הרמב"ם היומי 9 - ספר הקרבנות | הרב חיים סבתו

הקרבת התמורה - דין הקרבת התמורה (א1-ג), קודשים ותמורה בעלי מום (ד-ה), תערובת שבה תמורה (ו1-ז).

אופן ההמרה - לשון ההמרה (א1-ב), המרה וחילול כאחד (ג1?ג3), המרה משני קרבנות (ד).

האיסור להמיר קרבן והעושים תמורה - האיסור להמיר (א1-ב), מי עושה תמורה (ג-ח), הקרבנות שממירים בהן (ט1-טז), תמורה בבהמה הפסולה לקרבן (יז-כא2).

בירורים בכפרת המצורע - שינוי בעבודת האשם ובמתנות (א-ג), לוג השמן שחסר (ד-ז), חיוב קרבן בצרעת חוזרת ונשנית (ח), קרבן עשיר וקרבן עני (ט-יא).

כפרת המצורע - טבילת המצורע לפני הקרבת קרבנותיו (א1-ב1), אשם מצורע (ב2-ב4), לוג השמן (ב5-ג).

שבעה נקיים של הזב; המיטמאים בזיבה - שבעה נקיים של זב (א1-ג), ראיות בשבעה נקיים ולאחריהם (ד1-ה), המיטמאים בזיבה (ו-ז).

ראיות הזב - הגדרת הזוב (א- ב1), בדיקות הזב (ב2-ה2), ראיות הזב (ו-ח3), שיעור הראייה (ט-יא), ראייה בין השמשות (יב-יד2).

יסודות הדינים; זבה ויולדת - ארבעה מחוסרי כפרה וקרבנותיהם (א-ג), זמן הבאת הקרבנות (ד-ה3), קרבן זבה וספק זבה (ו1-ו2), קרבן יולדת וספק יולדת (ו3-ז2), חיוב קרבנות בלידות מרובות (ח1-ט), חיוב קרבנות מרובים (י1-יג).

שגגת כהן משיח ונשיא - חטאת מלך וכהן גדול (א1), שגגת כהן גדול רק כשהורה לעצמו (א2-ג), הוראת כהן משיח עם בית דין (ד-ה), ספק בשגגת כהן גדול (ו1), הגדרות נשיא וכהן משיח (ו2-ז), מלך ששגג עם הציבור (ח), שגגה לפני המינוי או אחריו (ט-י2).

תוכן ההוראה השגויה - רק בביטול חלקי של דבר שאינו מפורש בתורה (א-ב6), טעות בהערכת המציאות (ג), בית דין ששכח הוראתו (ד1-ד2), העובר עברה לאחר שבית דין חזרו בהם (ה1-ה2).

אופנים הפוטרים את בית הדין - תנאי הוראת בית דין הגדול (א1), תנאי הדיינים בבית דין הגדול (א2-א3), תנאי הכרעת ההוראה ומעשה על פי ההוראה (א4-ב1), תנאי רוב העם והשבט (ב2-ג), צירוף עברות או בתי דין (ד1-ה1), תנאי שהשגגה נובעת רק מן ההוראה (ה2-ה5), הוראה או עשייה בזדון (ו).

בית דין הגדול ששגגו בהוראה - שגגת הוראת בית דין והקרבן (א1-א4), אין אשם תלוי בהוראת בית דין (ב1), התנאים המחייבים את בית דין קרבן (ב2-ב3).

שגגת טומאת מקדש וקודשיו - צריך ידיעה בתחילה וידיעה בסוף (א1-א4), מהות הידיעה (ב1-ב4), נטמא בעזרה ושהה כשיעור (ג-ד), ספק בטומאת מקדש וקודשיו (ה-ז), עדות על הטומאה או על כניסה למקדש (ח), דרכי כפרה אחרות בטומאת מקדש וקודשיו (ט1-ט2).

קרבן עולה ויורד - החייבים קרבן עולה ויורד (א), פירוט הקרבנות ומקורן (ב-ה2), הבאת קרבן על אשתו ובניו (ו), החייבים בקרבן ודרכי החיוב (ז1-ח), שינוי הקרבן מעשיר לעני ולהיפך (ט-יג).

אשם ודאי - החייבים אשם ודאי (א1), אשם שפחה חרופה (א2-ו2), אשם גזלות (ז1-ז2), אשם מעילות (ח-ט), אשם ודאי רק בידיעה ודאית (י-יג3).

אשם תלוי - חיוב אשם תלוי (א), רק בספק שיש בו איסור קבוע (ב1-ד2), כשהספק הוא על סוג האיסור (ה), אשם תלוי על איסורים שונים (ו1-ו2), ידיעת ספק מחלקת (ז-ח), מקרים שמתחייב גם בחטאת (ט-י2).

שגגת עבודה זרה ושבת - שגגת עבודה זרה (א1-א3), שלושה שלבים בשגגת שבת (ב1-ד), שגגת אבות ותולדות (ה-ז), הימים שבין השבתות מחלקים לשגגות (ח-ט), כפרה גוררת כפרה (י1-י3), מלאכת מחשבת ומלאכה שאינה צריכה לגופה (יא-יב).

שגגת מאכלות - ידיעות מחלקות שגגות א1), תמחויים וקרבנות אינם מחלקים (א2-ג), שמות מחלקים שגגות (ד1-ו), צירוף לשיעור אכילה (ז), האופנים שבהם ידיעות מחלקות שגגות (ח1-יב).

שגגת עריות - ידיעות מחלקות שגגות (א-ב), גופים מחלקים שגגות (ג1-ה1), טהרת הנידה מחלקת לשגגות (ה2), שגגת בעילת נידה (ו1-ז3).

חיוב חטאת בעברות רבות - עברות שונות מחייבות חטאות נפרדות (א1), שתי דוגמאות לאיסור שבא כאחת (א2-א4), דוגמאות לאיסור שבא כאחד ואיסור מוסיף (א5-א6), דוגמא לשני מעשים באיסור אחד (א7), דוגמא לבעילה אחת ושמונה חטאות (ב1-ג), מקרא מפורש לחיוב חטאת כוללת או נפרדת (ד-ה).

הכרת החטא וכפרת יום הכיפורים - מי שהעידו עליו שחטא (א-ב), הפרשת חטאת לשני חטאים (ג1-ו), חטאת המשומד (ז1-ח), כפרת יום הכיפורים (ט1-יא), קרבן נידון למוות (יב).

אופן השגגה המחייב - רק על מעשה שנעשה כולו בשגגה (א), גם אי ידיעת העונש (ב), ידיעת החטא (ג1-ו), המתעסק (ז), שגג בדבר מצוה (ח1-י1), דוגמאות לשגג בדבר מצוה בשחיטת קרבן (י2-טו1), לא התכוון למצוה אבל עשה מצוה (טו2-טו3), שגג ובטעות לא עשה מצוה (טז).

העברות בשגגה המחייבות חטאת - חיוב קרבן חטאת על שגגת יחיד (א-ד1), העברות שמביאים חטאת על שגגתן (ד2-ד3), מין הקרבן שיש להביא (ד4-ה).

שיבושים במניין - טעות במניין (א-ג2), יצאו כמה טלאים יחד (ד-ו), מניין למפרע (ז), המניין הראוי - פוטר (ח-יא), רוב יוצא כמנוי והמנייה בהפסקות (יב-יג), חזרו לדיר מהמנויים או מהמקודשים (יד-טו).

אופן העישור וזמנו - אופן העישור (א1-א2), הבהמות המתעשרות יחד (ב-ו), הבהמות מותרות בהנאה קודם המעשר (ז), זמני המעשר (ח1-ח2), הבהמות שנותרו (ט).

מעשר בהמה - מצוַת מעשר בהמה (א-ד), האיסור למכור מעשר בהמה (ה-ח), נאמנות על מומי המעשר (ט), מעשר רק מבהמות שנולדו ברשותו (י-יג), הבהמות הפטורות והחייבות (יד-טז).

ספק מי הבכור; מסחר ושומה - ספקות בזהות הבכור בשעת הלידה (א-ב3), מעמד ספק הבכור (ג), זיהוי הבכור שלא בשעת הלידה (ד-ו), נאמנות על הבכור (ז), בכור בהמת הקדש (ח-ט1), סחורה בבכור (ט2-יא).

הפטור והספק בבכור - שותפות הגוי בבכור (א-ה), ספקות וחזקה בבכור (ו-ט), הנפל (י-יג), התקדשות הבכור בלידה (יד-טז), הגדרת 'פטר רחם' (יז-כא).

בדיקת המום; הגיזה - דיני בדיקת המום (א-ג2), בדיקת המום לאחר שחיטה (ד-ה), בדיקה שלא על ידי מומחה (ו), נטילת שכר על הבדיקה (ז), החשוד והמוכר באיסור (ח-ט), בכור שנמצא טרפה (י), גיזת הבכור (יא-יג).

בכור בעל מום - הדברים הפוסלים את הבכור להקרבה (א-ד), קדושת בכור בבהמה משונה (ה-ו2), המטיל מום בבכור (ז-יד), עדות ונאמנות על נפילת המום (טו-יט).

בכור בהמה טהורה - המצוות (א-ד), החייבים במצוה (ה-ז), זמן אכילת הבכור (ח-יג), הטיפול בבכור (יד-טו), האיסורים שיש בבכור (טז-יח), הפשט בכור בעל מום ופסולי המוקדשין (יט).

מצוַת הקהֵל - המצוה ומי חייב בה (א-ב), זמנה וסדר עשייתה (ג1-ד3), מטרתה (ה-ו2), דחיית מעמד הַקְהֵל שחל בשבת (ז).

הפטורים; הבאת הקרבנות ואכילתם - החייבים והפטורים הנלמדים מן הפסוקים (א1-א5), עוד פרטים בחייבים ובפטורים (ב-ה), הבאת הקרבנות (ו-יד1), הדאגה ללוי ולעניים (יד2-יד3).

הראייה והחגיגה והשמחה - הראייה והשמחה והחגיגה (א1-ג2), מועדי ההקרבה (ד-ח), סמיכת הידיים על הקרבן (ט-י1), קרבנות יחיד שמותר להקריב אותם בחול המועד (י2-יא).

העצמות והנותר; חגיגת ארבעה עשר - האיסור לשבור עצם (א1-יא2), חגיגת ארבעה-עשר (יב1-יד), ההבדלים בין הפסחים (טו1-טו4).

החבורה ואוכלי הפסח - בני חבורה (א1-ו2), האסורים מלאכול (ז-ט2).

אכילת בשר הפסח - פסח, מצה ומרור (א-ב), האיסור לאכול נא או מבושל (ג1-ח), צליית הפסח (ט-יד), זמן אכילת הפסח וההלל (טו).

טומאה הדחויה בציבור - טומאת מת וטומאות אחרות (א-ז), אכילת הפסח (ח1-ט2).

הטמא הנדחה - טמאי מת (א-ב2), זבים ונידות (ג), מחוסרי כיפורים (ד), המצורע (ה), האיסור להזות בשבת (ו1-ו2), הערל והגר (ז1-ז2), ספק טומאת מת והאונן (ח-יג).

הנדחים לפסח שני ופטוריו - פסח שני (א-ד), מילה המעכבת (ה1-ו), גר וקטן ונשים (ז-ח1), דרך רחוקה (ח2-ט2), האסיר (ט3-ט4).

בעיות בהימנות - האומר לשלוחו ולעבדו (א1-ב2), בני חבורה והשליח (ג-ו2), נתערבו פסחיהם (ז1-ט).

הימנות בני חבורה - המנויים (א-ב), תנאי ההימנות (ג-ד2), שחט אותו לשם מי שאינו ראוי (ה-ז), שחט אותו לבני ביתו (ח-יד2), שיעור אכילת הנמנים (טו1-טו2).

שחיטת הפסח - המצוה זמנה ומקומה (א-ה), דם הפסח ואימוריו (ו-ח), סדר ההקרבה (ט-טו), דחיית השבת (טז-כ).