יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה בגלי צה"ל

מסדר שבטי, איפשהו באזור אפריל, 100 ילדים שולחים בלונים כתומים וירוקים למעלה, חוגגים יום הולדת לאביב. את אביב חקאני ז"ל בכלל לא הכרתי, הכרתי אותו באוגוסט 21' כשבפעם הראשונה נכנסתי למבנה קטן ברובע ט' באשדוד, היה כתוב שם בגדול "שבט אביב".  

אביב נפל ב-12.5.2004 באסון הנגמ"שים השני, כאשר רקטת RPG פגעה בנגמ"ש המשוריין שבו שהה אביב יחד עם ארבעה מחברי צוות המנהרות. ומאז, החלום של אביב לחזור לצופים אחרי השחרור, התנפץ. אבל דרכו הצופיפניקית לא הסתיימה, חניכיו מהשבט שבו גדל הפכו למדריכים וביחד עם אימו עדנה וחברו הטוב יניב, החליטו לפתוח שבט לזכרו.

קוראים לי עמית קליין, ואני רוצה לספר לכם על השבט שעשיתי בו שנת שירות, שבט של זיכרון.

לרגל צאת ספרו של גדי עזרא "11 יום בעזה" מירון ששון משוחח איתו על השירות בימי מבצע עופרת יצוקה, וגם בזמן מלחמת חרבות ברזל. 

"אחרי שבעה באוקטובר, מעמדם של הקיבוצים כמגני גבולות קיבל חותמת מדממת. בכתבתן, סמל יולי רובין שטיין וטוראי עלמה אליעז החליטו לחזור לסיפור דומה-שונה של גבורה קיבוצית. סיפורם של שני חברי ילדות שבחייהם ובמותם הקדישו את עצמם להקמת קיבוץ גדות, לעבודת האדמה ולאהבת הארץ".

הם היו שבעה. ליאו ולוסי די ההורים, ארבעת האחיות- מאיה, קרן , טלי ורינה, ויהודה, האח הצעיר. בין כל אחת מהאחיות הפרידה שנה, מה שהפך אותן לקרובות במיוחד, החברות הכי טובות. 

ואז, באמצע האביב, נגדעו באכזריות חייהן של לוסי, מאיה ורינה בזמן שנסעו לטיול משפחתי. משבעה נותרו ארבעה, שנאלצו ללמוד איך ממשיכים לחיות לצד החוסר הנורא.

בכתבתה חוזרת רב"ט נעה דון יחיא, שהייתה חברה קרובה של מאיה, אל היום בו הכל השתנה, והחודשים שעברו מאז. אל הגעגוע, האבל והמקום של החברות בתוך האובדן.

את לילי - ליליה גורביץ' וסילקובסקי, כמעט ולא הכרתי. משפחה רחוקה שרואים פעם ב-, אם בכלל. 

אחרי שבעה באוקטובר,  עם רצף הסיפורים ששמעתי עליה, הכתה בי ההחמצה של היכרות עם אישה יוצאת דופן; דוקטור לביולוגיה בגיל 38, אישה קרייריסטית-פמיניסטית וגם אמא מסורה לתאומים קטנים. את לילי פספסתי, את ילדיה תמר ודקל בני ה7 - הבטחתי לעצמי שאכיר היטב.

קוראים לי ליהיא שפרבר, והטבח במסיבת הנובה גזר על בני משפחתי את השכול האיום. אבל כחלק מהרצון לתמוך, הוא חשף עבורי צד יקר בעץ המשפחתי, והדגיש את הערך העצום שגם משפחה רחוקה יכולה להעניק.

בכל שבת שסגר בבסיס, לוחם וקצין האג״ם של יחידת מגלן סרן יפתח יעבץ שלח לאמו שירי משוררים וציטוטים מספרים. לאחר נופלו בשבעה באוקטובר, החליטה להוציא את ספר השירה הפרטי שלהם לאור. הכתבה של רב"ט כרמל אייל

משדר "ליל זיכרון" התשפ"ד מביא את הזכרונות, היומנים והקטעים המוזיקליים שהשאירו אחריהם נרצחי טבח שבעה באוקטובר

זה סיפור על חמישה לוחמי בלון התצפית - או כמו שהם מכונים "חמשת הבלונאים של מוצב נחל עוז". סיפור גבורה של חמישה לוחמים שהתריעו ואיש לא הקשיב, חמישה חברים שבחייהם ובמותם לא נפרדו. מאז אסון שבעה באוקטובר ספר הילדים מעשה בחמישה בלונים, שכתבה מרים רוֹת לפני חמישים שנה, הפך מסיפור לפני השינה לסיפור שלהם - שמלווה את חמש המשפחות.

לזכרם של סמ"ר נטע בר עם, סמ"ר אלרואי בן שטרית, סמ"ר דניאל שפרבר, סמל אמיר איל וסמל שמעון לוגסי.

כשאיתי סעדון היה בן ארבע, הוא התחיל לצייר מטוסים. בגיל שמונה כבר ידע לזהות אותם בשמיים, מבחין בין סוגי הכנפיים והמנועים. בגיל תשע הוא הצליח לחסוך די כסף כדי לרכוש סימולטור טיסה, שרק הלך והשתכלל. בגיל שש עשרה קיבל צו ראשון, והחלום להפוך לטייס היה קרוב מתמיד. בתכניתן, סמל ורדי שפר וסמל עמית קליין יוצאות למסע בין היומנים של איתי ושל הוריו - ליאת ואייל - בדרך המורכבת להגשים את החלום, ועד נפילתו בקרב בצפון רצועת עזה. בין הצלחה לכישלון, בין התרגשות נעורים לפחד מצמית, בין הציפור מברזל לזחל הפלדה, נחשפת ליבת הקשר שבין הלוחם לבין הוריו.

אתוס הגבורה שזור באופן בלתי נפרד בהיסטוריה של מדינת ישראל והתגבש כמרכיב חיוני של אומה שנאבקה מראשיתה על זכות קיומה. בתוכניתן, שיר לרון ואליה פרידמן מביאות את סיפוריהם של ענר שפירא, מירה בן ארי, מאיר יעקבי וחגי בר אוריאן, דרכם נשקפת מורכבותו של האתוס שנסדק ומתעצב יחד עם החברה הישראלית.

אלף סיפורים סופרו על ירושלים, אבל ישנה שכונה אחת, שאת סיפורה רבים לא מכירים. שכונת סנהדריה, שנקראה כך על שם קברי הסנהדרין מעליהם הוקמו בתיה הראשונים, הייתה במשך שנים רבות שכונת ספר. תושביה חיו על קו הגבול, בהתחלה בין ירושלים היהודית לכפרים הערביים שמסביב ובהמשך בין ישראל לירדן.

בתכניתה שוזרת נעה דון יחיא לצד הסיפור ההיסטורי של סנהדריה גם את הסיפור האנושי. את סיפורם של ארבעה נופלים שנהרגו בהגינם על השכונה.

על שניים שנהרגו כתוצאה משמירה בלילה קר בזמן המרד הערבי, אבל רק אחד מהם הוכר לימים כחלל צה"ל. על לוחמת האצ"ל הנועזת שנפלה בהגנה על השכונה בקרבות בקום המדינה, יומיים בלבד לאחר ארוסה. ועל בחור ישיבה שיצא לבנות ביצורים בקו העירוני, ונהרג מאש הירדנים.

על איך השנים עוברות, והפצעים אולי נסגרים, אבל עדיין כואבים.

חלקם שתקו במשך שנים ולא סיפרו לאיש על האובדן. חלקם חיו בארון ונאלצו לצאת ממנו כשבן זוגם נפל, וחלקם היו צריכים להיאבק כדי שהמדינה תכיר באהבה שהייתה ביניהם. בתוכנית מביאים לירון מטלון ויונתן מודילבסקי את הקולות של בני ובנות הזוג הלהט"בים ששכלו את יקיריהם במערכות ישראל ובפעולות האיבה. 

אלו הם הקולות של "הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם", שנפרדו בעודם בשיא אהבתם.

יוצרים: לירון מטלון, יונתן מודילבסקי
עריכת תוכן: אגם קמארה, מיקה אלג'ם, ורדי שפר ויואב אונגר.
עריכה דיגיטלית: פלג גיל 
הפקה: רומי מורסיאנו
צילום: יועד מאיר, בן אשר, נטע לב טננבאום, מאיה לבנת
גרפיקה: יריק וטקביץ'
עריכת וידאו:  נטע לב טננבאום, רועי ברגס
מפיקה ראשית: עומר קול
צלם ראשי: בן אשר

דמיינו שאתם נכנסים לרצועת עזה, עם מצלמה, נשק זעיר וללא כל הכשרה קרבית. כך, נשלח סמל ליאור זיו ז"ל למבצע ברפיח, שממנו לא חזר. רב״ט גיא רימון, חזרה אל סיפורו של החייל הראשון והיחיד מיחידת ההסרטה ליפול בקרב.

"מפגש של כאב עם כאב הוא מרפא" - מערך הנפגעים הוקם לפני 75 שנים, וחודש לפני 50 שנים במלחמת יום הכיפורים. הקצינות, הקצינים, המש"קיות והחיילים מלווים את המשפחות השכולות והפצועים בתקופות הקשות ביותר בחייהם. ביניהם יש  שהצטרפו למערך מהעבר השני. בדלת ביתם-שלהם  דפקו, אליהם הביאו את הבשורה ומאז היה מערך הנפגעים  לחלק מחייהם. סיפוריהם של רב"ט אדרת אללי, יתומת צה"ל וכיום מש"קית במערך, ושל אוהד טהרלב, אב שכול שמלווה משפחות שכולות אחרות, מעיד על הקשר הקרוב של משפחות שכולות למערך.

״יש לך עוד כלי שקיבלת בזכות הפרויקט האדיר הזה. זה בסדר שאתה לא אלתרמן, או סשה ארגוב, אבל יש לך כלי נוסף שאתה יכול לחשוף את עצמך ולא מפחד. אנשים שפחדו לצאת מהבית הזמינו את ההורים שלהם למופע המסכם״.

גיל רביבו הוא אחד מבין ארבעה-עשר לוחמים ויוצרים שהשתתפו במיזם ״מלכי הלילה״. בתחילת 2022 התכנסו לוחמים שנפצעו בקרב מעמותת ״אחים לחיים״ ושישה תלמידים בבית הספר למוזיקה רימון, לסדנת כתיבה מיוחדת בהנחיית ארי גורלי ויהודה עדר. מתוך המצוקות ודרך הכתיבה, ההלחנה וההקלטות התגבשה קבוצה מיוחדת, פתוחה ורגישה. במילות השירים עלו נושאים קשים וכואבים שלעיתים, לא נאמרו לפני כן.

לראשונה: תיאור ההתקפה על אוניית חיל הים "חנית" במלחמת לבנון השנייה. קצין חיל הים סגן-אלוף (מיל') אמיר יבניאלי, שהיה על הספינה בזמן ההתקפה ביולי 2006, מספר על האירועים שקרו בספינה בזמן התקיפה ואחריה, וגם משיב לשאלה שנותרה פתוחה מאז אותו לילה – מדוע לא התגוננה "חנית" מפני הירי הטיל, אף שהיו לה כל האמצעים לכך. בראיון מדבר יבניאלי, בוגר מערכת החינוך של הציונות הדתית, בגילוי לב מרשים על שאלות של אמונה, מסירת הנפש ופיקוד על חיילים. 

במלוא 15 שנה לפרוץ מבצע עופרת יצוקה, "פצע טרי", תכניתה טלי ליפקין-שחק על שלושה חיילים שלא חזרו ממבצע עופרת יצוקה.

תשרי, שנת 1985. אווירת החגים נגדעה כשהחדשות הגיעו מעבר לים – שלושה פיגועי טרור בעשרה ימים. בפיגועים, שהתרחשו בקפריסין, בסיני ובברצלונה, נרצחו 12 ישראלים שכל מה שביקשו הוא לבלות עם קרוביהם. התכנית מביאה את סיפורם של שלושת הפיגועים ושל ארבעה מהנרצחים.

ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, בריטניה ניצבת מול גרמניה אך ממשיכה לאכוף את מדיניות הספר הלבן ולהגביל את העלייה ארצה. הישוב היהודי בארץ נקלע למלכוד - להיאבק במדיניות הבריטים אך להלחם לצידם נגד הגרמנים. רבים מאנשי המחתרות הצטרפו לשורות הצבא הבריטי, אך חלקם נותרו חברים במחתרות ופעלו נגדו בעודם נלחמים בשמו. הם גנבו נשק ופוצצו גשרים, העבירו ידיעות ופרצו לבסיסים, כל זאת בעת שהם לובשים מדים בריטים. בפעולה אחת נביא בתכנית את סיפורם של כמה מאותם לוחמים שעמדו לצד הבריטים ונהרגו על ידם.

הם למדו זה לצד זה בספסל הלימודים, ישנו מיטה ליד מיטה בחדר הפנימייה, ואף התאהבו זה בזו בין מסדרונות בית הספר - אך לא תיארו לעצמם את גודל האובדן שיחוו בדיוק ב-7 באוקטובר, 1973. שבעים ושלושה בוגרי בית הספר הריאלי בחיפה נפלו במלחמת יום הכיפורים. ביום ההוא, שכל בית הספר 13 מבוגריו, המספר הרב ביותר בכל תשעת ימי המלחמה. האבל האישי התלכד עם האבל הקהילתי, והקשרים שנוצרו בין הבוגרים שאיבדו את חבריהם לבין המשפחות ששכלו את בניהם, יישארו שזורים זה בזה לעד. בקץ חמישים שנה למלחמה התאספו יחד כמה מהבוגרים לשתף בלב פתוח על הדרך הארוכה שעברו יחד ונגדעה, ועל מורשת ההנצחה שמלווה אותם עד היום.

אוקטובר 1973. מלחמה יום הכיפורים פורצת, ומותירה שש נשים צעירות בביתן. ארבע מהן בהריון מתקדם, שתיים מטפלות בילדים רכים - בזמן שבעליהן נמצאים הרחק בדרום, על אותה הדוברה בשירות חיל ההנדסה הקרבית, מנסים לצלוח את תעלת סואץ. הדוברה סופגת פגיעה ישירה, וכל אנשי נהרגים; נשותיהם - חייבות להמשיך לבדן את החיים שתכננו יחד. במלאת חמישים שנה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, סמל נועה נווה וטוראי ורדי שפר מביאות בתכינתן את סיפורן של שש משפחות שנבנו באומץ מחדש מתוך ההריסות. 

עמירם שקד נולד וגדל בקיבוץ שריד שבעמק יזרעאל ושירת כטייס ניסוי בחיל האוויר. בשביעי במרץ 1978 הטיס מטוס שבגלל טעות אנוש הורכב הפוך, ובמקום להמריא, התרסק. עמירם נפצע קשה וכעבור כמה שעות נפטר בבית החולים. מאז נפילתו של עמירם, סבה של סמל עומר לפיד, עברו ארבעים וחמש שנים. במשפחה נולדו עוד תשעה נכדים שלא זכו להכיר את סבא, אך דמותו עדיין תופסת חלק משמעותי וחשוב בחייהם, וחלק קטן ממי שהיה נשאר בכל אחד מהם. 

החיים במשפחת סאלח-פלאח השתנו מהקצה אל הקצה לפני שנה וחודש בדיוק. יזן פלאח, בן הדוד האהוב, נפל בצורה אכזרית בפיגוע בחדרה. סמל אדם פרג', בן דודו, מספר על הקשר החזק שהתחיל בילדות המשותפת ומגולל את סיפורו של יזן דרך הזכרונות והחוויות הכי מאושרות. מהחדר הקטן בבית סבתא עד מסעדות וטיולים משפחתיים - עם מותו של יזן נותרו רק אלבומי תמונות, זכרונות, שירים, וחור גדול בלבה של משפחה.

סמ"ר נעם מאירסון, דודה של טל-אור מאירסון, נפל במלחמת לבנון השנייה כשהיא עוד לא הייתה בת ארבע. בשנים שחלפו, טל-אור ושאר האחיינים של נעם ז"ל קראו בספר ילדים שכתבה המשפחה, ודרכו הכירו את דוד שלהם - אדם רציני ומצחיק, אוהב אדם וארץ. בעזרת הספר, וסיפורים שעוברים במשפחה, האחיינים זכו לגדול עם דוד, גם אם פחות נוכח.

סבה של רב"ט תמרה דהן, נבות מתן, איבד בשנת 1948 את אביו וחודשיים לאחר מכן גם את אחיו הבכור. למרות האובדן, הוא זכה לגדול בבית מלא אהבה ושמחת חיים. אימו הדסה התאהבה בישרוליק (ישראל), ובאהבתם הקימו משפחה חדשה. ישרוליק הוא אביהם של שלושה ילדים - איתן, שנולד מנישואיו הראשונים, והתאומים אסף ונדב - שנולדו לו מנישואיו לרעייתו השנייה, לאה,  אשר נהרגה בתאונת אימונים בפלמ"ח. למשפחה הזאת, שהורכבה מיתומים וחצאי אחים, נולדה אחות קטנה - תמר, שהייתה הגורם המחבר של כולם. הדסה כתבה ביומנה על ההתמודדות עם אובדן בנה הבכור משה, ועל הרצון שלה לבחור מחדש בחיים ובאהבה.

בשעות האחרונות של יום הזיכרון, רגע לפני שאת מקום התוגה תופסת צהלת העצמאות - משדר על התפר שבו סיפורי הנצחה, בחירה בחיים, העפלה ותקומה.

ב-17.1.1990 אירע אסון צאלים א' - תאונת אימונים שגבתה את חייהם של חמישה חיילים. כמעט שנתיים לאחר מכן, ב-5.11.1992, אירעה תאונת אימונים נוספת בבסיס צאלים, שגבתה את חייהם של חמישה חיילים - אסון צאלים ב'. בתכנית מביאות סמ"ר יעל צ'כנובר ורב"ט נועה בלויטה את סיפורו של רמי כץ ז"ל, אב לשניים שנפל באסון צאלים א', ואת סיפורו של אלעד שילה ז"ל, בן 20 בלבד בנופלו, שנהרג באסון צאלים ב'.

20 שנה עברו משנת הפיגועים 2002, פיגועים שגדעו חיים וחברות עמוקה. בתכנית מביאות סמ"ר אופק רוזנטל ורב"ט נועה ברנס את סיפורן של רב-שוטר קרן פרנקו ז"ל ורב-שוטר נועה שלמה ז"ל שהכירו בשירות ונהרגו יחד בפיגוע בצומת יגור, לצד סיפורן של סמל-שני אתי פסחוב ז"ל וסמל-ראשון ליאת בן עמי ז"ל שהכירו בשירות המשותף באנדרטת משמר הגבול ונפלו בפיגוע בצומת כרכור. כולן חיילות משמר הגבול, חברות שהכירו בזמן השירות הצבאי ונפלו יחד.

אל"מ דרור ויינברג ז"ל הוא הקצין הבכיר ביותר שנהרג באינתיפאדה השניה. מורשתו של דרור ממשיכה להשפיע ולהיות משמעותית עד היום, לא סתם כל סובביו העידו - "דרור יועד לגדולות". בחלוף שני עשורים מנפילתו, פגש סמל ערן גולני את יקיריו ועמיתיו, שמעלים זכרונות אודות המפקד המרשים והאדם האכפתי שהיה דרור. שירות צבאי שופע מהפכות ופריצת גבולות מתכנס לרבע שעה שופעת גאווה וגעגוע.

משדר "על הזיכרון", בהגשת טלי ליפקין-שחק, מביא שלוש שעות של כתבות שערכו חיילות וחיילי התחנה, ושיחות זיכרון והנצחת חייהם ומותם של נופלים, מבעד לעיני חבריהם ובני משפחותיהם.

בליל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, נשוט בין זכרונות שהשאירו אחריהם הנופלים דרך סיפורים, מכתבים ושירים. נדבר עם מי שהכירו אותם בחייהם, וננציח את זכרם. בתכנית נדבר על סיפורו הבלתי יאמן של שוקה מלט ששכל את בנו, אחיו ואחיינו. ננציח את זכרה של עינב רוגל, שנרצחה על ידי בן זוגה בעודה חיילת. נכיר את עידו שפי ז"ל שנפל בקרב על נפשו, ואת הוריו שיצאו בעקבות מותו למסע אמיץ של שינוי והנצחה.

בן, בת, אישה, מכר ונכד נפגשים עם יקיריהם לשיחה על האובדן של אביהם, כל אחד במשפחתו:
אלון קנדל מדבר עם אמו אושרת רומנו-קנדל על געגועיה לאבא שלה, יוסף רומנו ז"ל, אחד מ-11 קורבנות טבח הספורטאים בספטמבר 1972.
שולי מועלם מדברת עם בתה ניצן קליין-מועלם על געגועיה לאבא, סא"ל משה מועלם ז"ל, מפקד רכס הבופור, שנהרג באסון המסוקים בפברואר 1997.
גלעד טוקטלי, מבכירי הבמאים הדוקומנטריים בישראל, מספר למשה שלונסקי על געגועיו לאבא שלו, פנחס טוקטלי ז"ל, שנרצח בפיגוע תופת במרכז ירושלים בינואר 2002.
שלוש שיחות על החוסר, הזמן והזיכרון, ההתמודדות עם האובדן והגעגועים לאבא.

יצירות מוזיקליות שהלחינו חללי מערכות ישראל בעיבוד וביצוע של חיילי תזמורת צה"ל. הביצועים הוקלטו במיוחד עבור תכנית זו, והם מובאים בה עם סיפורי חייהם ומותם של הנופלים. תכניתה של סמל יפעת גלר.

יצירות מוזיקליות שהלחינו חללי מערכות ישראל בעיבוד וביצוע של חיילי תזמורת צה"ל. הביצועים הוקלטו במיוחד עבור תכנית זו, והם מובאים בה עם סיפורי חייהם ומותם של הנופלים. תכניתה של סמל יפעת גלר.

את ליל הסדר תכננה גיל לי וידר לבלות עם משפחתה במלון פארק. באותו הלילה היא איבדה את ארוסה אבי בקרמן, את אביה זאביק ואת אחותה סיון. יאיר חממי, אז נער צעיר בן 13, איבד את אביו עמירם, שהיה מנהל בית המלון באותו הפיגוע. רותי גור הייתה אז עובדת סוציאלית וליוותה את המשפחות הכואבות בבית החולים, ואל"מ במיל' גל הירש, נקרא לדגל לפעולה מבצעית שהתחילה את מבצע חומת מגן.

יניר קוזין מספר את סיפורו של אביו יאן קוזין ז״ל ודרכו את סיפורן של המשפחות השכולות "הלא מוכרות". מה המשמעות של נפילה בעת מילוי התפקיד והאם יש שוני בין שכול לשכול?