פופקורן - פודקאסט מאת ליאור פרנקל

כשבנדה, חבר יקר, קיבל את הבשורה הקשה שאחיו, עמישר בן דוד, נפל במלחמה, הוא היה תחילה בהכחשה, שהפכה מהר מאוד לכאב גדול. אבל דווקא מתוך הכאב והבור העמוק הזה, בנדה בחר לכתוב ספר. ולא סתם ספר - ספר אופטימי.  זה ספר על פסיכולוגיה, ועל קוגניציה, והוא מדריך פרקטי על למה יש לנו חובה מוסרית להיות יותר אופטימיים, דווקא בתקופה הקשה הזו. אני מרגיש שכשהתחלתי לקרוא את הספר, הייתי בן אדם אחד, ויצאתי ממנו בן אדם אחר.  עמישר בן דוד, רב-סרן במילואים, נפל בעזה. היה קצין ובנאדם נדיר, מיוחד, שעסק בנתינה אינסופית. הוא היה מחנך ומורה לילדים, מתנדב באמבולנס, לפני כשנה וחצי תרם כליה לאדם שלא הכיר, והותיר אחריו את רעייתו שלומית וחמשת ילדיהם, וגם שישה אחים - ביניהם ד״ר יאיר בן דוד שהגיע לפה היום. שיעורים קצרצרים למנהלים שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

האם דמיון מודרך יכול לרפא סרטן? איך החושים שלכם יכולים להשפיע על המצב הרגשי? מה זה בדיוק החוש השישי? ומהו החוש השביעי? למה פלסיבו עובד עלינו? איך פעילות גופנית קשורה לזיכרון שלנו?  אנחנו שנים מרגישים שיש קשר בין הגוף לנפש - אבל מה חושב על זה המדע? מסתבר שיש גילויים מרתקים שמסבירים על הקשר הזה קצת יותר טוב. הזמנתי את ד״ר בלתזר רועי תירוש, רופא, מרצה לרפואה ומדע, ועוסק בחקר המוח, להסביר איך הקשר בין הגוף לנפש עובר דרך האיבר המורכב שאחראי על שניהם - המוח שלנו. שיעורים קצרצרים למנהלים שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה לאתר של בלתזר

איך יראה הריון בעתיד? מה ההבדל בין רופא בסין לבין רופא בישראל? מה זה אומר דמוקרטיזציה לטכנולוגיה? איך נכין את עצמנו לעתיד? ואיך למדוד הצלחה בחיים? דמיינו את עצמכם בני 80 או אפילו 90, אבל עם גוף מתפקד וצעיר כמו בני 22 שבדיוק חזרו מטיול של אחרי צבא. אולי אפילו תחליטו לצאת לטיול חובק עולם עם כאלו שצעירים מכם ב-60 שנה ותגערו בהם שהם לא עומדים בקצב. נשמע כמו מדע בדיוני? אולי קצת, אבל זו רק דוגמא אחת מתוך ריבוי עתידים (עתיד ברבים) שאולי יגיעו בעתיד הלא רחוק לעין. הזמנתי את יהלי אדמתי, מומחית בחקר עתידים - שבפרקטיקה זה אומר שהיא עוזרת לארגונים להערך לעתידים אפשריים. היא סיפרה לי על איך יראו העתידים האפשריים הללו, ולמה, למרות החשש מטכנולוגיות חדשות - הן ישפרו לנו את איכות החיים.   שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מנותני החסות לפרק: ביטוח נסיעות לחו"ל

איך עוגת שמרים עוזרת למכור דירות? איך ריח ביוב משפיע על משא ומתן בין אנשים? מתי שופטים נותנים יותר חנינות? איך לגרום לשיחה לזרום? למה משא-ומתן עוסק ברגש? והאם המלחמה שלנו עם איראן מתוסרטת מראש? להשפיע על אנשים, לנצח במשא-ומתן, לשכנע מישהו לעשות משהו, לשנות זכרונות - אלו רק כמה מהקטגוריות של ״הנדסת תודעה״ - תחום שכדאי לכם להכיר, כי הוא נמצא בשימוש סביבנו כל הזמן. ד״ר לירז מרגלית, בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה ומומחית בתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית, ומהאנשים שאני הכי אוהב לעקוב אחריהם בלינקדאין, הגיעה ללמד אותי איך להנדס תודעה בעצמנו. היה כל כך מעניין שלא הצלחנו להפסיק לדבר.   הפרק הזה הוא חלקו השני של הפרק עם לירז, ובו ירדנו לעומק של המודל ״הנעה לפעולה״ שעוזר לאנשים להבין את המוטיבציה שלהם, פרשנו את 4 הקטגוריות העיקריות המשפיעות על התנהגות של אנשים, וגם דיברנו על טיפים לתקשורת טובה יותר. להאזנה באתר שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

תוך כמה זמן נקבע רושם ראשוני? איך נשתיל זכרונות לאנשים? מה הדבר הכי טוב לעשות בפגישה ראשונה? ומדוע הימנים הכי צודקים? (וגם השמאלנים, דרך אגב) להשפיע על אנשים, לנצח במשא-ומתן, לשכנע מישהו לעשות משהו, לשנות זכרונות - אלו רק כמה מהקטגוריות של ״הנדסת תודעה״ - תחום שעדיף להכיר, כי הוא נמצא בשימוש סביבנו כל הזמן. ד״ר לירז מרגלית, בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה ומומחית בתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית, ומהאנשים שאני הכי אוהב לעקוב אחריהם בלינקדאין, הגיעה ללמד אותי איך להנדס תודעה בעצמנו. היה כל כך מעניין שלא הצלחנו להפסיק לדבר. אז הפרק הזה הוא חלק ראשון מתוך שניים.   שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר מנותני החסות לפרק: ביטוח רכב הפניקס סמארט

מהו הבסיס ליצירת אמון? מה הקשר בין אמון לתורת המשחקים? איך בונים אמון בעולם שמלא בפייק ו-AI? ומה יכול לעזור לנו לסמוך יותר על אנשים? בעידן של ריבוי דעות ואג׳נדות שאנחנו פוגשים בסושיאל, בו כל אדם שני הוא עיתונאי או משפיען, ובטח עם התפתחות הבינה המלאכותית - הנושא של אמון הוא קריטי לעתיד של האנושות. איך אוכל לדעת שמי שאני פוגש באמת יודע לעשות את מה שהוא אמור שהוא יודע לעשות? איך אני יכול לדעת שמי שהמליצה עליו באמת התכוונה לזה? איך אדע על מי לסמוך? יש אנשים שמנסים לפתור את הבעיה. אסף גלבוע אמיר הוא המייסד והמנכ״ל של Grappa, חברה שבונה את ה-Trust Graph לעולם הטאלנט, כלי שמטרתו למפות על מי אפשר לסמוך ובאיזה הקשר. שיעור יצירתיות בעבודה להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

למה קלוד פנה אליי בלשון נקבה? למה עוזרות וירטואליות כמו אלקסה או סירי הן תמיד נשים? אם הבינה המלאכותית רק מייצגת את המקור שהוא תמצית הדאטה האנושי - מה זה אומר עלינו? איך אפשר להנגיש בינה מלאכותית לילדים? ואם הבינה המלאכותית משמידת ערך בהרבה תחומים - מה יישאר לנו? בסופו של יום, הבינה המלאכותית עובדת עם מה שאימנו אותה עליו. זה אומר שעיוותים שקיימים בדאטה רק יתעצמו. למשל, אם תתנו למידג׳רני לג׳נרט תמונה של CEO, כנראה שתקבלו תמונה של גבר ולא של אישה. ואם תתעקשו לקבל תמונה של מנכ״לית, אז היא תוצג בצורה מאוד סקסיסטית. אז נשאלת השאלה - איך מייצרים תוצאות יותר מאוזנות? האם זו אחריות של החברות שמפתחות את הבינה המלאכותית ״לתקן״ את הדאטה עליו מאמנים את ה-AI? האם בכלל יש מקום להתערב? או האם זה אחריות שלנו כמשתמשים? ניסיתי לענות על השאלות הללו עם שירה וינברג הראל, מומחית בניהול מוצר ובינה מלאכותית. בעבר הובילה מוצרי פרסונליזציה ובינה מלאכותית במיקרוסופט וכיום מנהלת את בית הספר Product with Shira להכשרת מנהלי מוצר, מרצה ומלווה ארגונים בהטמעת בינה מלאכותית, מנחה את הפודקאסט “הפרודקט של השכן”, ומייסדת ארגון LeadWith לקידום נשים בהייטק. מאז שהקלטנו שירה גם פתחה קורסי AI אונליין לקהל הרחב ואת הפודקאסט "בינה בקטנה" - פודקאסט חדש עם סקירה שבועית קצרה על החידושים בבינה מלאכותית.   לינקים:קורס בינה מלאכותית אונליין פודקאסט "בינה בקטנה" שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר נותני החסות לפרק: ביטוח נסיעות לחו"ל הפניקס סמארט

מהו הכלי הפסיכולוגי שיכול לעזור לנו להנות מהדרך, ולהתמודד כשצריך לזוז קדימה? איך כדאי להסתכל על משברים? למה אנחנו נוטים להתמקד במה שחסר שלנו? ואיך נשנה את זה יחסית בקלות? מרוב שאנחנו ממוקדים כל הזמן בעתיד וביעד הבא - אנחנו עלולים להעביר חיים שלמים בלי להיות מרוצים מהרגעים שכבר קרו. תוך כדי תנועה, אנחנו מזיעים, מתאמצים, מג׳נגלים את החיים - ומה אנחנו שוכחים? ליהנות מהדרך. ליהנות מהרגע. אז הזמנתי את שירלי יובל יאיר, בעלת MA בפסיכולוגיה קלינית, ובעלת הפודקאסט "להנות מהדרך", כדי לשמוע ממנה על המדע מאחורי האושר, ואיך כלי פסיכולוגי שפיתחה יכול לעזור לכם להעביר את החיים בצורה יותר בריאה, נעימה ומאוזנת. שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר

מה מאפיין את המנכ"לים המצליחים בארץ? האם יש דרך אחת בלבד לנהל נכון? האם יש הבדל בסגנון הניהול של מנהלים מבוגרים או צעירים? האם יש הבדל בין תדמית המנכ״ל  לבין המציאות של התפקיד? מי יותר חזק - המנכ״ל או האירגון עצמו? והאם כל אחד יכול להיות מנכ"ל טוב, או שזה תלוי באישיות ובנסיבות? הפעם בפופקורן, אני מארח את ערן גפן, מייסד חברת G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים. ממש השבוע יוצא ספר חדש שכתב, "100" - בו הוא משתף את התובנות שלמד ממאה המנכ"לים המובילים בישראל. ערן הכניס אותם ל״מעבדה״ שלו - פגש, ראיין, וגם עבד בצמוד עם רבים מהם, וזיקק את הטייקאווייז המרכזיים שאפשר ללמוד מהם. דיברנו על מה קובע הצלחה ניהולית, איך לזהות את הכישרון הייחודי שלך ולהתמקד בו, ועל ההווה ועל העתיד של ניהול סטארטאפים וחברות.  להאזנה באתר שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מנותני החסות לפרק: ביטוח דירה הפניקס סמארט

מה השאלות שחייבים לשאול כשמגיעים להשקיע את הכסף שלנו? מתי מתאים לקבל החלטות על בסיס אינטואיציה ומתי עדיף אקסל מסודר? איך להקטין את הסיכויים להיכשל בהשקעות? ואיך נראה סטנדרט גבוה של ציפיות ממי שנשקול להשקיע אצלו? כשזה נוגע לניהול הכסף שלנו, יש לנו נטייה ״להקטין ראש״ ולסמוך על פרסומות, או על אנשים שמוכרים לנו חלומות. אז במקום שנקבל החלטות שמבוססות על אינטואיציה, הזמנתי יזם נדל״ן  צנוע והגון (לעומת מה שהתרגלנו לראות בסושיאל) שמנהל השקעות של מעל מיליארד שקל, כדי ללמוד ממנו לשאול את השאלות הנכונות, כאלו שיכולות לעזור לנו להימנע מטעויות שיעלו המון כסף. לפני פחות משני עשורים, רועי מעודי עבד בחברת אמדוקס עם שכר נאה, אבל הרגיש שהוא לא נמצא במקום הנכון. כשראה מקום שאליו היה רוצה לזוז (השקעות), למרות הידיעה הפנימית שהוא רוצה שינוי, לקח לו 6 שנים(!) לעזוב את המשרה הבטוחה.  אבל ברגע שיצא מהדלת הבין שזו ההחלטה הכי טובה שהוא עשה. מאז עברו כמעט שני עשורים, וכיום רועי הוא מייסד ומנכ"ל Valore - בית השקעות אמריקאי שמתמחה ב-MultiFamily, ועם מודל עסקי שמרוויח רק כשהלקוח מרוויח - או במילים אחרות - he puts his money where his mouth his, ליטראלי. הנה קובץ השאלות שרועי הבטיח בפרק לאתר של Valore

מה זה בעצם בית? איך מתמודדים עם בלגן? מה הבית שלנו אומר עלינו? ולמה קודם מסדרים ורק אז קונים? איך נייצר לנו פינה של שקט? בית זה מושג רחב שיש לו כל כך הרבה משמעויות. הריח שעולה מהתבשילים במטבח, הספרייה עם הספרים שאספת כל החיים, הספה יד שניה ששמרת מתקופת הרווקות, העציצים שאתה דואג לטפל בהם. אבל בית זה גם הארון המבולגן, הצעצועים המפוזרים של הילדה, ערימות הכביסה, הכלים שבכיור ועוד המון משימות של ״תחזוק״ שרק תורמות לתחושה שאנחנו בסכנת הצפה. אז איך בתוך כל הרעש הזה, וההצפה הזו, אנחנו מוצאים לנו מקום של שקט? לשם כך הבאתי לפה את המומחית הגדולה בנושא הזה בארץ, הלא היא שירלי אבנון קרייזל, הלא היא מחברת הספר ״הבית האופטימי״, שגם מנחה פודקאסט עם אותו השם, היא מרפאה בעיסוק בבריאות הנפש, מנחת קבוצות, מסדרת בתים ומעצבת פנים.    להאזנה באתר שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מנותני החסות לפרק: ביטוח רכב הפניקס סמארט

כשהרשת מוצפת בכל העצות והמנטורים ויודעי הכל - איך נדע בסוף מה נכון ספציפית עבורינו? למה להתחבר לעצמי ולמה שאני יודע על עצמי יכול לעזור אפילו בתחום כמו תזונה? האם צריך לשנוא פחמימות? (לא!) לשתות מיצי עשב? (אולי) להפסיק לחלוטין עם הסוכר (תלוי)? וגם - איך נצליח לבנות אסטרטגיה כדי לשנות לעצמנו את התזונה למה שהיינו רוצים? אוכל זה נושא שיש לנו מערכת יחסים מורכבת איתו. במיוחד בעולם החדש, על שלל הטרנדים, מיתוסים, יועצים ומתכונים שמפתים אותנו מכל כיוון. טרנד אחד אומר לנו לאכול רק מן הצומח, השני אומר לנו לאכול שומנים בלבד ולוותר על הפחמימות, והשלישי קורא לנו לדלג על ארוחת הבוקר, שבכלל חשבנו שהיא הארוחה הכי חשובה ביום. בקיצור זה כל כך מבלבל, שכשאני פותח מקרר אני כבר לא יודע מה לאכול. אז הפעם בפופקורן הזמנתי את אלמוג גולד, מומחית לתזונה ואסטרטגיות אכילה, שתעשה לי סדר בתפריט, תשבור מיתוסים, ותעזור לי להבחין בין עיקר לתפל. ואולי, בתקווה, תתן לי קצת בהירות בנושא של תזונה.   שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדשה

איך מעבירים מסר שמייצר התנגדות אצל אנשים? למה חשוב לבצע בחירות מתוך מודעות? ומה עושים בחוות החופש?  כשהעולם עובר הסתגלות, זה לא עובר חלק - מישהו משלם על זה מחיר. כלומר, גם לשינויים שאמורים לקדם את העולם למקום יותר טוב יש צדדים פחות יפים. תרבות השפע שהתפתחה בעידן שלנו הביאה אותנו לאכול פחות בריא ולהיות פחות מודעים לאוכל שעל הצלחת שלנו. ולא רק אנחנו משלמים מחיר - גם בעלי החיים. ישבתי לשיחה עם עדית רומנו, מייסדת ומנהלת שותפה של חוות החופש. לפני 12 שנים עברה מהמגזר העסקי למגזר השלישי, כדי להקדיש את חייה לשינוי שהיא רוצה לראות בעולם, ולהעביר את המסר שלה בדרכים של אהבה, כבוד, וחמלה. להאזנה באתר  שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מנותני החסות לפרק - ביטוח חיות מחמד הפניקס סמארט

מה המדע יודע כבר על רגשות? ומה על תודעה? מהי הגיינה נפשית ולמה אנחנו צריכים אותה יותר מתמיד בתקופה הזו? איך קשורה הערכה עצמית ליכולת שלנו להסתגל לשינויים? ומה עוד יעזור למוח להיות יותר חסין ויותר סתגלן? בניגוד למאפיינים פיזיים שלנו, שהם תולדה ביולוגית, המוח שלנו צומח ומשתנה גם בזכות גורמים פנימיים וחיצוניים - הסביבה בה גדלנו, החינוך שספגנו, האנשים שפגשנו, החוויות שחווינו. וגם - הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. בעצם, כשמדובר במוח, גנטיקה היא פוטנציאל ולא גורל שלא ניתן לשינוי. ד״ר קרן בן יצחק, מומחית למדעי המוח ולפסיכולוגיה מחקרית ופסיכותרפיסטית, לקחה אותנו למסע מרתק אל המוח, לנפש ולרגשות שלנו, ועל הקשר שלהם ליכולת שלנו להסתגל לשינויים. להאזנה באתר שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדשה

מה עשתה Pepsi בתגובה לתקופת השפל הגדול? איך FedEx ניצלה בזכות הימור בקזינו? למה AirBnB הכינו קורנפלקס עם אובמה על הקופסא? ואיזו חברה נולדה כשהיזם שלה החליט לבנות מטוס בעצמו? אפשר ללמוד המון מסיפורים על החברות הכי גדולות בעולם. כי למרות הגודל וההצלחה הנראית לעין, מאחורי הקלעים יש המון סיפורים של אי הצלחות, צמתים, משברים ואתגרים - בדרך ליצירת המותגים שאנחנו מכירים היום. נתן לייבזון, יזם חברתי, הביא כמה סיפורים מרתקים מתוך הספר החדש שלו: Untold Stories of Top Brands וסיפר איך חברות כמו Nike, Figma, Airbnb, Wolt ו - Nordstorm הסתכלו לאתגרים בעיניים, ויצרו פתרונות שהפכו את המוצרים שלהם למצליחים.   שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

איך עושים פרסומות מעניינות למוצרים משעממים? למה הדבר הכי חשוב בשיווק זה להבין בני אנוש? מה הופך קופי לטוב? מהי דחיינות יצירתית? ולמה חשוב שמותגים יבינו מי ״האויב״ שלהם? בעידן בו אנחנו רווים בתכנים ובפרסומות, ונדמה שכולם נהיו מותגים שמנסים למשוך את תשומת ליבנו, חשבתי שיהיה מעניין לשמוע ממישהו שהמקצוע שלו הוא ממש זה - למשוך תשומת לב, בעזרת קריאייטיב. שלמה הוא קופירייטר שכבר הספיק לעשות קריאטייב למותגים כמו סימנס, בורגר קינג, ומישלן - והוא רק בן 28. כשעבד בקרן ההון סיכון גראונד אפ, עזר לעשרות סטארטאפים להפוך את התוכן והפרסומות שלהם ליצירתיות יותר. הוא סיפר על תהליך הקריאייטיב שלו ושיתף בטיפים ותרגילים פרקטיים לניסוח מסרים ופיתוח רעיונות יצירתיים. שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

האם אפשר להגיע לחיי נצח? מהן הטכנלוגיות החדשות שאולי יובילו אותנו להיות בני אלמוות? ומהי טכנולוגיית הקריספר? האם זה קשור לאיך אנחנו תופסים זיקנה? האם נרצה בכלל לחיות לנצח? יש המון התפתחויות חדשות ברפואה ובטכנולוגיה שיאריכו את החיים שלנו בקרוב, עד גיל... 250?   בלתזר רועי תירוש, אדם חושב, רופא, מרצה בתחום חקר המוח ומייעץ לחברות ביוטק, הגיע לפופקורן לספר לי על המחקרים הכי עדכניים בתחום. לא הצלחנו להימנע מלדבר גם על הצד הפילוסופי - החיים והמוות, הצדדים הטכניים שיקרבו אותנו לנצח את הזיקנה, ושאלות על תודעה וגוף, תרבות שפע, זיקנה וחרטה, ופומו ומשמעות.   שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק לאתר של בלתזר מנותני החסות לפרק - ביטוח חיות מחמד הפניקס סמארט

איך לנהל? העולם מלא בעצות מצוינות. אבל בחיים? בחיים הכל יותר מסובך. זהו פרק על הבולשיט שבעצות הניהוליות, ואיך נהפוך אותן לעצות פרקטיות שכן חסינות בפני העולם האמיתי.  כמה אוטונומיה צריך לתת לעובדים? והאם זה נכון לגבי כל עובד? איך כן נותנים פידבק לעובד (רמז: בלי סנדוויץ׳)? ומה אפשר ללמוד מג׳ף בזוס על ניהול? לתת פידבק באופן שוטף, להעניק אוטונומיה לעובדות ולעובדים שלנו ולרתום אותם למשימות של הצוות - אלו רק חלק מפרקטיקות הניהול שכל מנהל או מנהלת חדשים שומעים עליהן ללא הפסקה. ויש סיבה - אלו אכן עצות מעולות, שיעזרו למנהלים טובים להפוך למנהלים מצוינים שמובילים צוותים מצוינים. עם זאת, לתרגם את הפרקטיקות האלה למציאות היום יומית זה קצת יותר מאתגר ממה שזה נראה. אז איך בכל זאת עושים את זה? הפרק הוא הקלטה מאירוע שקיימתי עם Startup for Startup שבו דריה ורטהיים ראיינה אותי על איך מתרגמים את פרקטיקות ניהוליות לשטח, איפה זה מאתגר, ועל למה חשוב לא לוותר למרות זאת.   שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

שבוע לפני שנכנסה לרשימת 100 המשפיעים של דה-מרקר, הגיעה לינור דויטש לפודקאסט, והסבירה לי סוף סוף מה זה אומר להיות הלוביסטית של הציבור.  כשאנחנו חושבים על המדינה ומנהיגיה, האינטרסים שהיא מקדמת, סדר העדיפויות שלה – אנחנו תמיד מרגישים כמו דוד מול גולית. בניגוד לסיפור המקראי – פה גוליית כל הזמן מנצח. אבל רגע, אם חברי הכנסת נבחרו על ידינו, ואמורים לייצג אותנו, איך זה שדוד לא מנצח? איך זה שהבנקים, וחברת החשמל, וענקים אחרים מצליחים להעביר חוקים שעושים להם טוב ולנו פחות? אתם אולי חושבים על המילה ״מושחתים״. אבל זה לא כל הסיפור. יש פה עניין שקשור גם למי שלא מושחתים – ואלו הם הלוביסטים. שליחי החברות החזקות שיושבים בכנסת, לוחשים על אוזנם של בחירי הציבור, מסבירים להם מה טוב ומה רע בכל חוק. איזה כיף לחברות האלו שיש להם כסף לשלם ללוביסטים, אה? שמישהו ישב וישכנע ח״כים להגיע להחלטות שמוטות לכיוונן. ואנחנו? אותנו – למרבה האירוניה – אף אחד לא מייצג. אף אחד מטעם הציבור לא מספר לח״כים על הצד השני של המטבע של כל החלטה שהם לוקחים. אף אחד לא עוזר להם להבין את המשמעויות הרבות שיש לכל חוק שכתוב על פני דפים ארוכים ומייגעים. אה! לא! רגע! עכשיו יש מישהו כזה! יותר נכון, מישהי. קוראים לה לינור דויטש, והיא הלוביסטית של הציבור. וזה מה שהיא עושה במשרה מלאה – או יותר נכון משרה וחצי – כי יש הרבה חוקים להסביר להרבה ח״כים בהרבה שעות ביממה, גם אם בדיוק נולדו לך ילדים. מיהי לינור? איך בדיוק היא מגינה עלינו הציבור בכנסת? מה זה לובי 99 – המיזם החברתי המטורף שהיא שותפה בו? ואיך גם אתם תוכלו לעזור לה ולחבריה לעזור לעצמכם? על כל זה דיברתי איתה בפרק.   שיעור יצירתיות בעבודה להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק מנותני החסות לפרק - ביטוח משכנתא הפניקס סמארט

איך גורמים לעובדים ציניים להבין ולאמץ ערכים ותרבות בלי בולשיט? איך הופכים ערכים לדרך התנהגות וקבלת החלטות? איך עושים את זה באיקאה? ואיך בסטארטאפ קטן?  עובדים אוהבים לגחך כשהם עוברים ליד התמונה במשרד שכתובים בה הערכים של הארגון. אבל זה לא חייב להיות ככה. איך עושים את זה אחרת?  מהנסיון שלי בסטארטאפים, ערכי החברה לרוב משקפים את ערכי המייסדים. כשכולם מכירים את כולם, אוכלים צהריים ביחד ובאותו הראש, קל לבנות תרבות טובה. אבל האתגר מתחיל כשהחברה צומחת - מגיעים עובדים חדשים, מגוונים ושונים ושמירה על התרבות המקורית הופכת למורכבת יותר.  דנה ברזילי, Chief People Officer ב-Overwolf, לקחה אותי למסע דרך החברות בהן ניהלה את תחום משאבי האנוש, וסיפרה לי מנסיון איך בונים ערכי ליבה לסטארטאפ קטן (Overwolf) או לחברה ענקית (IKEA), ואיך ערכים יכולים להפוך ממשפטים יפים באנגלית לכלי עבודה יומיומיים שמתווים דרך. שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

איך אישה צעירה נכנסה לתחום גברי ושמרני וכבשה שם שטחים וגגות? מה זו אנרגיה מתחדשת? איך מקימים חברה בתחום שלא מכירים ומלא ברגולציה ובירוקרטיה? למה חברות רוצות כל כך להנפיק בבורסה? מה עושה קבלן סולארי? והאם המדינה עוזרת ליזמות צעירות בתחום, או לא ממש? יצאתי מההקלטה של הפרק הזה כמו אחרי זריקת אנרגיה. אולי כי האורחת, דניאל ביטון, רק בת 27 וכבר מנכ"לית ובעלים של קבוצת חברות E.D.I אנרגיה - חברת אנרגיה מתחדשת. אולי כי הספיקה לדבר בכנסת ולגרום לשינויים אמיתיים ביחס של המדינה ליזמים בתחום האנרגיה המתחדשת. או כי היא הזכירה כמה חשובים תחושת מסוגלות, אומץ והתמדה - כל אותם ערכים שכל כך מהותיים כשאנחנו רוצים להוציא משהו לפועל בעולם שמלא בהתנגדויות ומכשולים. יצא פרק מחשמל.   שיעור יצירתיות בעבודה להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק   מנותני החסות לפרק - ביטוח נסיעות לחול הפניקס סמארט

האם ניסיון חיים שווה משהו בעולם שמשתנה תמידית? למה חשוב לזהות ולשמר את מרכז הכובד שלנו? האם עדיף תמיד להיות מספר אחת? מהי ההגדרה לקיטש? והאם כאב נמצא בדברים עצמם - או במשקפיים של המתבונן? מרבים לזלזל בפילוסופיה שהיא שמורה לפריבילגים שמדברים על נושאים ברומו של עולם, כאלו שלא נוגעים לחיים האמיתיים. אבל! האורח של היום מגיע לערער על החשיבה הזו ולהוכיח עד כמה פילוסופיה היא פרקטית ומעשית. דיברתי עם ישראל שורק, מרצה לפילוסופיה בקרן מנדל למנהיגות, על הצדדים המעשיים יותר של הפילוסופיה. וכיאה לפילוסופיה, נגענו בהמון נושאים שכביכול לא קשורים אחד לשני - אריק איינשטיין, דון קישוט, טראמפ, בינה מלאכותית, טיק טוק ואפילו במהו קיטש - אבל מאחורי כולם מסתתרת משמעות עם עצות פרקטיות לחיים טובים יותר. להאזנה באתר שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

מהו בעצם קסם? ממה בנוייה אמונה? איך אפשר להשפיע על תפיסת המציאות של אנשים? איך זה יכול לעזור לנו להעביר את הסיפור שלנו יותר טוב? והאם ה-ai יכול לקרוא מחשבות? כשפגשתי בפעם הראשונה את נטע ברסלר (שמדורג מס׳ 7 בעולם כמנטליסט), הוא ניחש איזו מילה בחרתי, מספר אקראי, ותוך שניה החזיר אותי להיות ילד. בפתיחת הפרק הוא עשה את זה שוב. ואז הבנתי, יש כמה אופציות - או שהוא קורא מחשבות, או שהוא מכשף, או שאפשר ללמוד ממנו דבר או שניים על איך אנשים חושבים. אז הזמנתי אותו לפופקורן, כדי שאולי יסכים ללמד אותי דבר אחד או שניים על בני אדם, איך הם חושבים, ואיך אפשר להשפיע על החשיבה שלהם. דיברנו על פסיכולוגיה אנושית, נרטיבים, תפיסת מציאות, העברת מסרים - ואיך כל זה מתחבר לדבר שנקרא קסם. נטע ברסלר, הוא אמן מחשבות שמדורג כמנטליסט מס׳ 7 בעולם. הוא מופיע עם המופע Error, מייעץ לחברות הייטק בניתוח התנהגות משתמשים, והוא גם היזם מאחורי אקדמיית BeAmazing- האקדמיה הדיגיטלית הגדולה ביותר בישראל ללימוד קסמים ומנטליזם.   להאזנה באתר שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק   מנותני החסות לפרק - ביטוח משכנתא הפניקס סמארט

מה הפסיכולוגיה שמובילה אדם להיות שמרן או ליברל? מה זה בדיוק Woke והאם זה אומר שכל השאר ישנים? מה ההבדל בין פרוגרסיביות לליברליות? למה אין באמת צד אחד צודק? והאם היהדות לוקחת צד? רבים מגדירים את עצמם כליברלים או כשמרנים, אבל האם אנחנו באמת מבינים מה זה אומר? אחרי השיחה עם אלישע רוזנצוויג הבנתי שההגדרות האלה הרבה יותר מורכבות ממה שחשבתי. אלישע עזר לי לעשות סדר בסיפור הזה ולהבין איך כל צד תופס את המציאות ומאיזו זווית הוא נוטה להסתכל עליה. אלישע רוזנצוויג הוא ד"ר למדעי המחשב, איש הייטק, ובעל הפודקאסט "אלישע והזוויות״, שיודע לחבר פילוסופיה לתרבות, למדע, ואפילו לאמונה.   להאזנה באתר שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

מה ההבדל בין פידבק ניהולי להתעמרות בעבודה? מהי בכלל חוויה של התעמרות בעבודה? מהו משולש הדרמה ומהו מעגל ההסכמה? ואיך זה קשור לגבולות שלנו?  גם מנהלים שנראים מהצד מקצוענים, מנוסים, ומעוררי השראה יכולים מבלי לשים לב, לעשות הרבה נזק לעובדים. למעשה, על-פי האורחת בפרק, סמדר צלליכין סבו, זוהי מגפה שקטה שמשפיעה על הרבה מאיתנו. לרוב, הם לא יודעים שיש לזה שם: ״התעמרות בעבודה״. זה קרה לסמדר - והיא רוצה שזה יפסיק לקרות לאחרים ואחרות.  סמדר צלליכין סבו הייתה מנהלת בכירה בחברות גלובליות. היום היא יועצת ארגונית שמלווה שותפויות ומנהלים בארגונים. היא עזרה לי להבין איך נראית התעמרות, איך זה משפיע על הביטחון והערך העצמיים של עובדים, וגם - מה לעשות אם זה קורה לך, ואפילו - מה לעשות אם כמנהל אתה חושד בעצמך שאולי גם אתה קצת כזה.   שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

איך הופכים נושא כמו היסטוריה למסקרן? ועוד לילדים? מה הקשר בין קומיקס וחינוך? למה קומיקס הוא מדיום אקטיבי? למה שילדים יקראו קומיקס בעידן של טיקטוק? ומה ההשלכות של בינה מלאכותית על זכויות יוצרים? העולם הזה דורש מאיתנו כל הזמן ללמוד - אבל איך שומרים על עניין גם בנושאים לא הכי מעניינים? אחד האתגרים של מערכות חינוך היא לקחת נושא שיכול להיות כבד כמו היסטוריה ולהפוך אותו למעניין ומרתק - זו סוג של אומנות. אז הבאתי לפופקורן אומן שעושה ממש את זה - מנגיש ידע לילדים דרך קומיקס. דניאל ליכטר, הוא אנימטור, מאייר ויוצר קומיקס. הוא עובד במרכז לטכנולוגיה חינוכית, עושה אנימציות לסרטים ומשחקים חינוכיים, וגם מאייר לחוברות ומוצרים דיגיטליים. בזמנו הפנוי הוא כותב ומצייר סדרת ספרי קומיקס בנושאים היסטוריים הנקראת "האקדמיה המצוירת". הוא הוציא 2 ספרי קומיקס בהוצאה עצמית ואחד "האקדמיה המצוירת- ממציאי המחשב" בהוצאת ידיעות ספרים, שזכה לביקורות מהללות, ובציון לשבח במסגרת פרס לקומיקס ישראלי.  להאזנה באתר  שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק   מנותני החסות לפרק - ביטוח דירה הפניקס סמארט

איך בינה מלאכותית יכולה לעזור לרופאים? מה ההבדל בין AI ל-GenAI? איך עובדים מודלי שפה ואיך מאמנים אותם? מהו מודל שפה פתוח ומהו מודל סגור? והאם בעתיד כבר לא נצטרך רופאים? עם כל הכבוד ליכולות של מידג׳רני לייצר לנו תמונות אסטרונאוט עם הפרצוף שלנו, כנראה שעדיין לא חווינו את היכולת של הבינה המלאכותית לעזור לנו באתגרים אנושיים אמיתיים. למשל, בקליניקות של פוריות. ישבתי עם שירלי די-קסטרו שעשוע, חוקרת מודלים של בינה מלאכותית, כדי להבין איך מודלי שפה מיושמים בעולם הרפואה. היא גם סיפרה לי איך התגברה על הפחד הכי גדול שלה, כזה שהרבה אנשים חווים - פחד שליווה אותה שנים ואיים לפגוע בהתפתחות המקצועית שלה.  שירלי בעלת תואר ראשון בהנדסה ביו רפואית ודוקטורט מהטכניון ב-Reinforcement Learning, ועובדת בסטארטאפ בשם Embie שמפתח פלטפורמה לניטור טיפולי פוריות.   להאזנה באתר שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק מנותני החסות לפרק - ביטוח רכב הפניקס סמארט

איך בונים דווקא מתוך אילוצים? איך מגבלות יכולות לדייק ולכוון את מה שיש לנו להציע?איך לזהות הזדמנות שיש במצב הנתון? ולמה חשוב להגדיר את המציאות הרצויה? (דרך אגב, גם ב״שיעור יצירתיות בעבודה״ החדש יש פרק שלם על ״ליצור מתוך מגבלות״)  אנחנו רגילים לחשוב שאילוצים הם משהו שלילי - כי מה לעשות, אנחנו נתקלים בהם כשיש לנו בעיה - חסר לנו תקציב, אין לנו זמן, לא נשאר חלב לקפה. אבל אילוצים למעשה הם בכל מקום סביבנו. שפת האילוצים נותנת לנו דרך לעצב שינוי כדי ליצור את המציאות הרצויה, לדייק את הסיפור ואת הערך שלנו. האורח של היום מדגים איך להבין את האילוצים מאפשר לעצב את המציאות הרצוייה, ואפילו - להפוך אותנו ליותר חסינים. איך? עומר ירקוביץ׳ עוזר לחברות למצוא את הזהות העסקית שלהן, לבנות אסטרטגיית יצירת ערך, ולספר סיפור משכנע כדי למשוך משקיעים, למקד צוותים, ולמכור ללקוחות. ירדנו לעומק דוגמאות אמיתיות מחברות שעומר עבד איתן - איך בעזרת הבנת האילוצים הוא עזר לדייק את הערך שהן נותנות. וגם - למה בעולם מטורלל שמשתנה בקצב מטורף אנחנו צריכים להתמקד דווקא במצב הנתון והקבוע - הדברים שלא משתנים.   שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

האם פוליטיקה ארגונית היא בהכרח תככים ומזימות? איך מקדמים רעיון חדש שיש לנו? איך כדאי לתקשר את הרעיון לקולגות? ללקוחות? למנהלות? איך לומדים לקבל לא? ואיך מקדמים רעיונות כשאין משאבים? פוליטיקה נולדה כמשהו בריא וטוב ביוון העתיקה - דיון לוגי בין אזרחים על טובתה של המדינה - אבל כבר באימפריה הרומית היא הפכה לשם קוד לתככים, אינטרסים, ומזימות. אבל בפופקורן, אנחנו לא רוצים ללמד תככים ומזימות, אלא איך ללמוד לקדם בארגון שלנו יוזמות חיוביות שחשובות לנו - בצורה חיובית, עם עיניים טובות. איך עושים את זה? זה מה שנלמד בפרק הזה -  בפופקורן לייב השלישי אירחתי את ענבל בן דוד, Commercial Operations Director @ Bayer ויו״ר עמותת CMT ישראל. ענבל הצליחה לייצר ולאייש תפקיד ניהול דיגיטל וחדשנות, לבנות לו צוות, ובנוסף להפוך את העובדים בצוות המכירות תחתיה לשגרירי דיגיטל וחדשנות בארגון. בקיצור, היא הצליחה להזיז הרים בארגון פארמה גרמני ותיק, עם 100 אלף עובדים מסביב לעולם. ואם היא הצליחה לעשות את זה שם, כנראה שאפשר לעשות את זה בכל מקום. להאזנה באתר שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

למה תום קרא לי ״מבולבל, אדיש, עצלן ופחדן״ איך שהתחיל הפרק? מהו עיצוב התנהגות? מה אפשר ללמוד ממנקי שירותים? איך נהפוך רעיון יצירתי לאטרקטיבי בעיניי אחרים? מהו עיקרון המסגור? כמה ריבות כדאי לטעום לפני שמתחילים? איך אנחנו מתנהגים במצבים של אי ודאות?  על פי תום אבן, בני אדם הם עצלנים, אדישים, מבולבלים ופחדנים. ובסוף אלו המחסומים שמונעים מאנשים (ומארגונים שבנויים מאנשים, ומלקוחות של עצמאים - שהם אנשים) לעשות שינוי. אז איך מתמודדים עם זה? ואיך זה קשור לשנ״צ? תום הוא מעצב חווית משתמש שמתמחה בעיצוב התנהגות. הוא עזר לי להבין איך להציג את הרעיונות שלי, איך להבין את הפסיכולוגיה מאחורי התנגדויות, ואיך לעזור לרעיונות להתממש - בין אם זה עם לקוחות שלי כעצמאי.ת, או בתוך הארגון כעובד.ת או מנהל.ת.   שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק האתר של תום  להאזנה לפודקאסט מיינדיזיין הניוזלטר של תום  סיכום הספר ״אמנות המקל והגזר״ של פרופ׳ אורי גניזי   מנותני החסות לפרק - ביטוח דירה הפניקס סמארט

(לפני הכל - כרטיסים אחרונים לשני האירועים הקרובים של פופקורן לייב) מהי ההגדרה של אינטליגנציה? האם הגיל משפיע עליה? מהי אינטליגנציה מגובשת ומהי אינטליגנציה נוזלית? איך אינטואיציה קשורה ליצירתיות? האם בכלל אפשר למדוד יצירתיות? ו מה קורה במוח שניה לפני שאנחנו מקבלים רעיון יצירתי? בפופקורן לייב שחזר השבוע, ישבתי לדבר עם עמית אברון, מרצה בתחום המוח ופסיכולוגיה על איך מודדים אינטליגנציה, מה המחקרים המוכרים בתחומי היצירתיות והאינטואיציה, ואיך כל אלו יתנו ליצירתיות יותר סיכוי במקום העבודה. המערכת הקלאסית תמיד השתמשה בסוגים שונים של מבחני איי קיו כדי לנבא התאמה והצלחה בשוק העבודה. ממבחני מחוננות, הפסיכוטכני בצבא, ועד למבחני פסיכומטרי - כולם  נגזרות של מבחני IQ שמטרתם למדוד אינטליגנציה. תצליח במבחנים = סיכויי ההצלחה שלך באוניברסיטה וכשיוצא מזה בשוק העבודה גבוהים יותר. העניין הוא - שבמציאות, כשאני מדבר עם הנהלות בכירות, המסר שאני מקבל הוא שמה שחסר להם זה ״עובדים יצירתיים״. אבל מה עושים כשהמערכת המסורתית לא מעודדת יצירתיות?   אין כמו עמית אברון כדי להביא את המחקרים ואת המדע מאחורי יצירתיות, אינטליגנציה ואינטואיציה. ויש בניהם קשרים - הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.   שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר מוזיקה – שחר צדיק מנותני החסות לפרק – ביטוח רכב הפניקס סמארט

בואו להקליט איתנו

(שמעתם שבאפריל נקליט פרקים מול קהל חי? מוזמנים) איך מפתחים תרופה וכמה שנים זה לוקח? איזו חדשנות קיימת בעולם התרופות? האם יש אינטרס לחברות תרופות לפתח תרופות למחלות יותר נדירות? מה ההבדל בין תרופה כימית לביולוגית? והאם הביקורת על התעשייה הזו מוצדקת? היום נדבר על אחד הדברים שאנחנו תלויים בהם בצורה קיצונית - תרופות. לאחרונה היו בנטפליקס כמה סדרות שערערו את האמון שלנו בתעשיית התרופות, ולכן רציתי לשמוע איך הדברים האלו קורים היישר מהשטח. לשם כך הבאתי לכאן את האישה המתאימה ביותר לנושא, לאורה רבינוביץ׳-גילת - סמנכ״לית הקבוצה לפרמקולוגיה קלינית במחקר ופיתוח בחברת טבע, כדי להבין את עולם התרופות - משלב הניסויים הקליניים ועד הבאת התרופה לשוק. *** מצטרפים לחודש ניסיון ללא עלות ברייזאפ, ומקבלים את הקורס ״להיות בטוב עם הכסף שלך״ בהנחייתי במתנה ישירות לוואטסאפ. **** להאזנה באתר שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

האורח של היום הציע להדגים לימודים ספונטניים בפודקאסט. הסכמתי, אבל בלי הכנות מראש, כדי שיהיה יותר מעניין. בחרנו את הנושא של ״חזרה אל העולם״ ויוני הביא חומרים. קראנו שירה, ודיברנו עליה,  קראנו פסוקים מהתנ״ך וניסינו ללמוד מתוך זה - בהקשר של אדפטציה, בהקשר של המצב האישי והלאומי, בהקשר של כאוס וסדר, בהקשר של ניהול, בהקשר של המלחמה, בהקשר של חטופים. בפעם שעברה שיוני שדמי התארח בפופקורן, דיברנו על עב״מים. הפעם, שוב, כנראה הקלטנו את אחד הפרקים הכי שונים וייחודיים בהיסטוריה של פופקורן. יוני עוסק בלמידה ולימוד כדרך חיים - ולמידה לדידו, היא הכרחית לאבולוציה שלנו. מנותני החסות לפרק - ביטוח דירה הפניקס סמארט   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק שיעור יצירתיות בעבודה

איך החמאס עקפו את אומת הסטארט-אפ? למה ההסברה הישראלית נכשלת? מהו ״העידן המופרך״? מה ישראל יכולה לעשות? ומהי תודעה נוזלית? נעם מנלה מאמין שדווקא אומת הסטארטאפ משתמשת בשיטות הסברה מיושנות, כאלו שמתקשות להעביר את הנרטיב הישראלי ולהשפיע על תודעת העולם. בעוד אנחנו מנסים להשפיע על דעת העולם בהצגת עובדות, החמאס מדלג על העובדות ופונה ישירות לרגש של הקהל. בשיחה דיברנו על איך אפשר לשנות את זה, ובמה צריך להשקיע כדי ש-5 שנים קדימה התודעה העולמית תשתנה, אולי, לטובתנו. אבל נעם לא רק מדבר גם עושה - הוא הקים מטה של יוזמות תודעה בתחילת המלחמה - ומאז פועל לעורר מודעות ולהעביר את הנרטיב הישראלי בדרכים עדכניות יותר ובמרחבים המדויקים ברשת. נעם הוא מיקירי הפודקאסט, חוקר תודעה עכשווית, מרצה וסופר שחמט ויצירתיות. **** מצטרפים לחודש ניסיון ללא עלות ברייזאפ, ומקבלים את הקורס ״להיות בטוב עם הכסף שלך״ בהנחייתי במתנה ישירות לוואטסאפ. **** לינקים מנותני החסות לפרק - ביטוח רכב הפניקס סמארט הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה שיעור יצירתיות בעבודה מוזיקה – שחר צדיק   מנותני החסות לפרק - ביטוח רכב הפניקס סמארט

איך מגיעים לקבל חוזה מחברת ההפקות של ראיין גוסלינג? איך המוח האנושי מבין סיפורים? איך נרטיב עוזר לשיפור הזיכרון? איך לנהל אורח חיים שמאפשר לעשות כמה דברים במקביל? ומה מחקר המוח ילמד אותנו על האהבה שלנו לסיפורים? בפרקים האחרונים יצא לנו בפופקורן לדבר הרבה על הקשר בין מדע לצדדים היותר הומנים של החיים. הפעם יצאנו לבדוק - מה הקשר בין חקר המוח לכתיבת סיפורים? כדי לבדוק את הנושא  לעומק פגשתי את עידו גפן, סופר ודוקטור לקוגניציה, כדי להוכיח לי שוב - שאפשר לעשות גם וגם. עידו גפן הוא דוקטורנט לקוגניציה באוניברסיטת קולומביה ומכון צוקרמן למדעי המוח בניו יורק. ספרו השני, מפעל העננים של גברת לילנבלום יצא בקיץ האחרון ונכנס לרשימות רבי המכר. ספרו הראשון, "חוף הים של ירושלים", תורגם למספר שפות וזכה בפרס "סמי רוהר" לספרות יהודית. ואם זה לא מספיק - כמה מהסיפורים שכתב נרכשו לעיבוד על ידי חברות הפקה בהוליווד. **** מצטרפים לחודש ניסיון ללא עלות ברייזאפ, ומקבלים את הקורס ״להיות בטוב עם הכסף שלך״ בהנחייתי במתנה ישירות לוואטסאפ. **** להאזנה באתר שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

מה זה היפנוזה? איך היא פועלת? ולמה יש לה סטיגמה מוזרה? ולמי מותר לעשות אותה לפי החוק? ומה ההבדל בין היפנוזה בידורית לרפואית? והאם תוכלו להפנט את עצמכם?   כשהייתי ילד באייטיז, חשבתי שהיפנוזה זה הכישוף הזה שהקוסם עושה על הבמה. מטלטל במטוטלת וגורם לאנשים לשכוח את שמם. אבל מסתבר שהיפנוזה היא כלי טיפולי מבוסס מדע, שיכול לשפר לנו את איכות החיים. איך? בשביל להכיר לעומק את הנושא הבאתי את טליה טטיון גרין, פסיכולוגית קלינית מומחית בפסיכולוגיה חיובית, ובעלת רישיון משרד הבריאות להיפנוזה. דיברנו על איך היפנוזה יכולה לאזן את רמת הלחץ והחרדה, לרפא החל מכאבים וכלה במחלות קשות, לעזור לנו להגמל מהרגלים רעים ולשפר ביצועים, ובאופן כללי לחיות חיים טובים ובריאים יותר - גם מבחינת מנטלית וגם מבחינה פיזית.   להאזנה באתר ספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

איך מתמודדים עם לקוחות מתרבויות שונות משלנו? ואיך עושים איתם ביזנס? איך מתגברים על פערים חברתיים ובונים קריירה מצליחה?  סיפורים על אנדרדוגים תמיד נותנים לי השראה - והסיפור של שוקי איתן הוא ממש כזה. שוקי איתן היה עולה חדש מאיראן, גיי, וגדל בפריפריה - לא נתוני הפתיחה הכי תומכים בטיפוס קליל אל עבר קריירה מצליחה. על פניו, המרחק מאיפה שהיה בגיל 8 ,כעולה חדש, לאיפה שהוא נמצא בו היום הוא עצום. אבל שוקי צימצם כל פער חברתי אפשרי, והגיע גבוה מאד בסולם הקריירה הישראלי. שוקי שירת 8 שנים ב8200,  יש לו MBA מאונ׳ ת״א ומאז בהייטק בתפקידי מוצר, account management וsales. היום הוא מנהל חטיבה עסקית בקלטורה - ארגון פלורליסטי, ששם לו למטרה לשלב נשים וחרדים באחוזים גבוהים.  זה פרק על מפגש תרבויות - בתוך הארגון, בביזנס ובקריירה - ואיך לומדים להכיל אותן, ולגשר בניהן. ***** צרו קשר עם נופשונית, נותני החסות שלנו, אם אתם מהארגונים שאשכרה רואים את העובדים שלהם. תתחשבו בהם ותשיגו להם תווי שי שאפשר לממש גם בקניות בסופר או בפארם **** להאזנה באתר ספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

הוא חתום על כמה תגליות משמעותיות וחשובות עבור האנושות - אבל - לא עליהן פרופ׳ קימל בא לדבר - אלא על טלטלה שעבר בגוף, במוח, בנפש (הוא מאובחן פרקינסון מאז 2009) - טלטלה שהביאה לשינויים בתפיסה המדעית שלו, ולגרום לו להטיל ספק בכמה מתפיסות המדע שכולנו מאמינים בהן בלי לחשוב פעמיים מוזמנים לפרק קצת אחר -פרק של זרם תודעה - על פילוסופיה, על אומץ, על איינשטיין, על הקול הפנימי, על הטלת ספק במדע, ועל החיים עצמםאיתן קימל הוא פרופסור אמריטוס להנדסה ביו-רפואית בטכניון חיפה, מתמודד עם מחלת הפרקינסון, ופרסם לאחרונה את ספרו ״טלטלה״לינקים: הספר טלטלה מאמריו של פרופ׳ קימל:https://scholar.google.com/citations?user=qepX3zIAAAAJ&hl=iw&oi=ao   הפרק בבלוג העולם החדש

איך נראה הדור של ילידי 2005 ואילך? מה עושים כל היום במחשב או בטלפון? ממי הם יונקים את הידע שלהם? ממי הם לומדים על העולם? איזה בידור הם צורכים? כמה הם תמימים, אם בכלל? האם הם פרועים או שמרנים? הם חושבים על העתיד שלהם? על הקריירה שלהם? מה הקטע שלהם עם יוטיוב?   יניב ויצמן הוא הבעלים של חברת טינק המתמחה בשיווק פרסום ותוכן לבני נוער וצעירים. ממייסדי ארגון הנוער הגאה איגי. חבר מועצת העיר תל אביב יפו מזה 15 שנה. ומחבר הספר ״להניע נוער״ ***** צרו קשר עם נופשונית, נותני החסות שלנו, אם אתם מהארגונים שאשכרה רואים את העובדים שלהם. תתחשבו בהם ותשיגו להם תווי שי שאפשר לממש גם בקניות בסופר או בפארם **** לינקים קשורים לפרק: Www.teenk.co.il Www.motivateen.co.il https://www.linkedin.com/in/yaniv1 להאזנה באתר העולם החדש

למה הדיבור העכשווי על ״AI יחליף אותנו בעבודה״ מסתכל רק לטווח הקצר? מה הבינה המלאכותית תביא לארגונים שיקחו את זה חמישה צעדים קדימה? מה הוא יאפשר למסלול הקריירה שלכם? ומה הוא ישנה בעבודה היומיומית? כולם מדברים על AI, אבל אני חושב שהם מסתכלים קרוב מדי. ההזדמנויות שמהפכת הבינה המלאכותית תביא לקריירה שלנו גדולות בהרבה ממה שנמצא בדיבור הפופלרי כרגע. זהו פרק חובה לכל מי שהם מנהלים/ות ו/או מתחום משאבי האנוש ו/או אוהבים לדמיין מה אפשר לעשות לארגונים.  הפרק הוקלט לפודקאסט ״פה נורמל״ של מורן רוזנבאום ונטלי זוהר. זהו פודקאסט מצוין על חדשנות וקריאייטיב - אני ממליץ!   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

המילואימניקים התחילו לחזור - ולכולנו יש משימה קריטית - לדעת איך לקבל אותם. וזה ממש לא נגמר בחיבוק ומרק חם.  מה צריך לעשות? וממה להימנע? כמה לחפור על מה שהיה שם? מהי אשמת הניצולים? למה כל כך קשה לחזור הביתה? איך נזהה סימני מצוקה ופוסט טראומה?  המילואימניקים התחילו לחזור הביתה, ולעבודה. איך נתנהל איתם כמנהלים? בתור קולגות? בתוך הבית? איך מחזירים אותם לשגרת הארגון, ואיך עוזרים להסתגל? חשוב שנכיר את החומר הזה - כדי לרכך את החזרה, כדי להוריד את הסיכוי להתפתחות של פוסט-טראומה, וכדי לעשות את המעשה האנושי.  בפרק הזה אני מרכז עצות חכמות שאספתי ממומחים כמו פרופ׳ מולי להד, מומחה לפסיכוטראומה, ענבל אורפז שמשרתת בפיקוד העורף בצוות שהקים פרופ׳ יורם יובל, יותם דגן, פסיכולוג קליני שהיה פסיכולוג שייטת 13, ומסמכים נוספים שכתבו מומחים לנושא. יש לכם אישה או בעל שעדיין במילואים והיו שמחים לקרוא את ״הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה?״ שלחו לנו את שמם, המייל שלהם, שם היחידה, ואיפה מוצבים (צפון/דרום), ואנחנו נשלח להם עותק דיגיטלי במתנה. שלחו לכאן: office@thefrenkel.com ובכותרת רשמו ״ספר למילואימניק.ית שלי״   לארגונים שמעוניינים לרכוש למילואימניקים שלהם את ספר הניהול להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדשהֿ

האם אפשר בכלל לאזן בין בית לעבודה? האם אפשר להיות אנשי קריירה וגם הורים למופת? התשובה לא טריוויאלית כלל. הפעם בפופקורן דיברנו על נושא שקרוב לליבי - איך להיות הורים בלי לוותר על חלומות הקריירה שלכם. בדור החדש הורים רוצים להיות יותר נוכחים עבור הילדים שלהם. זה אומר שאנחנו רוצים לבלות יותר זמן איכות עם הילדים שלנו, להגיע מוקדם יותר לבית ולא לפספס אירועים חשובים. אבל אנחנו גם רוצים להמשיך לפתח את הקריירה שלנו - האם שני הרצונות האלו יכולים בכלל להתקיים בו זמנית? התשובה לא פשוטה כלל.  זה מסוג האתגרים שהעולם החדש מביא איתו, ואני שמח לנסות לפתור את הפלונטר שנוצר יחד עם האורחת שלי - מור שמיר. מור שמיר היא מומחית לשילוב הורות, זוגיות וקריירה אחרי שבעצמה עברה תהליך למידה כאמא קרייריסטית. היא מנחת הורים ויועצת זוגית לאנשי הייטק - ויש לה תאוריה מעניינת בנוגע לנושא שילוב בית ועבודה בעולם החדש.   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

איך מוזיקה משפיעה על המוח שלנו ואיך על חשיבה יצירתית? מה הקשר בין המעיים למוח? האם מומלץ ללמוד יותר משפה אחת בגיל צעיר? האם בעתיד נחיה עם שתלים במוח? האם אנחנו באמת משתמשים רק ב-10 אחוז מהמוח? והאם באמת אפשר לעשות מולטי-טאסקינג? הפעם בפופקורן נדבר על המוח - החבר הכי טוב שלנו, ולפעמים גם האויב הכי גדול שלנו. אז מסתבר שבשנים האחרונות ישנן התפתחויות מדהימות בתחום חקר המוח. זה אומר שאנחנו יכולים להבין יותר טוב את המערכת המורכבת ביותר בעולם - וההבנה הזו, יכולה לעשות שינוי בחשיבה שלנו ואף, לשפר לנו החיים. בשביל זה הזמנתי את עמית אברון, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, בוגר תואר שני בנוירו-פסיכולוגיה - אוניב' חיפה  ,ובוגר תואר שני ב "מוזיקה ומוח"  - אוניב' GOLDSMITHS בלונדון. שאלתי אותו המון שאלות והוא מצידו שיתף את כל המידע ששמור לו, איך לא - במוח.    להאזנה באתר  הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

איך בושה חוסמת אותנו בחיים וספציפית בקריירה? איך אפשר להתמודד איתה? מהי תאוריית הקטשופ? ואיך לקבל החלטות עוקפות בושה? מכירים את הפער בין הפרסונה שאנחנו מציגים כלפי חוץ לבין מי שאנחנו? בין הפנטזיה לבין המציאות? מכירים את הקולות בראש שלנו שמפחידים אותנו לקחת החלטות או לשנות כיוון רק כי ״מה יגידו״? למה כל כך אכפת לנו מה יגידו? ממה יחשבו? אפלטון אמר שאנחנו טובים יותר כשמתבוננים עלינו. אבל, כשהדעה והמחשבות של אנשים אחרים עלינו מקבלות חשיבות גבוהה יותר מהמצפן הפנימי שקיים בתוכנו, זה מתכון לצמצום הפוטנציאל שלנו. ואנחנו לא כאן כדי להתבזבז. ישבתי עם סיגל אביטן לשיחה ללא בושה. סיגל היא יזמת, אשת תקשורת ומחברת רב המכר ״חשומה״, ועכשיו כתבה עם גדי סוקניק את ״ביזנס טאלנט״. היא מלמדת בכירים לוותר על הבושה ולעבור לקדמת הבמה. ראיון עם אישה עוצמתית, שמאחוריה סוכנויות שמכרה, סטארטאפ שהקימה, והרבה סיפורים מעוררי השראה. להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

על מי נצטרך לסמוך עם העתיד? האם דור ה- Z יודע לעבוד קשה? האם יש להם קושי עם מחויבות? האם אפשר לבנות עליהם שיצילו את העולם? ולמה הם לא אוהבים לדבר בטלפון? כשבני הדור שלי היו צעירים יותר, היינו מאמינים לגדולים, ומנסים לחקות אותם. אבל דור ה-Z,  פחות מתרשם מאוטוריטות, ופחות מתיישר לחוקים רק כי הם חוקים. הם לא ימהרו ללמוד פסנתר במשך 9 שנים רק כי ההורים דחפו. הם ילכו אחרי מה שהם אוהבים, ויקשיבו לקול הפנימי שלהם. האם זה אומר שהם שווים פחות או רציניים פחות? ממש לא.  לא יוצא לי לשוחח בפודקאסט עם אנשים צעירים, אז חשבתי שהגיע הזמן. הדס סולומון גולדפיין, בת 18 וחצי, שסיימה את לימודיה בבית הספר הבינלאומי בגבעת חביבה, ולפני כן בבי״ס הדמוקרטי לב השרון - שם למדה לערער על המציאות. או שמא זו תכונה של הדור? רציתי להיכנס לראש של מישהי צעירה, ודעתנית ולנסות להבין אם בעולם הפלואידי שלנו, בו ״האמת״ מאותגרת מכל זווית אפשרית, האם דור ה-Z ימתח את הגבולות עוד יותר או אולי דווקא יחזיר אותנו לשמרנות שהייתה נהוגה בעבר?   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

איך מגיעים לעצב את קמפיין הפוסטרים של החטופים? למה הקמפיין הזה הצליח ליצור כל כך הרבה רגש? ואיך שלושה אנשים הצליחו לגרום לפוסטרים להגיע לכל פינה בעולם?  23 שנות הניסיון של טל הובר במיתוג הכינו אותה לתקופה הזו, לפרוייקט אותו היא מכנה כפרוייקט של חייה - קמפיין הפוסטרים להשבת החטופים, שלצערנו כולנו מכירים. למרות ההצלחה של הקמפיין והמודעות הרבה שיצר, מאחוריו עומדים שלושה אנשים בלבד (טל הובר יחד עם האמנים ניצן מינץ ודדה) שהחליטו לקחת יוזמה, לפעול מהר, ולהשתמש בסקילז והנסיון שלהם כדי להתגייס למטרה כל-כך חשובה. טל הובר היא אשת קריאטיב, מעצבת ובעלים של חברת המיתוג ג׳ירף. היא עוסקת במיתוג חברות, ומתמחה בתהליכי מיתוג ותחזוקה של מותגים - מבניית שפה ויזואלית, ועד יצירת חומרים שיווקיים שמשמשים את התקשורת השיווקית של החברות.   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

מה הולך לקרות ב-2024? מה חוזים הטרנדולוגים? ואיך זה קשור לאותנטיות? האם תהיה תקופה של שבר או של בנייה מחדש? חודשיים לתוך המלחמה אני רוצה להסתכל מעט קדימה עם נקודת מבט אופטימית וחיובית, ועם קורטוב של אסקפיזם. נתלי יצחקוב, טרנדולוגית, התארחה בפופקורן לפני מספר שנים. יש לה סוכנות בשם The Visionary שמנסה לחזות את מה שהולך לקרות - מה הטרנדים שיהיו, מה החדשנות שתהיה, מה יאפיין את ההתנהגות שלנו, ואפילו איזה צבעים נלבש. את כל זה היא מביאה מתוך מחקר. אז בצל התקופה הקשה בישראל, ולקראת השנה האזרחית החדשה - רציתי להבין ממנה איך תראה 2024 והאם מותר לשמור על (מעט) אופטימיות?   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

איך מנהלים חברה ישראלית גלובלית? איך התובנות מהקורונה עוזרות לעסקים בתקופה של מלחמה? למה מפעל לייצור פתרונות השקייה נחשב מפעל חיוני? ואיך חברה שהוקמה בקיבוץ חצרים הפכה לחברת ההשקייה הגדולה בעולם?  גבי מיודובניק הוא נשיא ומנכ״ל נטפים, חברת ההשקייה המדייקת הגדולה בעולם והמובילה בפתרונות השקיה חכמים. הוא עבד בתפקידים שונים בחברה עד שנכנס למשרת המנכ״ל עם תחילת הקורונה בשנת 2020. המצב הנוכחי מתכתב לא מעט עם תקופת הקורונה. בשני המקרים אי הוודאות העסקית ריחפה באוויר, הכלכלה נכנסה להאטה ועסקים היו צריכים ללמוד להתנהל בתקופת משבר, כשאף אחד לא יודע מה יביא מחר. החוויה ההיא כנראה עזרה לעסקים להסתגל לתקופת ״חרבות ברזל״, וחברת נטפים היא דוגמא מצויינת לחברה עם פעילות עסקית ענפה שהצליחה להמשיך באופרציה שלה תוך התחשבות במצב. אז הזמנתי את גבי לדבר על ניהול בעיתות משבר, ועל מה חשוב בעת הזו. על הדאגה לעובדים והדאגה להמשך הפעילות התפעולית והעסקית של החברה. ובעיקר - על להיות במצב של תגובה מהירה שמתאימה את עצמה למצב חירום - כדי שהעסק ימשיך לתפקד.  להאזנה באתר לאתר נטפים הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מסתבר שיש מלא דרכים לחסוך עכשיו. לשמור על הכסף שלי. כן, דווקא עכשיו - המשבר הכלכלי בדרך. המון משפחות עוברות טלטלה כלכלית: איך אפשר לחסוך במיידי? מה לעשות עם התיק בבורסה, למכור? לקנות? האם זה זמן טוב לקחת משכנתא? השקל יורד - לקנות דולרים? רגע, הוא יורד חזרה - למכור? מה לעשות אם יצאתי לחל״ת? אני מפחד שייפול עליי טיל - הביטוח יכסה אותי? הבאתי את טל עקרוני שפעם שעברה לימד אותנו איך לסמוך (או לא) על סוכני ביטוח ויועצי משכנתאות - שיסביר לנו מה כדאי לעשות עכשיו. הוא הצליח להסביר לי במילים פשוטות מונחים שאף פעם לא הבנתי כמו מה ההבדל בין ביטוח בריאות לביטוח חיים, או מה זה ״גידור״ (מבטיח שהצלחתי להבין!). והוא שיתף מהמידע הפנימי שיש להם ב״בטר״: מה הבנקים עשו לריביות המשכנתאות במלחמה, והאם ההטבה שלהם ״דחו את המשכנתא בשלושה חודשים״ אטרקטיבית? (רמז: ממש לא). ודיברנו על מה לעשות כשמפחדים שערך הכסף יימחק.  טל עקרוני הוא יזם סדרתי ומומחה לחינוך פיננסי, שהקים כמה וכמה מיזמים שעוזרים לישראלים לחסוך בשלבים שונים בחיים שלהם. הוא גם ממנכ״ל את חברת Better - שעוזרת לשכירים לחסוך בכל העולמות הפיננסיים - משכנתא, מיסים, ביטוחים, וכו׳ - עשרות עד מאות אלפי שקלים. אם גם אתם דואגים לכסף שלכם עכשיו, הפרק הזה ממש יעזור. תבדקו את Better - אולי תגלו שיש כסף שאפשר להציל עכשיו להאזנה באתר   מוזיקה - שחר צדיק

ד״ר אייל דורון, ושמונת המורים מספרו האחרון ״יש ממי ללמוד״, הגיעו לעשות סיעור מוחות בפופקורן. השאלה על הפרק היתה - ״מה ישראל יכולה לעשות אחרת, לחשוב אחרת, ולהתנהג אחרת - כדי לצאת מהמשבר ולהתפתח?״. היו להם לא מעט רעיונות יצירתיים ומעוררי מחשבה. ד"ר אייל דורון הוא חוקר ומפתח חשיבה יצירתית, מומחה לאסטרטגיה יצירתית ולניהול בעולם חסר ודאות. הוא מוביל תהליכים של חשיבה יצירתית בקרב חברות ומנהלים בארץ ובעולם. אייל עומד בראש הקורס "Creativity in Action" בבית-הספר להכשרת מנהלים באוניברסיטת רייכמן.  מחבר רב-המכר "להמציא מחדש: הורות וחינוך המאה ה-21", ״החיים בלונה פארק״ ולאחרונה פרסם את ״יש ממי ללמוד״. להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

יש לנו מספר גדול של נפגעי נפש מהמלחמה הזו. ולצערנו הספירה עוד בעיצומה. לעומר יש פתרון חדשני שיכול לעזור לטיפול בפוסט-טראומה: טיפול בשילוב פטריות פסילוסיבין (הקרויות בסלנג: ״פטריות הזיה״). דיברנו על הניסויים הקליניים שהחברה שלו עורכת בארץ כבר חודשים ארוכים, על איך נראים טיפולים כאלה, על ההבדל בינם לבין הטיפולים המסורתיים, על הסטטוס של אישור טיפולים כאלו בארה״ב, על החשש של הציבור, ועל היכולת להרים מרפאה ייעודית לנפגעי המלחמה - בצורה מהירה ואחראית.  עומר זרחיה הוא מייסד-שותף של חברת מסיקס פארמה המגדלת ומייצרת פטריות פסילוסיבין לשימוש רפואי בישראל. רישיון הפעילות בו מחזיקה החברה הינו ראשון מסוגו בישראל ומתקן הייצור של החברה, הינו מהבודדים בעולם. באמצעותם מעורבת החברה במספר מחקרים פורצי דרך בתחום ובימים אלו עומלת על הפעלת מרפאה ייעודית לנפגעי המלחמה. עומר מרצה באונ' תל אביב ובאונ' רייכמן לקנאביס וליזמות. בעברו היה עומר מבכירי ענף הקנאביס הרפואי בישראל, והיה סגן הנשיא של חברת Candoc, שכיום הינה חברת הקנאביס הגדולה ביותר מחוץ לצפון אמריקה.     לינקים: ללינקדאין של עומר להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

רונן חושב ש״יחד ננצח״ זו סיסמה לא אותנטית. ריקה מתוכן. אין לו טענה למישהו ספציפי בשלטון, התזה שלו הרבה יותר רחבה - השיטה השלטונית כשלעצמה גרועה לדידו. שהיא צריכה להשתנות. ויש לו רעיון איך. שאנחנו צריכים לצאת מעמדת הקורבן, ולעבור לעמדת זה שגורם לשינוי. דיברנו על התפתחות תודעתית, ומדוע היא נדרשת עכשיו כדי לצאת מהבור העמוק שאנחנו נמצאים בו. זה שהמלחמה היא רק חלק אחד ממנו.  רונן גפני הוא פילוסוף עסקי. יזם, מייסד ומפתח משחק היזמות פרשביז. מחבר משותף של הספר "היזמים החדשים",  מרצה TEDx, מנחה ומאמן בינלאומי. הוא חוקר יצירה משותפת וגם Co-Creator @ Vibe Ventures Studio.   לינקים: לפייסבוק של רונן לאתר של רונן להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

חנה רדו היא אחת הנשים הכי מעוררות השראה במדינה. אני אומר את זה בלי להתבלבל.  בימים רגילים הייתי מת לשמוע את הסיפור שלה. איך הגיעה ממשפחה עם שבעה ילדים בפרדס חנה, להקדיש את חייה ליזמות של בניית עסקים בפריפריות, שמנוהלים על ידי נשים. אבל אלו לא ימים רגילים. וחנה לא אישה רגילה. אז היא יזמה פרויקט חדש שיעזור למשפחות מהדרום - והיא צריכה את עזרתכם. חנה עוזרת למשפחות בשדרות, אופקים, עצמאיות ועסקים קטנים שפונו - למצוא תעסוקה. היא עושה את זה במודל שהתמחתה בו - שירותים במיקור חוץ, והוכיחה שיכול להיות בר-קיימא. באופן אישי, אני לקוח של אחד הגופים שחנה הקימה, ולכן אני גם ממליץ בלב שלם. חנה רדו שימשה כ-CFO, כ-COO וכמשנה ליו"ר בקבוצת מקאן תל אביב. היא יזמת עסקית וחברתית, יו"ר ומייסדת העסקים החברתיים: סופרסונס- מיזם לשוויון חברתי בנקודות ההשפעה, מדבר תשעשרה במצפה רמון, לב תשעשרה בצפת, נגב תשעשרה בנגב המערבי, טק 19 בירוחם וספרינג וואלי בעמק המעיינות. היא עומדת בראש קבוצת העסקים החברתיים "קבוצת תשעשרה", ומקדמת תעסוקה איכותית לנשים בפריפריה הגאוגרפית הרחוקה של ישראל.   לינקים: לפרויקט שיקום עתידן של תושבות שדרות ואופקים לפרטים על פרויקט 710 מערב, דברו ישירות עם חנה: 052-540-0077 לעמוד הפייסבוק של חנה מוזיקה - שחר צדיק

עומר לא מתבייש לספר על החרדות שלו, מאז תחילת המלחמה. החרדות שלו לא קיומיות, ולא קשורות לבטחון אישי או לטיל שייפול על הבית שלו. הן קשורות לכסף. בתוך כל המהומה שאנחנו עוברים - לאנשים לא נעים לכתוב על נושאים יותר ״יומיומיים״ כמו ״איך אסגור את החודש?!״, על חרדות שהן לא מטרוריסטים. אבל זה לא אומר שזה לא קיים, כמעט בכל בית בישראל. המון פחדים וחרדות. חלקן עולות מחדש עם תזכורות מתקופת הקורונה.  צריך לדבר על זה. צריך לנרמל את זה. צריך להבין שמפלס החרדה עלה - במגוון כיוונים שונים. שאולי אתם גם בתוך זה. ואם לא, אתם חיים וגרים ליד כאלו, או לפחות עובדים עם כאלו. וצריך להבין שזה נורמלי.  הבאתי את עומר כדי לשמוע קול שפוי, שלא מפחד לדבר את שעל ליבו. לינקים:  אם אתם מכירים מנהלים ומנהלות שהם עכשיו במילואים, או שהם תושבים שפונו מבתיהם בגלל המלחמה, אני אשמח לשלוח להם עותק דיגיטלי של ״הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה״ במתנה. שלחו לנו את השם שלהם, האימייל, היחידה בה הם משרתים, או היישוב ממנו פונו - ואנחנו נדאג לשלוח להם. את הפרטים שלחו לכאן: office@thefrenkel.com.    ואם אתם מכירים מנהלים ומנהלות שנשארו בעורף - שלחו להם לינק לפודקאסט ״לנהל בזמן מלחמה״, זה יכול לעזור מאד.   ואם ההרצאה למנהלים שהזכרתי בפתיחת הפרק נשמעת רלוונטית - שלחו הודעה לכאן: office@thefrenkel.com ונחזור אליכם במהירות.    ותשמרו על עצמכם   מוזיקה - שחר צדיק

אנחנו חודש לתוך המלחמה, ומה שכבר ברור זה שאנחנו לבד בזה. אנחנו, כלומר העם. הפתרונות של הממשלה למצב - או שאינם קיימים, או שהם עלובים, או שהם מעליבים, או שהם מגיעים באיחור גדול מדי, או גם וגם וגם.  ואם אין אני לי, מי לי? או יותר נכון - אם אין אני לי, נילי. גולדפיין. יקירת הפודקאסט. היא באה לדבר איתי על Nobody is coming - מה לעשות כשאף אחד לא בא להציל אותנו. האם כדאי לנו לחכות למדינה, או שעדיף לפעול לבד. מה אפשר לעשות. איך לעשות. ואיך להסתכל על המצב. נילי הצליחה להוציא אותי אופטימי. ואני מקווה שזה יחזיק. לפחות לעוד כמה שעות אחרי הפודקאסט... לינקים:  אם אתם מכירים מנהלים ומנהלות שהם עכשיו במילואים, או שהם תושבים שפונו מבתיהם בגלל המלחמה, אני אשמח לשלוח להם עותק דיגיטלי של ״הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה״ במתנה. שלחו לנו את השם שלהם, האימייל, היחידה בה הם משרתים, או היישוב ממנו פונו - ואנחנו נדאג לשלוח להם. את הפרטים שלחו לכאן: office@thefrenkel.com.    ואם אתם מכירים מנהלים ומנהלות שנשארו בעורף - שלחו להם לינק לפודקאסט ״לנהל בזמן מלחמה״, זה יכול לעזור מאד.   ואם ההרצאה למנהלים שהזכרתי בפתיחת הפרק נשמעת רלוונטית - שלחו הודעה לכאן: office@thefrenkel.com ונחזור אליכם במהירות.    ותשמרו על עצמכם   מוזיקה - שחר צדיק

לחצו כאן לכל הפרקים במיני סדרה לנהל בזמן מלחמה  יש שם פרקים עם רעיונות פרקטיים למנהלות ומנהלים שצריכים להוביל עכשיו בשקט, כשהכל מסביב רועש (הפרק הראשון בלבד מפורסם פה בפופקורן) שמרו על עצמכם ליאור פרנקל

תכף חוזרים עם פרקים שיעזרו לנו להסתגל לתקופה הלא-נורמלית הזורגע לפני, אם אתם מנהלות ומנהלים או מכירים כאלו - יש לי משהו בשבילם:מיני-סדרת אודיו עם רעיונות פרקטיים שיעזרו להם להוביל בשקט את העובדים שלהם, כשמסביב הכל רועש: כל הפרקים מופיעים גם בבלוג, עם תסריט מלא בטקסט - לנהל בזמן מלחמהתשמרו על עצמכםליאור

איך למצוא מקום עבודה טוב? מהי תסמונת המתחזה ואיך היא משפיעה על עובדים צעירים? מהי התסמונת הקוטבית שלה?  איך לשלב בין העבודה והחיים? ולמה בעולם החדש אנחנו צריכים להיות בתהליך למידה מתמשך שלא נפסק? ההחלטה על המשרה הבאה שלכם היא הרבה מעבר לאם הטייטל שלה מצלצל יפה באוזן, או אם הלוגו של החברה צבעוני ומוכר. יש המון פרמטרים שמשפיעים על הקריירה הרבה יותר ומוזנחים על ידינו כשאנחנו מחפשים עבודה או נכנסים לראיון חדש. התארחתי בפודקאסט  הלא רציונלי של IDC להקלטת פרק משותף - דיברנו על מה כדאי לשים את הדגש בחיפוש העבודה הבאה שלנו, על פריימינג במקום העבודה, לקיחת סיכונים וגם - מה העצה הכי טובה שיש לי למי שרוצה יתרון בעולם העבודה התחרותי של היום. תודה לאיתי גולן ויונתן אקשטיין שאירחו אותי אצלם בפודקאסט הלא רציונלי.   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מה הקשר בין ספורט לטכנולוגיה? איך לוקחים תת נישה שלא קיימת בכלל בארץ ומפתחים אותה? איך מקבלים החלטות בזמן אמת? איך שופט כדורסל מתכונן למשחק? ואיך הטכנולוגיה משנה את עולם הספורט? כדי להיות ספורטאי מקצועי אתה צריך להקריב חלק גדול מהחיים שלך. אפשר ללמוד מספורטאים המון על התמסרות למקצוע, על הקרבה. אין המון מקצועות שיש להם חיי מדף קצרים יחסית, אבל בספורט - איפשהו בגילאי ה-30 הפרישה הבלתי נמנעת מגיעה, והספורטאי  שהקדיש שנים למקצוע שמילא את כל חייו - צריך להמציא את עצמו מחדש. אז הזמנתי את תומר יהודיין, שופט כדורסל וכדורסל כסאות גלגלים וגם יזם שפועל למיצוב ישראל כ-SPORTS TECH NATION, לדבר על השינויים שקורים בעולם הספורט - איך הטכנולוגיה הופכת להיות כלי בלתי נפרד מההכנה והאימונים ואף מהיתרון התחרותי של ספורטאים, איך ספורטאים יכולים להתכונן לרגע של אחרי הפרישה ומה אנחנו יכולים ללמוד מהם על שינויים בקריירה?   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר

האם אפשר לעצב התנהגות של ציבור? מה ההבדל בין תדמית למוניטין? מה זה מסגור ואיך תשתמשו בזה? ואיך שווה לחשוב על אתגרים כדי להגיע להחלטות טובות יותר? חגי אלקיים שלם, ד"ר לפסיכולוגיה פוליטית ופסיכולוג חברתי, הוא יועץ לעיצוב התנהגות במגוון תחומים - בין אם זה מצביעים, משתמשים או עובדים.  הוא הכניס אותי אל מאחורי הקלעים של מה עושה פסיכולוג פוליטי, איך מתקבלות החלטות בחדרי חדרים, ובאילו מודלים הוא משתמש כדי לייצר השפעה, לקבל החלטות או לגרום לדברים לזוז. חוץ מפוליטיקה דיברנו גם על מסגור (פריימינג) ועולם מודלי החשיבה - נושא סופר מרתק שיכול לעזור לנו להבין את העולם קצת יותר טוב ולקרב אותנו לפתרון בעיות בחיים שלנו.  חגי הוא חבר צוות בחברת Q Behavioral Thinking, ומנחה את הפודקאסטים "אסור להשוות" ו"הספינר"   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

אילו חסרונות יש להיות שכיר ב-full time הייטק? מה הטאלנטים רוצים? ולמה ארגונים כמו שבנויים היום לא אטרקטיביים לטאלנטים? מהו מודל העסקה האלטרנטיבי שאולי יגרום להם לפרוח בו? תומר ענבר לא תכנן להיות עצמאי. הוא עבד כשכיר במשך עשרים שנה, ברובן בחברות הייטק אטרקטיביות. התחיל כמנהל קריאייטיב בחברות פרסום, ואז ניהל את מחלקות עיצוב המוצר בחברות ההייטק השוות ביותר - פייבר, גט טקסי, סירס, אופנווב (openweb) ואטרה. אבל אז משהו בתפיסת הקריירה שלו השתנה. שאלות כמו ״במה ואיך אני רוצה להשקיע את הזמן שלי?״ התחילו לצוף. המחשבות האלו דחפו אותו לעשות שינוי, ולעזוב את הארגונים השווים בהם עבד. ולבנות לעצמו אלטרנטיבה.  הוא לא הפך לפרילנסר בודד אלא ייצר מודל העסקה חדש - קולקטיב של עצמאיים. מה זה בדיוק? ואיך ארגונים היו יכולים אולי לייצר סביבה של מצויינות בה טאלנטים רוצים להישאר ולהיות חלק? לאתר של Better הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

איך אדם נורמטיבי מארץ ישראל יכול לעזור לאנשים בטנזניה או בקונגו? מה זה בית חולים צף? איך מגיעים לשני מיליון לייקים בטיקטוק? ואיך זה משרת מטרות הומניטריות?  בגיל 41, אחרי 15 שנות קריירה, אחי קושניר החליט לעזוב את המשרדים הממוזגים של ההייטק ויצא למסע התנדבות הומניטרית משנה חיים עם אוכלוסיות נשכחות באפריקה ובמיוחד בטנזניה. האם זה משבר גיל ה-40 או פשוט קריאה פנימית של אדם לצאת למסע שנראה לא הגיוני למתבונן מהצד? אתם תשפטו.  אחי הוא מהנדס ביו רפואי ויזם חברתי שנבחר כאחד מעשרה ישראלים שעושים טוב בעולם (בפרויקט מיוחד של ynet). הוא מקדם ומוביל יוזמות אימפקט, מרצה בארץ ובחו״ל בפורומים שונים עם התשוקה לרתום את הדור הצעיר להיכנס לקריירה עם משמעות ולייצר הזדמנויות לאנשים ולחברות לעשות טוב בעולם. בשיחה מרתקת על השינוי שעשה הוא הצליח להזכיר לי על עוד צד של משמעות בקריירה שאנחנו לא תמיד מדברים עליו - עשיית טוב.   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מה החוויה של מועמדים ערבים בתהליכי קבלה בשוק העבודה? האם הצעירים הערבים באקדמיה רוצים להשתלב בחברה הישראלית או לא? האם מעסיקים מספיק פתוחים לקבל מועמדים מהחברה הערבית? ולמה פוגשים בקושי מנהלות.ים ערבים בחברות?  זה פרק שהסתיים ברגעים מאתגרים ומרגשים מאד. אולי כי נגענו בפערים החברתיים והתעסוקתיים בחברה שלנו. אני מסתובב בהמון ארגונים מאד ״ישראליים״ - חברות הייטק, סטארטאפים, וחברות תקשורת. דבר אחד חסר בהן - נציגות ערבית, ובמיוחד בדרג הניהולי.  מסתבר שבדרגי ניהול בסקטור הכללי, החברה הערבית מהווה פחות מחצי אחוז. חברה שמהווה קרוב ל-25% מהאוכלוסיה כן? אז מאיפה נוצר הפער? האם אפשר לשנות את המצב? ואיך? אז הבאתי מישהו שמנסה לשנות את התמונה - פאדי אלעוברה, מייסד ומנכ"ל משותף של TALENTEAM להשמה מגוונת של אקדמאים מנוסים. פאדי הוא יזם אימפקט סדרתי שזכה במספר אותות ופרסים על פועלו בתחום (אחד מ-50 יזמי האימפקט המבטיחים של העולם לשנת 2015, רשימת 40 המבטיחים מתחת ל 40 של הגלובס) ופועל ליצירת והנגשת הזדמנויות תעסוקה איכותיות עבור אקדמאיות.ים ערביות.ים.   רוצים לשפר את האנגלית שלכם? סידרנו לכם 55% הנחה על המסלול השנתי של קמבלי ו/או שיעור חינם להתנסות בשיחת אנגלית לייב עם מורה מחו״ל בשימוש בפרומו קוד – Popcorn55 או פשוט בלחיצה על הלינק   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

״העיסוק המרכזי שלי הוא לנוח, ועל הדרך לעזור לאחרים ללמוד לנוח״ - אני מודה שאורח עם מקצוע כזה, עוד לא היה פה. אמביציה היא דבר נפלא. כוח שיכול לקחת אותנו קדימה בחיים. אבל מה מקורה האמביציה? האם היא נובעת מרצונות אותנטיים שלנו, או, מסיפורים שאנחנו מאמצים לעצמנו? או שראינו אצל אחרים? לפי הבודהיזם, כשאנחנו רוצים את מה שאין, אנחנו מייצרים סבל לעצמנו ולאחרים. כזה שאולי אפשר למנוע. יש עוד כמה דרכים לייצר סבל, שאנחנו נופלים בהן כל הזמן. יש ידע בבודהיזם, שמצליח לאזן את המקומות שרוצים רק להשיג יותר, או לשלוט על המציאות. זו חוכמה שמשאירה אותי מחובר לקרקע, ולעצמי. שנותנת את המרחב לנשום רגע בעולם תזזיתי, לפני שאני ממשיך להרפתקה הבאה. הזמנתי את יובל אידו טל, ששימש מעל עשור מנהל אקדמי של בית הספר פסיכודהרמה, שם הוא מרצה ומורה בכיר למדיטציה. הוא לומד ומלמד במסורת הזן היפני, ומחבר הספרים ״בודהיזם - מבוא קצר״, ״ליבי נבהל מהירח״ ו-״משירי אוגאווה יוקימיצו״. למרות כל מה שהוא עושה, יובל אומר שהעיסוק המרכזי שלו הוא לנוח, ועל הדרך לעזור לאחרים ללמוד לנוח. דיברנו על החיים המהירים, והחיים האיטיים. על ההתנגשות בין אמביציה לבין מנוחה - והאם יש כזו בהכרח? ובעיקר, דיברנו בגובה העיניים על תורה שכולנו יכולים ללמוד ממנה המון.  הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר

מה קרה לאחרונה שגורם לאנשים להתייחס לתופעת העב״מים ברצינות? איזה עדויות קיימות היום? האם האנושות במקום שיכול להכיל מידע כזה? ואיך זה יכול להשפיע על היום יום שלי, לטובה? עב״מים? ברצינות? אוקיי, מאחר שאני מאד ספקן בנושא, הבאתי מישהו עם תעודות של בנאדם רציני, שינסה לשכנע אותי שזה לא הכל מומצא.  בשנים האחרונים, הנושא הזה מתחיל לצאת מאזורי המדע בדיוני, ולהיכנס למיינסטרים. הנושא הזה אפילו מדובר בפומבי ע״י הממשל האמריקאי. תופעה קונקרטית שאין להם הסבר לגביה. קצת כמו שהבינה המלאכותית הפכה מטכנולוגיה שנראתה משהו מהעתיד, לכלי שנוכח בחיים שלנו - כך גם ההתייחסות לעב״מים מתחילה להשתנות. יוני שדמי חוקר כבר שנים את תופעת העב"מים, כותב על זה ב"הארץ" ועורך מחקרים בתחום בשיתוף פעולה עם חוקרים, עיתונאים ואנשי צבא לשעבר מארה"ב ומאירופה. הוא משלב בין הצד הטכנולוגי והמדעי של התופעה, עם הצדדים הרוחנים-מיתיים שלה. בין אם אתם אנשים רציונלים או לא, ההמלצה שלי - תקשיבו לפרק הזה עם ראש פתוח. הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר

איך אדע על מי לסמוך עם הפנסיה, הביטוחים, המשכנתא וההשקעות שלי? מה המודל העסקי של יועצי הפנסיה והמשכנתאות והאם זה לטובתינו? איך לקבל את הריבית הכי טובה על הפיקדון שלכם? איך נראה המטריקס של העולם הפיננסי - והאם אפשר להרוויח ממנו?  טל עקרוני אובססיבי למיזמים בעולם החסכונות מאז גיל 16. משימת חייו היא ליצור שוויון הזדמנויות לאנשים, ולעזור להם לעלות במעלה הסולם הכלכלי. אבל איך בדיוק?  הוא יזם סדרתי של פרויקטים פיננסיים - בגיל 16 הקים את Ready, Set, Go - תוכנית חינוך פיננסי לבני נוער שהחומרים שלה הוטמעו ב-300 תיכונים,  בגיל 19 את הקים את ״נשארים במסגרת״ - הכשרת צבאית שהוציאה 20 אלף חיילים מהמינוס, ובגיל 21 הקים את מ-״מינוס לפלוס״ שעזר למשפחות לעשות ממש את זה. לאחר הצבא, הוא היה מנהל הפיתוח העסקי של השירותים הפיננסים בחבר, ובמקביל היה מרצה לחינוך פיננסי במכללה למנהל. המיזם האחרון שטל הקים הוא Better, חברת פינטק שעוזרת לעובדים לחסוך את הכסף שלהם ולקבל החלטות פיננסיות טובות יותר בעזרתם האלגוריתים שהם פיתחו. ניסיתי להבין ממנו במה המודל שלהם שונה מהמודל המסורתי, ממה הם עושים את הכסף שלהם, ובעיקר - איך אנחנו יכולים להגן על עצמנו ועל הכסף שלנו, ולמה הגיע הזמן שנפסיק להתנהל על טייס אוטומטי.   לאתר של Better הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מה עושים באמת במשרד ראש הממשלה? איך מגיעים לעבוד שם? איך מתקבלות החלטות ממשלה? איך זה לעבוד בשירות הציבורי? האם העבודה במשרדי רוה״מ זה יותר כמו ״הבית הלבן״ או ״בית הקלפים״? והאם באמת משנה מי ראש הממשלה? לצערי, לרובנו אין הרבה אמון במוסדות המדינה. אנחנו לא מבינים אם הם באמת משרתים אותנו או משרתים אינטרסים אחרים. אז הזמנתי את עדי טאיטו, שמסכמת 12 שנים בשירות המדינה, ועשור מתוכן במשרד רה"מ, שתגביר לנו את השקיפות. עדי מספרת שלרוב פתחה סתימות במשרד, קצת כמו שרברב - אבל של מדיניות ציבורית. אז על איזה סתימות בדיוק היא מדברת, ולמה למרות הכל - היא אופטימית? תקשיבו ותגלו   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר

איך המרכיבים הביולוגיים וההרמונליים שלנו משפיעים על אהבה? האם הטינדר החזיר אותנו אחורה אבולוציונית? מהי המהות של האהבה? כמה זמן שלב ההתאהבות נמשך? במי אנחנו מתאהבים ועם מי אנחנו נשארים? את הסיפור שלנו עם אהבה וזוגיות אפשר לספר דרך ההורמונים שמופרשים אצלנו במערכת יחסים - אדרנלין, דופמין, סרטונין, אוקסיטוצין, פרולקטין. אז מה כל אחד אומר ועל איזה שלב בזוגיות הוא אחראי?   האישה המתאימה ביותר לענות על השאלה הזו היא ד״ר ליאת יקיר שהיא ביולוגית, מרצה וחוקרת את הביולוגיה של הרגשות והשורשים האבולוציוניים של ההתנהגות האנושית – ההורמונים, הנוירונים והגנים, שמעצבים את מערכת ההפעלה שלנו. היא בעלת דוקטורט ומאסטר בגנטיקה ובחקר הורמונים מטעם מכון ויצמן למדע, ובעלת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב. דיברנו על אהבה בעולם המודרני - עולם שהשתנה הרבה יותר מהר מהביולוגיה והגנים שלנו. האם הביולוגיה שלנו ערוכה לאהבה בעידן הדיגיטלי? והאם - אנחנו? הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

מה לעשות ומה לא לעשות כשמקימים מיזם? האם התפיסה על כישלון היא אובייקטיבית או סובייקטיבית? למה צריך שותפים כשמקימים חברה? איך נכון לפתח מוצר? האם סטארטאפ טכנולוגי חייב איש טכנולוגיה שותף? ומה עדיף - להקים סטארטאפ כשאתה צעיר או מבוגר? לפני 4 שנים גלי מאירי הקימה סטארטאפ, ולמרות שהיו לה עשרות לקוחות משלמים, היא החליטה לסגור אותו. היא נכשלה, והיא לא מתביישת לספר למה לדעתה נכשלה ועל הטעויות שהיא עשתה - מה הוביל לסוף הסטארטאפ, ומה אתם יכולים לעשות אחרת כדי להגיע לתוצאה שונה במיזם שלכם.  גלי היא יזמת עם המון ניסיון  (אפילו פה בפופקורן - פרק 62) ומיזמים מצליחים - הקימה לבד את אתר ״תעשיה״ והיום שותפה במיזם ההשמה לפרילאנסרים ״דה ליסט״. היא מבינה בלקוחות, בביזנס, בשיתופי פעולה… אז  למה בכל זאת סגרה ואיך תוכלו, ללמוד מהדרך שלה.  הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

איך זה להיות איש עסקים לגיטימי בדובאי? האם קל להתחבר איתם? איך מייצרים עסקים עם אמירתים? מה צריך לדעת ולהכיר לפני שמגיעים לשם כדי להצליח באמת? מה הדעות הקדומות השגויות שיש לנו עליהם? והאם הם ישמחו לזרוק עלינו זהב אם רק נבוא עם רעיון להשקעה? יעוז סבר נחת בדובאי כבר בטיסה השלישית שיצאה לשם מישראל. נחת, והתאהב בה. מאז הוא חי על הקו האווירי רעננה - איחוד האמירויות. למה בעצם? שניה נסביר. יעוז היה תחקירן, עורך ומבקר, ושימש דובר ויועץ תקשורת בעיריית רעננה ובמשרד הבטחון. אבל היום, יש לו משרד פעיל בדובאי - חברה של גיוס כוח אדם טכנולוגי במפרץ הפרסי, וחברה שמבצעת חיבורים בין חברות ישראליות ללקוחות אמירתיים. בקיצור - הוא מומחה לענייני המפרץ הפרסי, ולאחרונה אף כתב רומן שנקרא ״דובאי. אהובתי.״ התאהב כבר אמרנו? אז מה הביא אותו לעשות עסקים בדובאי ואיך עושים עסקים עם תרבות שונה מאיתנו, שאנחנו לא ממש מכירים?   רוצים לשפר את האנגלית שלכם? סידרנו לכם 50% הנחה על המסלול השנתי של קמבלי ו/או שיעור חינם להתנסות בשיחת אנגלית לייב עם מורה מחו״ל בשימוש בפרומו קוד – Popcorn50 או פשוט בלחיצה על הלינק -  https://www.cambly.com/onboardingV2?referralCode=popcorn50   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

לכבוד פרק ה-300 הבאתי לפופקורן איש מאוד מיוחד, שאני מעריץ. אדם שלימד אותי המון על התמדה ויכולת הסתגלות. אדם שאחראי במידה רבה למי שאני היום. האדם הזה לא סיים את הבגרויות שלו בתיכון, אבל הגיע להיות פרופסור בטכניון. השתחרר מהשירות הסדיר בתור סמל ראשון, אבל איכשהו הגיע לדרגת סגן-אלוף - הכל תוך כדי מילואים. זהו אחד האנשים הכי מעוררי ההשראה שאני מכיר בעולם הזה. ולא, אני לא אובייקטיבי בכלל - כי אני מדבר על… אבא שלי. אבא שלי הוא מתכנן ערים. מה זה אומר בכלל? עד כמה המתכננים האלו משפיעים על החיים שלנו (רמז: הרבה)? מה הם יכולים לעשות כדי להשפיע על האוכלוסייה? ואיך אפשר לתכנן אסטרטגית 30 שנים, בעולם שבקושי מבין מה יקרה 5 שנים קדימה? אמנון פרנקל הוא פרופסור אמריטוס לתכנון ערים ואזורים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, בטכניון, נציג הטכניון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה והיה נשיא האיגוד הישראלי למדע האזור. היה פרופ' אורח באוניברסיטה הטכנולוגית של מינכן(TUM)  ובבית הספר לכלכלה ומדעי המדינה(LSE)  בלונדון. היה שותף בכיר בתכניות אב ומתאר של ישובים רבים כמו: עכו, נהרייה, זיכרון יעקב, נצרת עילית, חצור, כפר סבא, כרמיאל, צפת, עוספיה ודלית אל כרמל, והשתתף בתוכניות ״גדולות״ בקנה מידה ארצי כמו ישראל 2020, תמ״א 35, ולאחרונה ״ישראל 100״. הוא פרסם שלושה ספרים, אינספור מחקרים ומאמרים בכתבי עת בינלאומיים , זכה באות יקיר התכנון של איגוד המתכננים בישראל לשנת 2018, וברבות השנים לימד מאות סטודנטים בטכניון.וכל זה תוך כדי שהיה האיש הכי צנוע שיצא לי להכיר, וגם אבא יוצא מן הכלל.   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

איך מגדלים ילדים מוצלחים? ואיך בכלל נראית הצלחה? האם אנחנו צריכים לטפוח לעצמנו על השכם? למה כל ילד, לא משנה מאיפה הגיע, יכול להוות מקור השראה? מה הדמיון בין הורות לניהול? מה מנהלים יכולים ללמוד מהורים טובים? שרון פאר עושה לא מעט דברים בחייו - הוא איש תקשורת שעורך תוכן בטלוויזיה, הוא  מורה בתיכון לנוער בסיכון וגם מנחה הורים למתבגרים. אבל את הספר שכתב עם מיכל דליות, 'המתכון לגידול ילדים מוצלחים', לאחר שנתיים של תחקיר, הוא מחשיב כמיילסטון הכי משמעותי שלו. שלא נאמר, הצלחה.  זה אומנם לא פודקאסט על גידול ילדים מוצלחים ועל חינוך - אבל רציתי לשמוע משרון מה הוא חושב על גידול מבוגרים מוצלחים, או האם הוא רואה דמיון בין מה שאנחנו מלמדים ילדים, למה שאנחנו יכולים ללמד את עצמנו. עניין אותי אישית גם מה מנהלים יכולים לקחת מהורות טובה ואיפה נמצאות נקודות ההשקה בין הורות וניהול. הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

הבן של יניב גרטי למד בשני בתי-ספר במקביל, וכל כמה שבועות דילג מצד אחד של העולם לשני. מנכ״ל אינטל ישראל עד לא מזמן, חי חמש שנים בשתי יבשות במקביל. בחיים מפוצלים. והוא אהב את זה. באינטל ניהל 12,000 עובדים, בחברה שאחראית לכ-1.9% מהתל״ג במדינה. לא מזמן פרש, אז למזלי סופסוף היה לו זמן להתפנות אליי.  הוא אמר בחצי צחוק שאין לו איך לייעץ לצעירים על קריירה - כי הוא עצמו לא ממש תיכנן את שלו. אבל דווקא בגלל זה יש המון מה ללמוד ממנו. דיברנו על מה עושה מנכ״ל גדול שעכשיו נמצא בחופש, איך זה מרגיש, על איך זה לחיות בשתי יבשות, מה אמריקאים חושבים על ישראלים, וגם על - למה חשוב לכתוב את ספר ההפעלה שלך כל פעם מחדש, ולמה חשוב כמנהל לתקשר עם העובדים כל הזמן.   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מה המקום של למידה בעידן של בינה מלאכותית? איך היא משתלבת בעולם טכנולוגי ומה כדאי לנו ללמוד בעולם כזה?  זו  תקופה שמאלצת אותנו להסתגל. וגם הלמידה שלנו מסתגלת איתה. זה התחיל מהאינטרנט - הידע הפך להיות זמין בלחיצת כפתור. וכמובן - עכשיו הבינה המלאכותית לוקחת את זה צעד קדימה ומספקת לנו את התוצרים, את הפלט ובמקום מסויים את העיבוד המחשבתי. ובעולם כזה - האם עדיין יש מקום ללמידה? ובאיזו צורה? לשם כך הזמנתי את ד"ר ננה אריאל(!), שהיא חוקרת ומלמדת רטוריקה, תרבות ומדעי הלמידה באוניברסיטת תל אביב. לשעבר חוקרת ומרצה אורחת באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, ויצרה את הגרסה המקומית הרשמית של ה-Mooc (שזה אומר קורס אוניברסיטאי ללמידה מרחוק) של  "ללמוד איך ללמוד". מאמרים שלה הופיעו במגזינים ובכתבי עת בינלאומיים, והיא המחברת של ספר הילדים "הספר הכי משעמם בעולם" בהוצאת אסיה. אז ישבנו ודיברנו על למידה - מה גורם לנו ללמוד יותר טוב? מהו הסקיל החשוב ביותר שחשוב שנשמר למרות הטכנלוגיה ואיך הוא קשור לפודקאסט? מהי תורת הרטוריקה? ואיך אפשר ללמוד את המיומנויות שננה מתנגדת לקרוא להן ״רכות״ - יצירתיות, תקשורת בינאישית, חשיבה ביקורתית, וכו׳?    רוצים לשפר את האנגלית שלכם? סידרנו לכם 50% הנחה על המסלול השנתי של קמבלי ו/או שיעור חינם להתנסות בשיחת אנגלית לייב עם מורה מחו״ל בשימוש בפרומו קוד – Popcorn50 או פשוט בלחיצה על הלינק -  https://www.cambly.com/onboardingV2?referralCode=popcorn50     הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר

אי אפשר להשתפר או לעשות עבודה טובה, בלי להיות מסוגל.ת לקבל ביקורת. אבל מה לעשות שהאגו שלנו לא אוהב שמבקרים אותו?  בפרק משותף עם יהודית כץ שיתפנו בסיפורים אישיים על ביקורות שהעליבו אותנו, הקטינו אותנו, או עצבנו אותנו. וגם על ביקורות שנתנו בצורה לא טובה.  דיברנו על איך להתגבר על האגו, מתי ביקורת היא לגיטימית ומתי עדיף להתעלם ממנה, איך מוציאים ממנה את הטוב, וגם, איך נותנים לאחרים ביקורת בצורה אפקטיבית.   הספר הקטן למנהל.ת החדשה

האם כדאי להיות העובדת הראשונה בחברה?! מה מלהיב בזה? וגם מה האתגרים? האם זה אומר שאת עושה הכל בחברה? או שיש לך תפקיד מוגדר? עד כמה באמת תשפיעו על ה-DNA של החברה? נופר גוטליב אוהבת ליצור דברים מאפס. אולי בגלל זה היא בחרה להצטרף לסטארטאפ Compete, כעובדת הראשונה שלו. שם היא הביאה את החברה ל-300 לקוחות בשנה ו-95% רניואלס. וזה אחרי 10 שנים בתפקידי HR וניהול גיוס. היום היא מלווה סטארטאפים ועוזרת להם לשפר את תהליך המכירה ולבנות את תשתיות ה-customers experience.   האם יתאים לכם להיות העובד/ת הראשונ/ה בסטארטאפ צעיר? נופר סיפרה איך זה מרגיש להיות שם מההתחלה.   רוצים לשפר את האנגלית שלכם? סידרנו לכם 40% הנחה על המסלול השנתי של קמבלי ו/או שיעור חינם להתנסות בשיחת אנגלית לייב עם מורה מחו״ל בשימוש בפרומו קוד - POPCORN40   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

רות פולצ׳ק טוענת שדווקא עכשיו, כשרואים האטה בגיוסים בשוק ההייטק, זה הזמן לפתח את הקריירה שלך. איך בדיוק? ולמה זו בעיקר הזדמנות עבור נשים לצמצם פערים? רות פולצ׳ק היא מנכ"לית ומייסדת she codes – קהילת מפתחות התכנה בישראל, שהוקמה במטרה להגיע ל- 50% מפתחות תוכנה בתפקידים טכנולוגיים בתעשיית ההייטק בישראל, ארגון שנגע בלמעלה מ 50,000 משתתפות עד היום.   רות נבחרה לאחת מהנשים המשפיעות בישראל בשנת 2018 ע"י מגזין פורבס וזכתה בפרס רפפורט עבור יוזמה מבטיחה בראשית הדרך. היא עבדה כסוחרת מניות בבורסה של ניו יורק, וכבנקאית השקעות בליהמן ברדרס, והיתה ראש האקסלרטור של מעבדת החדשנות בסיטיגרופ, ויזמית בקרן ההשקעות SW Ventures.  אז מה היא ממליצה לעשות בתקופות משבר על מנת לפתח את הקריירה שלכן? איך אפשר לפתח אמונה עצמית? וגם - למה היא כל כך אופטימית לגבי צמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה?   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

מהי עזיבה אסטרטגית? כמה אחוז מהזמן צריך להיות מושקע בתכנון לטווח הארוך? מהי עלות שקועה? איך מחליטים מתי לפרוש? למה אנחנו דוחים החלטות? למה צריך ללמוד להתמודד עם טעויות? איך אפשר לעזור למישהו שחשוב לך? ואיך לתת ביקורת? (זהו חלק שני מהשיחה עם יהודית כץ - אם לא הקשבתם עדיין לחלק הראשון של השיחה שלנו - אני ממליץ להתחיל משם.) החלטות הן כלי סופר-משמעותי לעיצוב החיים שלכם כמו שהייתם רוצים שייראו. וגם ההיפך - כשאנחנו בורחים מהחלטות, או לוקחים אותן מהסיבות הלא נכונות... הזמנתי את יהודית כץ, קולגה קרובה, ללמד אותנו איך כדאי לקבל החלטות בחיים ובקריירה שלנו. צללנו אל הפסיכולוגיה בקבלת החלטות, הבנו את הקושי שאנשים חווים כשצריך לקחת החלטה, ובעיקר - דיברנו על איך לפתור את הקושי בעזרת עקרונות לפתרון קונפליקטים פנימיים, קטנים וגדולים כאחד. (וגם לדבר על הקריירה המעניינת שלה עצמה.) יהודית היא יועצת, מאמנת ומרצה שמתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית (חקר האושר) ופסיכולוגיה פרקטית מבוססת מחקר. היא כותבת באופן קבוע בעיתון ״הארץ״, ומקליטה את הפודקאסט המצוין ״חושבים טוב״. היא גם הוציאה ספר שנקרא ״חושבים טוב - להעז לחיות את החיים המתאימים לך״ שהפך במהרה לרב מכר.   להאזנה באתר  הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה   מוזיקה - שחר צדיק

החלטות הן כלי סופר-משמעותי לעיצוב החיים שלכם כמו שהייתם רוצים שייראו. וגם ההיפך - כשאנחנו בורחים מהחלטות, או לוקחים אותן מהסיבות הלא נכונות... אז הזמנתי את יהודית כץ, קולגה קרובה, ללמד אותנו איך כדאי לקבל החלטות בחיים ובקריירה שלנו. צללנו אל הפסיכולוגיה בקבלת החלטות, הבנו את הקושי שאנשים חווים כשצריך לקחת החלטה, ובעיקר - דיברנו על איך לפתור את הקושי בעזרת עקרונות לפתרון קונפליקטים פנימיים, קטנים וגדולים כאחד. (וגם לדבר על הקריירה המעניינת שלה עצמה.) יהודית היא יועצת, מאמנת ומרצה שמתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית (חקר האושר) ופסיכולוגיה פרקטית מבוססת מחקר. היא כותבת באופן קבוע בעיתון ״הארץ״, ומקליטה את הפודקאסט המצוין ״חושבים טוב״. היא גם כתבה את רב-המכר ״חושבים טוב - להעז לחיות את החיים המתאימים לך״.  כל כך נהנינו מהשיחה שלא שמנו לב שהקלטנו במשך דקות ארוכות. התוצאה? קיבלתם שני פרקים. בפרק הזה (חלק 1) דיברנו על - מה הוביל את יהודית לצאת לדרך עצמאית? למה חשוב להיות בעשייה מהירה? איך מקבלים החלטות במצבי לחץ? מה עוזר לנו להיות מחויבים להחלטות שלנו? איך אני יודע מתי לקבל החלטה? ואיך מתעדפים?    הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה   להאזנה באתר

איך מגיעים לעבוד בבית הלבן? מה עושה אנליסט בכיר בדיסני (זה יותר מגניב ממה שאתם חושבים)? איך משקיע VC בחברות הופך לעובד מן השורה (אמנם בכיר מאד) של סטארטאפ? וגם - למה חשוב ליצור שקיפות לשכר העבודה? ומה קורה בעולם העבודה האמריקאי שנוכל לקחת אלינו אולי? הפרק באנגלית, כי זכיתי לארח את דייב טראוורס, נשיא ZipRecriuter, מהפלטפורמות המובילות בארה״ב לחיפוש קריירה ועבודה. הזמנתי אותו לקפוץ לדבר על ההווה והעתיד של עולם העבודה - כי יש לו המוןןןן Data שאין לאחרים. בין 1999 ל-2002 דייב עבד בדיסני, ואז עבר לבית הלבן כחלק מהצוות של מזכירת המדינה דאז, קונדליסה רייס. הוא מחזיק בתואר ראשון מאוניברסיטת סטנפורד ו-MBA מאוניברסיטת הווארד. רציתי ללמוד ממנו - אילו טרנדים הוא רואה בעולם העבודה? מה הסטטוס של עבודה מרחוק בארה״ב? מה זה Pay Transparency ולמה זה חובה בחלק ממדינות ארה״ב? למה עדיין יש מחסור של עובדים בארה״ב? איך מחפשי העבודה ומגייסים מתייחסים לבינה המלאכותית? ואיך יראה הגיוס בעתיד?   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

לאנשים קל לחשוב על הטווח הקצר, אבל מה עם הארוך? את הפירות למה שאנחנו עושים, אנחנו רוצים לראות מהר. תחשבו על מנהלים שצריכים להראות תוצאות מיידיות לבעלי המניות, או על בחור שמעדיף לטוס לחופשה בחול מאשר להגדיל את הפנסיה שלו. היום נאכל שומן וסוכר כי טעים, לבריאות כבר נדאג אחר כך.  אם אנחנו ככה עם עצמנו, מה הפלא שאנחנו ככה עם העולם בו אנחנו חיים? החדשות הטובות הן, שנמצא פתרון (לפחות חלקי) לבעיה. הוא נקרא ESG, ובפרק של היום נדבר עם המומחית מס׳ 1 לעניין בישראל שתנסה להסביר איך אפשר להציל את העולם שלנו (לא פחות). מיכל פוניה אלכסנדרון - בעבר מנהלת בכירה בארגון האו"ם בלונדון להשקעות אחראיות (UNPRI.ORG). היא בעלים של חברה יזמית שמקימה ומנהלת פרוייקטים בתחום האנרגיה והמיחזור באירופה. היא מלמדת ESG את בכירי ישראל, ומייעצת לכנסת ישראל בנושאי קיימות ואקלים.  האם מיכל הצליחה לגרום לי לאופטימיות? שאלה טובה. תקשיבו ותדעו.   הספר הקטן למנהל.ת. החדש.ה להאזנה באתר

איך כדאי שתראה התמונה שלך בלינקדאין? האם סטודנטים היום מבינים שהקריירה שלהם תהיה דינמית? איך ארגוני בוגרים עוזרים לקריירה שלך? האם לאקדמיה יש אינטרס להכשיר אנשים לעולם העבודה? פעם המודל לבוגרי תואר ראשון היה ״תמצאו עבודה אחת עד הפנסיה. בהצלחה!״. היום המודלים האלו מאותגרים. העולם האמיתי שבחוץ מאפשר (ודורש) מודלים דינמים שיכולים להוות השראה לבוגרי לימודים.   כזו היא גם אודליה יצקן. אודליה היא סמנכ"לית קשרי חוץ ובוגרים במרכז האקדמי שלם. במסגרת תפקידה יצקן מנהלת את היחידה לפיתוח מקצועי וקריירה ומייעצת לסטודנטים ובוגרים על הצעדים הבאים בקריירה שלהם. למרות שהיא חיה את עולם האקדמיה מבפנים, היא מייעצת דווקא בתור מישהי שהתפתחה מתוך נתיבים שונים ולא עשתה רק דבר אחד -  היא הגיעה בכלל מתחום התרבות, והיום מתעסקת בקשרי חוץ, יח״צ ופיתוח קריירה ומנהיגות כחלק מתפקידה הנוסף כיו״ר פורום ארגוני הבוגרים של ישראל - במסגרתו היא שואפת להפוך בוגרי תוכניות הכשרה חברתיות ומוסדות אקדמיים למנהיגים ואזרחים פעילים בחברה שלנו. בשיחה איתה ניסינו להבין את התפר שבין סיום הלימודים לבין המעבר לעולם העבודה - מה צריך לקחת בחשבון, מה הצעד הראשון שכדאי לעשות מיד בסיום הלימודים, והאם האקדמיה יכולה בכלל להכשיר אנשים לעולם העבודה כשהוא מתפתח כל כך מהר? הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

היא בנתה עסק שמגלגל 200 מיליון ש״ח בשנה. שהתחילה בעצמה, בגיל 21, בלי עזרה, בתחום החקלאות המאד-גברי. זה סיפור כמעט לא-יאומן -  מי פותח עסק כבר בגיל 21? ועוד עסק בתחום החקלאות? איך לומדים איך לתמחר? איך נראה עסק בריא? איך מממנים השקעות בעסק?  ואיך פותחים לעצמך דלתות בתחילת הדרך כשאף אחד לא מאמין בך? נוי הדס ידעה כבר בגיל 16 מה היא הולכת לעשות אחרי הצבא - לשנות את פני החקלאות המקומית ולהיות בית לחקלאים הישראלים - משימה לא פשוטה. בטח כשאת מנסה לשנות תחום שהוא מאוד גברי ומסורתי שמתנהל בדרך מסוימת עשרות שנים. את נוי, אתם כנראה מכירים בשם ״נוי השדה״, אותה רשת שהקימה כבר בגיל 21 בשמה ובחזונה. זוהי רשת חקלאית למכירה ישירה מהחקלאי עם 13 סניפים בכל הארץ, 400 עובדים, ושני מרכזים לוגיסטיים. עסק שמגלגל 200 מיליון ש״ח בשנה אבל גם שם לעצמו כערך וכמטרה לדאוג קודם כל לחקלאי הישראלי.   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

האם לאנשים שלא נראים או מתנהגים כמו סיפורי ההצלחה הקאלסיים - יש סיכוי שם בחוץ? איך אנשים מפונמים אמורים להשתלב בעולם הזה? האם מוטיבציה צריכה לבוא מבפנים או מבחוץ? איזה מקום יש לפגיעות ופתיחות במקום העבודה? ובין מנהלת למנוהל? ומה זה אומר לראות את העובדים שלך בעיניים טובות? בראש שלנו יש דמות של איך נראים יזמים מוצלחים. אבל במציאות - יש המון סיפורי יזמות אמיתיים. של אנשים שלאו דווקא נופלים למשבצת הסטנדרטית שיש לנו בראש. יכול להיות שהם מופנמים, או שהם מרגישים לא ראויים, שונים - או ״לא טובים מספיק״ בגיוס כספים או בניהול. ובכל זאת - הם ממשיכים ויוצרים את סיפור היזמות שלהם.  איריס שור היא יזמת סדרתית. הקימה 3 סטארטאפים, מתוכם שניים רשמו אקזיטים (האחרון נמכר לפני שנה ללינקדאין). ועדיין, היא מרגישה שהיא לא טובה בגיוס כספים. בספר החדש שלה, שנקרא ״סיפור יזמות אמיתי״, היא נפתחת בצורה הכי כנה ואותנטית שיצא לי לראות, ומספרת על העלילות של מי שהוא לא הפרופיל היזמי המדומיין. איך מתמודדים עם הקולות הפנימיים שאת לא ראויה להצליח? או עם ההרגשה שאת לא הטיפוס הזה שנכנס לחדר ומדבר בביטחון עם כריזמה שופעת?  דיברנו על אנשים שהם לא הפרופיל הסטנדרטי להצלחה, ואיך הם בכל זאת מצליחים. ועל איך להישאר מי שאת, ואיך זה יכול לעזור גם במקומות שבהם מעודדים אותנו לשים מסכות.   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מאיפה מגיעה החדשנות בארץ? מה הם התנאים הארגוניים שמאפשרים לחברה לצמוח? מה גורם למהנדס לעבור לצד השני - לתפקידי מכירות ופיתוח עסקי? למה חשוב להתחיל מלמטה? ומה זה אומר לתת לעובדים לפרוח? אודי קשקש לא חשב שהוא ימנכ״ל חברה כשהיה קטן. הוא תכנן להיות גיטריסט.  ולא סתם חברה הוא ממנכ״ל - אלא את אחת מאבות ואמהות ההייטק הישראלי - RAD - שהמוצרים שלה נמצאים בכל פינה בעולם ויש לה נוכחות ביותר מ-150 מדינות. היא מספקת פתרונות ומוצרים לספקיות שירותי תקשורת, תשתיות קריטיות ותעשיה חכמה. הרבה לפני שהמושג סטארטאפ ניישן היה נפוץ - היא הייתה אינקובטור ליזמות וחדשנות טכנלוגית בארץ. דיברתי עם אודי על שני נושאים שעוד לא כיסינו בפודקאסט: (1) איך צומחים ככה מלמטה עד למעלה? ו(2) - איך חברה ישראלית שורדת ארבעה עשורים, עוברת משברים, ואפילו - צומחת בתקופת המשבר הנוכחי עד כדי שהיא מגייסת המון משרות עכשיו. מה בעצם חברה מצליחה עושה בשגרה, שעוזר לה לצלוח זמנים קשים?   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

למה בעולם העבודה החדש צריך לחשוב כמו פרילנס? מה זה אומר להיות סלאשרים ומה היתרון בלהיות סלאשרים? איך ארגונים מתייחסים לעובדים שעושים דברים מהצד? ומה השאלה שצריך לשאול  כדי להבין את הצעד הבא בקריירה שלנו? אז יש לכם משרה מלאה. אתם אוהבים אותה, באמת שאוהבים. אבל אתם רוצים יותר. אז בסופ״ש, ואולי בערבים, אתם עושים דברים נוספים, נוספים לצד העבודה. כאלו שמכניסים לכם כסף אבל גם מספקים לכם עניין ומשמעות. בקיצור - אתם סלאשרים.  ובדיוק על זה דיברתי בפרק החדש של פופקורן עם טלי סלונים-שפט - שהיא סלאשרית על מלא. במשך היום היא מנהלת משאבי אנוש של חברה בינלאומית - Pendo - בישראל ובאנגליה. בו-זמנית, בערבים ובסופי שבוע, היא מאמנת קריירה, עושה השמות בכירים, ואימוני מנטורינג למנהלות משאבי אנוש. אה, היא גם בלוגרית.  רציתי ללמוד ממנה איך היא עושה את זה כבר לא מעט שנים, איך מקום העבודה מקבל או לא את העניין הזה. מה עושים עם ניהול הזמן והאנרגיות. האם אפשר לעשות את זה יום בהיר אחד, או שדרושה הכנה מספיק זמן מראש. ולמה זה חשוב יותר מתמיד בעולם העבודה החדש?   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

איך אפשר לצחוק על עצמנו כדי לרכך את הדבר העמוס הזה שנקרא "עבודה"? ואיך הומור יכול לעזור ליצירת אינטימיות ובניית אמון, לעודד יצירתיות ולגבש את הצוות שלנו? גילי יובל היא משוררת של עולם העבודה החדש.  ב-2015 פתחה עמוד פייסבוק בשם ״העבד הזה הוא אני״, ובו פרסמה אחת לשבוע שירים על תופעות מעולם העבודה - ללא פילטרים, עם ציניות, קצת אינפנטיליות ובעיקר - עם הרבה הומור. העמוד הזה הפך לשני ספרים ״הפעם עם הקובץ״ שיצא ב-2021 ו״בית שני״ שייצא תכף.   דיברתי עם גילי על שני עניינים - איך והאם כדאי להכניס הומור למקום העבודה, וגם איך היא השתמשה בכלים של העולם החדש - רשתות חברתיות, סטוריטלינג, ומימון המונים - כדי לבנות את הקהל שלה, לקבל פידבק שוטף, ולדייק את המוצר שלה הרבה לפני שהוציאה את הספר המודפס.  היה מצחיק.   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

האם אפשר לבנות חברה רווחית שגם הלקוחות שלה מרוויחים? האם חברה כזו תצליח למשוך אליה משקיעים? האם זה לא מדלל את הפוקוס שלה? האם אפשר למשוך בימינו טאלנטים למקום שמציע משמעות לפני הכל? האם אפשר לעצב חווית מוצר שתגרום לאנשים לשנות את ההרגלים הפיננסיים שלהם? והאם אפשר לנהל קהילה שנותנת הרבה ערך, למרות שהיא גם אמורה להצמיח לקוחות חדשים? לפני חודשיים פורסם בפופקורן פרק עם יובל סמט, מנכ״ל RiseUp. מאז הפרק יובל ואני נפגשנו מספר פעמים, כדי לדון בשאלות האלו בשיא הרצינות. לפני שבוע רייזאפ החליטו לערוך כנס בנושא. כנס שרוצה לתת השראה ולעזור למקצוענים לחשוב - איך תוכלו לחבר את הרצון שלכם לעשות דברים משמעותיים, לעשייה המקצועית, למקום העבודה, ליומיום שלכם. וכדי לוודא שזה לא יהיה בולשיט הם חיפשו גורם חיצוני שיבוא לראיין את המשתתפים בפאנלים. וככה התחברנו לעשות את זה יחד. הפרק הזה ארוך במיוחד (אני ממליץ להקשיב לו בהמשכים) - כי הוא כלל חמישה פאנלים מקצועיים: מנהלי מוצר, מעצבים, מנהלי קהילה, משאבי אנוש ואפילו אחד עם המשקיעים של רייזאפ. בכל הפאנלים ניסינו להבין איך אפשר לבנות חברה שמאפטמת לעשיית טוב. אני מזמין אתכם להקשיב ולקבל השראה. יובל סמט שמח לשמוע שההקלטות יעלו כפרק בפודקאסט, וארגן לנו לינק להרשמה עם חודש ראשון חינם - כך שתוכלו בעצמכם להתנסות בשירות המעולה שלהם.   פה תוכלו למצוא את כל הסרטונים מהכנס המדהים שהיה   להאזנה באתר   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה   רוצה לקפוץ ישר לפאנל שמעניין אותך? פאנל מנהלות מוצר כשהמוצר פוגש את החיים: איך לעזור ללקוחות לשנות הרגלים? - (00:00) פאנל מעצבות לעצב עתיד טוב יותר: איך עיצבנו חוויה שעוזרת ללקוחות להתחיל לחסוך? - (34:13) פאנל משאבי אנוש היתרון של משמעות בשוק העבודה: איך לבנות צוות של שחקני ושחקניות נשמה? - (01:08:38) פאנל מנהלות קהילה חוכמת ההמונים לשירותך: איך קהילה יכולה לשפר את השורה התחתונה? -  (01:46:10) פאנל משקיעים לעשות טוב, להרוויח טוב: למה הבחירה באימפקט התגלתה כמשתלמת? - (02:23:56)

גיא פולת נולד בגוף של אישה, אבל מגיל צעיר הרגיש שייכות למגדר הגברי. את השינוי השלים בגיל שלושים, תוך כדי שהוא עובד בהייטק. מה ההבדל בין מגדר למין? איך הסביבה מגיבה למי שעבר תהליך התאמה מגדרית? איך העולם יכול להיות פתוח למי שמגדיר עצמו אחרת? ולמה חלק גדול מהשינוי מתחיל בשפה? לחיות בעולם החדש זה אומר לצאת מהקופסאות ודפוסי החשיבה המסורתיים. זה אומר שבכל אדם יש יותר ממה שנורמות חברתיות מובילות אותנו להיות, יותר ממה שרוצים ללמד אותנו על עצמנו. הרי תמיד למדנו להיות כמו אחרים, להשתלב ולהיטמע במערכת. אבל אנשים הם יותר מורכבים מזה. לכן אנחנו חווים גם שינויים בנושאי המגדר והזהות המינית - ונראה שלמרות שיש עוד דרך לעבור, העולם היום יותר מאפשר לאנשים ונשים להרגיש יותר בנוח עם מי שהם. גיא סיפר לי על המסע שעשה ועדיין עושה. היום הוא מרצה בפני חברות וארגונים על מגדר ולהט"ב, שוויון וגיוון, הכלה וקבלה, יועץ שיווק דיגיטלי, כותב נאומים ובעל אתר לקידום נשים ואנשים פורצי דרך.   להאזנה באתר   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מה ההבדל בין מוטיבציות אצל אנשים שונים? מה זה Job Crafting? למה ניהול בעולם החדש צריך להיות הרבה יותר פרסונלי? מה הקשר בין בינה מלאכותית למוטיבציות? ומה הקשר בין ניהול לאהבה? כשאתם קמים בבוקר ליום עבודה חדש, מה מניע אתכם? - כסף? אוטונומיה? ארוחות מפנקות בעבודה? או אולי קרדיט על העבודה שלכם? על-פי משנתה של סמדר תדמור, מנכ״לית הסטארטאפ קלארו, מוטיבציה היא דבר הרבה יותר מורכב מזה - יש 30 גורמי מוטיבציה שונים, לא פחות. לכל אחד ואחת מאיתנו יש מניעים אחרים שמתדלקים אותנו קדימה. לכן, חשוב לדעת מה הם הדברים שמשפיעים על המוטיבציה האישית שלנו, ולא פחות חשוב - שגם המנהלים שלנו יכירו אותן. סמדר היא יזמת, מייסדת שותפה ומנכל״ית הסטארטאפ קלארו. לפני כן היתה יועצת ארגונית מומחית לעולם העבודה החדש,  וסמנכלית משאבי אנוש בחברה גלובלית. סמדר מרצה, כותבת טורים ניהולים בגלובס ובעיתונים מקצועיים, ומלמדת באוניברסיטה ובמכללה למנהל. מוזמנים לכנס (אונליין, פתוח בחינם) שבו נלמד איך להרוויח פעמיים - גם לייצר מוצר שמכניס כסף, וגם ליצור משמעות בעבודה: https://www.letsriseup.com/wintwice

ממה הסבל האנושי נוצר ואיך אפשר לטפל בו? מה אדם מערבי יכול ללמוד מתורת הבודהא? מה ההבדל בין השתוקקות לבין אהבה? ומהי דרך האמצע? הבודהיזם היא אחת הדתות הגדולות בעולם. זו דת שונה מאוד, בעצם היא הרבה יותר ״דרך״ מאשר דת. יש בה המון פרקטיקות, שהתפתחו לאורך השנים בתרבויות שונות, ומציעות איזון אל מול העולם המהיר והמטורלל הזה, העמוס בטכנולוגיות וברשתות חברתיות ומקדש פרודוקטיביות. ישבתי לשיחה עם ד"ר מיכל ברנע-אסטרוג, סופרת וחוקרת פסיכואנליזה ובודהיזם, כדי להבין מה אנחנו יכולים לקחת מהבודהיזם אל החיים שלנו. למה יש מקום להאט בתוך העולם המהיר הזה? אילו שיטות אפשר לתרגל כדי להיטיב עם עצמנו ועם הסביבה, ומדוע - לדעתה - כדאי להשאיר זמן ומקום לתשומת לב שאולי נראית שייכת לימים פשוטים יותר?   קבל שנה של לימוד אנגלית עם דוברי שפת אם עם הנחה של 40%. השתמש בקוד פרומו FRNKL40 או פשוט צור חשבון בחינם.   להאזנה באתר

לפעמים כשאנחנו טובים לאחרים, אנחנו רעים לעצמנו. וגם ההיפך נכון. איך ריצוי ונחמדוּת יכולים להרוס מערכות יחסים? מה ההבדל בין "אני אמיתי" ו"אני כוזב", ואיך מאזנים ביניהם? איך הרשתות החברתיות משפיעות על המוסר שלנו?  כיצורים החברתיים שאנחנו, אנחנו רוצים להרגיש חלק, להשתלב, להרגיש שאוהבים אותנו. ריצוי הוא מנגנון שפיתחנו כדי לקרב אותנו אל אחרים - אבל אולי בעצם בדרך אנחנו מתרחקים טיפה מעצמנו? ישבתי עם ד״ר יאיר בן- דוד, שפרסם עכשיו את ספרו השני, ללמד אותי להיות קצת יותר רע. רע במובן הטוב של המילה, כן? ד״ר יאיר בן דוד הוא כותב ומרצה, ומחבר הספרים ״איך להיות טוב - המדריך המקוצר לפסיכולוגיה של המוסר״ ו״איך להיות רע - מבט אחר על נורמות חברתיות ומוסר״.   הספר הקטן למהל.ת החדש.ה

על מה בחיים שלנו אחראים אדריכלי נוף? איך מחזירים את הטבע לעיר והאם בכלל זה כדאי? מה זה ״רכיב מחולל במרחב״? מה החשיבות של מרווחים, ומה הקשר לתרבות היפנית? אדריכלות הנוף מפותחת בדיוק כמו מוצר - האדריכל מסתכל על הסינרגיה של הסביבה עם התושבים ועם הטבע, וצריך לענות על השאלה - איך משהו במרחב יכול להיות קצת יותר מהתפקיד הפונקציונלי שלו? איך הוא יכול לתת ערך לסביבה שלו ולתושבים? כזה שעוזר לעיר לנשום, וכזה שנותן לטבע להיכנס. שיחה עם אמיר לוטן - אדריכל נוף זוכה ציון לשבח בפרס רכטר לאדריכלים צעירים ושותף במשרד מוריה אדריכלים סטודיו מא, שזכה לאחרונה בפרס קרוון לאדריכלות נוף. רוצה לשפר את האנגלית שלך? קבל את השיעור הראשון שלך ב-Cambly בחינם עם קוד פרומו FRNKL15 או פשוט צור חשבון עם הקישור הבא    להאזנה באתר

קל לתת עצות למנהלים, אבל קשה ליישם אותן. לכן רציתי לדבר עם גור שץ, מייסד ושותף ב-Cato Networks, חברה בת 700 עובדים שעברה את רף ה-100 מיליון דולר הכנסות חוזרות בשנה. דיברנו על הדילמות הניהוליות שעומדות בפנינו בעולם החדש -  על איך נותנים אוטונומיה בלי לאבד את השליטה, על המלכודות בעבודה ההיברידית, על האיזון המסובך בין צרכים שיש לצוותים שונים, על איך להגיע לטווח הארוך כשהטווח הקצר יושב לך על הצוואר, ועל איך להגדיר הצלחה לצוות שלי. Cato Networks אירחו אותי במשרדים היפים שלהם לפרק Live, שהיה גם אירוע ההשקה לספר החדש למנהלים. גור מכיר את הדינמיקה הניהולית מכל הצדדים - עובד, מנהל ויזם. אל מול עשרות אנשים בקהל הוא שיתף את זווית הראייה שלו - דיברנו על היררכיה ניהולית, על החשיבות של תקשורת של מנהלים, ועל האתגרים (והפתרונות) של ניהול בעת החדשה.   לעמוד הקריירה של Cato Networks הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

המתופף של ״התקווה 6״ - אם ככה אתם מכירים את רון ליניאל, מאד תופתעו לשמוע מה הוא עושה היום. הוא כנראה המתופף היחיד בעולם עם תואר שני במנהל עסקים. וכנראה היחידי שהפך למפיק אירועים.  רציתי לשמוע על שינוי הקריירה הקיצוני שעשה - איך מתופף של להקה מצליחה, שמתישהו הופך להיות המנהל שלה, מחליט להקים חברת הפקות שמארגנת ארועים לחברות הסטארטאפ המובילות בארץ ובעולם. ובמיוחד - איך עוברים את השינוי הזה בשלום. רון הוא דוגמא קלאסית לקריירה שהיא תוצר של אוסף כישורים שהוא צבר במסגרות שונות ורחוקות אחת מהשניה - אבל ידע לזהות ולחבר בהצלחה כדי לדייק את המקום שלו. להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

כשהייתי ילד, השחמט נחשב למשחק של גיקים. אבל בשנים האחרונות קורה משהו מעניין - השחמט הפך להיות משהו מגניב, משחק טרנדי, שמתחבר לעולם החדש.  איך העולם החדש משנה את משחק השחמט?  איך אפשר ללמוד אסטרטגיה וניהול דרך המשחק? מה זה אומר להיות אמן שחמט? איך שחמט יכול לעזור לפתח את האישיות שלנו? ואיך קרה שהתמכרתי מחדש למשחק הזה?  העולם החדש לא אומר לזרוק את מה שהיה עד היום לפח. הרבה פעמים זה אומר פשוט להעביר את מה שהיה אבולוציה - וליצוק לתוכו חדשנות.  אלון מינדלי הוא אמן בינלאומי בשחמט, אלוף ישראל לנוער בעבר, ובשנים האחרונות גם מרצה ומעביר קורסי שחמט בחברות המובילות במשק. דיברנו על אסטרטגיה וחשיבה טקטית, על צניעות מחשבתית, ועל למה השחמט הוא דוגמא לאיך לעשות טרנספורמציה אמיתית מהעולם הישן לעולם החדש.   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

הפעם בפופקורן - מתעסקים בנושא חשוב ומסובך, שהרבה אנשים לא אוהבים לדבר עליו - כסף.   איך אפשר לשנות את הגישה שלנו לכסף? למה חינוך פיננסי הוא לאו דווקא הפיתרון? למה רשת הביטחון הכלכלי שלנו נשחקה? ואיך בניית תחושת המסוגלות העצמית קשורה ומשפיעה על הכסף שלנו?  כסף משפיע על הזהות שלנו, על הביטחון העצמי שלנו, ועל תחושת המשמעות שלנו - אז למה משהו שאנחנו כל כך תלויים בו, מרגיש לנו כל כך מרוחק ומפחיד?  בשביל לנסות להפחית את הריחוק שלנו מהנושא, הזמנתי את יובל סמט,  יזם חברתי-טכנולוגי, שותף מייסד ומנכ״ל RiseUp שעוזרת למשפחות לנהל את התקציב שלהן. לפני כן הקים את חברת Analyzd שנקנתה על ידי Klarna, בנק דיגיטלי שבדי, שם שימש כסמנכ״ל מוצר וטכנולוגיה ובנה מוצרים פיננסים לכ-70 מיליון לקוחות. יובל הוא אחד ממנהלי המוצר המובילים באירופה וממובילי המאבק לחקיקת רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל.   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה   להאזנה באתר

למה כל כך קשה לייצר שינוי בעולם? למה, גם כשאנחנו מבינים את התיאוריה, לרוב השינוי לא קורה. למשל - למה קשה לקדם שוויון מגדרי במקום העבודה? ולמה קשה לייצר חדשנות? איך נשים יכולות לתפוס מקום יותר בולט בשולחן הישיבות? ואיזה פער נוסף מעבר לפערי השכר יש בין המגדר הנשי לגברי?   גם מקומות עבודה פרוגרסיבים מתקשים לעשות שינויים, להכניס חדשנות, ולקדם את הארגון לעולם החדש. הזמנתי את ענבל אורפז, באירוח השני שלה בפופקורן לדבר על נושא חשוב ומורכב - יצירת שינוי. ענבל אורפז היא יועצת חדשנות אסטרטגית ומומחית בנושא של קידום שיוויון מגדרי. היא עוזרת לחברות וארגונים לייצר את השינוי הזה באמצעות יוזמת #אישה_ בהייטק, מיזם לקידום תעסוקת נשים בהייטק ומייעצת בתהליכי הקמת אקוסיסטמים של חדשנות, מיתוג מעסיק ואסטרטגיית שיווק.   להאזנה באתר  הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה