הייטק בפקקים

מה עושים כשהעבודה היא לא מה שחשבתם שהיא? כשהבנתם מה מרגש אתכם ומניע אתכם לעשייה בתחום שלכם ולאחר כמה חודשים כשהאבק שקע והגדרת התפקיד של העבודה והמשימות הכרוכות בה הוגדרו - אתם מבינים שזה לא בשבילכם. האם צריך לעזוב או לנסות להתאים את המשרה עבורכם? בפרק היום נדבר על מונח שנקרא ״עיצוב משרה״ ונבין איך אפשר להגדיר את התפקיד שלכם מחדש באופן שנראה אולי פחות אינטואיטיבי. עם אורי טולידאנו ונירית כהן

אנחנו הופכים ליותר ויותר קיצוניים. אם לפני לא הרבה שנים מרחב ההסכמה היה גדול והרוב היו באמצע, היום החברה הרבה יותר מקוטבת. לעניין הזה יש הרבה מאוד קשר לטכנולוגיה. לא רק הרשתות החברתיות, שיצרו תיבות תהודה והקצינו את השיח, אלא גם פייקים, בוטים, ובינה מלאכותית. שינויי התודעה הללו יוצרים מהפכות של ממש, וגורמים רבים עושים שימוש מתוחכם בטכנולוגיות כדי להשפיע על התודעה בהצלחה רבה. בפרק היום דיברנו עם נעם מנלה - חוקר תודעה דיגיטלית ומרצה באונ׳ רייכמן על האופן שבו טכנולוגיה קשורה ומשפיעה על התודעה שלנו כבני אדם, ולאן זה לוקח אותנו. האם המערכות הדמוקרטיות של היום כבר לא עובדות וצריכות עדכון? איך מדינות כמו רוסיה, אוקראינה וקטאר משתמשות באופן מתוחכם בכלים מעצבי תודעה, ואיפה ישראל עומדת? ואיך בכל זאת יוצרים אמון בעולם שבו אין לנו אמון בשום דבר שאנחנו רואים?

חקיקה ראשונה בתחום הבינה המלאכותית. האיחוד האירופי העביר חקיקה להסדרת השימוש לבינה מלאכותית לפני חודשיים ה-"איי-איי - איי-סי-טי", הראשונה מסוגה בעולם. אם נסתכל על הפעם האחרונה שהאיחוד העביר חוקים דומים, אז היה מדובר על ה-ג'י-די-פי-אר (החוקים להגנת הפרטיות), הם אומצו ע״י כל העולם והפכו לסטנדרט. התעשייה הגיבה לרגולציה במעבר לעולם ללא קוקיז, שבו יותר קשה לסחור ולהעביר מידע בין גופים שונים. מה הם גבולות השימוש בבינה מלאכותית? האם יש התייחסות לפחד הפופולרי שהיא תחליף אותנו בעבודות שלנו? האם האלגוריתמים יהיו מחוייבים להסביר איך הגיעו למסקנות? והאם סוף-סוף תהיה הסדרה בתחום הדיפ-פייק ואיסוף המידע? בפרק היום אנחנו מארחים את ד״ר אביב גאון - חבר סגל, בית ספר רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. יחד נבין את המשמעויות של החוק החדש על מהפכת הבינה המלאכותית.

האם יש דבר כזה תעשייה מסורתית בעידן של מידע ובינה מלאכותית? לפעמים יש תחושה שכשמדברים עם תעשיות מסורתיות כמו נדל"ן או ביטוח מקבלים תגובות בסגנון - "כל ההייטק הזה לא קשור אלינו". היום בהייטק בפקקים נסתכל על אחת המסורתיות שבהן - ענף הנדל"ן - וננסה להבין איך זה נראה כשמביאים לא רק טכנולוגיה אלא גם אנשים טכנולוגיים אל תוך הליבה של הארגון, ומה זה עושה לביזנס ולארגון עצמו. בפרק של היום אירחנו את דוריס פיטילון - מנהלת טכנולוגיות בחברת "פארופוינט" - יחד נברר מה זה אומר להטמיע טכנולוגיה בתעשייה מסורתית כמו נדל"ן. איך אוספים, יוצרים ומנגישים דאטה ואיך נראה הריקוד העדין בין טכנולוגיה, אנשים וארגון כדי לצמוח מכאן.

שילוב של בינה מלאכותית יוצרת לעשיית טוב בעולם. אנחנו מדברים על בינה מלאכותית לייעול העבודה שלנו, הרבה מאיתנו משתמשים בצ׳אט ג׳יפיטי, דאלי, ג׳מיני, מידג׳רני וסוגיו בשימושים מעניינים ביצירת מוזיקה, בכתיבת תוכן, בצ׳אטבוטים של רופאים ועורכי דין, ולמעשה כמעט בכל תחום וכל מקצוע. אבל בוא נדמיין את השפעת הבינה המלאכותית היוצרת בתחום האימפאקט ועולם העמותות. כיצד ניתן להשתמש בבינה מלאכותית לקידום אג׳נדה שמקדמות את בני האדם, כיצד משתמשים בינה מלאכותית להפצת טוב? איתנו באולפן שירן מלמדובסקי סומך - מייסדת של ג'נראטיב איי-איי פור גוד.

לפני ארבעה ימים סימנו 6 חודשים למלחמה, 6 חודשים שבהם עדיין 133 חטופים וחטופות בשבי האויב, חצי שנה שבהם נדרשנו כולם לגייס כוחות לתפקד בתנאי אי ודאות קיצוניים ולהמשיך בעבודה שלנו לצד המלחמה. כמדי רבעון אנחנו עושים בדיקת דופק לתעשיה שלנו. מה מצבו של ההייטק הישראלי לאחר שישה חודשי מלחמה? הנתון החשוב ביותר שמשפיע על התעשייה המקומית הוא עדיין הריבית הגבוהה שמורידה את תמחור חברות הצמיחה, ולמעשה ״סוגר״ בפני החברות את האופציה להנפיק. הירידה בגיוסים וברכישות מאז בועת 2021 בחציון האחרון היא באחוזים דומים בהשוואה בין ישראל ארה״ב ואירופה. אלו סקטורים כיכבו? ואלו סקטורים נמצאים בדעיכה, וכיצד הירידה בגיוסי ההון עבור קרנות הון סיכון תשפיע על השנה הקרובה של ההייטק המקומי? בפרק אירחנו את אבי חסון, מנכ"ל סטארטאפ ניישון סנטרל, המדען הראשי לשעבר ומי שכיהן כראש רשות החדשנות הראשון.

זו תקופה פחות טובה לגייס בה כסף, את זה כולם מבינים. גיוסי ההון לסטארט-אפים ירדו בגלל מגוון סיבות ואנחנו באקלים אחר מבעבר. הפרק הזה יעזור לנו להבין איך במצב העניינים הנוכחי כדאי להסתכל על גיוס כספים לסטארט-אפים בשלבים השונים ולמה חשוב לשים לב. נשוחח גם על דרכי מימון אלטרנטיביות וסוגי עסקים שמתחילים להופיע. הפעם בהייטק בפקקים התארח לירון רוז - יזם ומשקיע הייטק פרטי. יחד ניסינו להבין איך משקיעים בשלבים מוקדמים חושבים ועל מה הם מסתכלים כשהם בוחנים השקעה בסטארט-אפ. דיברנו גם על הזדמנויות במצב הנוכחי, ולמה זו יכולה להיות תקופה מצוינת להקים בה סטארט-אפים.

כשאנחנו מדברים על תעשיית האגרו-פודטק - החדשנות הטכנולוגית שבמזון ושבחקלאות, אנחנו בדרך כלל מדברים על תחליפי חלבון לחלב, ביצים, דגים, פרמנטציה או הגביע הקדוש - סטייק מתורבת, ״בשר ללא סבל״. הרבה מהפיתוחים הטכנולוגיים האלו, שעד כה בעיקר דיברנו עליהם, מתחילים להגיע אלינו לצלחת. חברת "יו-אגג", מפתחת חביתות וביצים עלומות מן הצומח, מספר חברות ישראליות כמו "אימג׳נדרי" ו"רי-מילק" מפתחות חלב וגבינות שמבוססות תאי חלב אמיתי בתהליכי פרמנטציה, ובסינגפור תוכלו להזמין סטייק מתורבת רק ב-17 דולר. מדינת ישראל היא אחת ממרכזי הפיתוח הגדולים בעולם לתעשייה כאשר בארץ כמות הסטארטאפים השניה במספרה וכמות הגיוסים השניה במספרה. לא לנפש, אלא באופן אבסולוטי. נתון די מדהים. לרוב אנחנו מדברים על חלבונים אלטרנטיביים ממקורות ברי קיימא כפיתרון לרעב ולמשבר האקלים. במהלך המלחמה עלה צורך הרבה יותר מוחשי - ביטחון תזונתי. נדבר בתכנית עם ד"ר תמי מירון - מנהלת טכנולוגיות ראשית בחברת "פרש-סטארט פוד-טק אינקובטור", שיושבת בימים כתיקונם בקריית שמונה ונאלצה להתפנות, ועם ניר גולדשטיין, מנכ"ל מכון מחקר "דה גוד פוד". נשוחח על עתיד תעשיית המזון החדשני בישראל ועל שינוי יעוד התעשייה בזמן המלחמה.

הרבה טלטלות עוברות על הכלכלה הישראלית ובפרט על ההייטק הישראלי בשנים האחרונות. אי יציבות פוליטית, מלחמה והורדת דירוג… אנחנו רגילים לשמוע שבשנים הקרובות לא יהיו השקעות בהייטק הישראלי, מסוכן פה מדי, והמחירים גבוהים מדי. מה ההשפעות של כל אלה, מה הסנטימנט של המשקיעים, או במילים אחרות - מה המצב שלנו באמת במובן הזה, ואיך לצאת מחוזקים מהמשבר? הייטק בפקקים, מבית סטארטאפ ניישון סנטרל, מארחים את יעל בנימין - מנכ"לית ומייסדת "סטארטאפ סנאפ-שוט", ורו"ח מורן מסד הדר - שותפת ביקורת הייטק 'דלויט ישראל'.

יותר מידי פעמים טכנולגיית משאבי אנוש מנסה למחשב תהליכים של העבר ולא את עולם העבודה של העתיד. עולם העבודה השתנה מקצה לקצה בעשור האחרון והפך ממקום שהולכים אליו למשהו שאנחנו עושים. איפה שפעם היינו מגייסים, משמרים, מפתחים ומפטרים אנחנו רואים היום צורות חדשות של עבודה, שיתופי פעולה, התקשרויות וציפיות. יש אנשים שבשבילם זה לא רק האתגר של הארגון אלא ממש המוצר והלקוח. הייטק בפקקים היום עם רוני זהבי - מנכ״ל ומייסד הייבוב אפילו בשביל יוניקורנים, שזו חיה נדירה גם ככה, יוניקורן בתחום אייץ'-אר-טק זו חיה עוד יותר נדירה. הייבוב גייסה באוקטובר האחרון 150 מיליון דולר לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר. החברה הוקמה ב-2015, מעסיקה כ-800 עובדים, מחציתם בישראל והשאר בסידני, ברלין, אמסטרדם, ליסבון, לונדון וניו יורק, ומשרתת כ-3,500 לקוחות. היא פיתחה פלטפורמת ענן המיועדת לעסקים קטנים ובינוניים ומסייעת להם לנהל את העובדים, החל מתהליך הקליטה ועד לניהול ימי חופש, אופציות בחברה ואפילו סידור של הליך עזיבה או פיטורים. מנקודת המבט הזו, נדבר עם רוני על השינויים בעולם העבודה ועל האופן בו הוא עוד צפוי להשתנות בשנים הקרובות.

אלכסה וקורטנה, העוזרות האישיות, הן כמובן נשים. מצד שני אם תבקשו מהבינה המלאכותית היוצרת לצייר לכם רופא או מנהל, תקבלו גבר. זה לא באמת מפתיע, הכלים נבנו על ידי רוב כמעט מוחלט של גברים ומשתמשים במידע הקיים שהוא, כידוע, משקף מציאות שמנסה להשתנות. או שלא. מחקרים רבים שיצאו ביום ההולדת הראשון של הבינה המלאכותית היוצרת מסמנים לנו שהולך ונפתח כאן פער מגדרי מובהק: נשים פחות מדברות, פחות לומדות, פחות משתמשות, פחות מאמינות. והפער הזה הולך לפגוע לנו - הנשים בתעסוקה, בשכר, בקידום, אפילו ביכולת למצוא עבודות גמישות. הייטק בפקקים היום בשיחה עם שירה וינברג הראל - מומחית מוצר ובינה מלאכותית כדי להסתכל במבט נוקב על בינה מלאכותית ומגדר. נסתכל על הנתונים, על הסיבות, וגם על מה אנחנו יכולים ויכולות לעשות. בכל המישורים.

בינה מלאכותית יוצרת - ג'נרטיב איי-איי - מביאה איתה הזדמנויות עצומות לשיפור תהליכים ארגוניים במגוון רחב של יישומים. למרות זאת ליישם בינה מלאכותית בתוך ארגון גדול זה לא עניין של מה בכך - יש אתגרי אבטחה, רגולציה, אימוץ וגם הלכה למעשה היכן באמת הטכנולוגיה מייצרת אימפקט. על מנת לשרוד ולצמוח, ארגונים נמצאים במרוץ חימוש ליישום הטכנולוגיה הזו באופן הטוב ביותר. הייטק בפקקים היום מארחים את רינת זילברשטיין, סגנית נשיא בחברת הטכנולוגיה איי-טי-אנד-טי ומנכ"לית מרכז המו"פ בישראל. נדבר על האופן בו מתבצע יישום בינה מלאכותית ג'נרטיבית אצל עובדים וארגונים.

האקזיט. לפני שבנינו כאן יוניקורנים, זה היה החלום של כל יזם. אבל קצת כמו שהחיים, בניגוד לאגדות, לא מסתיימים ב"הם חיו באושר ועושר", גם אחרי הרכישה יש חיים שלא כל כך מדברים עליהם. הייטק בפקקים היום עם על היום שאחרי האקזיט עם רן גולדי גולדשטיין - סמנכ"ל תשלומים ביוניקורן הבלוקצ'יין פיירבלוקס, ולפני כשנתיים - מייסד ומנכ"ל חברת פירסט דיגיטל שנרכשה על ידי פיירבלוקס ב-100 מיליון דולר. לרן יש בקריירה 3 רכישות ועוד מה שהוא מגדיר 5 כשלונות למרות שכולנו יודעים שיזם לא נכשל, הוא רק לומד. נדבר על פערים בין הציפיות למציאות ובדיעבד מה היה צריך לעשות, לבקש ואולי לעשות אחרת. ואיך גורמים לאקזיט להצליח? פיירבלוקס מפתחת פלטפורמה ייחודית ומאובטחת לניהול נכסים דיגיטליים על גבי הבלוקצ'יין.

החיבור בין בינה מלאכותית לרובוטיקה יכול לייצר רובוטים שמסתובבים בינינו ומחליפים אותנו בכל מה שאנחנו לא רוצים לעשות בעצמנו. החל מקיפול בגדים, דרך משלוחי מזון ועד קריאת ספר לילדים. בסי-אי-אס האחרון, (תערוכת הטק הגדולה בעולם שמתקיימת בקליפורניה) רובוטיקה הסתמנה כאחת מפריצות הדרך וההייפים הבאים. אם כך, מדוע אנחנו לא מרגישים נוכחות של רובוטים בחיי היומיום כבר היום? (מלבד רובוטים לשאיבת אבק) מתי נראה רובוטים מסתובבים ברחוב? ולמה זה עדיין לא קרה? בפרק היום של הייטק בפקקים, מבית סטארטאפ ניישן סנטרל, נראיין את ד״ר הדס אראל, מומחית לאינטראקציית אדם- מכונה, מרצה וחוקרת באוניברסיטת רייכמן. נדבר איתה על רובוטים דמויי אדם, על חלוקה של החלל הציבורי עם מכונות, ועל הקשר הרגשי שנוצר בימים אלה בעזה בין חיילים לרחפנים ולכלבים ממוכנים שמצילים את חייהם.

כבר שנים שקיימות בעולם תנועות שונות הקוראות לצמצם את שבוע העבודה. דיי-ויק-גלובאל 4 מריצה פיילוטים שונים שקוצרים פירות ומראים על הפחתת הסטרס ונטיה מופחתת להתפטרות, ניסויים כאלו נערכים גם בישראל ולא רק בתעשיית ההייטק. אם לצמצם אז ברימוט - תופעת הנוודות הדיגטלית תפסה תאוצה לאחר הקורונה וכיום שכירים ופרילאנסרים עונים למיילים לצד שייק קוקוס בפאי. גם ברמה הכלכלית, הכנסה בסיסית אוניברסלית הוא רעיון שתופס תאוצה ונעשו בו ניסויים בקניה, דרום קוריאה, ארצות הברית, אירופה ואסיה (גם באיראן). מבחינה פיננסית רבים שואפים לצאת מוקדם לחופש כלכלי ותנועת "פייר" פופולרית מאוד בקרב עובדי ההייטק וקוראת ״לצאת מכלוב הזהב״ ולהצליח להגיע לפרישה מוקדמת. התנועות האלו היו קיימות עוד הרבה לפני היישום של הבינה המלאכותית אך כעת עוד יותר כשאנחנו מתחילים להרגיש את ההתייעלות בקצות האצבעות שלנו. האם התופעות האלו יכולות להפוך לרחבות יותר? כיצד עושים את השינוי למעבר ל4 ימים? והאם אולי עכשיו שאנחנו צריכים ללמוד לשנות את ההרגלים שלנו כדי לאמץ את הטכנולוגיה החדשה, אולי עכשיו זה הזמן הנכון לעשות את זה? הפרק הוקלט בספטמבר 2023, לפני המלחמה

אנחנו רגילים לראות בעיתונות ההייטק וברשתות החברתיות בעיקר שיח על הצלחות, גיוסים, אקזיטים, אבל אצל מייסדי סטארט-אפים יש נושאים שפחות מדברים עליהם בחוץ. נושאים כמו: תמיכה נפשית, יחסים בין פאונדרים ועוד נשמרים לחדרי חדרים. זה מאוד מובן למה: לאף אחד אין אינטרס לדבר על זה. אנחנו כאן כדי לדבר על הנושאים הללו ועל נתונים. דיברנו על המסע הנפשי של יזמיות ויזמים בשלבים מוקדמים ועל כמה הוא קשה, ואיך מתמודדים עם הנושאים ה"רכים" שקשורים למערכות יחסים ופסיכולוגיה כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה. הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישון סנטרל מארחים באולפן את יובל אריאב, שותף מנהל ומייסד קרן סימבול. האזנה נעימה

כשאנחנו מדברים על טכנולוגיה מסוימת בארוחת שישי זה אינדיקטור טוב שאנחנו בשיא תקופת ההייפ. ואכן חברת הייעוץ גרטנר מצאה שהבינה המלאכותית הגיעה לשיא ההייפ שלה באוגוסט 23׳. בחודשים האחרונים, לפני המלחמה, הקדשנו את רוב התכניות שלנו לבינה מלאכותית כי אנחנו מאמינים שבניגוד למטה-וורס או לבלוקצ׳יין הרבה מההייפ הזה מוצדק. מצד שני, כשמסתכלים על ה״כלכלה״ שמאחורי הבינה המלאכותית הרבה ממנה עדיין מאוד הפסדית, מה שאומר שאנחנו נראה שינויים דרמטיים במודלים הכלכליים שיגיעו עד ללקוח. היום בהייטק בפקקים נדבר על הכסף שמאחורי הבינה המלאכותית ונבחן את האקוסיסטם סביב הבינה המלאכותית כאן בישראל. באולפן אלכס שמולוביץ, מנהל השקעות בויולה ונצ׳רז.

הדו״ח האחרון של סטארטאפ ניישון סנטרל, נותן לנו תמונת אמת של השפעת המלחמה על ההייטק מאז מתקפת הטרור של החמאס ב 7.10, וכאשר אנחנו מדברים על ההשפעה של המלחמה על ההייטק אנחנו מדברים על חלק נכבד מכלכלת ישראל שהיה אחראי ל40% מהצמיחה ב2021. אם כך, מהו עתידם של היוניקורנים שראינו בגיוסי 2021? בכמה נפגעו הגיוסים בשנת 23׳, שנת הריבית הגבוהה, המהפכה המשפטית והמלחמה? ומה המשמעות של הפגיעה בגיוסים. היום בפרק ראיינו את אבי חסון המדען הראשי לשעבר ומי שכיהן כראש רשות החדשנות הראשון, לשעבר שותף בקרן ג׳מיני שחווה על בשרו גם את משבר הדוט קום. ציירנו תרחיש של החודשים הקרובים שככל הנראה יראו לא טוב, עם כותרות על סגירת חברות ופיטורין. אבל דווקא מתוך התרחיש הזה, חברות יתעוררו לגייס דאון ראונדס. סקרנו את הגיוסים בסקטורים השונים, אלו חסינים יותר ואלו פחות, והצגנו סקר של המשקיעים מחו״ל ומישראל והציפיות שלהם לקראת 2024. לינק לדו"ח שנתי 2023: https://finder.startupnationcentral.org/reports/2023-Annual-Report

בפרק היום אנחנו מדברים על כניסתה של הבינה המלאכותית לעולם העיתונות. עולם העיתונות היום עדיין מתאושש מהמכה שקיבל מהמעבר לדיגיטל שקיצץ משמעותית בהכנסות של הפאבלישרז הגדולים, ויצר קוראים מפולגים שניזונים ממקורות מידע שונים. האם הבינה המלאכותית, שכבר היום נמצאת בשימוש במרבית כלי התקשורת הגדולים, תשיב את הכח והתקציבים לעיתונות? או שתהווה מכה קשה ונוספת לתחום? במכתב התביעה שהגישה ה'ניו יורק טיימס' כנגד Open AI, נטען שיש תחרות של ממש בין מנועי הבינה המלאכותית לבין הפאבלישרז. מצד שני היכולת לעשות שימוש מחדש בקלות בתוכן והתאמה אישית אליה התרגלנו מהרשתות החברתיות מאפשרת לכלי התקשורת הגדולים להפיץ את התוכן שלהם בקלות יותר. הייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, עם אלדד מניב, נשיא וסי-או-או של טאבולה ועומר בן יעקב, עיתונאי הסייבר והדיסאינפורמציה של עיתון 'הארץ'.

אוכלוסיות כמו: ערבים, חרדים, דרוזים, פריפריה, חיילים קרביים ועוד, עדיין נמצאות בתת ייצוג בהייטק הישראלי. יש מאות יוזמות מדהימות שמטרתן לחבר ולהכשיר אותן בשביל להיות חלק אבל משהו עדיין לא לגמרי עובד. היום אנחנו נדבר על יוזמה שמגיעה מהשטח בהייטק שבאה לגרום לזה לקרות, כולל תקומת הנגב המערבי עם חזון גדול וחלוצי ותוצאות שקשה להתווכח איתן. פלייס-איי-אל היא יוזמה ללא כוונות רווח שמטרתה היא לגשר על הפער בין אוכלוסיות שקשה להן יותר להתקבל לעבודות בהייטק הישראלי. בפלייס-איי-אל זיהו שלושה גורמים עיקריים לקושי של אוכלוסיות בתת ייצוג להתקבל להייטק, ויצרו דרכים אפקטיביות לפתור אותן. היום באולפן נארח את עידן טנדלר מקים ויו”ר מיזם פלייס-איי-אל, סגן נשיא בכיר בפאלו-אלטו נטוורקס. הצטרפו ל Place-IL: https://place-il.org/

עם אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית ומייסד Machine & Deep Learning Israel לפני כשנה, צ'אט ג׳יפיטי נכנס לחיינו בסערה וכל כך הרבה דברים השתנו מאז. לא תמיד קל להישאר מעודכנים בכל השינויים והפיתוחים שמייצרים ערך בכל כך הרבה דרכים שונות, ולהבין איך אנחנו מיישמים את זה בעבודה שלנו. בפרק של היום נדבר על מה התחדש לנו בתחום הבינה המלאכותית בזמן האחרון ואיך אנחנו יכולים ליישם אותה בעסקים ובעבודה. דיברנו על הבינה המלאכותית הגנרטיבית והשפעותיה על מגמות חברתיות והתנהגותיות, על מה העתיד צופה לנו, איפה יש הזדמנויות לייצר ערך, על התקדמות מודלי השפה והתפתחותם.

אין דבר כזה רגע של ייסוד של סטארטאפ. מתחילים לעבוד, מתאהבים במשהו שרוצים לפתור. ואז יש המון רגעים של התפתחות. אנחנו כל הזמן מייסדים את העשור הבא של החברה. הייטק בפקקים היום בשיחה עם עוז אלון מנכ"ל ומייסד האניבוק על חזון שנבנה על פני זמן ועל כל הנקודות לאורך הדרך שבהן יזם מגלה שמשהו השתנה כמשבר או כהזדמנות וצריך לדעת לזהות, להפנים ולהגיב.

"המצב קשה, אנחנו נורא מודאגים - אבל יהיה בסדר" - זה מסתבר הסנטימנט של היזמים הישראלים. לא סתם סנטימנט אלא ממש נשק סודי שמאפשר להייטק הישראלי להתמודד עם לחץ בזמן משבר - התקווה שיהיה בסדר גם כששום דבר לא בסדר. זה, וה "ביחד" של הקהילה, שהוא חזק ממה שרואים ברוב מדינות העולם. הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל השבוע על יזמות ישראלית במשבר. נירית כהן ואדר חי משוחחים עם פרופ דפנה קריב, ראש המסלול יזמות- מנהל עסקים, בית הספר אדלסון ליזמות, אוניברסיטת רייכמן, על המחקר שלה שמראה שיזמים ישראלים מתאוששים מאד מהר לעומת שאר העולם. ננסה להבין מה מאפיין יזמים ישראלים ובמה הם שונים מיזמים אחרים שמאפשר להם לצמוח ממשברים וגם נקבל ממנה טיפים ליזמים לתקופה הזו.

מלחמת חרבות ברזל תפסה את ההייטק הישראלי במצב לא מזהיר. בשנים האחרונות חווינו משבר בתעשייה, ירידות בגיוסים ובעסקאות, מגמות עולמיות וגם עניינים פנימיים. נוסיף לזה את השפעות המלחמה ואנחנו מבינים שהולכים להיות לנו קשיים ואתגרים רבים. איך ניגשים לזה? בפרק דיברנו עם מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, וניסינו להבין איתו ביחד מה אפשר לעשות כדי לצאת חזקים ככל האפשר בימים אלה ובימים שאחרי. המקומות בהם סטארט-אפים צריכים עזרה, האתגר החשוב שלנו ברמה הלאומית, התכניות של רשות החדשנות עבור סטארט-אפים, ואיך יוצאים מחוזקים כתעשייה ביום שאחרי.

אנחנו ממשיכים בסדרת הפרקים שלנו על ניהול בזמן מלחמה, היום אנחנו עם יעל פלד אדם, ספורטאית מצטיינת ששברה את השיא הישראלי לקפיצה לרוחק של אסתר רוט שחמורוב, שיא שהחזיק 21 שנים ונשבר רק לאחרונה. נדבר עם יעל על שני הסטארטאפים שהקימה, וים שעדיין קיים, מגייס ומצליח ולגונה הלת׳ שניהם בעולמות הדיגיטל הלת׳. לאגונה ויעל עשו כמה החלטות אמיצות מאז השבעה באוקטובר. כבר בשבוע הראשון של המלחמה החליטו הפאונדרים שיעל תהיה אחראית על העובדים בישראל והשותף שלה, יוני שטיין, יסע לארה״ב עם משפחתו ויהיה אחראי על משקיעים ולקוחות אמריקאיים. לרוב, מבקשת יעל מהעובדים ״לעשות עבור החברה״. היא הבינה שבמלחמה המצב התהפך והחברה צריכה כעת להיות שם עבור העובדים. בשבוע הראשון, העובדים האמריקאים של החברה הראו סולידריות והיו קמים ב 2 בלילה להחליף במשמרות את העובדים הישראליים. נדבר על ״שגרת המלחמה״ כמעט חודשיים אחרי, בימים אלו המצב התהפך ועובדים שהתגובה הראשונית שלהם הייתה עשיה עכשיו מתחילים להרגיש את המלחמה ואת השחיקה. חברות שיצליחו להתנהל נכון ובאופן אנושי יצאו מחוזקים מהמלחמה, ננסה להבין איך עושים את זה. עם יעל פלד אדם, מייסדת-שותפה ומנכ״לית המוצר של לגונה הלת׳.

ירון (אורי) שי ז"ל, נוני, נפל בקרב גבורה ב 7 באוקטובר של מעטים מול רבים, 3 לוחמים שהגנו בג'יפ על יישוב כרם שלום מול עשרות מחבלים, והצילו את הקיבוץ מידי המחבלים שלא הצלחיו להיכנס ליישוב. ירון היה גם בנו של יזהר שי, מייסד התכנית הייטק בפקקים. הזמנו את יזהר לשיחה כדי לשמוע על נוני - על קרב הגבורה ועל האישיות הכובשת שלו. יזהר סיפר על הפרויקט "אוקטובר הבא" - שמטרתו הקמת סטארט-אפ לכל אחד מהנרצחים והנופלים. דיברנו גם על ההייטק הישראלי: להייטק צפויים אתגרים רבים בעקבות ההוצאות הכבדות של המלחמה, היחסים הבינלאומיים, גיוס המילואים הנרחב וקשיים של העובדים. למרות ועל אף האתגרים, ההייטק הישראלי נמצא בשעתו היפה. על המעורבות של אנשי ההייטק לאורך השנים, על התרומה למאמץ המלחמתי ולעורף, על התשובה שלו לטרור, על העשייה, ולמרות הכל - על הסיבות לאופטימיות. לכניסה לאתר ״אוקטובר הבא״ - https://www.nextoctober.org/

ניתן למצוא קישור כאן Central Hub by SNC https://finder.startupnationcentral.org/centralhub/home?_gl=1*1xjnc4l*_ga*NDczMzYxMzA3LjE2OTk4MTQ2MDU.*_ga_XR55W56KTR*MTY5OTgxNDYwNC4xLjEuMTY5OTgxNDYyMy40MS4wLjA. "חייו של מנכ״ל הם תמיד לפתור משברים ולעבור בין משבר למשבר" - האמירה הזו של שלומי בן חיים, מנכ"ל ומייסד שותף של ג׳ייפרוג, היא מדוייקת להפליא לתקופה הזו. בין מגיפה למחאה למלחמה, משבר כלכלי או אקלימי, אקטיביזם צרכני או שינוי טכנולוגי, אנחנו חיים בתקופה שמאתגרת אותנו שוב ושוב. והאמת? אין שום סיבה להניח שזה ישתנה. אז התיישבנו לשיחה עם שלומי סביב השאלה איך בונים די.אנ.איי של חברה לחוסן בעידן של משברים. מוקדש לכל היזמים ששואלים את עצמם איך מנהלים ארגון בתקופה כזו. לא רק מנהלים, צומחים. שלומי בן חיים הוא מנכ"ל ומייסד שותף של ג׳ייפרוג פלטפורמה להאצת ואבטחת עדכוני תכנה אוטומטיים, נסחרת בנאסדק ביותר בקרוב לשלושה מיליארד דולרים עם מיליוני משתמשים ומעל ל-7,000 לקוחות ברחבי העולם , ביניהן רוב החברות המובילות ברשימת פורצ׳ן 100. התפיסה הניהולית שלו, שבאה לידי ביטוי בלמעלה מ-20 שנות ניסיון כולל אקזיט אחד ובניית חברת ענק, אבל גם על בסיס העבר שלו כרב סרן בחיל האוויר. נראיין גם את יריב לוטן סמנכ״ל מוצר בבסטארטאפ ניישן סנטרל שיספר על ה "סנרטרל האב" שמזמין סטארטאפים לפנות אליהם עם הקשיים המיוחדים שעולים בעקבות המלחמה. אס.אנ.סי הכשירה קבוצה של מקצוענים שעולים לזומים עם יזמים ויזמיות, ומוצאים להם פתרונות במימון, אנשי מקצוע וקשרים עסקיים.

המלחמה בין ישראל לחמאס היא חלק ממערכה גדולה יותר. בקרב בין המעצמות על אנרגיה ושליטה במזרח התיכון. היום נדבר על חלקה של קטאר במערכה הזו ועל המעורבות של הנסיכות הקטנה והעשירה מאוד בכמה מהאירועים האחרונים - התבטאותו של אילון מאסק על חיבור אינטרנטי לעזה באמצעות סטארלינק והתבטאויותיו תומכות החמאס של מנכ״ל ווב-סביט פאדי קוסגרייב שפוטר בעקבותיהן. קטאר, ה״ילדה הרעה״ של האמירטיות מחזיקה ביחסים מורכבים עם מעצמות העולם. מחד, הבסיס האמריקאי הגדול במזה״ת נמצא בשטחה מאידך היא חולקת את אחד משדות הגז הגדולים בעולם עם איראן ומאוד מקורבת אליה. היא מארחת את בכירי חמאס באופן קבוע ושולטת בשיח בעולם הערבי בזכות הבעלות שלה על רשת אל ג׳זירה. קרן העושר של המדינה מחזיקה מעל ל400 מיליארד דולר. זה לא הרבה בהשוואה לקרנות עושר (קרן העושר הנורווגית גדולה מזו פי 4) אבל המון במונחים של השקעות בטק.אם כן, כיצד הכסף הקטארי קשור להתרחשויות האחרונות ואילו שינויים דרמטיים הוא יכול לחולל בתעשיית החדשנות העולמית. נראיין בפרק הזה את שחר כהן, מייסד שותף של קרן הגידור לוסיד קאפיטל ועמית במכון המחקר אס.אנ.פי.איי, ואת יריב בכר סמנכ״ל אינוביישן דיפלומסי בסטארטאפ ניישן סנטרל. נדבר גם על הסכמי אברהם ונשאל איך הם מחזיקים מעמד במהלך המלחמה. פינת ״הערבות ההדדית של ההיטק״ הרשמה להסברתון - האתקון הסברה https://www.afeka.ac.il/about-afeka/about-afeka-college/events/%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99/%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%94/

איך ההייטק צריך להיערך עכשיו כדי לתת פתרונות לכל מה שאנחנו רואים סביבנו, לחזק את מה שיש, לבנות ולהצמיח ולהבטיח את הדור הבא של החדשנות בישראל? בפרק של הייטק בפקקים, רונן ניר, שותף בקרן פי.אס.ג׳י וחבר דירקטוריון במכון אהרון למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מנתח את הרבעון והשנה הקרובה לאור המלחמה בישראל והתנאים החיצוניים שכבר היו כאן ושואל שאלות קשות לאן אנחנו לוקחים את זה מכאן כתעשייה וכמדינה. על האתגרים וההזדמנויות, הרבה הזדמנויות. פרק שמסתיים באופטימיות.

היום ב״הייטק בפקקים מנהלים קריירה״ מבית סטארטאפ ניישן סנטרל, נשאל, איך ממשיכים לעבוד בתקופת המלחמה? מה הן השיחות שצריכות להתנהל בין מנהלים לעובדים? נדבר על סדר עדיפויות נכון, גמישות בהקצאת משאבים, תקשורת ברורה ושקופה, וכמובן, תמיכה רגשית. יחסי עבודה טובים בתקופה הזו יכולים להוות מקור אדיר לכח. איך יוצרים כאלו, ואיך עושים את החיבור בין הרצון להתגייס למאמץ המלחמתי לבין הצורך להמשיך לעבוד? אורי טולידאנו ונירית כהן בפרק 13 של מנהלים קריירה

גלי ההדף של המלחמה הזו ילוו אותנו שבועות וחודשים קדימה. אנחנו צריכים להבין שגם היום שאחרי המלחמה יגיע ואנחנו חייבים לדעת איך להתארגן בכל הרמות בזמן שהלחימה נמשכת, גם בעבודה, גם מול אנשים וגם ברמה העסקית. בפרק היום של ״הייטק בפקקים מבית Startup Nation Central ראיינו את אבי חסון, מנכ"ל SNC. בעבר כיהן אבי בתור המדען הראשי וכראש רשות החדשנות הראשון. המלחמה הזו לא דומה לשום משבר שחוותה המדינה ותעשיית הטק המקומית. מי שחושב שהתכנית ל2024 נשארה אותו דבר צריך לעדכן תכניות. איך רותמים עובדים להמשיך לעבוד, האם המדינה תתערב בכדי לעזור לחברות סטארטאפ מקומיות ומה יכול להיות תרחיש האיימים במידה וכסף חדש לא יכנס לסטארטאפים שנגמר להם הראנווי. זוהי שעת המבחן לטק הישראלי. הפרק מוקדש לזכר חייו של ירון אורי שי, שנפל במהלך חילופי אש עם מחבלים בקרב על כרם שלום.

שביתת התסריטאים בהוליווד הסתיימה אמש לאחר 146 ימים והיוותה מקרה בוחן חשוב לגבי החוזים שנחתמים סביב הבינה המלאכותית. לדוגמא, האם ניצב ששיחק בסרט ושגופו נסרק באמצעות בינה מלאכותית ימשיך לקבל תמלוגים על שימוש נוסף בנתונים הפיזיים שלו? או שמעתה ואילך יוכלו החברות לעשות שימוש חופשי בהדמיה שלו? אותו דבר נכון לגבי סריקה של ספרות, מוזיקה, קריינות ועוד. היום בהייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, נשוחח יחד עם ד"ר רועי צזנה - עתידן וראש המתודולוגיות ב-ספארק-ביונד, מרכז בלווטניק באוניברסיטת תל אביב - על התרחיש האוטופי והתרחיש הדיס-אוטופי לגבי בינה מלאכותית. האם נזכה לקבל שירותים טובים יותר ברפואה, ברווחה, בחינוך, בשיווק, ולמעשה בהכל? בזמן שהעבודה האישית שלנו תיועל ותוקל, העומס ירד ונוכל לעבוד ארבעה ימים בשבוע או אפילו לשתות שייק מנגו בחופי סיני? או שהבינה המלאכותית הולכת לקחת להמון מאיתנו את ההפרנסה ואנחנו נישאר מובטלים? נדבר על המודלים הכלכליים המתפתחים סביב בינה מלאכותית, וננסה להבין אם יש למה לצפות או שלהישאר בחרדות שלנו.

בימים אלו אנחנו מגלים שבינה מלאכותית יכולה להדגים ביצועים סבירים ביצירתיות בשפה, תמונות וקול. אבל מהן גבולות הגזרה לשימוש בבינה מלאכותית? האם היא יכולה להיכנס להיכל האינטימי ביותר - תחום הנפש, בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי? האם אפשר באמת להיות מטפל רגשי ללא רגשות? להכיל? לתמוך? ומעבר לטיפולי קואצ׳ינג שמציעות כיום כמה חברות כמו שמציע השירות פאי, איפה בינה מלאכותית יכולה להשתלב בטיפול פסיכולוגי וטיפול פסיכיאטרי? כיצד מטפלים יכולים להשתמש ב-צ'אט ג'י-פי-טי בכדי לקבל כיוונים חדשים לאבחנות טיפוליות? בפרק היום, ראיינו את ד"ר ירון סלע - פסיכולוג קליני, מרצה באונ' רייכמן על האפיקים השונים שקיימים כיום בהם ניתן להשתמש בבינה מלאכותית בטיפול פסיכולוגי קלאסי ובטיפול פסיכולוגי התנהגותי (סי-בי-טי) בטיפול בפוביות וב-וי-אר ובטיפול ומניעה של פוסט טראומה. בהמשך שוחחנו עם ד״ר דקל טליאז, חוקר מוח, מייסד ומנכ"ל חברת טליאז ורשת המרכזים הרפואיים הילט-מיינד שפיתח פלטפורמה שנועדה לצמצם את זמן ההמתנה לתורים פסיכיאטריים, לאסוף ולאנדקס מידע על שימוש בתרופות, ועל החיבור לדפוסים גנטיים ושיפור משמעותי ביעילות הטיפול התרופתי. הייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, בפרק על איך אנחנו יכולים להשתמש בבינה מלאכותית כדי לשפר את איך שאנחנו מרגישים ומתנהגים.

אנחנו רגילים שבאינטרנט עוקבים אחרינו, לקבל פרסומות פרסונליות ואנליטיקות משוכללות. בעלי אתרי האינטרנט יודעים לנתח כל תנועה וקליק של המבקרים, אבל מה לגבי קניות פיזיות? בעולם הקמעונאי יש הרבה פחות יכולת לדעת מתי לקוחות נוטשים, אופן ההתנהגות שלהם בחנויות, איזו פרסומת עבדה טוב יותר או פחות. הכל נעשה באמצעות סקרים ודוחות לא יעילים שלא באמת מבטאים את המציאות כמו שהיא. ההתפתחויות הטכנולוגיות, בעיקר קומפיוטר ויז'ן ובינה מלאכותית, מאפשרים לקמעונאים בפרט ולעולם הפיזי בכלל לאסוף מידע על התנהגותם של אנשים בחנויות ולהפוך אותו לנתונים שאפשר לאחר מכן לנתח ולהוציא תובנות. היום בהייטק בפקקים מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל שוחחנו עם לנור דניאל, מנכ"לית ומייסדת שותפה בחברת שופר-איי-איי, שסיפרה על ההתפתחויות הטכנולוגיות שמאפשרות את המציאות הזו. דיברנו על איך זה עובד, מה אפשר לגלות ועל ניתוח העולם מחוץ לאינטרנט באותו האופן שבו הוא מתרחש בתוך אינטרנט.

אנחנו הרבה פעמים בורחים מפוליטיקה ארגונית, מנסים לעשות את הכי טוב שלנו בתחום האחריות שלנו, ״למכור״ את ההישגים שלנו ולא להתעסק במאבקי הכח והשליטה. אבל בעידן שבו ארגונים עובדים באופן יותר שטוח ניתן להשתמש בפוליטיקה הארגונית בכדי שתעבוד בשבילנו: להכיר טוב יותר את התחום שלנו, לקדם את מה שאנחנו מאמינים בו ולהתקדם בתוך הארגון. לכל אחד ואחת צריכה להיות מפה של הרשת העסקית שלנו, לרוב אנחנו עובדים עם אותם חמישה עד עשרה אנשים ומכירים את תחום העבודה, האינטרסים והיכולות שלהם. אבל בכדי לקדם מהלכים גדולים יותר, אם כעובד, אם כראש צוות או מנהל או אם כפרילנסר, אנחנו צריכים להבין טוב יותר מה אנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים. על מנת לקבל את ההבנה הרחבה יותר צריך באופן אקטיבי להיפגש עם אנשים שאנחנו לא עובדים איתם בדרך כלל ולהבין יותר טוב מה הם רוצים לקדם. ברגע שהכל על השולחן וכולם רתומים, נוריד הרבה מתח מפוטנציאל החיכוך ונבין טוב יותר עבור מי נכון יותר לעשות כל דבר ולדאוג לקדם אחד את השני. בפרק 12 של ״מנהלים קריירה", נירית כהן מסבירה לנו מה אנחנו צריכים לדעת על הרשת החברתית של העובדים שמסביבנו ואיך לא לפחד מפוליטיקה ארגונית אלא לגרום לה לעבוד בשבילנו.

רגע לפני שהפכו ליוניקורן, ישבנו לשוחח עם אחת מהדמויות המוכרות בעולם בתחום הבינה המלאכותית, פרופ' יואב שוהם, מייסד שותף ומנכ"ל איי-איי21 לאבס. אנחנו כבר רואים שהבינה המלאכותית נכנסת כמעט לכל תחום אפשרי, ניסינו לקבל ממנו תמונת מצב על התעשייה ולהבין לאן כל זה יכול ללכת. מה יכולה להיות פריצת הדרך הטכנולוגית הבאה בבינה המלאכותית: האם מדובר על פשוט מודלים טובים יותר שמאומנים על יותר מידע? האם הוא כבר רואה שימושים חדשים בבינה מלאכותית שהולכים לצוץ בקרוב ולהקפיץ את התחום באופן דרמטי? מיפינו ביחד איתו גם את מפת השחקנים העיקריים בשרשרת הערך. דיברנו על מודלי שפה ועל האופן שבו הם פותרים בעיות, על מומחיות של מודלי שפה, ועל פיתוח מודל השפה המוביל של איי-איי21 לאבס והכלים הפופולריים שמתבססים עליו כמו וורד-טיון שצברה מיליוני משתמשים. וגם על העסקה הנרקמת עם גוגל.

היום אנחנו הולכים לדבר על האוכל שאנחנו אוכלים. תעשיית המזון שמוערכת בכ - 10 טריליון דולר בשנה. לאחר המהפכה הירוקה של שנות ה60 - אותו שימוש במונוקולטורה, דשנים ומדבירים, אנחנו הולכים לנסות להבין את המהפכה הבאה - בתחום המזון - מהפכת האגרופודטק. אילו מוצרי מזון חדשים עושים את דרכם אלינו? סטייק מלאכותי שאנחנו מדברים עליו כבר שנים עדיין רחוק מלהיכנס לשוק הצרכני וחלב שמיוצר בעזרת פרמנטציה נמצא מעבר לפינה אבל עדיין לא מגיע אלינו לצלחת. מה החסמים שמונעים ממהפכת המזון להיכנס אלינו לצלחת? אילו שימושים טכנולוגיים כבר נמצאים מאחורי הקלעים ומשנים את הרגלי התזונה שלנו מבלי שאנחנו שמים לב? כיצד התעשייה שאחראית ל- 21-37% מתביעת הפחמן בעולם וצורכת כ- 30% מהאנרגיה הופכת את עצמה למקיימת יותר? היום בהייטק בפקקים, מבית סטארטאפ ניישון סנטראל, דיברנו עם נדב ברגר - מייסד שותף ומנהל בקרן השקעות הפודטק פיקברידג' על שימוש בחלבונים אלטרנטיביים ובינה מלאכותית בתחום המזון. בהמשך ראיינו את מיכל לויט - מנהלת התכניות ותחום החדשנות ב'אסיף', המרכז לתרבות אוכל בישראל. שוחחנו עם מיכל על הבדלי התרבויות בין תעשיית ההייטק ששואפת לאימוץ חדשנות כאידיאל, לבין תעשיית המסעדנות שמתמקדת בחזרה ל״סלואו פוד״ ומסורות ישנות. כיצד ניתן להכניס חדשנות למסעדות ולהצליח לעבוד יחד עם המסעדנים והשפים?

כיצד משלבים אנשים נוספים ואוכלוסיות נוספות בהייטק? והאם ניתן להדביק אנשים בג׳וק היזמות ע״י פתרון אתגרים חברתיים? יש מספר רב של עמותות, ארגונים וחברות שעוזרות לאנשים ללמוד את הכישורים הרלוונטים לתעשיית ההייטק. אם ע״י בוטקאמפים של קידוד, קורסים באנגלית, קורסים ייעודים ועוד. ואכן בזכות עניין רב בלימודי מדעי המחשב, תכניות ההשמה השונות והיחידות הטכנולוגיות בצה״ל קיים גידול עדין במספר העובדים בהייטק לאורך השנים ואחוז העובדים בהייטק מתוך סך כח העבודה הוא הגבוה בעולם (בין 10.5 ל- 14 אחוז, תלוי באופן המדידה). אך לצד הנתונים החיוביים, הגידול בתעשייה המקומית מתרחש בעיקר במרכז ולא כולל את המגזר הערבי ואת האוכלוסיה החרדית. אנחנו עוסקים רבות במגוון העובדים בהייטק הישראלי ובפרק הזה אנחנו מרגישים שנתקלנו בפיצוח מכיוון מפתיע. היום בהייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישון סנטראל ראיינו את מיכל אופיר, מנכ״לית הילמ״ה - המפעילה מספר תכניות הכשרה לשימוש בטכנולוגיה בכדי לפתור אתגרים חברתיים. לדוגמא, תכנית הכשרה וליווי לבנות ולבני השירות הלאומי במהלכה עוזרים לעמותות בפתרון בעיות באמצעות טכנולוגיה ותכנית דומה המיועדת לחיילים משוחררים. בהילמ״ה ההשמה היא לא המטרה המרכזית, אלא ייצור פרויקטים טכנולוגיים המועילים לחברה והדגש הזה יוצר פרויקטים מעניינים ודור חדש של יזמים חברתיים טכנולוגיים.

שנים אנחנו מדברים על אוריינות דיגיטלית - היכולת להבין את סביבת המחשב והאינטרנט שמסביבנו. היום נדבר על מונח חדש - אוריינות בינה מלאכותית, אוריינות בינה מלאכותית. בדקתי אגב, אין בויקיפדיה עדיין מונח כזה, גם לא באנגלית. אבל צריך להיות. כי בינה מלאכותית זה לא צ'אט ג'י-פי-טי או מידג'רני זה אוסף הולך וגדל של כלים שיהפוך בקרוב לחלק יום יומי מהעשייה של כולנו והשימוש בהם צריך להיות לכם מוכר בדיוק כמו ללכת לגוגל או לאפליקציות. אוריינות בינה מלאכותית, תזכרו איפה שמעתם על זה לראשונה. הייטק בפקקים מבית סטארטאם ניישון סנטראל בתכנית עם ד"ר תומר סיימון - המדען הראשי במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. תומר עושה לכם סדר, נכון לרגע זה, באופן בו אנחנו צריכים לעשות שימוש בכלים השונים, איך נשאר עם היד על הדופק עם כל מה שקורה ואיפה זה יפגוש אותנו, בלימודים, ברפואה, בחיים. אוריינות AI, אין לך ברירה…

השנים האחרונות היו מלאות בשינויים גלובליים ומקומיים דרמטיים: מגפת הקורונה, משבר כלכלי, עליית ריבית, אי יציבות במערכת הבנקאית בארה"ב, אי יציבות פוליטית ועוד. ההשפעות של השינויים הללו מורגשים היטב בתחום ההייטק, וספציפית בתחום הפינטק - בו לרגולציה, שינויי ריבית ומעבר לדיגיטל יש השפעות רבות. בפרק היום דיברנו על תחום הפינטק בעקבות דו"ח של סטארט-אפ ניישן סנטרל, יחד עם גליה באר-גבל שותפה בטים8. דיברנו על מה הן ההזדמנויות בתחום, השפעות הרגולציה, ההשפעות של השינויים שמתרחשים בעולם, תמונת מצב של 2023 לעומת 2021, מציאת רעיונות חדשים, אסטרטגיות רכישת הלקוחות, ואיך לא - גם השפעות של תחום הבינה המלאכותית היוצרת על תחום הפינטק. דיברנו גם על המודל היחודי שלהם בהקמת חברות ביחד עם היזמים והיזמיות, ואיך לפעמים הם מוצאים צוות לאחר שיש רעיון קיים ולא בהכרח משקיעים בצוות שבא עם רעיון מ"הבית". ________ ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל, המקדם את החדשנות הישראלית בעולם, מפרסם את סיכום החציון הראשון לשנת 2023 בהייטק הישראלי, על בסיס ניתוח נתונים מפלטפורמת המידע המקיפה 'פינדר'. להלן עיקרי הדו"ח: ההשקעות הפרטיות בישראל צנחו בלמעלה מ-50% מ-6 מיליארד דולר ב-2021 ל-2.6 מיליארד דולר ב-2022, כאשר במחצית הראשונה של 2023 הושקעו בסקטור רק 545 מיליון דולר. למרות הירידות בהשקעות, ניכר שגל חדש של חברות מצליח לצבור אחיזה, תוך שיתוף פעולה עם שותפים אסטרטגיים גדולים, וניצול הכוח של בינה מלאכותית, והוא בעל פוטנציאל צמיחה גבוה. סיכום ממבט-על של ענף הפינטק בוצע בשיתוף עם טים8. למי שרוצה לקרוא עוד, לינק לדו"ח: https://finder.startupnationcentral.org/reports/Fintech-H1-2023?utm_source=pr&utm_campaign=h1-23-reports-fintech

החקיקה וההייטק - מה באמת קורה? שני שליש מהסטארט-אפים בישראל החלו לנקוט בצעדים אקטיביים פיננסיים ומשפטיים בעקבות מהלכי החקיקה המשפטית - לרבות הוצאות יתרות מזומנים, הוצאת רישום החברה מישראל, רילוקיישן ופיטורי עובדים. שני שליש מהמשקיעים ציינו שחברות בפורטפוליו שלהם מתכוונות לשנות את מקום הרישום של החברה, וגם שהשקעות מחוץ לישראל מקבלות משקל גדל והולך באסטרטגיה שלהם. מה באמת קורה בהייטק הישראלי לאור אי הוודאות שנובעת מהליכי החקיקה? השבוע התפרסם סקר של סטארט-אפ ניישון סנטראל על השפעות החקיקה המשפטית על התעשייה הישראלית. הסקר מבוסס על תשובותיהם של מעל 700 בכירים בתעשייה שמהווים מדגם מייצג של חברות ומשקיעים. הייטק בפקקים בפרק עם אבי חסון - מנכ"ל סטארט-אפ ניישון סנטראל ומי שהיה בעבר המדען הראשי של משרד הכלכלה, וראש רשות החדשנות הראשון של מדינת ישראל. נשאל אותו מה זה עושה למותג שלנו בעולם כסטארט-אפ ניישון? איך הוא רואה את ההשלכות ארוכות הטווח של התקופה הזו מנקודת המבט של מדינת ישראל? יחד ננסה להבין גם איפה כל זה משתלב עם מה שקורה בכלכלה העולמית. לינק לסקר השפעות הרפורמה המשפטית על הטק הישראלי: https://startupnationcentral.org/news/start-up-nation-central-innovation-ecosystem-survey/

מה עדיף לגייס, מישהו שסיים עכשיו לימודים שהשכר שלו התחלתי ואפשר לעצב אותו או עובד מנוסה שייתן תפוקות מהר אבל יעלה יותר? אם להאמין למספרים, רוב החברות מחפשות עובדים מנוסים. כי להכניס מישהו לארגון זה לא רק הזמן שלוקח לו לתת תפוקה אלא גם הזמן של כל מי שעוזרים לו לצמוח. ומצד שני, איך הבוגרים הצעירים יכנסו לשוק העבודה אם לא נעזור להם להתחיל? הפעם בהייטק בפקקים נארח את גילי סהר - יזם ומייסד דיקומנו לאבס, רוביקון ופינטה - שבשבילו גיוס ג'וניורים זו פילוסופיה שלמה. יחד, ננסה להבין איך עושים את זה, מה המחירים ולמה זה בכל זאת כדאי.

לאחרונה ראינו חסימות של חברות כמו טוויטר ורדיט לביצוע סריקה לדאטה שלהן על ידי כלים אוטומטיים. זה קורה תוך כדי מלחמת חימוש בין ענקיות הטכנולוגיה במהפכת הבינה המלאכותית. בשביל לאמן מודלים של בינה מלאכותית צריכים דאטה. הרבה מאוד דאטה. ולכן השאלות על מי הבעלים של הדאטה - מה הן מגבלות זכויות היוצרים, מה הן זכויות הפלטפורמות שבתוכן משותף הדאטה, מי מרוויח ממנו - הופכות רלוונטיות יותר ויותר. בפרק שוחחנו עם אור לנצ'נר, מנכ"ל 'ברייט דאטה' ועם עו"ד יהונתן קלינגר על אופן השימוש בדאטה כדי ללמד מודלים של בינה מלאכותית. יחד ניסינו להבין למי המידע שייך ומי יכול להרוויח ממנו, נגענו בשאלות של זכויות יוצרים על שימוש בדאטה ועוד.

אנחנו סוגרים רבעון נוסף של קיטון בהשקעות בהייטק הישראלי, מנתונים ראשוניים של דו״ח תמונת המצב של ההייטק הישראלי שהתבצע ע״י מכון המחקר אס-אן-פי-איי. החצי הראשון של השנה היה החלש ביותר בהשקעות מאז 2018. האם זה בגלל הצמצום העולמי בהייטק שמתרחש בגלל סביבת הריביות הנמוכה, או שזה על רקע חוסר היציבות הפוליטי והרפורמה המשפטית? איך משפיע המעבר מחדשנות בסאס לחדשנות מכיוון הבינה המלאכותית? האם לישראל יש את ההון האנושי והדרוש להוביל גם בשוק הנוטה לבינה מלאכותית? ננסה להבין את הסיבות לשנה הקשה שעוברת על התעשייה שלנו, ומה הן המשמעויות עבור העובדים, הסטארטאפים הקטנים והחברות הגדולות. בפרק דיברנו עם אורי גבאי, מנכ"ל אס-אן-פי-איי על הדו״ח החצי שנתי של ההייטק הישראלי לצפייה בדו"ח המלא: https://www.storydoc.com/ee95ba65ce2b62c1/75925fa7-bc33-4257-85ad-c3e162bab014/6462adcc35c92a000b622321?utm_source=storydoc&utm_medium=hp&utm_campaign=website_heb&utm_content=00u4ki8gr0bzRo4zC5d7&fbclid=IwAR0bzpT9j57i0zp7NesXoD52WoQA8eaPMYGfn7krbznXzUDznwdOgcmGTCI ועל דו״ח ההון האנושי בהייטק לשנים 2022 ו-2023: https://www.storydoc.com/ee95ba65ce2b62c1/75925fa7-bc33-4257-85ad-c3e162bab014/6462adcc35c92a000b622321?utm_source=storydoc&utm_medium=hp&utm_campaign=website_heb&utm_content=00u4ki8gr0bzRo4zC5d7&fbclid=IwAR0bzpT9j57i0zp7NesXoD52WoQA8eaPMYGfn7krbznXzUDznwdOgcmGTCI

אחד היישומים הכי חשובים של בינה מלאכותית ורובוטיקה הוא בתחום הרפואה בו הטכנולוגיה יכולה להשפיע על חיי אדם. באמצעות רובוטים, המנתחים יכולים לבצע ניתוחים מבלי להזדקק למוטוריקה עדינה, והבינה המלאכותית מסייעת בקבלת ההחלטות. לאן הטכנולוגיה מתקדמת בעולמות הרפואה, ואיפה אנחנו על הספקטרום עד לאוטונומיה מלאה? מה המשמעות של מומחיות ככל שהטכנולוגיה מתקדמת? היום בהייטק בפקקים מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, שוחחנו עם גדי מנחם, מנכ״ל 'אינטואיטיב ישראל' לגבי הנושאים הללו ועוד. רוצים לדעת עוד על סקטור הבריאות בישראל? לחצו כאן: https://bit.ly/HealthtechQ1

אנחנו מדברים הרבה על בינה מלאכותית, החוכמה שעוברת מאנשים למחשבים. אז מסתבר שיש גם חומרים חכמים. צבע שדוחה חיידקים, חומר שמצפה את הקיבה ומונע ספיגה של סוכר, חומר למים שמונע מבקטריות להתפתח, חומר שסופח ריחות מפלסטיק ממוחזר ועוד. עולם שלם של קיימות שיפתור לנו בעיות מים, מיחזור, מחלות ועוד צרות. הייטק בפקקים, מבית סטארט אפ ניישון סנטראל, היום עם ד"ר רן סוצקוורין - ראש המחלקה להנדסת תעשיות מים במכללה האקדמית כנרת - מדברים על חומרים חכמים ויישומים שלהם בחדשנות אימפקט כולל בתחום טכנולוגיות מים, חקלאות, מיחזור ועוד. נדבר גם על מרכז כנרת לחדשנות, גוף שהוקם עם 'צמח מפעלים' וקק"ל מתוך כוונה לייצר חדשנות אימפקט בצפון לטובת התעסוקה והארגונים באזור.

היום בהייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל אנחנו מראיינים את אלירן גלזר, סמנכ״ל הכספים של מאנדיי. כשנתיים לאחר ההנפקה ולאחר דו״חות חיוביים נדבר על התפתחותה של מאנדיי שהתחילה כמערכת לניהול משימות והפכה לפלטפורמה הכוללת מערך שלם של פיצ׳רים שאמורים לספק את רוב הצרכים שלנו בעבודה. מהם סט הכלים שעובד צריך? ומה הם סט הכלים החדש שנפתח בפנינו בזכות מהפכת הבינה המלאכותית, המשתלבים בפלטפורמת המארקטפלייס של מאנדיי? נדבר גם על התקופה המטלטלת שעוברת על ההייטק הישראלי, איך מתמרנים בין הלחץ לרווחיות קצרת טווח למתן ערך ופיתוח של יכולות חדשות? אלו יכולות דרושות ממנהל.ת כספים בתקופה הזו?

כל הכלים שדיברנו עליהם כאן - https://linktr.ee/ai4u ניסינו גם לתמלל את הפודקאסט ולסכם אותו עם פיירפיילז אבל התוכנה לא תומכת בעברית. בינה מלאכותית הופכת להיות שימושית, מאוד. יש כל כך הרבה מה לעשות ואיך לשפר את העבודה שלנו בעזרתה, ולפעמים אולי אנחנו מרגישים שאנחנו מפספסים משהו גדול ואנחנו חייבים להיות ״על זה״ כדי להישאר רלוונטים. אז אם גם אתם מרגישים את הפומו הזה ורוצים להבין מהר איך להשתמש בבינה מלאכותית בשביל לעבוד ביעילות זה הפרק בשבילכם בפרק הזה ראיינו את מייסד ״תרבות דיגטלית״, אלעד דרמון שמלמד ארגונים כיצד לאמץ בינה מלאכותית

אנבידיה היא שיחת היום, אחרי שפירסמה תחזית צמיחה מטורפת, והגיעה לשווי של טריליון דולר. חברת השבבים הגדולה בהיסטוריה מבחינת שווי. נראה שכל תרחיש שהעולם לקח בשנים האחרונות הועיל לאנבידיה - כריית בלוקצ׳יין,מכוניות אוטונומיות, מטא-וורס, מעבר לענן, ועכשיו המהפכה האמיתית, בינה מלאכותית. הפרק היום לא נדבר רק על אנבידיה, אלא, בימים שבהם אנחנו מתחילים להבין את מלוא המהפכה של הבינה המלאכותית אנחנו רוצים להבין את המנוע שמאפשר את המהפכה הזו - שבבים. שבבים בעת הזו הפכו להיות בעלי חשיבות אסטרטגית כמו נפט. דמיינו צבא שיוצא למלחמה ללא כח חישוב. שבבים נמצאים בלב המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ובמלחמת הסחר שבין ארה״ב לסין. נדבר היום על האקוסיסטם של ייצור ותיכנון השבבים, האם לחברות כמו אמזון, גוגל ומייקרוסופט ימאס לשלם פרמיות גבוהות בעבור שבבים והם יתחילו לתכנן את השבבים בעצמן? כמו שעשתה אפל? והשאלה הבוערת בעבור ההייטק הישראלי: איך משתלבים סטארטאפים קטנים בעולם של כח חישוב יקר וחשיבות אדירה לדאטא איכותי? האם עדיין ניתן לייצר שיבוש בעולם כזה? או שהיתרון נמצא אצל השחקניות הקיימות להן הדאטא הרלוונטי ונתח שוק קיים? המרואיין שלנו לפרק זה הוא שחר כהן, מייסד ושותף מנהל בלוסיד קפיטל, קרן גידור המתמחה בהשקעות טכנולוגיות ועמית מחקר ב SNPI.

ללמוד כל הזמן בתקופה המהירה הזו זה חשוב. אבל זה יותר קשה ממה שנשמע זה לפנות זמן ותשומת לב מהשוטף ללמוד כלים חדשים. ואולי לפני זה בכלל לדעת שיש כלים חדשים. הפעם בהייטק בפקקים אנחנו מארחים את ערן רביב - מנכ"ל חברת "טיילור-אד" לשיחה על הפוטנציאל שטמון בבינה מלאכותית ולמידה מותאמת אישית, שתביא לנו את התוכן הנכון בזמן שהכי מתאים לנו, ובדרך שאנחנו אוהבים ללמוד כדי לוודא שנהיה מוכנים למה שצריך.

אנחנו שומעים לאחרונה פעמים רבות על פגיעה בהייטק ובכלכלה, שינויים שמשפיעים על ההייטק הישראלי, ולא לטובה. ברבעון האחרון ראינו ירידה דרמטית בגיוסים, ונתונים לא מעודדים על רישום חברות מחוץ לישראל. כל זה קורה בשל מגמה גלובלית וסביבת הריבית העולה בעולם, כמו גם אי יציבות פוליטית בארץ. היום בפרק של הייטק בפקקים אירחנו את אלירן אלימלך - סמנכ"ל פיתוח אקוסיסטם בסטארט-אפ ניישון סנטראל. יחד שוחחנו על הדוחות של סטארט-אפ ניישון סנטראל, שמסכמים את הרבעון הראשון של 2023 על פי סקטורים הבאים: סייבר, תוכנות ארגוניות, בריאות וטכנולוגיות אקלים. ניסינו להבין את משמעות ההתפתחויות האחרונות שמציג הדוח, את המצב וההשפעות שלו, ומהן באמת הסיבות שמובילות אליו. כל זאת, יחד עם ההבנה שאסור לנו לקחת את ההייטק כמובן מאליו, וגם, מצאנו לא מעט סיבות לאופטימיות. לינק לדו"ח: https://finder.startupnationcentral.org/reports/036F3JbyaIa1Pryi7abW69K3RAMiWchFzDtcEbrEmApdXUJtMtftZc

תעשיות מסורתיות רבות נמצאות הרחק מאחור בכל מה שקשור לחדשנות ודיגיטציה של תהליכים. אחד המקומות הבולטים ביותר הוא תהליכי הרכש: טריליוני דולרים שחברות מוציאות מדי שנה באופן ידני ללא תהליכים אוטומטיים וקבלת החלטות מבוססת דאטה. היום בהייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, נירית כהן מארחת את אדר חי, שנמצא בדרך כלל בצד המראיין של המיקרופון. אך הפעם אדר מתארח בכובע של מייסד ושותף מנכ"ל של חברת ג'יגה, סטארט-אפ שמביא חדשנות לתהליכי רכש וייצור בתעשיות מסורתיות. דיברנו על היתרונות של יזם שדווקא לא בא מהעולם של הלקוחות שלו, על סטארט-אפ שצריך מעבר לתוכנה גם להקים גם תשתית לאופרציה ועל למה מחליטים לבנות את הארגון כארגון מבוזר באופן מלא.

התקפות סייבר. אנחנו שומעים עליהן ביום ירושלים האיראני או כשמצליחים להפיל תשתית, להשיג מידע אישי או להשבית מערכת. הן נפרשות מפעילות של פיראט בודד ועד מערכה בין מדינות. ובמבט קדימה - השילוב של כלי הבינה המלאכותית החדשים וכלכלה של טריליון סנסורים מחוברים לרשת - מבטיחים שהתקפות סייבר ימשיכו להיות חלק מחיינו. הייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, מארחים את מאיה הורוביץ - סמנכ"לית המחקר בחברת צ'ק פוינט. יחד נדבר על כל השינויים שעובר התחום החל מתקיפות של יחידים, חברות ועד מדינות. מה עושה הבינה המלאכותית לסייבר ומה יקרה כשיותר ויותר פריטים בבית שלנו יהיו מחוברים לרשת ויהיו חשופים להתקפה. וגם, איך נראה המפגש בין סייבר לבין אקטיביזם החברתי.

באיזון שבין כוחן של ממשלות לכוחן של ענקיות הטכנולוגיה אנחנו רואים שהמטוטלת זזה לטובתן של חברות הטכנולוגיה שמעולם לא היו חזקות יותר. טכנולוגית ענן, בינה מלאכותית ופיזיקת קוונטים הופכות את הממשלות לתלויות יותר בחברות הפרטיות שמפתחות אותן. דמיינו מצב שאמזון וגוגל, זכייניות פרויקט הענן הממשלתי ״נימבוס״ מחליטות לשבות, ומאיימות על השירותים הדיגיטליים של המדינה. היום בהייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, אירחנו את ד"ר עמית שיניאק - חוק סייבר ומדיניות ביטחון ממכון טרומן לשלום באוניברסיטה העברית. לטענתו מה שנדמה כמו דומיננטיות של הסקטור הפרטי הוא לא מצב יוצא דופן. לדוגמא, בימי הקולוניאליזם, מגלי היבשות היו יזמים פרטיים שהיו בעלי כח עצום אל מול הממשלות. גם לאחר מכן, חברות הסחר הבינ״ל, הנפט והתעבורה היו כולן חברות פרטיות חזקות שלאחר מכן הולאמו או הוגבלו בכוחן ע״י חוקי מונופולין. בדוגמא ליחסי הכוחות בין ממשל לסקטור העסקי מהשנים האחרונות, ניתן להסתכל על האביב הערבי שפרץ, בין היתר, באמצעות הרשתות החברתיות. לאחר פרשיות נוספות כמו הטיית הבחירות בארה״ב המיוחסת לרוסיה ופרשת קיימברידג׳ אנליטיקה, נמצאות כיום הרשתות תחת מעקב ושליטה ממשלתית אדוקה יותר, המקשה על הפיכות משטריות. יתכן שבעקבות התפתחות הבינה המלאכותית, המאזן השתנה באופן שאינו דומה לעבר? בתכנית אנחנו נטען שכן.

אנחנו מכירים את מפא"ת, מחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות, כגוף המחקר והפיתוח של משרד הבטחון וצה"ל. בשביל רובנו זה מתחבר עם מערכות כמו כיפת ברזל ותעשיות ביטחוניות גדולות. אבל בשנים האחרונות הארגון הזה פונה גם לסטארט-אפים מתוך הבנה שצריך להזרים חדשנות פתוחה למערכת כדי לשמר את היתרונות התחרותיים של ישראל. הייטק בפקקים מבית סטארט-אפ ניישון סנטראל עם אל"מ ניר וויינגולד – ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא"ת – בשיחה על ערוצים חדשים שמחברים בין סטארט-אפים לבעיות ושותפים במערכת הביטחון במסלול ירוק להסרת בירוקרטיה ומודל דואלי – מצד אחד העולם האזרחי והפתוח ומצד שני רגל חזקה לכיוון הביטחוני

באחת התכניות שלנו בהייטק בפקקים, לפני כ-5 שנים, הכרזנו שאנחנו נראה מכוניות אוטונומיות עולות על הכביש כבר ב-2021. רק שהמציאות הוכיחה אחרת. אנחנו אומנם רואים מכוניות אוטונומיות במהלך נסיעות ניסוי ולחלק מהמכוניות כדוגמת טסלה יש מצבי נהיגה אוטונומיים שונים אבל בגדול אפשר להגיד שחזון המכונית האוטונומית מתעכב. מדוע? ומתי אנחנו צפויים לראות מכוניות אוטונומיות עולות על כבישי ישראל? ועד שיתממש חזון הרכב האוטונומי, אילו פתרונות תחבורה אנחנו צפויים לראות נכנסים לשימוש? רכבים חשמליים, קורקינטים ורכבים שיתופיים, ואפילו רחפנים. היום בהייטק בפקקים מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל ננסה להבין את שוק התחבורה של השנים הקרובות. נראיין את אורלי גרופר, שותפה בקרן מובילי-טק קאפיטל, מייסדת וומן אין מוביליטי ומנחה שותפה בפודקאסט "חשמל באוויר״.

המתיחות בין המעצמות ארה"ב וסין עולה וההייטק תופס חלק מרכזי. בימים אלה הממשל בארה"ב מודאג מהפופולריות ההולכת ועולה של טיקטוק ואף מאיימת להחרים אותה בשל הבעלות הסינית. במקביל מתיחות גוברת בין סין לטאיוואן, אשר משפיעה מאוד על הכלכלה העולמית, וגם על היחסים בין המדינות. סין מגדילה את המעורבות שלה ביחסים בין מדינות ובמזרח התיכון איך זה משפיע על העולם? איך זה משפיע עלינו כאן בישראל? היום בפרק של "הייטק בפקקים" אירחנו את יובל וינרב, מנחה הפודקאסט "להבין את סין". יחד ניסינו להבין את המתיחות הזו לעומק, את ההשלכות שלה, את מפת האינטרסים ואיך זה משפיע גם עלינו.

כולנו שמענו את העצה לפגוש אנשים כחלק מתהליך בניית רשת ובעיקר בתקופה שבה אנחנו מחפשים את הדבר הבא בקריירה. אבל לפעמים זה לא כל כך פשוט. אנחנו פונים לבקש פגישות ומגלים שאנשים לא מוכנים לפגוש אותנו. הייטק בפקקים מנהלים קריירה בפרק על הסיבות הלא נכונות לבקש פגישת קפה, ואיך בכל זאת מגיעים ל"כן".

דווקא הדיגיטציה של ארגונים והשינויים שמתרחשים בכלכלה הדיגיטלית פותחים לנו אפשרויות לאיזונים יותר טובים במגדר, בגיוון, אפילו במרחב של עבודה וחיים. בפרק מיוחד לציון יום האישה הבינלאומי ננסה להסתכל על ההזדמנויות שתהליכים בכלכלה הדיגיטלית מייצרים עבור ארגונים ולחברה בכלל. הייטק בפקקים מאחרים את אל"מ (מיל') טליה גזית - מפקדת ממר"ם לשעבר וכיום מנכ"לית חברת הבת העוסקת בחדשנות, דיגיטל והגנה בסייבר ב-פי-דאבליו-סי ישראל - לשיחה אישית על פריצת תקרות בטון ועל המנהיגות הנדרשת בעידן הנוכחי.

מנהלים קריירה בהייטק בפקקים הקמת עסק בתחום חלומותיך וגילית שכל היום יום שלך סובב סביב דברים שממש לא מעניינים אותך? חלמת על קריירה וגילית שהיום-יום ממש לא מה שחשבת שיהיה? את עובדת כבר מעל לעשור וממש לא בא לך להמשיך באותו המסלול אבל אין לך מושג מה היית רוצה לעשות? נירית כהן ואורי טולידאנו מדברים על הנקודה הזו שבה אנחנו מבינים שאנחנו לא במקום הנכון. ומה ניתן לעשות כעת?

ראיה 6\6 נחשבת לטובה ביותר אצל בני אדם ועד לאחרונה לא היה אפשר להתקבל לקורס טיס ללא ראיה מצוינת כזו. עכשיו דמיינו שהייתם רואים הרבה יותר טוב מזה, בקצב תמונה הרבה יותר גבוה ובחדות הרבה יותר גבוהה. היכולת הזו קיימת בראיה ממוחשבת ועד לאחרונה היא היתה פשוט מאוד יקרה. היום בהייטק בפקקים נארח את מיכל קופר-אמינוב, דירקטורית שותפויות עסקיות בחברת ווטר-סייט, ונדבר על צ׳יפים חדשים שמאפשרים ראיה ממוחשבת באיכות גבוהה ובעלות נמוכה יחסית. בנוסף, נשוחח על עולם האפשרויות החדש שנפתח בפנינו בתחומים כמו: רכב, תשתיות, רחפנים, מציאות מדומה וגיימינג, בריאות ותעשיה חכמה.

מכירים את זה שאתם מצלמים בלילה ויש איכות די גרועה? מכירים את זה מפגישות וירטואליות? הבינה מלאכותית נכנסת לעולמות הצילום באופן משמעותי. בעזרת תוכנה - ניתן לשפר איכות צילום, ברמה שהופכת תמונה חשוכה או מגורענת לחלוטין לתמונה ברורה. היום בהייטק בפקקים עסקנו באופן בו ניתן לשדרג את איכות הצילום באמצעות בינה מלאכותית. איך תוכנה יודעת לשדרג תמונה לחלוטין? מה הוא התפקיד של חומרה לעומת תוכנה במצלמות שאנחנו משתמשים בהן ביום יום? ואיך כל זה קשור לשדרוג יכולות הבינה המלאכותית בתחומים אחרים? שוחחנו עם אורן דבי, מנכ"ל ומייסד חברת Visionary.ai שמפתחת טכנולוגיות מתקדמות שמשפרות את יכולת זיהוי התמונה.

אנחנו רגילים לשמוע על פיטורים בארגונים שמנסים לחסוך בעלויות כח אדם. אבל יש כאלה שדווקא חושבים מחוץ לקופסא. הייטק בפקקים היום בוחנים את ההחלטה של אינטל לקצץ את השכר למנהלים, ברמות הולכות וגדלות של קיצוץ ככל שעולים בדרגות. התגובות למהלך מעורבות. נדבר עם שרון ישראל, מייסדת משותפת ומנכ"לית אקסטרה מייל - סוכנות שיווק בינלאומית המתמחה בעולמות טכנולוגיים וסייבר, שטוענת שזו היא מנהיגות אחראית שיכולה אף לתרום לתדמיתה של החברה בקרב לקוחותיה ועובדיה. יחד איתה ניסינו להבין מה נכון לעשות כשצריך לקצץ בהוצאות החברה ואיך החלטות כאלה משפיעות על מותג מעסיק? ואיך בכל זאת אפשר לחשוב מחוץ לקופסא.

תערוכת מוצרי הטכנולוגיה סי-אי-אס מתקיימת כל שנה בשבוע הראשון של ינואר בלאס וגאס, סוג של דיסנילנד לגיקים. אם מסתכלים מעבר לגדג'טים ולסיפור של כל ביתן בנפרד, ניתן לזהות מגמות מעניינות על כיוונה של התעשיה בשנים הקרובות. הייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטראל, בפרק על המגמות מכנס סי-אי-אס 2023. בתכנית נדבר על הרצון לשנות את הפרדיגמה שמפרידה בין המשרד לבית, בין המסך למפגש הבין אישי. עוד נשוחח על הטכנולוגיה והמוצרים שעומלים להסיר את הגבולות בין המציאות הפיזית לדיגיטלית כדי לחיות בעולם משולב. ניתן מבט מיוחד על הביתן הישראלי יחד עם ירדן זינגר - מנהלת פיתוח עסקי במכון היצוא. זינגר הובילה את הביתן הלאומי יחד עם משרד הכלכלה משלב גיוס החברות ועד לתפעול הביתן בשטח.

מיתון, בועה, או חזרה לשגרה? היום בפרק ראיינו את אדם פישר, שותף בכיר בקרן הון הסיכון בסמר והנציג של הקרן בישראל. שאלנו אותו אם המצב הפוליטי יכול להשפיע על ההשקעות בהייטק, על שוק התעסוקה בשנה הקרובה ובאילו השקעות הם מתמקדים בבסמר. אדם אומר שנכון להשנה יש הרבה כסף שמחפש השקעה ואין סיבה שהמשקיעים ייכנסו לבונקרים. מצד שני באיזון העדין שבין צמיחה לרווחיות, המטוטלת נעה לכיוון רווחיות. עבור חברות מסויימות שמיצו את המוצר שלהם בשוק בו הן פועלות המשמעות היא לשנות מיינדסט,לצמצם הוצאות מיותרות ולעבור להתמקדות ברווחיות. עבור אחרות, הדגש עדיין לכיוון צמיחה אבל עם דגש על רווחיות בטווח הנראה לעין. אדם הפסיק להשתמש במונח יוניקורן ומתחיל לדבר על קנטאור - חיה מיתולוגית נוספת, מהמאה קנט, 100, המסמלים 100 מיליון דולר ברווחים שנתיים חוזרים. השימוש במונח יוניקורן הוא לדעתו מטעה מכיוון שהוא משקף את השערוך של סבב הגיוס האחרון, והנתון הזה מספר תמונה מאוד חלקית. השנה אנחנו הולכים לראות יותר ויותר סבבים בשערוך יורד. שמצד אחד משמעותם שחלק מהמשקיעים הפסידו או שלא הרוויחו כסף ומצד שני הדבר מסמל הצלחה גדולה כי בכדי לגייס דאונראוד (סבב בגיוס יורד) יש צורך ליישב בין האינטרסים השונים של הבורד, בין המשקיעים האחרונים בסבבים המתקדמים לבין המשקיעים הראשונים והיזמים. חברה שגייסה בשווי גבוה מדי לא בהכרח תצליח לגייס סבב נוסף ויתכן מצב שמוצרים עובדים עם רווחיות שהצליחו לקלוע לקהל היעד יאלצו להיגנז. דיברנו גם על המצב הפוליטי שיכול להשפיע על ההייטק הישראלי באופנים שאין איך למדוד אותם, על שוק העבודה שמעט הצטנן ועל מה אדם מחפש בסטארטאפים

האם בקרוב אנשים יוכלו פשוט... לעוף לאן שהם רוצים? כשאנחנו מדברים על העתיד, אחד הדברים שנוטים לפעמים לדמיין הוא מכוניות מעופפות: אנשים עפים באופן פרטי ונגיש לאן שהם רוצים, באופן שלא מצריך רישיון טיסה ומטוס פרטי יקר. ישנן כמה סיבות, מסתבר, שמכוניות שיכולות גם לעוף וגם לנסוע הן פתרון לא אידיאלי. אבל רני פלאוט והחברה שלו, אייר, עובדים על פתרון מאוד דומה לכך: רחפן פרטי, שמאפשר לטוס ממקום למקום, בעלויות נמוכות (בהשוואה להליקופטר) ושעות אימון לרישיון שמזכירות יותר רכב פרטי מאשר מטוס. החזון הזה הוא לא בגדר חלום רחוק, אלא למעשה - אנשים כבר רכשו את הרחפן שהחברה מפתחת והיא כבר מוכיחה את בשלות המוצר בשטח. ניסינו להבין איך ייראה העתיד אם חזון של תעופה נגישה יתממש: מה הם המכשולים בדרך ליישום? איך הם בדיוק רואים את זה קורה? ושמענו גם על הסיפור והאתגרים בהקמת חברה שמפתחת מוצר כזה.

תודה לכם על ההצבעה לנו ולזכיה במקום השני בתחרות פודקאסט השנה של גיקטיים! לפני שנדבר על השנה החולפת, כדאי קודם להבין את האנומליה של שנת 2021, שבאופנים רבים הזכירה את בועת הדוט קום. השלטים באיילון והפרסומות המגניבות במרדף אחר עובדים, האופציות השמפניות וחברות ששוערכו כיוניקורן פחות משנה מאז הקמתן. בסערה המושלמת של יציאה ממשבר הקורונה, ריבית אפסית וכספי סיוע של ממשלות שזרמו לשווקים, שנת 21׳ הייתה ככל הנראה צעד אחד יותר מדי. ב 22׳ התחלנו לראות גיוסים בשווי יורד, שהיא תופעה מטרידה ביחס לציפיות מהחברות לצמיחה דרמטית משנה לשנה, ואת אותם גיוסים בשווי יורד נראה ככל הנראה בעוצמות מוגברות בשנה הנוכחית. את הדו״ח השנתי של סטארטאפ ניישן סנטרל, בשיתוף מכון המחקר SNPI, ניתן לחלק לשניים. כאשר המחצית הראשונה של 22׳ חיובית ועדיין רוכבת על האדוות של שנת הבועה בהייטק, והמחצית השניה צנועה יותר ותואמת את המציאות החדשה ואת החזרה לשגרה. בהשוואה לשנה החולפת חלה ירידה של 42% בגיוס הכספים, כאשר הפינטק והסייבר יורדים אף יותר. הסייבר נתפס לעיתים כחסין למיתון, בתכנית הסברנו את הירידה הדרמטית הזו בגיוסים בתחום. נתונים חשובים נוספים מתוך הדו״ח - יש עדיין כסף רב של קרנות הון סיכון שמחפש השקעה אבל לקרנות הון סיכון קיימות יהיה קשה יותר לגייס כספים דבר שצפוי להיות מורגש בהשקעות של עוד שנתיים או שלוש. נתון מעודד מתוך הדו״ח, הוא שחלה עלייה בהשקעות סיד. בפודקאסט אבי חסון, מנכ״ל סטארטפ ניישן סנטרל ולשעבר המדען הראשי, הסביר את התופעה ע״י כך שהחברות החדשות לא מחויביות לציפיות המוגזמות של 2023 וששחקנים שהיו עד כה משקיעים בסבבים מאוחרים יותר, החלו להשקיע בסיד. מוזמנים להאזין לעוד נתונים מתוך הדו״ח ולפרשנות שנתנו להם בפודקאסט.

מיליוני פרות בענן, אינטליגנציה מלאכותית שמזהה כינים שהורסים את הסלמון בנורבגיה, קולרים חכמים לכלבים שמנטרים בעיות רפואיות. בתכנית היום נלמד איך הטכנולוגיה מנטרת התנהגויות ופעילות של בעלי חיים ולמה זה טוב גם לחיה וגם לאדם. הייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, מארחים את איתמר קזז, מנהל פיתוח בחברת אמ.אס.די אנימל היילט אינטליג'נט. יחד נברר מה חדש בתחום הטכנולוגיה שמנטרת התנהגויות ופעילות של בעלי חיים. נדבר על פרות, כלבים, לולים ואפילו דגים וצבי ים, ועל איך עובדים בחברה מולטידיסיפלינרית שבה אנשי טכנולוגיה משתפים פעולה עם וטרינרים ורפתנים. האזנה נעימה למידע נוסף על חברת אמ.אס.די, היכנסו ללינקדאין: https://www.linkedin.com/company/msdanimalhealthintelligencetechlabs/ החברה מעצבת את עתיד התחום על ידי יישום פתרונות טכנולוגים פורצי דרך לניטור וזיהוי התנהלות של בעלי החיים על מנת לספק תובנות למגדלי חיות משק ולבעלי חיות מחמד ב-140 מדינות.

הצ'אט של ג'י-פי-טי ממשיך לשגע את העולם, ואנחנו מבינים שהאימוץ הנרחב שלו מסמן נקודת מפנה גדולה בדרך בה בינה מלאכותית הולכת להפוך לחלק מהיומיום שלנו, להשפיע על מקצועות העתיד ועוד. כבר בימים אלה אנחנו רואים מעסיקים שמחליפים עובדים בבינה מלאכותית ואנשים שמייצרים תכנים בעשירית מהזמן. למעשה, לטכנולוגיות של בינה מלאכותית ג'נרטיבית יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על עולמות רבים שאולי לא חשבנו עליהם, כמו: עולמות המשפט, הפיתוח, האמנות, התכנון האדריכלי, הסייבר ועוד. אנחנו מנסים לעכל את השינוי הזה: איך אפשר להיות יותר פרודוקטיביים בעזרת הטכנולוגיה, איך היא הולכת להשפיע על מקצועות העתיד, וגם - ממה אנחנו צריכים להיזהר? הייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, בפרק על ההזדמנויות והסכנות שהטכנולוגיה מביאה אותה, עם דן קליין, מנהל מרכז פיתוח בחברת אקסנצ'ר.

לינק להצבעה בתחרות פודקאסט השנה של גיקטיים לשנת 2022: https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2022-vote-now/ הצביעו להייטק בפקקים בקטגוריית הפיתוח/הייטק 👆🏻👆🏻👆🏻 לאחרונה צצים ברשתות החברתיות טקסטים ויצירות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית בשניות. היכולות מרשימות, וויראליות... אפילו קצת מפחידות. בינה מלאכותית כיום מסוגלת לבצע משימות מורכבות ומתפתחת בקצב מסחרר. מייצור טקסט דמוי אדם עד ליצירות ויזואליות - סצנות חדשות לפרקים של סיינפלד, סיפורים, שירים ואומנות דיגיטלית זוכת פרסים. אז מהי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית? איך היא משנה את הדרך שבה אנחנו חושבים על טכנולוגיה ועל אינטראקציה עם טכנולוגיה? הפעם בהייטק בפקקים נארח את איתי דרסלר ותמיר מגן - שני יזמים שבונים חברות שנעזרות בטכנולוגיות הללו כדי לבנות מוצרים שפותרים בעיות אמיתיות. יחד נדבר על הטכנולוגיה שעושה בימים אלה קפיצות דרך משמעותיות שהופכות אותה לשימושית באמת למגוון רחב של יישומים.

לינק להצבעה בתחרות פודקאסט השנה של גיקטיים לשנת 2022: https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2022-vote-now/ הצביעו להייטק בפקקים בקטגוריית הפיתוח/הייטק 👆🏻👆🏻👆🏻 מאז שאילון מאסק נכנס למשרדי החברה בתמונה המפורסמת עם הכיור, טוויטר נכנסה למעין טלנובלה טורקית יומית, כאשר מדי יום, מאסק וטוויטר מספקים כותרות גרנדיוזיות לגבי עתיד החברה והרבה פעמים חוזרים בהם תוך זמן קצר. מאירועי הפרקים הקודמים - אילון מאסק הצהיר שהוא קונה את טוויטר ואז נסוג מההחלטה ושוב חזר אליה לאחר שחשש שיחויב משפטית לקנות אותה. לאחר הרכישה הוא פיטר מעל ל-50% מהעובדים, ביקש מהם להתחייב שעות ארוכות ולהגיע למשרדים ואת חלקם ניסה לגייס בחזרה. גם לגבי הוי כחול ומדיניות חופש הביטוי בפלטפורמה היו מספר הצהרות שלאחר מכן התהפכו, ונראה שתנועת המטוטלת מאפיינת את המדיניות של טוויטר מאז שקנה מאסק את החברה והפך אותה לפרטית. היום אנחנו הולכים לעשות סדר בבלאגן של החודשים האחרונים. ננסה להבין את חזון הטוויטר 2.0 - אותה ״סופר-אפליקציה״ שאמורה לכלול קריפטו, אן-אף-טי ועוד שירותים דיגיטליים רבים. האורח שלנו לפרק זה הוא עמרי ברק, יזם טכנולוגי בעולמות התוכן וכתב חדשות 12 לשעבר.

לינק להצבעה בתחרות פודקאסט השנה של גיקטיים לשנת 2022: https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2022-vote-now/ הצביעו להייטק בפקקים בקטגוריית הפיתוח/הייטק 👆🏻👆🏻👆🏻 שוק הבנקאות שהיה חלק מהתעשייה המסורתית הוא מזמן לא כזה, והבנקים הם מחברות ההייטק הגדולות בישראל. שוק הבנקים בישראל מתאפיין בריכוזיות, כאשר שני בנקים שולטים על מעל למחצית השוק וחמשת הבנקים הגדולים שולטים כמעט בשוק כולו. היום בתכנית אנחנו נארח את גל בר דעה, מנכ״ל וואן זירו, הילדים החדשים בשכונה. גל יפרוס יחד איתנו, את החזון לבנקאות הדיגיטלית בעתיד הנראה לעין. עוד נדבר על הרגולציה החדשה שמאפשרת ללקוחות הישראליים להחליף בנק בקלות יחסית, על איך זה לפעול כגוף קטן בשוק של ענקיות, ועל השאיפה להציע בנקאות פרטית לציבור הרחב ע״י שימוש בבינה מלאכותית. הייטק בפקקים בפרק על העתיד הקרוב של עולם הבנקאות והפינטק.

חשבתם פעם איך זה יכול להיות שמצד אחד אנחנו עובדים היום יותר בגמישות מאי פעם ומצד שני אנחנו מרגישים שיש לנו יותר עומס ופחות וולביינג? שנים חשבנו שאם רק נוסיף יום עבודה מהבית נגביר את מה שהגדרנו כאיזון בין העבודה לחיים. הקורונה הביאה לנו את הגמישות הזו אבל ממחקרים רבים עולה שבעוד שאנחנו מאוד מעריכים את הגמישות, אנחנו לא מרגישים שאנחנו יותר רגועים או יותר בשליטה על הזמן או חיים חיים יותר מאוזנים. להיפך. אנחנו בודדים יותר ויותר בסטרס. בפרק היום של הייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישן סנטרל, נדבר על הבית ההיברידי - ההרחבה שעברה זירת העבודה מהבית יחד עם תמיר ליאון - אנתרופולוג יישומי מייסד ובעלים של חברת "יישומים אנתרופולוגיים" ועם אורלי רובינזון - כותבת ספרי עיצוב ואדריכלות, בעלת בית הספר האלטרנטיבי לעיצוב הבית. יחד נבין יותר טוב מה עשתה העבודה מהבית לא רק לעבודה עצמה אלא גם לחיים בבית, ואילו כלים מעשיים מציעה שיטת ה'בית ההיברידי' כדי להלחים בין הבית לעבודה כדי לעבוד ולחיות חיים יותר בריאים מבלי לוותר על תפוקה ויעילות.

מה אנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים? כיצד אנשי ה"גם וגם", שמגיעים מתחומי עולם שונים, מסוגלים לראות דפוסים שאחרים לא רואים ובכך לשבור, לשנות ולחדש. באילו אמונות קדומות ופרדיגמות אנחנו שבויים? היום בפרק של הייטק בפקקים, מבית סטארט אפ ניישון סנטרל, אירחנו את ד"ר תמרה טילמן - אשת אשכולות מולטי דיסציפלינרית שחיה ומלמדת שבירת פרדיגמות - מדענית חדשנות, כירורגית פלסטית, יזמת, ומייסדת האקדמיה לביו-חדשנות בבוסטון. שוחחנו עם ד"ר טילמן על כיצד המדע השתנה והתפתח בעקבות אירועים מקריים וסרנדיפיטי וננסה ללמוד כיצד נוכל להעביר מיומנויות שרכשנו בתחום אחד לתחום אחר. בשלל דוגמאות ד"ר טילמן מראה איך ידע וחשיבה מתחומים שונים מאפשרים לנו לפתור בעיות מנקודת מבט חדשה. ויותר מזה, להבין בכלל שאנחנו נמצאים בתוך פרדיגמה ומוגבלים בחשיבה בתוכה או שאיך שהיא קראה לזה "מה שאנחנו לא יודעים שאנחנו יודעים".

האם טכנולוגיות בניה חדישות יכולות להוות חלק מפתרון משבר הדיור? היום בהייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל, נדבר על קונסטרקשן- טק. ישראל היא המדינה המובילה את העולם המערבי בגידול האוכלוסיה כאשר ממוצע הילודה בישראל עומד על 3.1 ילדים לאם. גידול כזה מצריך בניה בהיקף אדיר. כ 55 אלף יחידות דיור בשנה רק כדי להדביק את הפער בגידול באוכלוסיה, בהסתכלות קדימה יכולות הבניה הנוכחיות של התעשייה הישראלית יכולה לספק רק חצי מזה. כיצד אם כך ניתן לגשר על הפער הזה? המהפכה התעשייתית הרביעית מסמלת את המעבר לאוטומציה, שילוב של בינה מלאכותית , אינטרנט של הדברים, הדפסות תלת מימד וכל הדברים האלה שאנחנו בדרך כלל מדברים עליהם בתכניות שלנו. מדוע היא מאחרת להגיע לעולמות הבניה? האם בניה חכמה ממוכנת יכולה לייעל ולזרז תהליכים, לשפר את הבטיחות בבניה (כך שבתקווה נשמע על פחות מקרים של מוות ופציעות) ואולי גם להוות מרכיב בפיתרון משבר הדיור הישראלי. נדבר עם צחי פלאטו, מנכ״ל ומייסד קונטק מרכז החדשנות בתחום הבניה. וננסה להבין מדוע החדשנות מאחרת להגיע אל תחום הבניה, והאם יש תקווה באופק לקראת כנס Construction 4.0 https://construction-2022.forms-wizard.biz/ קוד 15% הנחה מיוחד למאזיני התכנית - Contech15

קורות חיים אמורים להיות מסמך שמייצג את הכישורים שלנו נאמנה. הבעיה היחידה היא שזה לא המצב, זו פשוט שיטת הסינון הטובה ביותר שמצאנו עד כה. בפרק היום של בהייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטראל אנחנו מנסים לאתגר את קורות החיים המיושנים, דיברנו עם ירדן אסא מייסדת שותפה ומנכ"לית אנבוקסבל . אלגוריתם שצופה התאמה בין מעסיק למועמד - מעין טכנולוגיות חיזוי לגיוס שעוזרת לחברות לדייק את מכלול הצרכים ומאפייני ההצלחה בתפקיד ואז עושה דמוקרטיזציה של תהליכי התאמה. כפי שהיה נהוג לעשות פעם רק לתפקידי ניהול בכירים. דיברנו גם עם ד״ר מאיה הובר מייסדת שותפה ומנכ"לית בטטיו, שהוא מחולל סימולציות שמייצר באופן אוטומטי סימולציות למגוון רחב של תפקידים בעולם גיוסי המאסה כמו תעשיה, שירות, מכירות וכד' וכך מאפשר למועמדים להתנסות במשרות ומייצר עבור ארגונים מגייסים מאגר מועמדים שנמצאו מתאימים על סמך הכישורים וכל מה שנותר זה לראיין אותם

רבים מאיתנו רגילים לשמוע קולות מסוימים מהעולם החרדי. האם ידעתם שבשנים האחרונות קמים עוד ועוד סטארט-אפים של יזמים חרדים? סטארט-אפים שמגייסים מיליוני דולרים ומעסיקים מאות עובדים? נשות הייטק בכירות ומנהלות חרדיות? בשנים האחרונות עשינו קפיצת מדרגה משמעותית בשילוב החרדים בהייטק בזכות פעילות מכוונת ומוצלחת. אחת ממילות המפתח כאן היא סביבה. אותו האקוסיסטם שמאפשר, מחבר לאנשים הנכונים וגורם לאנשים להיחשף ולהאמין שהם יכולים גם. בתכנית ניסינו להבין איך השינוי בחברה החרדית קורה, מה האתגרים שעוד עומדים בפנינו ואיך זה יכול להסתדר - מול המעסיקים ומול החברה החרדית. ראיינו את אבריימי וינגוט, שותף בקמא-טק ואת אנה לואנט מנהלת קבוצת פיצוח אלגוריתמים באפלייד מטיריאלז

השעון מתקתק. אין לעולם הרבה זמן להגיע לאפס פליטות פחמן והעיניים נשואות לתעשיית ההייטק בתקווה שתעמיד פתרונות טכנולוגיים לצמצום משבר האקלים. כ-250 פתרונות הוצגו אתמול בפסטיבל פתרונות האקלים בתחום מים, אנרגיה, מזון, סולר ועוד. היום בתכנית של הייטק בפקקים מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל אירחנו היישר מפסטיבל פתרונות האקלים את יעל וייס, ראש תחום אקלים ב-אס-אן-סי, שדיברה על הרגולציה החדשה בתחום שרשראות אספקה. אל יעל הצטרף אופיר ברונהיים, מנהל תחום חדשנות וקיימות ב-די-אס-וי גלובאל טרנספורט ולוג'יסטיקס שנתן זווית נוספת על איך לבצע שינוי בשרשראות אספקה כדי שיהיו ירוקות יותר

אנחנו כבר הרבה שנים מדברים בתכניות שלנו על בינה מלאכותית, בהתחלה הראנו סקפטיות כאשר חברות היו מוסיפות איי.איי לשם או לדומיין בעיקר לצרכי מיתוג. אבל בשנים האחרונות אנחנו מתוודעים לכך שבינה מלאכותית חכמה יותר מאיתנו ביותר ויותר תחומים. אם הניצחון של האלגוריתם דיפ בלו של גארי קספרוב בשחמט בסוף שנות ה 90 לא היה הכי רלוונטי לחיי היום יום שלנו אלגוריתמים של עיבוד שפתי כמו ג׳יפיטי3 ועיבוד גרפי כ מו דאלי2 כבר יודעים לכתוב קוד, לאייר, לכתוב תוכן ולהתחזות לרות ביידר גינזבורג. אלגוריתמים מנבאים את מזג האוויר ומראים לנו פרסומות ולאט ובשקט משתלטים על עוד ועוד תחומים בחיים שלנו. בפרק היום של הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטל, ראיינו את אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית ומנהל קהילת מאשין אנד דיפ לרנינג יזראל ומתי מריאנסקי, מייסד סופרסייז ומנהל קהילת "עליית המכונות" והדבר העיקרי שעולה מתוך הראיונות איתם הוא שבינה מלאכותית רלוונטית כמעט לכל עיסוק ומי שלא יאמץ אותה למסגרת העבודה שלו יבצע את העבודה שלו באופן פחות יעיל, לעתים עד כדי איבוד רלוונטית. אנחנו נבין היום איך כל אחד יכול וצריך להשתמש בבינה מלאכותית ולאן כל זה הולך

למה כל כך הרבה מדינות משקיעות בחקר החלל? כיצד פריצות הדרך המדעיות הנדרשות בכדי לשלוח כלים לחלל תורמות לפיתוחים טכנולוגיים גם מצידה השני של האטמוספירה? ואילו סטארטאפים ישראליים לוקחים חלק במאמץ להגיע לחלל? לכבוד שבוע החלל, הייטק בפקקים מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל בפרק שמנסה לענות על השאלות האלו. ״אל החלל ומעבר לו״ זו משימה מורכבת לשלוח אדם לחלל על גבי טיל. אבל זו משימה מורכבת עוד יותר לדאוג לכל הצרכים האנושיים מעל לכדור הארץ. יש אקוסיסטים שלם שמנסה לענות על הבעיות העולות כתוצאה משהות ממושכת בחלל. יש סטארטאפ שמפתח שק שינה מותאם לחלל המלא בכדורים שנותנים את תחושת ה״עטיפה״ שחשובה לשינה. סטארטאפים שעוסקים בשמירה על כושר גופני בסביבה ללא כבידה וסטאטרטפ שעוסק במין בחלל. בעולם המתכונן לקראת תיירות חלל, צריך למצוא פתרון לכל צורך. נארח באולפן את ליאור הרמן, מייסד שותף בקרן הון סיכון טייפ5 ואת אמה ורדימון, דירקטור שותפויות גלובליות בסטארט-אפ ניישון סנטרל

אנחנו ממשיכים את הסדרה שלנו על הג׳וניורים, ואם בפרקים הקודמים של הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל דיברנו על פרדוקס הג׳וניורים, אותן 20 אלף משרות פתוחות ומצד שני מפתחים חסרי ניסיון שמתקשים למצוא עבודה היום, היום אנחנו הולכים לדבר על איך להעסיק מפתחים ללא ניסיון. מהפרקים הקודמים שערכנו בנושא למדנו שרוב גיוס הג׳וניורים נעשה על ידי סטארטאפים קטנים שאין להם ברירה והם לא יכולים לשלם את המשכורות הגבוהות ולהתחרות על התנאים של הסיניורים ומצד שני החברות הגדולות שצריכות להעסיק ג'וניורים כדי לעמוד ביעדי הגיוס. בנוסף, כמו שלמדנו מהמרואיינים שלנו בפרק הזה, העסקת ג'וניורים מזרימה כח אדם חדש ורעב לחברות, מפתחת שדרת ניהול בתוך החברות ומהווה אלטרנטיבה טובה למשכורות הפיתוח העולות. לכן בפרק הזה ראיינו את אבירן מורדו, וי.פי אנג׳נירינג בוויקס ואת יוני טולידאנו, מנהל צוות פיתוח במרכז הפיתוח של בלומברג בישראל וביקשנו לשמוע מהם תובנות לגבי איך מעסיקים ג׳ונירים בצורה נכונה כיצד מוצאים סטודנטים חרוצים ועובדים בעלי פוטנציאל והכשרה להיות מפתחים מוצלחים? איך מראיינים עובדים ללא ניסיון? אילו תכניות הכשרה פנימיות הם צריכים לעבור? איך משלבים אותם בצוותים בצורה יעילה, והכי חשוב, איך לאחר כל המשאבים שהושקעו בהכשרת הג׳וניורים והג׳וניוריות מצליחים לשמר אותם בחברה לאורך זמן

אתם מוצאים את עצמכם "עוקצים" כמה דק' בבוקר בזמן עבודה מהבית? אבל מצד שני עונים למיילים אחרי שהשכבתם את הילדים לישון? הייתם רוצים לדעת מתי אתם הכי אפקטיביים ומתי עדיף שלא תעבדו? יש המון "דאטא ארגוני" - כמה מיילים כתבתם, למי, באיזה אורך, מה הוא משך ההשתתפות שלכם בפגישה, מתי אתם משלימים משימות בתוכנת ניהול המשימות שלכם - אבל להתחיל לעשות שימוש במידע הזה נחשב לרוב לטאבו. האם לדעתכם, לתת יכולת למעסיק שלכם לדעת איפה הייתם ומה עשיתם בזמן העבודה נחשב מעקב מוגזם? או הזדמנות להתייעלות ולשיפור הוולביינג שלכם? היום בהיי-טק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישין סנטרל, נארח באולפן את שחר לוי מייסד שותף בחברת קיפי, שיספר איך אירוע מכונן אחד בשירותו הצבאי שינה את חייו וגרם לו לפתח כלים, שלטענתו מאפשרים להיות מנהלים טובים וקשובים יותר

יותר ויותר חברות ישראליות פונות לשווק את המוצרים והשירותים שלהן במדינות שלא חשבנו ששת"פ כזה יכול להתקיים בהן - איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. יש כאן קרקע פוריה למינוף חדשנות ישראלית לטובת בניית יחסים אסטרטגיים-כלכליים. כך במרוקו למשל, מדי שנה ישנם עשרות אלפי בוגרי אקדמיה חדשים שמחפשים משרות בשוק העבודה אך ללא הצלחה, וכאן אולי ישראל נכנסת לתמונה. היום בהיי-טק בפקקים, מבית Start-Up Nation Central, נארח את יריב ויפתח. יריב בכר, מנהל מחלקת Inovation Diplomacy ב-SNC, ידבר על התפתחות מערכת היחסים בין ישראל לבין מדינות המפרץ בשנתיים האחרונות ויספר על קשיים, הזדמנויות ואתגרים. נשמע חוויות אישיות מהשטח מפי יפתח כהן, מנכ"ל חברת Setpoint שעוסקת באנרגיה מתחדשת, שבשנה וחצי האחרונות מפעיל את הסטארטאפ שלו באיחוד האמירויות.בתכנית נדבר על אילו בעיות קיימות במדינות האלו שמדינת ישראל יכולה לסייע בהן ועד כמה ההבדל התרבותי מהווה פקטור. האם משבר האקלים הוא הזדמנות לשת"פ מדיני? מי יוצא ממנו נשכר? כל זאת ועוד בתכנית שלפנינו

התוכן הליניארי, כדוגמת רדיו וטלויזיה בשידור חי, הולך ודועך. הדור הצעיר כמעט ולא צורך אותו מלבד שידורי ספורט והמעבר לסביבה שבה ניתן לנטר אותנו במשך 24 שעות ביממה היא חלומו של כל מי שמנסה לפרסם לנו באופן ממוקד. אבל המציאות מורכבת יותר: בעידן של ג'.ד.פ.ר, סגירת הדפדפנים לקוקיז ע״י גוגל ואפל ומודעות עולה למעקב אחר פרטיות מפרסמים נתקלים בקושי לטרגט אותנו. בפן הטכנולוגי, זהו הזמן לעלייתן של טכנולוגיות שיצליחו לקבל עלינו מידע מפורט אבל עדיין לשמור על פרטיותיינו. איך ניתן ליישב את הסתירה הזו? בפן העסקי, חברות שעד כה לא היו נחשבות לחברות מדיה הופכות פתאום לכאלו. לא היינו מדמיינים את שופרסל לדוגמא כחברה שאוספת מידע חיוני על הרגלי השימוש של הצרכנים שלה, אבל לפתע נפתח מארקטפלייס של מפרסמים שהיו רוצים להתחרות על הצגת פרסומות למי שקנה מטרנה לילד. גם המידע שנאסף אצל ענקיות הסטרימינג (ופלטפורמות הפודקאסטים) לפתע הופך לכזה שיש לו יכולת לשנות את ההתנהגות שלנו ולהניב רווחים מהשינוי. בתכנית הזו התארח אצלנו מנכ״ל ענקית הפרסום הבינלאומית פריון, דורון גרסטל לשטוח בפניינו את משנתו לגבי עתיד עולם הפרסום.

ראשון לספטמבר שמח. אין שביתה ושני מיליון וחצי תלמידים יחלו היום את שנה הלימודים החדשה. אבל רגע לפני שאנחנו מפסיקים לדבר על מערכת החינוך ויפה בן דוד וחוזרים לדבר האיום האיראני, אנחנו רוצים לדבר על שילוב טכנולוגיה במערכת החינוך. אם תיכנסו לכיתת לימוד היום, מלבד המחשבים והטאבלטים על חלק מהשולחנות היא דומה מדי למערכת החינוך של לפני 100 שנה. בפרק הזה, של הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל, נדבר על כיתת הלימוד שיכולה הייתה להתקיים ועל מה איך ניתן להפוך אותה למציאות. איך יראה יום לימודים במטאוורס? כיצד הבינה המלאכותית משפיעה על עולם החינוך? מה עושות הטכנולוגיות לתפקיד המורה, ומה הן ההזדמנויות ליזמים הטכנולוגיים בתחום? נדבר על כיתות לימוד אימרסיביות, מיינקראפט ללימודי תכנות, וקולות קוראים שפתוחים לשילוב טכנולוגיות חינוכיות. נדבר עם ד״ר עמיר גפן, יוצא אמדוקס, ד״ר לחינוך מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן שעובד במשרד החינוך בתפקיד שמעורר קנאה, חוקר טכנולוגיות בחינוך ומנהל מעבדה באגף המחקר והפיתוח של משרד החינוך. ועם ערן גופר, מנהל תחום חינוך במייקרוסופט (מה זה אומר?). לינקים מתוך הפרק: קולות קוראים פתוחים לשילוב חדשנות במשרד החינוך מעבדת בינה מלאכותית - https://mop.education/%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%aa-3/ מציאות מדומה ומטאוורס - https://mop.education/%d7%9e%d7%98%d7%90%d7%95%d7%95%d7%a8%d7%a1/ כיתה אופפת (Immersive) - https://mop.education/%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%94-%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%99%d7%aa/ המורה - בינה מלאכותית שדיבר עליו ערן https://13tv.co.il/item/vod/news/before-the-news/clips/d9t7d-903246146/?pid=7&cid=903246146 על ההפקה של הפודקאסט עובדים: עובדים אדר חי, טל חי לינור גריסריו , אורטל כהן וטובה שימנוב ואופיר זליקוביץ׳ מתפעל את המצלמות. מראיינים: נירית כהן ואורי טולידאנו

איך תראה הצלחת שלנו בעקבות מהפכת הפוד-טק - ללא פרות, ללא סבל, אוכל מעשה אדם? כמה זה יעלה, ומתי סופסוף נפסיק לדבר על חלב מלאכותי וסטייק מלאכותי ונתחיל לאכול אותם? כשאנחנו מדברים על פוד-טק, אנחנו לא רק מדברים על העולם החדשני של פטריות שמייצרות חלב, ותאים מחקי בשר, אלא גם על חלבונים אלטרנטיביים (שיכולים להיות מיוצרים מצרצרים, למשל) ועל מזון מותאם אישית כדוגמת תחליפי סוכר ועוד דברים שעדיין קשה לדמיין. היום בהיי-טק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל דיברנו עם עידו יוסובזון, ראש תחום אגרי-פודטק ב-אס.אנ.סי שנתן לנו סקירה מעמיקה של התחום בארץ ועולם. ועם ד״ר אורי כוכבי, מייסד שותף ו-סי.טי.או ברימילק, שבימים אלה מקימה את המפעל הראשון מסוגו בעולם שיוכל, תוך כשנה, להביא לצלחת שלנו חלב זהה לחלב פרה, גבינות ומוצרי חלב נוספים. מוזמנים להצטרף אלינו לשידור

סטארטאפ שמשפר את ההאבקה של צמחים בעזרת דבורים ומגביר את התפוקה של שדות חקלאיים, סטארטאפ אחר שמציב בבניינים חדרים עם כלי עבודה ומעודד כלכלה מעגלית, וחברה שעוזרת לאנשים למצות את הזכויות הרפואיות שלהם - כל אלו הם חברות אימפאקט מהדור החדש. בדרך כלל כשמדברים על חברות אימפאקט, מדברים על חברות בעלות שורת רווח כפולה - להרוויח כסף וגם לקדם איזושהי מטרה חברתית. בפרק הקרוב של הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל, נדבר עם שחר בוצר, מנכ״ל ומייסד-שותף בקרן הון הסיכון גוד קאמפני ידבר איתנו על ההבדל המהותי בין אחריות תאגידית לבין אימפאקט, ועל איך כל חברה יכולה להיות בעלת השפעה חיובית יותר.

עליות ומורדות הן תופעה נורמלית בתעשיית ההייטק על פני השנים. ובלי קשר לתקופות מיתון, ממילא הרוב הגדול של הסטאראפים שנפתחים' ייסגרו בסוף. אבל מאחורי העובדה הזו יש אנשים בעלי חלום, חזון ודרייב, שגייסו כסף ואנשים, סיפרו את הסיפור, שכנעו, האמינו. אז מה קורה בנקודה שבה מבינים שהדרך נגמרה ומחליטים לסגור? השבוע בהייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטראל, נפנה מבט מהמיתון בשווקים והעובדים המפוטרים דווקא ליזמים שצריכים להחליט מתי הסטארטאפ הגיע לסוף הדרך. נירית כהן ואדר חי משוחחים עם חדווה קליינהנדלר, שנתיים אחרי הסגירה של הסטאראפ שייסדה, אמרג׳, על ההחלטה לסגור ועל התובנות שלקחה איתה להמשך הדרך. חדווה היא כיום מנכ"לית רומז אנד וורדז, סוכנות שיווק לסאטרטאפים ובעצמה פודקאסטרית בפודקאסט בשם לוקס לייק וורק

הייטק בפקקים בשיתוף עם Start-Up Nation Central השבוע דיברנו על איך טכנולוגיה יכולה לעזור בחינוך למיומנויות רגשיות וחברתיות, להעצים את היכולת גם של המורים וגם של התלמידים ללמוד וללמד, אבל אחרת. שוחחנו עם נעמי גוברין-שוורץ, מנהלת אתגר SEL - (Social Emotional Learning, למידה רגשית חברתית) - פרויקט של עמותת בוגרי 8200 בשיתוף עם קרן עזריאלי, משרד החינוך וחברת אורקל. האתגר הוא תחרות ארצית לסטארטאפים לקידום פתרונות טכנולוגיים ללמידה רגשית חברתית, המנצח בתחרות יזכה בפרס כספי ובהטמעת הפתרון בעשרות בתי ספר בישראל. בנוסף אירחנו את טל מוסקוביץ, סמנכ"ל מוצר של Safe School, סטארטאפ שגייס לא מזמן השקעה גם מגל גדות ושם לו למטרה לעזור לתלמידים ולמורים להתמודד עם בריונות ברשת ועוד אתגרים במישור הרגשי חברתי.

הייטק בפקקים - הרבה מהשיח לאחרונה סביב מצוקת עובדי הטכנולוגיה נע סביב פתרונות לאוכלוסיית הג'וניורים. מצד אחד יש מחסור חמור בתפקידי פיתוח ומצד שני יש היצע אדיר של חבר'ה בתחילת הדרך שלא מצליחים להשיג את המיומנויות שהתעשיה דורשת מהם. זה מוביל לשלל רעיונות יצירתיים, מחקיקה שתחייב חברות להשקיע תקציב בתכניות הכשרה, לבנית תכניות אינטרנשיפ כאלה ואחרות. בפרק היום של הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל נדבר עם אלי סקלאר, שפיתח שיטה של אינטרנשיפ ללא תשלום במחשבה עתידית לפתח בית ספר מעשי למיומנויות ההייטק וצללנו לעומק הדברים עם ד"ר אסף פתיר ממכון סטארטאפ ניישן סנטראל ואחד ממחברי דו"ח ההון האנושי השנתי, שיעזור למסגר את הבעיה ויחווה את דעתו על הפתרונות האפשריים. האזנה חובה ולא רק לג'וניורים שבינינו.

הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל, בדו״ח מצב של תעשיית ההייטק הישראלית. החגיגה של 2021 הסתיימה ונשארו עם תחושת ההאנגובר. הכותרות בעיתונים מבשרות רעות: פיטורין, סגירת חברות וקיצוצים ברחבי התעשייה. אפילו חברות רב לאומיות שלא חשבנו שיכולות אי פעם לבצע קיצוצים מודיעות על בחינה מחודשת של אסטרטגיית גיוס העובדים. הריבית עולה, מניות הטכנולוגיה נחתכו והכסף הזול שהיה זמין לאחר בדיקות נאותות קצרות מאי פעם כבר לא זמין כל כך. האם חוקי המשחק השתנו? בפרק ראשון תחת שיתוף הפעולה עם סטארט אפ ניישן סנטרל (SNC) אנחנו מראיינים את יזהר שי, שייסד את ״הייטק בפקקים״ לפני שש שנים, עזב אותנו לפני 3 שנים לטובת הפוליטיקה וכיהן כשר המדע והטכנולוגיה. כיום הוא מכהן כיו״ר קרן הון הסיכון ״פיק״ ושותף בקרן ״דיסטראפטיב״ המתמחה בהשקעות בחברות בינה מלאכותית. שאלנו אותו במה שונה המשבר מפיצוץ בועת הדוט.קום. והאם מדובר ב״מכה בכנף״ או שמדובר במשבר אמיתי. ראיינו גם את מנכ״ל SNC ומי שהקים וכיהן כיו״ר רשות החדשנות אבי חסון. למי שלא מכיר את פועלה של סטארטאפ ניישן סנטרל, מדובר בארגון ללא מטרות רווח שנוסד במטרה להמשיך למצב את ישראל כמובילה עולמית בחדשנות טכנולוגית ( כך ששיתוף הפעולה החדש בין הגופים מאוד טבעי). ע״פ חסון, היציאה מחוקי המשחק התרחשה דווקא בשנה החולפת כאשר חלק מהחברות היו מאוד אגרסיביות בהוצאות שלהם. כאשר מסתכל על הגיוסים במחצית הראשונה של 2022 הם ירדו בהשוואה לשנה החולפת אבל עלו משמעותית בהשוואה לשנים שלפני כן. לכן, בהתחשב בהמשך ההתפתחות המאריכית של הטכנלוגיה בשלל תחומי החיים שלנו, גם חסון וגם שי הביעו אופטימיות להמשך.

בפרק זה של הייטק בפקקים אנחנו מדברים עם רונן ניר על המלצות הועדה הלאומית להגדלת ההון האנושי בהייטק. רונן ניר, היה משך 14 שנים משקיע הון סיכון וכיום הוא שותף בקרן צמיחה פי.אס.ג׳י ומנהל הפעילות הישראלית שלהם וגם חבר דירקטוריון במכון אהרון למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. רונן הוא אחד מנציגה התעשיה בוועדה שהוקמה במטרה להגדיל את התעסוקה בהייטק ואת המוביליות החברתית בענף. בשבוע שעבר הגישה הוועדה את ממצאי הביניים שלה לשרת המדע והחדשנות אורית פרקש-הכהן ולשר האוצר אביגדור ליברמן. בשיחה מרתקת חשפנו המון מידע שעדיין לא פורסם כולל מה בכלל נחשב הייטק, כמה משרות לא טכנולוגיות יש בענף ומאילו בגרויות ופקולטות מגיעים אליו. ומה עוד מתוכנן כדי לאפשר ליותר אנשים להצטרף ולאפשר לתעשייה להשאיר יותר משרות בארץ.

הייטק בפקקים בפרק על ביולוגיה סינתטית, מה היא מה השימושים שלה? מתי נראה אותה ולמה זה צריך לעניין אתכם. ביולוגיה סינתטית היא מדע העוסק בהנדסה גנטית ובעיצוב של חלקים המבוססים על ביולוגיה, מכשור חדיש, מערכות וטכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית ואוטומציה. הביולוגיה הסינתטית רותמת את המדע לטובת הסביבה והקטנת זיהום. ע"פ תחזיות, שוק הביולוגיה הסינתטית העולמית צפוי להגיע להיקף של כ-15 מיליארד דולר לפחות עד שנת 2025, עם קצב גידול של 20% בשנה. מה אפשר לעשות עם זה? להחליף מזון מהחי, לייצר תרופות ואמצעים לאבחון מחלות וגם מוצרים כמו שכפ"ץ מסיבים מבוססי קורי עכביש או פרטי לבוש מסיבים שיוצרו בעזרת חיידקים ושמרים ואפילו אריזות מתכלות מפטריות... יזמים שעוסקים בתחומים אלה זקוקים לתשתיות יקרות וידע מדעי נרחב. בשביל לעזור להם להגיע לכל אלה, הושקה חברת אלאג'ין בשותפות בין אוניברסיטת רייכמן, מעבדות חי-לאבס ומייקל אייזנברג. ד"ר רוני כהן, מנכ"ל אלאג'ין, התארח בפרק הזה לספר לנו על הצד המסחרי של הביולוגיה הסינתטתית וחשף אותנו לעולמות שנשמעים כמו מדע בדיוני. כמעט לכל דוגמא שהוא הביא אנחנו רצינו לדעת מתי אפשר לקבל אותה כבר.

עכשיו כשהרעש התקשורתי סביב ה NFT והמטאוורס קצת שכך, ניסינו להבין את היישומים האמיתיים שיכולים להיות לטכנולוגיות הללו בחיים שלנו. איך חברות כבר היום נעזרות במטאוורס ליישומים אמיתיים שמייצרים להם ערך? מה היא הבשורה של הווב 3 מעבר לבאזז שסובב בעיקר סביב מחירי יצירות דיגיטליות? איפה ההזדמנויות הגדולות לחדש וליצור חברות בעולם המטאוורס? מה המותגים הגדולים עושים כדי בכל הקשור למטאוורס, אנחנו מאמינים שאנחנו בתחילתו של עידן מרתק שייווצרו סביבו הרבה מאוד חברות, הזדמנויות וערך, ושיש פוטנציאל גדול לטכנולוגיה ולצרכים שהיא מסוגלת לשרת.

האם חברות מפטרות עובדים? מה מדאיג את היזמים והיזמיות בימים אילו? גיוס עובדים או גיוס כספים? נראה שהחגיגה שאפיינה את 2021, הסתיימה וחוקי המשחק השתנו. אבל מה הם חוקי המשחק החדשים? 2022 נפתחה בירידות חדות בבורסה, בעיקר בקרב חברות הטכנולוגיה . יעל בנימין מסטאטרפ סנאפשוט, ערכה מחקר מעניין ושאלה יזמים ויזמיות מה מעסיק אותם יותר, גיוס כספים או גיוס עובדים? האם הם שינו את יעדי גיוס כח האדם? כמה מהם מפטרים? (מעט) ומה ההזדמנויות שהם מזהים בתקופה הזו? יעל גם שאלה את העובדים האם הם חוששים מפיטורין? דיברנו גם, עם תימור ארבל סדרס, מנכ"לית לאומיטק על התקופה הזו. בבועת הדוט.קום היה מספיק למכור חלום, ב ב2021, היה מספיק להראות הכנסות, האם כעת השוק יתמקד במעבר לרווחיות מהירה? ומה יהיו ההשלכות של ציפיות כאלו

האינטרנט הפך את העולם למקושר, גלובלי ואיפשר את עליית הגלובליזם, אבל האם יכול להיות שחזון הגלובליזם הגיע לקיצו? במלחמה המודרנית, אחד מהיעדים האסטרטגיים לתקיפה היא רשת האינטרנט של מדינת האויב, ואכן בפלישה הרוסית לאוקראינה, היה נסיון מאסיבי לחבל במערכת האינטרנט האוקראינית. אילון מאסק התייצב לצידה של אוקראינה וסיפק למדינה מערכות ״סטארלינק״ רבות שהעניקו לאוקראיינים חיבור אינטרנט לוייני. הספלינטרנט, הוא החלוקה של האינטרנט לרסיסי אינטרנט. אם בעבר לכל אזרחי העולם הייתה גישה דומה לרשתות, כיום, לאזרחי העולם יש גישה לאתרים שונים. צפון קוריאה מהווה את הדוגמה הקיצונית ביותר למדינה שבודדה את עצמה מהאינטרט העולמי, אך גם סין שידועה ב״חומה הסינית״ של האינטרנט חוסמת יישומים שונים בארצה. אזרחי מדינות אויב לרוב לא יחשפו באופן מלא לרשתות המדינה האויבת מטעמי ביטחון (כמו שקורה בין איראן וישראל) אך בעת שרוסיה מפתחת את ה״רונט״ - רשת רוסית נפרדת, אנחנו עדים ליותר ויותר מדינות שמגבילות מאזרחיהם גישה לאינטרנט חופשי ולשירותים הקיימים בו. כיצד תופעת הספלינטרנט תשפיע על עתיד האינטרנט ועל עתיד העולם? בפרק אירחנו את ד״ר רועי צזנה, חוקר במרכז בלווטניק באוניברסיטת תל אביב, ועתידן בחברת ספארק בייונד חברת סטארטאפ של בינה מלאכותית.

איך נראה עולם שבו העברת הכספים שלנו נעשית בצורה שאינה מורגשת, ובזול, שבה ההשקעות שלנו נעשות בצורה אוטומטית בהתאם לניהול הסיכון שלנו, וההכנסות וההוצאות שלנו מנוהולות, שקופות ומפוקחות. מה מונע ממציאות שכזו להתקיים כאן בישראל? ומדוע, למרות שבישראל פועלות חברות פינטק רבות, החדשנות בתחום עבור הלקוחות הישראליים, היא עד כה, מוגבלת? נראיין את יו״ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה ונדבר איתה על רפורמת הפינטקים, שבמידה ואכן תעבור בחוק ההסדרים הקרוב, תאפשר לסטארטאפים התממשקות לנתוני הבנקים ויכולת להתחרות בבנקים במתן הלוואות, שירותי השקעות, והעברת כספים. בדומה לשינויים שעובר התחום תחת המפקח על הבנקים, ב״מערכת נתוני האשראי״ נאספים נתונים על כל החשבונות המנוהלים בישראל וניתן דירוג אשראי לכל אזרח. כבר כיום, אתם יכולים להיכנס למערכת ולבדוק את נתונתי האשראי שלכם, כאשר עמידה גבוהה בהחזרים וחוב נמוך יעניק לכם נקודת מיקוח במשא ומתן על הלוואה. ״רפורמת הפינטקים״ מרחיבה את המאגר גם לעסקים קטנים והיא שלב בדרך להפיכת השירותים הפיננסים למערכת פריקה ותחרותית יותר. כמו כן, דיברה ענת על הדאטא סאנדבוקס - שיתוף פעולה עם רשות החדשנות הנותן גישה לחברות פינטק למאגרי המידע כולל גישה למידע של גופים מפוקחים, בהסכמתם. פרק חובה לכל יזמית או יזם בתחום הפינטק. הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן

לא "עשיתם" את המיליון הראשון עד החתונה, הקריירה שלכם אינה "מסלול המראה" ולא השלמתם תואר מתקדם לפני גיל 30? כך תנתקו גם אתם את ההתניה המגבילה הקושרת בין הצלחה לבין גיל

הפסיקה האחרונה בתביעה של לינקדאין על ידי הסטארט-אפ אייצ׳.איי.קיו, שעשתה סקרייפינג של מידע ציבורי שהוצג באופן פומבי בלינקדין היתה לטובתה של החברה הקטנה. והעלתה נקודות מרתקות בהקשר הרחב יותר. (HIQ) הסיפור של סטארט-אפ קטן שמחליט לתבוע חברת ענק בבעלות מיקרוסופט הוא מעניין בפני עצמו, אבל המשפט העלה כמה סוגיות מעניינות בתחום המשפט, הפרטיות והתחרות בעולם מחובר יותר שנשען על דאטה כדי לקבל החלטות שמייעלות ומשפרות את חיינו. מתי כריית מידע מתוך פלטפורמות אחרות היא אינה חוקית? האם המידע שנמצא בפלטפורמות מסוימות שייך להן באופן בלעדי? מתי הן יכולות לעשות בו שימוש ומתי לא? איך כריית מידע, והסוגיות המשפטיות הקשורות בה, תשפיע באופן מהותי על העתיד של האינטרנט? המגמה העיקרית כיום באינטרנט היא מגמה של פתיחת מקורת מידע, אבל השאלה העיקרית היא, איך עושים את זה? על כל אלה ועוד שוחחנו בפרק של היום עם אור לנצ'נר, מנכ"ל ברייט דאטה ועם ד"ר נמרוד קוזלובסקי מייסד סייטקטיק לניהול משברי סייבר.