עושים חשבון Osim Heshbon

עושים חשבון מדברים על הביטקוין מהזווית הכלכלית: האם מדובר בנכס של ממש, או שאולי זו רק בועה שתתפוגג בקרוב? איך מעריכים את השווי ההוגן של ביטקוין? ומה יקרה אם ביטקוין באמת יהפוך למטבע ככל מטבע אחר? איך הגענו למסקנה שמחירו חסום בשני מליון דולר למטבע ביטקוין יחיד. והאם רצוי שממשלות ילחמו בביטקוין?

העולם המודרני מאופיין בשיתופי פעולה כלכליים רבים עם זרים, שהיקפם מתואם עם ההתפתחות הכלכלית. שיתוף הפעולה תורם לרווחה אבל הוא פתח לרמאות וניצול. בפרק הזה, שירה ועומר משוחחים על התרומה של תורת המשחקים להבנה של שיתופי פעולה, בהשתתפות פרופסור יורם הלוי.

עושים חשבון בשיחה נוספת עם ד״ר טלי רגב על כלכלה התנהגותית. אחרי שהבנו בפרק הקודם מהי כלכלה התנהגותית, הפעם צוללים לדוגמאות שונות למחקרים ויישומים

רבים מאוד מדברים על כלכלה התנהגותית, ואפילו מציגים את עצמם כמומחים בתחום, אבל מעטים, ולא במקרה, מבינים מהי באמת ומדוע היא נחוצה. הפעם, עושים חשבון מארחים את ד"ר טלי רגב, בפרק לכבודו של חתן פרס הנובל בכלכלה פרופסור דני כהנמן, שהלך לעולמו לאחרונה. מהו האדם הרציונאלי בשפת הכלכלנים?  האם הכלכלה ההתנהגותית הוכיחה שהמודל הכלכלי הרציונאלי שגוי? ואילו תופעות הכלכלה ההתנהגותית עוזרת להבין?

עושים חשבון מארחים את מתכנן הערים אלון סיגלר לפרק המשך על עירוניות תחבורה ותכנון. איך תכנון לקוי מייצר מדברים עירוניים, מעודד נסיעה ברכב פרטי, פוגע ברווחה של הציבור ובעיקר של הולכי הרגל, למה אין מספיק צל, ולמה מפגינים חוסמים כבישים.

עושים חשבון מארחים את מתכנן הערים אלון סיגלר, בשיחה על תחבורה ציבורית, חנייה, שבילי אופניים ואיך כל אלו משתלבים (או לא) בתכנון עירוני

עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי, כלכלן מאוניברסיטת תל אביב לשיחה על עליית הפופוליזם ברחבי העולם. מהו שלטון פופוליסיטי? מה ההסבר לעליית כוחן של המפלגות הפופוליסטיות והיכן הן ממוקומות ברצף שבין דמוקרטיה לדיקטטורה? ומהן ההשלכות הכלכליות שמדינות חוות בעקבות שלטון פופוליסטי?

עושים חשבון מארחים את אריאל קרלינסקי על המחקר שמנתח בצורה המקיפה ביותר עד היום את נטל המס וערך הקצבאות והשירותים בישראל לפי עשירונים ומגזרים - חרדי, ערבי וכל האחרים. התמונה המתקבלת מהמחקר מדאיגה - מדינת הרווחה הישראלית נמצאת במסלול התרסקות.

עושים חשבון מארחים את מוטי ברטון, מנכ"ל שלמה ליסינג פרטי, בפרק בשיתוף 'קבוצת שלמה'.בפרק נדבר על ליסינג פרטי תפעולי, המיתוסים הנפוצים, ההשפעות של עליית מחירי הרכב והביטוח על התנועה לכיוון הליסינג.והשאלה הגדולה- מה יעשו חברות הליסינג בעידן הרכב החכם שאולי יגיע אלינו מהר יותר משציפינו.

מה קורה כשבית המשפט פוליטי? עושים חשבון מארחים את פרופסור אלמה כהן שמספרת על מבנה מערכת המשפט בארה״ב ועל המחקר שלה על ההטיות הפוליטיות של השופטים

עושים חשבון מארחים את ד"ר צחי רז לפרק נוסף על תרבות. בין היתר: על שיטות חקלאיות היסטוריות והשפעתן עד היום על תפיסות מגדריות, על צמיחה כלכלית ומדיניות רווחה והשפעתם על נורמות הילודה ועל השקעת ההורים בחינוך, איך חקיקה משפיעה על נישואי קרובים, איך רכבות וגישה לשווקים יוצרים ערכים אינדיווידואליסטים,  ואפילו על הגורמים הכלכליים שמשפיעים על בחירת שמות לילדים.

שירה והפרופסור מארחים את ד"ר צחי רז, לשיחה על חזית המחקר הכלכלי על השפעות התרבות על הכלכלה, ועל החשיבות הרבה של הבדלים תרבותיים. בחלק הראשון מתוך שניים נדון על אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם, אמון מול חשדנות, דחיית סיפוקים, שמרנות, ועוד, להבנת הפערים הגדולים בהתפתחות הכלכלית בין מדינות

שירה והפרופסור עושים כבוד לחתן פרס נובל רוברט סולו שהלך לעולמו לאחרונה בגיל 99. בפרק אנחנו מסבירים את מודל סולו, את הרלוונטיות שלו להבנה של צמיחה בת קיימה ולמרוץ הכלכלי בין השיטה הכלכלית הסוציאליסטית לקפיטליסטית. וגם קצת על המודל של תומס מלתוס.

שירה והפרופסור מארחים את פרופסור איתי אטר שמספר על המחקר שלו לסיבות ליוקר המחייה בישראל

חלק שני בסדרה על יהדות אירופה. הפרופסור ושירה מארחים את ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי מהאוניברסיטה העברית, ולומדים ממנו על ההיסטוריה הדמוגרפית, הגאוגרפית והכלכלית של יהדות אשכנז באירופה: במה היהודים עסקו, כיצד הם שגשגו, מדוע הם זכו להגנת השלטון, ולאן הם היגרו.

חלק ראשון בסדרה על יהדות אירופה. הפרופסור ושירה מארחים את ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי מהאוניברסיטה העברית, ולומדים ממנו על ההיסטוריה הדמוגרפית, הגאוגרפית והכלכלית של יהדות אשכנז באירופה: במה היהודים עסקו, כיצד הם שגשגו, מדוע הם זכו להגנת השלטון, ולאן הם היגרו.

הפרופסור טוען שההפיכה המשטרית שמובילה ממשלת נתניהו, כוללת היבטים רבים שחורגים מהרפורמה המשפטית עליה הכריזו בינואר 2023. הפעם עושים חשבון מארחים את פרופסור איתי אטר, ראש פורום הכלכלנים, לשיחה על ההשלכות החמורות של המלחמה וההפיכה על הכלכלה.

בפרק הזה אנחנו עוסקים בשיטת הפרש ההפרשים לזיהוי קשרים סיבתיים. הפרופסור מסביר את עקרונות השיטה ומספק דוגמאות רבות, ובכללן קרדיט לראשון שהשתמש בשיטה והבין, כבר במחצית המאה ה-19 , שכולרה מועברת במים ולא באוויר.

אחרי שבפרק הראשון עסקנו בקושי לזהות קשרים סיבתיים בין משתנים, בפרק הזה נפנה לפתרונות. בעזרת דוגמאות רבות, הכוללות את הקרדיט ההיסטורי למפתחי השיטות השונות, הפרופסור מסביר איך בכל זאת אפשר לזהות קשרים סיבתיים ללא ניסוי מבוקר.

פרק ראשון בסדרה. הפרופסור מסביר את האובססיה של כלכלנים לסיבתיות, על העבודה של כלכלנים אמפיריים והשינויים שחלו בעולם המחקר בשנים האחרונות. ולמה להסתכל על נתונים ולהבחין בקורלציות זה לא מספיק.

שירה והפרופסור מארחים את ד"ר אנליה שלוסר, שמספרת על המחקר הכלכלי על ההשפעות של גורמים שונים בחינוך, על הישגים, פרנסה ואפילו על פשיעה. למשל, מהן ההשלכות של חינוך ציבורי מגיל צעיר, ומה ההשפעה של אחוז הבנות בכיתה. וגם על ההשפעות של תכניות הכשרה למבוגרים, על הכנסה והשתלבות בעבודה והאם משרדי הממשלה מוכנים לקחת בחשבון את ממצאי המחקר כאשר מעצבים מדיניות.

פרק שני בסדרה - אנו בוחנים את מקור הפערים בתוצר לנפש בין מדינות, בדגש על בני האדם והגירה. מהם גורמים היסטוריים נוספים שעיצבו את בני האדם ומסבירים חלק גדול מהפערים בין מדינות. מה ההשפעה של תפיסות העולם השונות של בני האדם מאזורים שונים, כמו למשל לגבי זכויות נשים, אמון בבני אדם, הקשר בין מאמץ והצלחה, דת ועוד. ואיך הגירה יוצרת מגוון אנושי וההשפעה של המגוון על השגשוג והרווחה.

הפרק חוזר לשאלת הפערים בתוצר לנפש בין מדינות, והפעם על המחקר על הגורם האנושי. בפרט, בפרק אנחנו מציגים את המחקר על הקשר בין אלפי שנות היסטוריה שעצבו את בני האדם באופן שונה באזורים שונים של העולם, ואיך כל זה קשור להשפעה של מאות שנות הגירה על מוסדות השלטון והשגשוג הכלכלי.

בפרק סוער במיוחד, שירה והפרופסור מארחים את פרופסור דני בן דוד, שמקדיש את זמנו כבר כחצי יובל לחקר כלכלת ישראל, בדגש על תהליכים ארוכי טווח, ובפרט: דמוגרפיה וחינוך. הנתונים של בן דוד מציגים תמונה ברורה ומדאיגה: מדינת ישראל אינה במסלול בר קיימא. אם לא נצליח להוביל כאן שינוי המדינה לא תשרוד.

הפרק מציג את המודל של ג'ון מיינרד קיינס, שמרחיב את המודל הקלאסי לקביעת התוצר (מודל שמוסבר בפרק הקודם) למצבי מיתון ואבטלה. ההרחבה שפיתח קיינס, מגדולי הכלכלנים של המאה העשרים ואולי החשוב שבהם, מציע הסבר פשוט למצבי מיתון ולקביעת היקף התוצר כאשר המשק לא מתכנס לשיווי משקל של תעסוקה מלאה. המודל הקיינסיאני מאפשר גם דיון במדיניות ממשלה להרחבת התעסוקה.

הפרק מציג את התאוריה הקלאסית (והמקובלת עד היום) לקביעת התוצר וחלוקתו לשימושים השונים: צריכה פרטית, צריכה ציבורית, השקעה ויצוא. הפרופסור מסביר את המנגנון שגורם למשק להתכנס לייצור בתעסוקה מלאה (אין אבטלה שאינה מרצון), וכיצד השימושים השונים בתוצר - הביקושים - מתאימים את עצמם להיקף הייצור - ההיצע. וגם: על טעויות נפוצות בהבנת שאלות התוצר והשימושים בתוצר. (על כלכלה בזמן מיתון והתאוריה הקיינסיאנית בפרק המשך).

פרק מיוחד: על השפעות המלחמה על הכלכלה הישראלית ואיך המערכה תשפיע על הארנק שלנו. הפרופסור מסביר על הגדלת נטל המס ומה הממשלה צריכה לעשות כבר היום והיועצת הפיננסים כרמי אור מתארחת שוב בפודקאסט עם עצות להתנהלות כלכלית של משקי בית. על היוצאים לחל"ת, המפונים והפוליטיקאים.

שירה והפרופסור מארחים את כרמי אור, יועצת כלכלית למשקי בית, לשיחה על השאלות הכלכליות, ולא רק כלכליות, הגדולות של החיים. מה באמת חשוב לנו, איפה כדאי לחסוך או לחפש מקור הכנסה, ואיפה מוטב לא להתחשבן יותר מידי. וגם, על עבודה מופרזת, בזבזנות, והתחרות על רמת החיים, ועל אחריות אישית מול אחריות ממשלתית.

הפרופסור מארח את פרופסור אורלי שדה, חוקרת אוריינות פיננסית וקבלת החלטות של משקי בית, לשיחה על הבנה לקויה וטעויות נפוצות בניהול פיננסי, על הטיות פסיכולוגיות שונות ומשונות, על היכולת לדחות סיפוקים, ועל ההשלכות של כל זה על הרווחה. וגם: מה תפקיד הממשלה - לעזור או אולי להזיק פחות?

מה ניתן ללמוד מהמחקר הכלכלי על אושר? איך מודדים אושר? והאם אי שוויון פוגע באושר? בפרק הזה שירה והפרופסור מארחים את ד״ר אריק שרמן, כלכלן חוקר אושר, ועוסקים בקשר שבין אושר לעושר, לבילוי עם הילדים, ספורט, חופשות, לסקס וליוממות, והאם זכייה בלוטו תורמת לאושר.

אתם שאלתם וצוות עושים חשבון משיב. השכלה גבוהה, יוקר המחיה, מדיניות מיסים, תחבורה, ריבית ואינפלציה, פופוליזם ואוריינות כלכלית, ושלל נושאים נוספים עליהם ידון הצוות בפרק.

עושים חשבון מארחים את פרופ׳ משה שעיו לפרק נוסף, הפעם על ההשפעה של מסחר במניות על עמדות פוליטיות וכלכליות. האם עיסוק במניות גורם לאנשים לנוע לכיוון של ימין או שמאל כלכלי? ימין או שמאל מדיני? ומה המנגנון שגורם לשינוי העמדות? וגם, איך עיסוק במסחר משפיע על הבטחון העצמי בהבנת הכלכלה על נשים ועל גברים.

שירה והפרופסור מארחים את חיים הופרט, סמנכ"ל תכנון תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, לשיחה על תמחור ותמריצים במערכת הבריאות ואיך זה קשור לעודף התייעצות עם רופאים מומחים, מחסור המיטות בבתי החולים, ניתוחים מיותרים ואפילו על קשירת מטופלים במחלקות פסיכיאטריות.

מדוע אנו מזדהים עם קבוצה כזו או אחרת? האם זה קשור לעלות מול תועלת? מה ההשלכות הכלכליות והחברתיות של זהות קבוצתית ואיך מצמצמים יריבות בין קבוצות? עושים חשבון מארחים את פרופ׳ משה שעיו שחוקר זהות קבוצתית.

שירה והפרופסור מארחים את אורי צרור, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת בוליגו קפיטל, שמתמחה בהשקעות נדל"ן בארה"ב. בפרק אנו דנים בתרומתן של השקעות אלטרנטיביות לתשואה ולסיכון בתיק הנכסים, וצוללים לעומק התחום של השקעות נדל"ן בארה"ב. צרור מסביר איך בוחרים נכס, איך מממנים את ההשקעה, איך מנהלים את התפעול, מהם הסיכונים, ולמה בוליגו מעדיפה להשקיע במתחמי דיור להשכרה במדינות רפובליקאיות ולא בדמוקרטיות.
הפרק בחסות בוליגו קפיטל.

פרופ' אסטבן קלור, מומחה לחקר הטרור, מספר ל"עושים חשבון" על מחקרו על הטרור. נגלה אם טרור הוא כלי אפקטיבי והאם הריסת בתים מסייעת לצמצומו? איך אבטלה משפיעה על הפרופיל של המחבל וכיצד מגיבים קורבנות פשעי השנאה?

שירה והפרופסור מארחים את ד״ר לביב שאמי, שחקר את תחום המשכנתאות בישראל, ולומדים על טעויות בבחירת משכנתא, על פופוליזם של המחוקקים, ועל ההשלכות הכלכליות של עליית הריבית, ובפרט: האם עליית האינפלציה והריבית באמת מייקרים את החזר המשכנתא לאורך זמן

הפרופסור ושירה מארחים את פרופ' ישי יפה, ולומדים על העלויות הנסתרות בקרנות הפנסיה, מה ניתן לעשות כדי להגביר את השקיפות לחוסכים והאם נכון לבנות גשרים מכספי קרנות הפנסיה או להשקיע בהון-סיכון.

שירה והפרופסור בפרק חדש עם נוחם אוחנה, מייסד אתר "מידרג" על כמה שווה אינפורמציה, על ערכים בעסקים, על חופש כלכלי ואיך כדאי לבחור נותן שירות. וגם, למה מידרג לא מנהלת רשימה שחורה של בעלי עסקים. פרק בשיתוף מידרג.

בפרק זה אנחנו עונים לשאלות שונות של העוקבים, כמו השפעת שינוי תקרת הפטור ממס על השכרה, דרך החשיבות של בנק מרכזי בכלכלה מודרנית, מה כדאי לעשות בשביל לתרום לצמיחה הכלכלית והרווחה, ומדוע יש מעט מאוד פרופסורים לכלכלה שמתבטאים בתקשורת, ועוד ועוד.

שירה והפרופסור מארחים את אסטבן קלור, פרופסור לכלכלה מהאוניברסיטה העברית, שמתאר את המחקר שלו על הדיקטטורה בארגנטינה, על דיכוי אלים של הצבא ככלי בידי בעלי ההון ועל הנזק ארוך הטווח של הדיקטטורה. הכל מזווית של כלכלן שגדל בצל שלטון החונטה הצבאית.

שירה והפרופסור מארחים את אמיר איל, יו"ר אינפיניטי, לעוד פרק על השקעות, הפעם נעסוק בניתוח פרויקטים, חברות והזדמנויות עסקיות אחרות, במטרה להבין איך בוחנים הזדמנויות השקעה שונות: מניות, אג"ח, סטארטאפים, נדל"ן והשקעות אלטרנטיביות.
הפרק בחסות בית ההשקעות אינפיניטי.

איך שליטת המדינה ברישוי ובמחירי המוניות הובילו למחירים הגבוהים שכולנו משלמים ולמחסור במוניות בשעות השיא? בפרק הפרופסור ושירה מדברים על היצע וביקוש בתחום השירותים והמוצרים ועל ההיגיון בהתערבות ממשלתית (וכן - גם על אובר).

מדוע המדינה מעניקה הטבת מס לתיירים? שירה והפרופסור מארחים את יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, ולומדים ממנו על התיירות הנכנסת, במה מושקע תקציב משרד התיירות, ומדוע הוא סבור שתכנית האוצר לביטול הפטור ממע"מ לתיירים שגויה. הפרופסור לא משתכנע ומסביר למה הפטור ממע"מ לתיירים לא סביר.

הפרופסור מסביר לשירה את הסכנה החמורה לכלכלה מיישום הרפורמה המשפטית, או כפי שהוא טוען המהפכה השלטונית. מקדמי הרפורמה לא מקבלים את הביקורת, למרות ההסכמה הגורפת בין חוקרי הכלכלה בארץ ובעולם, והפרופסור מסביר מדוע הטיעונים שלהם לא רציניים.

שירה והפרופסור מארחים את הכלכלן ד"ר יובל אופק-שני, שמסביר מדוע רצוי שממשלת ישראל תגדיל את התקציבים האזרחיים ותיקח יותר אחריות על אזרחי המדינה בתחום החינוך, הבריאות ועוד, גם במחיר של הכבדה משמעותית בנטל המס, כל זאת למען הרווחה והשוויון. הפרופסור לא משתכנע, ומסביר מדוע.

שירה והפרופסור לומדים מאמיר איל, יו"ר אינפיניטי, על השיקולים השונים של מנהלי ההשקעות בתיקי נכסים ובפרט בתיקי הפנסיה, על תיקים מנוהלים לעומת תיקי מדדים ועל ניהול תיקי מדדים, על העמלות, על תמונת ההשקעה הגדולה - השכבות השונות של החסכון לפרישה - ועוד מגוון סוגיות וטיפים לחוסכים.
הפרק בחסות בית ההשקעות אינפיניטי.

שירה והפרופסור מארחים את אירה דיאמנדי, שחקרה את העלות למשלם המיסים בסבסוד פרויקטים לשכירות מוזלת, ולומדים על שלל הטבות שהיזמים מקבלים מממשלת ישראל, ללא שקיפות תקציבית, ובעלות אדירה, וכמה מתוך העלות הזו מתגלגלת בסופו של דבר לבני המזל שזוכים בהגרלה לדיור מסובסד. השלושה דנים ברציונל הכלכלי חברתי או נכון יותר בהעדרו.

האזנה נעימה!

שירה תוהה מה לעשות עם הכסף? האם יש אמת אצל המומחים שמציפים אותנו בכתבות ופרסומות שונות, ומבטיחים לנו שממש כדאי לנו לתת להם את הכסף שלנו? הפרופסור מפרק את הטענות של המומחים השונים ומדבר על החשיבות בפיזור סיכונים גם בחיים האישיים

שירה תוהה למה את אותו המוצר, שמחירו גבוה בישראל, היא יכולה לקנות במחיר נמוך בהרבה במדינות אחרות, בעיקר במדינות פחות עשירות. הפרופסור משיב ומרחיב על שקילות כוח הקניה, על מדד הביג מק של האקונומיסט, על "המחלה ההולנדית," ועל איך כל זה קשור לטענה שישראל עקפה בתוצר לנפש מדינות רבות בעשור האחרון.






https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/25/iasa-heshbon-expensive/

שירה והפרופסור מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, לפרק נוסף, והפעם לומדים ממנו כלכלת רצועת עזה, על ההבדלים בינה ובין כלכלת הרשות הפלשתינית ועל יחסי הגומלין עם כלכלת ישראל

האזנה נעימה!







https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/11/eden-heshbon-gaza/

שירה והפרופסור במפגש נוסף עם פרופ' ויקטור לביא על שיטת השוברים, הסללת הילדים לחינוך טכנולוגי, הנזק של ארגוני המורים, הכשרת המורים, חינוך נפרד למחוננים ונושאים נוספים.









https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/27/panda-hesbon-education/

שירה והפרופסור במפגש נוסף עם פרופ' יונה רובינשטיין, הפעם על המאפיינים של היזמים והעצמאים, ועל הקשר בין יזמות לאפליה.

האזנה נעימה!








https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/14/panda-heshbon-entrepreneurship/

שירה והפרופסור מארחים את פרופסור ויקטור לביא לשיחה על ההשתלטות של כלכלנים על תחומים נרחבים במחקר בחינוך. על הקשר בין תשומות כמו תקציב, גודל הכיתה, ומיחשוב להישגי התלמידים, על האפקטיביות של תמריצי מורים ועל הייחודיות (המזיקה) במבנה מערכת החינוך בישראל. כיצד ניתן לשפר את המערכת, ומי חוסם רפורמות מועילות?

האזנה נעימה!








https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/24/panda-heshbon-education/

שירה והפרופסור מארחים את פרופ' יונה רובינשטיין ולומדים ממנו על אפליה בשוק העבודה, ובפרט על המחקר שלו על האפליה העדתית בישראל בעבר והיום.

האזנה נעימה!








https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/13/metro-heshbon-discrimination/

שירה והפרופסור מנתחים חלק מההבטחות הכלכליות של המפלגות מימין ומשמאל: דיור בר השגה, פעוטונים במימון ציבורי, והגדלת קצבאות הזקנה.

האזנה נעימה!







https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/29/metro-heshbon-election-promises/

האם כדאי לעודד שוטרים להגיע מהר לזירת הפשע והאם נוכחות שוטרים מקטינה פשע? שירה והפרופסור מארחים את ד"ר שרית וייסבורד לשיחה על פשע ואכיפת חוק מנקודת מבט כלכלית.

האזנה נעימה!








https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/07/doors-hesbon-crime/

שירה והפרופסור מארחים את ד״ר אורן דניאלי, חוקר כלכלת עבודה, ומדברים על ההשפעה של שכר המינימום על אבטלה, יוקר המחייה והרווחה.

האזנה נעימה!







https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/25/doors-heshbon-minimum/

שירה והפרופסור מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, ולומדים ממנו שיעור על הכלכלה הפלסטינית, על יחסי הגומלין בינה לבין כלכלת ישראל ועל השפעת המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל על הכלכלה הפלסטינית. הם דנים בסוגיות רבות- התשואה (השלילית) להשכלה, מדיניות המיסוי, היתרי עבודה, ועוד.

האזנה נעימה!









https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/11/wesure-heshbon-palestine/

הפרופסור מסביר לשירה כיצד נוצרת אינפלציה ומנמק מה רע ומה טוב בה. איך בולמים את האינפלציה ומתי בלימת אינפלציה בכלל אפשרית?

האזנה נעימה!






https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/01/panda-hesbon-inflation/

כולם מדברים על אינפלציה. שירה מציעה לדבר על האינפלציה שתוקפת אותנו. הפרופסור בעד, אבל מתעקש לדבר קודם על מה זה כסף וכיצד הוא נוצר בכלכלה מודרנית.

האזנה נעימה!








https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/17/wesure-hesbon-whats-money/

רעיון המיקרו-אשראי זיכה את הוגיו בפרס נובל, אבל בשטח לא עזר לעניים להקים עסקים ולהחלץ מעוני. בפרק שירה והפרופסור עוסקים בתקווה לצמצום העוני העולמי, באכזבה ובהצלחה, ואיך שתי פרות יכולות לשנות את המצב.

האזנה נעימה!







https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/03/geely-hesbon-microcredit/

גביית המיסים בשנת 2022 עולה על התחזית ורבים טוענים שיש להחזירם לציבור: להוריד את שיעורי המס, להשקיע בתשתיות למען העתיד, או להגדיל את התקציבים החברתיים. שירה תוהה מה זה בכלל עודפי גבייה ומדוע הפרופסור מתנגד להחזירם לציבור.

האזנה נעימה!











https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/19/lexux-hesbon-spare-taxes/

שירה מציגה את ההטבות השונות שמקבלים חיילים משוחררים והפרופסור מסביר את נזקן - הבזבוז, האפליה, והעוול לחיילים. וגם: למה שהמדינה תממן את הטיול לחו"ל שאחרי הצבא?

האזנה נעימה!








https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/06/dent-heshbon-soldiers/

ממשלת השינוי לא מסתפקת בהרחבת היצע הדירות במטרה להוריד את יוקר הדיור -כמו הממשלה הקודמת, גם היא מקדמת מהלכים שכבר ברור שהם מזיקים, כמו מיסוי כבד של משקיעים בדירות וחלוקת דירות מסובסדות בכבדות בהגרלה. שירה הדס והפרופסור מנתחים כיצד מהלכים אלו מזיקים לשוק הדיור.

האזנה נעימה!








https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/23/canabd-heshbon-apartment/

גיל והפרופסור נוברים בדו"ח הכנסות המדינה, ומנסים להבין למה העשירון העליון והתחתון משלמים את אותו שיעור המס יחסית להכנסתם, ומדברים על פרוגרסיביות מערכת המס, על מה צריך להיות סך היקף המיסוי, ואיך זה קשור לעוני ומדידתו.

האזנה נעימה, גיל ועומר!




https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/08/dent-heshbon-state-income/

.גיל והפרופסור מדברים על צריכה ראוותנית ואיך היא קשורה למלכודות עוני




https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/24/canabd-heshbon-show-off/

למה כל כך חשוב לכלכלנים דווקא מדד התוצר לנפש? בפרק השלישי והאחרון בסדרה, גיל והפרופסור דנים בבעיות במדידת התוצר, ועוסקים בקשר שבין תוצר לרווחה.

האזנה נעימה!


https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/10/doors-heshbon-tozar-c/

פוליטיקאים אוהבים פיקוח מחירים למרות שהעובדות והתאוריה הכלכלית מראות שמדובר ברוב המקרים באמצעי לא מועיל ואף מזיק. הפעם עושים חשבון מארחים את רועי גרון לפרק המשך על יוקר המחייה. הפרק הראשון "למה כל כך יקר לחיות בישראל" זמין בפודקאסט "כשבגרוש היה חור"



https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/27/panda-heshbon-pikuach/

גיל והפרופסור עוסקים בשלוש השיטות לאמידת התוצר, ומתעמקים באמידת תרומת הממשלה לתוצר ובהבדל שבין תרומה כלכלית לתרומה חשבונאית. גיל תוהה לגבי ההיגיון בשיטה, הפרופסור מסביר, וגם מסכים עם הביקורת, ולסיום פונים לשאלות מהמאזינים.

האזנה נעימה!






https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/14/shchackim-heshbon-tozar/

גיל תוהה מה זה התוצר, כיצד מודדים אותו, מה מסביר את התוצר, ולמה כלכלנים כל כך אובססיבים לגבי
צמיחה כלכלית - צמיחת התוצר לנפש. הפרופסור מסביר, ומתעמק בשלוש הדרכים לאמידת התוצר.

האזנה נעימה!





https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/27/8200-heshbon-product/

מהפיכת הטכנולוגיה מאפשרת חיבור היצע עם ביקוש בצורה יעילה וחסרת תקדים, ויצרה שינוי אדיר בשוק העבודה. גיל והפרופסור מדברים על החשיבה השמרנית, שלא רואה את ההזדמנות לשיפור הרווחה, אלא את האיום על מבנה שוק העבודה המסורתי של מעסיקים ועובדים, ועל כך שפוליטיקאים חרוצים כבר נרתמים לפגוע בחופש העיסוק במטרה להגן על העובדים.

האזנה נעימה, גיל ועומר




https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/14/8200-heshbon-haltura/

מייצוא צמחי נוי, דרך בודקי רעשים, ועד מתקני גגות משופעים, שפע מקצועות שונים ומשונים דורשים רישוי בישראל. גיל והפרופסור מדברים על הגנת הציבור ועל הגנת הקרטל נגד הציבור, איך זה שדווקא בישראל הרשימה ארוכה ומתארכת, ומי בדיוק בעל הסמכות בנושא.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/31/panda-osimhesbon-profession/

למה מגבילים אותנו בזמן ישיבה במסעדה? למה בתי קפה מבוקשים נסגרים? גיל והפרופסור מדברים על משאבים במחסור, על כשלי שוק, על תמחור לקוי, ואיך כל זה קשור לנורמות חברתיות ולכוחו של ההרגל.

האזנה נעימה,
גיל ועומר.


https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/16/hairegen-osimheshbon-eating/

מדוע בוגרי מערכת החינוך הממלכתית הערבית נעדרים כלים להשתלבות בהשכלה גבוהה ובשוק העבודה? אטילה והפרופסור מארחים באולפן את ד"ר מריאן תחאוכו, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן למדיניות כלכלית, באוניברסיטת רייכמן, שמסבירה על הפערים בין החינוך העברי והערבי בישראל, מדוע בכלל יש שתי מערכות חינוך נפרדות, מדוע הישגי התלמידים הערבים כל כך נמוכים, ומי הקבוצה יוצאת הדופן.

האזנה נעימה,
עומר ואטילה.



https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/02/exelence-osimheshbon-mamlachti-aravi/

אטילה והפרופסור מארחים באולפן את ד"ר מריאן תחאוכו, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן למדיניות כלכלית, באוניברסיטת רייכמן. הד"ר חושפת נתונים מדאיגים לגבי התעסוקה וההכנסה של גברים בחברה הערבית, ואיך כל זה קשור לצמיחה הכלכלית בישראל ולרווחת הציבור הערבי והיהודי.

האזנה נעימה,
אטילה ועומר.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/16/panda-osimheshbon-aravim/

בועז ארד, מייסד התנועה הליברלית החדשה, מסביר לאטילה ולפרופסור שהגיע הזמן לוותר על מיתוס צבא העם ולוותר על גיוס החובה. ההסבר מעורר ויכוח ודיון על חוסר היעילות והבזבוז בצה"ל, על אי הצדק, ועל הסכנות במעבר לצבא "התנדבותי", והסכנות בהיאחזות בצבא העם, והאם המעבר לצבא בתשלום בכלל אפשרי.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/06/panda-osimheshbon-army/

האם הרפורמה שהוביל משרד האוצר להחלפת אג"ח המיועדות לפנסיה בביטוח תשואות היא מהלך נכון? השבוע, פרופסור ברנע מצטרף לפרופסור מואב כדי להסביר לאטילה מדוע הרפורמה שעברה תחת הרדאר מסוכנת, ומהן טעויות משרד האוצר בהבנת שוק ההון ותחום הביטוח, שהובילו למהלך שגוי.


האזנה נעימה!


https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/21/rd-osimheshbon-reforma/

הממשלה העבירה רפורמות חדשות במגוון נושאים: דיור, חניה, תחבורה, כשרות ועוד רבים. בפרק הזה, הפרופ' מסביר לאטילה למה הוא לא מרוצה, ומי הולך לשלם, שוב, על חצי עבודה.

האזנה נעימה,
אטילה ועומר.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/07/panda-osimheshbon-takzim-reforms/

האם מוטב להעדיף חקלאות מקומית על פני ייבוא בגלל ההובלה והפגיעה באיכות הסביבה? האם ציפוף האוכלוסיה במרכז מיותר כי אנשים עובדים יותר מהבית? ואיך ייתכן שפיזור האוכלוסייה יקר אם יוקר המחייה נמוך יותר בפריפריה? אטילה והפרופסור בפרק הרחבות בתגובה לביקורת מהמאזינים.
האזנה נעימה,
אטילה ועומר.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/24/tizmoret-osimheshbon-ecology/

אטילה והפרופסור עושים כבוד לפרופ' ג'ושוע אנגריסט הישראלי-אמריקאי על זכייתו בנובל בכלכלה. הפרופ' מסביר לאטילה את התרומה של הזוכים בפרס למחקר הכלכלי, ובפרט כיצד הם שינו את התחום לטובה אבל גם קצת לרעה. וגם: איך זכייתו של אנגריסט קשורה לפרק קודם בפודקאסט על בריחת המוחות.

האזנה נעימה,
אטילה ועומר.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/14/jamesrichardson-osimheshbon-nobel/

האידיאל הישראלי שם את פיזור האוכלוסייה והפרחת השממה במרכז, אבל אולי הגיע הזמן דווקא לעזוב את השממה ולרכז את האוכלוסייה?
אטילה תוהה איך אפשר להזניח את מרחבי הנגב והגליל והפרופסור מסביר מה אפשר ללמוד מהניסיון בישראל ומהמחקר הכלכלי

האזנה נעימה,
עומר ואטילה.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/26/telofan-osimheshbon-shmama/

מפעם לפעם, בעקבות מצוקת שוכרי הדירות, עולה ההצעה לאסדר את שוק השכירות. האם רגולציה ופיקוח על שכר הדירה הם חלק מהפתרון? מה ניתן ללמוד מהנסיון בעולם ובישראל?
אטילה שואל ומקשה והפרופ' משיב.

האזנה נעימה
עומר ואטילה.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/12/panda-osimheshbon-pikuach-schar-dira/

החקלאים מתנגדים להסרת חסמי יבוא של תוצרת חקלאית, טוענים שהבעיה היא בפערי התיווך ושייבוא חופשי בכלל לא מוריד את יוקר המחיה. אטילה מנסה להבין מה מכל זה נכון והפרופ' יורה.

האזנה נעימה,
עומר ואטילה.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/30/revoptic-osimheshbon-haklaim/

משבר הקורונה הפך את עולם הרפואה לעולם שקוף, שנחשף לעיני כל על תחלואיו והמיליארדים שנשפכים לתוכו. האם זה מספיק, וכמה שווה הבריאות של כולנו? אטילה והפרופ' מארחים את פרופ' קובי גלזר לשיחה על כלכלת בריאות.

האזנה נעימה,
עומר ואטילה.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/16/kidiwatch-osimheshbon-money/

פוליטיקאים, מנהלים, וכל אחד ואחת מאיתנו צריכים לקבל החלטות, לעיתים קשות, למרות מידע רלוונטי חסר. האם כדאי לסמוך רק על ההיגיון או שכדאי לפנות אל הרגש לסיוע בקבלת החלטות? אטילה והפרופסור מארחים את פרופ' צחי גלבוע, מומחה לתיאוריה כלכלית מאוניברסטית ת"א לשיחה על קבלת החלטות.

האזנה נעימה,
עומר ואטילה.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/02/soham-osimhesbon-descision-making/

האם צריך לבחור בין ילדים רבים לבין רווחה כלכלית? לקצב צמיחת האוכלוסייה ולגודלה השפעות כלכליות מורכבות על מגוון תחומים כמו הצמיחה הכלכלית, הרווחה, יוקר הדיור, הצפיפות בכבישים, איכות הסביבה ועוד ועוד.
האם באמת ישנה בעיה?

האזנה נעימה
עומר ואטילה.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/19/landoor-osimheshbon-kids/

מדינות עם ממשלות מתפקדות, שמסוגלות לגבות מיסים ולספק בטחון, חוק וסדר, ובכך להגן על הקניין הפרטי, קריטיות לצמיחה כלכלית. אבל מדוע התפתחו מדינות כבר לפני אלפי שנים באזורים מסויימים ולא באחרים, ואיך כל זה רלוונטי להבנת הפערים בתוצר לנפש בעולם.
האזנה נעימה,
עומר ואטילה

https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/04/4door-hesbon-medinot/

חוקרים צעירים באוניברסיטאות בוחרים לעזוב את ישראל וללכת לחקור בחו"ל. הפרופסור מסביר לאטילה איך מבנה השכר באוניברסיטאות בישראל, בפרט תוספות שכר המבוססות על ותק ועל גיוס תקציבי מחקר ללא תגמול על הצטיינות במחקר, עומד מאחורי בריחת המוחות ואיך האקדמיה מעידה על תופעה נרחבת אף יותר.

האזנה נעימה,
עומר ואטילה.

בפרק זה אנחנו מארחים את ד"ר טלי רגב, כלכלנית מהמרכז הבינתחומי, שחוקרת אפליית נשים. ד"ר רגב מסבירה לנו מהי בכלל אפליה, מהי "אפליית טעמים" ומהי "אפלייה סטטיסטית", למה קשה לזהות אפליה בנתונים, ומה בכל זאת המחקר המרתק שלה מלמד אותנו.

האזנה נעימה,
אטילה ועומר.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/09/seker-osimheshbon-women-discrimination/
האזנה נעימה,
עומר ואטילה

האם רצוי לוותר על יעילות למען שוויון וצדק? ומה זה בכלל יעילות כלכלית?
הפרופסור מנסה לשכנע את אטילה שדווקא בחירה ביעילות על חשבון הצדק והשוויון תתרום לרווחה של הציבור, כולל החלשים.

האזנה נעימה,
אטילה ועומר.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/25/achva-osimheshbon-yeilut/

האם ראוי שהממשלה תדחוף אותנו בעזרת מניפולציות להתנהג בצורה כזו או אחרת? השבוע, פרק נוסף עם פרופ' אריאל רובינשטיין והפעם על דחיפות קטנות או נאדג'ים (nudge) ועל ביקורתו של רובינשטיין.

האזנה נעימה,
אטילה ועומר.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/09/panda-osimheshbon-manipulations/

לפרופ' אריאל רובינשטיין יש ביקורת חריפה על כלכלנים שמשתמשים בתאוריה הכלכלית כמקור סמכות וממליצים על מדיניות רצויה. פרופ' רובינשטיין, חתן פרס ישראל בכלכלה,התארח והסביר את ביקורתו, ופרופ' מואב ניסה להתמודד עם הטענות. אז מי מהפרופסורים שיכנע את אטילה?

האזנה נעימה,
עומר ואטילה.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/02/panda-osimheshbon-professorim/

האם קיצור שבוע העבודה, ללא פגיעה בשכר, יתניע את הכלכלה ויתרום לתעסוקה? למרות שלעבוד פחות ולהמשיך לקבל את אותו השכר יכול להישמע טוב, הפרופסור מסביר לאטילה שמדובר בתכנית שתפגע ברווחה ובוודאי לא תניע את הכלכלה.

האזנה נעימה,
עומר ואטליה.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/25/tapuach-osimheshbon-short-work-week/

ועדי עובדים במגזר הפרטי מבינים את מגבלות הכוח, ואין להם עניין לסחוט את המעסיק בצורה מופרזת, שתוביל לפשיטת רגל, ובכוחם להגן על העובדים בפני נצלנות המעסיקים. ובכל זאת, הפרופסור מנסה לשכנע את אטילה שגידול משמעותי בהיקף ההתארגנות במגזר הפרטי יוביל לפגיעה בשכר ובהזדמנויות התעסוקה של העובדים החלשים ולעלייה ביוקר המחייה, ולפגיעה משמעותית ברווחה של רוב הציבור.

האזנה נעימה,
עומר ואטילה.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/19/toneline-osimheshbon-unions-migzar-prati/

ההסתדרות והוועדים עוזרים לחלשים? חישבו שוב.
הפרק השני בסדרה על ועדי העובדים וזכות השביתה, הפעם הפרופסור ואטילה מדברים על שביתות והסכמי שכר במגזר הציבורי, על הסחטנות, על הקביעות, ועל היד החמדנית שנשלחת לכיסי הציבור.

האזנה נעימה,
אטילה ועומר.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/11/liorshapira-osimheshbon-vaad-ovdim-p2/

איגודי עובדים שינו את עולם העבודה במאה העשרים, אבל האם הם יעילים בעידן הנוכחי? האם הסחטנות של הוועדים הגדולים תורמים או מזיקים לזכויות העובדים, ולאן נעלם השאלטר המפורסם?

האזנה נעימה,
אטילה ועומר.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/30/familysounds-heshbon-vaad-ovdim/

אחרי שהפרופ' החליט שצריך לשלם גם על חניה וגם אגרות גודש, אטילה מבקש ללכת לקראת הציבור, ודורש השקעה בתחבורה ציבורית. מה הם אתגרי התחבורה בישראל ומה הפתרונות שישפרו את הניידות ואיכות החיים של הציבור?

האזנה נעימה,
אטילה ועומר.

כולנו תקועים שעות בפקקים מידי יום. הכבישים עמוסים. הנהגים עצבניים. מיליארדים נזרקים לפח. האם זו גזירת גורל? לא בטוח. אגרת גודש ותשלום עבור גודל הרכב שבו אתם נוסעים ישכנעו אתכם לוותר על הרכב הפרטי ועל הג'יפ הענקי, ולהתחיל לחשב מסלול מחדש.

האזנה נעימה,
אטילה ועומר.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/17/toneline-osimheshbon-jeep/