עושים פסיכולוגיה

מה תרצי להיות כשתהיי גדולה? מה החלום שלך ואיך אתה חושב שהוא יכול להתממש? השאלות האלו מעסיקות את כולנו במהלך החיים והתשובות אליהן משתנות בכל פעם. אנחנו מתבגרים, הרצונות שלנו משתנים, פרמטרים אחרים נכנסים לתמונה ואנחנו חושבים לא פעם כיצד אנו באמת רוצים לעצב את חיינו. 
אבל האם אי פעם עצרתם לשאול איך מלכתחילה נוצרת הזהות התעסוקתית שלנו? עד כמה העבודות של הורינו וחברינו משפיעות על הבחירות שלנו? באיזה אופן כדאי לגשת לחיפוש אחר העבודה המתאימה לנו? וכיצד אנו יכולים לחדד את הרצונות שלנו ולהבין מה החוזקות שלנו? 
על כל השאלות החשובות הללו תענה פרופ' הדסה ליטמן עובדיה, פסיכולוגית תעסוקתית שעמדה בראש המגמה לפסיכולוגיה ארגונית ותעסוקתית במשך עשור, וחברה בועד המנהל של ארגון החוזקות העולמי.

לכאורה אכילה היא עניין פשוט- כשהבטן מקרקרת הגוף מסמן לנו שיש צורך באנרגיה, אנחנו אמורים לאכול עד שובע, וזהו. אבל הנוסחה הבסיסית הזו כבר לא ממש עובדת בצורה הזו. אנחנו מצ'פרים את עצמנו עם אוכל, מענישים את עצמנו עם אוכל, אוכלים יותר מידי או פחות מידי ובעיקר מתעסקים באוכל הרבה יותר מידי. אז מה יש בו, באוכל, שמפעיל אותנו כל כך? מהן הסיבות השונות שגורמות לנו לאכול יותר או פחות ממה שהגוף שלנו צריך? ובאיזה שלב נוצר הקשר האדוק בין אוכל, משקל ודימוי עצמי? הפעם מתארחת טל חמרה ששון, תזונאית קלינית, מייסדת תזונה קשובה ומנחת הפודקאסט "קשובה".

אנחנו נעשה הכל בשבילם אבל לפעמים אנחנו לא יכולים לסבול אותם. הם אלו שהכי מצחיקים אותנו, אבל גם אלו שיכולים לעצבן אותנו מהר יותר מכולם. האחים והאחיות שלנו- אלו איתם אנו חולקים את מערכת היחסים הארוכה ביותר בחיינו. מערכת יחסים סבוכה ומסועפת הכוללת תחרות על תשומת לב ומשאבים. מערכת יחסים בה לומדים לבצע משא ומתן, לריב, להשלים, לשנוא ולאהוב. בפרק הזה ד"ר אבידן מילבסקי, חוקר יחסי אחים במחלקה לפסיכולוגיה אוניברסיטת אריאל, מסביר כיצד סדר הילודה, המגדר, פער הגילאים, כמות האחים משפיעים על ההתפתחות שלנו? באיזה אופן מערכת יחסים מיטיבה עם אחינו יכולה להועיל לנו? והאם באמת יש תכונות אופי בולטות לאחים בכורים, אמצעיים וצעירים?

כיצד לבוש משפיע על הרגשות ומצבי הרוח שלנו? איך בגדים יכולים לסייע בוויסות רגשי? ומהו הקשר בין הלבוש שלנו לבין תפיסת העצמי והביטחון העצמי?
 בפרק זה של "עושים פסיכולוגיה", ד"ר מעיין בוימן משיטה מארחת את ד"ר טלי סטולובי, עובדת סוציאלית וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של הלבוש, ומזמינות את המאזינים לחשוב מחדש על הבחירות האוטומטיות שלנו בארון הבגדים, ועל ההשפעה העמוקה שיש ללבוש על עולמנו הפנימי.

לפעמים אני עצוב ולפעמים - שמח. עוזי חיטמן ז"ל שר עלינו, על האדם שאנחנו- כזה שכבר מינקות מתחיל לחוות רגשות מובחנים. רגשות. לכאורה- דבר כל כך פשוט וטבעי. אם יש לכל בני האדם רגשות, והם קיימים בנו מהרגע הראשון כמעט, אז היינו מצפים שפשוט נקבל אותם, נתייחס אליהם בחמלה, בסבלנות, בהבנה. פשוט- נרגיש אותם, כמו הילד שבשיר- נקבל את החוויות הרגשיות כחלק מהחוויה האנושית. אבל – מהר מאוד אנחנו מגלים שרגשות הם טבעיים, הם אנושיים, הם משותפים לכל בני האדם בכל הגילים- ולמרות זאת- ה"פשוט לקבל אותם" – לא מתקיים. בפרק הזה, ד"ר מעין בוימן משיטה מארחת את ד"ר אלינער פרדס לשיחה על רגשות- מהם רגשות, איך כדאי להתמודד איתם? מה זה אומר להיות "מחובר" לרגשות, מה המחיר של ניתוק רגשי ועוד.

בפברואר 2015 הרשת געשה בניסיון למצוא תשובה חד משמעית- האם שמלה בתמונה מסוימת היא בצבעי זהב ולבן, או כחול ושחור? התופעה הוויראלית הזו הדגימה כיצד אנשים שונים יכולים לראות את אותו הדבר בדיוק- בצורה שונה לחלוטין.
בפרק זה מתארח פרופ' צבי גנאל מאוניברסיטת בן גוריון, מומחה בתחום התפיסה החזותית. יחד נבחן את הגורמים המשפיעים על האופן בו אנו תופסים את המציאות, נשווה בין תפיסת המציאות של מבוגרים וילדים, ונחקור את הפסיכולוגיה מאחורי אשליות ויזואליות מתעתעות. 
אז האם המציאות היא אובייקטיבית או שהיא תלויה בעיני המתבונן?

תמיד אמרו לכם שאתם ביישנים אבל תחושת הבטן אומרת לכם שזה קצת מעבר לביישנות. אתם נכנסים לחדר מלא באנשים והבטן מתהפכת. יש תחושה שכל העיניים אליכם ומהפחד שתענו משהו מביך אתם נתקעים בשולחן. יש לכם המון מה לתרום לשיחה אבל הפחד משתלט ואתם נשארים בשקט. אלו רק חלק מהסימנים לחרדה חברתית. הפעם ד"ר מרים לבין גורן, פסיכולוגית קלינית ומטפלת בשיטת הCBT, מסבירה איך חרדה חברתית באה ליידי ביטוי וכיצד ניתן להתמודד איתה.

מתי בפעם האחרונה בהיתם בתקרה ולא עשיתם כלום? אם זה כן קרה, כנראה שנתקעתם במקום שאתם לא רוצים להיות בו או נגמרה לכם הסוללה בטלפון. אבל למה תחושת השיעמום כן חשובה? ומהו בכלל שיעמום? הפעם ד"ר גדי און, פסיכולוג, חבר סגל באונ' הפתוחה, חוקר ומרצה על שיעמום, סקרנות ועל טעם ותוכן בחיים, מגיע לנפץ את כל מה שאי פעם חשבנו על שיעמום- האם מותר לנו פשוט להשתעמם? ואם כן, איך יוצאים משיעמום ולא נתקעים בו? מה התפקיד של השיעמום ואיך הוא משפיע עלינו?

תודעה מעסיקה את האנושות מאז ומעולם, אך האם ייתכן שאי פעם נמצא תשובה להיכן היא נמצאת? האם היא נמצאת במוח או מהות רוחנית בלי התגלמות פיזית כפי שטענו הדואליסטים? האם לבעלי חיים יש מודעות? והאם למחשבים תהיה מודעות? הפעם פרופ' למדעי המוח בבית-הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ליעד מודריק, עונה על כל השאלות הקשות בנושא תודעה ומודעות.

כשדור שפיר ז״ל עדיין עבד איתנו, הוא ביקש שנקליט פרק על הפגיעה המוסרית איתה הוא התמודד בעקבות אירוע במבצע צוק איתן. לא יכולנו לדמיין לעצמנו שבשבעה באוקטובר, הוא יירצח יחד עם בת זוגו סביון קיפר ז״ל והפרק יהפוך מפרק בהשתתפותו לפרק לזכרו.
הפעם מתארחים הוריו של דור, איציק ומרים, פרופ׳ יוסי לוי בלז, מומחה בטראומה ומניעת התאבדות וענת אוחיון, הפסיכולוגית של דור לשיחה על פגיעה מוסרית- פגיעה בה האיום הוא לא על גופנו הפיזי אלא על המוסר שלנו. מהי פגיעה מוסרית? האם ניתן למנוע אותה? האם היא תלויה בדפוסי אישיות מסוימים ומי נמצא בסיכוי גבוה יותר להתמודד עימה?

האם לשים נודניק בבוקר? מה לאכול הפעם? האם לסדר קודם כל את פינת האוכל ואז את הסלון או ההפך?  האדם הממוצע מקבל 35,000 החלטות ביממה. איך זה משפיע עלינו או במילים אחרות איך לעזאזל מקבלים החלטות? בפרק הזה מתארח אלעד מיכאלביץ'-סוקר, פסיכולוג חברתי, מאמן אישי ודוקטורנט לפסיכולוגיה לשיחה על קבלת החלטות. למה זה כל כך קשה לקבל החלטות? האם יש דבר כזה החלטה טובה? ואיך אפשר לשפר את תהליך קבלת ההחלטות שלנו?

הוא מאחר לי לדייט אז אני חושבת שהוא לא בעניין או רגוע מכך, נפגש עם מישהי אחרת. אני אמא גרועה כי הילדה פספסה את החוג שהיא אוהבת בגלל שאיחרתי. ההצלחה שלי היא מקרית אבל הכישלון הוא לגמרי בגללי. אלו רק חלק מעיוותי החשיבה בהם אנחנו מזינים את עצמנו. עיוותים שיכולים להתפתח לדפוסים של ממש עד כדי תחושות דיכאון וחרדה. אז איך אנחנו יכולים להיות קצת יותר סלחנים כלפי עצמינו וכלפי אחרים? שיטת הCBT צברה תאוצה בשנים האחרונות, בדיוק משום שהיא גורמת לנו לבחון את נקודת המבט שלנו על עצמינו ועל אחרים. בפרק הזה נארח את אשחר שורק, פסיכולוגית חינוכית מתמחה, מרצה באונ' הפתוחה ומרצה להורים, שתסביר לנו מאיפה הגישה הגישה, תספר לנו על הרכיב הקוגנטיבי שלה ותציג לנו עיוותי חשיבה שונים לסיטואציות שכולנו מכירות ומכירים.

זה לא סוד שלכולנו יש סודות- מהמתכון הסודי של סבתא ועד הפנטזיות המיניות. מגיל קטן אנחנו לומדים שיש מותר ואסור שבמרחב שבניהם מסתתרים הסודות. חלקם סודות שבמרוצת השנים מתבררים לנו כקטנים וחלקם סודות כמוסים ביותר, כאלו שקשה לנו להודות אפילו בפני עצמינו שקרו. הבעיה עם סודות היא שמגיל קטן משדרים לנו מסרים כפולים- ספרו הכל לאמא ואבא, אבל יש דברים שלא כדאי לספר לאף אחד. בפרק מיוחד לקראת האחד באפריל, יום השקרים והשוטים, נארח את נעמה מוזס, מטפלת זוגית ומשפחתית, מטפלת CBT, סופרת ומשוררת, שתסביר לנו מה ההבדל בין סוד לשקר, למה אנחנו צריכים כל אחד מהם, איך הם באים ליידי ביטוי בחיינו ואילו מחיר הם גובים מאיתנו?

בשנת 1848 פיניאס גייג', מנהל עבודה חרוץ וטוב לב, פיקח על הזזת סלעים כבדים ממסלול הרכבת שעתידה להיבנות. הזזת הסלעים התבצעה על ידי דחיפת אבק שריפה אל החריצים בסלע עזרת מוט ברזל. באחת הפעמים בהן עזר גייג' לעובדיו, אירע פיצוץ עז ופתאומי. אבק השריפה שבתוך הסלע התלקח ומוט הברזל חדר את פניו היישר למוחו. נדמה היה לפועלים כי הם צופים במותו אך למרבה ההפתעה הוא נותר בהכרה ואף פטפט עם עוברי אורח כשהמתין לטיפולו. כשהחלים וחזר לעבוד הוא הפך גס רוח, עצבני ואיבד את עבודתו. מה קרה לפיניאס גייג'? וכיצד זה קשור לנוירופסיכולוגיה? אורחת בפרק: ד"ר נעמה קיביליס מאירי, פסיכולוגית שיקומית ונוירופסיכולוגית קלינית מגישת הפודקאסט "פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים"

איך יוצרים עולם שבו יהיה לנו קל יותר לסגל הרגלים? במה בכלל תלויים הקשיים שלנו לייצר הרגלים בריאים וטובים יותר? ואיך מתמידים ביצירת הרגל חדש? חלק שני בשיחה עם יהודית כץ, מנחת הפודקאסט "חושבים טוב", יזמית, יועצת, מרצה וכותבת שמסבירה את מעגל ההרגל דרך התבוננות על דרכי החשיבה שלנו והשפעת הסביבה המקיפה אותנו.

אני רוצה להתחיל לקום מוקדם, כדאי שאתחיל לרוץ בבוקר, ממחר דיאטה והפעם באמת. מי מאיתנו לא ניסה לסגל הרגל חדש והפסיד במירוץ מול עצמו? בחלק הראשון מתוך שניים מתארחת יהודית כץ, מנחת הפודקאסט 'חושבים טוב', יזמית, יועצת, מרצה וכותבת, לשיחה על מהו הרגל, מה ההבדל בין מטרה, הרגל והתמכרות ואיך מסגלים הרגלים בריאים ונפטרים מהרגלים מזיקים.

מערכות יחסים משמעותיות הן מרכיב הכרחי לחיים משמעותיים, כך מגלים מחקרים רבים בתחום האושר. המפורסם שבהם החל בשנת 1938 ובחן במשך 75 שנים מה מוביל לאושר אצל בני אדם, מחקר שהוכיח שיחסים חברתיים תורמים לנו בכל תחומי החיים. אבל איך מזהים בעיות ביצירת מערכות יחסים משמעותיות בגיל צעיר? מה ההבדל בין גברים ונשים בכל הנוגע ליצירת מערכות יחסים? ואיך יוצרים יחסים כל כך משמעותיים בגיל מבוגר? אורח בפרק: ד"ר אלון וסרמן, המייסד והמנהל המקצועי של "חברים" ומרצה לפסיכולוגיה במכללת לוינסקי- ווינגייט.

על פניו, הכל בסדר. אתם גרים בדירה יפה, עובדים בהייטק, חברים שאתם אוהבים, אתם אפילו מוצאים זמן לתחביבים שלכם. אבל כל יום דומה לקודמו ולאט לאט הופכת נוכחת יותר שאלת הלמה. למה אני פה? למה לקום בבוקר? זוהי שאלת המשמעות. איך חיים בעידן שבו אין אמת אחת, זהות אחת ולכל אחד יש את הזכות לבחור את דרכו וערכיו? היכן נמצאת אותה משמעות ומה התפקיד שלה בזמני משבר?
אורחת בפרק: ד"ר פנינית רוסוב נצר, מרצה וחוקרת, ראש החוג לחינוך במכללת אווחה מנהלת תוכנית הלוגורתפיה באונ' ת"א, מחברת ועורכת שותפה בספרים בנושאים של משמעות, פסיכולוגיה חיובית וחוסן במעגל החיים.

מחקר שפורסם בינואר 2023 מנסה לבאר סוגיה חשובה- מה בדיוק הקשר בין קצב הלב לרגשות שלנו? במילים אחרות, האם ייתכן שהאטה מלאכותית של קצב הלב יכולה להשפיע על תחושת הלחץ והחרדה שלנו? עד כמה שינויים אלו מאפשרים הקלה רגשית? שאולי הרציק פז, מנכ״ל עמותת אמפא המנהלת את בית החולים השיקומי-אינטגרטיבי מדיקל קר, מנסה לענות על השאלות הללו ולתת כלים פרקטיים להקלה בתחושת הלחץ והחרדה.

שוב הכל תקוע. אתם מרגישים במקום למרות שבכל יום מחדש אתם אומרים לעצמכם שהיום זה יקרה. היום תתפטרי מהעבודה, היום תפסיק לעשן, היום תצא לדייט שיהפוך למערכת יחסים רצינית. לפני השינה, ברגע של שקט, אתם מבינים שגם היום זה לא קרה. דולי חותם, פסיכולוגית ויועצת ארגונית, מגיעה להסביר מה גורם לנו להיתקע איפה שרע לנו ואיך עושים שינוי?

הרשתות החברתיות שינו את הדרך בה אנו תופסים את המציאות, על כך אין ספק. מהרגע בו החלטנו שאנחנו יוצרים פרופיל חדש אנו יוצרים זהות נוספת- זהות דיגיטלית. לעתים נדמה שהזהות הזו שונה לגמרי ממי שאנחנו ולפעמים הזהות הזו היא בדיוק מי שאנחנו רוצים להיות, אך עד כמה היא נאמנה לזהות שלנו בחיים האמיתיים? זו כבר שאלה אחרת. הפעם מתארח, ליעד ראובן, החוקר משתנים פסיכולוגים על התנהגות מידע ברשתות החברתיות, שיסביר על הדרכים השונות בהם המידע שאנו משתפים מאפיין אותנו, על ניהול רושם, על דימוי עצמי והערכה עצמית ועל אפקט הצופה מהצד.

הבטחנו לעצמנו שלא נהיה כמו ההורים שלנו ואפילו הבטחנו שנהיה ההפך הגמור מהם. רק שבפועל זה לא כל כך עובד לנו ואנחנו מוצאים את עצמנו משחזרים בדיוק את אותם הדפוסים של הורינו. הנטייה הזו נקראת העברה בין דורית ועלייה נדבר בפרק עם ד"ר אורטל בוחניק אציל שתסביר לנו עד כמה מוטמעים בנו הדפוסים הללו? האם נגזר עלינו להיות בדיוק כמו ההורים שלנו? אם לא, עד כמה זה ניתן לשינוי, איך אפשר לשנות את דפוסים אלו ואיך כל זה קשור למצב הבטחוני?

קל לנו לדבר על כך שרע. קל יותר לראות שעצוב, שמורכב, שכואב. בפרק הזה ובאמצעות שירים שמספרים סיפור, ד״ר גלעד הורוביץ, פסיכולוג קליני, מטפל פרטני זוגי וקבוצתי, מרצה, סופר וחבר מחתונה ממבט ראשון, מגיע להזכיר לנו להתעקש גם על הטוב, לזכור להיות כאן עבור האהובים שלנו ועבור עצמנו ולהתחיל תנועה של החלמה מהכאוס אליו כולנו צללנו באותה שבת השחורה.

בוקר יום שבת, ה7.10.2023, לא פסח על אף בית בישראל וייזכר לדורות קדימה. נחשפנו לסיפורי זוועות קשים ואיתם ללחץ וחרדה איומים שמשפיעים על כולנו כמעט בכל רגע ביום. הפעם מתארחת הפסיכולוגית ד"ר יעל דורון, שותפתה של מעיין לתוכנית חתונה ממבט ראשון, לשיחה על ההבדל בין לחץ וחרדה, על תחושת האשמה, על צריכת תוכן אובססיבית, על התפקיד שלנו כמתווכי מציאות לילדים, על הומור ועל חוסן, גבורה ותקומה.

כולנו מקנאים, בין אם אנחנו רוצים להודות בזה ובין אם לא. אך קנאה היא רגש מבייש שקשה להודות בו ויותר מכך, הקנאה גם כואבת. מהי קנאה? למה היא כל כך כואבת? ובמי אנחנו מקנאים ולמה? בפרק הזה נעמה קמינר-מבורך, יועצת ומרצה לפסיכולוגיה חיובית, מסבירה למה קנאה היא דבר נורמלי, מה ההבדל בין קנאה לצרות עין ואיך ניתן להתמודד עם הרגש הזה?

רגש הוא עניין חמקמק. לעתים אנחנו לא שולטים עליו במידה שהיינו רוצים. לפעמים אנחנו כועסים מידי, עצובים מידי ואפילו שמחים בצורה שאינה מותאמת לסביבה ונדמה שאנו יוצאים מכלל שליטה. בפרק הזה תתארח ד"ר מורן אינפלוס אדלר, פסיכולוגית קלינית, חוקרת ומרצה, שתעזור לנו להבין מהו ויסות רגשי, למה אנחנו שונים זה מזה ביכולת הויסות שלנו וכיצד אנחנו יכולים לשפר את ההתמודדותנו עם הרגעים שבהם אנחנו לא מצליחים לווסת את עצמנו.

בפרק הקודם סיפרנו את סיפורה של דפנה בר ציון, שחוותה אלימות פיזית ורגשית מתמשכת. הפעם, נארח את אורלי רביח, מנהלת מרכז למניעה וטיפול באלימות במשפחה של מרכז הרווחה, עו"ס ופסיכותרפיסטית. נדון בשאלות איך מבחינים בין התאהבות סוערת לבין אהבה אובססיביות ומסוכנת? האם יש פרופיל מסוים לתוקפים או לקורבנות? וכיצד ניתן לנהוג כאשר אנחנו מבחינים במערכת יחסים רעילה שכזו?


מתוך הפודקאסט "לי זה לא יקרה" בחסות סופר פארם.

כשדפנה, אשת עסקים, זמרת רוק ויוצרת מוכשרת, פגשה את אילן, גאון אוריינטלי וחבר בלהקת "הברירה הטבעית", ליבה החסיר פעימה. הם חיו בלב הסצנה התל אביבית ולא הפסיקו לספר כמה טוב להם יחד. כל כך טוב, שככל שהתקרבו האחד לשנייה, התרחקו משאר העולם והפכו בלתי ניתנים להפרדה. לאחר זמן קצר הם התחתנו. אלא שאז, מתגלה הפרצוף האמיתי של אילן. כיצד הגיבה דפנה לאלימות? מה קרה בחדרי חדרים? ומה עלה בגורלה של דפנה?

מתוך הפודקאסט "לי זה לא יקרה" בחסות סופר פארם.

כותבת ומגישה: נני פקלשטיין.
קריינות: שלי נוי, דור שפיר, הדס דרוקר, הילה שמש, רן לוי, מיכל לברטובסקי ורז מרדר

מלאני קליין הייתה יהודייה ומהגרת פורצת דרך שצללה לעומקי הפסיכואנליזה ועיצבה אותה מחדש. היא הטילה ספק בבסיס גישתו של פרויד לטיפול בילדים, הגתה תאוריות חדשות שמסבירות כיצד אנו מסווגים את האובייקטים בחיינו לטוב ורע, ועסקה בלהסביר רעיונות כגון קנאה, צרות עין והכרת תודה. מיהי אותה פורצת דרך? באילו תחנות היא עברה? ומדוע היא נחשבה לאחת הנשים החשובות בתולדות הפסיכואנליזה?
אורחת בפרק: ד"ר עדי מידן פסיכולוגית קלינית

אלימות מכל סוג שהיא בבית ובין ההורים משפיעה באופן משמעותי על התפתחותם הפיזית והרגשית של ילדים החשופים לאלימות, גם אם אינה מופנית ישירות כלפיהם. בפרק זה נעלה את הקשיים והאתגרים המורכבים העומדים בפני ילדים אלו ונדון לעומק בהשפעות מרחיקות הלכת על חייהם בגילאים השונים. אורחת: ד״ר שירלי בן שלמה, ראש המגמה הטיפולית בביה״ס לעבודה סוציאלית בבר אילן ומומחית לטיפול בילדים ונוער בתחום האלימות במשפחה.

הפרק בחסות סופר פארם

אירנה-מעיין נולדה בבית עם הרבה מתח וחוקים נוקשים, ולמדה מהר מאוד שלכל טעות יש מחיר. היא לא ידעה שמותר לה לחלום, שמגיע לה להרגיש בטוחה ומוגנת ולרגעים גם לא הבינה מה הטעם לחיות. בפרק זה היא מספרת בקולה על האלימות הרגשית שחוותה ועל תחושת חוסר האונים כילדה חשופה לאלימות. מתי הבינה לראשונה שהיא חיה בבית אלים? כיצד התמודדה עם הבושה והאשמה שהרגישה במשך ילדותה ,וכיצד השפיע האלימות בבית וחוויות אלו על חייה ועל מערכות היחסים שלה?

.הפרק בחסות סופר פארם
תודה לאירנה-מעיין ששיתפה בסיפורה ולשלי נוי על הכתיבה, העריכה והקריינות.

"מה הייתי עושה בלי רציונזליזציה? ראית פעם מישהו שעובר שבוע בלי רציונליזציה? " אמר השחקן ג'ו גולדבלום. כולנו משתמשים במנגנוני הגנה כל הזמן. הם עוזרים לנו לתפקד ולהפחית חרדה, ומשפיעים על הדימוי העצמי שלנו ועל מערכות היחסים שלנו. בפרק הזה נסביר על מנגנוני ההגנה השונים וננסה להבין מתי הם פוגעים בנו יותר מאשר תורמים לנו.
אורח בפרק: ד"ר שי איתמר, פסיכולוג קליני בכיר ומטפל בקליניקה פרטית.

אומרים שאנחנו מכירים את עצמנו הכי טוב, הרי רק אנחנו יודעים מה באמת מתחולל בתוך הנפש שלנו, או שלא? פסיכולוגים רבים ניסו לחקור את הלא מודע וגילו שרב הנסתר על הגלוי. אם אנחנו מכירים את עצמנו כל כך טוב, איך ייתכן שאנו שוכחים אירועים כל כך דרמטיים בחיינו? וגם, עד כמה אנחנו משקרים לעצמנו כדי לעצב לעצמנו מציאות שיותר נוח להתמודד איתה ומה המחירים על סידור המציאות בהתאם לצרכינו? בפרק הראשון מתוך שני פרקים על מנגנוני הגנה, מתארח ד"ר שי איתמר, פסיכולוג קליני בכיר ומטפל בקליניקה פרטית. יחד איתו נצלול למודלים קלאסיים של פרויד ונתחיל להבין כיצד מתגוננת נפש האדם מפני הסכנות האורבות לנו בחיינו.

חושבים שאתם יודעים מהי התמכרות? תחשבו שוב, כי מתברר שהגדרת ההתמכרות סבוכה יותר משחשבנו. הפעם מתארח אושר קרני, "מכור נקי", פסיכותרפיסט ומומחה בהתמכרויות, ששיתף בסיפורו האישי והסביר מהי התמכרות, מה ההבדל בינה לבין הרגל ואיך ניתן לטפל בה.

העידן המודרני הביא עימו שפע שמציע חופש בחירה בלתי מוגבל כמעט.
הרבה יופי יש בבחירה- אנו יכולים לעצב את עצמנו בהתאם לרצונות ולכשרונות שלנו, לבחור את מה לאכול או עם מי לצאת.
אך חופש הבחירה הבלתי מביא איתו גם בלבול, קושי להחליט, חרטה וחרדה, שהמחקר מנסה להסביר באמצעות מונחים כמו FOMO, FOBO, JOMO ו- ROCD. בפרק נבין למה כל כך קשה לנו לבחור, כיצד משפיע השפע על הנפש שלנו, ומתי קושי בבחירה המפחידה ביותר- של בן/בת זוג יכול להפוך להיות פתולוגי.
אורח בפרק: גדעון פיין, מנהל ומייסד מכון OCD Clinic ברמת גן.

אתם היפראקטיבים? אימפולסיבים? מתקשים לעמוד בזמנים? או אולי חולמים בהקיץ? אולי אתם נמצאים על הסקאלה של הפרעות הקשב.
אבל רגע, יש בכלל דבר כזה?
מצידו האחד של המתרס ישנם חוקרים הטוענים שמדובר בהפרעה שניתן לראות בסריקות מוחיות וניתן לטפל בהבאמצעות תרופות מתאימות. מצידו השני, מיעוט הטוען בתוקף שאין המדובר בהפרעה כלל ואין מספיק עדויות לטעון שיש בסיס פזיולוגי להפרעה או ליעילות התרופות ושהבעיה היא בכלל לא בעיה, אלא בעיה במערכת החינוך. אורחת: ד"ר שרון ליפשיץ אשוויגה, פסיכולוגית חינוכית ומומחית בהפרעות קשב ולקויות למידה.
תודה מיוחדת: שירלי הרשקו, כותבת הספר "אנשי הקשב" שתרם להכנת הפרק.

כמעט לכל האנשים בחברה המערבית יש יותר מידי דברים לעשות בפחות מידי זמן.
אנחנו מוצאים את עצמנו רודפים אחרי הזנב שלנו, והתוצאה היא- לחץ. רובנו כל הזמן בלחץ.
גורמי הלחץ משתנים מאדם לאדם, אבל נדמה שכולנו סובלים באופן כזה או אחר.
בפרק זה יתארחו שתי אורחות: ד"ר ליאת יקיר, ביולוגית מתמחה בגנטיקה וחוקרת את הביולוגיה של הרגשות, וטליה טיטיון, פסיכולוגית קלינית המעבירה קורסים בנושא לחץ.
יחד נבין מה זה לחץ, מה הביטוי שלו בחיינו, ובאילו דרכים אפשר להקל על ההתמודדות עמו.

עוד רגע זה קורה. עוד רגע כולם מגלים שאני לא מספיק טובה במקצוע שלי, שאני לא מספיק חכם בשביל ההצטיינות הזו, שאני פשוט לא האדם שכולם חושבים שאני. אם יצא לכם להיתקל בתחושה הזו, הפרק הזה הוא בשבילכם. "תופעת המתחזה" או כפי שאנו מכירים אותה, "תסמונת המתחזה", היא מצב בו אדם בעל הישגים גבוהים מפקפק בתרומתו האישית להישגים הללו, ובטוח שתכף יגלו שהוא לא ראוי. הפעם, ד"ר שני וידרגורן, פסיכולוגית קלינית בעלת דוקטורט ופוסט דוקטורט, וחוקרת חווית משתמש, תסביר לנו על הגורמים והמאפיינים של תופעת המתחזה ותציג כלים להתמודדות איתה.

אף אחד לא רוצה להתגרש. למען האמת, האופטימיות והאמונה העיוורת באהבה שברגעים הקסומים של החתונה, גורמת לנו לשכוח את הסטטיסטיקה. אחד מתוך שלושה זוגות מתגרש, ובמציאות כזו חשוב לדעת איך עושים את זה בצורה הבריאה ביותר. הפעם מתארחת בפרק ד"ר נגה נברו, מנהלת "מכון שינוי" , פסיכולוגית ומטפלת משפחתית בכירה שתדבר על מה צריך ומה כדאי שלא לעשות בהליך הגירושים ואיך כל זה משפיע על הילדים בגילאים השונים לאורך חייהם.

בנקודה כלשהיא בחיים, כמעט לכולנו חלפה בראש המחשבה - "בא לי למות". אצל רובנו, המחשבה חולפת כשם שהיא באה, אך אצל חלק קטן המחשבה מבשילה לידי תוכנית ממשית שמטרתה – לסיים את חייהם. לחמישית מתלמידי בתי הספר יש מחשבות לסיים את חייהם, ויותר אנשים מתים מהתאבדות מאשר ממלחמות, מתאונות דרכים או מהתמכרויות. אבל הפרק הזה- הוא לא פרק על מוות - הוא פרק על הצלת חיים. בפרק הזה, פרופ' יוסי לוי בלז, פסיכולוג קליני, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי במרכז האקדמי רופין, שופך אור על תופעת האובדנות והפגיעה העצמית, מסביר מה גורם לאנשים לאבד את התקווה, ואיך כל אחד מאיתנו יכול לזהות ולעזור לאנשים הנמצאים במצוקה שכזו?

אצל רבים מאיתנו הסמארטפון הוא ממש כמו עוד איבר בגוף -אנחנו נושאים אותו עלינו כמעט בכל זמן הערות, ומפתחים איתו מערכת יחסים של ממש. כיצד משפיעה מערכת היחסים הצפופה עם הסמארטפון על הנפש שלנו? אילו פונקציות פסיכולוגיות הסמארטפון ממלא? האם הוא באמת אשם בכל צרות הדור? ומה קורה לבני נוער שמנתקים אותם מהטלפון למשך שבוע שלם? ד"ר חננאל רוזנברג, חוקר תקשורת, הגיע לענות על כל השאלות ולספר על הקשר בין סגנון התקשרות, כאבי פנטום, חפץ מעבר, והטלפון הסלולרי שלנו.

החברה לימדה אותנו איך לקטוף הישגים, אבל לא לימדה איתנו להתמודד עם הכאב כאשר הם מתנפצים, היא לימדה אותנו מה המילים הנכונות לאחל בשמחות, אבל לא כשמאבדים משהו או מישהו קרוב, היא לימדה אותנו איך להתקרב אבל לא איך להיפרד. בפרק הזה, עדי ליליאור, מנחת קבוצות להתמודדות עם אובדן ומחברת הספר ״עד שהמוות", הגיע לשוחח איתנו על התמודדות עם אובדן- מה אומרים למי שאיבד משהו או מישהו? איך נכון להתמודד? ומה מגדיל סיכוי לצמיחה אחרי אובדן?

Act היא שיטת טיפול מבוססת מחקר, ששואבת רעיונות מעולמות הבודהיזם. השיטה יעילה לטיפול במגוון בעיות, וכוללת עקרונות שכל אחד יכול לאמץ לחייו. הגישה הזו נוגדת כמעט את כל מה שאנחנו עושים באופן אינטואיטיבי, ומציעה דרך אחרת להתנהל בעולם. איך כולנו יכולים לשפר את חיינו באמצעות כלים מהגישה? מה ההבדל בינה לבין שיטות אחרות? ומה הקשר של דובים לבנים לכל זה?
הפעם, מתארח ד"ר רן אלמוג, פסיכולוג קליני ומלמד בתחום הACT מגיע להסביר לנו איך ניתן להכיל כאב ומורכבות בצורה שונה מאיך שהכרנו עד היום.

האזנה נעימה!

השיח סביב בעיות רפואיות בדרך כלל מתנהל באופן טכני - איזה הרגל חיים לשנות, איזו תרופה ליטול או איזה ניתוח או פרוצדורה רפואית יש לבצע. ד"ר מירה אציל, פסיכולוגית קלינית ורפואית בכירה, שמתמחה בהיפנוזה ומטפלת זוגית חיברה את הספר "אינטליגנציה בריאותית", בו היא מספרת על הקשר האדוק בין השפעות הנפש על בריאותנו והחלמה מסיטואציה רפואית. היא הגיעה לאולפן ובעזרת דוגמאות מהספר שחיברה על אנשים שונים שבהם טיפלה, תוך סיפורים מרתקים ומוסרי השכל, היא תווה לנו את הדרך המרתקת בין חשיבות מצבו הנפשי של המטופל, הן במתן טיפול והן בקבלתו.

בפרק הקודם של "לי זה לא יקרה" סיפרנו את סיפורה של מיקה, שחוותה אלימות רגשית מתמשכת. היא הסתירה את מערכת היחסים ההרסנית שחוותה בביתה אך מישהי אחת, זיהתה את המצוקה וגרמה לה לעזוב שלושה ימים לפני החתונה. בפרק הזה נארח בשנית את אורלי רביח, עו"ס ומנהלת מרכז למניעה ולאלימות במשפחה במשרד הרווחה ופסיכותרפיסטית. נדון על הדפוסים החוזרים על עצמם במעגל האלימות, סימנים לזיהוי ההתנהגות הפוגענית לפני שהיא עשויה להסלים לאלימות פיזית ומה אפשר וצריך לעשות.

ילדה יתומה ועיוורת כמעט לחלוטין חיפשה את דרכה בעולם, כשהייתה בת 14 וללא ידע בקריאה וכתיבה, הלכה ללמוד, סיימה בהצטיינות ולבסוף הועסקה כמורה לתלמידה בשם הלן. לימים היא תקבל פרס מאוניברסיטת הרווארד. מה היה כל כך מיוחד באישה הזו ואיך זה קשור לגמישות? הפעם, הפסיכולוגית והסופרת שירלי יובל יאיר, מסבירה מהי גמישות? האם ניתן לפתח אותה? וכיצד היא יכולה לעזור ליציבות הנפשית שלנו?

כולם העידו על מיקה שהיא כזו שקוראת אנשים. אשת עסקים מצליחה שמסוגלת להתמודד עם כל אתגר. לכן, אף אחד לא האמין שדווקא היא תמצא עצמה שבויה בתוך מעגל האלימות, עוברת הקטנות והשפלות על בסיס יומי. היא ידעה להסתיר את רגשותיה, אבל מישהי אחת זיהתה את מצוקתה והפצירה בה לעזוב שלושה ימים לפני חתונתם. מי הצילה את מיקה מחיים אכזריים וצפויים מראש שכאלו וכיצד היא זיהתה את הנורות האדומות?
כתיבה עריכת סאונד וקריינות: שלי נוי

קריינות: דור שפיר, הדס דרוקר, אפי בריק ומיכל לברטובסקי

מתוך הפודקאסט "לי זה לא יקרה" בשיתוף סופר פארם

אתם נכנסים למיטה אחרי יום ארוך ולא מצליחים להירדם. הפעם, ד״ר יונתן קושניר, פסיכולוג קליני ומומחה בבעיות חרדה ושינה, מנסה לענות על השאלות: למה אנחנו בכלל צריכים לישון? ממה נגרמות בעיות שינה וכיצד ניתן לטפל בהן? ומה עלה בגורלו של האיש שלא הצליח להירדם בכלל?

חיכיתם כל כך הרבה והגיע רגע הלידה! זה אמור להיות רגע משמח אז למה אתם עצובים? בפרק הזה נדבר על דיכאון אחרי לידה, שמופיע אצל כ10% מהנשים והגברים אחרי לידה. בפרק מתארחת ירדן בלס ברקת ומספרת על ההתמודדות האישית שלה עם דיכאון אחרי לידה. למי זה יכול לקרות? איך ניתן לזהות את המצוקה? וכיצד ניתן לסייע למתמודדות עם דיכאון אחרי לידה?






https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/20/panda-psych-postpartum/

בפרק זה ינותח סיפורה של נועה מנקודת מבט מקצועית תוך התעכבות על פרטי המקרה. בפרק תתארח תמר שוורץ, עובדת סוציאלית ומנכ"לית עמותת רוח נשית, שתספר על האתגרים בזיהוי נורות האזהרה בתחום האלימות הרגשית והכלכלית ועל הדרכים לסייע במקרה שאתם או סביבתכם חווים אלימות כזו.

מתוך הפודקאסט "לי זה לא יקרה" בחסות סופר פארם

כשנועה נישאה למי שעד לא מזמן הגדירה כאהבת חייה, היא לא דמיינה כי בחירה זו תתברר כטעות עלייה תשלם מחיר כבד. "אין מחיר לחופש" היא מספרת לאחר שעברה עשר שנים של התעללות רגשית וכלכלית בדרכים אכזריות. כיצד ייתכן ששחקנית מוכשרת, בעלת בטחון עצמי ותמיכה משפחתית, נסחפת למערכת יחסים שכזו, וכיצד יכלה הסביבה הקרובה לזהות את האלימות השקופה הזו?

כתיבה, עריכה וקריינות: שלי נוי
מתוך הפודקאסט "לי זה לא יקרה" בחסות סופר פארם

פילוסופים מאז ומעולם התעסקו בשאלה מה משפיע יותר על התפתחות האדם, מה הופך אותנו למי שאנחנו – סביבה, או תורשה. ד"ר טל סיינס, בוגר מכון וויצמן למדע מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית ומנהל הפיתוח העסקי בחברת ביונד ביולוג'יקס, מנסה להסביר מה המדע יודע לומר היום על הקשר בין גנטיקה לבין פסיכולוגיה. מה זה בכלל גנים? כיצד הם קשורים לתכונות אופי ומחלות נפשיות? ואיך הגיוני שגנטיקה של תאומים זהים יכולה להשתנות לאורך השנים?

האזנה נעימה!







https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/27/doors-psych-genetics/

אמרו לכם פעם שאתם רגישים מדי?
אם אתם פורצים בבכי בקלות, רגישים לצפירת מכוניות, אנשים, רהיטים, מצבי רוח ושלל מפגשים אחרים עם הסביבה, הפרק הזה בדיוק בשבילכם. כעשרים אחוזים מהאוכלוסייה הם אנשים רגישים מאוד והפעם מתארחת לינה לוטן, פסיכולוגית קלינית ומנחת קבוצות אנשים רגישים מאוד, כדי להסביר לנו האם רגישות גבוהה היא תכונה מולדת? האם אפשר לווסת אותה? וכיצד הסביבה יכולה להתנהג בסביבת אנשים רגישים מאוד?







https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/13/panda-psych-sensitive/

מה אם נוכיח לכם שהקלישאה אמונה יוצרת מציאות היא יותר מסתם קלישאה?
בפרק הזה מתארחת לילך סיגן, סופרת ועיתונאית, כותבת רב המכר כפיות. הן מדברות על מערכות יחסים, על הורים, על פחדים ועל המחקרים הכי מפתיעים שהוכיחו כי מחשבה ואמונה אכן יוצרות מציאות, אבל בתנאים מסוימים. אז מה המחקר מלמד אותנו על איך ומתי אמונות ומחשבות מעצבות את המציאות שלנו?

לרכישת הספר "כפיות":
https://www.e-vrit.co.il/Product/6496/כפיות?gclid=Cj0KCQjwteOaBhDuARIsADBqRejDPwUGAkzpJH_EZNEQnE3aZD78rTorIccUGxflbRR5GiTajRWW65YaAhJuEALw_wcB 









https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/02/doors-psych-pygmalion/

שני צרכים מרכזיים מעצבים את הערך העצמי בנפש האדם- אהבה וביטחון, כך טוען קוהוט בפסיכולוגיית העצמי. כולנו צריכים שיראו אותנו, שיכירו במאמצים שאנחנו עושים כדי להיות טובים יותר בקיומנו בעולם. זאת בנוסף לתחושת ביטחון מהדמויות המתוות עבורנו אידיאלים ונורמות התנהגות, הדמויות ששומרות עלינו לאורך החיים. אבל היכן עובר הגבול בין החופש להיות מוערכים ונאהבים לבין האובססיה להיות במרכז? באיזה שלב אנו עלולים לחצות את קו הנורמה ולהפוך לנרקסיסטים? ד"ר קלאודיה קוגן, פסיכולוגית קלינית, מרצה לפסיכולוגיית העצמי ובעלת דוקטורט בתחום הסולידריות האנושית, מסבירה איך ניתן לזהות הפרעת אישיות נרקסיסטית וכיצד ניתן לטפל בה.

האזנה נעימה!






https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/18/doors-psych-narcssism/

על שיחה בין מטפל למטופל כבר שמענו, אבל אילו עוד שיטות יכולות לעזור בתהליך השיקום מפוסט טראומה?
מסתבר שהמוח שם לנו מכשולים רבים לאורך הדרך. מהן הדרכים לעקוף את המכשולים האלה? איך זה קשור לתנועות עיניים והאם טיפול ב MDMA באמת יעיל?
אורחת בפרק: רוית רובינשטיין, מדריכה ופסיכולוגית קלינית.

האזנה נעימה!







https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/02/panda-psych-ptad-treatment/

זוהר שכטמן הייתה רק בכיתה יא כשהתאהבה בגבר הלא נכון. בשונה מסיפור רומנטי על אהבה ראשונה, זוהר מצאה עצמה בסרט קצת אחר, סרט אימה. לאחר שעברה התעללות רגשית ומינית, באומץ לב היא משתפת את הסיפור שלה משלב הכחשה ועד תהליך שיקום הפוסט טראומה המורכבת.

אזהרת טריגר: הפרק עוסק בהתעללות רגשית ומינית. הוא עלול להוות טריגר ואינו מתאים לילדים.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/07/panda-psych-cptsd/

צבי סער חסן, היום דוקטורנט לפילוסופיה ומשורר, ובמבצע צוק איתן לוחם חי"ר בשירות מילואים, לא נפצע אנושות מירי מחבלים או ראה את חבריו נופלים בקרב. למרות זאת, הוא שוחרר משירות מילואים בגלל הופעת תסמינים פוסט טראומטיים. מהי טראומה? מי יפתח פוסט טראומה בעקבות אירוע טראומטי? מהם הסימפטומים של פוסט טראומה? ומדוע יתכן שגם אתם סובלים מסימפטומים פוסט טראומתיים וכלל לא מודעים לזה?

האזנה נעימה!






https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/28/pauza-psych-army-ptsd/

פרק מיוחד לקראת ט"ו באב- הפעם מצטרף למעיין הפסיכולוג הקליני דני פרידלנדר! מהי באמת האהבה הראשונה שלנו? איך ההורים שלנו משפיעים על מערכות היחסים בחיינו? ואיזה סוג של התנהגות אופיינית לכם בתוך מערכת זוגית?







https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/10/metro-psych-love/

כולנו מפחדים משיגעון. ד״ר יואל שפרן מצטרף כדי להסביר את אחת הסוגיות המורכבות בפסיכולוגיה ובמשפט-שפיות והעדרה. מהי אי שפיות, כיצד ניתן לזהות ולטפל בה והאם כל אחד מאיתנו יכול להשתגע?
ניתן ליצור קשר עם ד״ר יואל שפרן במייל: ניתן ליצור קשר עם ד״ר יואל שפרן
yoelshafran7@gmail.com :במייל






https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/01/geely-psych-sanity/

מה אכפת לי לבדוק עוד פעם שנעלתי את הדלת? שכיביתי את הגז? שניתקתי את המגהץ? ליתר ביטחון. והפעם, הפרעה טורדנית כפייתית או כפי שרובנו מכירים אותה- OCD. זו כמעט מחמאה להיחשב לבעל OCD בחברה התחרותית שלנו. רק – שזה לא כזו הפרעה נחמדה כפי שנהוג לחשוב. למעשה, זוהי הפרעה נוראית. רובנו עורכים טקסים באופן קבוע, אך מתי טקס הופך להפרעה? מהם המאפיינים של OCD ואיך מטפלים בו?
אורחת בפרק: לד"ר עדי דיין ריבה, פסיכולוגית קלינית מומחית, מטפלת ומדריכת סדנאות ובעלת דוקטורט שעוסק בOCD






https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/17/refael-psych-ocd/

יפה סוויסה, נערה צעירה, עלתה לבמה כחלק ממופע היפנוזת במה לא מפוקח ונשארה מורדמת גם לאחריו- מה עלה בגורלה?
וגם, מה אם הייתי מספרת לכם שניתן לבדוק עד כמה אתם היפנוטבילים ויותר מכך, ייתכן וניתן לשחזר זיכרונות אבודים באמצעות היפנוזה?
טליה לוי טיטיון, פסיכולוגית קלינית ומהפטנת, מסיברה על מבחני רמת ההיפנוטביליות ועונה על השאלות- האם גם הסקפטיים שבנינו יכולים להתהפנט, מה בדיוק קורה לנו בגוף בזמן היפנוזה וכציד התהליך יכול להשפיע על הזיכרון.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/04/refael-psych-hypnosis2/

כשטליה לוי טיטיון נכנסה לניתוח קיסרי באחד הימים המרגשים בחייה, היא לא ציפתה שהלב שלה יחווה כשל ויעבור לתפקוד של 20% מלב רגיל בעקבות פגיעה קשה בשריר הלב. היא מצאה עצמה מחוברת למכונת חמצן בטיפול נמרץ עד שמצאה פתרון מפתיע לשיקום- היפנוזה. בחלק הראשון על היפנוזה, טליה, אז פסיכולוגית צעירה וכיום פסיכולוגית קלינית ומורשה להיפנוזה, מגיעה להסביר לנו כיצד היא השתמשה בהיפנוזה לריפוי, לאילו בעיות היפנוזה יכולה לעזור, במה היא שונה ממדיטציה ודמיון מודרך ולמי היא מסוכנת?

האזנה נעימה!








https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/19/wesure-psych-hypnosis-part1/

ברוכים הבאים ליקום המקביל, למציאות האלטרנטיבית חסרת החוקים והגבולות שבה אתם מבלים כשש שנים מחייכם – החלום. ד"ר קרן אור חן, מרצה על שינה ומקימת המרכז לפסיכולוגיה חיובית בצפון, מתארחת ומסבירה מדוע אנחנו לא זוכרים חלומות, איך מפרשים אותם והאם יש דרך לשלוט עליהם?




https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/29/panda-psych-dreams/

זוכרים איפה הייתם כשרבין נרצח? תחשבו שוב.
בפרק הזה נטיל ספק בזיכרון שלנו-ד"ר גבי זוהר יסביר כמה פשוט להשתיל לכל אחת ואחד מאיתנו זכרונות, יספר על מקרים בהם זכרונות כוזבים שינו את החיים של מטופליו, ידון בשאלה איך מבדילים בין זכרון שווא לזכרון מודחק ויפרט כיצד ניתן להשתחרר מזכרונות אלו.

האזנה נעימה!





https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/15/doors-psych-memories/

הם היו אנשי תרבות, מצליחנים ואנשי משפחה, אך בעבודתם רצחו אנשים בדם קר.
ד"ר יגאל ורדי טוען שקיים אופי גרמני ומנסה להסביר את ההתנהגות הניגודית והקיצונית של הנאצים.
פרק זה הוקלט לזכר מילוני הנרצחים והשורדים בתקופת השואה.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/28/nicoletti-psych-nazi/

"היא הציעה לי את הדבר שהכי הייתי צריכה, שליטה" מספרת נופר, שחושפת את ההתמודדות שלה עם הפרעות אכילה והחלמה מהן. מהם הגורמים המובילים להתפתחות הפרעת אכילה, כיצד באים לידי ביטוי הסימפטומים והאם ניתן להיפרד מהפרעות אלו?




https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/18/gett-psych-eating/

מה אתם מעדיפים- לשלוט או להיות נשלטים?
ביקור במועדון הדאנג'ן ושיחות על משמעת וסאדומזוכיזם, מנסים להסביר כיצד הוסר הטאבו על השיח סביב פרקטיקת הבי-די-אס-אם, ומדוע שליטה ויחסי מין בכפייה הן בין הפטנזיות המיניות הנפוצות ביותר?
אורחת בפרק: טל פלג-שגיא, פסיכולוגית קלינית ומטפלת מינית.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/05/schakim-psych-bdsm/

בשנת 1869 עיתונאי אוסטרי טבע מונח חדש בשם "הומוסקסואליות". יצירת המונח שינתה את ההסתכלות על נטייה מינית- אם בעבר קיום יחסים עם בני אותו המין נתפסו כהעדפה או תשוקה, הפסיכולוגיים החלו להתייחס ליחסים אלו כרכיב קבוע בזהות וחלקם אף הגדירו אותם כהתנהגות פתולוגית. כיצד פרויד התייחס למונח בפסיכואנליזה, איך זה קשור לחייו האישיים והאם המחקר הצליח לאבחן מהו הבסיס להעדפות ונטיות מיניות?

האזנה נעימה!





https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/20/ferring-psych-bisexual/

המוח שלנו מסודר, מה שמאפשר לו לעבוד ביעילות ובחסכנות. אך לעיתים הוא מסודר מידי, ומתקשה להתאים עצמו לשינויים, כך שנוצרת חזרתיות על מחשבות או פעולות שליליות. טכניקות הדמיה אפשרו לחוקרים לגלות מהם התהליכים המוחיים המתרחשים בזמן החוויה הפסיכדלית, וכיצד הכאוס הנוצר בזמן החוויה יכול לשפר דימוי עצמי, ערך עצמי, מנגנוני הגנה, והפרעות נפשיות שונות. ד"ר עודד ארבל, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט, מסביר מהם התהליכים שהתגלו, ובאילו הפרעות ניתן לטפל בזכות הגילויים החדשניים.
האזנה נעימה!




https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/03/doors-psych-drugs-b/

כשעולם המחקר גילה מולקולות משנות תודעה, הוא חשב שעמד בפריצתו של עידן חדש בו יוכלו מטפלים לעזור לנפגעי טראומה להתמודד ולהתגבר על המחלה. אך בריחת חומרים אלו אל מחוץ למעבדה, קישרו בינה לבין תנועת הפרחים שהרבתה להשתמש בחומרים כסם במסיבות. האם הצליחו החוקרים להתמודד עם האנטיגוניזם והפחד מהסמים הפסיכדליים ולהטמיעם כאמצעי לטיפול בעולם המערבי? ד"ר עודד ארבל, פסיכיאטר ופסיכוטרפיסט, מסביר לנו על היסטוריית הסמים הפסיכדליים והשימוש בהם במחקר כיום.

האזנה נעימה!





https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/22/ferring-psyc-drugs-a/

בשנות השבעים עמדה ניקי למשפט באשמת ניסיון רצח: הנערה הבריטית, שכילדה קטנה הייתה רקדנית מוכשרת וזוכת פרסים - הפכה בגיל ההתבגרות למפלצת, שאף ניסתה לשרוף את בית משפחתה על יושביו. אבל לרופאה נועזת ופורצת דרך - ד"ר קתרינה דלטון - היה הסבר בלתי שגרתי להתנהגותה של ניקי: תסמונת קדם-וסתית חריגה בעוצמתה, ששיבשה את המאזן ההורמונלי של הנערה. מהי תסמונת קדם-וסתית, האם יש בכלל דבר כזה? וכיצד שינויים הורמונליים משפיעים על היבטים פסיכולוגיים בקרב נשים? אורחת בפרק: ד"ר זהירה כהן, פסיכולוגית קלינית ופוסט-דוקטורנטית באוני' קיימבריג'.

https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/06/panada-pychology-pms/

האם מנהיג כת באמת מסוגל להשפיע על מחשבותיהם ורצונותיהם של מאמיניו? אלה גולן, אחת מנשותיו של גואל רצון, משוכנעת שכן - אבל תומר פרסיקו, חוקר בתחום הדתות, טוען ההפך. בפרק זה נשמע את המשך סיפורה של אלה, וכיצד הצליחה לבסוף להחלץ מהכת של רצון.



https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/16/hairegen-osimpsychologia-cults-p2/

אלה גולן הייתה אחת מעשרים ואחת נשותיו של גואל רצון, מנהיג כת שכיום מרצה מאסר ממושך על עבירות אונס, בין השאר של בנותיו. קל להניח שאלה נפלה קורבן לכת מכיוון שבאה מבית הרוס או סבלה מבעיות נפשיות ואחרות - אבל ההפך הוא הנכון: מדובר באישה אינטליגנטית ומרשימה, שגדלה בבית חם בקיבוץ. מדוע, אם כן, אנשים מצטרפים לכתות - והאם ייתכן שגם אתם הייתם מסוגלים ליפול באותה הרשת, אם התנאים היו מתאימים?

האזנה נעימה!



https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/02/panda-osimpsychologia-cults/

עד כמה אנחנו מרשים לעצמנו...להיות עצמנו?
הפסיכואנליטיקאי דונלד וויניקוט טבע שני מונחים מכוננים: "עצמי אמיתי" ו"עצמי כוזב." ד"ר מעיין בוימן
משיטה מארחת את עדי מידן, פסיכולוגית קלינית ודוקטורנטית במעבדה לביו אמפתיה באוני' בן-גורין, לשיחה על הפער שבין מה שאנחנו מציגים כלפי חוץ - לבין מה שקורה בפנים, המחיר שגובה מאיתנו הפער הזה, ועל וויניקוט האדם.

האזנה נעימה :-)
מעיין.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/15/panda-osimpsychology-ourselves/

בגיל 42, אילנה ממן הייתה תקציבאית מנוסה ואם מסורה לשלושה ילדים. ואז, תוך כדי אימון כושר שגרתי - היא נפלה ונחבטה בראשה בעוצמה. כשהתעוררה בבית החולים, גילתה שהזיכרון שלה נמחק לחלוטין... היא לא ידעה מי היא ולא זיהתה את בעלה וילדיה.
ד"ר מעיין משיטה בוימן בפודקאסט חדש על נבכי הנפש האנושית, טיפולים חדשניים ותופעות נוירולוגיות משונות. האזנה נעימה!



https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/01/panda-osimpsychologia-forgot/