שיחות עם איילת קלטר על התנהגויות אכילה, משקל ותפיסת גוף

תזונה רציונלית הוא מונח המדגים תזונה המותאמת לצרכים הקלוריים של האוכלוסייה, לבריאות שלה, ״למזונות המגן״ (כמו למשל ב 1920 עודדו צריכת חלב היות וגילו שחלב מועשר בוויטמין D מונע את מחלת הרככת בילדים שהייתה מאד נפוצה באותם ימים) , לאקלים הארץ, לתקציב המשפחתי, לתנאים הגאוגרפיים וכו... וכפי שתזונה מבוססת מדע חדרה לפוליטיקה כך היא גם חדרה למטבח הביתי. כדי להבין את הסוגיה המורכבת הזו הזמנתי את ד"ר דפנה הירש . דפנה היא חוקרת תרבות. המשלבת גישות מתחומי הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה וההיסטוריה. היא מתעניינת בקשר שבין תהליכים פוליטיים, חברתיים וכלכליים "רחבים" לפרקטיקות יומיומיות.

בימים אלה כאשר רבים מאיתנו עברו ועדין עוברים חוויות קשות ומאיימות פיזית או רגשית מלווים במצבים של חוסר אונים אנחנו חשים תחושות קשות של אובדן שליטה ופגיעות. יש אומרים שעבור אנשים רבים אירועי השנה האחרונה ולא רק הן חוויות טראומטיות קשות. מחקרים מצביעים על כך שאנשים רבים המתקשים להתמודד עם אירועי הטראומה משתמשים בפתרונות שעיקרם הופכים פוגעניים. אחד מהם הוא – הפרעות אכילה. במובנים רבים יש חיבור חזק בין טראומה והפרעות אכילה ולשם כך הזמנתי לשיחתנו היום את ד"ר אפרת כהן נוימן. עובדת סוציאלית ומטפלת בהפרעות אכילה וטראומה. מרצה ומדריכה.

ארוחות מלכות בספרות

עם אביבית משמרי, סופרת, מו"לית ועורכת ישראלית

לפני שנים רבות חי בטורקיה איש חכם ושמו ג'וחא נאסר א דין. כך פותח הספור הקרוי הבגד הרעב. סיפור עַם המספר על ג'וחא שהגיע בבגדיו הבלויים לארוחה חגיגית אחרי שעזר לאנשים בדרכו לסעודה חגיגית רבת-משתתפים והכניסה למשתה נאסרה עליו בגלל בגדיו. הלך ג'וחא לביתו, התקלח ולבש בגדי פאר ושב לאירוע. הפעם הוא הורשה להיכנס ולהתיישב  ליד השולחן, אבל כשהוגש לו האוכל, במקום להכניסו לפיו הוא החל "מאכיל" את בגדיו. לסועדים שתהו למעשיו, השיב: כשהייתי כאן עם בגדיי הבלויים לא נתתם לי לאכול ואלו עכשיו אתם מרעיפים עלי מכל טוב מכאן הבנתי שאת הבגד שלי אתם מכבדים ולא אותי. וזה רק קצה קצהו של הסיפור על האוכל ועל האוכל אותו, המספרים על סטטוס חברתי, שייכות, תרבות, רגשות, זהות, סמלים, הנאה וקיום. סיפור זה הוא פתיח לנושא בו נעסוק הפעם והוא ארוחות מלכות בספרות.

והאורחת היא אביבית משמרי. סופרת, מו"לית ועורכת ישראלית.

בעלת פטל (הוצאה לאור).

זוכת פרס רמת גן לספרות לשנת 2014 ופרס היצירה לסופרים עבריים לשנת תשע"ט.

ויחד נציץ לסירים המתבשלים על הכיריים, נריח את המטעמים ונשתכר גם מבלי להכניס ביס אחד לפה.

מיכל הייתה בת 14 כאשר הגיעה אלי לטיפול. ועד היום אני זוכרת את הטלפון ההיסטרי שלה כאשר יצאה עם אמא שלה מהמרפאה. את המילים הקשות של רופא הילדים שאמר לה שאם תמשיך להיות שמנה היא תהיה חולה ותמות צעירה ושבטח אף גבר לא ירצה להתחתן אתה. מיכל פיתחה הפרעת אכילה קשה ואושפזה. הסיפור אמיתי. הפרטים כמובן לא.

אחד הרגעים הקשים להורים לילדים עם השמנה זה הביקור אצל רופא הילדים.

הפחד מהביקורת שלו, תחושות האשם שמא הם הורים לא טובים, משקלו של הילד שהוא לכאורה עדות כואבת להורות שלהם, תחושת חוסר האונים, לכל אלה יש תפקיד משמעותי בכניסה לחדר הרופא.

המבט שלו, המשקל של הילד והפחד הכמעט מצמית שהילד שלהם חולה והוא לא בסדר.

כל אלה הופכים את הביקור לחוויה קשה עבורם ועבור הילדים שלהם.

מה תפקידו של רופא הילדים בקהילה?

איך היה נכון שינהג בילד וגם בהוריו?

איך עליו לדבר מולם כדי לשמור על תחושת הביטחון שלהם ובעיקר על ערכם ותחושתם?

על כל אלה נדבר במפגש זה ולשם כך הזמנתי את דר שרונה דובדבן ששון. לשרונה יש חמישה ילדים , היא רופאת ילדים וקשב, כותבת תוכן ומרצה בתחומי קידום בריאות. עוסקת במיניות בריאה, דימוי גוף חיובי, מיינדפולנס ועוד.

אכילת יתר, הרעבה, התקפי זלילה, הימנעות מאוכל, פחד מאוכל או שמא אובססיה עליו. כל אלו הן התנהגויות אכילה מוכרות המשתנות מאדם לאדם. על רקע המציאות שהשתלטה עלינו בשנה האחרונה בה במובנים רבים הפכנו למדינה בטראומה נראה לי מסקרן וחשוב להבין את החיבור בין טראומה והתנהגויות אכילה, את חרדת הרעב שהמלחמה מעוררת ואת הרעב שפוגש את הפליטים ולבדוק האם אפשר לקרא לרעב טראומה? איך רעב משפיע על התנהגויות האכילה שלנו? והאם הוא גורם לטראומה או דווקא תוצאה שלה?

על שאלות אלו ואחרות ננסה לענות במפגש זה שיעסוק בטראומה הרעבה והתנהגויות אכילה ואורחת שלנו תהיה ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין, פסיכולוגית קלינית מומחית מדריכה, פסיכולוגית אחראית מחלקת נשים במרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל, יו"ר עמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה. מחברת מאמרים, וגם ספר שנמצא בימים אלו בהדפסה ועוסק בצורך בהתאמת טיפול אישי להפרעות אכילה. בין היתר מקדמת טיפול בגישות הגל השלישי בפסיכותרפיה וטיפול ממוקד טראומה EMDR.

קולנוע קולינרי

כמו מים לשוקולד, ,המטבח של מרטה, גולי וג'וליה, רטטוי, צ'ארלי בממלכת השוקולד, דיינר רש, ליל סדה והרשימה ארוכה ארוכה. כל כך הרבה סרטים מדברים אוכל, משתמשים בו, אוכלים אותו ואיך לא? תאוות האכילה היא מן התאוות המשמעותיות בחיי האדם. היא יכולה לשעבד ולהנמיך אותו, לרומם, ,ללמד ולהוות מנוף מוסרי. לא פלא הוא שהדיבר הראשון של אלוהים אל האדם עסק באוכל (בראשית א',כט') והציווי הראשון דיבר על מה לאכול ומה לא. (לא לאכול מעץ הדעת) סיפור שראשיתו בפיתוי והמשכו בעונש.

במובנים רבים כל אכילה היא אכילה רגשית. בתהילים נאמר כי "יין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד". ללחם אין כאן תפקיד תזונתי, אלא נפשי, הוא לא ממלא את הכרס אלא פועל על הלב. הלחם סועד - מעניק גם סעד ומרפה ריפוי.

אז איך אפשר להבין את התנהגויות האכילה שלנו מבלי לתת את הדעת לתפקיד המפעים של האוכל בחיינו. זה המכניס טעם וריח, עצב ושמחה. זה הממלא את חיינו בהתרגשות ובצפייה. ולכן אין זה מפתיע שסרטים רבים נותנים במה ומתרגמים את האוכל ואת האכילה לשפה קולנועית. יש משהו באוכל המצטלם, שמעורר את בלוטות הטעם, הרגש, העונג והסיפוק. אוכל מופיע בקולנוע בהקשרים מיניים, תרבותיים, טקסיים, משפחתיים, וגם בהקשרים של מעמדות ומאבקים בין המינים. אוכל מדבר ומתקשר רגעים, חוויות, זיכרונות שאנחנו במילים השגורות מתקשים לבטא.

הוא מייצג אמונות, הרגלים, שפה תקשורתית. די לראות את התכונה המלווה אותנו בערבי חג השוקקים תבשילים "קדושים" ולהבין שאוכל מספר על היסטוריה, יחסים אמונה על דת ומנהגים. הוא מרגש אותנו, מסעיר, מפחיד, מבלבל. הוא אסור ומותר, בריא ולא בריא. הוא עולם של צרכים גלויים וסמויים. וכל אלה באים לידי ביטוי בקולנוע המשתמש באוכל ביצירתיות מלאת תשוקה. בה במידה, שהוא מבטא באמצעותו סלידה וגועל הוא מבטא גם חיים ומוות. ועל כל אלה נדבר היום במפגש צבעוני, תוסס, ומסעיר על קולנוע ואוכל. עם אסנת פיינזילבר ברדה מרצה לקולנוע מלאת תשוקה ותאווה לאוכל.

קישור לאתר שלה- https://www.cinemaosnat.com/

זריקות להורדת משקל בין חלום למציאות

עם פרופ' אבי קרסיק

במובנים רבים אנחנו חברה בהפרעת אכילה שעסוקה בצורך כפייתי לרדת במשקל, לפחד ממנו ולריב אתו בכל דרך אפשרית. וכמו לא בכדי כבשה חברת נובונורדיקס בסערה את השוק הזה הכמהה לפתרונות, כאשר פתחה את גל הזריקות החדש שראשיתו בסקסנדה המשכו באוזמפיק והכוכב התורן החדש ווגובי. יש הטוענים שהחברה הדנית עקפה בשוויה את חברת טסלה של אילון מאסק.

תאוות הרזון שהשתלטה עלינו זה מכבר אל מול הכישלון האינסופי לרדת במשקל ולשומרו הפכה את הזריקות לכוכב עולה בעולם הטיפול בהשמנה ועם כניסת זריקת הווגובי נדמה שהטיפול התרופתי בהשמנה עלה מדרגה וכמעט כל מי שיש מעות בכיסו יכול ליהנות ממה שאפשר לכנות בשם הקוסם התורן. במובנים  רבים התפתח בעולם תחום טיפולי חדש שיש בו קצת מהכל תעתוע, חוסר ידיעה, בלבול, תקווה, פחד ומציאות. וכדי להבין ולעשות סדר הזמנתי את פרופ' אבי קרסיק שהוא אנדוקרינולוג מומחה לסוכרת ולהשמנה, כדי שיעזור ויהיה עבורנו מורה נבוכים.

פרופ' אבי קרסיק היה נשיא האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה. מנהל מרפאת ההשמנה ב DMC . היה מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה בשיבא במשך 27 שנים. היה פרוף מן המניין אמריטוס באונ. תל אביב וכיום נמצא בבית הספר המוקם ברייכמן. ועם כל הרזומה המפואר הזה נצלול ....ואני כבר אומרת לך מראש שיש לי מלא שאלות שמעסיקות אותי ומניחה שגם את המאזינים שלנו.

בתרווד כשפיה- נשים תזונה ומדע בהיסטוריה של ישראל

עם אראלה טהר לב בן שחר

-----

הידעתם שהדיאטות הראשונות בישראל החלו כבר בתקופת הצנע?

שכבר אז החל משטור הגוף של האשה ושהדיאטות של אז מספרות סיפור מרתק על קום המדינה ועל התהליכים החברתיים שעברה האוכלוסייה בארץ?

שבשנה שהתרחשה מלחמת ששת הימים  נוסדה בארץ חברת שומרי משקל קמו לצד המאבק על שחרור גופה

של האשה על ידי מרשה פרידמן?

ושטומי לפיד אמר כבר אז שלהיות בדיאטה זה כמו לאכול בוטנים. אי אפשר להפסיק. כמה נכון. אז בעצם למה אנחנו מתמכרים כשאנחנו עושים דיאטה?

על כל אלה ועוד במפגש מרתק עם

ד"ר אריאלה טהר לב בן שחר מרצה, חוקרת וכותבת. מלמדת בתכנית המחשבה הביולוגית באוניברסיטה הפתוחה, והמחברת של :בתרווד כשפיה: נשים, תזונה ומדע בהיסטוריה של ישראל". מתעניינת בהיסטוריה של תזונה בתקופת היישוב וקום המדינה, ומתחקה אחר ההיסטוריה של ישראל כפי שהיא חבויה בספרי בישול, מדריכי דיאטה ומתכונים של מומחיות לכלכלת בית ותזונה משנות ה-30 עד ה-50 תובנות על חיי נשים בארץ, על חוויות של הגירה ועלייה, על יחסי כוחות בין מגדרים, על מדע וחיי יומיום, ועל אוכל וחברה. משכתבת את ההיסטוריה של ארץ ישראל דרך התפריט, הלשון והעיכול, סביב כבד הקישואים והחצילים, הסלט הישראלי, אבקות החלבון, הסוכרזית וימי המלפפונים והיוגורט.

לקנייה של הספר https://afikbooks.com/shop/%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%93-%D7%9B%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%9C%D7%91-2024-%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A7-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%99/

השמנת ילדים היא אחת הסוגיות הכי שכיחות, שמעסיקות את אנשי מקצועות הבריאות והטיפול.

זו תופעה הכורכת בתוכה עיסוק בדימוי גוף, אפליה על רקע משקל, התעללות רגשית ותחלואה נלווית.

אבל בעיקר זהו מצב שאין עבורו פרוטוקול טיפולי סדור, שיכול לעזור לילדים ו/או להוריהם להתמודד באופן מיטיב איתו.

זאת לא תהיה שיחה שגורה על גורמי סיכון, הפחדה ואשם אלא דווקא שיחה שתנגיש זוויות הסתכלות אחרות ומטיביות יותר. כך אני מקווה.

לצורך שיח מעמיק אארח את פרופ' זוהר לנדאו. מומחית ברפואת ילדים, באנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים ומתבגרים. פרופ' לנדאו עוסקת בתחומים שונים בתחום אנדוקרינולוגיה ילדים כמו: קומה נמוכה, התבגרות מינית מוקדמת, השמנה, בעיות בבלוטת התריס, סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2. במקביל לעבודה הקלינית עוסקת גם במחקר בתחומים הללו. פרופ' לנדאו התמחתה באנדוקרינולוגיה ילדים במרכז "שניידר" לרפואת ילדים. הייתה מנהלת השירות לאנדוקרינולוגיה ילדים וסוכרת במרכז הרפואי "וולפסון" וניהלה את מחלקת ילדים במרכז הרפואי 'ברזילי' במשך כשלוש שנים. כיום, פרופ' לנדאו הינה אחראית תחום אנדוקרינולוגיה, סוכרת והשמנה בילדים ומתבגרים בקופת חולים 'מאוחדת' ולאחרונה הקימה מרפאה העוסקת בהשמנה בילדים באשדוד.

אי ־ צדק במקום כלשהו הוא איום על הצדק בכל מקום"

(מרטין לותר קינג)

נדמה שכוחה של התקשורת כבר מזמן חצה כל רף הגיוני ובטח מאז ה 7.10.24 כאשר היא השתלטה על כל פיסת שפיות אפשרית ולקחה על עצמה להוביל ולהכתיב תפיסות עולם. עיצוב הדעת מקנה הרבה כוח אבל אחת הבעיות עם התקשורת בארץ שהיא במובנים רבים הפכה שופר לקונספציות שבעיקרן קונפורמיות במקום לאתגר אותן, להבין אותן וגם לבקר אותן. פועל יוצא הוא שזה פעמים רבות לא בהכרח מקדם את הערכים שהיינו רוצים שיהיו מנת חלקם של אזרחי המדינה.

לשם כך הזמנתי היום את אורלי וילנאי אשת תקשורת בעלת שם ובעלת אומץ עיתונאי.  

לפגוש ולאמת את הציבור בסוגיות שונות. למותר לציין שההכרות שלנו ארוכת שנים עוד מהימים בהם התראיינתי בתכנית שלה ושל גיא. עוד מהימים בהם אנשי תקשורת היו בעלי דעה חופשית, פתוחים וסקרנים לבחון בנפש חפצה אמיתות עולם.

אורלי היא עיתונאית ופעילה חברתית. 25 שנות עבודה חברתית בטלוויזיה ובשלוש השנים האחרונות ייסדה ומנהלת שותפה של מרכז חירות- מרחב חינוכי בלב חווה להצלת בע״ח שמטרתו מניעת אלימות וחיבור בין טבע וטכנולוגיה. ׳בית ספר לחמלה׳ . כותבת מדור כבר 15 שנה בעיתון הארץ, משדרת תוכנית נוסטלגית זוגית בגל״צ ומלמדת באונ׳ העברית בתואר שני בחוג לעבודה סוציאלית ׳תקשורת לזכויות אדם'.  אמא ל- 2 נשואה לגיא, טבעונית כבר 12 שנים. ומגדלת 2 כלבות , 4 חתולים, ו- 16 ארנבים.

לפני כשנתיים לערך קיבלתי טלפון מרגש מבחורה שסיימה טיפול לפני כעשור.

שנים לא שוחחנו ועצם הטלפון ממנה היה משמעותי עבורי מאד.

ואז ההפתעה וההתרגשות הלכו והתעצמו.

היא בקשה לבוא וללמוד את תכנית הלימודים אותה אני מנהלת, שפת האכילה –טפול בהתנהגויות אכילה ותפיסת גוף.

בהמשך אותה שיחה היא ספרה שסיימה לימודי עבודה סוציאלית והיא מרגישה שהיא רוצה גם לסגור מעגל ברמה האישית אבל גם להעניק למטופלים שלה את אותה חוויה ששנתה את חייה ברמה המקצועית.

ועכשיו עם סיום תכנית הלימודים שלנו ועם זה שהפכנו בעצם קולגות ולא מטפל מטופל וגם לא מורה תלמיד

חשבנו שתינו שיהיה מרתק לשתף אתכם במסע האישי המיוחד הזה.

אז לבחורה המיוחדת הזו קוראים מאי והיא תהיה אורחת הפודקאסט שלנו.

פודקאסט שישלב בין האישי והמקצועי בטיפול בהתנהגויות אכילה ותפיסת גוף או בקצרה בשפת האכילה.

הנושא- ההשמנה והפוליטיקה של הפחד

אורח – פרופ' אוריאל אבולוף

פרופסור חבר למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ופרופסור אורח באוניברסיטת קורנל. הוא חוקר את הפוליטיקה של פחד, אושר ותקווה. בין ספריו, על פי תהום: אומה, אימה ומוסר בשיח הציוני, שזכה בפרס בהט לספר העיון הטוב ביותר. אחד הנושאים שמרתק את אוריאל זה הייחוד  שלנו כבני אנוש, והאופן בו ייחוד זה בא לידי ביטוי בחיים הפרטיים והפוליטיים שלנו. ומה שאותי הכי מעניין זה איך כל זה בא לידי ביטוי בתעשיית ההשמנה והדיאטות בארץ.

ביחד נבחן את השאלות וניגע בעוד הרבה סוגיות נושקות ומרתקות

ימים בהם אין יום ואין לילה

בימים בהם המציאות כבר מזמן שברה את הכלים

האוכל תופס תפקיד חשוב. קיומי ורגשי.

בהרצאה ובשיחה אחריה ננסה להבין את תפקיד האכילה

ולהקנות לכם כלים להקלת החוויה שנוצרת סביבה.

ההרצאה ניתנה במסגרת הפעילות המרגשת והמשמעותית

של מרכז שילוב-בית ספר לפסיכותרפיה גופנית נפשית מבוססת מיינדפולנס לקהילת המטפלים.

מי מאיתנו לא מכיר את הררי הביקורת שאנחנו אוהבים להטיח בעצמנו אם אכלנו הרבה גלידה יחסית למה שציפינו שנאכל? אם ירדנו במשקל ואח"כ העלנו אותו חזרה?

אנחנו טובים בלכעוס על עצמנו, להטיח עלבונות, להאשים ולהפחיד אותנו.

לפעמים נדמה שאנחנו אפילו מפחדים לא לבקר את עצמנו. כי אם לא נכעס על עצמנו מספיק אולי יקרה לנו מה שאנחנו הכי מפחדים שיקרה למשל שנהיה שמנים.

וראה איזה פלא. אנחנו לא מפסיקים לכעוס על עצמנו, לבקר ולהפליל אותנו ובכל זאת אנחנו ממשיכים לאכול הרבה גלידה, ליפול להתקפי זלילה ואפילו להשמין.

מה יש בצורך האוטומטי הזה לבקר את עצמנו ולמה אנחנו כל כך מתקשים לחמול על עצמנו?

אז מה זאת חמלה, מה משמעותה ומה כוחה בהתמודדות עם ההשמנה, והיחסים המעורערים שלנו עם הגוף והאכילה לשם כך הזמנתי הפעם

את ד"ר אלינוער פרדס פסיכולוגית קלינית מומחית.

מרצה ומדריכה במגמה לפסיכולוגיה קלינית באונ. רייכמן בהרצליה.

מנחה סדנאות מ.ג.ן (מודעות-גוף-נפש) למטפלים ומלמדת קורסים על טראומה וחוסן ועל חמלה וחמלה עצמית במרחב הטיפולי.

האם אפשר לזרוק את המשקל לפח? או האם מדד ה – BMI  מודד בריאות?

אחד המטופלים שלי, אדם רזה במדדי BMI וספורטאי רציני שגם בגילו המופלג 85 שוחה בבריכה 6 פעמים בשבוע.  קילומטר כל פעם. זה לא הפריע לגוף שלו לייצר רקמת שומן פנימית עבה שאיש לא ראה. לפני כשנתיים נאלץ לעבור ניתוח במערכת העיכול וכשהגיע לניתוח, ניתוח שלפי הנחת המנתח היה צריך להימשך גג שעה וחצי התברר שהדברים אינם כה פשוטים והניתוח התארך ונמשך יותר מארבע שעות. והסיבה ייתה לתדהמת הרופא - עובי רקמת השומן, שחסמה את הכניסה למקום המודלק.

"מגפת ההשמנה" כפי שהיא מוגדרת היום (אני אישית לא מסכימה עם המונח כי כלל לא ברור אם זו יצירה כלכלית פוליטית או מציאות וודאית) שולטת על השיח הבריאותי בעולם כבר שנים רבות. לצידה משחק משקל הגוף תפקיד של שחקו ראשי. אנחנו נשקלים כמעט באופן אובססיבי כדי לרדת במשקל ולהיות בריאים.

זה שנים מציפים מחקרים את התהיה על יעילות השימוש במדד המשקל כמודד בריאות ועל אחת וכמה על מדד ה BMI (משקל חלקי גובה בריבוע). כל זה לא מנע ממערכת הבריאות לאמץ אותו אל חיקה, להכניס אותו כמדד חובה סכל קופות החולים וללמד את הילדים הרכים בשנים, שחובה להישקל כבר בכיתה א' בבית הספר.

כדי לדון בכל המורכבות הזו הזמנתי את יאיר להב, מי שערך את המחקר וכיום דוקטורנט בפקולטה לרפואה באוני ת"א. יאיר להב מייסדו ומנהלו המקצועי של מרכז להב - מרכז לתזונה ופעילות גופנית. בעל תואר בתזונה קלינית האוניברסיטה העברית, תואר M.Sc בפיזיולוגיה מטעם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב ותואר בחינוך גופני B. ממכללת וינגייט. מזה 7 שנים יאיר מלמד אנרגטיקה, ותזונה ומאמץ בפקולטה ברחובות. ובמשך 14 שנה שימש כראש תחום הכשרת מדריכי כושר במכון וינגייט.

והפעם אני רוצה להתחיל בסיפור. על אישה מאחד הקיבוצים בצפון הארץ. נשואה פלוס 2 ילדים קטנים, שהייתה שמנה. ירדה 65 ק"ג במשקל בעקבות התערבות כירורגית, עשתה ניתוח פלסטי להורדת עודפי העור ובחוויה שלה נולדה מחדש. פתאום העולם נראה לה אחרת. כוחותיה והבטחון שלה בעצמה לבשו פנים חדשות. מאסה בבן זוגה שהיה שם לצדה בכל השנים השמנות וסיימה את המסע בגירושין.

אין בספור הזה טובים או רעים אלא רק מציאות המדגימה את כוחו של משקל הגוף ביחסים. באיך הוא מבנה אותם, מתוך מה אנחנו בוחרים את בן הזוג שלנו, והאם יתכן שבגלל המשקל אנחנו מרגישים לא ראויים לאותו בן זוג בו חשקנו?

השמנופוביה (באנגלית: Sizeism) הפחד מהשמנה הפחד משמנים, הפחד מלהיות שמן השתלטה על המציאות החברתית ופלשה לכל מערכות היחסים של האדם עם עצמו ועם האחר. זה האופן בו הם מביאים עצמם בעולם. האופן בו הם מתנהלים בו והאופן בו העולם מגיב אליהם. לפיכך זה אך טבעי שהיא תפלוש גם הבייתה. למקום האינטימי שנקרא משפחה. יש לה כוח ביחסים בין הורים לילדים ובטח שביחסים בין בני הזוג. ובשיחה זו אני רוצה להתמקד בקשר בין בני הזוג.

לשם כך הזמנתי לכאן את עפרה קולא. מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת על ידי האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. והוסמכה על ידי האגודה הבינלאומית להצטיינות (ICEEFT) כמטפלת EFT  מוסמכת, בין הראשונות בארץ, וכמדריכת מטפלים ב EFT.

על שמנופוביה וטראומה נפשית בילדים ולא רק

לפני שנים רבות הגיע אלי גלעד (כל הפרטים שונו ונשמר חסיון מלא ) שהייה חייל בצבא. הוא גרה בדרום הארץ להורים שהיו מלאי חרדה, שמא הבן שלהם יהיה שמן כמותם. מגיל צעיר הם ממש הכריחו אותו להצטרף לקבוצת ריצה תחרותית ועד גיל 18 הוא התאמן 4 פעמים בשבוע, כשבנוסף פעמיים בשבוע חדר כושר. החרדה שלהם השתלטה עליו והוא חווה הרבה צעקות, איומים, ובעיקר סוג של התעמרות. "איזה שמן אתה", "תראה איך אתה נראה", "אתה אוכל כמו בהמה". בתקופת בית הספר והספורט האינטנסיבי המשקל היה סביר אבל עם הגיוס לצבא והפסקת האימונים הקשוחים הוא השמין קרוב ל 30 ק"ג. מרגע זה חייו בבית הפכו גיהינום. ההערות, המילים הבוטות, ההשפלה והחוויה שלמרות גודלו הוא בלתי נראית. ועם החוויה הזו הוא הגיעה אלי לטיפול. זה רק אחד הסיפורים השמנופובים, שהגיעו אלי לקליניקה ועיקרם היה ארועים של אלימות מילולית מתמשכת שראשיתם לפעמים כבר בגיל רך בשנים. אירועים שהפכו עם השנים לסוג של טראומה שעיצבה את החיים הבוגרים של אותם אנשים. זה כוחה ההרסני של השמנופוביה אותה פוגשים אנשים בכל רבדי החיים. בבית, במערכת החינוך, בחנויות הבגדים בתקשורת ובמערכת הרפואה.

באתר טיפולנט כתוב: טראומה בין אם היא פיסית ובין אם נפשית היא תגובה המתרחשת לאחר אירוע שנתפס כמאיים, פיזית או פסיכולוגית, על האדם או על אחרים משמעותיים לו, ואשר היה מלווה בחוויה של חוסר אונים.

אז האם יתכן שקיים קשר בין השיח השמנופובי והתפתחותה של טראומה?

לשם כך הזמני את ד"ר דני דרבי, שהרזומה שלו עשיר מאד ואני אלקט רק מקצת מהעשייה הענפה שלו. יש לו תואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטת בר אילן, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת הרטפורד קונטיקט ותואר שלישי במיניות האדם במכון לחקר מיניות האדם, סן פרנסיסקו, קליפורניה. דני עבר גם הסמכה להכשרת מטפלים בטיפול בפוסט טראומה בעזרת עיבוד קוגניטיבי (CPT), המרכז הלאומי לפוסט טראומה (NCPTSD), בוסטון מסצ'וסטס והכשרה בטיפול בעזרת חשיפה ממושכת לתסמונת פוסט טראומטית במרכז לטיפול ומחקר בחרדה (CTSA) אוניברסיטת פנסילבניה, בניהול פרופ' עדנה פואה. הוא גם מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה – מרכז מוביל בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. והוא גם מחבר הספר - אופקים חדשים- טיפול בתסמונת פוסט טראומטית cognitive processing therapy בעזרת עיבוד קוגניטיבי. פרוטוקול מורחב לטיפול בתסמונת פוסט טראומטית.

למה פעילות גופנית לא מרזה

מרטינוס אוונס הגיע לרופא בגלל כאבים בגוף וזה אמר לו או שתרזה או שתמות. מרטינוס שUקל 136 ק"ג וזה לא הפריע לו מאז לרוץ כבר 8 מרתונים למרות הבטחות הרופא שאמר שהפתרון היחיד שלו להישאר בחיים זה לרדת 40 ק"ג. כיום אוונס הוא מאמן ריצה מוסמך ומוביל קהילה וירטואלית ענקית שמטרתה להפוך את הריצה לספורט שמתאים לכל מי שרוצה לרוץ - בלי התייחסות למשקלו, למהירותו, לכושרו הגופני או לצבע עורו. הפעילות הגופנית אמר יכולה להימשך רק כאשר היא נעשית בהנאה ולא כאשר היא נמדדת ומקבלת ציונים. אנחנו רוצים שכולם יוכלו לעשות פעילות גופנית לא משנה כמה הם שוקלים. אוונס כבר מזמן ויתר על המדדים המקובלים וכל המספרים הנלווים והוא רץ כדי לרוץ וכדי ליהנות. בעיני חזון אחרית הימים.

מחקרים רבים בדקו את המוטיבציה של בני האדם לעשות פעילות גופנית והסתבר שהמאיץ העיקרי זו ירידת המשקל המובטחת. מרבית הפרסומות מעגנות הבטחות על ירידת משקל עם פעילות גופנית ומשתמשות בהבטחה זו כמנוע לגייס עוד ועוד אנשים. אז למה הפעילות הגופנית לא מרזה בעצם? לכאורה אנחנו שורפים יותר קלוריות, מתאמצים ואם השמנה הייתה תוצאה של מאזן קלורי כבר מזמן היינו צריכים להיות רזים. לשם כך הזמנתי את צחי כנען בקרוב ד"ר צחי כנען שאת עבודת המחקר שלו עשה בדיוק על השאלה הזו.

צחי כנען דוקטורנט בפקולטה לרפואה בתל אביב. בעל תואר ראשון בהצטיינות בתזונה קלינית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומסטר (תואר שני) מהחוג לאפידמיולוגיה בפקולטה לרפואה בת"א. התובנות שרכש במשך עשרים שנותיו כדיאטן הובילו אותו ליצירת תכנית תזונה יעילה וישימה המשלבת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לשימור הישגי ההרזיה לאורך שנים. מוביל פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים בתחום הפיסיולוגיה והמטבוליזם והקים את המעבדה המטבולית הראשונה בעולם המביאה את חזית המדע אל הטיפול האישי. נחשב מבכירי תזונאי הספורט בישראל ומתמחה בבניית תכניות אימון וכושר גופני בתחום המאמץ הגופני האירובי. במסגרת עבודתו משמש כיועץ לחברות מזון ומרצה מבוקש בכנסים לאנשי מקצוע, לספורטאים ולקהל הרחב. נשוי, אב לשלושה ילדים ומתחרה בתחרויות סיבולת: אולטרא-מרתון, טריאתלון ואיש ברזל.

רבים מאתנו לא ממש מאוהבים בגוף שלהם ועוסקים באינספור דרכים להשתנות ולתקן את עצמם כדי שזה יקרה. אבל למרבה הצער הרגע המיוחל בו נתאהב בנו מתקשה להגיע. נדמה לנו שאי אפשר לחוש טוב בגוף אם אנחנו עם עודף משקל.

אנחנו מרבים לעסוק בטיפולי המרה כדי שנזכה בדמוי הגוף הנחשק אבל המקום השקט הזה אליו אנחנו משתוקקים מסרב להגיע. אחת הדרכים השכיחות לנסות ולשפר את דימוי הגוף, היא הפעילות הגופנית, שלא תמיד היא מסוגלת לספק את הררי הציפיות שלנו ממנה.

אז מה הקשר בין פעילות גופנית ודימוי גוף?

האם דימוי הגוף יכול להשתפר מבלי שנרד במשקל?

מה בין נשים וגברים?

ולמה כל כך קשה לנו להתמיד בפעילות הגופנית?

על שאלות אלה ואחרות נשוחח במפגש עם ד"ר הילה שרון דוד.

מרצה ויועצת טיפולית בפסיכולוגיית אימון גופני וספורט. מייסדת שיטת "גופרגש", המתמקדת בהעצמה אישית דרך שילוב בין פסיכולוגיה לפעילות גופנית. מלווה בני נוער, גברים ונשים באימוץ אורח חיים בריא וחיזוק דימוי גוף וערך עצמי חיובי. מרצה בארגונים ובמוסדות אקדמיים מובילים בישראל ביניהם אוניברסיטת רייכמן, הקריה האקדמית אונו והמכללה למנהל. נשואה לעידו ואמא לדילן בן השנתיים וחצי איתם היא משתדלת לחיות חיים של אהבה, איזון וספורט.

תהיי רזה זה כלכלי כך הכריזה כותרת הכתבה בדה מרקר מה 24.1.23. עוד נאמר שם שההשקעה האדירה של נשים (וגם גברים) ברזון נושאת תשואה כמעט כמו השקעה בהשכלה.

ואכן בימים בהם אידיאל היופי מנהל את החיים של כמעט כולנו, בימים בהן הרשתות החברתיות גועשות, ואושיות רשת הופכות למודל יופי כתוצאה משיתופי פעולה מסחריים כאלה ואחרים, מתוות את הסטנדרטים למה נחשב יפה, אנו נתקלים יותר ויותר בצעירים וצעירות שאומרים לעצמם כי הם שונאים את גופם. מעבר לכך בתוך תעשיית רזון סוערת חובקת עולם ושינויים פיזיולוגיים טבעיים תואמי גיל אין פלא שמצוקת דימוי גוף בקרב ילדים, בני נוער וכמובן גם מבוגרים הולכת וגדלה. רק כדי לסבר את האוזן במחקר חדש שנערך באיטליה, פרופ' גיא דורון מבית-ספר איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן ועמיתיו מאוניברסיטת פדובה באיטליה הראו כי התאמת השיח הפנימי בכל הנוגע לדימוי הגוף, יכול להפחית מצוקה הנוצרת בעקבות תפיסות גוף שליליות אצל צעירות. וזה בעצם יהיה הנושא המרכזי בו נעסוק במפגש הנוכחי.  איך להקל על  אותם מכורים לסכסוך התמידי לשנאת הגוף?

פרופסור גיא דורון הינו מרצה בכיר בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. פרופסור דורון סיים תואר בוגר בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר בוגר בהצטיינות באוניברסיטת מלבורן באוסטרליה. פרופסור דורון סיים באוניברסיטת מלבורן תואר מוסמך בפסיכולוגיה קלינית ואת עבודת ה PhD בחקר תפקידן של תפיסות העצמי והעולם ותפקיד מערכת ההתקשרות בהפרעה אובססיבית כפייתית (OCD).

פרופסור דורון מנהל את היחידה לחקר הפרעה טורדנית כפייתית ביחסים. ניסיונו הטיפולי כולל עבודה בבתי חולים, מרפאות פתוחות ומכוני מחקר להפרעות פסיכיאטריות.

פרופסור דורון מפתח וחוקר פלטפורמות לעזרה נפשית הוא ממייסדי GGtude פסיכולוג קליני ומדריך באוריינטציה קוגניטיבית התנהגותית.

בשנים האחרונות מציע עולם הרפואה יותר פתרונות משהיו קודם לטיפול בהשמנה. יש ניתוחים מסוגים שונים שרוול, מעקף קיבה ועוד...ויש גם תרופות כשהבולטות בהן בישראל הם הסקסנדה והאוזמפיק המיועד לחולי סוכרת, אבל במציאות הקיימת רבים משתמשים בו לירידת משקל. פתרונות אלה מעלים שאלות רבות היות והם לא נגישים לחלקים רבים של האוכלוסייה, הם אינם מהווים פתרון גורף ויש חילוקי דעות בקשר ליעילותן ובריאותן. עם זאת קשה להתווכח עם הצלחות ועם העובדה שיש הרבה אנשים שהניתוח או הזריקה הצילו את חייהם ועוררו בהם תקווה לבריאות מיטיבה ושיפור איכות חיים.

אז כדי שתוכלו לנווט בתוך מגוון הפתרונות הרפואיים הקיימים הזמנתי למפגש זה את

ד"ר יואל טולדנו שהוא אנדוקרינולוג בכיר, מטפל ביחידת אם ועובר, בי"ח לנשים, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה. מנהל מכון סוכרת ואנדוקרינולוגיה קופת חולים מאוחדת וחבר במועצה הלאומית לסוכרת, ובאגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה.

ואת ד"ר שי מרון אלדר שהוא מנהל היחידה לטיפול ניתוחי בהשמנת יתר וסגן מנהל מחלקה כירורגית ב' – בבית החולים איכילוב.

אין בדברים האמורים בגדר המלצות רפואיות לניתוח זה או אחר או לשימוש תרופתי אלא שיח עדכני בתוך המציאות המורכבת הזו.

מפגש זה מתקיים בחסות חברת ג'ונסון מדטק ישראל

עשר שנים לחוק הדוגמניות

האם עזר במניעת הפרעות אכילה?

האם יצר שינוי משמעותי בתחום העיסוק במשקל בארץ?

איפה החוק היום איך נאכף ומה משמעותו בדיוק עשר שנים לאחר שאושר בכנסת

להתנהגויות אכילה, לדימוי גוף ולסוגיות המשקל שמעסיקות את כולנו.

מפגש משמעותי וחשוב עם ד"ר גליה הילדסהיימר בעלת תואר בעלת תואר דוקטור למשפטים (PhD) מאוניברסיטת בר-אילן.

מרצה וחוקרת בתחומים של ביואתיקה, משפט ובריאות, ודיני עבודה במרכז האקדמי פרס. היא עורכת דין ומגשרת.

מפגש חגיגי בנושא חשוב ומרתק – שפת האכילה בין הורים לילדים

בו, רוני צור, מטפלת בגישת שפת האכילה

דיאטנית קלינית ופסיכותרפיסטית גוף-נפש

מטפלת בקליניקה פרטית בגישת שפת האכילה

פסיכותרפיסטית במחלקת נשים המתמודדות עם פוסט טראומה מורכבת וה"א

מלמדת בתוכנית הלימודים של "שפת האכילה" לאנשי מקצועות הטיפול והבריאות שמתקיימת במרכז שילוב בחסות לימודי המשך אוניברסיטת חיפה.

מראיינת אותי בנושא שהכי יקר לליבי

"שפת האכילה בין הורים לילדים"

מאמינה שתמצאו את השעה הקרובה הזו, שהכנו לכם

מרתקת, מלמדת ובעיקר מלאת השראה, עניין אישי ומקצועי.

חלבונים אלטרנטיביים ושפת האכילה? נשמע לכם תלוש? אבל לא באמת תיכף תגלו כמה הכל קשור בהכל. בעיית האקלים, הנדסת מזון, השלכות בריאותיות, השמנה ומעל הכל כסף. איך לא? בעולם הצופה אל 2050 בו עתידים לחיות 10 מיליארד אנשי

חוויות גוף מעל ומתחת לעור

על הגוף הבריא והגוף הפגום, הקושי להתנגד לשיחים הממשטרים, הסללה גילאנית, פחד ההשתנות של הגוף, פחד להיות לא רלוונטים

על כל אלה ועוד אשוחח עם ד"ר אפרת שקד

בוגרת התכנית ללימודי מגדר, באוניברסיטת בר אילן. למדה באוניברסיטת בן-גוריון לתואר  ראשון במדעי- החיים. עסקה בחקר התנהגות בעלי- חיים.

למדה במסלול ללימודי איזון גוף-נפש במכללת רידמן ובמסלול ללימודי פסיכותרפיה גופנית ביו-סינתזה מטעם  וInternational Institute for Biosynthesis- Switzerland.

הוכשרה כסופרווייזרית לפסיכותרפיה גופנית ע"י מכללת רידמן. וכמורה לתנועה מודעת בשיטת יצחק גואטה.

מנחת קבוצות העצמה נשית מטעם שדולת הנשים ומשרד החינוך.

בעבודתה מטפלת ומנחה ומשלבת ראייה בין תחומית המעגנת את עבודתה הקלינית כפסיכותרפיסטית גופנית בשדות תאורטיים: פסיכואנליטיים, מגדריים וגופניים-נפשיים.

אבל הוא צער נפשי עמוק בעקבות שכול או אובדן אחר, והוא פוקד כל אחד מאתנו במהלך חייו.

לחוויית האבלות יש גם דפוסים תרבותיים. כל תרבות מעצבת דפוסי אבל משלה: לא רק טקסים מיוחדים אלא גם התייחסות רגשית ומחשבתית למוות ולטראומה של השכול.

ואם אלמנטים תרבותיים אז גם אוכל. גם הוא סרוג בתוך מורכבות האבל והשכול. גם הוא יכול ללמד אותנו על דרכי האבלות ויתרה מכך יכול להעמיק את האוכל כמרכיב המעשיר את חיינו ונראה מגוחך על רגע תעשיית הדיאטה והרזון שהשתלטה על חיינו. והפער בין חגיגת החיים וחגיגת האבל יכול ללמד אותנו עוד נדבך על מורכבות האוכל בחיים שלנו. שראשיתם באוכל וכך גם סופם.

כדי להבין סוגיות אלה הזמנתי את, ד"ר רונית שלו מרצה וחוקרת בתחום האבל והשכול. מרצה במכללה האקדמית עמק יזרעאל  ובמרכז שילוב בתכנית לפסיכותרפיה  גוף נפש. פסיכותרפיסטית גוף נפש במרפאה לבריאות הנפש ילדים ונוער בבית החולים העמק בעפולה. ואמנית יוצרת פעילה.30

במובנים רבים לידתה של התשוקה בגן עדן. היא החטא ועונשו. והיא נכנסת לחיינו באמצעות האוכל.

אוכל הוא צורך קיומי.

אוכל שבתרבות ההמונים של ימינו הפך לתחום חברתי המשמש אמצעי ליצירת זהות. הוא מופיע לא רק כישות גשמית אלא גם כמטאפורה לקיום הרוחני שלנו.

המזון הוא תמיד "מזון למחשבה".

המגוון העצום של המזונות והמאכלים הוא תמונת ראי של הרב-גוניות האנושית המוטמעת בחיים שלנו.

מילים אלה הם הביס הראשון, הפותח את המפגש שלנו הערב בו אראיין את ד"ר נעמה אושרי.  שבמילותיה שלה, ביתה וליבה שוכנים היום בעולם הרוח הבודהיסטי, בספרות ובשירה.

ענבל דור, פסנתרנית, זמרת, יוצרת ומורה למוזיקה

קורה לכם שיש מטופלים שנפשכם נכרכת בנפשם? שגם כשהטיפול כבר הסתיים הם מלווים אתכם שנים על גבי שנים? זה מה שקרה לי עם ענבל דור. זמרת יוצרת, פסנתרנית ומורה למוזיקה. נפגשנו לראשונה נדמה לי לפני קרוב ל 20 שנה. אני הייתי על התפר העדין בין מטפלת בשפת הדיאטה לבין מטפלת בשפת האכילה ואלו ענבל הייתה עמוק בשפת הדיאטה. הכל עדין היה בחיתוליו ולתוך הבוסריות הזו נכנס הקשר הטיפולי בין שתינו. חלפו מאז הרבה שנים והקשר הטיפולי הזה הסתיים לפני כ 16 שנים לערך. מאז אנחנו בקשר לפרקים, בצמתים שונות. אבל האהבה העמוקה שנולדה אז נותרה גם בחלוף השנים. לפני כחודשיים באחת הצמתים המזדמנות הללו חשבנו שיכול להיות מעניין לספר על הדרך המיוחדת שעברה ענבל בדרכה בשפת האכילה ובמסע הפרטי שלה מעבדות לשפת הדיאטה לחירות שבבחירה החופשית. חשבנו שזה יכול לרתק אתכם המאזינים להציץ קצת אל מאחורי הקלעים ולהרגיש מה זה בעצם טיפול בשפת האכילה.

פעילות גופנית   - אחת הסוגיות המורכבות, הנלוות לרודנות הרזון ולהפרעת האכילה החברתית. כדי לדון בה הזמנתי את פרופ' יובל חלד, מומחה לפיזיולוגיה אינטגרטיבית ופיזיולוגיה של המאמץ, מדען בעל שם עולמי בתחום הפיזיולוגיה של המאמץ ומדעי קידום הבריאות.

פאולה רוזנברג

אשת תקשורת, מרצה ומטפלת רב תחומית

איך מדברים אל ועל הגוף בחברה שמנופובית בישראל 2022?

ד"ר לנה שגיא דאין

רופאת נשים וגנטיקאית

בית החולים כרמל

כל מה שרצית לדעת על אפליה על רקע משקל בבריאות ובכלל

ד"ר מיכל כשר מירון

מומחית באנדוקרינולוגיה, סכרת וטיפול בהשמנה

מכון אנדוקריני, בית החולים מאיר

הפעם תרופות לטיפול בהשמנה

• אלו תרופות קיימות?

• מה התועלת בהן אבל מה גם בעייתי?

• האם התרופות הן דיאטה בתחפושת?

• למי מומלץ ולמי דווקא לא?

יהודה אטלס

משורר וסופר

והפעם מפגש מיוחד עם המשורר והסופר יהודה אטלס

בנושא - "ילדים של אף אחד"

על אותם ילדים שסובלים מהזנחה, אלימות, אפליה והתעללות, מדרישות יתר של המבוגרים...

ד"ר שאולי לב רן

מומחה בפסיכיאטריה

וטיפול בהתמכרויות

על אכילה השמנה והתמכרויות

האם אכילה זאת התמכרות?

מה המשמעות של הפיכת ההשמנה לסוג של התמכרות על ידי תכניות ההרזיה השונות?

האם יש התמכרות שנועדה למנוע השמנה?

האם יש התמכרות שמתחלפת עם האכילה?

האם יש התמכרות שגורמת לאכילה בולמוסית והשמנה?

ד"ר אנבאלה שקד

מייסדת בית הספר לפסיכותרפיה במכון אדלר ומייסדת פרויקט הורות, מיזם עכשווי להדרכת הורים

השפעת משקל הגוף על עיצוב הדימוי העצמי בילדים

✅ איך אפשר לשמור על הילדים שלא יפגעו מפולחן הדיאטות והרזון?

✅ למה המשקל כל כך משפיעה על הדימוי העצמי?

✅  מה תפקיד ההורים בעיצוב הדימוי העצמי של ילדיהם?

ד"ר ליאור שחר

מומחית ברפואת משפחה

וסוציולוגית של הבריאות

האם ההשמנה מחלה?

·  מה ההשלכות של הפיכת ההשמנה למחלה?

·  מי מרוויח מכך שההשמנה היא מחלה? במי זה פוגע?

·  אבל מה אם אין פתרון להשמנה?

·  איך רופאים שמנים מרגישים מול מטופלים שמנים?

ד"ר שרה כהן שבוט

ראשת התכנית ללימודי נשים ומגדר, אונ. חיפה

האם מותר לנו להיות לא בריאים?

האם זאת בחירה חופשית או אחריות המדינה?

מי אחראי על הגוף שלנו?

האם משקל גוף זאת בחירה?

האם יש לנו זכות על הגוף שלנו ואיך היא באה לידי ביטוי?

ד"ר שירלי הרשקו

מומחית בהפרעת קשב

לאכול עם הפרעת קשב,

• הפרעת קשב והשמנה

• הסטיגמה המשותפת אבל גם השונה בין הפרעת קשב והשמנה

• האם יש אמת בהמחה שלכולנו יש סוג של הפרעת קשב?

ד"ר ענת גור

מנהלת מרכז חכמת נשים

למה אנחנו מתנתקים מהגוף שלנו?

• מה משמעות הזרות הזו, וההימנעות מלהרגיש אותו?

• איך הדיאטה, והמשקל שלנו משחקים תפקיד בהפיכת הגוף שלנו לזר?

• מה משמעות התרבות הגברית באופן בו אנחנו ?מתייחסים לגוף שלנו

ד"ר סיגל גולדין

ראש המכון הישראלי לחקר מגדר

מופעי הגוף הכחוש -איך הכל התחיל?

ידעתם שכבר במאה ה-19 אובחנו נערות באנורקסיה ?

מה על הפרעות האכילה והתנהגויות ההרעבה בקרב הקהילה הלהט"בית?

מהי אומנות הצום שהתפתחה בשנים אלו ומה היו השלכותיה התרבותיות?

מה פשר ההרעבה מרצון בחברת שפע?

מה מהות הגוף הכחוש בראיה תרבותית?

מה מהות פרקטיקות ההרעבה שראשיתן כבר בימי הביניים?

האם לכל אלה יש תפקיד בעיצוב מעמד האישה בחברה?

לי ראובני

עובדת סוציאלית ומטפלת מינית מוסמכת

בין המקרר לחדר המיטות – סוגיות של הרעבה, האבסה ועונ

שרון זק

מטפלת בתנועה וחוקרת מגדר

ביתור הגוף לחלקיו

• איך השומן מתפקד אצל גברים ואיך אצל נשים?

• האם שומן יכול להיות חלק נורמלי של הגוף שלנו?

• השומן כאימה שעוברת בירושה

• השומן כהתרסה מגדרית

נורית בנאי קורן

שחקנית, במאית, פסיכודרמטיסטית ודוקטורנטית באונ. בר אילן

השמן כתפקיד פנימי

ד"ר נטעלי שלום

ראש התכנית לפסיכותרפיה

אונ. לידס

אנגליה

מה להגיד לי כהורה כאשר הילד שלי מבקש עוד ממתק? מה אני עונה?

• מה קורה לי כאשר אני רואה את הילד שלי אוכל עוד ועוד? להגיד משהו? לשתוק? מה להגיד?

• האם הילד חייב לעשות ספורט כמוני? מה קורה כשהוא לא רוצה?

• האם בריאות היא ערך? אם אני כופה אותה כראות עיני על הילדים שלי מה קורה להורות שלי מולם? מה קורה לקשר שלי איתם?

• אוכל זה אמצעי שליטה הדדי. של ההורה בילד אבל גם של הילד בהורה. איך מתמודדים עם זה?

ד"ר ציפי העצני

פסיכולוגית קלנית

בית הספר לבריאות הציבור

אונ. חיפה

מהו טיפול פסיכולוגי בהשמנה?

במי מטפלים ובמי לא?

מהי אותה ההשמנה שכדאי לטפל בה?

במה מטפלים, באדם, באכילה שלו, במשקל שלו?

ד"ר גילה דנינו- יונה

חוקרת בכירה ומרצה במכללת אורנים ובמרכז האקדמי לעיצוב, ויצו חיפה

למה קיימת שמנופוביה בספרות הילדים?

איך היא באה לידי ביטוי?

איך אנחנו מקריאים לילדים ספרים ושירים שמנופוביים וזה נראה לנו כל כך הגיוני?

האם יש הבדל בשיח השמנופובי בין בנים ובנות?

מה התפקיד שלנו כהורים כשאנחנו מקריאים ספרים לילדים שלנו?

נורית ירמיה,

פרופ' לפסיכולוגיה התפתחותית וקלינית

האונ. העברית

להעיר או לא להעיר?

לספור או לא לספור?

לשים גבולות?

לעקוב?

ומה עם רגשות האשם שלנו אבל גם של הילד שלנו?

מה בעצם התפקיד שלנו כהורים?

איך נשמור על הילדים שלנו שיהיו בריאים ומאושרים?

איך זה בשביל ההורות שלי בשביל הילד שלי וגם בשבילי כאשר אני מבין שאני חי דרכו את ילדותי השנייה?

ד"ר ירון מינץ

מנהל היחידה לכרורגיה לאפרוסקופית,

ניתוח בריאטרי כן או לא?

כמה מסוכן הניתוח?

למי כדאי לעשות ניתוח ולמי זה ממש לא מומלץ?

מה הסיבוכים בניתוח כזה?

מה הסיכוי להשמין אחרי ניתוח כזה?

פרופ' ניר אביאלי

ראש החוג לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון

על תפוח, דבש וקורונה

על ההיררכיה המשפחתית בארוחה

על החוקים הגלויים והסמויים ועל מאבקי הכוח סביב השולחן

על המתח הנרקם בין אורח למארח סביב המה לאכול וכמה

להבין את מהות הפוליטיקה, האנתרופולוגיה וההווי המתהווים סביב ארוחות החג

ד"ר הדס הרמתי

עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית

האם יכול להיות ששפת הדיאטה המודדת, מחשבנת, סופרת, מפחידה ומאשימה היא התעללות רגשית בילדים?

האם יכול להיות שהשיח השמנופובי, הגורם לכל ילד להרגיש שמא הוא מקולקל וצריך תיקון הוא פגישה בלתי הפיכה בתחושות העצמי של הילד?

האם יכול להיות שילד שגדל בתחושה נצחית שהוא פגום ינהג ויחיה את חייו כפגום?

האם יתכן שמתוך רצון להציל את ילדנו אנחנו דווקא פוגעים בהם?

ד"ר הדר מורן לב,

גסטרואנטרולוגית ילדים

בית החולים דנה

למה אנחנו כל כך מפחדים שיהיה לנו ילד שמן?

למה שילד יצליח לשמור על משקלו במקום בו ההורים שלו נכשלים?

אם אנחנו יודעים שירידת משקל היא לא כוח רצון ושליטה אז מה עושים כאשר יש לי ילד שמן?

האם עולם הרפואה מסוגל להודות בחוסר האונים שלו אל מול השמנת ילדים ואם כן מה החלופה שהוא מציע?

איך שומרים על הילד עם הנטייה להשמנה שלא יהיה יותר שמן ממה שנועד להיות גנטית?

האם בסופו של דבר חוזרים כל הזמן לדיאטות כי אין משהו אחר לתת אבל בעצם לא רק שלא עוזרים לילדים אלא דווקא פוגעים בהם?

רוני צור וגלית אלדרוטי,

דיאטניות קליניות מטפלות בגישת "שפת האכילה".

למה כדאי לי לבוא לטיפול אם אתם לא מבטיחה לי ירידת משקל?

איך מטפלים בהשמנה אם לא מנסים לרזות, ולמה כדאי להפסיק לנסות?

איך זה לחיות בלי משקל?

איך ובמה מטפלים בגישת "שפת האכילה"?

איך זה אם אוכלים לפי סולם הרעב והשובע לא יורדים במשקל?

מה זאת דיאטה בתחפושת ולמה היא מטרידה?

למה מטפלים בהתנהגויות האכילה ולא במשקל?

איך אפשר להשקיט את הרעש בראש, שמחשב, סופר, שוקל, שופט ומאשים?

ד"ר רועי אלדור,

מנהל יחידת הסוכרת, המרכז הרפואי תל אביב, ע"ש סוראסקי

למה השמנים לא אשמים במשקלם?

למה אנחנו לא מצליחים לרדת במשקל ולשמור עליו?

האם תרופות לירידת משקל יכולות להיות פתרון להשמנה?

מה בין התרופות להרזיה לבין ניתוחים בריאטריים?

האם כל שמן הוא בהכרח לא בריא?

מה התועלת בתרופות הקיימות היום לירידת משקל מה האפקטיביות שלהן אבל גם מה הנזקים שבהם?

ד"ר יחיל צבן

חוקר ספרות, מחבר הספר "ארץ אוכלת"

על המשמעות הפסיכולוגית, החברתית והאקולוגית

של סוגיות אכילה בחברה ככלל ובזו הישראלית בפרט, על פרדוקסים באכילה, תופעת האכילה בזום, על דמות השטן והאכילה בספרות ועוד סוגיות מרתקות כפי שרק יחיל יודע לספר ...

פרופ' זמיר הלפרן 

יו"ר המועצה הלאומית לגסטרו כבד ותזונה

האם באמת יש קשר בין השמנה וקורונה?

למה אנחנו מתים מפחד מאוכל, לא יודעים מה לאכול ומתי?

למה אנחנו כל הזמן מחפשים איזה גורו תורן שייקח עלינו אחריות וינהל את האכילה שלנו?

מה בין תזונה ואכילה?

מה זה אוכל בריא?

דמיינו חיים משוחררים מדאגה

חיים משוחררים ממחשבות שיפוטיות

.מאשימות, מפחידות וטורדניות

חיים בהם אתם סוף סוף יכולים לבחור

ולחיות מתוך חירות פנימית