עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach

הטאבו סביב החזיר במסורת היהודית והמוסלמית הוא עתיק יומין, אך מה באמת אנחנו יודעים על החזיר ומקומו בהיסטוריה האנושית?

מה מספר לנו ה-DNA העתיק על הקשר בין האדם לחזיר לאורך ההיסטוריה? כיצד מצליחים חוקרים להפיק מידע גנטי מעצמות עתיקות, ומה זה מלמד אותנו על העבר? מדוע דווקא החזיר זכה למעמד כה מיוחד במסורת היהודית והמוסלמית? ואיך כל זה קשור להבנת התרבות והחברה בתקופות הקדומות?
בפרק זה נארח את ד"ר מירב מאירי מנהלת המעבדה לפלאו גנומיקה באוניברסיטת תל אביב ואת פרופ' ישראל פינקלשטיין, מאונ' ת"א וראש בית הספר לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, לשיחה חזירית במיוחד.

האזנה נעימה,
יותם

אחרי שבפרק הקודם ייסדנו את הגן בעדן, ועמדנו על אופיו ועל השאלות שיש סביבו, הפעם נצלול לסיפור המפורסם לא פחות אודות חטא גן העדן.
מה בין ערמומיותו של הנחש לעירום של בני האדם? למה הנחש עוד יותר נכלולי ממה שנדמה בתחילה? מה המשמעות של האכילה מהפרי האסור ואיך הוא משפיע על המשך הסיפור? מדוע ואיך חוקר האל את בני האדם? ואיך גזר הדין הסופי גם קשור לחטא וגם בא לחנך אותנו הקוראים?ואי אפשר בלי להסתכל סביבנו: האם ניתן למצוא לסיפור חטא גן העדן מקבילות במיתוסים מהמזרח הקדום? ואילו סיפורים אטיולוגיים טומן הטקסט בחובו? ואיך הכל בסוף חוזר לגיבורנו הנחש?
על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.

האזנה נעימה,
יותם

אחרי שבפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בראנו את העולם ומילאנו אותו ביצורים חיים ובראשם האדם, הפעם נעסוק בסיפור לא פחות מוכר ואהוב, סיפורו של הגן בעדן המתפרש על פרקים ב' ו-ג' בספר בראשית.

איך ייתכן שבסיפור כ"כ מוכר שלומדים מהגן עד כיתה יב, עדיין אפשר למצוא דברים חדשים ומפתיעים?
אילו בעיות ושאלות עולות מסיפורי הבריאה שמשפיעות גם על סיפור גן העדן? עד כמה אנחנו באמת מכירים את הטקסט? מה בעז שואל את תלמידיו שתמיד גורם להם לתדהמה? איך קשורים לכל זה (שוב) המים והרקיע? איפה באמת נמצא גן העדן? (או שמא הגן בעדן)
מהו עץ הדעת ולמה אלוהים כל כך מפחד שהאדם יאכל ממנו? ואיך לכל זה וכמובן לגן עצמו קשורה האישה?
 
האזנה נעימה,
יותם

אם נעצור ברחוב אדם ונשאל אותו איך נברא העולם על פי התנ"ך, ככל הנראה הוא ישיב שבראשית היה תוהו ובוהו, ואז האל ברא את עולמנו במשך 7 ימים, ולאחר שאלוהים נח הוא עשה ניתוח לאדם וברא את חווה ומשם ממשיכים לסיפור גן העדן. אז....לא.בפרק הקודם שוחחנו על סיפור הבריאה בשישה ימים כפי שמופיע בבראשית א'. הפעם נדון בסיפור שמופיע בפרק ב'. לכאורה, שני סיפורים שכולם מכירים. ובכן - רק לכאורה, שכן בפרק זה מוצגת בריאת העולם מחדש, ובצורה שונה לחלוטין! בצורה שסותרת לגמרי את כל מה שנכתב לפניה, ואיכשהו, בזיכרון הקולקטיבי שלנו, איחדנו בין שני סיפורים שאי אפשר לאחד ביניהם. למעשה, התנ"ך מספר שני סיפורי בריאה. שונים. לחלוטין.

אז מדוע יש שני סיפורי בריאה? מה ההבדלים העיקריים ביניהם והאם ניתן ליישב אותם? כיצד מתואר אלוהים בכל אחד מהסיפורים? האם יש הבדל באופן פעולתו ובמידת שליטתו בתהליך הבריאה? מדוע? מהו תפקידו של האדם בכל אחד מסיפורי הבריאה? מהו הגן המסתורי הנטוע בעדן אשר מופיע רק בסיפור השני? האם מדובר במטאפורה או שניתן לזהות את מיקומו הגיאוגרפי, פה בעולמנו?

בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר נדון בעוד נושאים מרתקים שעולים מסיפור הבריאה השני שבפרק ב: בריאתה של האישה וההשוואה לבריאת האדם שעליה קראנו בפרק א', אילו פתרונות השערת המקורות מציעה לסוגיות בהן דנו וכיצד ביקורת המקרא מסבירה את ההבדלים והסתירות הללו? איך התייחסו לקשיים הפרשנים במהלך הדורות ומה יש לגישות המחקריות העכשוויות להציע כפתרון אפשרי.

האזנה נעימה,
יותם

והפעם ב "עושים תנ"ך" אנחנו חוזרים להתחלה. אבל ממש להתחלה...בצמד הפרקים הבאים נחזור למעשה הבריאה שמופיע בתחילתו של ספר בראשית. הסיפור שלפנינו הוא אולי הסיפור הכי מפורסם בתנ"ך, בריאה בשישה ימים, אור, רקיע, מאורות, כל החיות וכל ה"ויהי ערב ויהי בוקר"...מכירים לא? הסיפור כל כך מוכר נכון? 
אז....זהו שלא ממש
וותיקי הפודקאסט יודעים לספר כי ישנם שני סיפורי הבריאה שמופיעים בפרקים א' ו-ב' והם שני סיפורים שונים בתכלית האחד מהשני אבל האם יש בתנ"ך עוד סיפורי בריאה מלבד השניים שמופיעים בפרקים א ו-ב? מה מאפיין סיפורי בריאה אחרים אשר היו נפוצים ומוכרים בעולם העתיק? והאם ניתן לזהות שרידים שלהם גם בסיפורי הבריאה שבתנ"ך? מה הקשר של אותן מסורות לאוגרית ולהר חרמון? מה הייתה,על פי המיתולוגיות העתיקות, הבעיה הגדולה ביותר של העולם טרם הבריאה? מה תפקידם של המים במיתולוגיות המסופוטמיות? ובתנ"ך? איך נבראו בני האדם? איך ניתן להסביר את הביטוי הבעייתי "בצלם אלוהים"? האם לאל יש דמות וגוף כמו לבני האדם? 
ולמה, לכל הרוחות התהומות והאנומה-אלישים, סיפור הבריאה שבפרק א' בתנ"ך מתעקש להזכיר דווקא את התנינים הגדולים?

האזנה נעימה,
יותם

בפרק זה נצלול לשאלה הבוערת: כיצד ראוי ללמד תנ"ך בבתי הספר בימינו?אחת התגובות הנפוצות של מאזינינו במהלך השנים היא: "ואללה, אם היו מלמדים אותנו תנ"ך בבית הספר בצורה הזאת - לא היינו שונאים את לימודי המקרא בזמנו". רבים מוצאים עניין בתנ"ך רק כאנשים בוגרים, אבל ה"טראומה" מלימודי התנ"ך בתיכון מלווה רבים שאינם זוכרים חסד נעורים, בלשון המעטה, למקצוע הזה ובוחרים להתרחק מספר הספרים בבגרותם.

בפרק זה אם כן, נדון בחינוך  - נשוחח על הפער בין לימודי התנ"ך המסורתיים לבין גישות מודרניות המשלבות מסורת בצד היסטוריה, חקר המזרח הקדום בצד פרשנות מסורתית, קריאה ביקורתית של הטקסט בצד ניתוח ספרותי מפוקח. נבחן האם יש מקום ללימודי תנ"ך במערכת החינוך המודרנית, הממלכתית, ואם כן - באיזה אופן יש ללמד תנ"ך כדי? מהי הדרך הנכונה ללמד תנ"ך בעידן המודרני? מה לא עובד בשיטות הלימוד הנוכחיות? כיצד ניתן לשפר את חווית לימודי התנ"ך עבור התלמידים? עד כמה הדבר תלוי במורה ואהבתו את המקצוע?

על כל זאת ועוד נשוחח עם פרופ' נילי וזאנה מהחוג למקרא באונ' העברית ובחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, וראשת תכנית רביבים, עד לאחרונה יו"ר ועדת המקצוע בתנ"ך בחינוך הממלכתי.

האזנה נעימה,
יותם

מהי אמת היסטורית? אפשר בכלל לדעת מה זו "אמת היסטורית" בהקשר של הארכיאולוגיה המקראית? האם הסופר הכיר את התקופה מבפנים או שהוא כותב את הדברים ממרחק הזמן? מה יותר חשוב בארכיאולוגיה– ה"אמת" או "ההקשר"?האם ניתן בכלל לבקש מהארכיאולוגיה לנסות ולהוכיח סיפור וסיפור מקראי בפרט? האם ניתן, בעזרת הארכיאולוגיה, לצייר סיפור אלטרנטיבי למה שהמקורות הכתובים, ביניהם גם המקרא,מספרים לנו?בפרק זה אנו משוחחים עם ד"ר חגי משגב, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ודנים בנושאים שחלקם שנויים במחלוקת גם בין החוקרים עצמם כמו למשל:האם יציאת מצרים התרחשה או לא? מה בין הסיפור המקראי לממצאי הארכיאולוגיה בשטח? האם הסופר המקראי הינו חיצוני לסיפור או שהוא "מדבר מצרית" מבחינה תרבותית?מה לגבי משה? האם מדובר בדמות ספרותית בלבד או שימור של זיכרון היסטורי?
מה לגבי כתובת תל דן- מדוע מציאתה הייתה רעידת אדמה ארכיאולוגית, בעיקר מול הגישה הסקנדינבית? מה משמעות הכתובת מבחינת הבנתנו את האירועים ההיסטוריים שעליהם אנו קוראים גם במקרא? מי "באמת" הרג את יהורם ואחזיה? האם היה זה חזאל מלך ארם ככתוב בכתובת או יהוא כפי שמספר התנ"ך? איך אפשר להעריך את האמינות של שני הטקסטים?
מה לגבי חרבת קיאפה? אילו רבדים יכולים ממצאי קיאפה לתרום לדיון הנוקב אודות "הממלכה המאוחדת"? מדוע התיארוכים של הממצאים מהאתר קריטיים להבנת ואולי אף לפתרון המחלוקת? האם גם סביב הממצאים עצמם, ולא רק על ניתוחם, הייתה מחלוק בין הארכיאולוגים?
על כך ועוד בפרק שלפניכם

האזנה נעימה,
יותם

הפעם נעסוק בספר חנוך שהוא אחד מהספרים החיצוניים, ספר שלא השתמר בעברית, כיוון שחז"ל ניסו לדחוק אותו ככל יכולתם ולהשכיח אותו. מדוע? מפני שיש בו תפיסות שמנוגדות לדעתם לחלוטין לזרם המחשבה היהודי של זמנם. הספר מכיל את הסיפורים הכי מסמרי שיער, הכי יצירתיים, הכי מפתיעים...שחז"ל לא רצו שתדעו עליהם. אבל בדיוק בשביל זה אנחנו פה!

מתי חובר הספר? מדוע ניתן לומר שספר חנוך גם מפורש מאוד מצד אחד, ומנגד גם חידתי ואלגורי? האם הספר היה פופולרי בימי הבית השני? מה על דמותו של חנוך? האם מדובר בדמות שולית או באחת הדמויות המרכזיות ביותר בחייהם של היהודים, גם ביהודה וגם במצרים?מה כתוב בספר אודות גן העדן והגיהנום? על מלאכים ושדים ונפילים? על המשיח ועל תחיית המתים? על יום הדין ועל ההיכל של אלוהים והרקיעים השמימיים? האם ניתן למצוא בספר חומרים מדעיים שהם אינם מיסטיים-מיתולוגיים? מה יודע לספר מחבר חנוך אודות מערכות קלנדריות, גיאוגרפיה, קוסמולוגיה, אסטרונומיה, על מטאורולוגיה ועל המון חומרים נוספים?

בפרק זה מתארח חוקר המקרא שחר ענבר שיכניס אותנו לעולמם של היהודים במאות השלישית והשנייה לפנה"ס, מה הם סיפרו שקרה בימי קדם, מה הם סיפרו שיקרה באחרית הימים, ואיך הם תפסו את העולם שסביבם, כפי שעולה מספר חנוך. 

האזנה נעימה,
יותם

זעקו כותרות העיתונים" – כך כתוב בשיר הנודע. אבל אצלנו ב"עושים תנ"ך" אנחנו בד"כ לא מתעסקים בחדשות. טוב, אולי בחדשות- אבל של העולם העתיק. חדשות שיהיו נכונות כנראה גם עוד שנה, שנתיים ואולי אף יותר. אבל הפעם, בפרק זה, נחרוג ממנהגינו. לאחרונה התפרסמו כתבות רבות שתפסו כותרות ראשיות בעיתונים ובאתרי החדשות המובילים: "חומת העיר שבעיר דוד בירושלים, לא נבנתה בימי חזקיהו, אלא מוקדם יותר, אולי כבר בימי המלך עוזיהו". הכתבות הציעו כי מחקר חדש ופורץ דרך טוען כי בניגוד להנחה שחומת העיר מהצד המזרחי נבנתה ע"י חזקיהו מלך יהודה, יש להקדים את זמן בנייתה." הכותרת מהווה כמובן רעידת אדמה ארכיאולוגית. 
אבל...האם כצעקתה? אז כאמור כדי לנסות ולהכריע בסוגייה זימנו לאולפן שניים- פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ומאונ' חיפה, וכן את אחד מצוות כותבי המחקר פורץ הדרך – פרופ' יובל גדות מאונ' ת"א. שני האורחים המכובדים משתתפים בפרק זה בדיון דחוף שזימנו אודות הממצאים של המחקר הרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת המכובד PNAS, מחקר שהתרחש "מתחת לרדאר" מעל 6 שנים וכאמור לאחרונה, עם פרסומו, עלה לכותרות.
ובצדק.
מה חשיבות המדעים המדויקים בחזית המחקר הארכיאולוגית של אזורנו? מה פריצת הדרך המתודולוגית בנושא בדיקות פחמן 14 שהוביל המחקר? מה משמעות הממצאים שעלו במחקר? מהי הכרונולוגיה שמציע פרופ' גדות להתפתחותה של ירושלים, כרונולוגיה השונה מתפיסתו של פרופ' פינקלשטיין? מה הממצאים שהתגלו לגבי זמן בניית החומה ומה משמעותם, שייתכן שהם באמת דרמטיים, בראייה רחבה? מה תגובתו של פרופ' פינקלשטיין לנקודות אשר עלו במאמר ואיך הוא תופס את הממצאים? ומה תגובתו של פרופ' גדות לתגובה של פינקלשטיין. האם ניתן לקבוע נחרצות מי בנה את החומה המזרחית בימי הבית הראשון?

האם אחרי הכל הפרופסורים יגיעו להסכמה אודות משמעות הממצאים? האם מדובר ברעידת אדמה שמקריסה תפיסות עבר או בתחילתה של דרך חדשה בחקר ישראל הקדום, שמי יידע לאן היא תוביל בהמשך? 

האזנה נעימה,
יותם

לנורדים יש את ת'ור, האמריקאים המציאו את סופרמן, והפנתר השחור מגיע מאפריקה. ומה איתנו? אז ניחשתם נכון - גם לנו, ואפילו הרבה לפני כולם, היה גיבור על: שמשון הגיבור!
רובנו מכירים את הסיפור על הגבר הכל יכול, ארוך השיער, עם השרירים, אשר הייתה לו חולשה לנשים בכלל ולדלילה אחת בפרט. אבל, כשבוחנים את הסיפור לעומק, בכלים ביקורתיים, מגלים שלא מדובר רק בתסריט של סרט אקשן-גיבורי על בלבד. יש בסיפורו של שמשון רבדים נוספים, רבדים אשר נסתרים מן העין בקריאה ראשונה.
מה אנו יודעים על לידתו הפלאית של שמשון ולאיזו סצנת דפוס היא מתאימה? מה ניתן ללמוד מכך? מדוע לאימו של שמשון אין בכלל שם? מה האם חסרת השם מסתירה מבעלה (שלו דוקא יש שם...) ומדוע? האם ייתכן שמדובר בגיבור מיתי תרתי משמע - גם בן ילוד האלים, וגם גיבור שסיפורו מתכתב עם סיפורי מיתולוגיות קדומות אחרות מהמזרח הקדום? מה אנו באמת יודעים על גיבור העל שלנו שנולד וגדל בין צרעה ובין אשתאול?
על כך ועוד בפרק זה בו מתארח ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.

האזנה נעימה,
יותם

בפרק זה המסכם את סדרתנו עד כה, נתבונן בספרי עזרא, נחמיה ודברי הימים בהם יש הרבה חומרים היסטוריוגרפיים, תוך כדי חזרה לזמן האפשרי של חיבורי הטקסטים הללו. 
האם הטקסטים מהווים תיאור היסטורי נאמן? האם ייתכן והחומרים ההיסטוריוגרפים הללו משקפים את התקופה הפרסית וההלניסטית המוקדמת? אילו עדויות יכולה לספק לנו הארכיאולוגיה אודות הסוגיה? האם יש בכלל עדות לכתיבה משמעותית בעברית בפרק הזמן בו מדובר? ואם כבר בעברית עסקינן- מתי התרחש המעבר בין העברית הקדומה לעברית היותר מאוחרת? מה משמעות העובדה כי קיימת תקופה של מאות שנים בה אין עדות ממשית לכתיבה משמעותית בירושלים וביהודה?
עוד נשאל בפרק - מדוע בספר נחמיה קיים פרק בו מסופר אודות בניית חומת ירושלים ומאידך אין שום סימנים לביצורים מהתקופה הפרסית?
עד כמה ספר דברי הימים מאוחר להיסטוריה הדויטרונומיסטית? למה יש תיאורים מעניינים ביותר על ממלכת יהודה בהקשרי בנייה, מלחמות, והתפשטות טריטוריאלית אשר מופיעים רק בספר דברי הימים ולא מוזכרים למשל בספרי מלכים ושמואל? האם וכיצד כל זאת יכול להצביע אודות זמן חיבור הספר?
על כך ועוד בפרק זה בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' חיפה ומאונ' ת"א.

האזנה נעימה,
יותם

לקראת סוף ספר דברים, שני פרקים לפני שמשה מת ומסתיימת התורה, נקטע הרצף הסיפורי לטובת "שירת האזינו" : שירה קדומה מאוד, מסתורית, חריגה, מסובכת ויפה, אשר מתארת את תולדות העולם ותולדות עם ישראל בצורה סלקטיבית וחידתית. 
לצורך פיצוח השירה וחידותיה מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר, שלוקח אותנו למסע בעקבות האמונות הקדומות והחריגות המשתקפות מהשירה ומלמדות אותנו לא מעט על האמונה שייתכן ורווחה בקרב ישראל הקדום:
מיהו אל האמיתי? מיהו עליון? מי הם בני האלים ועל מה הם שולטים? מיהו קטב-מרירי? (כן, כן זה שעל שמו נקרא השר הרשע מטרילוגיית הפנטזיה "רומח הדרקון") מתי התרחשה הפגישה הראשונה של ישראל ואלוהיו? מה הייתה התפיסה לגבי מיקומו של אלוהי ישראל בהיררכיה השמיימית? האם התנ״ך מכיר בקיומם של שדים ומזיקים? היכן ניתן למצוא בשירה דוגמאות לצנזורה בנוסח המסורה? והאם ייתכן שהטקסט הזה כל כך קדום, עד שניתן להגדיר אותו בכלל שירה כנענית?

האזנה נעימה,
יותם

בפרקים הקודמים שוחחנו אודות מלכות ישראל ויהודה והגענו לנקודה בה יהודה נחרבת, סביב שנת 586 שנת לפנה"ס. הפעם, נבחן את התקופה שלאחר החורבן וננסה לכסות משך זמן די ארוך, של כ-450 שנה, תקופה שייתכן ומשתקפת בספרות המקראית המאוחרת – ובעיקר בספרי עזרא, נחמיה, ודברי הימים.מה קרה בדיוק בירושלים, ביהודה, ובישראל בהקשרים הארכיאולוגיים והמקראיים לאחר החורבן?  
מדוע מקובל כיום במחקר שזו התקופה שהובילה לצמיחת היהדות כפי שאנו מכירים אותה היום, היהדות המונותאיסטית? מה מתרחש במה שמכונה "התקופה הבבלית", מיד לאחר חורבן יהודה? מה מאפיין את התקופה הפרסית שמתרחשת 50 שנה לאחר חורבן יהודה? למה אנו לא מוצאים ביצורים בפרק הזמן הארוך של התקופה הפרסית בירושלים? כיצד הארכיאולוגיה שופכת אור על הכתובים ומלמדת אותנו כיצד ומתי עוצב הטקסט המקראי? איזו בעיה עקרונית יש לארכיאולוגיה עם מקורות כתובים ומדוע קשה מאוד לתארך את הטקסטים של ספרי עזרא נחמיה ודברי הימים?
מירושלים נעבור אל השטח של חבל ההר שבעבר היה ממלכת יהודה - ועכשיו הינו הפחווה הפרסית יהד.
האם וכיצד ניתן לשחזר את היקף פחוות יהד של התקופה הפרסית בהיסטוריה של ארץ ישראל? מהו השינוי הדרמטי והמהיר שהתחולל במאה השנייה גם בירושלים וגם באותם אזורים שהיו בעבר ליבת ממלכת יהודה?
על זאת ועוד בפרק זה בו התארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה. 

האזנה נעימה,
יותם

באחד הפרקים הקודמים דיברנו על מה שכינינו "המאה האשורית", מאה בה אשור מפגינה את כוחה העצום מול כל המזרח הקדום, מאה שבסופה ביהודה עולה לשלטון המלך יאשיהו. 
בפרק זה נסקור את השינויים הדרמטיים שהתרחשו בתקופתו, שינויים אשר במידה לא מבוטלת אפילו מכתיבים את חיינו עד היום הזה.
אבל מדוע? ובכן - בתקופת הזמן עליה נשוחח בפרק זה, ייתכן ומתרחשת דרמה תיאולוגית (לפחות תחילתה...) של הכתיבה המכונה "ההיסטוריה הדויטרונומיסטית", ההיסטוריה על פי ספר דברים.
מהי ההיסטוריה הדויטרונומיסטית? מהי הטעות הנפוצה בדיבור הפופולארי אודות החלקים במקרא בהם מספר לנו המקרא אודות מונותאיזם בימי יאשיהו? האם מדובר בסופר-היסטוריון אחד? עורכים מרובים? או אולי באסכולה שלמה שאנשיה "תפרו" את המקורות השונים של המסורות העתיקות לכדי סיפור אחד? כמה רבדים יש בהיסטוריה הדויטרונומיסטית והאם אפשר לתארם, ע"י היעזרות בארכיאולוגיה? מה לגבי ההצעה כי הכתיבה הדויטרונומיסטית מתחילה בימי המלך יאשיהו ושהמקור של כתיבה ותפיסות אלו הינה ישראל של המאה השמינית לפנה"ס? האם ניתן למצוא לכך סימוכין בשטח?
על זאת ועוד בפרק זה בו התארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה. 

האזנה נעימה,
יותם

אחד הסיפורים האהובים והמוכרים בתורה, הוא סיפור יעקב שחולם את חלום הסולם. לסיפור קצר זה ניתנו לאורך הדורות פרשנויות רבות. אם מבינים אותו בהקשרו ההיסטורי המתאים, נוכחים לדעת כי הוא מתכתב עם הקונטקסט התרבותי שבתוכו חובר והוא מכיל זיקות חוץ מקראיות רבות. בפרק נעמוד על חלק מהן, בין השאר:
מה משמעות המילה "סולם" בסיפור, וכיצד הוא מתקשר למקדשים מסופוטמיים בימי קדם? מדוע  נכתב שמלאכי אלוהים עולים ויורדים בסולם? מה הקשר בין הסיפור לסיפור מגדל בבל מחד ולמיתוס הבריאה הבבלי מאידך?
מהם שלושת סוגי החלומות בז'אנר הספרותי של חלומות בעולם העתיק, וכיצד, באופן חריג, שלושתם באים לידי ביטוי בחלומו של יעקב?
מדוע לאחר יקיצתו יעקב מציב לאלוהים תנאים? מה פשר ההבטחה של אלוהים ליעקב ומה פשר תגובתו של יעקב? וכיצד הסיפור עומד בצומת מרכזית בהקבלה בין יעקב, אברהם ובני ישראל השבים מהגלות?
על זאת ועוד בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.

האזנה נעימה,
יותם

הממלכות העבריות ישראל ויהודה התקיימו זו לצד זו כשהן מנהלות מערכת של יחסים מורכבים. על פי המחקר, ברוב הזמן ממלכת ישראל הייתה הממלכה הגדולה והחזקה.בפרקים הקודמים שוחחנו על מלכות מנחם, המלחמה הסורו-אפריימית והפעם נעסוק בחורבן ישראל וגם בנושא בונוס, שאתם המאזינים ביקשתם - השומרונים, בהתייחסות לסיפור הגדול יותר של הפרק הנוכחי- חורבנה של ממלכת ישראל.
קפיצה קטנה לעבר של העבר- כשלושים שנה לפני החורבן, ממלכת ישראל נמצאת בשיאה. כיצד ייתכן ובתקופה כה קצרה הורע מצבה של הממלכה העברית הצפונית עד כדי חורבן? מהי הסיבה הישירה לחורבן? מדוע הכותב של ספר מלכים "מרחם" על המלך הושע, מלכה האחרון של ישראל ומקטין את "אשמתו" ביחס למלכי ישראל שקדמו לו? מה גרם להושע, שהיה "וסל אשורי טוב" להחליט למרוד?
מה אנו יודעים על המלך האשורי שלמנאסר החמישי? מדוע יורשו, סרגון השני, טוען שהוא הוא היה זה שכבש את שומרון ולא שלמנאסר? מה באמת קרה שם? מדוע לאחר כליאתו של הושע ע"י האשורים, הם נאלצו לצור עוד שלוש שנים תמימות על הבירה שומרון לפני שהצליחו לכבוש אותה? מהו ההסבר הריאלי וההיסטוריוסופי לחורבן? מדוע כותבי ספר מלכים כמעט ובכלל לא מוטרדים מחטאים מוסריים? מי הם השומרונים? מבחינה ארכיאולוגית - מה הטקסטים האשוריים מספרים לנו? האם אפשר למצוא עדויות לעמים הזרים שיושבו בארץ ולגולים שהועברו אחר כבוד לאשור? והאם ייתכן שבעצם הלעג והבוז של העורך המקראי המאוחר לשומרונים הוא הנושא האמיתי של הפרק המתעסק בחורבן ישראל?על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.

האזנה נעימה,
יותם

חוקים הם לכאורה נושא משעמם וטכני...האמנם? בפרק זה של עושים תנ"ך ננסה לשכנע אתכם שלא כך הדבר.
חוק, נוצר פעמים רבות כתגובה למציאות בשטח, להתנהגות אנושית, למצב חברתי קיים - ולכן בדיוק החוק יכול לתת לנו הצצה מרתקת על העבר.
נפתח במקום בו לא היינו מצפים למצוא "חוק" כלל: בספר תהילים. מה ניתן ללמוד מחוקים שנכתבו במזמור תהילים? מה המשורר המקראי מאחל למלך האידיאלי? מדוע המזמור הזה היה יכול להיכתב על כל מלך מהעולם העתיק? אילו חוקים מופיעים בשאר התנ"ך? 
נמשיך בדיון על חוק בכלל וחוק מקראי בפרט: מהו "ספר הברית" ועל איזה רקע נכתבו החוקים שבו? בספר הברית עדיין מוסד המלוכה אינו קיים ולכן עולה גם השאלה מי כתב ומי אכף את אותם חוקים? למה ספר הברית שעוסק הרבה בענייני כלכלה ונזיקין, אינו מציין אף מילה על גורם האכיפה של החוקים הכתובים בו? ולבסוף מה דעתו של פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א המתארח בפרק זה, על שימוש לרעה בכוח ומדוע בתחום הצדק החברתי והכלכלה, התנ"ך מהווה מסמך מופת היסטורי? 
על כך ועוד בפרק שלפנינו.

האזנה נעימה,
יותם

נפתח בשני וידויים: קהלת מעולם לא היה מהגיבורים החביבים עלי במקרא. הוא זכה מצידי ליחס שנע בין התעלמות לבין "המגילה הזאת שאוהבים לצטט ממנה ולהישמע עמוקים". וידוי שני- במסגרת לימודי נאלצתי, משיקולי לו"ז, ללמוד קורס אודות קהלת, פשוט כי...הוא הסתדר לי במערכת השעות. ואז...לאחר כמה חודשים מסיום הקורס מצאתי עצמי מצטט את קהלת, מתייחס לקהלת ואפילו מלמד אודותיו.
מי שאחראית לקסם הזה שהתרחש, היא פרופ' נילי סמט מאונ' בר אילן, שגם מתארחת בפרק זה של "עושים תנ"ך", היא אשר הסיטה עבורי את נקודת המבט על המגילה מעולמות ה"אולפנא פינת מחשבות טובות וסיסמאות ריקות" אל עבר העולם המחקרי-היסטורי.
אז מי היה קהלת? האם באמת מדובר בשלמה המלך? מה בין היסטוריה למסורת בעניין הזה? מתי חי הסופר הפילוסוף ומדוע פרופ' סמט מאחרת את זמן חיבור המגילה? היכן מקומו בקאנון? מהי השפה המיוחדת של קהלת השופכת אור חדש - היסטורי הלניסטי ופילוסופי על הטקסט? מה מתכוון קהלת כשהוא אומר "מקרה"? מה דעתו על החיים שאחרי המוות ואיך, מבין השורות ניתן ללמוד על ההיסטוריה של תקופתו המשתקפת בדעותיו אודות נושא זה?על כך ועוד בפרק שלפנינו.

האזנה נעימה,
יותם

שוחחנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות משה, ונגענו בשתי אפיזודות המגדירות את דמותו המרתקת של גדול הנביאים - לידתו ומותו. הפעם נעסוק באחד האירועים המפורסמים בחייו של משה, ואולי בתורה בכלל- סיפור הסנה הבוער.
היכן קורה האירוע המדובר? מה בין הר האלוהים בחורב והר סיני? מהי המשמעות של התגלות האל באש? מדוע מתחלף שוב ושוב שמו של כהן מדין? האם ניתן למצוא הקבלות בין הסיפור הזה לסיפור מתן תורה? איך משה מנסה להימנע מהשליחות ומתי נמאס לאל מנסיונות ההתחמקות האלה? ואיך, בסופו של דבר ואחרי הכל, הכל חוזר להשערת התעודות?
על כל אלה ועוד בפרק שבסופו נס גדול עם מטה שהופך לנחש (ובחזרה) בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.


האזנה נעימה,
יותם

מפגש המאזינים שערכנו לא מזמן בנאות קדומים עסק בסיפורי שלמה, ובמהלכו בין היתר, הקלטנו את הפרק שלפניכם, אודות סיפור משפט שלמה. פרק מיוחד בהשתתפותכם- קהל המאזינים. במרכז הסיפור נמצאת החידה הבלשית המפורסמת ביותר בתנ"ך, בה שתי נשים, שזה עתה ילדו, עומדות לפני שלמה המלך. כל אחת מהנשים טוענת שהיא האמא של התינוק החי ושהאישה השניה- היא האם של התינוק המת! עד כאן הסיפור המוכר. רק מה? בשום מקום בטקסט לא נאמר במפורש מי מבין שתיהן היא האמא האמיתית, אף על פי שניכר כי הטקסט עושה הכל כדי לרמוז לנו שהאמא האמיתית היא התובעת.
מדוע למרות שנראה כי מדובר בסיפור פשוט, מדובר באחד הטקסטים הכי מורכבים ויוצאי דופן בכל התנ"ך? מה הם הראיות לכך שהתובעת היא האמא האמיתית? האם ניתן לסתור טענות אלה? מה הראיות לכך שדווקא הנתבעת היא האמא האמיתית? איך פתרו פרשני ימי הביניים את החידה? איך פותרים אותה חוקרים מודרניים?
על כל זאת ועוד, נשוחח עם חוקר המקרא שחר ענבר, שישמיע באוזנינו פתרון חדש ומפתיע לחידה הבלשית שלפנינו. וכן, יש פתרון לתעלומה…

האזנה נעימה,
יותם

בפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בהם שוחחנו על ישראל הקדום, העמקנו בדיון אודות ממלכת ישראל, עד לחורבנה.
הפעם נכנס שוב למכונת הזמן הוירטואלית שלנו, נעזוב את ממלכת ישראל החרבה ונחזור "אחורה" לממלכת יהודה, הממלכה הדרומית, בראשית ימיה, המתקיימת לצד ממלכת ישראל הצפונית. ימים בהם שתי ממלכות עבריות מתקיימות האחת ליד השנייה.


נתחיל את המסע שלנו בממלכת יהודה במאה העשירית לפני הספירה, תקופה מעורפלת יחסית מבחינה ארכיאולוגית, שהיא תקופת ייסודה וצמיחתה של הממלכה ונמשיך עד חורבן ממלכת ישראל, הפעם מנקודת המבט של יהודה, לאורך כ-200 שנה.

איך תפיסת "המשך הארוך" ותקופת אל-עמארנה יכולות לתרום להבנתנו את צמיחתה של ממלכת יהודה? האם בראשיתה "יהודה" היא בכלל עיר מדינה ותו לא? מה אנחנו יודעים על ירושלים ממכתבי אל עמארנה מבחינה טריטוריאלית? מה מעמדה מול שכם? מהן השאיפות הטריטוריאליות של ירושלים בראשית דרכה כעיר מדינה עברית? איך קרה ששתי ממלכות עבריות צמחו פחות או יותר באותה תקופה? האם דוד ושלמה הן דמויות היסטוריות ובהנחה שכן- מה משמעות העובדה שבימיהם, במאה העשירית לפנה"ס הממלכה אינה שולטת ככה"נ בחבלי שפלת יהודה? ומה בדבר תיאור ביצורי רחבעם בספר דה"י ואיך הוא מתכתב עם הממצא בשטח? איך מסע שישק המופיע בתנ"ך לאחר מות שלמה ומגובה גם בטקסט חוץ מקראי, קשור לכל זה? אילו ממלכות ומעצמות זרות שלטו ביהודה? ולבסוף- מה עמדתו של פרופ' ישראל פינקלשטיין המתארח בפרק זה בשאלת חרבת קייאפה?

האזנה נעימה,
יותם

והפעם – פרק שעוד לא היה כמותו! בפרק זה נשוחח על…הפרק הכי חשוב בתנ"ך, או אם נדייק: הפרק עם האפקט הכי גדול מכל פרקי התנ"ך - דניאל פרק ז'. פרק שההשפעה שלו אדירה, כזאת שחצתה גבולות, דתות ועידנים.
קודם שנתייחס לפרק הספציפי, נחזור לרגע ונזכר בספר דניאל (שזכה לפרק נפרד בעבר) מיהו דניאל ומה פשר ספרו? מתי נכתב הטקסט? איך הספר מחולק? מה הרעיון הכללי של הספר ואילו רעיונות אפוקליפטיים מיוצגים בו?
לאחר מכן נכנס לעובי הקורה של הפרק רב ההשפעה שלפנינו: מהו החלום שדניאל רואה בפרק ז'? מי הן ארבע החיות/מפלצות המיתיות שמופיעות בחלומו? למי קישרו החוזים האפוקליפטיים את אותן מפלצות אימתניות? כיצד הטקסט של ספר דניאל מחיה דגמים מיתולוגיים מהמזרח הקדום, שאינם שכיחים, עד כדי בבחינת כמעט ולא קיימים בשאר התנ"ך? מיהו בן האדם בחלומו של דניאל שחוצה את הגבול בין הקיום האנושי לבין הממד האלוהי? האם ייתכן כי גם יהודים החזיקו ברעיונות שאדם יכול "לחצות את הגבול" לעולם האלוהי? והכי חשוב – איך הפרק הזה, על הטקסט הפנטסטי שבו, השפיע על העולם בו אנו חיים – עד היום.
על כל זאת ועוד נשוחח עם פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א.

האזנה נעימה,
יותם

סיפור יוסף הוא אחד המוכרים והאהובים בתנ"ך. מדובר בסיפור מאוד יוצא דופן על רקע שאר הסיפורים בספר בראשית, שכולם קצרים או בינוניים באורכם. לעומתם עלילות יוסף משתרעות על פני שלושה עשר פרקים תמימים. למרות זאת, סיפור חייו של יוסף מעוצב בצורה ספרותית משוכללת מאוד, ורק מעטים שמים לב לכל הזיקות הפנימיות, הקריצות והמוטיבים החוזרים השזורים לאורכו (וגם לרוחבו...).
הסיפור מחביא בתוכו רמזים נסתרים להיכרות מרשימה עם תרבות מצרים מכאן, ולמאבקים הפנימיים בין ממלכת ישראל ויהודה משם. הסיפור הינו בעל ניחוח של סיפור עתיק, אך מצד שני התנ"ך מתעלם לחלוטין כמעט מכל הנובלה הארוכה הזו ולא מכיר, או לא מזכיר אותה בכלל. למה?
הפעם אירחנו את חוקר המקרא שחר ענבר בשביל לעשות סדר: מה היה הבסיס לסיפור? למה הוא חובר? מתי? האם מחזור סיפורי יוסף משקף אירועים שקרו במציאות? אפשר בכלל לדעת זאת? ולמה, עד היום, יוסף הצדיק ממשיך לרתק אותנו?

האזנה נעימה,
יותם

בפרק הקודם שוחחנו על חוק המלך.בסיומה של השיחה הצענו כי ייתכן מאוד ו"בשטח", במציאות ההיסטורית, דברים היו מעט שונים. בפרק זה ננסה באמת לרדת לשטח ולבחון את חוק המלך עליו דיברנו בפרק הקודם, לאור המציאות של ימי המקרא. בהעדר תיעוד אמיתי ואמין של אותה מציאות, נסתמך על מה שיש וזה מה שהתנ"ך רוצה שנבין נדע ונחשוב על אותם ימים...
בפרק זה בו מתארח פרופ' נועם מזרחי מהאונ' העברית בירושלים, נעסוק בספר שמואל פרק ח', שם מובא הסיפור בו העם פונה לשמואל ומבקש שינוי שיטת ממשל- העם רוצה לכונן שיטת משטר אחרת. לאחר התייעצות שמיימית חוזר שמואל לעם בנאום מפורסם בו הוא מסביר על פרטי משפט המלך וכלל סעיפיו, אבל עם, טוויסט, עם תג מחיר לשיטת השלטון החדשה שהעם מבקש.
מה נאמר בנאום של שמואל? איך העם מגיב לדבריו? איך נאום המלך מתכתב עם המציאות, ככל שאנחנו יכולים להבין אותה, ועם החוק, דהיינו "משפט המלך" עליו שוחחנו בפרק הקודם? מה ההבדלים בין משפט המלך לחוק המלך? האם יכול להיות שבפני שמואל (או מחבר הסיפור אודות שמואל...) כבר עמדו אותם טקסטים שאנו מכנים אותם כיום "משפט המלך", דהיינו - האם מה שנכתב בספר דברים פרק יז' היה מוכר לשמואל עצמו ולמי שכתב את הסיפור?
על כל זאת ועוד בפרק שלפנינו
האזנה נעימה,
יותם

במקרא אנחנו לא נתקלים בשיטות משטר מגוונות, בלשון המעטה. למעשה, מנהיג יחיד אשר מנהיג קבוצת אנשים היא שיטת השלטון הרווחת. בתנ"ך אנו קוראים על מנהיגים גדולים כגון משה או יהושע, אשר גם הם מנהיגים יחידים, כמעט כמו מלכים, גם אם לא נקראים כך בפועל. לאחר תקופתם, על פי הסיפור המקראי, מגיעה תקופה ארוכה של שלטון מלוכני.
מהן שיטות המשטר שרווחו בעולם העתיק בכלל? איך מנהיגים עלו לגדולה ולשלטון? מה נכתב בחוק המלך שבספר דברים פרק יז' ומה משמעות החוק על רקע המציאות של המזרח הקדום? מדוע המילה המנחה של החוק היא "לא" ואילו איסורים החוק כולל? ומה נכתב בסעיף היחיד בחוק אשר הוא מצוות "עשה" למלך?
על מנת לשוחח על מלוכה ושיטות משטר עתיקות על רקע חוק המלך עם קריצה למציאות של ימינו אירחתי באולפן את פרופ' נועם מזרחי, מהאונ' העברית בירושלים לשיחה שבה דיברנו בין השאר על דמותו של המלך המשתקפת בחוק זה (רמז? לא מדובר במלך כל יכול).
האזנה נעימה,
יותם

בספר מלכים בפרק טו' מופיע סיפורו של אחד המלכים החשובים של ממלכת ישראל - מנחם בן גדי אשר מלך, על פי הטקסט, כעשר שנים - זמן לא מבוטל. אבל, למרות היותו של מנחם מלך חשוב מבחינה היסטורית וזמן שלטונו הארוך יחסית, הסופר המקראי "בחר" לסכם את שלטונו בשמונה פסוקים בלבד. מה בכל זאת ניתן ללמוד על מנחם, מקריאה "בין השורות"? מה ניתן להבין דרך תיאורו של מנחם אודות כותבי ספר מלכים? אילו מקורות עמדו בפניהם כשתיארו את קורותיה של ממלכת ישראל הצפונית? מה מיוחד בסיפורו של מנחם אשר מאפשר לנו להציץ, דרך עיני המחקר, על עולמם של מחברי ספר מלכים?
בפרק זה אני מארח את ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים וסמינר הקיבוצים, לשיחה על שמונת הפסוקים המקפלים בתוכם חיים שלמים של מלך בישראל. אתם ודאי שואלים את עצמכם מה ניתן ללמוד משמונה פסוקים, ובכן, מסתבר שהרבה.
האזנה נעימה!
יותם

מה השעה? איזה יום היום? מתי צריך לקחת את הילדה מהחוג? מתי יוצא ראש השנה? שאלות שכולנו מתעסקים איתן בכל יום, יום יום, שבוע שבוע...זמן.
כיום, בעולם המודרני הכל מחושב ומדוד (וזה גם המשאב שתמיד חסר לכולנו - זמן) אבל למה זמן בכלל חשוב? מתי התחילו למדוד את הזמן וכיצד מדדו אותו? איך אנשי העולם העתיק התייחסו למושג זמן? מהי העדות הראשונה של מדידת הזמן? איך חולק הזמן במזרח הקדום? מה ההבדל בין לוח שנה ירחי ללוח שנה שמשי ומדוע בחירה בלוח זה או אחר היא החלטה הרת גורל (ומלאה בפוליטיקה)? איך הוגדרה יחידת החודש? מי מחליט מתי מעברים את השנה? איך קבעו בתקופת המקרא את הזמן וכפועל יוצא את המועדים והחגים השונים? על פי איזה לוח שנה היהודים התנהלו? ולמה לוח השנה שלנו (היהודים) שונה מלוחות שנה וזנים אחרים?
כל זאת ועוד בפרק מרתק זה בו מתארח פרופ' יונתן בן דב מהחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב.
אז - מהרו ולחצו פליי- חבל על הזמן :)
האזנה נעימה,
יותם

פסח מצה ושאור (ד"ר יעל אברהמי)
לכבוד חג הפסח, אנו מביאים לכם בשידור נוסף את הפרק בו שוחחנו עם ד"ר יעל אברהמי על פסח מנקודת מבט קצת אחרת.
מי לא מכיר את רבן גמליאל שאמר "כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח, מצה ומרור”? הפעם ב"עושים תנ"ך" נצא ידי חובתנו אבל עם טוויסט - פסח, מצה ושאור.
אחד האירועים הכי משמעותיים עליהם מספר התנ"ך היא יציאת מצרים. דנו בעבר בהיבטים השונים, הטקסטואליים, הארכיאולוגיים וההיסטוריים של הסיפור המכונן שלנו אשר מופיע בספר שמות. הפעם נעסוק בפסח מזווית מעט שונה - דרך החור שבמצה. מה משמעות הלחם בעולם העתיק? מהו שאור? מהו בכלל אותו "חמץ" ומהיכן נובע האיסור עליו בהקשר של חג הפסח? ואיך כל זה קשור לעונה המתרגשת על כולנו - האביב?
עושים תנ"ך מארחים את ד"ר יעל אברהמי לפרק מיוחד מלא בפחמימות ומעט גלוטן על מצות חמץ ומה שביניהם.
האזנה נעימה,
יותם

ב"עושים תנ"ך" אנחנו יוצאים, בכל פרק למסע היסטורי אחר, בד"כ לתקופת המקרא (אבל לא רק...). בכל מקרה, המסעות הללו- נאים ומעניינים ככל שיהיו, רובם ככולם, מטבע הדברים הינם מסעות וירטואליים לחלוטין. בפרק המיוחד שלפניכם יצאנו למסע של ממש. לא, לא כמטאפורה, אלא מסע אמיתי, שהתחיל בנסיעה לירושלים והסתיים בהתרגשות רבה בביקור במעבדת שימור מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות. במעבדה הסודית, שנמצאת אי שם בתוך מתחם מוזיאון ישראל, פגשנו בצוות יחידת השימור. שוחחנו עם ד"ר ג'ון עוזיאל מנהל היחידה, טניה המשמרת הראשית וד"ר הילית כהן מנהלת מעבדת השימור. אבל בעיקר - נפגשנו ללא חוצץ או זכוכית, פנים אל מול מגילה בפיסות היסטוריה של העם היהודי.
הצטרפו אלינו למסע המרתק לימי בית שני: איך נמצאו המגילות? מי האנשים שכתבו אותן והאם הם היו חברי כת? איך טופלו המגילות בשנים הראשונות למציאתן ומדוע הדבר כמעט והרס אותן? איך משמרים את המגילות כיום? מה עשו כותבי המגילות כשטעו בכתיבת השם המפורש? אילו עוד מגילות נמצאו במדבר? איזה משלוח ביקש בר כוכבא מאנשיו לחג הסוכות? מה רשום בתלוש משכורתו של חייל רומאי שצר על מצדה ומדוע וייתכן והוא השליך אותו בזעם לאשפה לאחר שקרא אותו?
על זאת ועוד - בפרק מיוחד זה של עושים תנ"ך
האזנה נעימה
יותם

ספר התנ"ך הינו אבן הפינה של תרבות ישראל ועל המקרא מבוססות לא מעט מתרבויות המערב. הטקסט המכונן של העם היהודי הינו כמובן הבסיס לדת היהדות אבל גם לנצרות וגם לאסלאם.
תרבות המערב הושפעה ממנו רבות, משמות הגיבורים דרך השפה העברית האלפבתית ועד ממסורות ואפילו חגים.
אבל, לעיתים שוכחים כי התנ"ך הביא לעולם לא מעט מהפכות.
בפרק זה בו מתארח פרופ' יאיר זקוביץ, חתן פרס ישראל לחקר המקרא, מחבר הספר, "התנ"ך: מהפכת אלוהים".
נשוחח על חלק מאותן מהפכות כפי שמופיעות בספרו שיצא לאור לא מזמן. בין היתר נדון במהפכה המונותאיסטית, מהפכת הסיפורת, מהפכת העיר ירושלים, מהפכת הקאנון, המהפכה הדידקטית.
היכן מוצא פרופ' זקוביץ קשר ומוטיבים משותפים בין הסיפורת המקראית לבין התיאטרון? למה מהפכת ירושלים היא מהפכה מפתיעה? מדוע ההפרדה בין התורה לבין הספרים שבאים אחריה בקאנון גרמה לבעיות? ואיזו מהפכה מבין כל המהפכות שמביא לנו התנ"ך - הכי השפיעה עלינו, אפילו עד היום?
על כך ועוד, בפרק זה של עושים תנ"ך.
האזנה נעימה,
יותם.

נתחיל בסוף- היה או לא היה? אחים לנשק או נאהבים? חברים או בני זוג? המקרא מוסר לנו שיהונתן אהב את דוד וחשק בו, שהוא נתן לו את בגדיו, שהם התנשקו, שדוד מקונן עליו שנפלאה אהבתו לו מאהבת נשים. על פי התיאור המקראי בין השניים הייתה חברות אמיצה: הם כרתו בניהם כמה פעמים ברית, בכמה הזדמנויות שונות יהונתן סיכן את נפשו עבור דוד, המדרש מצידו נותן את יחסי דוד ויהונתן כדוגמא ל"אהבה שאינה תלויה בדבר". החברות ביניהם ללא ספק יוצאת דופן על רקע חברויות אחרות במקרא. האם מדובר רק בברית בין לוחמים? מדוע יהונתן גיבור החיל, האיש שהביא לניצחון מזהיר מול הפלישתים והיה היורש המושלם לשאול אביו- בסופו של דבר מוותר לדוד על המשרה הרמה- מלך ישראל? ואיך כל השאלות הללו קשורות לאימפריה החיתית ולמלך חתושילי השלישי (מי??) בפרק זה של עושים תנ"ך מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, לשיחה על זוגיות תנכית, בריתות ואפילו לא מעט אהבה מכיוון בלתי צפוי... זיכרו – כולם אוהבים את דוד!

לכבוד הנר הראשון של חנוכה, אנחנו מביאים לכם בשידור נוסף את הפרק בו שוחחנו עם שחר ענבר חוקר המקרא על הסיפור האמיתי של חג החנוכה.

מה יהיה בפרק? ובכן, את החושך נגרש מכל הדברים שחשבתם שידעתם על חג החנוכה. האם נס פך השמן באמת קרה? האם המכבים נלחמו בכלל ביוונים? האם אכן מדובר היה במלחמת מעטים מול רבים? מי התחיל את המרד והאם בכלל ניצחנו בו? ולמה חז"ל ניסו לטשטש את ההיסטוריה סביב החג הזה?
בפרק הזה, החוקר המקראי שחר ענבר, יהיה לנו לשמש לגבי מה באמת קרה שם.

האזנה נעימה,
יותם.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/18/profindler-bible-hannukah/

בפרק של עושים תנ"ך נמשיך לעסוק בישראל, אותה כינינו "הממלכה הנשכחת" ולא בכדי. נדון ב-50 השנים הראשונות לקיומה של ממלכת ישראל וכבר בפתיחה נשאל מדוע אותן שנים ראשונות קשות להגדרה? עד כמה ממלכת יהודה וממלכת ישראל היו דומות אחת לשנייה? האם הן באמת היו ממלכות אחיות? מה היו ההסדרים והיחסים בניהן? הרי מדובר בחלוקה די מלאכותית של השטח?
באופן מפתיע (או שמא לא...) הנושא הפשוט לכאורה בו אנו דנים - "ישראל" מעלה שאלות רבות נוספות: כיצד ירבעם ורחבעם, שני המלכים הראשונים, שצמחו בעת ובעונה אחת נושאים שם כל כך דומה? האם זאת יד המקרה? למה באותן שנים ראשונות בהן אנו עוסקים בפרק זה בממלכת ישראל התחלפו מלכים כה רבים, בעוד שבממלכת יהודה שלטה שושלת אחת יציבה מבית דוד? וכיצד ייתכן שפרופ' ישראל פינקלשטיין, האורח שלנו בפרק זה, מסכים לקבל את סדר המלכים וזמניהם הכרונולוגי, כפי שמציין התנ"ך בתקופה זו? מה אנו יודעים על שני המלכים היותר משמעותיים של ממלכת ישראל באותה התקופה- ירבעם הראשון ובעשא? מה ניתן לספר עליהם מצד המקרא ומן הצד הארכיאולוגי?
על כך ועוד - בפרק נוסף זה שכולו אל-אל ישראל.
האזנה נעימה,
יותם







https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/12/panda-bible-israel2/

כשהוקמה מדינת ישראל עלתה השאלה כיצד לקרוא לה, האם מדינת יהודה שהרי כולנו יהודים והרצל, חוזה המדינה דיבר בספרו המפורסם על "מדינת היהודים" או שמא יש לקרוא למדינה החדשה ציון? או אולי בכלל "מדינת ישראל" מכיוון וכולנו למעשה צאצאיו של יעקב הלוא הוא ישראל. הסוף ידוע כמובן ו"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל".
את רוב הטקסט המקראי, כך אומר המחקר, כתבו ביהודה, בבבל ובפחוות יהד. אז מדוע אם כן חשוב בכל זאת ללמוד על ממלכת ישראל? בפרק ראשון זה בו נארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ומאונ' חיפה, נשוחח על הממלכה שאנו מכנים "הנשכחת"- ממלכת ישראל. מדוע היא נשכחת אם בכל זאת אנחנו חיים ב"מדינת ישראל"? כיצד ראו היהודאים את ממלכת ישראל והאנשים החיים בה? איך צמחו ישראל ויהודה זאת לצד זאת מה היה השונה והמחבר בניהן? כיצד קרה שישראל ויהודה, שתי ממלכות עבריות, די דומות האמת, צמחו בעת ובעונה אחת? ובכל זאת - מה הם ההבדלים הדמוגרפים, החברתיים, וההיסטוריים בינהן? מה גרם לנפילת ממלכת שאול? מה אנחנו יודעים על ירבעם וכיצד קמה ממלכת הצפון שהנהיג? איזו ספקולציה מעלה פרופ' פינקלשטיין בנוגע לירבעם ולשישק? על כל זאת ועוד בפרק ראשון זה שכולו אל-אל ישראל.
האזנה נעימה,
יותם






https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/28/iasa-bible-israel1/

כשאנחנו שומעים את המילה 'אפוקליפסה', לרוב עולה בדמיוננו תמונה של סוף העולם, לא מעט בעקבות הסרט המופלא "אפוקליפסה עכשיו" אבל האמנם אפוקליפסה הינה רק סופו של העולם? אמנם, בעולם המערבי-נוצרי רוב האנשים יקשרו את האפוקליפסה לספר חזון יוחנן מהברית החדשה, המתאר מחזות עקובים מדם של החרבת העולם, אך למעשה, בשדה המחקר האקדמי המושג מתקשר לתופעה רחבה הרבה יותר. סוף העולם הינו רק חלק קטן מאותה ספרות אפוקליפטית.
מהי הספרות הזאת? מה הם הטקסטים האפוקליפטים ולצורך מה נכתבו? האם הספרים האפוקליפטיים מביעים רעיונות שהם כפירה ברעיונות התנ"ך הבסיסיים? ואם כן, מדוע ספר דניאל, אשר גם בו ניתן למצוא יסודות אפוקליפטיים נכנס לקאנון המקראי? מה הם התנאים המגדירים ספר כאפוקליפטי? מה הקשר בין האפוקליפסה לתורת הנסתר? מה ההבדל בין נבואה לאפוקליפסה? מהם המסרים הגלויים והסמויים בספרים אלה? ומה נוכל ללמוד על ההיסטוריה שלנו מהסיפורת הזאת? מוזמנים להאזין לפרק מרתק זה בו מתארח פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א, שמעורר לא מעט נקודות למחשבה על סופו של העולם, אבל לא רק....
האזנה נעימה,
יותם.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/14/doors-bible-apocalypse/

נדמה שאין צורך להסביר מהם עשרת הדברות, אולי אחת מהרשימות המוכרות ביותר בעולם המערבי ובטוח מהידועות ביותר במקרא. מה החשיבות שלהם בראיית המסורת היהודית? האם יש להם מעמד מיוחד? מדוע בעבר נהגו לדקלם את עשרת הדברות בזמן התפילה ולמה מנהג זה הופסק? מה הם ההבדלים בין הגרסאות השונות של הדברות והיכן ניתן למצוא אותם בתנ"ך אבל גם בטקסטים חוץ מקראיים?
אז בפרק זה של עושים תנ"ך - שחר ענבר, חוקר המקרא, מגיע לעשות סדר בדברים. איך ניתנו לוחות הברית? כיצד הם נראו ומה הייתה חלוקת הדברות על הלוחות? בשביל מה מלכתחילה חוברו הדברות? והכי חשוב כמובן- מה באמת כתוב בהם והאם יתכן שעד היום הבנו את משמעותם בצורה לא נכונה, בגלל תפיסה שגויה ואנכרוניסטית? האם ייתכן כי למעשה כתובים בהם דברים שונים לחלוטין ממה שאנו רגילים לחשוב? על כל שאלות אלו ורבות נוספות בפרק זה.
האזנה נעימה,
יותם.






https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/30/doors-bible-commandments/

סיפור עקדת יצחק הוא סיפור אהוב המוכר לכל ילד יהודי נוצרי ומוסלמי. במבט שטחי הוא נראה פשוט, אבל קריאה מעמיקה חושפת לא מעט בעיות, ספרותיות ומגמתיות: מה הקשר בין העקידה לגירוש ישמעאל? האם צודקת ההנחה שהעקדה ארעה בהר הבית, המקום בו יוקם לימים בית המקדש? מדוע אברהם משקר לנערים שהוא ויצחק יחזרו בשלום אם הוא יודע שיחזור לבד? בן כמה היה יצחק בזמן העקדה? ולהיכן הוא נעלם פתאום באמצע הסיפור? האם ייתכן והסיפור מלמד על היחס של אלוהים להקרבת ילדים, ואם כן- היכן נמצאות דוגמאות נוספות לקרבן אדם מהסוג הזה?
בפרק זה של עושים תנ"ך בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, נענה על כל השאלות הללו, ועל שאלות אחרות מסקרנות לא פחות, כמו האם ייתכן שלפי המחקר ואפילו לפי המסורת היהודית, הסיפור מעלה את האפשרות שאברהם דווקא כן שחט את יצחק, בנו, יחידו, אשר אהב?
האזנה נעימה,
יותם.








https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/18/panda-bible-isaac/

רגע לפני שמתחיל החג רצינו לחזור יחד אתכם לפרק בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר. יחד נדון בחג שאפילו התנ"ך עצמו טורח לציין שהוא נחוג לציון אירוע שלא התקיים.
האם ייתכן שבכלל מקורות החג הינם פגאניים-כנענים? אז למה באמת יושבים בסוכות? מדוע נצטוונו ליטול ארבעה מינים? מהי שמחת בית השואבה ואיך היא קשורה לג'גלינג?
אז בין שרשראות ממגזינים לאושפיזין ולשלומית – חוזרים לפרק מיוחד לחג הסוכות.
האזנה נעימה,
יותם.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/04/metro-bible-sukkot/

לכבוד ראש השנה החלטנו להעלות שוב פרק מרתק בו אירחנו את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה חגיגית במיוחד. בפרק נדון בשאלות סביב החג שכולנו אוהבים, אבל לא בטוח שמכירים עד הסוף: האם השנה באמת מתחילה בא' בתשרי כמו שלימדה אותנו הגננת? האם לפי התנ"ך יש לתקוע בשופר בראש השנה? מדוע חוגגים את החג במשך יומיים? והאם מדובר בכלל בחג יהודי מקורי?
אז בין ראש של דג, גרעיני רימון ותפוח בדבש – חוזרים לפרק מיוחד לרגל השנה חדשה הבאה עלינו לטובה.
האזנה נעימה,
יותם.








https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/22/metrobible-new-year/

החגים ממש בפתח, ועונת הטיולים של חגי תשרי כבר החלה.
בפרק זה אנו ממשיכים הטיול(ים) שהחלנו ומארחים את הלל צסלריס, מדריך טיולים ומורה דרך, לשיחה על עוד טיולים ברחבי ישראל, סיורים מומלצים מעניינים ולא שגרתיים - אבל כולם פוסעים בעקבות תקופת המקרא וההיסטוריה של ארץ ישראל (ולא רק...).
והפעם: אנו מגיעים גם למרכז הארץ. מה ניתן למצוא ביפו, מעבר לאיזכורה בספר יונה הנביא? כיצד גן הפסגה מתקשר למצרים? מה עשו הפלישתים דווקא בירקון? כיצד הגיאוגרפיה באזור בימינו, שונה מזאת שהייתה קיימת בתקופת המקרא? מה משותף בין נחל הירדן לירקון ולירמוך? ומה נוכל למצוא במוזיאון ארץ ישראל בת"א? משם נמשיך לשומרון - לב ממלכת ישראל: נגיע להר גריזים, לאתר הארכיאולוגי הגדול ביותר באזור המוכר לנו ממעמד הברכה והקללה של יהושע בן נון. מה נוכל ללמוד באתר על השומרונים? מי הם היו? מה הם עשו? האם עזרא ונחמיה ניצחו במאבק ונידו את השומרונים? מה עוד נוכל למצוא בצפון, באזור עמק יזרעאל? מה ניתן להסיק על פועלו של אחאב מתל יזרעאל? האם מעיין חרוד זהו המעיין בו נבחרו 300 הלוחמים המובחרים על ידי גדעון בהוראת ה'? ולמיטיבי לכת- איזה אתר חשוב, מופלא ובעל חשיבות היסטורית גדולה נמצא בשטחי הרש"פ, אתר הקשור למלך הגדול עמרי? אז קחו תרמיל, מקל, נעליים נוחות, מים והרבה מצב רוח טוב... וכמובן - את התנ"ך ובואו לטייל עמנו
האזנה נעימה,
יותם.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/19/panda-bible-travel2/

החגים כבר ממש בפתח, החום (מעט) יורד ואין זמן מתאים יותר להתחיל להיערך לעונת הטיולים של חגי תשרי.
בפרק זה אנו מארחים את הלל צסלריס, מדריך טיולים ומורה דרך, שיספר לנו על טיולים ברחבי ישראל - שכולם ברוח ובעקבות תקופת המקרא (ולא רק...)
בצמד הפרקים המיוחד הזה נביא בפניכם מספר סיורים מומלצים מעניינים ולאו דוקא שיגרתיים, אבל כולם סביב התנ"ך וההיסטוריה של ארץ ישראל. כיצד יהושע קשור לאשדוד? מה קרה בעיר בתקופת הברזל? מאיזו תקופה המצודה שלחוף ימה של אשדוד? מה אפשר לראות במוזיאון היחידי בעולם שמוקדש כולו לתרבות הפלישתית? איזו פנינה נסתרת מתחבאת באשקלון? מה היא בנייה מגליתית והיכן ניתן לראות אותה? אילו עתיקות מתחבאות באזור אשקלון, עיר הנמל הפלישתית? מה ניתן לראות במוזיאון המזגגה המספר את סיפורה של התרבות הפיניקית? היכן מוזכר אזור חוף דור במקרא וכיצד הארגמן והתכלת קשורים למקום? וגם- סיור למיטיבי לכת באזור ערד בעקבות מלכי יהודה, שם נוכל לפגוש גם את מקום גילויים של חרסי ערד וגם את "הבית הערדי" המפורסם.
אז קחו תרמיל, מקל, נעליים נוחות, מים והרבה מצב רוח טוב... וכמובן - את התנ"ך ובואו לטייל עמנו
האזנה נעימה,
יותם







https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/12/metro-bible-travel1/

ילדים חיו בארץ ישראל בתקופת התנ"ך, זאת עובדה. למרות שהטקסט התנ"כי לא מרבה לעסוק בהם, הם גדלו ולמדו, יצרו, עבדו שיחקו והשאירו חותם התנהגותי, חומרי וסביבתי באתרים הארכיאולוגיים השונים במרחב.
מה אנחנו יודעים על חינוך בעולם העתיק? האם היו בתי ספר? לוח וגיר? מחברות? מי דאג לחינוך הילדים וכיצד הדבר התבצע? ד"ר רונה אבישר לואיס עמיתת מחקר מאונ' חיפה, מרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטה העברית, מנהלת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, מחברת הספר "ילדי קדם", מבט ארכיאולוגי על ילדים וילדות בארץ ישראל, בתקופת המקרא. מהי חיברות ואיך היא קשורה לעולמם של ילדי העולם העתיק? למה חשוב להבין את ההקשרים התרבותיים והמסורתיים של החברה בה חיו הילדים, על מנת לרדת לעומקו של התהליך החינוכי שעברו? במה דומים המשחקים של התקופה המקראית לתקופתנו אנו? מה ההבדל בין 'צעצוע' ל'משחק'? כיצד המשחקיות קשורה לחינוך ואיך חינכו ילדים דרך משחק? היכן נמצאו טביעות אצבע של ילדים? האם היה הבדל בין ילדי העשירים לילדי המעמדות הנמוכים? איך הדבר התבטא? מה קורה כשהילד מת? איך והיכן קברו ילדים בעולם בעתיק? האם אימצו ילדים בעולם העתיק? מה עשו הילדים בזמני מלחמה ועימות? האם ייתכן כי בעולם העתיק בוצעו מעשי קניבליזם בהם נאכלו ילדים? ומה לגבי הקרבת ילדים? על כל זאת ועוד בחלקה השני של השיחה אודות ילדי העולם העתיק.
האזנה נעימה
יותם






https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/28/metro-bible-kids2/

כולנו היינו פעם ילדים. רובנו יכולים להצהיר כי גם בבגרותינו אנחנו ילדים בנפש. אבל מה אתם יודעים על ילדים בתקופת המקרא? שכן גם גיבורי ערש תרבותנו, גיבורי התנ"ך, בוודאי היו פעם ילדים. אך היות והטקסט המקראי לא מרבה לכתוב על הנושא, אין ברירה אלא לצאת לשטח ולחפור... מה יודעת הארכיאולוגיה לספר לנו על הילדים של ימי קדם? במה שונים הילדים שחיו במרחב בו אנו חיים כיום, לפני יותר מאלפיים שנה? או שמא הם דומים לילדים של זמננו, יותר ממה שניתן לשער? מה היו יחסי ההורים והילדים בעולם העתיק? האם ההורים אהבו ודאגו לילידהם כמו היום או שמגיל צעיר מאוד ראו בהם כ"מבוגרים קטנים" והתייחסו אליהם בהתאם? מה לגבי הריון ולידה בעולם העתיק? איך הם התרחשו ובאילו תנאים? כיצד היניקו וטיפלו בתינוקות? איך הילדים בעולם העתיק העבירו את הזמן? האם הם הלכו לבית הספר? האם היו להם משחקים? מה לגבי רפואת ילדים? כמה ילדים היו בממוצע למשפחה? האם היו הבדלים ניכרים ביחס למגדרים השונים בתקופת המקרא??
על כל זאת ועוד, בפרק זה בו אנו מארחים את ד"ר רונה אבישר לואיס עמיתת מחקר מאונ' חיפה, מרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטה העברית, מנהלת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, מחברת הספר "ילדי קדם", מבט ארכיאולוגי על ילדים וילדות בארץ ישראל, בתקופת המקרא.
הרי גם גיבורי הסיפור המקראי עברו ילדות מסוימת כנראה, מה בחר המחבר המקראי לכתוב על התקופות הללו במקרא?
האזנה נעימה,
יותם








https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/22/metro-bible-kids/

בישעיהו ח,1 נכתב: "קח לך גליון גדול וכתב עליו" אבל ממתי התחילו בעצם לכתוב? מי המציא את הכתב האלפביתי המוכר לנו, כך או אחרת, מרוב השפות הקיימות כיום בעולם? בפרק הקודם הגענו אל אמצע המאה התשיעית לפנה"ס ואל הכתב העל אזורי, והפעם נמשיך ונספר על התפתחות הכתב העל אזורי, לכדי כתבים 'לאומיים' שהעברית היא אחת מהם.
מדוע הופיעה העברית קודם בישראל ורק לאחר מכן ביהודה? מה ניתן ללמוד מהארכיאולוגיה אודות התפתחות הכתב? לאן נשלחו פתקיות המשלוחים הידועים בשם 'חרסי שומרון' ומה ניתן ללמוד מהם? האם ניתן לדעת כמה סופרים היו בממלכת ישראל? מה מתואר בכתובת בלעם ומדוע היא כה משמעותית להבנת התפתחות הכתיבה באזורנו? כיצד נכנסת לסיפור שלנו שושלת בית עמרי ולמה בפועל אנחנו לא יודעים עליה הרבה? מתי מתחילה הכתיבה המלכותית ביהודה? לאיזו תקופה מתוארכים 'חרסי לכיש' המפורסמים? כיצד דוקא ערד הפכה למוקד הדיון אודות התפתחות הכתיבה בישראל ויהודה בתקופת המקרא? האם ייתכן כי בניגוד לדעה הרווחת, לא ניתן לתארך את כתובות ערד לשלבים המוקדמים של ממלכת יהודה? אז מה בעצם הוביל לתחילת הכתיבה וכיצד בכל זאת היא התפתחה והתפשטה?
על כך ועוד בפרק זה של עושים תנ"ך בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה לשיחה על הא'-ב' של הכתיבה והאוריינות במזרח הקדום ובארץ ישראל בפרט.
האזנה נעימה,
יותם.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/08/doors-bible-old-writing/

אם נסתכל על עולמנו המודרני- אנחנו מוקפים במילה הכתובה, טקסטים בכל כיוון: ספרים, מודעות, אתרי אינטרנט, שלטים, הודעות ווטסאפ ועוד ועוד. מידע כתוב, אוריינות וטקסט נראים לנו מובנים מאליהם. אבל כמובן שהמצב לא היה כך תמיד.
פעמים רבות נכתבה בתנ"ך הפורמולה: "ויתר דברי __ הנם כתובים על ספר __", אבל עולה השאלה ממתי התחילו לכתוב? מי המציא את הכתב האלפביתי המוכר לנו, כך או אחרת, מרוב השפות הקיימות כיום בעולם? כיצד התפתח הכתב העברי בממלכות ישראל ויהודה? מתי הופיעו לראשונה עדויות לכתב עברי בארץ ישראל? מי התחיל לכתוב ומתי? האם היה זה בימי החצרות המפוארות של דוד ושלמה ככל שהם היו קיימים? האם הכתיבה הגיעה רק לאחר מכן? האם וכיצד הארכיאולוגיה המודרנית מצליחה לדייק אותנו ולהציע תיארוך מדויק? מהיכן יצאה הבשורה לעולם אודות הכתב האלפביתי? כיצד קשורים לכך המצרים? האם יש כמה סוגים של כתבים אלפביתיים קדומים שהתקיימו זה בצד זה?
על כך ועוד בפרק זה של עושים תנ"ך בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה לשיחה על הא'-ב' של הכתיבה והאוריינות במזרח הקדום ובארץ ישראל.
האזנה נעימה,
יותם.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/25/metro-bible-writing/

לכבוד סיום העונה החמישית של הסדרה "היהודים באים" חשבנו (וצדקנו) שיהיה כיף גדול לשבת איתם על כוס קפה ומיקרופון. אז היהודים באים לעושים תנ"ך לשיחה מעמיקה, רצינית אבל גם מצחיקה ועוקצנית, כמו שרק הם יודעים. מה בין תהליך הכתיבה של סדרת מערכונים סאטיריים להווי ומסורת, הויכוח, הדיון והלימוד של בית המדרש היהודי?
כולנו מסכימים שהטקסט המקראי הוא אחד מהמוטיבים שמגדירים אותנו כעם, כישות, כיהודים - אבל איך יוצרים סאטירה יהודית? מה קורה כשהיא מעצבנת קהלים מסוימים? איך נוגעים בתנ"ך בגישה אחרת, שאינה שמרנית? האם "מותר" לנו להתעסק בטקסט הזה או שהוא נועד רק ללימוד תיאולוגי דתי? מבחינתנו ב"עושים תנ"ך התשובות ברורות, אבל מה היה ל"יהודים" לומר על כך?
לעיתים, כדי להבין את כוונת המשוררים (או צוות הכותבים והשחקנים במקרה הזה), צריך להתחיל מההתחלה ולרדת לשורש העניין, שורשה של היצירה. מאיפה הגיע בכלל הרעיון לסדרה שתעסוק בהיסטוריה היהודית ובתנ"ך בפרט? מה זה אומר בכלל סאטירה ואיך מכילים אותה על טקסטים מקראיים? איך ליהקו את הדמויות השונות? מי בוחר את הנושאים למערכונים? כיצד הצוות מתמודד עם הביקורות הנשמעות נגד התוכנית? איך אפשר לשחק דמויות רבות בזמן כה קצר? מהו תהליך העבודה על דמות? מה הפוליטיקה שמאחורי התוכנית? איזה מערכונים היו הכי קשים לשידור? אילו מערכונים אנחנו, וגם היוצרים מחשיבים כ"מאסטר-פיס"? ועוד כהנה וכהנה, הצצות רבות אל מאחורי הקלעים של הסדרה.
פרק למחשבה, שהוא גם משעשע במיוחד.
האזנה נעימה,
יותם.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/11/dent-bible-jews-are-coming/

שאול הולך לחפש אתונות ומוצא מלוכה, הסיפור המוכר והפשוט....לכאורה. לאחר שניסינו לבחון את הדמויות הסובבות את שאול ואת סיפור לידתו כאקספוזיציה לחייו כמלך, בפרק זה נעסוק בדמותו הספרותית של שאול הצעיר והמלכתו הראשונה.
מדוע מודגשת במקרא השושלת המשפחתית של שאול? מה ניתן ללמוד מסיפור חיפוש האתונות על דמותו של שאול המלך לעתיד? מדוע המחבר המקראי בחר לפרט ולהרחיב על כלל שיחות הביניים בין שאול- לנערו, לנערות בבאר וכן בשיחותיו עם שמואל איש האלוהים? מה הם האמצעים הספרותיים השזורים בסיפור המקראי, אמצעים אשר עוזרים לנו להבנת דמותו של שאול? מה היא "סצנת דפוס" וכיצד היא קשורה מצד אחד לסיפורנו אנו ומצד שני לסיפורים נוספים בתנ"ך כדוגמת מפגשי יעקב ורחל, משה וציפורה או יצחק ורבקה? מה קורה במפגש, הלכאורה סתמי, בין שאול לנערות בבאר, ומה אפשר ללמוד ממנו אודות עתידו של שאול כמלך? האם שאול, לפי הסופר המקראי, הינו באמת האדם המתאים לתפקיד המלך הראשון על ישראל? על כך ועוד בפרק זה על דמותו של שאול בו מתארח ד"ר בעז סתוי.
האזנה נעימה,
יותם.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/27/refael-bible-shaul2/

שאול בן קיש המלך הראשון לשמו, הראשון שמלך על פי הטקסט המקראי על ממלכת ישראל המאוחדת. על מנת להבין את פועלו של שאול המלך עלינו לחזור אחורה. ממש אחורה, עוד לפני שהוא בא לעולם. רובנו מכירים את סיפור חייו של שאול- שאול המלך הראשון אשר הגיע לאחר תקופת השופטים, נער אשר יצא לחפש את האתונות שאבדו לאביו, אבל בסופו של יום מצא מלוכה, נכון? אבל כדי להבין את דמותו של שאול לעומק עלינו לחזור כאמור הרבה זמן אחורה ולעמוד על דמותו של הנמסיס הגדול שלו- שמואל. אחר כך נוכל גם לבחון את ימי נעוריו של שאול וסיפור ההכתרה (הראשון) של שאול הצעיר למלך. מה ניתן ללמוד מסיפור ילדותו של שמואל דווקא, על אודות שאול? מדוע חטאיו של עלי הזקן, המנטור של שמואל קשורים להבנת הסיפור המקראי אודות שאול המלך? מה הקשר בין פועלם של שמואל ובניו לסוף תקופת השופטים ותחילת המלוכה בישראל? מדוע נראה כי אלוהים מסכים עם שמואל המתנגד למלוכה אך באותה נשימה אומר לו להסכים לבקשת העם למלך? מהו מדרש השם המשונה של שאול? על כך ועוד בפרק זו בו מתארח ד"ר בעז סתוי.
האזנה נעימה,
יותם.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/13/dent-bible-shaul/

כולנו למדנו עליה, ציחקקנו לשמע מקצועה, וגם שמענו את הפירוש האלטרנטיבי שהמורה מיהרה להשמיע באוזנינו.
בפרק זה המוקדש לסיפור רחב והמרגלים ששלח יהושע ננסה להבין את מהות הסיפור ולנתח את שלל הרמזים המתחבאים בינות לפסוקים בסיפור המקראי אשר לכאורה לא ברור מדוע בכלל הוא נמצא בכתובים.
למה הגיעו המרגלים לבית אישה זונה מלכתחילה? כיצד שמע מלך יריחו על הגעתם? איך ומדוע הצילה רחב את המרגלים? האם ייתכן כי הייתה מוכנה מראש להגעתם? מה אפשר להסיק מההשוואה בין שני המרגלים הכושלים בסיפורנו לשנים עשר המרגלים ששלח משה? מדוע דווקא רחב, הנוכריה הכנענית, "מדברת" באוזני קוראי התנ"ך בלשון מונותאיסטית? בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר ננתח לעומק את הסיפור על רבדיו השונים ונבין יחדיו מדוע המחבר המקראי בחר להכניסו לטקסט המקראי.
האזנה נעימה,
יותם.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/30/geely-bible-rahav/

פרק השאלות והתשובות הגדול של עושים תנ"ך! בפרק נוסף זה, פרופ' ישראל פינקלשטיין וחוקר המקרא שחר ענבר איתנו באולפן בכדי להשיב לשאלות הקשות אשר שלחתם אלינו, אתם המאזינים: מה קורה מאחורי הקלעים של עושים תנ"ך? איך בוחרים נושא לפרק? האם ייתכן כי אבותינו אכלו חזירים? מדוע לא נמצאה עדיין כתובת מלך בישראל? מה ההסברים שנותנים חוקרי מקרא דתיים, לשאלות והבעיות אשר עולות מן הטקסט, בעיות עליהן מצביעה ביקורת המקרא? כיצד הסכמי אברהם יכולים לעזור לחקר המקרא? האם היהדות של היום דומה ליהדות של תקופת בית ראשון או שני? האם יש קשר בין אלים שונים בתרבויות שונות? ובונוס - אילו שאלות אשר אין עליהן עדיין תשובות, מעניינות את חוקרי המקרא שלנו? על שלל שאלות אלו ונוספות, בפרק זה
האזנה נעימה,
יותם.
https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/16/panda-bible-questions/

בפרק זה אתם המאזינים - הכוכבים, פרק השאלות והתשובות הגדול של עושים תנ"ך! פרופ' ישראל פינקלשטיין וחוקר המקרא שחר ענבר איתנו באולפן בכדי להשיב לשאלות אשר שלחתם אלינו: מה הם מקורותיה של התורה? מי עיצב את המקרא? איזה ממצא ארכיאולוגי (שעוד לא נמצא) ירגש ויגרום לרעידת אדמה? מי הם גיבורי המקרא אותם ישראל ושחר היו רוצים לפגוש? מדוע אין חזרה על שמות הגיבורים בתנ"ך, או שיש? מה היא השערת התעודות? ומה הדיעה של המחקר המודרני אודותיה? היכן נמצא הר סיני? על כל שאלות אלו ועוד, בפנים.
האזנה נעימה,
יותם.






https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/02/doors-bible-qa/

בפרק זה מתארח שוב פרופסור ישראל פינקלשטיין, מאוניברסיטת ת"א, לשיחה על הקשר האפשרי שבין יציאת מצרים לממלכת הצפון דווקא וכן על הפן הריאלי המפתיע של הסיפור.
האם ייתכן שיציאת מצרים, למרות כל הספקנות, בסופו של דבר אכן התרחשה במציאות? לאילו חלקים בסיפור דווקא יש היתכנות היסטורית ומה בכלל מקורו של סיפור יציאת מצרים? הפרק השני שדן בשאלה המורכבת: האם יציאת מצרים, כפי שהיא מתוארת במקרא, אכן התרחשה במציאות?
האזנה נעימה,
יותם.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/21/gett-bible-exsodus/

אחרי שחגגנו את ליל הסדר, בילינו, טיילנו (ואכלנו המון…) כמעט ושכחנו לשאול את שאלת השאלות- "יציאת מצריים- היתה או לא היתה"?
טוב, לא ממש שכחנו :)
האם ניתן להתחקות אחרי מסלול יציאת מצרים והנדודים במדבר? או שמא מדובר באגדות עם, במיתוסים מומצאים וחסרי בסיס?
על מנת לנסות ולענות על שאלות אלו עלינו להבין למה התכוון המחבר המקראי, כיצד חקר המקרא מתייחס לכתובים ובאיזו תקופה היסטורית קרתה יציאת מצרים, אם בכלל? מי היה פרעה המוזכר בסיפור המקראי? ניתן לזהותו בוודאות? האם ישראל בכלל היו במצרים או שהמצרים הם שהיו בישראל? על מנת לנסות ולענות על השאלות הללו, אירחנו את פרופסור ישראל פינקלשטיין, כדי להשיב על השאלה המורכבת: האם יציאת מצרים, כפי שהיא מתוארת במקרא, אכן התרחשה במציאות?
האזנה נעימה,
יותם.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/21/doors-bible-exsodus/

הפעם לכבוד הפסח, נעסוק בחלק המוכר וההוליוודי בסיפור ההגדה, שהוא גם אירוע השיא של יציאת מצרים- קריעת ים סוף. שימו לב לתסריט הבא, אשר נראה כאילו לקוח מסרט הוליוודי (או הפוך...): המצרים סוגרים על ישראל, משה מניף את מטהו, הים נבקע לשניים, בני ישראל עוברים בחרבה והמצרים טובעים... לכאורה סיפור שכולנו מכירים, הרי כל שנה סביב שולחן הסדר אנו מדברים ביציאת מצרים ונס ים סוף. מכירים, לא? מסתבר שאנחנו ממש לא מכירים את הסיפור האמיתי! למעשה הטקסט רצוף בקשיים וחריקות, עריכה ופתירתם מובילה למסקנות מרחיקות לכת: האם במקור הים באמת נקרע? (ספוילר: לא!) מה קרה באמת על ים סוף? (ספוילר: משהו אחר לגמרי). מה באמת גרם לפרעה לרדוף אחר ישראל? האם אלוהים שלט באירועים או שהופתע והסתבך? האם הנס קרה בלילה או ביום? כיצד ידע משה להרגיע את העם ולמה אלוהים עדיין כעס עליו? מה היה האירוע המקורי שקרה בים סוף עליו סיפרו בזמנו בישראל ויהודה? איך הכהנים שינו את הסיפור ומה הקשר לרחב הזונה ול"בצאת ישראל ממצרים"?
בפרק מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, בין ביעור חמץ להגעלת כלים, לשיחה על ים סוף
לינק לטקסט המקראי: https://bit.ly/3O4HVxR
האזנה נעימה,
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/11/gett-bible-red-sea/

בכל חברה, גם בעולם העתיק כמו בימינו - ישנן קבוצות הנדחקות לשולייים האפלים שלה.
ריקים ופוחזים, מצורעים וזבים, הומוסקסואלים וטרנסקסואלים, זונות וקדשות נפלטו פיזית או אידאולוגית-הכרתית מן החברה הכללית בתקופת המקרא, והפכו לנטולי מעמד חברתי כלל, מקום בחברה שהוא נמוך אפילו מהמעמד הנמוך ביותר. הם היו למעשה נטולי כל סטטוס, בשולי החברה.
בפרק זה אני מארח את ד"ר נחום אברהם לשיחה אודות מחקרו הייחודי בנושא המרתק הזה, בניסיון לבדוק את מצבם החברתי-משפטי בחיי היום-יום של אותן קבוצות. נחשוף תבניות ותהליכים חברתיים וכן את המחשבות, הדעות והאמונות המסתתרות מאחורי האנשים הדחויים הללו.
מי הן אותן קבוצות ומי האנשים שמאחורי ההגדרות החברתיות הללו? איך בשיטות מחקר אנתרופולוגיות והשוואות טיפולוגיות לעמי המזרח הקרוב הקדום ניתן ליצור תמונה אודות אותם אנשים הזוכים לאזכורים לא נרחבים בטקסט המקראי עצמו? האם התיאור המקראי אודותם, ככל שקיים, הינו אמין? האם יש הבדל בין התיאור והיחס לאנשי השוליים כמו שביקשו סופרי המקרא לתארם, לבין מצבם בפועל, בעיני החברה שבקרבהּ חיו, מצד אחד, ובעיני עצמם, מצד אחר?
על כך ועוד בפרק שלפנינו
האזנה נעימה
יותם







https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/28/nicoletti-bible-side/

החלטנו להוסיף לכם מתנה נוספת לכבוד החג, רגע לפני שתפתחו את משלוחי המנות ותשתו עד דלא ידע, פרק נוסף המספר את הצדדים שלא הכרתם במגילת אסתר.
כולנו מכירים את סיפור המגילה. קל, לא? רק נדמה לכם שאתם מכירים את הסיפור. למגילה יש צדדים חידתיים, אפלים וסודות לא פתורים.
היה היה מלך, ולו אישה סרבנית שאת מקומה תפסה אישה נאה ויהודיה בשם אסתר ולה דוד אמביציוזי בשם מרדכי. היה גם את המן- הוא היה רשע. הרשע ניסה להשמיד את כל היהודים אך מזימתו סוכלה ע"י אסתר היפה. הרשע נתלה ודודה של המלכה זכה בהדר ותפארת על סוס לבן...
לכאורה מדובר בסיפור אגדת וולט דיסני קלאסית, פשוט וברור. אבל, מסתבר, כמו בדרך כלל ב"עושים תנ"ך", שהסיפור אינו פשוט כפי שהוא נראה במבט ראשון. בפרק זה אני מארח את ד"ר חיים חיון מהחוג למקרא ותרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים, ובו נדבר על הסודות, הדמויות המיסתוריות, המסכות וננסה להאיר את הצדדים האפלים של המגילה.
האזנה נעימה,
יותם.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/16/nicoletti-bible-esther/

החלטנו לצ'פר אתכם במשלוח מנות מיוחד לחג הפורים. חג שכולו מסיבה אחת גדולה. אז רגע לפני שאתם עולים על תחפושת (או לאדוקים שבכם, תוך כדי) אתם מוזמנים להאזין לפרק שכולו עד דלא ידע! ננסה להבין האם סיפור מגילת אסתר היה אמיתי? האם היה גרעין היסטורי מאחורי האירועים המתוארים במגילה? האם מאחורי הדמויות האגדתיות כמו מרדכי, המן, אסתר ואחשוורוש מסתתרות דמויות היסטוריות נשכחות? מה מקורו של החג הנשען על מגילה כל-כך לא תיאולוגית שאפילו שם האל המפורש אינו נזכר בה? בפרק מחופש במיוחד זה אירחתי את חוקר המקרא שחר ענבר כדי לברר שאלות חשובות אילו ושאלות נוספות סביב המגילה וחג הפורים.
האזנה נעימה,
יותם.



https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/14/panda-bible-disney/

גדעון, השופט האמצעי בספר שופטים נקרא לדגל על מנת להושיע את ישראל באחת התקופות הקשות בתולדות העם מיד מדיין, עמלק ובני קדם. אבל, גדעון, כמעט תמיד - מגלה יכולת על מדהימה, לגעת-לא לגעת. הוא איש הכמעט. בפרק זה מתארח חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה על השופט הגדול שהעז להתלונן כנגד אלוהים, לסרב לשליחות שהוטלה עליו, להתחרט ולחזור בו שוב ושוב, ולנצח בגדול.
אבל האם הסיפור הוא כפשוטו? האם מסתתר לנו בסיפור הגדול סיפור קטן נוסף, שבקריאה ביקורתית ייתכן והוא זה שמניע את העלילה בכלל ואת גדעון בפרט? למה מכונה גדעון בשם ירובעל? למה מלאך אלוהים כועס על גדעון? איך קשור אביו של גדעון, יואש לעלילה? כל זאת ועוד בפרק זה.

האזנה נעימה,
יותם.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/07/ferring-bible-gideon/

פרק מיוחד בהשתתפות טיטאני הארכיאולוגיה של ארץ ישראל.
"כיבוש הארץ" - נושא לכאורה לא מסובך, אך כשפונים לארכיאולוגיה ולהוכחות מהשטח - הדברים לא כל כך פשוטים.
האם, מתי ועל ידי מי נכבשה ארץ ישראל? מה בין הממצאים בשטח למסורת המספרת על כיבוש סוחף ומהיר של שבטים אשר החריבו תרבות מקומית מפותחת, והתיישבו על חורבותיה.
מה אומרים הממצאים על חורבן חצור ומגידו? מי החריב אותן?
כיצד צמח ישראל הקדום? איך ארכיאולוגים מגיעים למסקנות למרות ממצא דל יחסית בשטח?
על כל אלה ועוד בפרק זה בו מתארחים שני הענקים: פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אמנון בן תור מהאוניברסיטה העברית.
ולא, אל תשאלו אותם לגבי האסכולה הירושלמית או זאת התל אביבית.
האזנה נעימה,
יותם.



https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/21/doors-bible-debate/

בשנת 1947, במערה מס 1 בקומראן, נמצאו 7 מגילות, ביניהן מגילה אחת ייחודיות - מגילת 'פשר חבקוק'. המגילה הנדירה הזאת, שזה לה העותק היחיד, מתווכת לנו את ספר חבקוק מנקודת השקפה ייחודית, בפירוש רחב ומקיף השונה מפרשנות המקרא של ימינו. המגילה שופכת אור על חיי קהילת המתיישבים בקומראן, באזור ים המלח. בפרק זה נארח את פרופ' נועם מזרחי מהאונ' העברית בירושלים לשיחה על המגילה המיוחדת אשר נותנת לנו הצצה חד פעמית לפרשנות של אנשי קומראן לספר חבקוק. כיצד האלים משדרים לנו, בני האנוש מידע וסודות לפי תפיסתם של אנשי העולם העתיק? מה מתחבא בין הפסוקים מעבר לרובד הגלוי בסיפור המקראי, לתפיסתו של מחבר הפשר? האם חבקוק מבין את הנבואות המתקבלות לידיו? מי הוא מורה הצדק המסתורי?
מגילת פשר חבקוק- הצצה נדירה לתפיסות העולם שרווחו בקרב קבוצות שחיו באזורנו, מאות שנים לאחר כתיבת הטקסט של ספר חבקוק עצמו.
האזנה נעימה,
יותם.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/07/8200-bible-habkuk2/

אי שם בסוף התנ"ך במדור "שונות" אם תרצו, נמצא ספר תרי עשר. הספר כולל שנים־עשר ספרי נבואה קצרים שקובצו לספר אחד ובניהם גם גיבור הפרק שלנו היום - חבקוק. כן- כהרגלנו בקודש, בעושים תנ"ך אנו מפנים זרקור ונותנים מקום של כבוד גם לגיבורים הנשכחים של המקרא, גם אם הם כוללים שלושה פרקים בלבד... בפרק זה בו מתארח פרופ' נועם מזרחי מהאונ' העברית בירושלים, נדבר על נבואה בכלל ועל חבקוק בפרט: מהי הנבואה מיהו נביא ומה תפקידו? על איזה רקע חברתי ותיאולוגי פעל חבקוק בימי הבית הראשון? מי היה חבקוק ומה טיב יצירתו? על מה ועל מי מספר הספר הקצר הזה? איך קשורים הכשדים לעניין? מדוע אנשי קומראן, בימי הבית השני, חיבבו את ספר חבקוק? והכי חשוב- מה פשרו
האזנה נעימה
יותם

לאחר לא מעט בקשות מכם המאזינים, החלטנו, יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר, להציץ לעולמו הלא פשוט של איוב. בספר איוב יש מעט תוכן סיפורי והרבה שירת חכמה פילוסופית. האם יש צדק בעולם? למה צדיק ורע לו? למה טוב לרשע? מה מקור החוכמה? האם אפשר להעמיד למשפט את אלוהים? שאלות פילוסופיות רבות כל כך. וגם שאלות ארציות יותר עולות מהטקסט: למה ספר איוב כל כך שונה משאר הספרים? מי הוא באמת 'השטן'? האם איוב יקלל את אלוהים? יבין אותו? יחתור תחתיו? ומה יעשה אלוהים בתגובה? מי צודק? מה זה בכלל צדק?

האזנה נעימה,
יותם.



https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/10/panda-osimtanach-eyov/

הסיפור של דוד ובת שבע הוא אחד הסיפורים המוכרים בתנ"ך ונחשב נקודת המפנה הגדולה בחיי דוד המלך ובספר שמואל. הסיפור הזה, פתלתל, מלא פערים ולאחר קריאתו אנו נותרים עם יותר שאלות מאשר תשובות. המחבר המקראי מצייר לנו מעין סיפור אינטראקטיבי-טלויזיוני שאפשר להבין בכמה צורות והכל כאן, בתנ"ך! קריאה צמודה של העלילה על פי תורת הפערים בספרות, המתמקדת בקורא ובתגובתו לטקסט, מגלה לנו סיפור שונה לחלוטין. האם בת שבע פיתתה את דוד? האם אוריה הבין כי דוד שולח אותו אל מותו? כיצד בחר יואב להגיב? האם דוד חטא או לא? מי יודע? מה באמת אומר משל כבשת הרש וכיצד התמודדו איתו חז"ל? האם גם שם מתחבאים פערים חשובים?
בפרק זה מתארח חוקר המקרא שחר ענבר ואיתו נצלול לסיפור הרב משמעי של דוד ובת שבע, מלאכת מחשבת של סופר מקראי שידע בדיוק מה לכתוב ומה להשמיט, מה להוסיף ומה לגרוע, ואיך לתת לשני קוראים שקוראים את אותו הטקסט להגיע למסקנות הפוכות לחלוטין.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/27/excelence-osimtanach-david-batsheba/

בתוכנית אנחנו מתעסקים, מטבע הדברים, במקרא ובכתבי הקודש היהודיים, גם כאלה שלא נכנסו לקודקס המקודש. אנו נוגעים גם בטקסטים הקרובים לתנ"ך מבחינת זמן ומבחינת התוכן- כמו תרגומי התנ"ך למניהם, עדי נוסח אחרים, מגילות מדבר יהודה, ספרים חיצוניים, ספרות, מדרשי חז"ל ועוד.
אבל, פעמים רבות אנחנו שוכחים שבמקביל לטקסטים המקודשים לנו, היהודים, יש עוד כתבי קודש שנולדו באזור שלנו. אחד מכתבי הקודש הללו, המקובל על ידי מאמינים רבים ברחבי העולם כיום הינו הקוראן. אבל מה לקוראן ול'עושים תנ"ך' בוודאי תשאלו? ובכן אולי תופתעו לגלות כי בקוראן נמצאים רבים מ"כוכבי' התנ"ך שלנו – אברהים הלא הוא אברהם, דאוד הלא הוא דוד וגם גיבור הפרק שלנו היום, משה הלא הוא הנביא מוסא.
מהו הקוראן? היכן הוא נולד ועל איזה רקע חברתי-תיאולוגי? מה הקוראן יודע לספר על משה רבנו? איך הקוראן מציג את גדול הנביאים ומדוע הוא מוצג כך? האם יש שוני בין הדמויות ומה אפשר ללמוד מהשוני הזה ככל שהוא קיים? – על כך ועוד בפרק חוצה דתות זה של עושים תנ"ך בו מתארחת ד"ר בת שבע גרסיאל, חוקרת אסלאם מאוניברסיטת בר אילן העוסקת בקשר שבין מקרא, מדרש וקוראן, לעיון אינטרטקסטואלי בחומרי סיפור משותפים.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/13/rd-osimtanach-navi-musa/

סיפור מחלוקת קורח ועדתו נראה על פניו כסיפור פשוט יחסית. אבל, כשקוראים את הטקסט במשקפיים של ביקורת המקרא, עולה כי בסיפור קורח קיימים שברים וקיטועים שלא מסתדרים עם רצף העלילה. מהו הרצף הנכון? למה המחבר המקראי בחר להציג את קורח בצורה הזאת?
בפרק זה יחד עם ד"ר אבי דנטלסקי, ננסה ליצור חיבור לרבדים הנוספים שמעבר לפשט המקרא - מי נגד מי? מאיפה הגיעו קורח ועדתו ? כמה עשיר הוא היה באמת? מתי בכלל כל האירועים הללו התרחשו? ומדוע?

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/29/rd-osimtanach-korach/

ספר שופטים רווי בסיפורי גבורה, מוצלחים יותר או פחות. הפעם, בחרנו לעסוק בג'יימס בונד של ספר שופטים.
המחבר המקראי בחר לתאר את סיפורו של אהוד בן גרא בצורה מתומצתת ביותר אך מושלמת. למעשה, דרכו של המרגל לניצחון עוצבה בדרך מתוחכמת כל כך עד שגדולי המרגלים (וגם התסריטאים) בעולם המודרני יכולים ללמוד ממנה.
הסיפור המקראי מרתק, מלא עקיצות פנימיות ומסתיים בשמונים שנה של שקט- וכל זאת בזכות אנטי-גיבור שהיה בכלל בעל מום. כיצד הוא עשה זאת? מה היא עיר התמרים? מיהי קואליציית השנואים אשר ירשה אותה? אילו רמזים פנימיים מכניס הסופר הגאון לעלילה, פרטים שהם קריצה למביני עניין? מה היא ההפתעה שמופיעה בכלל בסוף ספר שופטים ומתקשרת אל הנושא? וכיצד רות המואביה קשורה לסיפור? כל התשובות בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.

האזנה נעימה,
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/15/telofan-osimtanach-ehud-ben-gera/

בהמשך לפרק הקודם, בו יצאנו לסיור וירטואלי באזורי הספר החמים של הארץ, נמשיך בפרק זה לעסוק בהיסטוריה הסוערת של האזור הצחיח של ארצנו - מדבריות הדרום.
כידוע, אנחנו, תושבי ארץ כנען מוקפים באזורים צחיחים בעלי אקלים חם למדי. אם נצליח להבין טוב יותר את שטחי המדבר הנוכחים כל כך באזורנו - נוכל להעמיק ולהבין טוב יותר את הסביבה ואת האירועים שהתרחשו במרחב ככלל. הכרה של השטחים הצחיחים תסייע לנו גם להבין את הסיפור המקראי בצורה רחבה ומקיפה יותר. מה הקשר בין מסעות הכיבוש של האימפריה האשורית לסחר ערבי וכיצד הדבר השפיע על גבולות ישראל ויהודה? מה בין האימפריות לנחושת ולתושבי הארץ הנושבת? איך אפשר להבין תהליכים צבאיים ומדיניים שעברו על האזור, דרך השפעתם על אזורי הספר המדבריים? על כל השאלות הללו ועוד, בפרק זה, בו מתארח פרופסור ישראל פינקלשטיין המפרט את חשיבות הבנת שטחי המדבר על נתוניו האקולוגיים והכלכליים להבנת הסיפור המקראי.

האזנה נעימה,
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/01/telofan-osimtanach-midbariyot-p2/

בפרק זה נעסוק במדבר, לא, לא בספר "במדבר" אלא במדבריות הארץ עצמן, מדבריות הדרום. כידוע, אנחנו, תושבי ארץ כנען מוקפים באזורים צחיחים בעלי אקלים חם למדי. אם נצליח להבין טוב יותר את שטחי המדבר הנוכחים כל כך באזורנו- נוכל להעמיק ולהבין טוב יותר את הסביבה והאירועים שהתרחשו במרחב. הכרה של השטחים הצחיחים תסייע לנו גם להבין את הסיפור המקראי בצורה רחבה ומקיפה יותר. מה היא "ארץ ישראל" של ימי קדם? היכן הייתה ממוקמת ממלכת יהודה? מה היו גבולותיה? מה הקשר בין ריכוזי הנחושת במדבר למסחר ערבי ולאי קפריסין? על כל השאלות הללו ועוד, בפרק זה, בו מתארח פרופסור ישראל פינקלשטיין המפרט את חשיבות הבנת שטחי המדבר על נתוניו האקולוגיים והכלכליים להבנת הסיפור המקראי.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/18/landau-osimtanach-midbariyot/

בשנת 1997 פרסם העיתונאי מייקל דרוזנין את ספרו "הצופן התנ"כי" שהפך עד מהרה לרב מכר עולמי. בספר נטען כי התורה מלאה בצפנים נסתרים המוחבאים בצורה של דילוגי אותיות וביכולתם לחזות את העתיד. רעיון הצופן התנ"כי מועלה לא פעם על מנת לאשש את הטענה כי התנ"ך נכתב בהשראה אלוהית, אם כי דרוזנין עצמו ייחס את ההצפנה לחוצנים בעלי יכולת טכנולוגית מתקדמת. לכאורה- פסאודו מדע, רעיון שאנו ב"עושים תנ"ך היינו פוסלים על הסף כיוון שלכאורה הרעיון אינו עומד באמות המידה המדעיות המקובלות.
האמנם? מסתבר כי כבר בשנת 1994 פרסמו 3 מדענים ישראליים מאמר מדעי בכתב העת Statistical Science שעליו נסמך ספרו רב המכר של דרוזנין.
בשעתו אפילו חתן פרס נובל, המתמטיקאי ישראל אומן, תמך במאמר וקיבל את תוצאותיו.
האם אכן יש דברים בגו? האם באמת יש צפנים מוסתרים בתנ"ך? האם המאמר עומד באמות המידה המדעיות? מה היו הכשלים במאמר ומה התגובות של מתמטיקאים עמיתים למסקנות שעלו ממנו? ספוילר - אפילו פרופ' אומן חזר בו לבסוף מתמיכתו במסקנות המאמר. אבל...אולי בכל זאת יש בתורה מימד נסתר? ד"ר אבי דנטלסקי מתארח באולפן וצולל יחד איתי אל עומקם של הכתובים.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/04/jamesrichardson-osimtanach-otiyot/

בפרק שעבר דיברנו על הסיפור החריג שבו ניתנת לאברהם אבינו הבשורה המשמחת על לידת יצחק על ידי המלאכים אשר ביקרו אותו. שוחחנו גם על הקשר בין הסיפור הזה לבין "סיפורי בשורה" דומים מספרות קדומה בעולם העתיק. בפרק הזה נצלול, ביחד עם חוקר המקרא שחר ענבר, לסיפור הבשורה בעיניים מקראיות: איך המחבר המקראי התמודד עם האירועים שבמהלכם האל ופמלייתו מתארחים אצל אדם קשיש ואשתו הסקפטית? איך הוא תפס את הסיפור שלדעתו הוציאו את גיבורי המקרא לא כל כך טוב? ואיך, בסופו של יום, בחר המחבר המקראי לתקן את דמותם ובכך את הסיפור כולו.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/13/kidiwatch-osimtanach-issac-p2/

מי לא מכיר את המדרש על שמו של יצחק שנולד מהשורש צ.ח.ק. אבל האם זה הוא הפירוש האמיתי של שמו? המחברים המקראיים לא מרחיבים על יצחק בהשוואה לשאר האבות, למרות שגם הוא נחשב לאבי האומה. האם מדובר בדמות ספרותית שנועדה לגשר בין סיפורים אחרים? או שיצחק משמש כדמות חשובה בפני עצמה , דמות בעלת השראה בסיפור התנ"ך? מה הקשר בין יצחק "שלנו" לאקהת הכנעני ולאוריון היווני? בפרק זה נשוחח עם חוקר המקרא שחר ענבר על יצחק אבינו.

האזנה נעימה,
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/30/panda-osimtanach-isaac/

בעולם העתיק, אפילו בתרבויות שנסמכו על מקווי המים הגדולים לצרכי מסחר ודייג, הים נתפס כמקום מסוכן, מפחיד ולא צפוי. הים, כמו שאר כוחות הטבע-רעידת אדמה, הרי געש ואפילו מחזור הגשם בטבע- היה כוח מסתורי ולא מובן לאנשי העולם העתיק. בניגוד לנוף הפתוח, האדם לא רואה למעמקי הים, האור אינו חודר יותר ממספר מטרים בודדים, הוא חשוך, יש שם יצורים מפחידים שמגיעים ממעמקיו האין סופיים...ברר... באמת מעט מפחיד, לא? המקום שאליו אנו הולכים היום לנפוש או להשתובב עם כל המשפחה בימי הקיץ החמים היה מקור בלתי נדלה לאמונות אגדות, סיפורים ויצורים מופלאים - ובניהם "ים" עצמו המופיע גם במקרא שלנו, למרות היות התנ"ך טקסט מאוד יבשתי במהותו. על ים בתנ"ך ובעולם הקדום - בפרק קיצי זה בו מתארחת ד"ר יעל אברהמי ממכללת אורנים.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/16/kidiwatch-osimtanach-sea/

לפני חורבנה עמדה ירושלים בשיא גודלה עד אותם ימים. לאחר החורבן העיר הצטמקה, כמעט וננטשה. אבל אז, אולי במפתיע, העיר החלה לגדול בקצב מהיר, עד לשיא שהגיע בתקופת ההלניסטית. אילו שרידים באתר הארכיולוגי של חניון גבעתי יכולים אולי לשפוך אור על ירושלים שלאחר החורבן? האם העיר ננטשה ומה זה מעיד על ההצעה שהתל ההיסטורי של העיר היה דוקא בהר הבית? מדוע לאחר החורבן החלה העיר לצמוח מחדש עד לשיא בימי החשמונאים?
הפרק האחרון בסדרת הפרקים של עושים תנ"ך בהם סקרנו יחד עם פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת ת"א את ההיסטוריה הסוערת והמרתקת של ירושלים, מימי תקופת הברונזה ב-1400 לפנה"ס דרך ימי ממלכת יהודה ועד השגשוג של ימי החשמונאים סביב שנת 100 לפנה"ס.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/02/soham-osimtanach-jerusalem/

כל יהודי יודע שתשעה באב הוא יום צום בו אנו מתענים לזכר חורבן שני בתי המקדש ואסונות נוספים שאירעו באותו יום: מטיבי לכת יציינו גם שבתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וכן אסונות נוספים.
אבל מה קרה באמת בתשעה באב? האם המקדש נחרב ביום זה? אם לא, מדוע דווקא תשעה באב הוא התאריך הנבחר?
בפרק מתארח חוקר המקרא שחר ענבר כדי לעשות סדר באירועים שקרו בתאריך שאותו חז"ל הגדירו כיום העצוב ביותר בלוח השנה היהודי.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/14/landoor-osimtanach-tesha-beav/

ירושלים, בפועל, היא לא עיר של זהב וגם לא של ברזל, או נחושת או כל משאב חיוני אחר. היא לא קרובה לאף נמל, היא לא נוחה לגידולים חקלאים ולא יושבת על ציר אסטרטגי שגורם לה להיות חשובה. בגדול? אם נביט על ירושלים במבט מפוכח - היא לא הייתה בכלל אמורה להפוך לעיר הכי גדולה ומשגשגת במרחב שלנו. אז מה בכל זאת הפך את ירושלים לכל כך גדולה וחשובה ומתי זה קרה? מדוע זה קרה? כיצד גילו זאת?
פרק נוסף בסדרה יחד עם פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת ת"א הסוקרת את ההיסטוריה הסוערת והמרתקת של ירושלים, מימי תקופת הברונזה ב-1400 לפנה"ס דרך ימי ממלכת יהודה, נמשיך בחורבן ב 586 לפנה"ס ומה שקרה לאחריו, עד השגשוג של ימי החשמונאים סביב שנת 100 לפנה"ס

האזנה נעימה,
יותם


https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/05/4door-tanach-jerusalem-3/

חז"ל ציינו כי לירושלים 70 שמות אבל השאלות סביב ראשיתה של העיר רבות יותר משמותיה. הממצאים הארכיולוגים בשטח לעיתים מתעתעים ולפעמים מביאים חוקרים שונים אף למסקנות מנוגדות. כיצד התכתבות דיפלומטית מימי קדם מעידה על אופייה של העיר ירושלים במאה ה-10 לפנה"ס? האם ייתכן כי סיפור כיבוש ירושלים המסופר במקרא, הוא בכלל סיפור אתיולוגי? האם התיאור הגאוגרפי של ירושלים בתנ"ך תואם לממצא בשטח?
בפרקים הקרובים של של עושים תנ"ך נסקור יחד עם פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת ת"א את ההיסטוריה הסוערת והמרתקת של ירושלים, מימי תקופת הברונזה ב-1400 לפנה"ס דרך ימי ממלכת יהודה, נמשיך בחורבן ב 586 לפנה"ס ומה שקרה לאחריו, עד השגשוג של ימי החשמונאים סביב שנת 100 לפנה"ס.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/23/yangodeli-osimtanach-jerusalem-p2/

ירושלים. צור קיימנו וערש תרבות המערב, לא נגזים אם נאמר כי היא בין הערים החשובות בעולם. אין ספור מחקרים מקיפים את העיר ולא מפליא כי חלק גדול מהם מתמקד בירושלים של תקופת המקרא. בפרקים הקרובים של של עושים תנ"ך נסקור את ההיסטוריה הסוערת והמרתקת של ירושלים, מימי תקופת הברונזה ב-1400 לפנה"ס דרך ימי ממלכת יהודה, נמשיך בחורבן ב 586 לפנה"ס ומה שקרה לאחריו, עד השגשוג של ימי החשמונאים סביב שנת 100 לפנה"ס.
בפרק הראשון בסדרה בה נארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין למסע היסטורי בירושלים הקדומה ננסה לענות על כמה וכמה שאלות מעניינות: מתי דוד ושלמה שלטו בירושלים? מדוע הגדרות התקופה שנויות במחלוקת? מהי הדעה הרווחת כיום בעולם המחקר אודות ירושלים של דוד ושלמה ומהי טענת הנגד?
קבלו את המלכה מבין הערים - ירושלים.

קרדיט תמונה: מאת Jean Housen - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=11775966



https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/21/yangodeli-osimtanach-jerusalem-bronze/

הגר וישמעאל הן כנראה דמויות המשנה שהכי מגיע להן פרק בעושים תנ"ך. (האמנם דמויות משנה?) היא, שפחתו של אברהם אבי האומות, והוא בנו הבכור. למרות שכנראה כמעט כל אדם בעולם מכיר את הסיפור המקראי על גירוש הגר וישמעאל, מעטים יודעים את הפרטים הנכונים לעומק. בן כמה היה ישמעאל בגירוש? מדוע ישנם שני סיפורים המספרים את גירוש הגר וישמעאל? עד כמה נכונה המסורת הגורסת כי הערבים הם באמת הוא צאצאיו של ישמעאל?
אודות שאלות אלה ואחרות סביב דמותם של הגר וישמעאל - חוקר המקרא, שחר ענבר.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/07/panda-osimtanach-hagar-yishmael/

בפרק משותף עם הפודקאסט "כשבגרוש היה חור" של רועי גרון, צללנו עם ד"ר בועז סתוי לכלכלת המזרח הקדום וניסינו להבין מה עומד מאחורי החוקים הכלכליים שהתקיימו באזורנו לפני אלפי שנים, ומה מהם שרד עד ימינו? על איזה רקע חברתי נוצרו חוקים אלו? האם הם באמת היו החוק בפועל? והאם היתה היתכנות מעשית לתפיסות סוציאליות מתקדמות כמו שנת שמיטה במזרח הקדום?

האזנה נעימה,
יותם ורועי.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/23/seker-osimtanach-kalkala/

אין ספק, וכבר דיברנו על כך בעבר שאחת הדמויות הכי חשובות בתנ"ך היא דוד המלך. כמו בכל סיפור טוב, הדמויות, בטח הדמות הראשית, זקוקה לאקספוזיציה, כלומר, סיפור מקדים אשר מוביל את הקורא למקום אליו רוצה הטקסט לקחת אותו.
אך, למרבה הפליאה, במקרא אין כמעט אזכור לסיפור לידתו של המלך של ישראל, האדם שמזרעו יבוא משיח הגאולה. מדוע אין אזכור במקרא לסיפור לידתו של דוד בדומה לדמויות מופת אחרות? כיצד קשורה מגילת רות לעניין ומה היא באה לפתור ואיך כל זה קשור בכלל לשבועות? על כך ועוד בפרק לבן ומלא חלב זה בו מתארחת ד"ר יעל אברהמי ממכללת אורנים.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/10/liorshapira-osimtanach-ruth/