולהיפך חס ושלום חילול השם הפחתת הקדושה ושחיקתה. אנחנו חברה שצריכה לקדש את השם, כעם. למשל אם המלך או הכהן הגדול לא נראים טוב בציבור זה מחליש את כל העם משפיע על עולם. כך גם הרב קוק מסביר את פרשת המקלל. זה לא רק עניין שלו מול אלוקיו, אלא הרושם הציבורי שגורם לירידה ביראת השמיים. אנחנו אחראים לשמירת המעמד הציבורי של הקודש. מצוות קידוש ה'. הרמב״ם במצוות קידוש ה' אומר שיש השפעה חברתית לזה. יש דברים שאסור להיות סלחניים כלפיהם כי הם מערערים אותנו. לכן הכהנים כמייצגי ה' יש להם השפעה ציבורית ולכן ההקפדה אצלם היא גדולה יותר. גם אם בעניינים פרטיים אנחנו מכילים אבל בעניין ציבורי צריך להקפיד ולהעיר. למשל על התנהגות לא נאותה בבית הכנסת. כי זה מוזיל את ערכו של בית הכנסת ויוצר שחיקה בקדושתו. גם בדברים הקשורים לציביון החיים הציבוריים היהודיים של מדינת ישראל, צריך להקפיד על זה. למשל ששר לא יסע בשבת לפגישות עבודה. אלה החיים הציבוריים שלנו שמשפיעים על כולנו.
Fri, 17 May 2024 - 16min - 263 - פרשת אמור - רגשות הקודש הציבוריםThu, 16 May 2024 - 50min
- 262 - יום הזיכרון - מלחמה על מה?Mon, 13 May 2024 - 49min
- 261 - זוכרים ומתעלים - דברי זיכרון לרועי, אלירז ועמישר הי'דMon, 13 May 2024 - 29min
- 260 - פרשה בקצרה | קדושים ויום העצמאות - לא תכלה שאיפותיך הלאומיות
הרב קשתיאל לפרשת קדושים: המדרש מספר שיעקב אבינו חלם את החלום הגדול של הסולם וראה מלאכים עולים יורדים. מהם המלאכים שגם עולים וגם יורדים? אימפריות שעולות לגדולה, מגיעות לשיא שלהם ויורדות. כמו חברות ואידיאולוגיות שעלו וירדו. הרב קשתיאל שאל לאחרונה בשיעור של בני 18-19 אם מישהו מהקהל מכיר את אחד במאי ואיש לא הכיר... לפני 50 שנה המדינה היתה נעצרת בחג הפועלים! המדרש בויצא מצטט פסוק מפרשתנו: וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ. הגויים מכלים שדותיהם ולכן כלים מן העולם. אתם אינכם מכלים שדותיהם ולכן אינכם כלים מן העולם. המהר''ל ב'נצח ישראל': כאשר שאיפות האדם גשמיות - יש להן קצה. וגם סוף. אדם בא לשדה ומצביע על הסוף. ישראל - אתה עולה ואינך יורד - כי שאיפות ישראל הלאומיות, במהותינו, אינן גשמיות. שאיפותינו לעלות ולעלות ולעלות. קרבת אלוקים, חסד ומצוות - אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה. זו תכונה לאומית ישראלית. ה' בחר בנו כי אנחנו המעט מכל העמים - שאין שאיפותינו כאשר העמים. קדושים תהיו - שאיפותיכם צריכות להיות ללא גבול. לא של העולם הזה. ראשו מגיע השמימה. עוד צִדקוּת, עוד טהרה, עוד רוחניות. נצח נצחים. אפשר ביום העצמאות לעסוק במדדים: מדדי הצלחה גשמיים. ואז מצב הרוח משתנה. תלוי במאזן. לפעמים מרוצים ולפעמים לא... *עצמאותנו אינה על המדדים שלנו אלא על השאיפות שלנו!* באנו לארץ בשביל שאיפות גדולות: להשרות שכינה, להידבק ברצון ה', לקיים מצוות התלויות בארץ. עליהם אנו שמחים. בזכות שאנו בארץ, בזכות שיש לנו עצמאות. שמחים על השאיפות הגדולות שעוד נכונות לנו. נפתחו לנו השמים בזכות שסולמנו מצב ארצה כיום. חלומות רוחניים בלי סוף. זוהי שמחתנו והודיותנו. על כל מה שעוד נכון לנו. בדברי הנביאים רואים שכמה שמנסים לדמיין עוד הרבה עליה נכונה לנו . סולם ללא גבול. *המדינה היא הסולם.* הכאב שיש לנו על הייסורים בגלל אויבנו הרשעים ובגלל טעויותינו לא משנים את שאיפותינו. ועליהם אנו שמחים. חלום גדול לומר שכל יהודי בעולם יכול לבוא לארץ וידאגו לו, חלום שלא היה קיים אלפיים שנה. וזו רק ההתחלה. בפרשת השבוע כתוב: לא תלך רכיל בעמך. אסור לדבר לשון הרע על אף יהודי. הבן איש חי: כן אסור לדבר רכילות על ארץ ישראל. *ואנחנו מחדשים: אסור לומר לשון הרע על מדינת ישראל.* אסור להתלונן, לומר ביקורתיות. ובבן איש חי: גם לא על כל יושבי הארץ. הרב מרדכי אליהו אמר את זה גם על יישובים בארץ. יש לעסוק בשבח העם, הארץ והמדינה. כולם יכלו ואנחנו לא נכלה. עם ישראל נמשל לעפר. כלי מתכות מתכלים בתוך העפר, והעפר לא כלה. לא תכלה פאת שדה לקצור - בזכות השאיפות שלנו נגדל ונצמח, בעזרת ה'. אנחנו עדיין לא יודעים לאן המערכה הולכת. למרות הכאבים, עם ישראל מלא כוחות. יש להתפלל על האומץ והעצמאות של מנהיגינו. בסעודת פורים הרב קשתיאל היה אצל הרב עודד וולנסקי שסיפר שם שהיתה החלטה של בגין בנושא התנחלויות ואמרו לו ששר החוץ האמריקני עיקם את אפו, והוא אמר לו שהוא היה בכלא של הבריטים וכו' ושיישאר לו אף עקום... שנזכה. שבת שלום, בשורות טובות.
Fri, 10 May 2024 - 14min - 259 - ראש חודש אייר - התבוננות במסירות הנפש של האבות
הרב קשתיאל לר'ח אייר - התבוננות במסירות הנפש של האבות
בספר מלכים קוראים לאייר חודש זיו. או בגלל שאילנות יפים או בגלל האבות כפי שאומרת הגמרא.
יש מחלוקת האם האבות נולדו בתשרי או בניסן. אבל מה הקשר לאייר? רואים מכאן שלמרות שנולדו בניסן הארתם היא באייר. ולכן לומדים מסכת אבות.
יש את הניצן שיוצא בניסן ואחר כך רואים מהם תכונותיו ומידותיו. באייר עוסקים במידותיהם של האבות. עוד לפני העיסוק במצוות.
וכן כתבו חכמי הסוד וגם ההלכה בהלכות גיטין יש מחלוקת האם בגט כותבים באייר את הגט עם שני יודים.
הבית שמואל כתב שכותבים עם יוד אחד. כנגד אברהם יצחק ויעקב. יש שנהגו לא לחתן באייר בגלל הספק.
מהם תכונות האבות?
אברהם , מסירות נפש באור כשדים ויצחק בעקדה.
באייר מציינים את מסירות הנפש של האבות שלא מערערים אחרי הקבה. בטענה כלפי משה אומר ה' הם לא ערערו ואתה מגיע בטענות. כך רשי בשמות.
מזלו של אייר הוא שור. השור הוא בהמת עבודה הוא לא שואל שאלות מקבל את העול וחורש ישר בשורות השדה לא ימינה ולא שמאלה. כך האבות הלכו אחרי הקבה בלי שאלות.
האבות גם מסרו נפשם על ארץ ישראל. חיו והתגעגעו אל הארץ.
התכונות הללו עולות כל שנה מחדש בחודש אייר. לומדים מסכת אבות כדי לחזק את העניין של להתהלך לפני ה' למסור את הנפש על דבר ה'.
האבות ידעו שהם לא יקטפו את הפירות, לא יקבלו את התורה לא יראו את הארץ כעם רק הדורות הבאים.
הם נתנו נפשם על הבנים.
גם אנחנו קצת כמו האבות. נראה לנו שאנחנו נהנים ממעשה ידי הראשונים, האבות. אבל גם אנחנו לא נראה את כל הפירות של מעשה ידינו בדור הזה.
Thu, 09 May 2024 - 12min - 258 - פרשה בקצרה | אחרי מות - 'בקרבתם לפני ה' וימותו' - יחס אל הקודש בבירור מידת היראה
🍷 *לקראת פרשת אחרי מות [בקצרה] | הרב אליעזר קשתיאל* 🍷 🇮🇱 *_להצלחת כל חיילי עם ישראל_* 🇮🇱 🫰🏼 *'בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ' – יחס אל הקודש בבירור מידת היראה_* - מה בין שעיר לד' לשעיר לעזאזל. - מה עומד למול כל העוונות של עם ישראל? - מה בין יום העצמאות - יום ירושלים ושבועות? - מה עבודת יום עצמאותנו בשנה זו ובכל שנה ושנה. _מעט המחזיק את המרובה..._ 🌱 *להאזנה ישירה* 👈🏼 🌱 *לצפייה* 👈 https://katzr.net/8208a3 🌱 *להורדת שיכתוב* 👈 https://katzr.net/9aa4fb הועבר בישוב עלי, ניסן תשפד]. --- 📢 *מעוניינים להקדיש את השיעורים לע"נ /להצלחת יקירכם* 🕯️ 👈 https://did.li/Df2w5 ------ *🌷 _רוצים להכיר עוד מתורתו של הרב קשתיאל? הכל במקום אחד_* 👈 https://linktr.ee/Koreim_Navon.Rabbi_Kashtiel 📣 *נשמח בהפצה ושיתוף לזיכוי הרבים* 🤳🏻
Fri, 03 May 2024 - 16min - 257 - שביעי של פסח - שירת המלחמהSun, 28 Apr 2024 - 34min
- 256 - ליל הסדר - האהבה הנסתרת בין ה' לעמו
הרב קשתיאל לערב פסח התשפד - ליל הסדר מציין את האהבה הנסתרת בין ה לעמו הצורה ציוותה שעיקר מצוות ליל הסדר והחג זה באכילה. מצה פסח ומרור. חכמים הוסיפו ארבע מצוות יין. ארבע כוסות. מה היחס בניהם? המהרל בגבורות ה': מצוות אכילה מספרות את הסיפור. האירועים ההיסטוריים. אבל זה לא באמת הסיפור האמיתי. הסיפור האמיתי הוא שהקבה לא גאל אותנו מתוך רחמים על המסכנות שלנו, אלא מתוך אהבתו אותנו, מתוך הדבקות העליונה והנשגבת באהבת ה' לעמו. "הביאני אל בית היין ודגלו עליי אהבה". זה היין שמסמל על הקרבה בין הקבה לעמו. כשמגיעים לוהיא שעמדה לאבותינו ולנו מרימים את הכוס לציין את הסוד הנסתר הדבקות העליונה שבין ישראל לקבה. היין מסמל את הנסתר, הרי את המיץ של הענבים לא רואים בהתחלה. פסח מצה ןמרור זה כנגד שלושת האבות והמהרל מחדש שארבע כוסות זה כנגד ארבע אימהות ועוד גדולים כתבו את זה. באמת גם נשים חייבות בארבע כוסות. האהבה מסמלת את האימהות. השלה אומר בפנים אתם שונים מאומות העולם. וזה כנגד ההסתכלות הפנימית של האימהות. כוס ראשונה שרה אימנו שידעה לראות את ההבדל בין ישמעאל הפרא אדם לבין יצחק. אברהם לא ראה. רבקה זה כוס שנייה המגיד הארוך גם יצחק היתה לו הווא אמינא להעדיף את עשיו. רבקה ידע להעדיף את יעקב. כמו שרשי אומר שיצחק רצה לברך את עשיו בליל הסדר והמקובלים כתבו שזה יסוד המנהג לגנוב את האפיקומן. כוס שלישי רחל. יעקב ורחל לא נפגשו שבע שנים וקבעו בניהם סוג של סיסמה למפגש שלהם. והנה בבוקר לאה שרחל בהחבא ביין הנסתר דאגה שלאה תקבל את הסיסמה.ובזכות זה זכינו בחלק משבטי יה. בגיוון שיש בעם ישראל. בסדר באפיקומן כל עם ישראל גדולים לקטנים אוכלים את אותו שיעור מצה. זכינו ביהודה שידע להודות לה. דוד המלך תמיד תהילתו בפי. כל זה בא מלאה שבאה ליעקב בהחבא. בזכות רחל. זוהי עיקר שמחתנו שאנחנו דבקים בקבה על קדושתנו העליונה הנצחית הסודית שהיא מעל כל הגיון.. לפני עשרים שנה למדתי בישיבת הכותל והסתכלתי על פרשת בשלח. למרות שאין הבדל בין ישראל לעמים ובכל זאת ה אהב אותנו דווקא. הלכתי לרב אדרי ושאלתי מה הפשט בזה. ואמר לי אני הלכתי לרב צבי יהודה ושאלתי אותו איך יכול להיות שה אהב אותנו על מה? וענה לי זה הקפריזה של הקבה לאהוב את ישראל. לכן נחגוג את האהבה הזו בליל הסדר. להתחזק בוודאות הגאולה שתבוא לישראל. שאליהו הנביא יבוא וישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. נתמלא כולנו באמונה הנסתרת בלילה הזה.
Mon, 22 Apr 2024 - 18min - 255 - פרשה בקצרה | מצורע- שבת הגדול - לפיכך אנחנו חייבים להודות ולהלל
הרב קשתיאל לפרשת מצורע שבת הגדול התשפד - שמירת הלשון מתוך הודאה עצומה לה'.
פרשת מצורע - בשנה רגילה שבת הגדול יוצאת בפרשת צו.
רואים בחז״ל שהסיבה העיקרית לשיעבוד מצריים היא לשון הרע. ״אכן נודע הדבר...״
משה שואל את עצמו איך אנחנו עדיין בשיעבוד? למה הקבה לא מרחם על עמו ומקצר את הגלות? ואומר משה עכשיו אני מבין זה בגלל שעדיין אין שמירת הלשון.
הוכיח מזה החפץ חיים בהקדמה לספרו שכל אריכות הגלות זה בגלל לשון הרע. מזמן הקבה היה מביא את הגאולה לפי כל הסימנים. לכן אכתוב ספר שיסיר את המכשול הזה.
מה הדרך להינצל מלשון הרע? פעם קודמת עסקנו בראייה ראיית הטוב, אבל יש עוד דרך והיא שאדם יתרגל להודות, להגיד הרבה תודה כש״ימלא פי תהילתך״ הפה עסוק בהודייה ולא בלשון הרע.
זה מה שנעשה בע״ה בליל הסדר - יימלא פינו להודות לה'.
ואפילו כולנו חכמים כולנו נבונים, כולנו זקנים וכולנו יודעים את התורה....ארבע מדריגות בתורה ובכל זאת אנחנו מחוייבים לספר ביציאת מצריים. להודות לקבה.
בגמרא מסופר שמישהו הירבה בשירות ותשבחות לקבה וגערו בו. סיימת את כל התשבחות? מספיק להגיד האל הגדול הגיבור והנורא איך זה מסתדר?
אם אתה בא לתת ציונים לקבה מי אתה? עדיף שתשתוק ״לך דומייה תהילה״, אבל אם אתה בא להודות בתור עבד ה כחלק מעבודת ה שלנו ״יימלא פי תהילתך״ מתוך מחוייבות עצומה, כחובה, כעבודה זה צריך כמה שיותר.
זוהי עבודת ליל הסדר להודות ולהלל זה מביא את הגאולה, מציל אותנו מלשון הרע.
השבוע ביום ראשון צהל הצליח להפיל ב״ה הרבה מהטילים והכטבמים שאיראן שיגרה והיו הרבה ניסים. שאלו אותי אולי צריך להגיד הלל או אולי ברכות הודאה מיוחדות? אמרתי הרי מקום המדינה יש כל כך הרבה ניסי ניסים שהקבה עושה עימנו עכשיו נזכרנו להודות??
השבוע העברנו הרבה שיעורים בדרום. היינו בדימונה וזה פשוט נראה כמו עיר חדשה התפתחות מדהימה...
אוייבנו אמנם מנסים לפגוע בנו מקנאים בנו, מנסים להפריע להתקדמות הגאולה, אבל הקבה ממשיך בחסדיו. הנוער מתגייס בהמוניו הרבה חסדים שהקבה עושה. צריכים להיות עסוקים רק בטוב רק בחסדים. את כל הקיטור והעצבים להוציא רק על הגויים. לא על עם ישראל ״לא תלך רכיל בעמך״.
התורה מאריכה בטומאת צרעת יותר מכל טומאה. אדם חי שמתהלך ומטמא כמו מת! רק מציץ לתוך בית מייד הבית נטמא. הכל בגלל לשון הרע. צריך להמציא לחפש שבחים ולעסוק רק בחסדי ה'. גם מה שלא כתוב באגדה. כל המרבה הרי זה משובח.
בשבת נקרא את ההפטרה את הבטחות ה, אין ספק שהקבה יקים את כל דברו ויגאל אותנו. צריך להתחזק באמונה ובוודאות הגאולה. ככל שנתחזק במסירות נפש על התורה ועל עם ישראל כך הקבה ירבה בחסדיו.
כל אדם יכול לעסוק במסירות נפש התחומים שונים למען עם ישראל.
אספר על מסירות נפש.
הרב שמואל סלנט היה רבה של ירושלים 70 שנה. רק בזקנותו התגלה אחד מהסודות הקשורים אליו.
בליל פסח היה חוזר מתקתק את הסדר הולך לישון והיה קם באמצע הלילה ללמוד.
מה היה הסוד? אמר: לא יעלה על הדעת שרבה של ירושלים לא יהיה כשיר לפסוק הלכה. הרי אדם ששתה רביעית ייין לא יכןל להורות. זוהי מסירות נפש הרי היה מעדיף להאריך בליל הסדר, אבל היה צריך להפיג את יינו כדי להודות.
השבוע התקשר תלמיד טייס קרב וסיפר שרק עכשיו שם לב שפסח השבוע. שאלתי מהן תחושותייך בימים האלו? אמר תחושות אישיות?? אנחנו עסוקים בהגנה על עם ישראל בכלל לא בתחושות אישיות.
Fri, 19 Apr 2024 - 18min - 254 - פרשה בקצרה | תזריע - הסתכלות בחסדי ה'
הרב קשתיאל לפרשת תזריע התשפד - הסתכלות בחסדי ה'
הדבר הראשון שלומדים בפרשת נגעים הוא "והובא אל הכהן". הולכים לכהן, לא לחכם. כל הזמן מופיע "וראה הכהן וראהו הכהן" הכל תלוי בכהן.
יש פה בירור בנושא הראייה כשאתה מסתכל אתה מחליט אם יש פה נגע או לא. בעיניים שלנו אנחנו מחליטים אם יש חיסרון או לא. אולי זה אפילו דבר חיובי.
שורש הצרעת זה ההסתכלות. העין באלף בית קודמת לפה. קודם מתבוננים ואחר כך מדברים.
אם הסתכלת באופן שטחי הפה שלך למעשה הקדים. לא התבוננת מספיק לפני שהתחלת לדבר.
במגילת איכה הכל מסודר לפי אלף בית. השורש של החורבן הוא שהפה רץ קדימה לפני העין. אמרו לשון הרע אחד על השני.
התפקיד של הכהן הוא לראות את הטוב, לסדר את ההתבוננות.
כשאדם רואה חסרונות אצל השני יש בו גם את החסרונות הללו.
כשאדם רואה נגע הוא הולך לכהן שיראה אותו.
זוהי באמת גאולה חשובה, להחליט איך לראות ולהסתכל במציאות.
מי שראה את פרעה והתנהלותו היתה לו פרשנות: שמשה למעשה נכשל. מאז שהגיע יש רק החמרה במצב, פרעה מסובב את משה על האצבע משה לא מצליח בכלום. אבל זה היה מעשה ה' שהוביל את הגאולה.
אפשר היה להסתכל אחרת,מהקבה בכוונה מקשה את ליבם של הרשעים כדי להשמידם כדי לבוא איתם חשבון.
בכל פעם צריך חירות של עיון, להתבונן, בליל הסדר אומרים "חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצריים", אתה צריך להסתכל על עצמך בצורה כזו. הרבה התבוננות שמצילה אותנו מלשון הרע מראייה שלילית של המציאות.
חכמי הפנימיות אמרו שאור זה כמו עוור. כדאדם רואה רק את האור את החיצוני הוא למעשה עוור. כשאדם מעיין בתורה הוא מתרגל לראות דברים אחרת. צריך לבוא לאהרון הכהן שיראה בעין פנימית את העולם.
הקבה הוציא אותנו בחודש האביב, מוציא אסירים בכושרות, בזמן הכשר ביותר.
תראה איך הכל יפה איך העולם נראה טוב, עכשיו זה הזמן לדבר.
צריך כל הזמן לדבר בחסדי ה'. כשעסוקים בחסדי ה פחות עסוקים בכישלונות בני אדם.
אתמול בבית חולים פגשתי את חבר שלי והוא סיפר לי את חסדי ה שהוא פגש.
ה' מקשה את לב אוייבנו כי זה מביא דברים גדולים וזה אולי להשמידם. הם וכל מי שפעל נגד ישראל לא יינקה.
ותבט עיני בשורי...צדיק כתמר יפרח ...צורי ולא עוולתה בו.
Fri, 12 Apr 2024 - 13min - 253 - פרשה בקצרה | שמיני - הופעת התורה בהעברת השמועה
הרב קשתיאל לפרשת שמיני:
יש כמה דעות בחז''ל ובראשונים מה היה חטאם של נדב ואביהו
דעת ר' אליעזר, מובא ברש''י: לא מתו בני אהרון אלא שהורו הלכה בפני רבן.
מה ההלכה שהורו?
שלמרות שיורדת אש מהשמים, גם כהן צריך להביא אש מעצמו.
ומה רע בכך?
למרות שאדם אומר דברים נכונים צריך להיזהר.
ר' אליעזר, בעל השמועה, הוא זה שאמר שמעידים עליו שמעולם לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו. והאומר דבר שלא שמע מפי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל.
הופעת התורה בישראל יש לה כללים.
בחכמות אחרות אין מושג של לא לומר דבר שלא שמע וכו' - אלא הכול לפי שכלו של אדם.
מדען למד שנים רבות וחושב אחרת מהפרופ' שלו - אין בעיה שיכתוב נגדו.
כי הכול בנוי על האדם שבשכלו חוקר.
בתורה: הכול מאת ה'. המלמד תורה לעמו ישראל. לא אנחנו משיגים את התורה, אלא הקב''ה מביא לנו תורה.
החשוב בכללי הופעת התורה: יראת שמים.
במדע יכול להיות אדם בלי יראת שמים ויצליח.
בתורה הוא נותן התורה. היא באה אלינו משמים.
אם לאדם יש יראה התורה תופיע בקירבו.
לא מקשיב בסברות בתורה לאדם בלי יראה.
כל שיראתו קודמת לחכמתו - חכמתו מתקיימת.
ר''ע תלמידו של ר''א לימד אותנו איך קונים יראת שמים, ע''י יראת רבו.
מי שמורה בפני רבו, או שלא שמע מפי רבו - חסר לו יראה.
שכינה - שהתורה שוכנת בקרבנו.
יש סדר להופעת התורה.
ר''א כ''כ חריף בזה שהכול מהשמים - עד שהגיע לסכסוך עם חבריו.
יש לנו פה התרחשות של בית מדרש. משה, אהרון, ובניו של אהרון.
ומלמד אותנו איך מתנהל בית מדרש בישראל.
ש': ומה לגבי סברה וחידוש?
ת': באות בשביל לחדד את הרב.
יש מימרא שאם יש שני ת''ח שחולקים - הלכה כמי שיש לו יותר תלמידים. שמחדדים שמועותיו.
אם יש לתלמיד סברא - יגש לרבו לומר לו על סברתו ולקבל אישורו.
במיוחד בנושא הזה: הפריע לנדב ואביהו שהכול יורד משמים! ושאלו: רגע, מה איתי? מה אני?
היה להם רצון למעט בחד משמעיות שהתורה זה דבר שבא מהשמים.
הגמ' בשבת: אם לאדם המון חכמה ואין יראה. מביאה כמה משלים להסביר בעייתיות זו.
אחד המשלים: לאדם צופן סודי של כספת, אבל אין לו מפתח של דלת הבנק - נשאר בחוץ ונשאר עני.
אם יראתו קודמת לחכמתו - חכמתו מתקיימת.
מהר''ל מחדד בנתיב התורה, הדרך לבנות היראה - התבטלות לרבו.
הרב אבינר כתב פעם מאמר על הנושא הזה וסיפר שכל פעם שהיתה לו שאלה קשה בהלכה היה הולך לר' אברום שפירא והציע לו פסיקתו, ולא פעם ולא פעמיים ביטל הרב אברום את דעתו. ומחק הרב אבינר את חידושיו אלו.
ההקפדה על סברת נדב ואביהו היא על כך שגם מי שחריף ותלמיד חכם - צריך להתייחס לדעת רבותיו וגדולי הדור.
כן יש חידושים שהם פיתוח...
גם בחידושים - צריך להביא מקור לדבריו.
עוד הלכה בגמ' ובשו''ע: אם רבו קיים - אין להורות הלכה בפני רבו.
כשנפטר ר''א קרע ר''ע את בגדיו, ואמר שאין לו מעות, 'תקוע' ואין לו מה לעשות.
שתויי יין - ביטוי של איזושהי רוממות ותפיסה שחסרה יראה. זחוח דעת, לא מספיק עֵבד.
יש כאן לקח לדורות על יראת ה' ויראת רבו.
פרשיות אלו בתורה מלמדים כל סדר הופעת השכינה והתורה בישראל.
דווקא כשאדם מתבטל לסדר הזה, כותב הרב קוק באגרות חלק ג', שאז יופיעו לו חידושים רבים.
וגם על ר''א נאמר בסוף שאמר דברים לא שמעתם אוזן מעולם..
בשורות טובות ישועות ונחמות, שבת שלום.
Fri, 05 Apr 2024 - 21min - 252 - פרשת צו | 'אש תמיד...לא תכבה' – המודעות התמידית למול ההחמצה
לסוגיה בקצרה 👈 • פרשת צו - הקרבה לה' מתוך דעת ותשומת ל... להורדת השיכתוב 👈 --- 📣 לכל המידע על ספרים, שיעורים והרשמה לקבלת עדכונים אונליין הכל בקישור אחד [לכל הפלטפורמות] 👈🏽 https://linktr.ee/Koreim_Navon.Rabbi_... נשמח בהפצה ושיתוף לזיכוי הרבים🌹🌷
Fri, 29 Mar 2024 - 39min - 251 - פרשה בקצרה | צו - 'אש תמיד...לא תכבה' – המודעות התמידית למול ההחמצהFri, 29 Mar 2024 - 18min
- 250 - לכבודם של הלוחמים - דברי מו"ר הרב קשתיאל לחיזוק חיילי עם ישראל, ליל פורים תשפד.
הרב קשתיאל לכבוד הלוחמים: הרמ'ד ואלי אומר שכתוב כמה פעמים בתהילים שדוד פורש כפיו. דוד אומר לה' שבאלו הידיים נלחם למען שמו. בידיים האלו יש קדושה של הכאת אויבי ישראל. דוד היה אומר לה' שבזכות ידיו יתקבלו תפילותיו. התפעל הרב קשתיאל מכך שנכתב פירוש כזה בגלות של הרמ'ד ואלי במאה ה-18 באיטליה. הלוחמים היום יש להם ידיים של שאו ידיכם קודש. ידיים של רוממות. ומוסיף עליו הרב קשתיאל: משה קורא מי לה' אלי, ויאספו אליו כל בני לוי. ואומר להם משה: מילאו ידיכם היום - בזכות שמילאתם ידיכם בעבודתו ה' יתקבלו תפילותיכם. לחיילים יש כח לפרוש כפיים אל הקב'ה ולבקש על עמו ועל נחלתו, ובמיוחד ביום פורים. אתם בניו של דוד המלך. הגיע לישיבה בשבת פצוע קשה ביד. והוא מלא באמונה וגבורה. תעצומות ורוממות שיש בעם ישראל! וכך גם לוחמים נוספים שסיפר עליהם שנתנו מגופם ודמם לעם ישראל. ואין מי שיעמוד בפניהם, וייפתחו כל השערים בפניהם. בפני מי שידייו עסוקות במלאכת הקודש. בשושן שנלחמו לשם ה' ולבער הרוע מהעולם יכלו לשבת ביום אחרי ולחגוג ולשמוח על חלקם. יש ללוחמים זכות לשמוח בשמחת החג שמחה שלמה ונכונה על שזכו להכות אויבי ה'. יש להודות ללוחמים ולמשפחותיהם על מסירות הנפש. שנזכה לרפואת כל הפצועים והשבויים שישובו ולהצלחת כל הלוחמים וכל ישראל!
Sat, 23 Mar 2024 - 07min - 249 - השמחה של חולשה עוצמתו וסודו של עם ישראל בחג הפורים
הרב קשתיאל לפורים: מרדכי כתב ליהודים דברי שלום ואמת. לומדת הגמרא שהמגילה צריכה שרטוט כאמיתה של תורה. המהר''ל בספרו אור חדש אומר שזו מהות מגילת אסתר. הקווים הישרים של המגילה הם הפך עמלק שהוא נחש עקלתון. בגמ' מובא שהמן ניתח את ההיסטוריה של עם ישראל. חשב שכמו כל חברה הגיע גם גרף הירידה, וזה הזמן להכות... עקלתון-הסתכלות אנושית רגילה שלכל דבר יש סוף. הטעות הבסיסית היא שעם ישראל אינם חלק מההיסטוריה אלא גילוי רצון ה'. שמך הגדול והקדוש עלינו קראת. עם ישראל נקראים ישורון - כמו שה' לא כלה - כך ישראל לא כלים. כתוב בפר' אמור לא תכלה פאת שדך - אומות העולם מכלים שדותיהם וע''כ כלים מהעולם... וישראל לא כן... אינסופיים. קווים ישרים - שייכים למהלך אלוקי. ובמיוחד נבחן בשלבי משבר. לכל עם יש את הזמן שהוא עולה על הגל. מגילת אסתר פותחת בחושך שבתוך החושך. גלות שבתוך גלות. משועבדים, מכורים, בזויים, חסרי הגנה. משתמש אחשוורוש בכלי המקדש. מפוזר ומפורד אומר המן. אך לא כך. בפורים, אומר המהר''ל, אנו אומרים שאין לנו כלום משל עצמנו. אנחנו עמו. עד דלא ידע - אין לנו אפ' דעת. ולא מפחדים כי אנחנו עם ה'. השמחה במשתה בפורים הפוכה ממשתה בשלוש רגלים. בשלוש רגלים - עוצמה ושיא של האומה. בפורים - שמחה של חולשה. תהיה חלש ולא יודע. לא יודעים לאן הולכים ולכאורה חסרי אונים. אבל הפחד נופל דווקא ''עליהם''. כי אנחנו שייכים לקווים הישרים האינסופיים. הקב'ה מתגלה בנו. כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב. טיפש מי שינסה לצייר את הציורים של הגרף של עם ישראל, ומה שנראה לו ירידה - יכול להיות העליה הכי גדולה. כמו שנדמה להמן ולכל שונאינו... מתפללים לה' שיגלה הנהגתו ומלכותו. אנחנו מוכנים להתבטל בפניך. אנחנו עפר יעקב. בני ענווה לפני רבונו של עולם. הוא הושיענו והוא מושיענו והוא יושיענו. פורים שמח!
Sat, 23 Mar 2024 - 10min - 248 - פרשה בקצרה | פרשת ויקרא, שבת זכור וערב פורים
הרב קשתיאל לפרשת ויקרא ולערב פורים התשפד יש לנו השבוע שתי קריאות, ויקרא וזכור את עשה לך עמלק. מי שרוצה להתקרב אל ה' יש לו מצוות והלכות לדקדק בהם. מה עניין הקרבנות? מה העניין של לכפר? אם עשית עבירה תתקן! מה עניין הקרבן? בולט בפרשה שהקרבנות הם אירוע רוחני במקדש. גם כשאדם עושה עבירה ומתקן את מעשיו עדיין יש תכונות שצריך לטהר. בעל התניא אומר אלפי חסידים באים אליי ואומרים כמה שאנו מתקנים עדיין נשאר משהו בנפש לא נקי תכונות לא טהורות שלא מצליחים לנקות. מה עושים? הוא מכנה זאת 'צדיק ורע לו'. אלא המאבק ברוע הוא מתוך שותפות עם ה'. אדם בא לתקן במקדש אבל יש לו עזרה משמיים. לתקן את המעשים זה אפשרי אבל לטהר את הלב פה צריך את עזרת הקבה. לכן בית המקדש כל כך חסר לנו, חסר לנו התיקון השלם. יש צדדים חייתיים בתוכי שאני לא מצליח לנקות ופה אנחנו צריכים את עזרתו של ה' יש מדרשים שמחברים את השמדת עמלק לבניין בית המקדש. אומר ר צדוק בזכות שבפורים נצחו את עמלק זכו לבנות את המקדש. עמלק גם אם הוא לא אויב מבחינה ביטחונית צריך להתקיף אותו. גם אם יניח ה' מכל אויבך. צריך למחוק את הרוע. יש לנו ציווי להילחם בעמלק אבל יש גם 'מלחמה לה' בעמלק' ה' הוא נלחם. ה' ואנחנו בשותפות לנקות את הרוע מהאנושות. אחרי שמכריתים את זרעו של עמלק אנחנו מתקנים עוד יותר את עצמנו בבית המקדש. אדם פרטי מצווה להשתוקק למחות את עמלק, את הרוע גם בימינו זה מנקה אותו התשוקה הזו מקרבת אותנו לקבה. הרב קוק כותב באורות המלחמה. בתנך גדולי העולם עסקו בביעור הרוע. יש עניין בזה. כשאתה כוסף לביעור הרוע זה מזכך. גם המלחמה הנוכחית היא גם הגנה על עם ישראל אבל גם מימד עמוק יותר של ניקוי הרוע והוצאתו מן המציאות. ומעניין שתמיד זה נקשר להר הבית. הרצון לנקות את העולם מהרוע בזכותו נגיע לזיכוך שלנו לניקוי החלקים בנפש שקשה לנקות אותם. כל אלו פעולות של שותפות עם ריבונו של עולם. מחיקת הציפור מהעורף בבית המקדש היא תיקון הצד הלא נודע, האחורי של האדם. עדיין יש בנו משהו הישרדותי משהו קשה ולא נקי שצריך עזרה בתיקון. אנחנו בשעות שקשה לנו, אבל כשאנחנו פוגשים את עם ישראל את חיילנו אנחנו משתוממים לפגוש את הטהרה שלהם את תכונות הטהרה. השבוע היינו בסיום מסע כומתה של הבן שלנו כולם מאושרים וחוגגים ויש אוירה וכל זה כדי להילחם להיכנס לעזה... זה מראה על טהרה גדולה של עם ישראל ובזכות זה הקבה יעזור לנו לתקן עולם. בפורים הזה אנחנו יותר שמחים מאי פעם. שמחים להגיד וגאים ב'אשר בחר בנו מכל העמים' אשרנו מה טוב חלקנו. אם לפני זה חיפשנו אולי תחלופות מוסריות, היום הכל יותר ברור לנו. עם כל הייסורים אין תחליף לטהרה שיש בעם הזה. המבדיל בין אור לחושך ובין ישראל לעמים.
Fri, 22 Mar 2024 - 18min - 247 - עבודת הפורים | עיסוק בשבחן של ישראלThu, 21 Mar 2024 - 27min
- 246 - פרשת ויקרא | קרבתו של הקב''ה אל האדם מגיעה רק לאחר שיא השתדלותוThu, 21 Mar 2024 - 30min
- 245 - פרשת פקודי | הכסף הוא ציבורי
הרב קשתיאל לפרשת פקודי התשפד בשבעה על עמישר הי'ד - התפילה לפני מכוח הציבור הכותרת של הפרשה היא אלה פקודי. פיקודי זה מפקד אבל רשי מסביר שלמעשה פוקדים מתכות. התורה נותנת דוח על שלוש מתכות ומה עשו איתן. אבל יש הבדל בין המתכות. זהב ונחושת שונים מכסף. כתוב זהב התנופה ונחושת התנופה. אבל בכסף כתוב כסף פקודי העדה. הכסף שמופיע פה הוא לא מהתנדבות אנשים אלא כולם הביאו אותו דבר. כסף שוויוני. בזהב ונחושת בולט המימד האישי ואילו בכסף בולט המימד הציבורי. כל האומה הביאה ויצא בדיוק מאה כיכרות כסף שעשו מהם מאה אדנים. מתחת כל קרש במשכן יש מאה אדנים.קרש הוא נשחק, נרקב והאדנים החזיקו אותם כמו כפות רגליים. על אדני פז. מה שהחזיק את כל המערכת לפי זה, זה הכסף הציבורי. כך הסביר הרב עמי שטרנברג שליטא, כשאדם בא לפני ה' להתפלל מכוח הציבור הוא בא לא מכוח עצמו וצידקותו. אלוקי אברהם יצחק ויעקב. על גבי זה מביאים את הקרבנות האישיים. הגמרא בבבא מציעא מסבירה שכסף הוא דבר ציבורי מאפשר את המסחר. וזה העיקר ..כוח הציבור מכוחו באים לפני ה'. תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית. כך מנצחים את המן. לקחו מכל העם מאה כיכרות כסף. ואילו רק המן בעצמו היה לו עשרת אלפים. הכוח הוא לציבור . הרב אלישע וישליצקי זצל הסביר: מרדכי בא לאסתר להתייעץ מה לעשות כנגד הגזרה אמרה לו: לך כנוס את כל היהודים ואז "יעבור מרדכי". חזל אומרים שביטל את פסח באותה שנה. אבל חלק מחזל מסבירים שהיה שם נחל שחצץ בין הארמון לציבור. היה ידוע שמרדכי יועץ חשוב. אבל אסתר אמרה לו הפעם צריך להתפלל מכוח הציבור ואז ויעבור מרדכי את הנחל. עבר להתפלל עם הציבור. החתם סופר אומר שעיקר התפילה היא חזרת השץ כי היא תפילת הציבור. זה הכוח העיקרי שלנו. אתמול בערב בשבעה הזכרנו את הכוח של הציבור. הזכרנו שקלים ואחר כך את עמלק. אנחנו עם נקמן? ויזנב בך כל הנחשלים אחריך. עם ענני הכבוד מעלינו אנחנו צריכים להתרגש מזה? למצרים הרי לא הצליח. אלא שפה עמלק בא לזנב את הפליטים אלה שנפלטו מהעם, את הבעייתיים. אומר משה ליהושוע קח את הצדיקים וצא מהענן כדי להציל אותם. לעולם אנחנו לא מוציאים אנשים מהציבור. על זה יוצאים למלחמה! גם משה הלך לראש הגבעה, גזר תענית. על מי ? על האנשים האלה? כן! המן לא הבחין ברמת צידקותו של כל אחד. הוא רצה לפגוע בכלל האומה. ומכוח האומה אנחנו באים להילחם ולהתפלל.
Fri, 15 Mar 2024 - 18min - 244 - ראש חודש אדר התשפ"ד - שמחת העולם הבא והספד על עמישר בן דוד הי"ד
הרב קשתיאל לראש חודש אדר התשפד - שמחת העולם הבא והספד על עמישר בן דוד הי'ד
יש שמחה שבאה מהעולם הזה ויש מהעולם הבא.
יש שמחה שקורית כתוצאה מסיבות ומקרים ויש שמחה כמו אדר שבאה מעולם הבא.
לעתיד לבוא לא נשמח רק בפסח או בסוכות כל הזמן נשמח,מכל השנה.
אבל שמחת פורים תמיד תישאר שמחה מיוחדת. שמחה שבה העולם הבא מאיר עלינו. קדושת העולם הבא פולשת ומאירה את חיינו כאן.
היום היחיד שדומה לשמחה הזו זה יום הכיפורים שבו העולם הבא הוא מאיר את חיינו.
לכן שמחת חודש אדר לא קשורה למציאות לא בגלל שהמציאות העכשוית לא חשובה אלא בגלל שבאדר העולם הבא הוא מאיר, הארת הנצח מאירה בנו, אנו שמחים בה.
אפילו פסח גם הוא חלק מעולם הזה, כתוצאה מנסיבות שקרו בעולם הזה עובדה שהוא השפיע ושינה בעולם הזה, אבל בפורים לא השתנה עדיין כלום בעולם הזה. עדיין עבדי אחשוורוש אנן. המן רק רצה להרוג הוא לא הצליח. היתה רק הוה אמינא לא היה שינוי מהותי.
בפורים לא היה שום תוכנית או שינוי היסטורי אסתר עדיין היתה תקועה בארמון.
התוצאה של פורים היתה מצד עולם הבא, אנחנו עם מיוחד. עם שמהותו מיוחדת.
כך אומר הארי הקדוש, ומזה הרב קוק אומר הלכה מותר לשיכור להתפלל בפורים למרות שאסור לו בשאר הימים. פורים לא שייך לימים הרגילים.
השמחה היא שאנחנו קשורים לעתיד רחוק. "ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר"
מצד העולם הזה מי מבטיח שנישאר? יש עמים שלא שרדו אבל מצד העולם הבא אנחנו נצחיים.
לכן בימים האלו אנחנו מחזיקים שני חשבונות, לא אומרים הלל בפורים כי עדיין יש צרות אבל עדיין תמיד חגגו את הפורים בכל הנסיבות גם הקשות כי אנחנו חוגגים את העולם הבא.
ליהודים היתה אורה ושמחה כן תהיה לנו שושנת יעקב תמיד תהיה צהלה ושמחה.
היינו הרבה פעמים עושים סעודות אצל עמישר הי'ד. הוא תמיד שמח בזה שמחה יוצאת מגדרה למרות שלא תמיד פשוט היה לארח את כל התלמידים.
אתמול בלוויה חבירו הטוב חידש שעמישר הוסיף שורה נוספת למשנה במסכת אבות ה' י' : ארבע מידות באדם. אצל עמישר אין בכלל שלי יש רק שלכם.
כך הוא חי בחייו.
היה חלק מהחבורה הזו בשר מבשרנו.תמיד עסק בדברים מסובכים וקשים כל הזמן תמיד היה שואל שאלות קשות.
צריך להתמקד בשמחת עולם הבא המאירה לישראל.
אומר דבר קטן שאמרתי לילדים.
בליל שבת אחרי התפילה תמיד לוחצים ידיים והוא הקפיד לבוא ולהגיד שבת שלום. ותמיד הושיט שתי ידיים כמו חיבוק. זו היתה תמצית הקשר שלו עם אנשים לא לחיצת ידיים אלא חיבוק, קשה לנו מאוד להיפרד ממנו.
Mon, 11 Mar 2024 - 15min - 243 - דברי ההספד של מו"ר הרב אליעזר קשתיאל על רס"ן (במיל') עמישר בן דוד הי"דSun, 10 Mar 2024 - 06min
- 242 - פרשת ויקהל | לא תבערו את אש המחלוקתFri, 08 Mar 2024 - 13min
- 241 - פרשת ויקהל | את החלומות ואת בית המקדש הנשים הן אלו שבונותThu, 07 Mar 2024 - 40min
- 240 - המחשבות, בין ביקורת להגדרות מתוך בירור מהותה של השבת
המחשבות, בין ביקורת להגדרות מתוך בירור מהותה של השבת מתוך סדרת מפגשים מבית המדרש 'עוז לישראל' המועברת באדר א' תשפד. 🌱 לציבור שמעוניין להיכנס לשיעורים בימי שלישי בשעה 21:00 - https://did.li/Ozleisrael 🌱 למעונינים לכל הסדרה - פליליסט ייעודי - https://did.li/Xmvrl ------ 📢 מעוניינים להקדיש את השיעורים לע"נ /להצלחת יקירכם 🕯️ 👈 https://did.li/Df2w5 ------ 🌷 קהילת ה-וואטסאפ https://did.li/whatsapp-navon-B-KELA 🌷 לערוצי ה'פודקאסט 👈 https://pod.link/1622160357 🌷 'שאל את הרב' ושאר הפלטפורמות 👈🏼 http://korim-navon.co.il/contact/ 📣 נשמח בהפצה ושיתוף לזיכוי הרבים 🤳🏻
Thu, 07 Mar 2024 - 35min - 239 - פרשת כי תשא | הצניעות - המפתח לעבודת ה' ולכל מעשה חיובי
הרב קשתיאל לפרשת כי תצא -הצניעות - המפתח לעבודת ה' ולכל מעשה חיובי. הרבה הסברים נאמרו לחטא העגל. שיטתו של הרב קוק בעין איה היא שיסוד החטא הוא הרצון החפוז להבליט לדווח להחצין. הקבה אומר לנו שיש נטייה חזקה להמחיש להגשים. הדבר הראשון שה' עשה בבריאות העולם הוא להבדיל בין היום ללילה. למה שלא יהיה רצף יום? הסיבה היא שצריך את הלילה שנתעסק בדברים פנימיים שלא רואים. הקבה רוצה שלא נתעסק רק בחיצוני אלא לקחת ללב, לעשות עבודה פנימית, לעכל לתוך הלב. התפיסה שמשהו לא בולט הוא לא קיים יש בה כמה סכנות. במקום אחר כתב שזה גורם לזלזול בדבר שאין בו ממשות חיצונית. זה יוצר חלוקה בין מה שמשקיעים בו ובין מה שלא, בין מה נחשב ומה לא. יש חלקים בתורה שאין בהם מצוות ומעשים ויבואו לזלזל בהם כי אין מה לדווח אין מה להראות. התורה רוצה שנחשיב את הכל. גם בבית המקדש כל היופי היה בפנים. בחוץ היה פחות אסטטי. הפוך היה הרבה דם ושריפת בשר ועצמות והכהנים מסתובבים סכינים. היה כהן שבא לעבוד עם כפפות ונענש. העיקר זה העבודה הפנימית. מופע של עגל זה זלזול במשה רבינו. הוא עלה למעלה למד תורה כל יום מחדש הוא התקשה היה לו עמל. היה צריך הרבה סייתא דשמיא ופתאום באים עושים מופע חיצוני של העגל. הדברים שלא רואים אותם, הכוונות המסירות המעשים הנסתרים הם העיקר. הלב תמיד נמשך למעשים החיצוניים. אי אפשר לצלם את כוונות האדם את אהבת השם שלו אבל הם הדברים האמיתיים. הצניעות של משה מופיעה בפרשה. לא היה לו מושג שקרן עור פניו. בזכות הצניעות של אסתר היתה הגאולה. היא הסתירה את עצמה ואת עמה. היא אמרה למלך בשם מרדכי. כל הנס היה על ידי זה. בחט העגל אחר כך דווקא נפלו בצניעות. הלוחות הראשונים נעשו בפרהסיא נשברו והשניים בשקט ונשמרו. זו המסקנה של חזל. ב"ה שאנחנו זוכים לסיים את בבא קמא. היא תיזכר בתור מסכת המלחמה. יהי רצון שהקבה יעשה לנו מהפיכות גדולות שנדע להתמודד עם האויבים שלנו שאין גבול לרשעותם.
Fri, 01 Mar 2024 - 14min
Podcast simili a <nome>
- Global News Podcast BBC World Service
- El Partidazo de COPE COPE
- Herrera en COPE COPE
- The Dan Bongino Show Cumulus Podcast Network | Dan Bongino
- Es la Mañana de Federico esRadio
- La Noche de Dieter esRadio
- Hondelatte Raconte - Christophe Hondelatte Europe 1
- Affaires sensibles France Inter
- La rosa de los vientos OndaCero
- Más de uno OndaCero
- La Zanzara Radio 24
- Espacio en blanco Radio Nacional
- Les Grosses Têtes RTL
- L'Heure Du Crime RTL
- El Larguero SER Podcast
- Nadie Sabe Nada SER Podcast
- SER Historia SER Podcast
- Todo Concostrina SER Podcast
- 安住紳一郎の日曜天国 TBS RADIO
- TED Talks Daily TED
- The Tucker Carlson Show Tucker Carlson Network
- 辛坊治郎 ズーム そこまで言うか! ニッポン放送
- 飯田浩司のOK! Cozy up! Podcast ニッポン放送
- 武田鉄矢・今朝の三枚おろし 文化放送PodcastQR
Altri podcast di Religione e Spiritualità
- עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach רשת עושים היסטוריה
- קול הלשון - תורה ויהדות קול הלשון
- قرآن كريم مجود بصوت الشيخ عبد الباسط عبد الصمد صدقة جارية Dr.Sherif Hamdy AbdelAziz
- על המשמעות תמיר דורטל
- הידברות - מדברים יהדות HidabrootTV
- تلاوات نادرة Amr
- القرآن الكريم نشر بواسطة: وليد الخراز
- הרמב"ם היומי 9 - ספר הקרבנות | הרב חיים סבתו ישיבת ברכת משה
- פרשת השבוע עם נדב כהן נדב כהן
- נתיבות עולם חלק א הרב חיים כץ
- חיים תנ''ך אחוות תורה
- الشيخ عبد الباسط عبد الصمد - المصحف المرتل الشيخ عبد الباسط عبد الصمد - المصحف المرتل
- שיעורי תורה אורן 2 אורן
- الشيخ مشاري العفاسي Unknown
- الشيخ أحمد العجمي islami
- שיעורי תורה אורן אורן
- A chaque enfant son histoire A chaque enfant son histoire
- Noche de Misterio Caracol Pódcast
- הלכה והגדה הרב יהודה עובדיה
- قصص القرآن علم ينتفع به