"בקולי: שירת נחמה"

ב

אָמַרְתָּ "קוֹרְאִים לִי לָלֶכֶת". 

לָבַשְׁתָּ תַּחְפֹּשֶׂת לוֹחֵם. 

לְמַטָּה הִתְנִיעַ הָרֶכֶב. 

לְמַעְלָה לִבִּי הִתְפַּחֵם. 

כָּל הַלַּיְלָה עוֹפוֹת הַמַּתֶּכֶת 

קִרְקְרוּ בְּדַרְכָּם לַשְּׁחִיטָה. 

כָּל הַלַּיְלָה יָדִי מְבָרֶכֶת 

אֶת זֶכֶר גּוּפְךָ בַּמִּטָּה. 

כָּל הַלַּיְלָה הִפְנֵיתִי עוֹד לֶחִי 

לְמַקְלֵט טֶלֶוִיזְיָה מַרְעִים - 

יְהוּדִים לְלֹא אֵל מְכַפְּרִים חֵטְא 

בִּתְפִלּוֹת הַפַּרְשָׁן הַצְּבָאִי. 

אֵין לִי דָּם לְקִינוֹת שֶׁל תַּמּוּז. 

שְׁלַח לִי ד"ש מִשִּׁטְחֵי הַכִּנּוּס.

וְגַם מִתּוֹךְ שֵׁנָה לִפְעָמִים 

אֶצְבָּעוֹת סְבִיבֵנוּ טוות עוֹד חוּטִים 

שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁמוֹת 

וְכָךְ אֲנַחְנוּ נַעֲשִׂים 

כְּמוֹ גֹּלֶם 

וּבְתוֹךְ הַגֹּלֶם הַזֶּה 

כְּשֶׁאַתָּה עֵר לְגַמְרֵי אֲנִי 

בֻּבַּת מִשְׂחָק בְּתוֹךְ יָדֶיךָ הַחוֹקְרוֹת

נושא כדרכון את השאלה הפשוטה 

שמתחילה תמיד במה זאת אומרת ומסתיימת 

בככה זה לא תשובה. 

אני לא יודעת לענות לך כמעט על כלום, ילד, 

לא מה מסדר את הטבלה המחזורית 

ולא מה מאחורי החלל ואם יש בכלל, 

אבל מולך אני מרגישה 

שכבר אין לי עוד כל כך הרבה ללמוד 

ואפילו יתכן שהגעתי. 

וכשאתה גורר את רגליך חזרה למיטה, 

גמד למבט, ענק לזו שמביטה, 

אני יודעת ששנים אני יכולה לשתוק עכשיו 

בלי להגיד בבקשה, 

שנים אני יכולה רק להקשיב לך מעבר לדלת, 

קורא ואז נרדם. 

יש משהו אחרי החלל, ילד, רק שתדע, 

ואני ניגשת בשבילו לאור שמעל ראשך, 

מכבה מדליקה ושוב מכבה, 

קורצת לכוכבים מתוך הבית.

לֹא רוֹאִים עָלַי כְּלוּם 

קָמָה בַּבֹּקֶר 

וּבָעֶרֶב חוֹזֶרֶת לַמִּטָּה 

שָׁקוּף שֶׁצְּעָקָה מְלַוָּה אוֹתִי 

בְּשָׁכְבִי וּבְקוּמִי וּבְלֶכְתִּי דֶּרֶךְ 

דִּבְרֵי הַיָּמִים, כְּמוֹ לֵדָה שְׁקֵטָה 

שֶׁל מָה שֶׁלֹּא יִקְרֶה לְעוֹלָם 

יוֹלֶדֶת כָּל בֹּקֶר 

בִּדְמָמָה דַּקָּה 

עוֹד פֶּרֶק בְּקוֹרוֹת חַיַּי

"יֵשׁ לָךְ רֵיחַ שֶׁל לֶחֶם וְיָם", 

מִלְמְלָה תּוֹךְ כְּדֵי הַחִבּוּק 

וְהִטְמִינָה אַפָּהּ בְּדִיּוּק 

בְּפִנַּת הַצַּוָּאר הַנִּנְשָׁם. 

זוֹ הָיְתָה פִּתְקָה בְּבַקְבּוּק 

שֶׁהוֹרִיק וְהֻשְׁלַךְ לְאֵי-שָׁם. 

"מַשֶּׁהוּ עָמוֹק, רִאשׁוֹנִי", 

הִיא צִיְּרָה אֶת אוֹתָהּ הַתְּחוּשָׁה 

עַל הַחוֹל, וּלְפֶתַע בָּחֲשָׁה 

הַצּוּרָה אֶת גַּרְגִּיר הַאֲנִי. 

וְשָׁכַחְתִּי. גַּם הִיא שָׁכְחָה. 

רַק שָׁנִים אַחֲרֵי שֶׁנִּבְלַע 

עֶלְבּוֹנִי, 

נִשְׁמְעָה לְחִישָׁה 

בְּסִפּוּר קַדְמוֹנִי 

עַל אִישׁ וְאִשָּׁה 

וְאִי נֶעְלָם 

וְנִזְכַּרְתִּי בַּתֵּאוּר הַמַּכְאִיב בְּיָפְיוֹ 

וּלְפֶתַע – שִׂמְחָה! 

צְלוּלָה וּפְרִיכָה 

כְּמוֹ לֶחֶם וְיָם.

מוּזִיקָה נַעֲשֵׂית מֵהָאֲוִיר אַתָּה יוֹדֵעַ, זֶה הָאֲוִיר שָׁר מִפֶּה בִּלְתִּי נִרְאֶה. בָּאֲדָמָה כְּבָר צָפוּף וְחוֹלֶה וְאָבֵל וּכְבָר אֵין הֵד אֲפִלּוּ בַּהֵיכָלוֹת אֲפִלּוּ בַּמְּעָרוֹת, אֲבָל הָאֲוִיר מִתְנַעְנֵעַ וְשָׁר שִׁירֵי תְּפִלָּה וְעֶרֶשׂ, רֵיק מִצְּלָעוֹת עוֹשֶׂה אֶת מֶחְוַת הַזְּרוֹעוֹת לְרֹחַב גְּבָעוֹת הַחַמְצָן הָעֲצוּמוֹת הַפְּטוּרוֹת מִנַּדְנֵדוֹת אוֹ מִגְלָשָׁה שֶׁסּוֹפָן בְּרַב־קוֹמוֹת, נוֹשֵׁף בְּשִׂמְחָה תַּחַת הַשִּׂמְלָה הַמִּסְתּוֹבֶבֶת, וּכְשֶׁהַכִּנּוֹרוֹת נִכְנָסִים מַשֶּׁהוּ בּוֹ נִזְכָּר לֹא מִכָּאן, וּכְשֶׁהֵם שָׁבִים בִּתְנוּעַת הַקֶּשֶׁת אֶל פֶּרֶק הַיָּד כְּלוֹמַר מְאִטִּים וּמִתְגַּבְּרִים הֵם מוֹשְׁכִים אֶת הֶעָתִיד אֶל אִישׁוֹן הָעֲמָקִים. וּכְשֶׁהֵם מַחְלִיפִים מִשְׁקָלִים אוֹ לְרֶגַע מִתְעַכְּבִים הַבִּיט מִן הַלֵּב לְפֶתַע מַבְהִיל כְּמוֹ מִי שֶׁנִּמְצָא בְּחֶדֶר עִם כֶּלֶב וְאָח וְסַפָּה מֵאָה וְשִׁשִּׁים שָׁנָה תַּחַת שְׂמִיכָה וּפִתְאוֹם נָשַׁם נְשִׁימָה עֲמֻקָּה. וּכְשֶׁהֵם זוֹרְחִים, וּכְשֶׁהֵם מַפְצִירִים, וּכְשֶׁהֵם מִתְחַנְּנִים הַכִּנּוֹרוֹת, מָה עוֹשִׂים. מוּזִיקָה נַעֲשֵׂית מֵהָאֲוִיר אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת צְרִימַת הַקֶּשֶׁת הַמְּרוּחָה שָׂרָף עַל הַמֵּיתָר נֶחְנֶקֶת תַּחַת כֹּבֶד הַיָּד. וּכְשֶׁהֵם מְמַהֲרִים וּכְשֶׁהֵם נוֹגְשִׂים וּכְשֶׁהֵם מַכִּים בְּשׁוֹט עַל הַזְּמַנִּים, וּכְשֶׁהֵם מְבִיאִים אֶת כָּל הַשְּׁכֵנִים וְהָאַבּוּב וְהַבָּסוֹן וְקֶרֶן הַיַּעַר בְּלִי לְהָבִין לְמָה מִיָּד מִתְגַּיְּסִים לְאַיֵּם וּלְהַזְהִיר וְלִסְגֹּר עִנְיָן – יֵשׁ לָהֶם אֶת הַקִילֶר אִינְסְטִינְקְט, וְלִפְעָמִים הֵם עֲדִינִים שֶׁזֶּה לֹא יֵאָמֵן שֶׁסּוֹף הַנְּשִׁיפָה קוֹל וְלֹא עֲרָפֶל. וּמֵהַמּוּזִיקָה אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלֹּא צָרִיךְ לוֹמַר יוֹתֵר מִדַּי, רַק מַסְפִּיק, מִשְׁפָּט אֶחָד מַסְפִּיק, וְלַחֲזֹר עַל זֶה. וְלַחֲזֹר עַל זֶה. וְלַחֲזֹר עַל זֶה. וְלַחֲזֹר עַל זֶה. עַד שֶׁאֶתְפּוֹרֵר לְגַמְרֵי, עַד אֲוִיר.

הַצַּלָּחוֹת מְשַׁקְשְׁקוֹת 

עֲרוּכִים הַסַּכִּינִים 

וְאֶל הַבַּיִת 

בָּאִים הַיְּלָדִים 

מִי שֶׁנִּטְרַף וּמִי שֶׁנִּסְחַף 

מִי שֶׁגֹּרַשׁ וּמִי שֶׁנָּפַל 

מִי בִּידֵי חַיָּה מִי בִּידֵי חַיָּל 

מִי בַּמִּגְדָּל מִי בַּחוֹמָה 

מִי בָּרָעָב מִי בַּצָּמָא 

מִי מֵהַתְּרִיסִים מִי מֵהַמָּסָךְ 

מִי מִקֶּרֶן רְחוֹב מִי מִדַּף עִתּוֹן 

הֵם מְצִיצִים הֵם נִדְחָפִים הֵם יָפִים 

הַיְּלָדִים  

הֵם עֲיֵפִים מְאוֹד.

מתוך הספר "עור שֵני", הוצאת פרדס, 2021. 

  וְהִנֵּה-שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת, מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז (יחזקאל, ח') 

חָנוּט בְּתַכְרִיכֵי חַמְסִין תַּמּוּז יוֹרֵד שְׁאוֹלָה 

וְכַָל הַמְּבַכּוֹת אוֹתוֹ זוֹכְרוֹת לוֹ חֲסָדִים, 

לַנַּעַר הַיָּפֶה הַזֶּה אֲשֶׁר בְּכָל סִיסְטוֹלָה 

פָּרְחוּ מִדָּם לִבּוֹ פִּרְגֵי גַּחֶלֶת וּוְרָדִים. 

וְהוּא נִמְתַּח כְּעוֹר שֵׁנִי בֵּינָן וּבֵין הַפֶּרֶא, 

וְזוֹךְ מוֹתוֹ פָּלַח בָּהֶן כְּצִיר לִפְנֵי לֵדָה, 

עַד שֶׁבִּכְיָן עָלָה כְּמוֹ עָנָן מִתּוֹךְ מִקְטֶרֶת. 

מוֹתוֹ הֲיָה לָהֶן גּוֹרָל גָּרוּעַ מִבְּגִידָה. 

תָּמִיד בְּעֵת מְלֵאכֶת אֲרִיַּת הַתְּאֵנִים, 

עָסִיס מָתוֹק קָשַׁר בָּהֶן אֶת כָּל אֲשֶׁר הוּתָר - 

הַטַּעַם שֶׁל הָעוֹר שֶׁלוֹ אֶל תֶּפֶר הַשַׁנִּים 

וְזֶכֶר הַמַּלְקוֹשׁ בָּרֶחֶם אֶל קִנְאַת אִשְׁתָּר. 

עַכְשָׁו, כְּשֶׁהֶן פּוֹרְמוֹת צַּמּוֹת אֶל מוּל רְאִי נְחֹשֶׁת 

וְנִשָׂאוֹת לְגֶבֶר וְיוֹדְעוֹת – אֵין נְחָמָה, 

הַקַּיִץ מְשַקֵּף לָהֶן אֶת כָּל תּוֹלְדוֹת הָעֹשֶׁק, 

גָּרוּם וּצְהֹב-שִׁנַיִם, בִּרְאִי הָאֲדָמָה.

כמו בובות חתן כלה. 

גם אם תבוא הסכין

הֵיכָן הוּא מִפְתָּנִי. קוּמִי־קוּמִי דָּלֶ"ת אַמּוֹתַי, קוּמִי זֵר פּוֹרֵעַ. 

חַפִּי מִזָּר, חַפִּי מֵרֵעַ. (בְּצִלֵּךְ תִּרְוַח כַּפָּרָה כִּפְרִיחַת הַפְּרִי, 

תִּמְחֶה שִׁכְחָה, מִי שֶׁפִּלְּחָה אֶת תְּנוּמָתִי תִּדְהֶה כְּנִיחוֹחָהּ), 

כַּסִּי כַּסִּינִי סְבַךְ טָרִי, כַּסִּי כַּסִּינִי סְבַךְ טָרִי, (שְׁכֵנַי יְשַׁעֲרוּנִי 

כְּקִיקְלוֹפּ, אָדוֹן הַמִּתְחַפֵּר בַּחֲפָצִים), הוֹ גָּדֵר חַיָּה הֲיִי 

דָּבָר לְהַעֲצִים, הֲיִי חַיִץ שֶׁל תִּפְרַחַת, הֲיִי תְּשׁוּבָה, 

הֲיִי נִצַּחַת, הֲיִי גְּדוֹלָה מִסַּךְ הַנִּחוּמִים, גּוֹרָלִית וּמַגְזִימָה, 

הֲיִי פִּרְאִית וַעֲסִיסִית, גָּעֳלִית וְרַחוּמָה, הִתְפַּתְּלִי כַּשְּׁבִיל הָרֵיק, 

הִטָּפְלִי אֶל רֵיקוּתִי, הֲיִי סְבוּכָה, קַשְּׁטִי, קַשְּׁטִי, חַיַּת גָּדֵר, 

הֲיִי מַרְבָד לָאֲגָלִים, הֱיִי מֶתֶק לַצְּרָעוֹת, הֲיִי פּוֹרָה יוֹתֵר מִסַּךְ 

הַנִּיחוֹחוֹת, הֲיִי מֶרְכָּז לַדִּמּוּיִים.  לִפְתִי, לִפְתִי, לִפְתִי, 

לִפְתִי כָּל מַה שֶּׁנִּקְרָה, לִפְתִי כָּל מַה שֶּׁדּוֹמֵם, 

הֲיִי שְׁרוּיָה בַּכֹּל, לַבִּי אֶת חֲמָתָם, הֲיִי גְּלוּיָה, כְּפֶשַׁע תָּם, 

הֲיִי מִסְתּוֹר לַמְפַזֶּזֶת, לַטְּרוּטָה בְּדַעֲתָהּ, 

הֲיִי מַרְאֶה שֶׁאֵין בּוֹ חֵן, הֲיִי מַרְאֶה שֶׁאֵין בּוֹ רָע, 

הֲיִי רוֹדֶפֶת־עוֹד, גַּמְלוֹנִית וְכַבִּירָה, 

הֲיִי תּוֹחֶמֶת לַהֶפְקֵר: מְעַדֶּנֶת הַגְּזֵרָה. 

יְקִיצַת הָעֲנָנִים 
מֵחֲרִיפוּת הַלַּיְלָה 

צְרִיבַת גְּרוֹנָם שֶׁל הָעֵצִים 
אַחֲרֵי סִיגַרְיָה 

קוֹלָן שֶׁל בְּנוֹת רֶשֶׁף 
לִפְנֵי הַקָּפֶה הָרִאשׁוֹן 

כְּשֶׁאַתְּ הָלַכְתְּּ, הַיָּם 
חָצָה בַּחָרָבָה וְשָׁב 
אֶל הַנָּהָר 

הִשְׁתּוֹבְבוּ הַמַּלְאָכִים 
וְזֹהַר חַכְלִילִי נָח 
עַל הַמִּרְפֶּסֶת 

טַל מָשַׁח מַעֲקֶה 
בְּמַעֲטֶה שָׁקוּף 

כַּמָּה חִכִּיתִי לְאֵיזוֹ הִשְׁתַּתְּפוּת 
 בְּצַעַר, לְשַׁלֶּכֶת שֶׁלֹּא בְּעִתָּהּ 
הָאֲבָנִים הִבִּיטוּ בִּי 
בְּשִׁעֲמוּם 

לֹא אָשִׁיב לוֹ בְּאוֹתוֹ מַטְבֵּעַ 
אָזַל הַצֶּבַע מֵחַרְצִיּוֹת הַבָּר 
וּכְבָר נִרְשֶׁמֶת עֲיֵפוּת 
בְּקִנֵּי הַנְּמָלִים. 

הַלַּיְלָה לֹא אֵצֵא 
לִרְקֹד 
וְלֹא אֶחְמֹד, 
אַרְשֶׁה לוֹ שֶׁקֶט 
אוּלַי אֶחְבֹּט אֶת מְעִילִי 
נֶגֶד הָרוּחַ. 

כִּי הָעוֹלָם עַכְשָׁו 
אַחֲרֵי פְּרֵדָה.

אַךְ אָחַזְתִּי חָזָק בַּכָּרִית 

הָרְקוּמָה בְּקַוִּים עֲדִינִים. 

לֹא חָרַצְנוּ הַיּוֹם עוֹד דִּינִים. 

הַשְּׁתִיקָה נִרְקְמָה לְאִטָּהּ, 

הָרָצוֹן לַחֲזֹר לַמִּטָּה, 

לְהַנִּיחַ רֹאשִׁי עַל כָּרִית 

וְלַחֲלֹם חֲלוֹמוֹת עַל אוֹרִית.

אֲסַפֵּר לָךְ עַל הַלֵּילוֹת הָאַחֲרוֹנִים. 
אֲנִי נִשְׁכֶּבֶת בַּמִּטָּה וְאָז 
מַתְחִילָה צִפִּיָּה לַהוֹדָעוֹת שֶׁלָּךְ 

וּכְשֶׁעֵץ הַלִּימוֹן וְרֵיחוֹ 
פּוֹרְצִים רַעֲנַנִּים מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה — 

אָז הַשָּׁעוֹת קְצָרוֹת, 
אָז חַיֵּי הַנֶּצַח שֶׁל הַנָּשִׁים הַמְשׂוֹחֲחוֹת. 

אֲנַחְנוּ יְלָדוֹת, אֲנַחְנוּ נָשִׁים, 
מְשׂוֹחֲחוֹת בְּכַמָּה קוֹלוֹת עַל דְּבָרִים 
תָּמִיד בּוֹעֲרִים. 

וְכָל הַזְּמַן הַזֶּה עוֹמֵד בַּחַלּוֹן 
עֵץ הַלִּימוֹן, מְשַׁכֵּר בְּרֵיחוֹ 

כְּדֵי לִגְרֹם לָךְ לְהַאֲמִין שׁוּב בָּעוֹלָם, 
רֵיחַ מְרוֹמֵם, פְּרָאִי, 
אֱנוֹשִׁי בְּחֻצְפָּתוֹ, מֵמֵס בְּיָפְיוֹ, 
מְבַקֵּעַ אֶת הַחֲשֵׁכָה.

מִתַּחַת לְחַלּוֹן רוֹעֵד, דָּקוּר מֵאֳרָנִים, 

בְּרֵיחַ הֶחָרוּב הָעַז אֲשֶׁר שָׁלַט בְּכָל 

פִּנָּה וְכָל קִיטוֹן בַּמְּעוֹנוֹת שֶׁל הַבָּנִים, 

שָׁכַבְנוּ בְּמִטַּת יָחִיד, חִכִּינוּ שֶׁתִּפֹּל 

עָלֵינוּ הַשַּׁלְוָה שֶׁבָּהּ לְרֶגַע לֹא נִזְכֹּר 

אֶת מָה שֶׁהִתְאַמַּצְנוּ לְהַשְׁכִּיחַ כְּבָר שָׁנִים, 

שֶׁיֵּשׁ בִּי עוֹד חָלָל אֵלָיו אַף פַּעַם לֹא תַּחְדֹּר. 

אֲבָל זֶה לֹא הַזְּמַן, וְשׁוּב תְּקוּפַת הַמִּבְחָנִים. 

מִתַּחַת לַחַלּוֹן רֵיחוֹ שֶׁל הֶחָרוּב הָעַז 

דָּחַק אוֹתִי לַקִּיר. אוּלַי זֶה לַיְלָה אַחֲרוֹן. 

עַל הַשֻּׁלְחָן הַמִּשְׁוָאָה שֶׁל אוֹיְלֶר וְלַגְרַאנְז' 

שָׁתְקָה כָּמוֹךָ בְּיָפְיָהּ, רֵיקָה מִכָּל פִּתְרוֹן. 

יָרַדְתִּי שְׁקֵטָה מִמִּטָּתְךָ, וְהַדְּמָעוֹת 
שֶׁלְּךָ יָרְדוּ בְּעִקְבוֹתַי בַּפִּתּוּלִים שֶׁל פְרוֹיְד.

בַּסּוֹף אִבַּדְתִּי אוֹתוֹ.
אֲבָל הוּא הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר
אִתָּנוּ
כִּי הוּא הָיָה שִׁכּוֹר
יוֹתֵר מִמֶּנִּי.
הוּא לָבַשׁ חֲלִיפָה,
הוּא חָזַר מֵאֵיזוֹ חֲתֻנָּה
עִם עוֹד כַּמָּה חֲבֵרִים
שֶׁלּוֹ,
שֶׁחָזְרוּ מֵחֲתֻנָּה.
לְאֶחָד מֵהֶם הִתְיַבֵּשׁ הַפֶּרַח עַל הַדַּשׁ.
יָכֹלְתָּ לִרְאוֹת כַּמָּה
שָׁעוֹת
הֵם אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה
לְפִי הַפֶּרַח עַל
הַדַּשׁ.

הוּא הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר.
הִסְתַּכַּלְתִּי בֵּינְתַיִם
עַל הַשְּׁלִישִׁיָּה שֶׁהָיְתָה מוּלִי;
אֶחָד הִצְחִיק שְׁתַּיִם
וְהֵם שִׂחֲקוּ בַּנְּחִירַיִם.
הוּא מְכֹעָר
וְרַק בִּגְלַל מַה שֶּׁנָּתַן לָהֶן
הֵן יָשְׁבוּ אִתּוֹ -
קוֹק טִיזֶרִיּוֹת.
זַיִן טִיזֶרִיּוֹת.

אֲנִי בַּחַיִּים לֹא נִסִּיתִי אֶת זֶה, קוֹקָאִין,
לַמְרוֹת שֶׁתָּמִיד חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי סוֹחֵר.
תָּמִיד בָּאִים אֵלַי וְאוֹמְרִים לִי:
יֵשׁ לְךָ מַשֶּׁהוּ?
אֲנִי אוֹמֵר: מָה.
הֵם אוֹמְרִים: אַתָּה יוֹדֵעַ.
אֲנִי אוֹמֵר: לֹא, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ.
הֵם אוֹמְרִים: נוּ, אַתָּה יוֹדֵעַ לְמָה אֲנִי מִתְכַּוֵּן.
אֲנִי אוֹמֵר:
אֲנִי שׁוֹטֵר. לֵךְ מִפֹּה יֶלֶד.
וְהֵם הוֹלְכִים,
כִּי לְסוֹחֲרִים וְשׁוֹטְרִים בְּמַסְוֶה
יֵשׁ אוֹתוֹ פַּרְצוּף,
וְלִי יֵשׁ רַק פַּרְצוּף
אֶחָד.

אֲנִי בַּחַיִּים לֹא נִסִּיתִי אֶת זֶה, קוֹקָאִין,
כִּי שָׁמַרְתִּי אֱמוּנִים לְמִי שֶׁצָּרִיךְ
לִשְׁמֹר לוֹ אֱמוּנִים.
הָיִיתִי יֶלֶד
וְאָחִי שָׂם אֶת אֶרִיק קְלֶפְּטוֹן
בְּהוֹפָעָה חַיָּה
בְּיַפָּן,
וְאַלְפֵי יַפָּנִים צָעֲקוּ שָׁם בַּפִּזְמוֹן:
קוֹקָאִין
וְשָׁאַלְתִּי אֶת אָחִי מָה הֵם צוֹעֲקִים
וְהוּא הִסְבִּיר לִי:
קוֹקָאִין.

הַשְּׁלִישִׁיָּה מִמּוּל הִמְשִׁיכָה לְשַׂחֵק בַּנְּחִירַיִם.
זֶה שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶן הָיָה מְכֹעָר, אֲבָל
הִצְחִיק אוֹתָן.
הַשְּׂמָאלִית וְהַיְמָנִית -
יָכֹלְתָּ לִרְאוֹת שֶׁהֵן הִתְאִימוּ בְּגָדִים
לִפְנֵי הַיְצִיאָה,
וְהַמְכֹעָר שֶׁבָּאֶמְצַע הִמְשִׁיךְ לְהַצְחִיק אוֹתָן
רַק בִּגְלַל מַה שֶּׁנָּתַן לָהֶן.
וְהֵן שָׁם
רַק בִּגְלַל מַה שֶּׁנָּתַן לָהֶן.

בְּאֵיזֶשֶׁהוּ שָׁלָב
זֹאת שֶׁהָיְתָה אִתִּי
וְגַם זֶה שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר אִתָּנוּ
אִבְּדוּ אוֹתִי.
הוּא הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר. לֹא הֵבַנְתִּי עַל מָה הוּא מְדַבֵּר;
צָחַקְתִּי בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהוּא רָצָה לְהַצְחִיק בָּהֶם,
אֲבָל גַּם בְּאֵלֶּה
שֶׁלֹּא.
הוּא אָמַר אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ,
אֲנִי אָמַרְתִּי אֵיךְ קוֹרְאִים לִי,
הִיא אָמְרָה אֵיךְ קוֹרְאִים לָהּ,
וְהוּא הוֹסִיף שֶׁאֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים נֶהֱדָרִים.
לַעֲזָאזֵל,
הוּא לֹא מַכִּיר אוֹתִי
וְהוּא אוֹמֵר שֶׁאֲנִי אִישׁ נֶהֱדָר.
זֹאת אוֹמֶרֶת,
אֲנִי שִׁכּוֹר, וְגַם הוּא,
אֲבָל אֲנִי אֶזְכֹּר אֵיךְ קוֹרְאִים
לוֹ
גַּם מָחָר,
וַאֲנִי אֲזַהֶה אוֹתוֹ
גַּם מָחָר. אֲבָל
הוּא
לֹא.
וְזֶה הִרְגִּיז אוֹתִי וְרָאִיתִי
אֵיךְ זֶה מַתְחִיל לִי
בַּצְּדָדִים שֶׁל הָאִישׁוֹנִים.
וְהוּא הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר
וּלְדַבֵּר
וְזֹאת שֶׁהָיְתָה אִתִּי הִסְתַּכְּלָה עָלַי
וְשָׁאֲלָה אִם אֲנִי בְּסֵדֶר.
אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁכֵּן,
כִּי מַה הִיא תָּבִין עַכְשָׁו
עַל הַכְּלוּם הַזֶּה, שֶֶׁמַּתְחִילִים לְדַבֵּר אִתִּי
וּמְסַפְּרִים לִי אֶת כָּל הַסּוֹדוֹת
וּמָחָר תִּהְיֶה חֲלִיפָה אַחֶרֶת, שֶׁל יוֹם עֲבוֹדָה
וְשֶׁל הִנְהוּן רֹאשׁ וְהָיָה נֶהֱדָר אֶתְמוֹל.
אֲבָל הוּא לֹא יִזְכֹּר,
וְעַל זֶה
רָצִיתִי לְקַלֵּל אוֹתוֹ
בַּלֵּב,
עַל זֶה שֶׁלֹּא הַכֹּל
מְקֻדָּשׁ.
רָצִיתִי לְהַגִּיד לוֹ
מַנְיַאק
אֲבָל לֹא אָמַרְתִּי,
כִּי לָמָּה לְבַזְבֵּז אֶת זֶה עַכְשָׁו,
כִּי עַד גִּיל מְסֻיָּם לֹא אָמַרְתִּי אֶת זֶה: מַנְיַאק.
כִּי שָׁמַרְתִּי אֱמוּנִים לְמִי שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר לוֹ אֱמוּנִים;
הָיִיתִי יֶלֶד וְחָזַרְתִּי מֵהַשְּׁכוּנָה וְשָׁאַלְתִּי אֶת אָחִי,
אָחִי שֶׁכְּבָר מֵת,
מַה זֶּה מַנְיַאק
וְהוּא אָמַר לִי שֶׁזֹּאת מִלָּה שֶׁל פּוֹשְׁעִים,
וּמֵאָז קִלַּלְתִּי אֶת כָּל הַקְּלָלוֹת בָּעוֹלָם
חוּץ מִקְּלָלָה אַחַת:
מַנְיַאק.
כִּי שָׁמַרְתִּי אֱמוּנִים לְמִי שֶׁצָּרִיךְ
לִשְׁמֹר לוֹ אֱמוּנִים.

בַּסּוֹף הוּא הָלַךְ, דַּוְקָא בָּחוּר טוֹב,
אֲבָל אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהַסְבִּיר
עַכְשָׁו.
לֵךְ תַּסְבִּיר לוֹ
עַכְשָׁו
וְלָזֹאת, הָאֲרָעִית, שֶׁהָיְתָה אִתִּי,
לַמְרוֹת שֶׁהִיא רָאֲתָה וְאָמְרָה לִי
שֶׁבִּשְׁנִיָּה אַחַת
כָּבִיתִי.
וַאֲנִי עוֹד אֶחָד שֶׁיּוֹדֵעַ
לְהִכָּבוֹת.

אַחֲרֵי זֶה
אֶצְלָהּ בַּבַּיִת, עַל הַשָּׁטִיחַ
הַפַּרְוָתִי,
הִיא כָּל־כָּךְ הִתְלַהֲבָה
מִשְּׂעַר הֶחָזֶה
שֶׁלִּי,
שֶׁהִיא לֹא הִפְסִיקָה לָגַעַת בּוֹ.
יָכֹלְתָּ לִרְאוֹת שֶׁהִיא לֹא
נָגְעָה בְּכָזֶה חָזֶה
אַף פַּעַם.
יָכֹלְתָּ לִרְאוֹת אֶת זֶה.

מתוך "אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך" (הקיבוץ המאוחד, 2020)

אֱלֹהִים

אֲהָבוֹת תּוֹתָבוֹת הָיוּ בְּחַיַּי; נִצְחוֹנוֹת נְדִירִים 
עֲצוּבִים מִכִּשְׁלוֹנוֹת חוֹזְרִים. 
אֶת כָּל הַטָּעֻיּוֹת אֲנִי מַכְנִיס לַדְּמֻיּוֹת שֶׁלִּי 
וְלוֹמֵד מֵהֶן, וְיוֹדֵעַ אֵיךְ קוֹרְאִים לַמִּלְחָמָה הַבָּאָה. 

אֵיפֹה זֶה סֵתֶר לִבֵּךְ?

מֶה עָשִׂית כְּשֶׁפָּלְשׁוּ הֲרוּסִים לְאוּקְרָאִינָה 
כְּשֶׁטַּנְקִים שָׁקְעוּ בַּבֹּץ וּמְטוֹסִים הִפְגִּיזוּ 
וְטַיָּסִים לֹא רָאוּ אֶת עֵינֵי הַיּוֹשְׁבִים תַּחַת גַּגּוֹת 
לֹא חָשְׁבוּ עַל זוֹ שֶׁצִּירֵי הַלֵּדָה שֶׁלָּהּ הִקְדִּימוּ 
מֵרֹב חֲרָדָה, אוֹ עַל מִי שֶׁנּוֹלַד הַיְשֵׁר לִזְרוֹעוֹת הַפְּלִיטוּת 
מֶה עָשִׂית כְּשֶׁהַכִּבּוּשׁ מֶה עָשִׂית כְּשֶׁהַכִּבּוּשׁ 
וּפְלִיטִים אַפְרִיקָנִים חַיִּים לְצִדֵּךְ, לָמַדְתְּ שָׂפוֹת חֲדָשׁוֹת? 
וּמָה כְּשֶׁכַּדּוּר הָאָרֶץ הִתְחַמֵּם 
וּכְשֶׁבָּנוּ פְּצָצוֹת אָטוֹם 
וּכְשֶׁשָּׁמַעְתְּ לָרִאשׁוֹנָה עַל נֶשֶׁק בִּיוֹלוֹגִי 
וּכְשֶׁשִּׁכְפְּלוּ כִּבְשָׂה 
וּכְשֶׁגִּיְּסוּ יְלָדִים לַצָּבָא 
וּכְשֶׁחִתְּנוּ יְלָדוֹת בְּגִיל עֶשֶׂר 
וּכְשֶׁסָּחֲרוּ בְּנָשִׁים אוֹ אָנְסוּ בְּלִי שָׂכָר 
וּבְלִי עוֹנֵשׁ 
וּכְשֶׁסָּחֲרוּ בְּשֶׁנְהַב  
וּכְשֶׁצָּדוּ חַיּוֹת לְמַאֲכַל 
מֶה עָשִׂית?

הָיָה טוֹב וְהָיָה רַע 
כָּתַבְתָּ אֶת זֶה בַּשִּׁיר שֶׁלְּךָ

סָבְתָא רַבְּתָא שֶׁלִּי לֹא נָהֲגָה בְּרֶכֶב
וְלֹא הֵשִׁיטָה מִפְרָשִׂית.
סָבְתָא רַבְּתָא שֶׁלִּי לֹא יָצְתָה אֶת בֵּיתָהּ לְפַרְנְסוֹ.
הִיא יָלְדָה יְלָדִים, שָׂרְדָה מִלְחָמוֹת.

סָבְתָא שֶׁלִּי לֹא נָהֲגָה בְּרֶכֶב
וְלֹא הֵשִׁיטָה מִפְרָשִׂית.
סָבְתָא שֶׁלִּי הִגִּישָׁה וּפִנְּתָה צַלָּחוֹת עֲבוּר בַּעֲלָהּ.
הִיא הָיְתָה רוֹפְאָה, נִלְחֲמָה עַל סְטָלִינְגְּרָד.

אִמָּא שֶׁלִּי נוֹהֶגֶת בְּרֶכֶב (בַּחֲשַׁשׁ מָה)
וְשָׁטָה אִתִּי בְּמִפְרָשִׂית (בַּקַּיִץ, אַחַת לִשְׁנָתַיִם).
אִמָּא שֶׁלִּי הִתְחַתְּנָה, כִּי צָרִיךְ, פַּעֲמַיִם.
הִיא יוֹדַעַת לִיצֹר עוֹלָמוֹת מִמִּלִּים, הַחִבּוּק שֶׁלָּהּ מְרַפֵּא.

אֲנִי נוֹהֶגֶת בְּרֶכֶב, מְהַנְדֶּסֶת בְּכִירָה,
יוֹדַעַת קוֹד, גְּבָרִים וְשִׁירָה.
לֹא הִתְחַתַּנְתִּי, סָפֵק אִם אֵלֵד יְלָדִים.
אֲנִי מְשִׁיטָה מִפְרָשִׂית.

חוֹף מָלֵא 

אֲנָשִׁים מְשַׂחֲקִים בְּכַדּוּר, רוֹחֲצִים בְּמַיִם, פּוֹשְׁטִים 

בְּגָדִים, מְגַלִּים עוֹר 

בָּשָׂר וְשִׁנַּיִם 

גּוּפְךָ גָּדוֹל 

כֵּהֶה מִשֶּׁמֶשׁ, גּוֹבֵל בַּשָּׁמַיִם 

בְּמַעְגָּל אֶחָד עִם הַגַּלִּים 

הַזְּמַן הָאַחֵר סָגוּר בִּפְנֵיכֶם, בִּפְנֵי הַיָּם, הַיָּם 

מָלֵא, פָּנָיו סְגוּרִים, בְּקוֹל רָם 

שׁוֹאֵל: "אִיתָמָר?" מְסוֹבֵב עֵינָיו 
אֵלַי

אֲנִי נוֹסֵעַ אֶל הַבַּיִת 

הַבַּיִת לוֹבֵשׁ שִׂמְלָה כְּחֻלָּה  

אֲנִי מֵסִיר אֶת הַשִּׂמְלָה  

וְהִיא פּוֹרֶמֶת לִי אֶת הַכַּפְתּוֹרִים  

בַּבַּיִת יֵשׁ אֲרוּחַת עֶרֶב 

חֲתוּלִים חֲרוּזִים 

מוּזִיקָה מִכָּל הַתְּקוּפוֹת 

שְׂפָתָהּ זָרָה נִרְדֶּפֶת 

מֻבְרַחַת, שְׂפָתִי שְׁבוּרָה 

יַחַד, יֵשׁ לָנוּ מוֹלֶדֶת.

כְּשֶׁאַתְּ בּוֹכָה אֲנִי נִזְכָּר בָּךְ 
צָפָה עַל הַמַּיִם בְּיָוָן 
בְּלִי דָּבָר מַכְבִּיד עָלַיִךְ,  
רוּחַ לָךְ עִקְצוּץ בָּעוֹר 
בּוֹזֵק אַבְקַת חַמָּה. 
הַיָּם מָלוּחַ מִגַּעְגּוּעִים לָאֲדָמָה. 
מֵעֵינַיִךְ מִינֵרָלִים נֶחְשָׂפִים 
מִסֶּלַע אֲדַמְדַּם בַּגֶּשֶׁם 
עָבִים שֶׁמִּתְעַבִּים מֵעַל הַכְּפָר 
בְּמַעֲלֵה הַיַּעַר-מוּל-מִפְרָץ 
וְנִשְׁטָפִים מוֹרָד הַדֶּרֶךְ 
תַּחַת אֲבָנִים דְּרוּכוֹת 
אֶל הַיָּם גולש כְּלוֹרִיד 
אֶל תּוֹךְ הַיָּם נִשְׁטַף נַתְרָן 
אַתְּ צָפָה עֲלֵי זִכְרוֹנוֹת 
הָיִיתִי-פַּעַם-אֲדָמָה 
עֶרְגַּת הַיָּם אֶל קַרְקַע 
אֶל עֵץ מוֹצֵץ לוֹ מִינֵרָל 
אֶל מֶלַח שֶׁבָּקַע 
כַּמַּיִם שֶׁבָּךְ נִפְרְצוּ 
פִּתְאוֹם כִּי זִכָּרוֹן עָמוּם 
שֶׁל אֲדָמָה אוֹבֶדֶת לָךְ 
וְשָׁרָשַׁיִךְ מְחַפְּשִׂים 
וַחֲסֵרִים לָךְ נְהָרוֹת 
וְאֵיךְ לָצוּף וְאֵיךְ לָשִׂים 
אֶת מִבְטָחֵךְ בְּלִי יְעָרוֹת 
וּמִי שָׁאַל אוֹתָךְ בִּכְלָל 
אִישׁ לֹא שָׁאַל פָּשׁוּט הִגַּעְתְּ 
בְּלִי מַדְרִיךְ אֶל בּוֹר עָתָק 
הַכֹּל כְּאִלּוּ מְנֻתָּק. 
הַפְנִי מַבָּט אֶל הָרָקִיעַ 
בְּגַבֵּךְ נוֹזֵל צָמִיג 
שֶׁמְּחַכֶּה כְּבָר לְהַגִּיעַ 
לָאֲוִיר מֵעַל רֹאשֵׁךְ 
לְהִתְאַבֵּךְ אֶל תּוֹךְ עָנָן 
וּלְטַפְטֵף אֶל צַמָּרוֹת 
לִנְדּוֹף לְהִסְתּוֹפֵף בְּמוֹךְ 
בְּטַחַב וּבַחֲזָזִית רוֹעֵד 
מַרְוֶה סַלְעֵי צָמָא 
שֶׁמְּוַתְּרִים עַל חֶלְקִיקִים 
פּוֹצְחִים בְּרוֹן אֶל הַמִּדְרוֹן 
גּוֹלְשִׁים יָפֶה אֶל אַקְוִיפֵר 
וְסוֹף כֹּל סוֹף אָז אֶל הַמַּיִם 
אֶל גַּבֵּךְ הַמִּצטמרר. 
אַתְּ בַּגַּלְגַּל פִּקְחִי עֵינַיִם 
אַתְּ מַגְנֶזְיוּם וְסוּלְפַט 
אַתְּ מִתְאַבֶּכֶת לַשָּׁמַיִם 
אַתְּ גַּרְגֵּר, עָלֶה וָאוֹר 
הַמַּעְגָּל רוֹקֵד עָלַיִךְ 
מִסְּבִיבך, בְּתוֹךְ הָעוֹר. 
מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכֵךְ יִזְכּוֹר: 
הַיָּם מָלוּחַ מִגַּעְגּוּעִים לָאֲדָמָה 
אַךְ הוּא יוֹדֵעַ בִּדְמָמָה 
שֶׁהוּא אֵלֶיהָ עוֹד יַחְזֹר

פָּחוֹת נוֹטֶה לְהִתְנַצֵּל 

יוֹתֵר זֵהֶה לְגֶזַע הַקְּטָלָב: 

לֹא שְׁרִירִי כִּי אִם סָחוּט 

כִּי אִם מוּפָז כִּי אִם שָׁזוּף 

שֶׁגָּח הַזְּמַן לְהִשָּׁמֵט מִן הַמָּצוֹד 

הַמִּתְקַרְבֶּן, הַמְּרוֹקֵן, עַכְשָׁו מֻטָּל 

לִפְשֹׁט חֶבְלֵי כְּבִיסָה לָאֵבָרִים הָעֲנִיִּים 

לָצֵאת מִמַּדְמֵנָה וּלְהַסְבִּיר אֶת הַפָּנִים 

אֶל הַמּוֹלֶדֶת 

שֶׁגַּם הִיא תְּהֵא הַקֵּן (מָקוֹם לְהִתְאוֹנֵן 

אַךְ גַּם לִשְׂמֹחַ עַל הָאֶבֶן שֶׁחֻרְבָּן 

לֹא הָרָגָהּ), וְהִיא תְּהֵא מָקוֹם שֶׁבּוֹ 

בֵּינוֹת פְּרִיחָה צָהֹב יוֹקֵד 

שֶׁל הַקִּדָּה הַשְּׂעִירָה 

יְחֻנְּכוּ הַדַּבּוּרִים לִדְבֹּר אַנְגְּלִית 

לִפְתֹּר חֶשְׁבּוֹן 

לִלְמֹד תּוֹרָה

כְּשֶׁחָזַרְתְּ מְאֻחָר, 
הָיִיתִי מְחַכָּה לָךְ בַּמִּטָּה. 
לָבַשְׁתְּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּחֹשֶׁךְ, 
וּבְסָמוּךְ לְחֹם הַגּוּף שֶׁלָּךְ 
נִכְנַסְתִּי לַשֵּׁנָה 

גָּדַלְתִּי וְנִשְׁאַרְתִּי אֲחוֹתֵךְ הַקְּטַנָּה. 
אֲנִי עֲדַיִן מְחַכָּה לָךְ 
בַּלַּיְלָה, לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.

בִּפְרָחִים. הַקְפִּידִי עַל כַּלְכָּלָה נְבוֹנָה. שִׁכְחִי 
אֶת הַיַּלְדוּת שֶׁלָּךְ. סִלְחִי לַמּוֹרָה שֶׁקָּרְאָה לְךָ פּוֹזֶלֶת, לַשְּׁכֵנָה 
שֶׁשָּׁלְחָה אֶת בַּעְלָהּ לְהַחֲלִיף אֶת סִיפוֹן הַכִּיּוֹר כְּשֶׁהָיִית לְבַד בַּבַּיִת 
בְּכֻתֹּנֶת. לַגֶּשֶׁם שֶׁתָּפַס אוֹתָךְ עַל מִדְרָכָה, הַשְׁאִירִי אוֹר קָטָן בָּאַמְבַּטְיָה. 
זַהִי אֶת גּוּפֵךְ מִתְכַּוֵּץ בַּמִּטָּה. שִׁמְרִי עַל עַצְמֵךְ. אַל תִּהְיִי 
חוֹלָה. נַסִּי לֹא לְהִסְתּוֹבֵב עִם הַגּוּשׁ בֶּחָזֶה אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת 
לָשֵׂאת אֶת הָאֵבֶל הַזֶּה. בְּרֶגַע אֶחָד 
אַתְּ יְכוֹלָה לָקוּם –

כְּשֶׁאַתְּ הָאִשָּׁה הַיְחִידָה בַּחֶדֶר 
לִבְשִׁי סְוֵדֶר לָבָן 
וּמִצְאִי לָךְ כִּסֵּא. אַל תְּחַכִּי 
שֶׁיִּנְקְבוּ בִּשְׁמֵךְ. פִּתְחִי אֶת הַפֶּה. 

וְהִנֵּה, בְּגַנֵּי אֲדָנִית 
הַתְּלוּיִים עַל כֶּרֶס בִּנְיָן, 
נֵס נַעֲשָׂה לִי: 
מַלְאָךְ נִתְגַּלָּה מֵעָלַי וְצוּרָה לוֹ 
מְנוֹעַ מַזְּגָן, וְצִנּוֹר 
מִשְׁתַּלְשֵׁל כְּרַפּוֹנְזֶל, 
מֵמֵס קַרְחוֹנִים עַל רֹאשִׁי 
וְנִהְיֵיתִי וְרֻדָּה כְּשִׁלְשׁוֹם. 

דַּוְקָא בְּיוּלִי זָקַפְתִּי קוֹמָה 
בְּעוֹד כָּל אַחְיוֹתַי שְׁחוּחוֹת.

רַק מְשׁוֹרֵר עִוֵּר 
מְסֻגָּל בֶּאֱמֶת לְדַמּוֹת 
גַּלְגַּל עַיִן לְשֶׁמֶשׁ 

אֶת הַנּוֹצָה שֶׁלּוֹ 
הוּא טוֹבֵל בַּחֹשֶךְ, 
כּוֹתֵב בְּיוֹמָנוֹ: 

הַבֹּקֶר הֶחְלַטְתִּי 
לִגְנֹב אֵשׁ מֵעֵינֶיהָ 
שֶׁל אֲהוּבָתִי 

בְּפֶתַח הַמִּטְבָּח 
הִיא הֵסֵבָּה אֵלַי מַבָּטָהּ. 
כְּנָפַי נָמַסּוּ. 

שׁוּב הִסְתַּפַּקְתִּי בְּסָלָט וַחֲבִיתָה.

"This August I began to dream of drowning". 
Anne sexton

מַה נַּעֲשֶׂה עִם הָאֲרוּחוֹת שֶׁלֹּאעִם חַדְרֵי הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלֹּאעִם הַחַמְצִיצִים שֶׁנִּטְרְפוּהַמַּאֲפֵרוֹת שֶׁהִתְמַלְאוּמַחֲנַק הַמִּרְצָפוֹתקֻפְסְאוֹת סַכּוּ"ם וְצַלָּחוֹתדְּפִיקוֹת הַדֶּלֶת שֶׁחוֹזְרוֹתהַמַּפִּיּוֹתהַמְּנוֹרוֹתאֵיךְ נְמַחְזֵר מִתּוֹךְ הַסַּל, מָגָזִינִים, עִתּוֹנִיםנְפָרֵק אֶת הַשְּׁקָעִים, פְּקָקֵי הַשַּׁעַם, כִּיּוֹרִיםנִסְגֹּר אֶת הַפְּסַנְתֵּרנְכַסֶּה אֶת הַמֵּתִיםלְאָןנִקַּח אֶת הַשָּׁעוֹן אֶת הִתְעַקְּשׁוּת הַמְּחוֹגִיםאֶת הַצַּעַר שֶׁנִּשְׁאַר בַּוִּילוֹנוֹת הַמֻּפְשָׁלִים

אַתָּה נִמְצָא. לַנִּימְפָה יֵשׁ מְעָרָה זוֹהֶרֶת וְאַתָּה בִּרְשׁוּתָהּ. 
כֻּלָּם, מִלְּבַד הַיָּם שֶׁלֹּא, רוֹצִים שֶׁתַּחְזֹר. 

בְּעֶצֶם כָּל הַיּוֹשְׁבִים

עַכְשָׁיו הֵן קְצָת שְׂמָחוֹת שֶׁהֵן לֹא צְרִיכוֹת לְהַכְנִיס אֶת הַבֶּטֶן חָזָק כְּשֶׁהֵן מוֹרִידוֹת בְּגָדִים בַּחוֹף

מֵחֲצַר הַגָּן עֹלָה שַׁוְעַת הַפָּעוֹטוֹת: בֹּקֶר