עושים רפואה Osim Refua

ב- 21 בספטמבר 1971, ביוסטון טקסס, נולד ילד שישנה את מדע הרפואה ביותר מאופן אחד. דיויד פיליפ ווטר, ילד חייכן ומבריק, הוא ילד הבועה הראשון.
בחלק ב' זה של השידור החוזר, נשמע מפרופסור רז סומך על המחלה הגנטית הנדירה ממנה סבל דיויד, SCID. פרופסור סומך ידבר על פריצת הדרך בטיפול במחלה, וגם על המורכבות של הטיפול בה על רקע חיינו באזור.

יצירת חיים חדשים היא דבר מרגש מאוד, וההחלטה של אישה עם דלקת מפרקים על הריון מלווה באופן טבעי בשאלות ולבטים רבים.

בפרק זה נדבר על מהי ראומטולוגיה? מדוע פונים לראומטולוג כאשר יש כאבים במפרקים? איך משפיע ההריון על דלקות מפרקים? איך משפיעה המחלה על ההריון, האם והתינוק? מהן התרופות הבטוחות בהריון? ומהו הדור החדש של התרופות שהוביל למהפכה בטיפול בדלקות המפרקים?

כדי לדבר על נושא זה, נשוחח עם ד"ר עודד קמחי, מומחה לרפואה פנימית וראומטולוגיה. 

למידע נוסף ושאלות לגבי אפשרויות הטיפול, פנו לרופא.ה המטפל.ת.


424-JUN-2024

אנחנו רגילים לחשוב על מחלות בצורה סכמטית: יש מחלות ויראליות, יש מחלות שנגרמות על ידי חיידקים, יש מחלות אונקולוגיות וכן הלאה. אבל מחלת סרטן צוואר הרחם מערערת את החלוקה הזאת - זו מחלה אונקולוגית שנגרמת דווקא על ידי וירוס ממשפחת הפפילומה.
בפרק מיוחד בהשתתפות ד"ר נדב משען, ננסה להבין איך וירוס מסוגל לגרום להופעת גידולים סרטניים - וכיצד עובד החיסון שמסוגל למנוע את הופעת המחלה בשיעורי יעילות מדהימים.

ביוני 2024 דיווח משרד הבריאות על התפרצות של קדחת הנילוס המערבי. נכון לרגע כתיבת שורות אלו קיימים מספר מקרי מוות מהמחלה ומאות נדבקים בישראל. 
בעקבות אירועים אלה, החלטנו לעשות קצת סדר:
מה קורה בגוף מרגע עקיצת היתושה? מדוע לוירוס אין אינטרס להדביק דווקא בני אדם? איך מדינת ישראל הצעירה קשורה להיסטוריה של הנגיף?
וגם, כמה אנחנו צריכים להיות מודאגים?

בעוד האנושות חוגגת את המהפכה חסרת התקדים של המצאת האנטיביוטיקה, החלו החיידקים ההמומים לעבוד על התגובה וזאת לא איחרה לבוא. בתוך שנים בודדות מתחילת השימוש בתרופות אנטיביוטיות החלו לצוץ במעבדות שונות בעולם זנים חדשים של חיידקים שהראו עמידות לאנטיביוטיקה. 

כך נולד לו מירוץ חימוש שבו בני אדם מחפשים אנטיביוטיקות חדשות ויעילות, ואילו החיידקים מצידם מפתחים עוד ועוד עמידות גם לתרופות החזקות ביותר.

אבל איך זה בעצם קורה? כיצד החיידקים נלחמים באנטיביוטיקה? האם בעתיד עדיין נוכל להסתמך על אנטיביוטיקה, או שאנו חוזרים אחורה בזמן? 
ומה האנושות עושה בכדי למנוע את האסון הזה?

קישורים:
סרטון המדגים הווצרות של חיידקים עמידים במעבדה:
https://youtu.be/V96-RSADunM?si=PrsX3zpLFgz_w9nb

הסיפור המדהים של החוקרת שהצילה את בעלה מזיהום בחיידק שעמיד לכל האנטיביוטיקות: 
https://www.cnn.com/videos/health/2023/12/05/phages-antibiotic-resistance-research-vital-signs-intl-spc.cnn

בשני הפרקים הבאים נדבר על אחת ההמצאות ששינו את פני הרפואה והשפיעו על האנושות בכלל - המצאת האנטיביוטיקה. נדבר על אנשים וחיידקים ועל ההבדלים ביניהם, נסביר כיצד עובדת האנטיביוטיקה, נספר את ההיסטוריה הידועה יותר והידועה פחות של גילוי התרופות האנטיביוטיות, וגם נענה על שאלה בת 2000 שנה: האם יכול להיות שתושבי פומפיי טיפלו בעצמם באנטיביוטיקה כבר בשנת 79 לספירה?

האם ידעתם שניתן למצוא זכוכית בתחבושות, בתרופות לאקנה, ואפילו במשחות שיניים? ידעתם שזכוכית מהווה כלי לקידום הטיפול בסרטן? מה כ"כ מיוחד בזכוכית שאנו מכירים? כיצד הזכוכית אפשרה למין האנושי להתפתח? איפה נמצאת הזכוכית בתוך הסקאלה שבין מוצק לנוזל? והאם פלסטיק הוא סוג של זכוכית?

הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת עם ד"ר רחלי וקשלק, כימאית מומחית לתחום החומרים ומרצה במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל, בה אנו "ננפץ לרסיסים" את כל השימושים השונים והמפתיעים של זכוכית בגוף האדם. 
האזנה נעימה! 

עיתונאי בולגרי מגיע לבית החולים בלונדון עם עקיצה מסתורית ברגל. הרופאים לא בטוחים איך לטפל בעקיצה המשונה - ובמהרה מצבו מחמיר. מאחורי העקיצה, כך מסתבר, מסתתר סיפור יוצא דופן שמתחיל בצמח תמים למראה ומסתיים בארכיוני המשטר הסובייטי.
אז מה בדיוק קרה לגיאורגי מרקוב - והאם מישהו ניסה להרוג אותו במכוון?

מה זה פסוריאזיס ואיך נראה המנגנון הביולוגי שגורם למחלה? איך הטיפול במחלת הפסוריאזיס משתנה ומתפתח בשנים האחרונות, והאם יכול להיות שבעוד מספר שנים עולם הטיפול במחלה ייראה אחרת לגמרי?

על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר פליקס פבלוצקי, מנהל מכון הפסוריאזיס וטיפולי פוטותרפיה בבית החולים שיבא, ויו"ר החוג לפסוריאזיס בישראל.
 
למידע נוסף על מחלת הפסוריאזיס ושאלות לגבי אפשרויות הטיפול, פנו לרופא.ה המטפל.ת.

91-FEB-2024

בלונדון של המאה ה-19, עיר של ערפל ופיח, עולה תעלומה רפואית משונה: מה הקשר בין נטייה לשברים מרובים, עייפות כרונית ושתן עם תכונות מוזרות? התעלומה הזאת מובילה לגילויה של מחלה בשם מיאלומה נפוצה, מחלה אונקולוגית שבה חולים עשרות אלפים גם היום. מהי מיאלומה נפוצה ומה משתבש במנגנון הביולוגי הגורם לה? מה אפשר לעשות כשתאי מערכת החיסון יוצאים מכלל שליטה? והאם יש מקום לאופטימיות?

כדי לענות על שאלות אלו ואחרות, ולספר את סיפורה המרתק של המיאלומה הנפוצה, אירחנו את פרופ' מירב לייבה, מנהלת המחלקה ההמטולוגית בביה"ח אסותא אשדוד.
האזנה נעימה!

אנחנו רגילים לחשוב על סרטן כעל מחלה של אנשים מבוגרים - אבל כ-13% מחולי הסרטן הם צעירים. באופן טבעי, הם מתמודדים עם אתגרים ייחודיים וזקוקים לפתרונות מותאמים לצרכיהם - אבל עד לאחרונה נושא הסרטן בצעירים בישראל הוזנח.
למה בכלל יש אתגר בטיפול ובאבחנה של סרטן באנשים צעירים - ואיך אפשר לשנות את התמונה המצערת הזאת?
בפרק מתארחות: מיכל בר דורון, סמנכ״לית מחקר ומדיניות בעמותת ״חלאסרטן״, וענת שפירא מעמותת ״חלאסרטן״.

כבר מתקופת התנ"ך נחרדו האנשים ממחלת הצרעת. הצרעת נתפסה כגזרה משמיים וכעונש אלוהי, ועל מי שסבל ממנה נכפו, בנוסף לסבל מהמחלה עצמה, גם נידוי חברתי ולעיתים אף עונשים כבדים יותר. בתקופות מסוימות בהיסטוריה, הוכרזו חולי צרעת כמתים, וכל רכושם הועבר ליורשיהם עוד בחייהם. הם עצמם הוגלו למושבות מצורעים מרוחקות וחיו בבידוד עד למותם.
מהי אותה מחלה נוראית ומפחידה, איך היא מועברת מאדם לאדם, ומה אנחנו יודעים היום על הגורמים למחלה וכיצד ניתן להתמודד איתה. האם עדיין יש מושבות מצורעים גם בימינו? האם יש עדיין סיבה לחשוש ממגע עם חולי צרעת?
כל זאת ועוד בפרק שלפניכם.

דלקת וושט אאוזינופילית, או בשמה הלועזי "Eosinophilic Esophagitis" (בראשי תיבות - EoE), היא מחלה דלקתית כרונית הגורמת לעלייה במספר תאי האאוזינופילים בוושט ולפגיעה בתפקודו. המחלה מתאפיינת בהחמרות שבאות לידי ביטוי בקשיים בבליעה, כאב ותחושת חנק, ובהפוגות לסירוגין.בשני העשורים האחרונים חלה עלייה במספר הילדים והמבוגרים המאובחנים בה, למרות שעדיין המסע שמטופל עובר עד האיבחון יכול להיות ארוך ומייגע...מה ניתן ללמוד על המחלה, מהן הסכנות ואיך מתמודדים איתה? בפענוח התעלומה יעזור לנו ד"ר נעם זביט, מנהל השירות למחלות אאוזינופיליות של מערכת העיכול, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל.

למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.

בשנת 1872 מפרסם ד"ר גורג' הנטינגטון, רופא בן 22, מאמר שנקרא "על הכוריאה" אשר מקבל תשבוחות ממובילי הדעה של אותה התקופה, כאחד מהתיאורים המדויקים והממצים ביותר של מחלה שאי פעם נכתב. איך אפשר בגיל כה צעיר, וכמעט ללא נסיון, לפרסם מאמר כ"כ חשוב, מהותי והיסטורי? ואיך הוא הצליח להביא לפריצת דרך בצורה שבה אנו מכירים את המחלה?

בפרק זה נדבר על מחלה נדירה שגורמת לגדילה לא תקינה של אברי הגוף - מצח בולט, לסת דומיננטית, ידיים ורגליים לא פרופורציונליות, ואפילו להגדלת שריר הלב.
איך המחלה הזו נוצרת? האם ניתן לטפל בה? מהן ההשפעות החברתיות שלה? ולמה כל כך קשה לאבחן את המחלה הזו בזמן.
האזנה נעימה!

בפרק זה נדבר על צפדינה, מחלה קשה מאוד ואפילו מסוכנת שיש לה פתרון קל וטעים - מיץ תפוזים?!
למה בעבר היה כל כך קשה לאבחן אותה ומדוע היא הייתה נפוצה דווקא בקרב ימאים?
הצטרפו אלינו לסיפור המופלא שעובר דרך הצי הבריטי, המרוץ לקוטב הדרומי, שרקנים ואפילו המאפיה הסיציליאנית.
האזנה נעימה!

שירות לציבור של חברת סאנופי.

וירוס RSV, הוא וירוס נשימתי נפוץ הנחשב לגורם שכיח למחלות וזיהומים שונים בדרכי הנשימה והריאות בכל הגילאים, בעיקר בחודשי החורף בהם הנגיף פעיל. הוירוס הינו הגורם העיקרי להתפתחות ברונכוליטיס ודלקת ריאות בקרב תינוקות בעיקר בחודשי החורף. למעשה, מרבית התינוקות ידבקו בוירוס ה-RSV במהלך השנתיים הראשונות לחייהם, כאשר הוירוס מהווה את אחת הסיבות המובילות לאשפוזים בביה"ח, בעיקר בתקופת החורף. מהו אותו וירוס ומדוע כל התינוקות צריכים הגנה בפניו? בפענוח התעלומה תסייע לנו דוקטור עדי קליין, מנהלת מחלקת ילדים בהלל יפה.

בשנת 2013 נפטר בפתאומיות אריק איינשטיין ממפרצת של אבי העורקים הבטני. מהי אותה מפרצת אימתנית ומפחידה, ואיך היא קשורה לקללה שמלווה את משפחת איינשטיין כבר למעלה מ- 70 שנה.

חם, חם מאוד. בגל החום האחרון באירופה, עשרות אנשים מתו ביוון, בספרד, בפורטוגל. אז מהי מכת חום קלאסית, ומהי מכת חום במאמץ? למי הן מסוכנות, ואיך אפשר להתגונן מפניהן?
ננסה לענות על אלו בעזרתו של פרופ' יובל חלד — פיזיולוג של המאמץ, לשעבר הפיזיולוג הצבאי הראשי.

את הפרק השני אודות הרפואה הצבאית בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים, נפתח בדילמה שבמרכזה של הרפואה הצבאית: האם מטרת־העל שלה היא לדאוג לבריאות הפרט, או להחזיר את החיילים לשדה הקרב? נדבר גם על החזרה לשיגרה, וננסה להבין כמה זמן היא לוקחת, והאם הצלקת אי־פעם מגלידה?

לקראת יום הזיכרון, אנו מביאים לכם בשידור חוזר פרק ראשון מתוך שני פרקים מיוחדים על מלחמת יום הכיפורים.
מלחמת יום הכיפורים חוללה שינויים רבים בחברה הישראלית. בין השאר, היא שינתה גם את תפיסת הרפואה הצבאית בארץ. על כך אנחנו רוצים לדבר בשני הפרקים הקרובים, שיתמקדו במערך הרפואה בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. עשינו מסע, וראיינו שורה של אנשים מאוד מעניינים, שכל אחד מהם ראה את המלחמה הזאת מנקודת מבט שונה:
פרופ' ערן דולב, מפקד רפואה פיקודי (מר"פ) של פיקוד הדרום במהלך המלחמה
פרופ' גדעון מרין, כירורג כלי דם שהוצב בבי"ח שדה 'רפידים' שבסיני
ד"ר בת־שבע פורת כ"ץ, שבאוקטובר 1973 הייתה משוחררת טריה משירות סדיר

ככל שעולם הרפואה מתקדם, עם טכנולוגיות ומחקרים פורצי דרך, כך גם נוצרות דרכי טיפול חדשניים אפילו למחלות הקשות ביותר. אך לעיתים, במצבים סופניים, הטיפול עלול לגרום לסבל נורא. האם נרפא בכל מחיר? או שאולי ישנה דרך אחרת?
בפרק זה של עושים רפואה, נדבר על הרפואה הפליאטיבית - רפואה שתפקידה היא לא להציע טיפול, אלא להציע חיים טובים יותר למטופלים, עד סופם.
אורחים:
-ד״ר דודי האוזנר, מנהל היחידה לטיפול תומך בשיבא, תל השומר.
-גלניס כץ, מנהלת ידע ובקרת איכות ב״צבר רפואה״ - מערך אשפוז בבית.

מבצע ענפי זית הוא שמה של המשלחת הישראלית שנשלחה לטורקיה לסייע לאחר רעידת האדמה. מה גורם לאנשי מערכת הרפואה הישראלית לעזוב הכל באמצע החיים ולטוס למדינה זרה כדי לסייע שם לנפגעי אסון טבע? איך אפשר להעניק טיפול רפואי בקור של מינוס שבע מעלות? איפה תפס אותם הטלפון לטיסה וכיצד מתכוננים לקראת טיסה כזאת? וגם איך בכלל מתמודדים עם המראות הקשים והילדים שחייהם התהפכו בין רגע? כל זה בפרק החדש של עושים רפואה! אורחים: ד"ר צביקה שלג ויוספית משה, שסיפרו לנו על החוויה שלהם במבצע ענפי זית.

הפעם בעושים רפואה, אנו מלווים את ד"ר יובל בלוך לבית החולים, כדי לעבור ניתוח לכריתת כיס המרה.
נשמע ממנו בגוף ראשון על תהליך האבחון שעבר, ועל חווית הניתוח החל מן הכניסה לבית החולים ועד להתאוששות.
מהו כיס המרה ותפקידו? איך נוצרים אבנים בכיס המרה? למי יש סיכון מוגבר להיווצרות האבנים הללו? האם ניתן לחיות בלעדיו?
וגם, נענה על השאלה מה קרה במהלך הניתוח של יובל שגרם למנתח לעמוד בפני החלטה גורלית?







https://www.ads.ranlevi.com/wp-content/uploads/2023/02/Making_history_450x450.jpg

כשאליס ענן הייתה בהריון היא גילתה שהיא נשאית של המחלה התורשתית קרויצפלד יעקוב.
בפרק הקודם דיברנו על ההיסטוריה של המחקר במחלות הפריונים ועל הביטויים השונים של התופעה המוזרה בפרות, כבשים ואפילו בבני אדם.
הפעם נעסוק בעיקר במחלת קרויצפלד יעקוב, ונשמע מאליס ענן על ההתמודדות שלה ושל משפחתה עם המחלה שאין כמותה.

מה הקשר בין פדופיל מורשע, קניבליזם, מתקפת זומבים ומחלה ניוונית של המוח?
מה שמחבר אותם זה לא פחות ממחלת קרויצפלד יעקב, המחלה ששיגעה את עולם הרפואה!
בפרק הקרוב נכיר את אליס ענן, נשמע את הסיפור האישי והמשפחתי שלה, וגם נעסוק בהיסטוריה של מחלת קרויצפלד יעקב, שמרתקת לא פחות מהמחלה עצמה.
האזנה נעימה!




https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/28/doors-med-cjd1/

האסטמה היא מחלה נפוצה - רובנו מכירים לפחות אדם אחד שחולה או חלה באסטמה, אלו שתמיד נושאים משאף חום או כחול בתיק. אבל מה באמת אנחנו יודעים על התופעה הנפוצה הזו? איך זה מרגיש להיות בהתקף אסטמה? מה עושים אלו שמתמודדים איתה באופן יומיומי? והאם יום אחד ימצא פתרון למחלה הכרונית הזו?
הפעם פגשנו את פרופ' מרדכי קרמר, מנהל המערך לריאה ולאלרגיה במרכז הרפואי רבין בביה"ח בילינסון, שהסביר לנו על האסטמה, על הפיזיולוגיה שלה, הכלים האבחוניים, הטיפולים, ונתן לנו הצצה לעתיד של הטיפול במחלה (שכבר כאן). באותה הזדמנות חלקנו חוויות כשלושה אנשים שסבלו מאסטמה בילדותם.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/13/eden-med-asthma/

ממשיכים את המפגש עם אורן פילוסוף, מורה וחוקר קולנוע וטלוויזיה. הנושא המדובר "דרמות רפואיות בקולנוע האמריקאי" - והפעם נרחיב על ההשפעות השונות בסוגיות מעניינות כגון נשים ברפואה, פוליטיקה אמריקאית ואילו שחקנים התפרסמו בזכות דרמות אלו?




https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/30/doors-med-tv2/

הפעם נפגשנו עם אורן פילוסוף, מורה וחוקר קולנוע וטלוויזיה לשיחת עומק על נושא שקרוב לליבנו - סדרות רפואיות בטלוויזיה.
דיברנו על איך הז׳אנר השתנה משנות החמישים של המאה הקודמת ועד ימינו, מה הופך את הסדרות הרפואיות לכל כך מושכות ומרתקות, וגם למה ליובל קשה לצפות בהן…






https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/30/eden-med-tv-part1/

מהי אנמיה חרמשית ולמה היא כל-כך מרתקת? סיפור על תורשה, קיפוח, אינטראקציה בין מחלות ואי שיוויון אתני שהתחילו בטעות קידוד של אות אחת בדנ״א.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/10/doors-med-sickle/

אמנם זהו סרטן לא נפוץ במיוחד אבל מדובר באחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בעולם הרפואה.
מה הייחודיות של סרטן האשכים? מהי העובדה הלשונית אותה גילינו? ולמה יצאנו כל כך אופטימיים בסוף הפרק?





https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/26/panda-med-testicles/

בפרק הקרוב נעקוב אחר תעלומה בלשית נוספת שמאחוריה עומדת מחלה מסתורית ונדירה, ובהזדמנות זו נציץ למתרחש במוחו של הרופא. מתי הרופאים חובשים את כובע הבלש וכיצד הם אוספים את הרמזים שבסופו של דבר מביאים לפיתרון התעלומה.
וגם נדבר על הכובען המטורף, קייזר סוזה ושוקולד?




https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/11/panda-med-cooper/

ג'וזף מייסטר, ילד בן 9 שחי במאה ה -19, ננשך על ידי כלב חולה כלבת 14 פעמים! לכאורה, סופו של הילד היה ידוע מראש, אבל תפנית דרמטית בסיפורו של הילד שינתה את חייו ואת חייהם של חולי כלבת רבים אחרים - עד היום.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/19/doors-med-rabies2/

מה הקשר בין זומבים וערפדים, התלמוד הבבלי והסופר הנודע אדגר אלן פו?
בשני הפרקים הקרובים נספר לכם על אחד הוירוסים הערמומיים ביותר שקרוי על שם ידידו הטוב של האדם.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/06/wesure-med-rabies/

בפרק הקרוב נדבר על העתיד של רפואת החלל.
איך מתגברים על האתגרים והמורכבות שיש ברפואה מרחוק? מה הם הקשיים הנפשיים שיכולים להיות ואיך מתמודדים איתם? מה הקשר של קיבוצניקים לחלל? והאם אנחנו יכולים סוף סוף לענות על השאלה - 'האם יש עוד חיים ביקום חוץ מאיתנו?'
גם הפעם אירחנו את המומחה מספר אחת בישראל לרפואת חלל, ד"ר ערן שנקר, רופא החלל הישראלי.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/24/cambly-med-space/

הלכנו הפעם הכי גבוה שאפשר. בשני הפרקים הקרובים אנחנו הולכים לדבר על הנושא המרתק והמאוד מורכב של רפואת חלל.
לשם כך, אירחנו את המומחה מספר אחת בישראל, ד"ר ערן שנקר, רופא החלל הישראלי.
אז הדקו חגורות, תספרו לאחור - כי אנחנו ממריאים…







https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/09/refael-med-space-part1/

בישראל לוקים בכל שנה כ-30,000 איש בהתקפי לב, ועוד כחמישה עשר אלף בשבץ מוחי. כתשעים אחוזים מהם סבלו מטרשת טרם ההתקף או השבץ. רמה גבוהה של כולסטרול בדם מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות של טרשת עורקים.
מאילו רמות כולסטרול בדם עלינו להתחיל טיפול? האם למעשה, ברמות מסוימות, כולסטרול טוב לנו?
מהו כולסטרול גנטי ומה הסיכון והשכיחות שלו?
אירחנו בפרק את רונן דורסט, קרדיולוג בכיר במערך הלב בהדסה, וראש החברה לחקר מניעה וטיפול בטרשת עורקים שעשה לנו סדר בדברים.

בחלק הראשון ליווינו את פרופ׳ חגית בריס פלדמן ועמיתיה בתהליך המרתק של פיצוח הגן המסתורי שגרם למחלה הנדירה אצל הצעיר מהצפון. אולם כאן הסיפור שלנו רק מתחיל.
בחלק השני נשמע כיצד הצליח צוות החוקרים למצוא פתרון למחלה ולהציל ברגע האחרון תינוק בן שנתיים עם תסמינים דומים.
…וגם נגלה מיהן אסתי ושולי ומה התפקיד שלהן במעבדה הגנטית באיכילוב.






https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/12/geely-med-genes2/

איך סיפור נדיר על צעיר מהצפון שסובל ממחלת מעיים קשה הובילה לתגלית גנטית עולמית חשובה?
ב- 2 הפרקים הקרובים יצאנו לשטח כדי לשמוע מפרופ' חגית בריס פלדמן, מנהלת המרכז הגנטי במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב), על אחד המקרים המעניינים ביותר שיצא לה לטפל בהם.










https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/20/doors-med-genes/

"אז מה עם ילדים?..."
נשים רבות - רווקות ונשואות - ודאי מכירות את מכבש הלחצים שמייצגת השאלה הזו. למרבה המזל, בימינו עומדות בפני נשים יותר ויותר אפשרויות להביא ילדים לעולם בדרכים שלא היו קיימות בעבר, ולהאריך את חלון הזמנים העומד לרשותן. אחד הפתרונות האלו - הוא הקפאת ביציות.
אירחנו לשיח משותף את פרופסור אבי בן הרוש רופא נשים ומומחה לפוריות, ודניאל פסו, עיתונאית במגזין לאישה ששיתפה אותנו בסיפור שלה.

פרק זה הוגש כשירות לציבור מטעם חברת פרינג פרמצאוטיקלס.
ISR-nonP-2200021

אם בחלק הראשון הבנו מה משתבש - בחלק השני נבין איך ניתן לטפל בתרומבוציטופניה אימונית, על ההתמודדות המורכבת לעיתים בחיים עם המחלה, ונשמע על מאבק שניהלה עמותת ITP ישראל שהביא לשינוי מהותי במדיניות הטיפול במחלה בישראל.

מרואיינות -
ד״ר בתיה רוט-ילינק, המטולוגית ומומחית לקרישה בהדסה עין כרם ובמכבי שירותי בריאות
מיכל וינוגרד ולירון להב - מנכ״ליות משותפות, עמותת ITP ישראל

לרוב, אם נקבל מכה קטנה מפינת שולחן סוררת - ודאי נגלה כעבור יום או יומיים ״סימן כחול״ בעור - שטף דם תת-עורי שנגרם מהמפגש הלא נעים הזה.
לרובינו - חוץ מתזכורת מפוקפקת למאורע לא חביב במיוחד - לדבר לא תהיה משמעות מבחינת ההתנהלות היומיומית שלנו,אם בכלל.
אבל, למתמודדים עם המחלה האוטו-אימונית הנדירה ITP (תרומבוציטופניה אימונית) - ה״סימן הכחול״ הזה יכול להיות דבר מה שעלול לסכן את חייהם.
אז - מה בעצם קורה שם? מה קרה למערכת קרישת הדם? (ספוילר - שמה של המחלה יותר מאשר מרמז על מה קורה שם…).
על מערכת הדם המופלאה והמרתקת שלנו - וגם על מה שהשתבש בה - בחלק ראשון מתוך שניים.

מרואיינות -
ד״ר בתיה רוט-ילינק, המטולוגית ומומחית לקרישה בהדסה עין כרם ובמכבי שירותי בריאות
מיכל וינוגרד ולירון להב - מנכ״ליות משותפות, עמותת ITP ישראל

היום אין פרק רגיל - עידן כהן שהגיש איתי את הפודקאסט מזה 5 שנים עוזב אותנו כדי להתעסק עם פרויקטים אחרים ברשת עושים היסטוריה.
עידן לימד אותי לעשות פודקאסטים. הוא היה שותף נפלא במשך תקופה ארוכה שהפודקאסט קיים. הוא אדם מוכשר, פרפקציוניסט, חכם ואני בטוח שנשמע ממנו עוד הרבה מאוד חומרים איכותיים במסגרת הרשת והפודוספירה בכלל, מי יודע אולי הוא גם יקפוץ מדי פעם להופעת אורח אצלנו בפודקאסט.
אז לכבוד הפרידה, בחרתי לשדר בשידור נוסף את אחד הפרקים הכי מיוחדים ומרגשים שיצא לנו לעשות ביחד. פרק שהוקלט מול קהל חי בצוותא תל אביב, שעוסק בשני תחומים שאנחנו מאוד אוהבים - רפואה ומוזיקה.
לאחר מכן מחכה לכם הפתעה קטנה ;)

יובל :)







https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/06/doors-med-synesthesia/

ככל שהאיבר הוא מורכב יותר ומכיל יותר תהליכים ככה גם התחלואה והשיבושים שיכולים להיות בו גדלים בצורה מעריכית.
בחלק השני על הכבד, אנחנו נעסוק בבעיות איתן האיבר עלול להתמודד ובעיקר בדלקת כבד - ההפטיטיס.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/10/panda-med-liver-2/

המפעל הביוכימי הגדול בטבע. הבלוטה הגדולה ביותר בגוף. האמזון של הגוף. סך הכל איבר מאוד מכובד ועדיין הוא זוכה לכל כך מעט פופולריות.
בפרק זה עידן ויובל באו לתקן את העוול שנעשה לאחד האיברים הכי מעניינים בגוף האדם.
בואו לשמוע את החלק הראשון מתוך שניים שמספר לנו את הסיפור של הכבד.






https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/26/schakim-med-liver/

מדינת ישראל היא המדינה הראשונה שהקימה בית חולים שדה בתוך שטחי אוקראינה. בפרק זה אירחנו את ד"ר גליה ברקאי, מנהלת בית החולים הוירטואלי שיבא ביונד וסגנית מנהל בית החולים שדה הישראלי במערב אוקראינה, שסיפרה לנו על מורכבות התהליך, על הציוד הרב שהובא מהארץ, הסיפורים המרגשים ועל החוויה האישית שלה של חמלה אנושית בסיסית בעת משבר הומניטרי.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/12/dribble-med-field-hospital/

כשמסתכלים על התקדמות האנושות, אחד מהדברים שהכי התפתחו הם מרחקים. אנחנו מגיעים למקומות שרק לפני כמה מאות שנים נראו בלתי אפשריים - לא רק לחלל אלא דברים פשוטים הרבה יותר: טיסה ליבשות שונות תוך כמה שעות, בנוחות ובעלות נמוכה. אנחנו יכולים לצאת למסעות שהיו דמיוניים ובלתי אפשריים עד לא לפני הרבה זמן. אבל לחיבור הזה בין חבלי ארץ רחוקים יש גם השלכות בלתי רצויות: מפגש עם מחלות חדשות.
בפרק מתוך הפודקאסט "לעומק הרפואה" דיברנו עם ד"ר יעל פארן, סגנית המערך למחלות זיהומיות ומנהלת מרפאת המטיילים בבית החולים איכילוב על רפואה גיאוגרפית, כיצד להתכונן לפני טיסה לחו"ל, גם למדינות מהם לא ציפינו לכך, ואיך ג'ין אנד טוניק קשור לכל זה.

ממשיכים עם חלקו השני של הסיפור על הנגיף ששינה את פניה של ארה"ב.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/08/ferring-med-yellow-fever/

לא מעט מחלות מועברות על ידי יתושים, אבל מי הייתה הראשונה שהוכח שהיא כזאת? אותה אחת גרמה לזה שהאמריקנים לא מדברים היום צרפתית.



https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/08/doors-med-yellow-fever/

בפרק הזה נדבר על הקושי של הקנאביס להפוך לתרופה, על חשש הרופאים לתת מרשמים לקנאביס, ועל התקווה שיכולה לצאת דווקא ממנגנוני הרגולציה הישראליים.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/23/pointer-med-cannabis-b/

האיש שפיצח את הקנאביס (חלק 1)
במהלך יותר מ50 שנים חוקר פרופסור רפאל משולם צמח מיוחד אחד, קנאביס שמו.
פרופסור משולם הוא הוא האיש שחתום על הפיכתו של הקנאביס - לרפואי.
בפרק הזה נעקוב אחרי המחקר שהפך את הקנאביס מסם לא חוקי למוצר רפואי, נגלה מנגנונים מרתקים בגופנו ונבין מה הופך את הקנאביס לאחת מהבטחות (הלא ממומשות...) של עולם הרפואה.


https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/22/panda-med-cannabis-a/

איך כנס חגיגי של הליגיון האמריקאי הצליח להוציא את תושבי פנסילבניה משלוותם? מה שהתחיל במותו המיסתורי של אחד ממשתפי הכנס הפך במהרה לגורלם של ליגיונרים רבים אחרים. מה בדיוק קרה באותו כנס? מה משותף לכל הקורבנות? האם היה אפשר למנוע את זה? ואיך אותו סיפור משפיע עלינו עד היום?




https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/08/ferring-med-legion/

מה עושים כשיש קשיים בהנקה? איך מתמודדים עם חוסר בחלב ותופעות רפואיות שונות שמפריעות לאם להניק את ילדה? האם יש אלטרנטיבה לפורמולה, ומתי הפורמולה היא דווקא הפתרון?
בהמשך לפרק הקודם, המשכנו את שיחתנו עם ד"ר יעל לצט בן עמי, מומחית ברפואת הנקה ומשפחה ,IBCLC, ועם לורן בן יהודה, דיאטנית קלינית ואחראית תחום תזונת ילודים ופגים בבית החולים שניידר.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/25/hairegen-osimrefua-breastfeeding/

השיח סביב הנקה הוא שיח ער שמעלה שאלות לא פשוטות - מהי חשיבות ההנקה? אילו אתגרים יש בהנקה? מה עושה מי שלא יכולה או לא רוצה להניק? בשני הפרקים הקרובים אירחנו את ד"ר יעל לצט בן עמי, מומחית ברפואת הנקה ומשפחה ,IBCLC, ואת לורן בן יהודה, דיאטנית קלינית ואחראית תחום תזונת ילודים ופגים בבית החולים שניידר. ביחד שוחחנו על רפואת הנקה, על אתגרי ההנקה ושמענו את הסיפור האישי והמיוחד של יעל.


האזנה נעימה,
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/11/panda-osimrefua-hanaka/

בדצמבר 2005, ראש הממשלה דאז אריאל שרון, הובהל לבית החולים לאחר שבנו גלעד שם לב לתסמינים של שבץ מוחי אצל אביו.

במהלך הפרק סקרנו את תהליך הטיפול שקיבל, ובמקביל למדנו על המחלה בעזרת פרופסור איתן אוריאל, מנהל המערך הנוירולוגי בבית החולים בילינסון ומזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
בדיעבד, התברר כי הטיפול שקיבל שרון השפיע דרמטית על ההתמודדות עם המחלה.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/14/rd-osimrefua-shavatz/

לאחר שוועדת המומחים של ה FDA המליצה על מתן חיסוני קורונה לילדים בגילאי 5-11, הושבנו באולפן את רופא הילדים שלנו ביחד עם ד"ר אפרת וקסלר, מנהלת תחום רפואת ילדים בקופת חולים מאוחדת כדי לענות על השאלות שלכם ועל עוד כמה.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/02/panda-osimrefua-vaccines-for-children/

לרוב - וטוב שכך הדבר - לא נשים לב לנשימה שלנו, ובטח ובטח שלא לריאות שלנו.
הריאות שלנו קולטות את החמצן מהאוויר, ובתהליך שהוא כמעט כמו קסם (והמווווון ביוכימיה) מסייעות לו להיכנס לכל תא בגופנו.
אבל… אם חיידק סורר (ומעט אלים, לעיתים) מחליט ״להתיישב״ בהן, המלחמה של מערכת החיסון שלנו בו עלולה להשאיר אחריה ריאה שמתפקדת קצת פחות טוב…
ישנם אנשים החשופים יותר מאחרים לפגיעתו של הפנאומוקוק, ובראיון איתו, פרופ׳ אבישי אליס - מנהל מחלקה פנימית ג׳ בבית החולים בילינסון, המרכז הרפואי רבין, ויושב ראש האגודה הישראלית לרפואה פנימית - חילק אותם לשתי קבוצות עיקריות.

על מי שרצוי שיישמר יותר מאחרים מהחיידק - ועל החיידק עצמו - בפרק שלפניכם.

מחלת השחפת אחראית לרבע ממקרי המוות במאה ה-18 באירופה. מה הופך את המחלה לכה קטלנית? למה אנטיביוטיקה רגילה לא יעילה לטיפול במחלה? האם עדיין יש שחפת בעולם? בארץ? ומה הקשר לערפדים?
אירחנו את פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא, תל השומר ויו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, שסיפרה לנו בהתלהבות רבה על ההסטוריה המרתקת של השחפת ולמה זאת המחלה הכי מעניינת בעולם לדעתה.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/02/panda-osimrefua-shachefet/

התכנון הנכון, הטוב והרצוי לחיים - כפי שהחברה סביבנו מאותתת לנו: מכירים, יוצאים תקופה, עוברים לגור ביחד, מתחתנים, נכנסים להריון - והופ! תינוק ורדרד ושמנמנן נעטף באהבה.
ולמציאות, לעיתים, תכנונים משלה. החיפוש אחר זוגיות מיטיבה, מעשירה, יציבה ומחזקת יכול לקחת זמן, ובצדק. ומה קורה כשהזמן מתארך, והתכנון ה״חברתי״ והחיפוש האישי מתנגשים?

בשיחה מורחבת עם ד״ר נירית פליבצקי - עובדת סוציאלית קלינית ביחידה לפוריות ולהפריה חוץ גופית במרכז הרפואי כרמל, חיפה - נתעכב על שלל החששות והתחושות שתהליך שימור הפוריות האלקטיבי מעורר.

ונבין מד״ר גליה אורון - מנהלת היחידה לפוריות ולהפריה חוץ גופית במרכז הרפואי כרמל, חיפה - ומד״ר פליבצקי, עד כמה החששות הגדולים ביותר נמצאים לעיתים בחלק הקטן ביותר בכל התהליך.

אמנם חלון הפוריות באשה הוא כשלושה עשורים - לרוב מאמצע שנות העשרה ועד לאמצע שנות הארבעים - אך האיכות בו היא לא מקשה אחת. היכולת להרות באופן ספונטני יורדת אצל נשים עם הגיל, ולמעשה, ככל שהשנים עוברות איכות הביציות נשחקת.
בשנים האחרונות פיתוחים טכנולוגיים מאפשרים להקפיא את הזמן - באופן המילולי ביותר של המילה.
אם פעם היתה קיימת היכולת להקפיא רק ביציות מופרות, בעשור האחרון - הודות לשיטת הקפאה חדשה שפותחה - ניתן להקפיא גם ביציות שלא הופרו, וביצית שהוקפאה שומרת, למעשה, על גילה. כך נוצר חופש רב ביכולת להחליט - ולבחור - מתי ואיך להיכנס להריון.

ד״ר גליה אורון - מנהלת היחידה לפוריות ולהפריה חוץ גופית במרכז הרפואי כרמל, חיפה - מספרת על הביולוגיה של פוריות האשה - ובעיקר על התהליך המאפשר להקפיא את הזמן.

נכיר גם את ד״ר נירית פליבצקי - עובדת סוציאלית קלינית ביחידה לפוריות ולהפריה חוץ גופית במרכז הרפואי כרמל, חיפה - האמונה על הליווי הפסיכו-סוציאלי של התהליך.

מערכת הבריאות בישראל נשענת על קופות החולים והראשונים לטפל בנו הם רופאי המשפחה. בשנים האחרונות נכנס איתנו לחדר הרופא עוד משהו, גוגל. אם בעבר היינו הולכים לרופא כדי שיאבחן אותנו, היום הגורם ה”סמכותי” הראשוני שאליו אנחנו פונים הוא גוגל. אבל האם גוגל מהווה תחליף ראוי לרופא המשפחה שלנו? ד"ר רקפת בכרך, מומחית ברפואת המשפחה משירותי בריאות כללית ופרופ’ יהודית גל- עזר, ממקימי המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה, הציגו בפנינו את המורכבות שבמציאות החדשה שאיתה צריכים להתמודד החולים והרופאים גם יחד.

קבוצת תרופות מתקדמות מסמנת בעשורים האחרונים את אחד הכיוונים המבטיחים ברפואה: טיפולים ביולוגיים. בגלל ההבטחה הגדולה, שינסנו מותניים וצללנו לנושא עם ד"ר לי גולדשטיין, מנהלת היחידה לפרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי העמק בעפולה. היא הסבירה לנו בבהירות במה שונה טיפול ביולוגי מתרופות כימיות מסורתיות, מדוע הן בעלות פוטנציאל גדול כל-כך, אילו תופעות לוואי בכל זאת עלולות להיווצר בטיפולים שכאלה, ואיך זה תורם לסובלים ממחלות אוטואימוניות.

ניתוח בריאטרי הוא אחד הניתוחים היחדים בישראל שמצריכים את המטופל לעבור ועדה לפני הניתוח. לאחר שבחלק הראשון של הסדרה, הגדרנו את בעית ההשמנה ודיברנו על הניתוחים האפשריים, בפרק השני והאחרון נדבר על המורכבות של הניתוח, הן מצד הרופא והן מצד המטופל. מורכבות שמתחילה לפני הניתוח ונמשכת עוד הרבה אחריו.

אירחנו בפרק זה ארבעה -
לימור מרדי – טילבור דיאטנית קלינית, מנהלת המחלקה לתזונה באסותא.
אורית יוגב, פסיכולוגית קלינית ורפואית, ומחברת הספר "רדו ממני".
ד"ר נאסר סקרן, מנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים המשפחה הקדושה בנצרת ומנהל תחום הבריאטריה ברשת אסותא.
וגם "רונן", שם בדוי, שעבר את הניתוח וסיפר בין היתר על תופעת ה"שמנופוביה".


האזנה נעימה,
יובל ועידן.






https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/10/telofan-osimrefua-vaada/

עבור חולים במחלות כרוניות, כגון סוכרת, קרוהן או מיגרנה, המחלה עצמה איתה הם מתמודדים היא לאו דווקא הבעיה הרפואית היחידה או המרכזית. מספר לא מבוטל מתוכם מתמודד עם מצב רפואי נוסף על המחלה, והוא הכאב.
ד"ר איילת מדברי, מנהלת היחידה המקצועית לטיפול בכאב בבית החולים הלל יפה בחדרה, הסבירה לנו מדוע ההבחנה בין המחלה עצמה לבין הכאב חשובה, אילו מערכות מעורבות בחווית הכאב, מהם סוגי הכאב השונים, וכיצד הרפואה מציעה להתמודד עם כאב כרוני.

רבות נכתב ודובר על הקשר בין גוף לנפש, עם זאת השפעתם זה על זה לא תמיד ברורה על אף היותה ניכרת.
יחסי הגומלין בין הגוף לנפש משמעותיים מאוד בפרט בחולים הכרוניים שלמחלתם, באופן טבעי, מתלווה סטרס.
בכדי להבין לעומק את הנושא המורכב הזה שוחחנו עם שניים: ד"ר איתן אברמוביץ', פסיכיאטר המנהל את מכון הפנוקמפוס - מכון להיפנוזה רפואית; ומתי ליבליך, ממקימות התוכנית לתרפיה מבוססת מיינדפולנס בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. ראשית, איפיינו איתם את הסטרס והגדרנו אותו. לאחר מכן תהינו אילו חלקים במוח מעורבים בו, מדוע הוא קיים מלכתחילה, וסקרנו את דרכי ההתמודדות המגוונות.

השמנה נתפסת בעיני רובנו כנושא אסתטי בלבד, אבל למעשה מדובר גם בבעיה בריאותית. למה זו בעיה בעצם? איך פותרים אותה? האם די בדיאטה או ניתוח? בשביל לענות על השאלות הללו אירחנו בפרק זה שלושה - לימור מרדי – טילבור דיאטנית קלינית, מנהלת המחלקה לתזונה באסותא. אורית יוגב, פסיכולוגית קלינית ורפואית, ומחברת הספר "רדו ממני". וד"ר נאסר סקרן, מנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים המשפחה הקדושה בנצרת ומנהל תחום הבריאטריה ברשת אסותא.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/13/panda-osimrefua-tabaat/

איזה יום מושלם, חופש גדול, הולכים לבריכה, משתזפים ואוכלים ארטיק. אבל אז מגיע הלילה והילד ממרר בבכי, שוב כואבת לו האוזן. אז אחרי כל כך הרבה פרקים יובל ועידן סוף סוף מתייחסים לאיבר שבאמצעותו אתם מאזינים להם.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/31/revoptic-osimrefua-ear-infections/

דמיינו שכל הרמזורים בכביש מחליטים על דעת עצמם באיזה צבע להיות. זה מה שקורה באחת מההפרעות הכי דרמטיות בקצב הלב - פרפור חדרים. בפרק הקרוב נשמע את המשך סיפורה של בתיה דולב, האשה שמתה 8 פעמים ובכל זאת בחרה בחיים. נשמע את ד"ר איילת שאוור, קרדיולוגית בכירה ואלקטרופיזיולוגית ממחלקת הקרדיולוגיה בבית החולים הדסה בירושלים, שסיפרה לנו על התופעה ועל איך מצילים חיים. ונשמע את סיפורה המרגש של מעיין זוסמן, שלקחה על עצמה את הנושא של הצבת דפיברילטורים במרחב הציבורי בתור פרויקט חיים.

קישור למימון המונים לפרישת דפיברילטורים ברחבי הארץ לזכרו של אורן זוסמן:

https://www.ifmda.org.il/he/plans-and-projects/crowdfunding/oren-zusman-defibrillator




https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/17/kidiwatch-osimrefua-defibulator/

הקטע הדרמטי ביותר בסדרות בתי החולים היא הסצינה שבה אחד החולים מאבד את ההכרה, הרופא צועק באנגלית "!Clear" ונותן ללב של החולה שוק חשמלי שמציל את חייו. פגשנו את בתיה דולב, שמתה לא פחות מ -8 פעמים, ששיחזרה איתנו את אותם רגעים דרמטיים. שוחחנו גם עם ד"ר איילת שאוור, קרדיולוגית בכירה ואלקטרופיזיולוגית ממחלקת הקרדיולוגיה בבית החולים הדסה בירושלים,
שסיפרה לנו איך ולמה זה קורה.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/05/soham-osimrefua-woman-died-8-times/

בשנת 2013 צלצל הטלפון במשרדו של פרופ׳ איתמר גרוטו. מהצד השני הודיע לו נציג המעבדה המרכזית לנגיפים שנתגלו נגיפי פוליו בביוב בדרום. שיחת הטלפון הגורלית הזו היוותה את ירית הפתיחה לאחד המבצעים המוצלחים (והפחות מוכרים) של משרד הבריאות. המבצע לעצירת ההתפרצות החוזרת של מחלת הפוליו. מהי מחלת הפוליו ולמה היא הטרידה כל-כך את בכירי משרד הבריאות. עידן ויובל מדברים באולפן עם ד״ר שמעון ברק, רופא ילדים והמגיש של הפודקאסט ״אבא של יונתן והבן שלו״.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.

הכתבה על האיש בריאת הברזל -

https://www.theguardian.com/society/2020/may/26/last-iron-lung-paul-alexander-polio-coronavirus


אתר ארגון הבריאות העולמי - נושא הפוליו והסרטונים על מאמץ החיסון -

https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/poliomyelitis


ד"ר שמעון ברק קורא לכם לגשת להתחסן כנגד נגיף הפוליו -

https://youtu.be/Uu8htGwEhiM




https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/21/liorshapira-osimrefua-polio/

למרות שאבנים בכליות זו תופעה נפוצה, מדובר בחוויה מאוד דרמטית לאדם שסובל ממנה. כאב איום ונורא, שמתואר על ידי רבים כחזק מכאב של פגיעת ירי ונשים משוות את הכאב לחבלי לידה. ובכל זאת, עם קצת מודעות וקצת היכרות ניתן לטפל בזה בצורה מאוד פשוטה. אירחנו את ד"ר דוד טובבין, מנהל המכון הנפרולוגי של המרכז הרפואי העמק בעפולה, שהפך את עניין המודעות למניעה ולטיפול באבנים בכליות למשימת חייו.

האזנה נעימה!

https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/08/landoor-osimrefua-kidneystones/

אלפי אנשים בשנה ממתינים להשתלת איבר. כדי להבין לעומק את התהליך שעובר מושתל - החל מההמתנה, דרך הניתוח ועד הטיפול שאחריו - דיברנו עם ד"ר אביתר נשר, מנהלת מחלקת השתלות בביה"ח בילינסון. סקרנו את האיברים המושתלים השונים (מעי, לב וריאות הם רק חלק מהרשימה), נכנסנו לתהליך הכירורגי עצמו, ושמענו ממנו על איבר מפתיע - שלא תיארנו לעצמנו שניתן להשתיל. וגם: האם בעתיד נשתיל איברי חיות בגוף אנושי, ומה ד"ר נשר צופה בנוגע לאיברים מלאכותיים?

העיניים שלנו הן איבר ייחודי ומורכב עד מאוד.
עד כדי כך שמספר תת ההתמחויות ברפואת עיניים עומד כמעט ביחס הפוך לקוטנו של האיבר.
היום נתמקד באיזור הרשתית - החלק האחורי של העין שמתחבר לעצב הראיה.
למען האמת, נתמקד רק בשני אחוזים ממנו - בחלק הכי חשוב של חוש הראיה שלנו.
עד לפני 20 שנים פגיעה ניוונית ברשתית גזרה על הלוקים בה אובדן ראיה מגביל. והיום?
ד"ר שירי שולמן - מומחית במחלות רשתית מאסותא מתארחת בפרק על מחלת AMD.


וגם - הלינק לבקשה החשובה של יובל בסוף הפרק:

https://www.jgive.com/new/he/ils/donation-targets/57899


האזנה עריבה,
יובל ועידן.

לאורך ההיסטוריה, הקונספט של השתלת איבר נתקל בקשיים רבים. במאה העשרים חלו מספר תפניות משמעותיות בתחום, כשעיקרן התמודדות עם ההתנגדות של מערכת החיסון עם האיבר המושתל. אולם אם בעבר ניסו להרדים את מערכת החיסון כדי שהאיבר יתקבל בברכה, כיום מנסים יותר ויותר להפוך אותה ל"שותפה לדבר עבירה". אך לא רק היחס למערכת החיסון השתנה במרוצת השנים, אלא גם הכירורגיה עצמה וכל התהליך העוטף את ההשתלה. כדי לדבר על כל אלה - ועוד - שוחחנו עם פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת השתלות בבית החולים שיבא, שהבהיר לנו את הנושא המורכב והחשוב הזה - והסביר גם מה צופן העתיד.

האזנה נעימה!

גוף בריא חייב נפש בריאה. לכבוד חג הספר העיברי, אירחנו בפרק זה את ד"ר רועי דיין, מתמחה בנוירולוגיה ובעל דף הפייסבוק ספרות חולה. ביחד סקרנו את עולם הרפואה כפי שהוא מתבטא בעולם הספרות, וגילינו שבין מרשמים לאישורי מחלה מסתתר עולם ספרותי מרתק.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/08/seker-refua-safrut/

פרופיל החולה המועמד להשתלת כבד השתנה במרוצת השנים. אם בעבר רוב השתלות הכבד היו על רקע צהבת ונגזרותיה, היום מחלות אחרות מובילות את המטופל להשתלה. אירחנו באולפננו את ד"ר הלנה קצמן, מנהלת היחידה למחלות כבד וכיס מרה במרכז הרפואי איכילוב, כדי שתסביר לנו על תפקידו והתנהגותו של האיבר המופלא הזה, ותספר לנו אילו מצבים עלולים להוביל להשתלת כבד, כיצד מועמדים להשתלה ומושתלים יכולים לשנות את אורח חייהם כדי לשפר את מצבם, ומהו מסעו של המטופל שהולך להשתלה. בנוסף, תהינו לגבי סוגי התרומות, הסיבוכים והחיים שאחרי השתלת הכבד.

האזנה נעימה!

כשמזג האוויר מתחמם לא רק אנחנו יוצאים לטייל. בפרק זה אירחנו את ד"ר איתמר מונצ'ק, מנהל המחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי גליל. הוא סיפר לנו על העולם הרוחש בין רגלינו: על סוגי הנחשים השונים, היכן ניתן למצוא אותם, מה מנגנון הארס שלהם וכיצד מטפלים בהכשה. בנוסף פתחנו צוהר לחיות נוספות שעלולות להיות מסוכנות בטבע: עקרבים ועכבישים.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/25/achva-osimrefua-eresss/

עבור רובנו, "נוגדי חמצון" הוא מושג שמרגיש שאנחנו אמורים להכיר, אבל בעצם לא ברור לנו ממש מה הוא אומר. בפרק הזה, בעזרתן האדיבה של הדיאטנית לימור בן חיים וחוקרת המוח ד"ר סילביה מנדל, הבנו מה זה בכלל חמצון, מה חשיבותם של נוגדי החמצון לבריאות המוח, איך אפשר להשיג אותם, מי הם הפוליפנולים, וכיצד כל העניין מתקשר לצרפתים ובחינות באוניברסיטה. הפרק מוגש כשירות לציבור על-ידי חברת אלטמן.

סרטן העור הוא השכיח שבסרטנים, גם אם לא הקטלני שבהם. המפורסם שבסרטני העור הוא המלנומה, בו החלטנו לעסוק לכבוד חודש המודעות. לשם כך אירחנו את ד"ר גיא בן-בצלאל משיבא וד"ר נורית הראל מחברת ד"ר פישר כדי לדבר על מניעת המחלה, העור שלנו, קרני השמש, המנגנון העומד מאחורי מלנומה, ומה הפך את המלנומה הגרורתית מגזר-דין מוות למשהו שהרפואה יותר אופטימית לגביו.

האזנה נעימה,
יובל.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/05/2sit-osimrefua-melanoma/

את מחלת הדבר כולנו מכירים. או לפחות - כך אנחנו חושבים. הרי רבים מאיתנו מקריאים את ההגדה בכל שנה מחדש, והיא מוזכרת שם במפורש. יחד עם פרופ' אייל לשם, מנהל המכון לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות בשיבא, ניסינו להבין מה זו בעצם המחלה הזאת, כיצד היא מתבטאת, איך היא עוברת מאדם לאדם, ומה הטיפול.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/13/toneline-osimrefua-dever/

אם יש משהו שידוע לכל זה שלטעות זה אנושי. כולנו טועים. גם גוף האדם טועה לפעמים, וזה נושא הפרק שלנו - דלקת סוג 2: תופעה שכיחה בהרבה מהידוע. היא עדיין מסתורית בחלקה, בין היתר מפני שאי אפשר להצביע על נגיף או חיידק ספציפיים הגורמים לה. דלקת זו מובילה למחלות שונות - שהרבה פעמים לא מאובחנות כהלכה - וכל זה בגלל טעות במערכת החיסונית.

יחד עם ד"ר מונה כידון, מנהלת מרפאת האלרגיה בילדים בבית חולים ספרא, גילינו מה גורם לדלקת הזו, לאילו מחלות היא גורמת (בין היתר אטופיק דרמטיטיס ונאזל פוליפוזיס) וכיצד היום נלחמים בה.

מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.

כשנכנסים לבית של אדם שאוגר חפצים באופן כפייתי - אי אפשר לטעות באבחנה היבשה. האגרנות פשוט צועקת מכל פינה. בפרק מיוחד לכבוד יום השואה אירחנו באולפן את ד"ר בת-שבע פורת כץ כדי להרחיב על התופעה הנפוצה בקרב ניצולי שואה. מדוע אגרנות כפייתית נפוצה כל-כך בקרב ניצולי שואה? האם זו מחלה של ממש? האם בהכרח מדובר בתופעה שנלווית למחלות נפש שונות? וכיצד מטפלים, אם זה בכלל אפשרי?

http://www.malkanedivi.com/
http://tziporasnest.com/movie-trailer

באולפן: איחוד מרגש של יובל, עידן ורוני - שלא העבירו זמן אולפן משותף מזה שנים. הבירות נפתחו, וההפתעה שרוני ויובל הכינו לעידן החלה: שיחה על רפואה בראי הקולנוע. האם הסרטים מייצגים נאמנה את המחלות שבמרכזן? כמה נצמדים לסיפור האמיתי, כשיש אחד כזה שעליו מבוסס הסרט? ומה המנגנון המלא של אותן מחלות ששברו קופות?

האזנה נעימה,
יובל ועידן.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/16/overwolf-osimrefua-movies/

הוצאות להורג מלוות את האנושות מזה אלפי שנים. השיטות השתנו לאורך ההיסטוריה, וכיום - לפחות בארצות הברית - השיטה הנפוצה ביותר היא זריקה. האם הזריקה המדוברת אכן הומנית יותר לעומת הכיסא החשמלי או הגיליוטינה? אילו חומרים מוכנסים לגוף הנידון בהוצאה להורג שכזאת, ומה מנגנון הפעולה שלהם? כיצד מתמודדים עם המחסור המתהווה באחד החומרים בהם משתמשים בזריקה הקטלנית? ואיך נכנסים לתמונה הילידים באמריקה?

האזנה נעימה,
יובל ועידן.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/02/tmura-osimrefua-death-row/

את בנק הדם אנחנו פוגשים, אם בכלל, בקצוות שלו: או בעמדת ההתרמה, או - חלילה - בעמדת המטופל. בפרק זה אירחנו את פרופ' אילת שנער, סמנכ"לית שירותי הדם של מד"א, ואת ד"ר לילך בונשטיין, שמנהלת את מעבדת בנק הדם ברמב"ם. שתיהן הסבירו לנו לא רק על אותן קצוות של לקיחת מנת דם ומתן דם למטופל, אלא גם על מאחורי הקלעים של כל התהליך: איך מוודאים שהדם נקי ממחלות? מהם מרכיבי הדם השונים, ומדוע מפרידים ביניהם לאחר התרמה? מה הסכנה במתן מנות דם רבות מתורמים שונים? ואיך מנחם הורוביץ משתלב בסיפור?

האזנה נעימה,
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/16/tmura-osimrefua-bloodbank/

אם אתם חיים על הפלנטה שלנו, כנראה שזו לא פעם ראשונה שאתם שומעים על אסתמה. יכול להיות שאתם גם יודעים שבמסגרת התקף, קנה הנשימה נהיה צר כל-כך עד שמעבר אוויר הופך למאבק של ממש. אבל מה גורם להתקף כה אלים? האם חולי אסתמה אמורים להשלים עם התקף כזה שקורה אחת לשבוע? מה הרפואה המודרנית מציעה עבור אותם חולים? ומדוע מהפכת ההיגיינה של העולם המודרני דווקא מזיקה לתופעת האסתמה, שנדמה כאילו הופכת שכיחה יותר ויותר? ד"ר רמית מעוז סגל, רופאה בכירה ביחידה לאלרגיה, אימונולוגיה קלינית ואנגיואדמיה בשיבא, ענתה לנו על כל השאלות האלה - ועוד כמה, כולל שבירת מיתוסים על המשאף. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.

האזנה נעימה!

תסמונת טורט מוכרת בעיקר בעקבות הקופרולליה - "טיק הקללות" - אך בשביל הרוב המוחלט של המאובחנים עם טורט קופרולליה היא לא חלק מרשימת התסמינים שלהם. אז מה כן? כיצד זה קורה? באילו גילים טורט נוטה להתפרץ, ומה הסיבות שמביאות לכך? האם יש טיפול יעיל?
בפרק ראיינו את אלכסנדרה, שחיה עם טורט שנים רבות, וד"ר נועה בן-ארויה מילשטיין, מנהלת המרפאה לרפואה פסיכולוגית והמרפאה הנוירופסיכיאטרית להפרעות טיקים ותסמונת טורט בביה"ח שניידר.

האזנה נעימה!
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/02/overwolf-osimrefua-tourette/

מחלת הבילהרציה נגרמת מתולעת שחודרת לגוף דרך העור ומטילה את ביציה בתוך גוף האדם - ביצים שיוצאות מאוחר יותר בצואה או בשתן. אבל למה בעצם אנחנו לא יכולים לחיות עם התולעת הזו בשלום? כמה זמן הטפיל יכול לחיות בתוכנו? במה מאופיינת המחלה לה הוא גורם? איפה הוא נפוץ? ואיך נכנס לתמונה חילזון? עושים רפואה פינת נשיונל ג'יאוגרפיק מארחים את פרופ' אייל לשם, שבין יתר התמחויותיו הוא גם מומחה למחלות טרופיות, שיעשה לנו קצת סדר בנפלאות הפרזיטולוגיה.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/19/sonovia-osimrefua-bilharzia/

את המחלה שמונעת מאנשים לצרוך גלוטן כולם מכירים. כנראה שגם מכירים את העובדה שדלקת מעורבת בעסק. העניין הוא שהאשם הוא לא בדיוק הגלוטן, אלא מרכיב ספציפי בתוכו שעושה לגלוטן יח"צ רע במיוחד. מהו אותו גורם שהצליאקים מגיבים אליו רע כל-כך? כיצד רופא הולנדי במלחמת העולם השנייה תרם לפיצוח המחלה? האם ישנו מרכיב גנטי? מה במעי נפגע, ואיך לעזאזל יובל מקשר את זה לשטיחים?

קישור לעמוד הפייסבוק של המרואיין שלנו, אודי הורוביץ: https://www.facebook.com/UdiHorowitzMusic

האזנה נעימה,
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/06/takeaway-osimrefua-celiac/

ספוילר: כן. אבל איך זה יכול להיות? כיצד אנחנו יכולים להיות שקטים בנוגע לנזקים ארוכי טווח מחיסון שהופק תוך פחות משנה? מה בנוגע לילדים ונשים בהריון? והאם החיסון עלול לפגוע בפוריות? קיבלנו הרבה שאלות מהמאזינים שלנו, ויובל - בפרק קאמבק - ענה על כמה שיותר מהן.

האזנה נעימה!
יובל ועידן.

https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/22/epoch-osimrefua-vaccine-q-and-a/

הכירורגיה היא אולי התחום ה"סקסי" ביותר בעולם הרפואה. ניתוחים מורכבים זוכים לתהילה שחורגת לפעמים מקליקת הרופאים, אבל לא תמיד ברור לאחד האדם מה בדיוק התרחש בחדר הניתוח, ומעבר לכך - כיצד הדברים התרחשו. בפרק זה דיברנו עם שני אורולוגים, ד"ר יסמין אבו גאנם וד"ר זוהר דותן, שהסבירו לנו על הרובוט המיוחד באמצעותו הם מבצעים מגוון רחב של ניתוחים. מה הייחוד של אותו רובוט? מה זה אנדוסקופ ומה זו לפרוסקופיה? באילו מחלקות אחרות, מלבד אורולוגיה, משתמשים במכשיר הזה? האם יש לו חסרונות? ומה צופן העתיד לכירורגיה?

האזנה נעימה,
יובל ועידן.



https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/16/panda-osimrefua-surgery-robot/

עם פרוץ נגיף ה-HIV מצא עצמו עולם הרפואה די חסר אונים. לאורך השנים החולים נדרשו לעבור טיפולים אינטנסיביים, והוטבעו בכמות גדולה מאוד של כדורים שהיה עליהם לקחת כל יום. לאחרונה נפל דבר, ומסתמן כי הטיפול בנגיף מקבל תפנית נוספת. אבל איך בעצם הנגיף עובד? על אילו תאים בגוף הוא משפיע? ומה כולל אותו שינוי בטיפול, עליו הוכרז בכנס בסקוטלנד באוקטובר האחרון? לכבוד יום המודעות הבינלאומי לאיידס, בשביל לענות על כל אלה ועוד, הבאנו לאולפן את מתן מילס, רוקח במרפאה הזיהומית בבית-החולים סורוקה, שלוקח חלק בטיפול בחולים על בסיס יום-יומי.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.



https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/30/souldmate-osimrefua-aids/

נדמה שהתאומוּת היא תופעה שריגשה את האנושות משחר ימיה. התאומים קיבלו מעמד די מיסטי, החל מסיפורים תנ"כיים ועד מיתולוגיות. אבל איך בכלל מתרחש הפלא הזה? מה גורם לתאומים להיות זהים או לא-זהים? אילו אתגרים הוריים ופסיכולוגיים מביאים איתם התאומים? ואיך מגיעים לעולם תאומים סיאמים?
שוחחנו עם הפסיכואנליטיקאית רבקה יצחק, ועם ד"ר מעיין בס-לנדו, גניקולוגית מומחית ביילוד, כדי להבין לעומק את עולמם של התאומים.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.





https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/10/soham-osimrefua-twins/