הרב שג"ר: גמרא - קידושין פרק ראשון - שיעורים מישיבת שיח יצחק

עיון במחלוקת רמב"ן וריטב"א. שאלת הלשון בקידושין: האם צריך לקדש בגוף שני – הרי את מקודשת, או שמספיק לפנות אל גוף שלישי? האם שם האישה חשוב? ומה מהות הקידושין כשהאב מקבל עבור בתו?

השוואה בין הבבלי לירושלמי. האם נתינה מחייבת העברת בעלות? האם שטר קידושין דומה יותר לשטר גט או לשטר קנייני? עיון בקצות החושן.

הבחנת הגמרא בין בוגרת לשאינה בוגרת. מחלוקת רמב"ן וריטב"א האם יש צורך שבקידושין וגירושין תהיה פניה לאישה. האם כאשר נותן לאביה את הקידושין יש לכתוב בשטר 'בתך מקודשת', או 'מקודשת לי'?

מדוע בוחר הרמב"ם לפתוח בתיאור המצב לפני מתן תורה? מדוע לשיטת הרמב"ם איסור יחסי אישות בלא חופה וקידושין חמור יותר מאיסור מפתה ואונס? וכיצד זה מעיד על האחדות שבין מורה נבוכים ומשנה תורה? מדוע לפי הרמב"ם ביאה על ישראלית בלא קידושין חמורה מנישואין לגויה? על הקדשה כאנטיתזה לתכלית הקידושין.

עיון במקרא ובדרושי חז"ל. האם האיסור הוא על זנות מקצועית או שמא על פנוי הבא על פנויה?האם קיים טאבו מוחלט באיסור פנוי הבא על פנויה?

עיון בסוגית 'אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות' כפתח ליחס לנישואים אזרחיים. האם מספיק שאדם יהיה מעוניין שזוגתו תהיה אשתו, או שמא ישנה חובה לקיים הברית כדת משה וישראל?

האם ניתן להתנות תנאים בביאה? המשך עיון בסוגיה.

האם זוג שגילה פסול בקידושיו צריך לקדש מחדש, או שמא ניתן לסמוך על קידושין ראשונים? אדם שהתנה שאשתו לא נדרנית – האם יבטל הנישואים ויעשה בעילתו זנות, או יקיים הנישואין ויבטל כתובתה?

האם קידושי ביאה חלים בתחילת מעשה או בסופו, ומדוע שאלה זו נשאלת דווקא בשלב זה? האם ביאת אירוסין היא גם ביאת נישואין?האם צריך כוונה בביאה לשם נישואין?עיון בשיטות הרמב"ם, הר"ן והקהילות יעקב.

לשון המקרא היא השפה הנורמטיבית, המילון של השפה. האם דברים שבלב הם בעלי משמעות כלפי מעשה הקידושין? עיון בחזו"א, רשב"א, ר"ן והברכת שמואל.

הקדמה להבנת מושג ה'לשון' – על היחס בין לשון עצמית ללשון הסכמית, על הפער בין שפה נורמטיבית לבין שפה מדוברת, שפת האקדמיה ללשון כמשל ושפת היום יום.הלשון הנורמטיבית של היהודי היא לשון התנ"ך. אך כיצד אנו מפרשים את כוונת הדובר – מתוך השפה הנורמטיבית או השפה המדוברת? ומה המקום של הלשון הספרותית?

עיון במפרשי המשנה בשאלת האמירה המפורשת. דיון קבוצתי במחלוקת ר' יהודה ור' יוסי – האם ניתן להפריש תרומות ומעשרות במחשבה בלבד.על הטוטאליות של הקדושה. על ההבדל בין גמר לבו להרהר בנדרים ובתפילה, ומשמעות הכוונה.

האם מי שגמר בלבו צריך גם להוציא בשפתיו?מבטא שפתיים כפעולה מאגית – דיבור היוצר מציאות, הפיכה של דבר ממותר לאסור.

עיון בגרסאות הגמרא בראשונים ובמחקר, ובהבדלים ביניהם – האם צריך דיבור מפורש?ומי סובר שלא הוויין ידיים – אביי או רבא?

על פונקציית הדיבור בנדרים ונזיר, השונה מפונקציית הדיבור בקידושין ובגיטין. סתירות בדברי שמואל מהגמרא בקידושין ובגיטין על נזיר העובר לפניו; השוואה בין נדרים לנזיר, ללשונות גיטין וקידושין. ידיים מוכיחות וידיים שאינן מוכיחות לפי הרמב"ן והרשב"א.

קריאה צמודה בפשט הגמרא על פי פירוש הריטב"א – האם דין חיישינן מדרבנן או מדאורייתא.

האם ארווח לה זימנא פוטרת את בעיית הריבית או ההלוואה? שיטת רשב"א רש"י ורי"ף – נתינת ממון מופשטת כמחוללת קידושין.

האם מספיקה הנאת האשה כדי לקדש? ומדוע פסק הרמב"ם כנגד שיטת הגמרא וכנגד שיטת רבותיו? עיון בפירוש האור שמח והגרי"ז.

עיון בשיטת רש"י על דברי אביי בנוגע למקדש במלווה, ובמחלוקת הרשב"א עליו. מחלוקת רש"י ותוספות בכתובות על מקדש במלווה. על קידושין בהלוואה, בהרווחת הזמן או בשכר הטרחה. ומה עושים עם תלמיד ש"לא אוהב לעסוק בענייני כסף".

האם ניתן לקדש במלווה או בהנאת המלווה? האם אפשר לקדש בדמי אשראי? בהנאת ריבית? באגרות חוב בבורסה?

האם פרצודורות ספקולטיביות יכולות להחליף את תפקיד הקניין? עיון ברמב"ם, רשב"א, ברכת שמואל, אבני מילואים וקצות החושן.

אין האישה נקנית במתנה על מנת להחזיר, שמא יקדשו בחליפין. סיכום שאלות הראשונים. אישה לא מוכנה להקנות עצמה בפחות משווה פרוטה. אך מה אם האישה מוכנה? ואם החליפין גדול מפרוטה?

מדוע קניין חליפין לא נזכר בפירוט המשנה? מדוע אישה לא מתקדשת בחליפין ומה המקור לדין זה? בירור היסטורי של פונקצית הכסף.

דקדוק בלשון הגמרא בקידושין וכתובות על הלימוד של קניין כסף מהפסוקים. האם האבא מחוייב לזון את בתו, ומה ההשלכה הקניינית של חובה זו? האם האבא מקבל את הכסף עבור בתו?

מה המשמעות של סדר המשניות ומדוע פותחים בקניין. דיון פורמליסטי המסתמך על המחקר האקדמי. על המשפחה כמצילה מן החטא, והקדושה, הברית והנחלה כמענה לטומאה, זנות ופיזור.

קריאה בפסוקי המקרא העוסקים בקידושין, בתורה ובנביאים. מדוע התורה מגדירה את המאורסת כאשת איש. הבנת מושג הקניין כפי שמשתקף במקרא כביטוי לברית ואינטימיות.