השקעות למתחילים - סטפק & רבינוביץ

פינת המכפילים: 1:51 המנה העיקרית:  7:57
החודשים האחרונים, בעיקר כתוצאה מהוצאות המלחמה הרבות והורדת דירוגי האשראי של ישראל, מובילים את ישראל לאי וודאות כלכלית שמתבטאת בגירעון בתקציב עמידה שעומד כיום על כ-8.5%. במסגרת הטיפול בגירעון זה, ובמטרה להגיע ליעד שהציב משרד האוצר על 4% בשנה הבאה, הודיע משרד האוצר לפני מספר שבועות על מספר גזירות כלכליות שאמורות לצאת לפועל כבר בתקציב המדינה לשנה הבאה.
אותן הגזרות שכוללות בין היתר: ביטול הטבות מס בקרנות השתלמות, קיצוץ בפנסיות של הציבור, מס חברות, מס יסף, הקפאת מדרגות המס ועוד, נראה בניהול הכספים בבנקים ישראליים וזרים, פיקדונות, מכשירים שדוחים מס ובעוד מקומות נוספים.
לאור זאת הערב בסטפק-רבינוביץ' נארח את קרין ווילר, כלכלנית, מתכננת פיננסית (CFP) בעלת רישיון פנסיוני ממשרד האוצר  בפודקאסט  חשוב וביחד נעשה סדר בבלאגן ונבין יותר לעומק איך הגזרות הצפויות בעולם המס ישפיעו על התיקים של כולנו ואיזה צעדים פרקטים שווה לכל אחד מאיתנו לנקוט כבר היום.

פינת המכפילים: 3:16המנה העיקרית: 11:08
השקעה באג"ח ישראלי מציבה עצמה במרכז המסלול הפיננסי למשקיעים המחפשים ביטחון יחסי ותשואה סבירה. נכון לתחילת חודש אוקטובר 2024, תשואות האג"ח הממשלתיות לטווח של 10 שנים נעות סביב ה-5%, כאשר באוקטובר אשתקד, לאחר פרוץ המלחמה ותקופה מאתגרת בישראל לפני כן, עמדה תשואה זו סביב ה-3.5% לשנה. מדובר בתשואה יחסית יציבה בהשוואה להשקעות בשוק המניות התנודתי יותר, אך עדיין קיים סיכון לא מבוטל. 
נתון מעניין נוסף הוא ההיקף החודשי של הנפקות האג"ח הממשלתיות, העומד על קרוב ל-5 מיליארד שקלים - נתון המעיד על ביקוש יציב להשקעה זו, אך גם על חובות גוברים למדינה.
לקראת החלטת הריבית ביום רביעי הקרוב ע"י בנק ישראל, האם ישנו סיכוי לעליית ריבית שמשמעותה ירידה בערך השוק של האג"ח הקיימות? הערב בסטפק-רבינוביץ' נבחן האם השקעה באגרות חוב ישראליות היא הזדמנות או שמא היא מלכודת? משקיעים רבים מתמודדים עם השאלה הזו, כשהם מנסים לאמוד את התשואות הצפויות אל מול הסיכונים האפשריים.

פינת המכפילים - 9:04מנה עיקרית - 18:47
כשהבחירות בארצות הברית מתקרבות והעימותים בין המועמדים מחריפים, השפעות דרמטיות מתעוררות בשוק ההון האמריקאי. כל מועמד מציע תוכניות כלכליות שיכולות לשנות את פני השווקים המקומיים והגלובליים. נושאים כמו מדיניות מס חדשה שיכולה להוביל לשינויים משמעותיים ברווחיות של חברות שונות ולהשפיע על מחירי המניות שלהן, מדיניות הסחר הבינלאומי, הגבלות על ייבוא ויצוא, וגם השקעות ממשלתיות בתשתיות ובטכנולוגיה ונושאים כלכליים נוספים יעמדו במוקד הדיונים וישפיעו במידה רבה על מגזרים מסוימים בשוק. 
בתוך כל זאת, החלטת הפד להוריד את שיעור הריבית ב-0.5% לאחר ארבע שנים מעוררת גלים של אופטימיות וזהירות גם יחד. עם שיעור ריבית נוכחי של 5%, ההורדה מעודדת צמיחה כלכלית והשקעות חדשות, אך גם מעלה חששות לגבי האינפלציה המסתמנת. השפעות אלו כבר ניכרות: מדד ה-S&P 500 קפץ ב-1.7% בשבוע שלאחר ההודעה, ושערי האג"ח הממשלתיות ירדו, מה שמצביע על תיאבון גובר להשקעות סיכוניות.
אז בשיאו של המרוץ לנשיאות ארצות הברית ולקראת רגעי ההכרעה שצפויים להגיע אלינו בעוד מספר שבועות ובעיקר לקראת אי וודאות על תגובת השווקים לאירועים האלו, הערב בסטפק-רבינוביץ' נבחן את השפעת המרוץ על שוק ההון האמריקאי וננסה להבין טוב יותר לאן שוק ההון האמריקאי הולך בחודשים הקרובים.

פינת המכפילים - 4:27מנה עיקרית - 13:40
מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט הראה עלייה משמעותית של 0.9%, הרבה מעבר לתחזיות שציפו לעלייה של 0.5% או 0.6%. עלייה זו העלתה את קצב האינפלציה השנתי ל-3.6%, לעומת 3.2% בחודש הקודם. העליות הבולטות ביותר נרשמו במחירי ירקות טריים, שהזנקו ב-13%, ובתחבורה, שהתייקרה ב-2.8%. התוצאות החריגות הללו מגדילות את הסיכוי לכך שהריבית תישאר גבוהה זמן רב יותר מהצפוי, ומחזקות את ההערכה שנגיד בנק ישראל לא יוכל להוריד את הריבית לפני אמצע 2025.
בתחום הנדל"ן, מחירי הדירות המשיכו לעלות גם בחודשים יוני-יולי, עם עלייה נוספת של 0.9% אחרי עלייה של 0.7% בחודשיים הקודמים. זאת לאחר שהמדד השנתי למחירי הדירות טיפס ל-5.8% (יוני-יולי 2024 לעומת יוני-יולי 2023), בהשוואה ל-4.7% במדד הקודם. התייקרות זו, לצד הביקושים המוגברים, מצביעה על שוק נדל"ן לוהט ועשויה להוות אתגר נוסף למדיניות הכלכלית של המדינה.
הערב בסטפק-רבינוביץ' נבחן את מצב הכלכלה הישראלית וננסה לראות לאן התפתחויות אלה ישפיעו על התחזיות של הכלכלה הישראלית בעתיד הקרוב.

פינת המכפילים - 11:12מנה עיקרית - 16:05
השבוע השוק הישראלי נכנס לשבוע האחרון של חודש אוגוסט ושל עונת דוחות הרבעון השני כאשר עונה זו צפויה להגיעה לסיומה בשבת בערב, לקראת החלטת הריבית מחר של בנק ישראל ולאחר שחברות רבות פרסמו במהלך השבועות האחרונים את תוצאותיהן הכלכליות בשבועות לרבעון האחרון. אחת מהן היא אלקטרה שפרסמה מחצית ראשונה מוצלחת יחסית לשנת 2024 עם גידול של כ-4% ברווח הנקי שלה למרות השפעת המלחמה על ענף הבנייה הסובל ממחסור בכוח אדם. במקביל לחשיפת התוצאות הרבעוניות של חברות רבות במשק, לאחר שארגון חיזבאללה איים בנקמה על החיסולים האחרונים של בכירים בארגון, ביום ראשון האחרון ראינו גם התחממות בגבול הצפון עם מתקפת המנע של צה"ל על מתקנים של חיזבאללה, דבר שמשפיע גם כן על תחושת הביטחון של המשקיעים בשוק הישראלי.אירוע נוסף שישפיע גם על השווקים בישראל הוא הצהרת יו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב, ג'רום פאוול בשבוע שעבר, כי הוא מתכוון להוריד את שיעור הריבית, שעומד כעת על 5.5%, אך לא ציין בכמה, דבר שמשאיר את המשקיעים עם אי וודאות משמעותית. מרבית האנליטסטים בארה"ב מעריכים כי הריבית תרד בכ-0.25% אך יש כאלה אופטימיים שהריבית תופחת אפילו ב0.5%.לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל מחר, בנק ישראל צופה בדריכות אחר המהלכים של הבנקים המרכזיים בעולם ולעיתים אף פועל בעקבותיהם, כך שייתכן ונראה גם את השפעת ההצהרה של פאוול על החלטת הריבית במשק הישראלי.אז הערב בסטפק-רבינוביץ' נסקור את עונת הדוחות בישראל, נתכונן להחלטת הריבית של בנק הישראל מחר ונבין איך האירועים האחרונים בגזרה הצפונית יכולים להשפיע על השוק הישראלי בהמשך הדרך.

פינת המכפילים - 8:14 מנה עיקרית - 9:32
עולם מוזר. למרות שישראל נמצאת באחת המלחמות הקשות בתולדותיה, מדדי ת״א נותנים תשואות יפות מאז תחילת השנה, ממוצע של כ 7.5% למדדים המובילים. למרות הורדת הדירוגים, למרות הגירעון התקציבי, למרות שאין עדיין תקציב מאושר לשנת 2025  השקל התחזק מעט מאז השבעה באוקטובר.היום, בתכנית נבחן את הכלכלה הריאלית בישראל ברבעון השני, שהתאפיינה בעליות מחירים במוצרי צריכה, עליה במחירי הנדל״ן ומיעוט יציאות מהארץ של הישראלים מה שהוביא להגברת מכירות בסופרים ומותגי אופנה. היום יתארח אצלנו אבירם נאה, ראש תחום מניות, חיסכון ארוך טווח במיטב. יחד איתו נעבור על הסקטורים השונים ונעשה בדיקת דופק לכלכלה הישראלית והשווקים הישראליים.

למעקב אחר התכנית ״עושים שוק״
1. למשתמשי אפל מיוזיק - לחצו עוקב

סוף פינת המכפילים: 18:55
לתיאום בדיקת צ׳קאפ פיננסי ללא עלות

הזדמנות גדולה או המשך דישדוש בשווקים בתקופת המלחמה? לאחר התיקון של החודשים הראשונים של המלחמה השוק בישראל מדשדש ברבעון האחרון. ת״א 90 ירד כמעט ב6%, ת״א 125 ללא שינוי ות״א 35 בהובלת טבע שמשלימה עלייה של כמעט 70% בחצי שנה האחרונה עולה ב3%.  חברות הדירוג הורידו את דירוג האג״ח של ישראל, לא בשורה דרמטית בהתחשב בכך שהשווקים מתמחרים את אגרות החוב של המדינה בתשואה נמוכה משמעותית מחברות הדירוג. אם כן? לאן הולך השוק שמתמוחר במחירים נמוכים?

מי שמשקיע היום בSPY משקיע כ- 30% מהכסף שלו בשבע מניות הטכנולוגיה הגדולות, אפל, מייקרוסופט, אנבידיה, אמזון, אלפבית, טסלה ומטא. בעלילת המערבון ״שבעת המופלאים״ ממנו נלקח הכינוי, נלחמים שבעה קאובוים אמיצים בטייקון כריית זהב שלקח בעלות מונופולסיטית על העיר Rose Creek ומעביד את תושביה בפרך. במציאות הפיננסית המצב הוא הפוך. כל אחת משבעת הגדולות מחזיקה בכח ריכוזי בשוק בו היא פועלת ולמשקיעים ולצרכנים יש תלות בהן. החברות הנ״ל, כל כך גדולות שהאיום המרכזי עבורן הוא רגולציה. בהסתכלות ארוכת טווח על המשך הצמיחה של חברות הטכנולוגיה הגדולות אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה הם סיכוני הרגולציה.  הגדולה שבחבורה, מייקרוסופט, נסחרת סביב שווי שוק של 3 טריליון דולר והקטנה שבהן, מטא, נסחרת סביב טריליון דולר. לכן היינו מצפים שבגלל הכסף הגדול שמושקע בהן, ספינות המטוסים של עולם הטכנולוגיה יהיו פחות תנודתיות. אבל זה לא המקרה בכלל. טסלה עולה ב 35% בחמישה הימים האחרונים לאחר אישור סיני מסתמן לאפשר נסיעה בטסלה כרכב אוטונומי מדרגה 3 . האישור יאפשר לנהגים להוריד את הידיים מההגה והאחריות לתאונות תעבור ליצרן. זאת חרף תחרות גוברת מ BYD שלראשונה ברבעון האחרון של 2023 מסרה יותר מכוניות מטסלה. מאידך,  מטא יורדת כ 11% ביום, השמדת ערך של 100 מיליארד דולר, חצי מתקציב הממשלה ל2024. המניה יורדת, לאחר שצוקרברג הכריז שיקח זמן עד שההכנסות מבינה מלאכותית יהיו חיוביות וידרשו עוד 60 מיליארד דולר של הוצאות. אם כך איך זה יכול להיות שהמניות האלו תנודתיות כל כך? וכיצד ניתן לנצל את הדרמה הזו של השווקים לטובתנו? והאם הגל שמוביל את ה S&P מאז תחילת 2023 צפוי להימשך גם עד סוף השנה?

האם תיק ההשקעות שלכם ערוך להתפתחויות השונות במלחמה? עד כמה אתם חשופים לשינויים בשקל\דולר ולסקטורים השונים שיכולים לפרוח במצבים אופטימיים או לרדת במצבים של החרפה במצב הביטחוני.
קרין ויילר, מתכננת פיננסית, CFP באינווסטור, מגיעה להתארח היום אצלנו בוובינר בשביל לבנות תכנית לחודשים הקרובים. ניזכר ב״גובה היחסי״, אסטרטגייה שמאפשרת פיזור וגם משיכה חלקית של כסף במידה ואנחנו זקוקים לו באופן פתאומי. 
נתמקד בשוק הסחיר האמריקאי והישראלי, נדבר על עליית המכפילים בארה״ב וננסה להבין האם היא מוצדקת, או שכדאי לגדר אותה, במידה וכן, האם יש לבחון מעבר מה S&P ל Equal Waight?
נדבר על שוק האג״ח ועל מדוע מנהלי השקעות מזהים בו הזדמנויות וננסה להבין אילו פרמטרים לבחון כדי להבין את היקף החשיפה לשוק בישראל.

עומר ואבנר בפרק הכי מאקרו שאפשר לעשות. בשביל להסיק מסקנות מעניינות על עולם ההשקעות, נשאל היום - כמה כסף יש בעולם, ובאילו אפיקים הוא מושקע? איפה לדעתכם יש יותר כסף, בנדל״ן או במניות? וכמה, מסך הכסף בעולם מושקע בקריפטו? רמז, פחות ממה שאתם חושבים. נבחן את כלכלות יפן, סין, אירופה וארה״ב שסך הנכסים בהן מוערך בכ- 87 טריליון דולר. ברגע שנבין את החלוקה הכוללת של ההשקעות בעולם ונבין כמה כסף מזומן יושב בחשבונות השונים ננסה לחשוב, מהו פוטנציאל הצמיחה של כל סוג השקעה.

הדו״חות הכספיים הם ההזדמנות לבחון את שוק המניות בישראל מעבר לכותרות המאיימות בעיתונים ולהבין את מצב הכלכלה הריאלית. היינו מצפים שמאז הורדת הדירוג של מודי׳ס נראה את השווקים בישראל יורדים אבל השווקים תמיד מפתיעים כאשר מאז פירסום ההחלטה הכתה הבורסה בתל אביב ב3% את מדד ה S&P ומסתמן שמצב החברות הנסחרות בארץ טוב יותר מאיך שהוא מרגיש. למרות איומים של קרן העושר הנורווגית לבחון את המשך ההשקעות בישראל הנתונים בסה״כ טובים ואנחנו מתחילים לזהות הזדמנויות בסקטורים שונים שמתמוחרים נמוך ובעלי נתונים כלכליים טובים. נבחן היום את הסקטורים השונים ונקבל תמונת המצב בישראל בתקופת המלחמה - הבנקים עם הפועלים בהובלה שרושמת רווח של 7.4 מיליארד שקל במהלך השנה. המוסדיים, תחום האשראי, הייטק עם טאוור המסקרנת שרושמת שנה טובה, והבינה המלאכותית שעושה דיסרטאפשן בהרבה תחומים. נייס היא דוגמא טובה לחברה שעושה שימוש מעניין בבינה מלאכותית, נדבר גם על סקטור ה IT, ה SAS והנדל״ן ככל שיותיר הזמן.

כיצד נכון לבנות תיק נכסים בהתאם לסביבת הריביות הגבוהה שמסתמנת כיורדת. עם שבעת הגדולות שסוחבות את מדד ה S&P וה MSCI World אבל מתומחרות גבוה ועם שוק פרייבט אקוויטי שמציע פוטנציאל לפחות תנודתיות לאורך זמן. אבנר ועומר יתווכחו ביניהם היום כיצד לבנות תיק השקעות למשקיע שונא סיכון ואוהב סיכון.

היום אנחנו מדברים על נכסים לא סחירים, וכמו שאנחנו חוזרים ואומרים בתכניות השונות שלנו זוהי תקופה מעניינת לתנודתיות הנמוכה של נכסים לא סחירים. היום נמפה את האפשרויות השונות להשקעה בנכסים אלו ונבחן כל סקטור - הון סיכון, הון פרטי, חוב לא סחיר תשתיות ונדל״ן. מה תשואת היעד והסיכון הגלום בכל סקטור? נבחן איפה עומדים המוסדיים השונים, בצד אחד של המתרס, ילין לפידות שממעטים להשקיע בנכסים לא סחירים, באמצע בתי ההשקעות והמוסדיים בעלי החשיפה הגדולה ביתר לנכסים לא סחירים הם חברות הביטוח. נציץ גם מעבר לים לגופים כמו הארוורד וייל שלהם יש התנהלות מעניינת סביב השקעה לא סחירה. עולה השאלה, איפה כל זה פוגש את תיק ההשקעות שלנו? קודם כל, ההבנה של המרכיב הלא סחיר תשפיע על בחירת הגוף המוסדי בו נרצה להשקיע. כמו כן, נבין יותר לעומק את הבחירה בהשקעה בין המסלול הכללי למנייתי. רק לפני שבועיים אירחנו ב״אינווסטור לייב״ את סמי בבקוב מהראל שהעיד על עצמו שכאשר מדובר בהשקעה לפחות מעשר שנים הוא מתעדף את ההשקעה במסלול הכללי, בגלל התנודיות הנמוכה שמאפיינת אותו. נוכל גם ללמוד כיצד ללמוד מהמוסדיים אסטרטגיות השקעה שיעזרו לנו בהשקעה בתיק הפרטי שלנו.

לאחר הורדת דירוג האשראי של מודי׳ס בסוף השבוע ננסה להבין מה המשמעות ארוכת הטווח עבור החסכונות שלכם. בדו״ח חברת הדירוג כותבת כך ״המניע העיקרי להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל לרמה של A2 הוא הערכת החברה כי השלכותיו הרוחביות של העימות הנוכחי עם החמאס, הן במהלכו והן לאחר סיומו, מעלים באופן מהותי את הסיכונים הפוליטיים במדינת ישראל, מחלישים את הרשות המחוקקת והמבצעת ופוגעים בחוסנה הפיסקלי של המדינה בעתיד הנראה לעין״. ניתן להעריך שחברות הדירוג הנוספות, S&P ופיצ׳ יצטרפו למגמה כאשר השווקים מתמחרים את האג״ח הישראלי כבעל דירוג נמוך יותר מ A1.רוב שוק האג״ח בישראל ממומן ע״י המוסדיים, מה ההשפעה על המשך דירוג האשראי העתידי ועל תיק המניות שלכם?מוזמנים להצטרף, כרגיל ב 21:00

לפני שנתחיל, רק נזכיר שכדי להשקיע במניות בודדות יש צורך לרכוש ידע ולהשקיע זמן בבחירת כל מניה ומניה. לאחר שאמרנו את זה, אנחנו מניחים שמי מכם שמשקיע במניות בודדות ודאי מושקע לפחות ב 15 או 20 מניות שונות. לאחר זמן, האלקוציה בין המניות משתנה, אלו שעלו תופסות נפח גדול יותר בתיק ולהפך. ואז עולה השאלה, האם לחזור לפרופורציות המקוריות של התיק? האם כדאי להקשיב למשפט המוכר  Cut short your losses and let your profits run” ? בהקשר הזה גם לא להחליט היא החלטה. בבחינת האלוקציה אנחנו צריכים לבחון האם תיזת ההשקעה השתנתה, האם מחיר המניה השתנה לדעתנו ״ללא סיבה מוצדקת״ או שאנחנו לא בטוחים. בפרק היום נבחן את הפרמטרים השונים שבעזרתם נבחן, האם למכור, לקנות או להחזיק. מוזמנים להצטרף כרגיל ב- 21:00

פנסיה היא השקעה סולידית, ״לא מהמרים על הפנסיה״ ולכן גם רבים מהמשקיעים יותר המתוחכמים בוחרים במסלול השקעה על פי רמת הסיכון, מנסים לאתר את דמי הניהול הנמוכים ביותר ולא נוגעים בכסף עד היציאה לפרישה. היום בוובינר ננסה לבחון אפשרויות חדשות להשקעת כספי הפנסיה שאתם עוד לא מכירים וכיצד ניתן לרכב על מגמות בשוק בשביל למקסם את החיסכון הפנסיוני ומבלי לסכן את הכספים באופן משמעותי

לאחר הורדת הריבית הראשונה בישראל והצפי להורדות ריבית לאורך השנה הקרובה גם בשאר העולם אנחנו נקדיש תכנית להסתכל קדימה לאלטרנטיבות סולידיות לריבית על העו״ש, פיקדונות שונים וקרנות כספיות. בעבר, כאשר שוק המניות עלה, שוק האג״ח היה יורד ולהפך. לאחרונה השניים עולים ויורדים ביחד. לכן, מי שהשתמש עד כה באג״ח כגורם מאזן בתיק עלול למצוא את עצמו במלכוד. היום נבחן את האפשרויות השונות לתשואה סולידית בסיכון מינימלי.

למרות המלחמה הקשה והחדשות הקשות שאנחנו מקבלים מהצפון והדרום בכל בוקר, מדדי ישראל סוגרים חודש ירוק בוהק. מדד ת״א 35 עולה 6%, ת״א 95 עולה כמעט 10% ומדד SME 60 עולה בכמעט 18%. גם למרות תחזיות גרעון באוצר שמדברות על 5% (שצפוי עוד לגדול) השקל גם הוא מתחזק. השקל דולר שהיה מושפע מאוד מהמצב הפוליטי בישראל קיבל סיבה נוספת להתייצב לאחר שבג״צ אתמול סגר את הגולל על תכנית לוין רוטמן כפי שניסתה לקדם אותה הממשלה.  אם כך, האם יש סיבה לאופטימיות בשווקים? נבחן את השפעת הפיבוט בריבית ואת השנה הכלכלית הצפויה לנו ב 2024, על התרחישים השונים והשפעתם על השווקים.

עם החזרה ללחימה מתגבשת ההבנה שבכדי להשיג את יעדי המבצע, מיטוט שילטון חמאס והשבת החטופים, הכוחות יאלצו לשהות בעזה עוד מספר חודשים. הממשלה הכריזה על המשך תכנית הפיצויים גם לאורך דצמבר ומסתמן שתגדיל את הגירעון ותזרים כסף לשווקים. נתוני האשראי חוזרים לנורמה אבל בעלי העסקים הקטנים ומספר העובדים המגויסיים, מעט מתחת 10%, מסך כח העבודה משפיע על הכלכלה לרעה. אנחנו ממשיכים היום בסקירת הדוחות של הרבעון השלישי בשביל להבין אם אלו יתרות מזומנים נכנסות החברות הישראליות לתוך המלחמה. השווקים בישראל נמצאים בתשואת חסר משמעותית מאז תחילת השנה ודו״חות החברות נראים טובים מאוד ביחס לתשואות החסר ומהווים חלק מהסיבות לעליות בחודש האחרון. נמשיך לבחון את הסקטורים השונים בדגש על סקטור הנדל״ן כדי להבין אלו מהם רגישים יותר למצב ואלו בעלי פוטנציאל להניב רווחים למי שייבחר להשקיע את כספו בישראל.

לאחר הירידות בערך השקל ובשווקים עם תחילת המלחמה, נראה שהמגמה הכללית היא התאוששות. מדדי ת״א 35 ות״א 90 סוגרים חודש מעולה עם עליות של 11.6% ו 15.6% בהתאמה. גם השקל התחזק ב9% ומי שהיה מושקע בחודש האחרון בישראל, והימר נגד פתיחתה של חזית צפונית הרוויח בגדול. בדוח״ות אנחנו רואים יותר אמבילוונטיות, כאשר לדוגמא, דוחות בנק הפועלים חוזים ירידה במחירי הנדל״ן שגורמת לאובדן רווחים עקב הפרשת הפסדי אשראי בתחום. העיניים נשואות לכיוון הסכם הנושים עם קבוצת חנן מור שמתקדמת לפירוק. מצטברים הסימנים שמחירי הדירות בישראל יכולים גם לרדת. הסופרים, כצפוי מוכיחים את עצמם כחסינים למיתון כאשר יוחננוף וויקטורי מפרסמים דוחו״ות חיוביים. ביום ראשון כאשר התראיין מנכ״ל ויקטורי, אייל רביד בפודקאסט שלנו ״אינווסטור 360 לייב״, הוא טען שבשביל להבין את שוק הסופרים צריך להסתכל על האנשים במסעדות ״כשרואים אנשים במסעדות הסופרים מפסידים, כשלא רואים אנשים במסעדות הסופרים מרוויחים״ כרגיל, בסקירת הדוחו״ת,נבחן את הסקטורים השונים, נסמן סקטורים מסוכנים וסקטורים הזדמנותיים ונדבר על כלכלת ישראל בצל המלחמה.

כיצד תשפיע הלחימה עם חמאס על הכלכלה והשווקים? בשוק הנדל״ן לרכישה והשכירות אנחנו רואים ירידות מחירים של ממש אבל בתרחיש שלא תפתח החזית הצפונית הירידה הזו צפויה להיות זמנית בלבד. בשל האטת הבניה מצד ההיצע ואוכלוסיית המפונים שתחפש פתרונות דיור זמניים מצד הביקוש, אם כי מיתון רחב עלול לווסת ביקושים ולהוות גורם ממתן לעליות מחירים. גם אם החזית הצפונית תישאר שקטה, ריסוק חמאס בעזה מסתמן כתהליך ארוך שיפגע בכלכלת המדינה. בניגוד לקורונה שהיה משבר עולמי, כאן מדובר במשבר מקומי כאשר העלויות הכוללות של הלחימה מוערכות ע״י אגף תקציבים באוצר בכ 40 מיליארד שקל בחודש. נזכיר שמתווה הפיצוי של משרד האוצר מוערך ב–4.5 מיליארד שקל בחודש, לפני ההרחבה המתכוננת, שתזניק את העלות ל–6.5 מיליארד שקל בחודש. חריגה תקציבית אדירה וצבירת חובות תביא בוודאות לירידת דירוג האשראי של ישראל ועלולה גם להוביל לעליה באינפלציה. מאידך, בהסתכלות רחבה יותר ישראל נכנסת לאירוע לאחר שנה של דישדוש בשווקים עם תשואת חסר של בין 5 ל 35 אחוז אל מול השווקים באירופה ובארה״ב. בתרחיש שה״רע מאחוריינו״ ולאחר דוח״ות טובים שמתפרסמים בימים אלו, יכול להיות שהשוק בישראל נמצא במחירים הזדמנותיים מאוד.

בצל המלחמה והאי ודאות אצלנו, נראה שבארה״ב התחזיות חיוביות. לאחר אוקטובר של עליות, ושנה חזקה מאוד בנאסד״ק צפי האנליסטים הוא לעליית הרווח הממוצע למניה גם במהלך 2024. כפי שהתכוון הפד׳ המשק האמריקאי מתחיל לאט לאט להאט כאשר נתוני האבטלה עלו מ3.4% ל 3.9% והאינפלציה מתחילה לרדת. משמע הדבר היא שסביר שלא נראה יותר עליות ריבית ואולי בעתיד הנראה לעין אפילו הורדות ריבית. היום, אבנר ועומר ממשיכים לצלול אל תוך דו״חות החברות כדי לקבל את התמונה האמיתית למשק האמריקאי.

היום אנחנו נראיין את רוני רומן, שאחותה ירדן נחטפה לעזה מבית המשפחה בקיבוץ בארי. בשבת השחורה מחבלים נכנסו לביתם ולקחו את כל בני המשפחה - ירדן רומן, בעלה, אלון גת בתם המשותפת גפן גת בת ה 3, אמא של אלון, כנרת גת, ואחותו כרמל גת. אם המשפחה כנרת ז״ל נרצחה במקום, והמשפחה המצומצמת ירדן, אלון וביתם גפן הובלו אל עבר רצועת עזה ברכב שהמחבלים המתועבים גנבו מהקיבוץ. בתושיה של הרגע האחרון, לפני שנכנסו לשטח הרצועה, ברחו הזוג מהאוטו בריצה כאשר אלון סוחב את גפן בידיו. בשלב מסויים הם התפצלו, אלון וגפן חיכו במקום מסתור במשך שעות ארוכות עד שחברו לכוחות צה״ל. ירדן, ואחות של אלון כנרת, לא נמצאו עד לרגע זה.
היום נדבר עם משפחת החטופים על ההתמודדות עם אי הודאות, על המסע שהמשפחות מנהלות מול גורמי הממשלה ומול ממשלות נוספות להשבת יקיריהם ועל הצרכים שעולים לאחר כמעט חודש שהחטופים נמצאים ברצועת עזה.
לאחר מכן נדבר גם על ההתפתחויות האחרונות, הכניסה לעזה ועל ההשפעה שלה על הכלכלה ועל השווקים ועל התרחישים השונים עבור כלכלת המדינה.
לינקים לתרומות -
לתרומה למחשבים עבור ילדי הישובים המפונים-
https://did.li/UtagT
או לטלפון של אלינור
0522570150
לתרומה לעזרה למימון העלויות בקמפיין להחזרת החטופים הביתה
https://www.bringyardenhome.com/
או לטלפון של רוני
054-5730115

ישראל במלחמה כבר כמעט שלושה שבועות, הרפורמה המשפטית נשכחה מזמן והעם עסוק כולו במאמץ המלחמתי וההסברתי. נתחיל את התכנית שלנו היום במעט אקטואליה וכלכלה ונדבר על מצב החוסן הכלכלי. נמשיך לדבר על שוק האג״ח - האם אג״ח ישראל והקונצרניות מתמחרות מצב שבו נפתחת החזית הצפונית? הנגיד אתמול הותיר את הריבית על כנה ומסתמן שלא נראה העלאות ריבית בזמן הקרוב. נדבר גם על המניות הדואליות הישראליות וחברות ישראליות שעיקר ההכנסות שלהן הן בחו״ל. אלו, כקבוצה נמצאות בתשואת חסר של כ 20% אל מול המתחרות שלהן מעבר לים. האם השוק הגיב בתגובת יתר לגבי המניות הישראליות בחו״ל?

יש הרבה מה ללמוד מהכלכלה השלישית הכי גדולה בעולם, שבמובנים מסויימים מקדימה את העולם המערבי במספר פרמטרים. שיעור הילודה הנמוך שמתקיים במדינה החל משנות ה90, נותן תחזית לאחת הבעיות המרכזיות שהעולם המערבי יצטרך להתמודד איתן בעשורים הקרובים, ״יפניזציה״ -  מספר קטן של אנשים עובדים שיצטרכו לתמוך במספר גדול של פנסיונרים. עד סוף שנות ה80 הבורסה היפנית הייתה מהרווחיות ומהמבטיחות בעולם אך החל משנות ה90 שורה של משברים חשפו את הבורסה היפנית כבועתית. ניתן לראות קווים משיקים לכלכלת ארה״ב, האם המכפילים הגבוהים שהתרגלנו לראות בבורסה האמריקאית משקפים גם הם מחירי בועה?
עוד מאפיין מעניין של הכלכלה היפנית הוא גירעון משמעותי של המדינה המקשה עליה להעלות ריבית כדי להתמודד עם האינפלציה הגבוהה. מהבחינה הזו, הבנק המרכזי היפני נמצא במילכוד.
מעבר לתופעות המעניינות במשק היפני, נבחן את ארץ השמש העולה כהזדמנות השקעה. נדבר עם נועה אשר, שהייתה הנספחת הכלכלית של ישראל ביפן ומכירה את תרבות העסקים היפנית מקרוב. נועה עובדת בחברה יפנית בישראל, ענקית טלקום בשם NTT והיא מנכ״לית מעבדת החדשנות שלה בארץ

בזמן ששאר העולם מתאושש משנת 2022 הדובית, ובנאסד״ק נרשמות עליות מרשימות של 20%, בצל הרפורמה\הפיכה המשפטית, הבורסה בת״א מדשדשת. 
נכון להיום, מדד ת״א 35 יורד ב 3.5%, ת״א 90 יורד ב8.3 וה SME 60 יורד ב9.5%. עוד לפני השנה השחונה, לאחר מספר שנים מעולות בבורסה הישראלית המכפילים היו עדיין נמוכים יותר בהשוואה לארה״ב ואירופה. לאחר הירידות של 2023, ההבדלים מן הסתם גדלו עוד יותר. 
הבעיה העיקרית בהשקעה בישראל היא הקושי בסחירות המניות, מה שהופך אותה לגן עדן למשקיעים פרטיים המסוגלים לפעול איפה שהכסף הגדול של המוסדיים לא רלוונטי.
מאידך, מבחינה פוליטית, ביטחונית ודמוגרפית העתיד בישראל לוט בערפל מה שעלול להשפיע על רוב המניות. אך האם יש מניות במחירים הזדמנותיים שיהיו חסינות גם למשבר? לפי המשפט החשוב ביותר של באפט שאומר שצריך לקנות כאשר יש ״דם ברחובות״ זה הזמן להשקיע בישראל. אבל כיצד נכון לעשות את זה מבלי להמר על המשא ומתן בנוגע לעתידה החוקתי של המדינה?

אם נסתכל על השקל דולר שבדרך כלל מגיב בעצבנות להתפתחויות הפוליטיות, הימים האחרונים נותנים סיבה לאופטימיות. השקל נסחר בשער דומה לרמתו לפני שהתחילו תהליכי החקיקה למהפכה המשפטית.  נדבר על השפעת האירועים בימים האחרונים ונמשיך את סקירת הדוחות הכספיים בארץ. נדבר על נדל״ן בישראל, מסחרי ומגורים, תעשיות ביטחוניות, אנרגיה מסורתית ומתחדשת, הייטק תעשייה, קמעונאות ועוד.

אנחנו כבר כמה חודשים מדברים על מיתון ומנסים לחזות עד כמה יהיה חמור ומתי יתקיים, לאחרונה אנחנו רואים סימנים ראשונים שהמיתון הגיע לארה״ב. לראשונה בשנים האחרונות, שוק העבודה האמריקאי מציג חולשה: פיטורין נרחבים בקרב חברות ההייטק, והיצע משרות פנויות שמצטמצם מחודש לחודש. אומנם יש עדיין משרות פתוחות רבות, בהיקף של כמעט שתי משרות עבור כל מחפש עבודה, אבל הפער הזה לאט לאט נעלם. בנוסף, מדד שעוקב אחר פשיטות רגל של עסקים בארה״ב מראה גידול דרמטי של פשיטות רגל בחודשיים האחרונים. האם המיתון הגיע לארה״ב? נתסכל על דו״חות החברות בארה״ב ועל חלק מהדוחות שהתפרסמו בישראל וננסה להבין לאן הרוח נושבת.

בתקופה אחרונה הרבה מהלקוחות שלנו מרגישים צורך רגשי לעשות שינויים בתיק ההשקעות שלהם. הרפורמה המשפטית, הריבית הגבוהה וגם שינויים טכנולוגיים כמו בינה מלאכותית שלוקחת חלק יותר משמעותי בחיים שלנו. נדבר על הדילמות המרכזיות בתקופה הזו, כיצד לגדר סיכונים, האם וכיצד להתמנף ואילו סקטורים אנחנו מרגישים שיכולים להיות הזדמנותיים בעת הזו.

בפרק היום, נארח את מנהל ההשקעות הראשי של מיטב, אלכס זבזינסקי. כמו בפרקים קודמים שאירחנו את מנהלי ההשקעות הראשיים נדבר עם אלכס על הפרפסקטיבה של מיטב לגבי התחזיות שלו לאינפלציה ולשינוי בגובה הריבית. על פני הדברים נראה שהאינפלציה בארה״ב מצטמצמת משמעותית, מ 9% בשיא שלה ל 6.4%, אבל  אינפלציית הבסיס שהוא הנתון המרכזי שהפד׳ האמריקאי מסתכל עליו עדיין נמצא בעליה. נדבר כמובן גם על המצב בישראל. המדינה נמצאית במשבר כאשר שער השקל אל מול הדולר ירד ב ב7.5% מתחילת השנה. נדבר על רזרבות המט״ח שיש לישראל ונבין האם לנגיד יש יכולת לבלום את המגמה. נתייחס גם אל המשכנתאות בישראל שחוו התייקרות נוספת לאחר עליית הריבית האחרונה וננסה לסמן את המגמות החשובות לשנה הקרובה.

המדינה גועשת ואנחנו רואים את הצ׳אטים שלנו גועשים בשאלות לגבי השפעת התכנית המשפטית של יריב לוין על הכלכלה ועל ההשקעות בישראל. היום נערוך פרק בו נעמיק בהשפעה הרפורמה על השווקים. נערוך מעין דיבייט כאשר מצד אחד יהיה אבנר סטפק ומצד שני ד״ר אמציה סמקאי, מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי סמקאי אסטרטגיה, מייסד עמותת ״בצדק - עמותה למדיניות יהודית״.

ברוב הפרקים שלנו אנחנו עוסקים בהשקעות בלבד, היום אנחנו נעסוק בכלכלה הריאלית. יהיה איתי באולפן פרופ׳ גיל אפשטיין, דיקן הפקולטה למדעי החברה באוני׳ בר אילן, חבר מכון טאוב, המדורג ב6% המובילים בעולם בתחום הכלכלה ע״פ דירוג Repec. פרופ׳ אפשטיין יציג נתונים על הכלכלה הישראלית כפי שלא הכרתם אותה - החלוקה לעשירוני הכנסה והממוצע של כל חציון, פערי השכר בין המגזרים השונים ועוד. כמו כן, ננתח את אתגרי הכלכלה הישראלית לשנת 2023, ע״פ אילו מדדים יש לבחון את הכלכלה הישראלית כדי להבין אם היא בכיוון הנכון?

מי שהצטרף לשוק ההון מאז 2008, התרגל לראות כמעט אך ורק שווקים עולים אבל 2022 הדובית הייתה קריאת השקמה שהשווקים גם לפעמים יורדים. שוק הנדל״ן העולמי והישראלי התנהלו באותו האופן והיו נראים חסינים מירידות, כאשר בישראל קצב הבניה לא מצליח להדביק את קצב גידול האוכלוסיה מאז 2008 ועד היום. אבל ב2023 תנאי המשחק השתנו וניתן לדבר ברצינות על ירידה במחירי הדיור. בארה״ב זה כבר קורה, שם מחירי הבתים יד שניה בירידה מאז סוף 22׳ מראים ירידה של 11% מהשיא. בישראל אנחנו רואים ירידה משמעותית בהיקף העסקאות, עלייה דרמטית במחירי המשכנתאות וישראלים רבים שפורעים את המשכנתא שלהם שהפכה להיות פחות אטרקטיבית. מספר רב של דירות שווקו בשנה האחרונה ויכולות להגיע בקרוב לשוק, אבל האם ניתן באמת לדבר על ירידה או שהבניה תואט כדי להימנע מהצפה של השוק? יש נושאים שאבנר ואני מסכימים עליהם. לגבי מחירי הדירות אנחנו חלוקים ובעיקר נתווכח עליהם היום בשידור

אחרי שנה דובית בשווקים הגלובליים בה האס.אנד.פי יורד 19% והנאסד״ק מאבד שליש מערכו. האם בשנה הקרובה נראה רוחות של שינוי? רוב הפרמטרים הכלכליים מצביעים על שנת מיתון כאשר עקום התשואות הפוך, הריבית גבוהה והקרנות הגדולות מפרסמות תחזיות שליליות. מאידך בשבועות הראשונים של השנה נראה שהשוק מתחיל להרגיש את היציאה מהמיתון בעוד מספר חודשים ומתחיל לתמחר לקראת יציאה. אז מי צודק? תומכי המיתון הארוך? או תומכי המיתון הקצר? את העליות בשבועות האחרונים ניתן לייחס לדו״ח התעסוקה בארה״ב שמציג בדיוק את מה שהפד׳ רוצה לראות - התמתנות בעליות השכר והמשך בהתמתנות עליות המחירים על פי מדד המחירים לצרכן האמריקאי. על פי המגמות האלו כבר ניתן לראות את האור בקצה המנהרה. מאידך, תומכי המיתון הארוך טוענים לשינוי בכללי המשחק. על פי התיזה הזו - הריבית לא תשוב לשיעורים האפסיים שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות. אז מי צודק ומי טועה?

כבר שלוש שנים שהענקית מהמזרח נמצאת בסגר כללי. זה כמעט בלתי אפשרי לדמיין את הסגרים של מרץ 2020, נמשכים עד היום אבל זו הייתה המציאות בסין החל מסוף 2019. לאורך התקופה עלו עשרות סיפורים מחרידים על עובדים, שננעלו במשרדים שלהם ונאסר עליהם לשוב לבתיהם, וכך הם ניהלו את שגרת החיים שלהם במשרד, לעיתים במשך מספר שבועות. סיפור שכזה שעלה לכותרות הוא המקרה של פוקספון, היצרנית העיקרית של אייפונים בסין שעובדיה הוגבלו לתנועה למפעל ולמגורי העובדים למשך מספר שבועות, הגבלות אילו הציתו עימותים אלימים עם המשטרה שהיו חלק מהמרד האזרחי החריג כנגד הממשל הסיני. מדיניות הממשלה הנוקשה עיקבה את הצמיחה ואת הפריחה הכלכלית שציפינו שתגיע מסין לפני מספר שנים אבל עכשיו עם הפתיחה של סין לעולם, היא חוזרת למירוץ להפוך למעצמה הכלכלית הגדולה בעולם. ביום ראשון, ה8 לינואר, הופסקה באופן רשמי מדיניות ה״אפס הדבקה״ וסין חזרה לשגרה. כשענקית כמו סין חוזרת לתפקוד מלא, ההשלכות המאקרו כלכליות הן משמעויות כמעט כמו המלחמה באוקראינה. לפני שנדבר על השקעות, סין צופה גל תחלואה אדיר שאמור לתקוף אותה בחודשים הקרובים. בגלל החיסונים הנחותים הסיניים והדמוגרפיה המבוגרת ההערכה היא ל 1.5 מיליון קורבנות בחודשים הקרובים. אילו הכתבות שסביר שנראה בכותרות בחודשים הקרובים אבל לאחר אותם חודשים, הכלכלה צפוייה להתאושש ביחד עם ביקוש סיני גדול מאי פעם לסחורות כפי שראינו בשאר העולם. סביר שהנ״ל, ביחד עם המלחמה באוקראינה והחורף האירופי יהוו סופה מושלמת לעליית מחירי האנרגיה מה שיכול להוות גורם אינפלציוני משמעותי. סוף הסגר הסיני יכול לבשר טובות למי שבונה על התיירים או הצרכנים הסיניים (והמעמד הביניים שצומח בה משמעותית) אבל סביר שהאדוות של היצור והצריכה הסינית ימשיכו להדהד בכל העולם ויהיו לאחד האירועים החשובים ביותר של 2023. אבנר ועומר יצללו להבין כיצד אירוע הענק הזה ישפיע על שרשראות האספקה ועל הבורסות בכל העולם

אנחנו חוזרים להודו בפעם השניה בשנה האחרונה ונסקר את פוטנציאל ההשקעה במדינה שצפויה להפוך למדינה המאוכלסת בעולם לקראת סוף השנה. בבסיסה, להודו יש את כל הנתונים הכלכליים כדי להפוך אותה להשקעה טובה, עם קצב ילודה גבוה ומעמד ביניים שצפוי להכפיל את גודלו ב 15 השנים הקרובות. ראש הממשלה, מודי מעביר את המדינה תהליכים של תיעוש והפרטה ומקרב אותה למערב. מצד שני, המדינה לא עמדה בתחזיות הצמיחה שלה, הרופי איבד בשנה האחרונה 10% אל מול הדולר, והאבטלה במדינה הגיעה אתמול לשיא של השנה וחצי האחרונות (8.5%). ההשקעה במדינות מתפתחות דומה להשקעה במניות קטנות ובינוניות כאשר פוטנציאל הצמיחה שלהן גבוה יותר אך הן פחות יציבות ולכן דרוש פיזור משמעותי והבנה שמדובר בהשקעה לאורך טווח ארוך. במקרה של הודו אחת מנקודות התורפה הבולטות שלה היא התלות הגבוהה במחירי הנפט. הודו היא צרכנית הנפט השלישית בגודלה בעולם והיא מייבאת למעלה מ 80% מהנפט שלה. בנוסף, היחסים המתוחים שלה עם סין שנעים בין עימותים צבאיים לבין מלחמת סחר יקחו חלק משמעותי בעתיד המדינה בשנים הקרובות.

דווקא בשנה שהייתה שנה קשה בהשקעות לרבים מכם, ניתן לערוך קיזוזי מס עם שנים רווחיות יותר. נבין איך עושים את זה. כמה נכון להפריש לקרנות ההשתלמות והגמל כדי להגיע לאופטימיזציית מס? נדבר גם על עצמאיים וגם על שכירים וננסה לתת לכם את רשימת הטיפים המלאה לפעולות שאתם צריכים לעשות עד סוף השנה האזרחית. כרגיל בשידור המשותף של ההשקעות למתחילים והמשקיענים. והנה עוד תזכורת להצביע לנו בתחרות הפודקאסטים של גיקטיים, לפודקאסט השקעות למתחילים בקטגוריית הכלכלה. https://www.geektime.co.il/israel-top

הפודקאסט שלנו עלה לגמר בקטגוריית ״כלכלה״ בתחרות פודקאסט השנה של גיקטיים. אם אתם נהנים מהתכנים שלנו, נשמח אם תיכנסו ותצביעו ל״השקעות למתחילים״ https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2022-vote-now/ בשנה האחרונה דיברנו רבות על האינפלציה הגואה, ונראה שב 2023 האינפלציה תתמתן ונתמקד בתחזיות הצמיחה. קרן המטבע חותכת את תחזית הצמיחה לשנה הקרובה, ל2.7% ועקומי התשואות ברוב העולם הפוכים. נזכיר את המשמעות: אג”ח ממשלתי קצר טווח נסחר כעת בתשואה גבוהה יותר ביחס לאג”ח ממשלתי חסר סיכון לעשר שנים. אין ספק, התחזיות מצביעות על כיוון ברור של כניסה למיתון. העולם נכנס למיתון במצב מעניין בו שוק העבודה בתפוסה מלאה ושהאינפלציה בשכר העובדים לא מדביק את האינפלציה הכללית. מספר מדדים מצביעים על אבטלה שתחל בשנה הקרובה. אז היכן משקיעים? המאזינים הקבועים לתכניות שלנו שמעו רבות על TINA, - There is no alternative. אפשרות אחת היא אג״ח - בזמן שהקופונים על האג״ח היו נמוכים שוק ההון היה נראה כמו אפשרות ההשקעה העיקרית. כיום, אנחנו מדברים על מצב אחר בו מכשירי חוב שונים מציעים אפשרויות השקעה לגיטימיות, מאידך גם התשואות על האג״ח ירדו במצבים של העלאות ריבית. אפשרות נוספת היא השקעה בסחורות, שעולות לאחרונה. חידוש רזרבות החורף והמלחמה המתמשכת עם רוסיה, תומכים בעליות במחירי הנפט והאנרגיה ומצד שני הירידה במחירי התובלה, ורגישות יתר לשינויים קוסמפוליטיים הופכים את ההשקעה בסחורות למסוכנת לאורך זמן. בפרק של היום בוובינר המשותף של ״השקעות למתחילים״ ו״המשקיענים״א בנר ועומר ידברו על אסטרטגיות ההשקעה השונות לשנת 2023.

סטפק רבינוביץ׳ בקרנבל מונידאל. לכבוד חצאי הגמר המתקרבים החלטנו לצאת למסע למדינות המשתתפות, עם התמקדות בארגנטינה ודרום אמריקה של מסי. היבשת כולה בחוסר יציבות פוליטי, כאשר נשיאת ארגנטינה לשעבר כריסטינה קירשנר, נידונה ל6 שנות מאסר בגין שחיתות ובפרו עלתה נשיאה ראשונה לשלטון לאחר נסיון הפיכה כושל. אבל כמו שכבר הזכרנו לא מעט בתכניות שלנו, הפוליטיקה לא משפיעה דרמטית על הבורסות ואנחנו צריכים להסתכל על המדדים הכלכליים.בברזיל האינפלציה עומדת על 6%, במקסיקו 8% וארגנטינה עם סחרור אינפלציוני של 88% ומסיבה זו מהווה מקום מאוד אטרקטיבי לטיול אחרי הצבא ויעד פחות מומלץ להשקעות.הסיבה שחשבנו שיהיה מעניין לדבר היום על דרום אמריקה היא התמחור המאוד זול שלה,מכפילי ההון בכל היבשת נמוכים באופן כללי ונמוכים במיוחד בהשוואה היסטורית.נדבר על ברזיל ארגנטינה מקסיקו ואם יהיה זמן גם על קרואטיה צרפת ומרוקו וננסה להבין האם יש פוטנציאל להשקעה, או שלאמוזמנים להאזין לשידור המאוחד של המשקיענים והשקעות למתחילים:

לאחר שאבנר ועומר סרקו מעל ל 200 דוחות כספיים, אנחנו ממשיכים לסקר את המגמות העולות מתוך הדוחות של הרבעון השלישי בישראל. נדבר על המרוויחות והמפסידות בתחום התעשייה, עם אינפיניה שממשיכה להראות תוצאות חיובית אחרי שנה מעולה, ומצד שני פלסטו, פלרם ופלאון שמדווחות על שחיקה ברווחיות. נדבר גם על ההייטק הישראלי שלמרות הפיטורין בתחום והתלות הגבוהה בשערי ריבית נמוכים מראה תוצאות טובות. נדבר על חברות התקשורת הישראליות, מסחר ושירותים ועוד. ננסה לסכם את עונת הדוחות ולהבין את המגמות המסתמנות ב 2023.

היום בפודקאסט של סטפק רבינוביץ׳ עם שינוי אחד קטן. במקום אבנר סטפק, יתארח אצלנו, צבי סטפק, המייסד והבעלים של מיטב. צבי יספר לנו על הדרך להקמת בית ההשקעות השני בגודלו בישראל. על תובנות מנקודות משמעותיות לאורך הדרך - ויסות מניות הבנקים, משבר 94, בועת הדוט.קום, רפורמת בכר, משבר הסאב פריים של 2008 ועד משבר הקורונה והשוק הדובי של השנה. צבי יספר על שיטות העבודה השונות בין שוק של ריבית 0 לבין סביבת הריביות העולות שהתרגלנו לראות לאחרונה. נתייחס גם להעלאת הריבית של אתמול, ולאקטואליה בשווקים. ונדבר על פרקים נוספים מתוך הספר שכתב - ״עולם ההשקעות שלי״.

לפי הנתונים האחרונים, נראה אינפלציית הבסיס בארה״ב ועקום התשואות ברחבי העולם מסמן על מיתון מתקרב, כאשר נראה שבבריטניה הוא כבר מתחיל. מה שהוביל לכך ש״שיחת היום״ בשוק היא סביב השאלה האם נראה העלאות ריבית בעוצמה פחותה יותר, והאם הפד האמריקאי קרוב לנק׳ ״הפיבוט״ (הנק׳ ממנה הריבית הגיעה לשיאה ומכאן תתחיל לרדת) נכון לעכשיו, נראה שלשוק יש תשובה, כאשר למרות דוחות שהיו פחות טובים מהממוצע, המדדים מסמנים שבוע ירוק בוהק וחודש ירוק. מצד שני צריך להזכיר שההיסטוריה מלמדת אותנו שגם אחרי נק׳ הפיבוט, לרוב לוקח כמה חודשים עד שהשוק מסמן את התחתית שלו. אז האם מדובר בהיפוך מגמה או בראלי של שוק דובי אשר בסופו שמסתתרת מלכודת דובים קטלנית? אם כן, על אילו מדדים נוספים יש להסתכל כדי לבחון את השאלה האם הגענו לתחתית? ואיך יש לפזר סיכונים כדי להתכונן לכך? מוזמנים להצטרף אלי היום לפודקאסט המאוחד של השקעות למתחילים והמשקיענים בזמן שאני אנסה למצוא תשובות טובות לשאלות האלו

מה הוא כסף? מה קורה כאשר ממשלות מחליטות להדפיס ממנו הרבה? מה היא ריבית ומדוע ריבית דה ריבית היא אחד הכוחות החשובים ביקום? אנחנו מזמינים אתכם להאזין לתכנים נוספים של רשת אינווסטור 360, רשת הפודקאסטים המובילה בישראל בתחום הפיננסים וההשקעות ממש כאן - https://investor360.club/podcasts/ הפרק נערך ע״י SHEMMA פודקאסטים ויצירות סאונד

מה היא בורסה? מה הן מניות? וכיצד משתנה ערכו של הכסף לאורך זמן? שיעור ראשון בחינוך פיננסי, הצטרפו אלינו להשקעות למתחילים. אנחנו מזמינים אתכם להאזין לתכנים נוספים של רשת אינווסטור 360, רשת הפודקאסטים המובילה בישראל בתחום הפיננסים וההשקעות ממש כאן - https://investor360.club/podcasts/ הפרק נערך ע״י SHEMMA פודקאסטים ויצירות סאונד