מתחברים - הפודקאסט של שחר בן-פורת

כולנו מרגישים תקועים, כאשר דברים שאנו רוצים שיקרו לא קורים. יש סיבות שונות למצב הזה, והפרק הזה מוקדש לאחת הסיבות העיקריות: העובדה שעלינו לאבד משהו כדי להצליח להגשים את עצמנו. בין אם מדובר באמונה, תפיסה, הרגשה, רצון/חלום, אנשים ו/או מקום בחיים, יש משהו שרק אם נסכים לאבד אותו, נוכל להגשים את עצמנו. מוכנים להשתנות? אם כן, הקשיבו לפרק הזה.   עוד תכנים מהעולם של שחר בן-פורת נמצאים באתר טוהר (רשמו טוהר בגוגל או www.tohar.co.il)

ההתפתחות שלנו נעה בשני צירים - האחד הוא ציר הריפוי, בו אנו מתמקדים במה שיש לרפא בנפש שלנו; והשני הוא ציר החיזוק, בו אנו מתמקדים במה שיש לחזק באישיות שלנו. כלומר, באיכויות, ביכולות ובכשרונות שמהווים אותנו. הפרק הזה מוקדש לציר החיזוק. אני מדבר בו על הסיבה שזה כל כך חשוב לזהות את היש, מסביר מדוע זה קשה לביצוע לפעמים, מתייחס לסוגיה של השוואות, ומזכיר דברים שיכולים לעזור למי שרוצה לראות את היש וליהנות ממנו. עוד תכנים מהעולם של שחר בן-פורת נמצאים באתר טוהר (רשמו טוהר בגוגל או www.tohar.co.il)

אחת הדרכים הרוחניות הידועות מלמדת את ההולכים בה להתבונן בקיים ולא להזדהות איתו. על פניו זה נשמע מצוין, במיוחד לאור הקשיים והבעיות איתם אנו מתמודדים בחיים שלנו. בפועל, הניסיון לשמור על חוסר הזדהות יכול להעמיק את הקושי וליצור בעיות חדשות. מנגד, אם לומדים הזדהות מודעת, נפתח בפנינו פתח לשינוי ממשי. על המתנה שבהזדהות והבעיה שבהתבוננות, אני מדבר בפרק זה.   עוד תכנים מהעולם של שחר בן-פורת נמצאים באתר טוהר (רשמו טוהר בגוגל או www.tohar.co.il)

בפרק הקודם דיברתי על השתקפויות באופן כללי. הפעם אני צולל לעומק הנושא בעזרת הפוליטיקה - מה אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו כאשר אנו מסתכלים על הפוליטיקאים כהשתקפות שלנו? מדוע כדאי לעשות זאת? למה כדאי לשים לב בדרך? ואיך זה משפיע על הקארמה שלנו? אני מסביר את כל זה ועוד בפרק. רוצים עוד ממני? היכנסו ל-www.tohar.co.il.

אחד היסודות בדרך הרוחנית שאני עושה הוא העיקרון האומר "דומה מושך דומה". כלומר, מה שמתרחש בחיים שלי הוא השתקפות שלי - ואני מתכוון לכל דבר בחיים שלי.   זה עשויה להישמע פשטני, וזה לרוב מעורר התנגדות - "לא הכל הוא השתקפות" - אבל כאשר מעמיקים לתוך הנושא מבינים, אט אט, את המורכבות שלו ואת החשיבות שלו. זה בדיוק מה שקורה בפרק הזה - 30 דקות על החיים כהשתקפות, על האתגרים שביישום העיקרון הזה ועל התועלת.   רוצים עוד ממני? היכנסו ל-www.tohar.co.il.

הניסיון להיות הכי טובים במה שאנחנו עושים, להיראות הכי טוב ושהסביבה שלנו תהיה הכי טובה שיש - להיות פרפקט, בקיצור - גובה מאיתנו מחיר כבד. זה מתיש, לא מאפשר לנו ליהנות מהחיים, ואנו סובלים ממאמץ, חרדות, ביקורת ואשמה שאין סיבה לחיות איתם. כן, אפשר לחיות אחרת. בפרק הזה של הפודקאסט אני מדבר על ההתנהגות הזו, על מה שגורם לנו לחיות כך, ומה אנו צריכים לעשות ולשנות כדי לחיות אחרת. אולי לא יצא לי פרק מושלם, אבל אני די בטוח שיש בו כמה דברי חוכמה.

הפרק הזה פונה לגברים שבינינו (ונשים מוזמנות להקשיב גם). אני מדבר בו על הבעיה המהותית בתפיסה שלנו את עצמנו כגברים, כיצד היא משפיעה על איכות החיים שלנו ועל מערכות היחסים שלנו עם עצמנו ועם הסביבה שלנו, ומדוע חשוב כל כך ליצור שינוי. אני לא רק מדבר מדוע כדאי להשתנות אלא גם מציע כיצד לעשות את השינוי הזה - כיצד לראות מחדש את הטוב במה שאנו רגילים לראות בתור משהו "לא גברי" ש"אנחנו לא יכולים להיות".

רכילות היא אחד האמצעים החשובים ביותר שיש לנו כדי ללמוד על החיים, להכיר בעיות ולהתמודד איתן טוב יותר, וגם ליהנות מהחיים. אז מדוע רכילות היא דבר אסור לפי כל כך הרבה דתות, כתות ותפיסות "רוחניות" כאלה ואחרות? אני מתייחס לכך בפרק הזה - מסביר מדוע כדאי לרכל, איך משלבים רכילות עם מודעות עצמית, ומדוע לא לרכל זה להתנתק, למעשה, מהטבע האמיתי שלנו.

השליטה והסדר שאנו רגילים לחיות לפיהם אמורים לתת לנו ביטחון ויציבות בחיים. במידה מסוימת זה אולי גם מצליח, אך ככל שהטלטלות בעולם הולכות וגוברות, כך חשוב שנלמד איכות אחרת במקום שליטה: גמישות. מדוע למדנו לשלוט ולחיות לפי סדר מסוים, איך משתחררים מזה, ומדוע זה בעצם חשוב כל כך ליצור את השינוי הזה. בפרק הזה מתמקד בכל זה.

(אני מתנצל מראש על הבעיה עם איכות ההקלטה). שיתוף בין אנשים - בזוגיות, במגורים, בעסקים - כוללת בתוכה לא מעט בעיות ומריבות, המביאות לא פעם לסיום השיתוף. כל זה קורה משום שלימדו אותנו שכל אחד מהצדדים לוקח 50% אחריות. בפועל, אם כל אחד לוקח 50% אחריות, התוצאה היא ש-20-30% מהדברים נופלים בין הכסאות. איך יוצרים שיתוף יציב, בריא, מספק ומוצלח בכל התחומים? בפרק הזה אני משתף בתובנות מלימוד ארוך שנים.

בפודקאסט הזה החלטתי ללכת "בגדול", ולדבר על אלוהים ועל מה הוא רוצה מאיתנו. אבל כדי לעשות זאת, קודם כל הייתי צריך להסביר מי ומה זה אלוהים, בעיניי, ומתוך זה, מה הוא/היא/הם באמת רוצה/רוצים מאיתנו. אני לא מתכנן את הדברים שאני אומר בפודקאסט מראש, וכך גם הפעם: הלכתי בעקבות המילים שעלו ועברו דרכי אל חיי היום יום שלנו, על האמונה האומרת שאנו לא ראויים לטוב ביותר, לגיהינום שנוצר מתוך האמונה הזו ומדוע חשוב לרפא את המקום הפגוע הזה. אני מדבר בפודקאסט גם על ייעוד ומה הקושי עם הנושא הזה, ומדוע חשוב לקבל בדרך עזרה בריפוי שלנו. אהבתם? התחברתם? ספרו לי בתגובות מה עברתם בעקבות הדברים שאמרתי.

החיים שלנו מורכבים מהמתח שבין שני צרכים בסיסיים, הנמצאים בכולנו: מצד אחד הצורך בשייכות לסביבה שלנו, המספקת הרגשה של ביטחון ויציבות; ומצד שני הצורך בהגשמה עצמית, המספקת הרגשה של סיפוק ומלאות. בשל האופן בו גדלנו והאופן בו העולם הזה בנוי, לא פעם עלינו לבחור: האם ללכת אחר האמת שלנו ולהסתכן באובדן של תמיכה, אהבה ושייכות, או שנוותר על הרצונות והחלומות שלנו ונשאר עם תחושת חוסר, תסכול ושעמום. בפודקאסט הזה אני נכנס לעומק הנושא, בעודי מדבר בהרחבה על שני הצרכים האלה, על הבחירה שעלינו לעשות לעתים ומדוע זה מורכב כל כך; ואיך אפשר, במהלך הדרך, ליצור שלום בין שני צרכים שבמידה רבה נראים מנוגדים זה לזה. .ספרו לי אם אהבתם או לא, למה התחברתם, מה הרגשתם וחשבתם. אשמח לדעת

לקראת יום כיפור מדברים שוב ושוב על סליחה, לעצמנו ולאחרים. אבל אני לא מתחבר לנושא באופן הזה - בעיניי, סליחה משאירה אותנו קורבנות ונטולי כוח. אם אתם רוצים ליצור שינוי ממשי בחיים שלכם עם עצמכם ועם אחרים, במקום סליחה צריך להתפייס מה ההבדל בין סליחה לפיוס, איך מתפייסים וכיצד זה קשור לקורבנות, הם בין הנקודות שאני מתייחס אליהן בפודקאסט הזה. אתם מוזמנים להאזין, ולספר לי בתגובות אם התחברתם, מה הרגשתם וחשבתם.

כאשר אנו מחליטים על שינויים שאנו רוצים לעשות בחיים וחלומות אותם אנו רוצים להגשים, אנו מגשימים הלכה למעשה את הייעוד של כולנו - להתפתח ולהשתנות. אבל בדרך הזו בדיוק ישנם אתגרים רגשיים המונעים מאיתנו להגשים את מה שאנו מבקשים בפודקאסט הזה אני מתייחס לשני סיבות עיקריות שבגללן אנו מתקשים להגשים את עצמנו. הסיבה הראשונה קשורה לתחושה האומרת "אני לא מספיק טוב", לרצון שלי לעשות דברים כדי להרגיש אחרת ולתפיסה שלנו את עצמנו ככישלון; והסיבה השניה קשורה בשינוי שעלינו לעבור והפרידות שעלינו לחוות כאשר אנו מצליחים להגשים את עצמנו אם אתם מתקשים להגשים רצונות מסויימים בחייכם או מתכננים לשנה החדשה יעדים חדשים להשיג, אני מציע שתקדישו 30 דקות לטובת הפודקאסט. הדברים שאני אומר בו עשויים להקל על דרככם

.במשך מספר ימים לא ידעתי על מה אני אדבר בפודקאסט הזה. היו לי כל מיני רעיונות בראש אבל לא ידעתי במה לבחור .ברגע מסוים הבנתי, שזה בדיוק יהיה הנושא הפעם - בלבול ותחושה שאיבדתי את הדרך, שאני לא יודע מי אני, מה אני רוצה, במה אני בוחר .לכן, בחצי השעה הזו אני מדבר - עם קצת בלבול מדי פעם - על הסיבות שבגללן אנחנו מבולבלים וכיצד אנו יכולים לעזור לעצמנו ליצור בהירות

בשבוע שעבר הקדשתי את הפודקאסט לדברים שלמדתי מהביקורת העצמית שלי, ואילו הפעם החלטתי להתמקד בקורבנות. אין זה מקרי, ששתי המילים הללו דומות, שכן ביקורת עצמית היא ביטוי של קורבנות ואילו קורבנות היא, בין השאר, תוצאה של ביקורת בפודקאסט הזה אני מתייחס לשלושת ההיבטים העיקריים, היוצרים גישה קורבנית לעצמנו ולחיים שלנו, היבטים שחשוב להכיר ולהתייחס אליהם אם אנו רוצים להיפרד מקורבנות. בין השאר, אני מסביר כיצד קורבנות היא סוג של התמכרות, אחת הסיבות לכך שקשה מאוד להיפרד מהגישה הזו לחיים. אבל גם אם זה קשה השינוי הוא אפשרי, אם מוכנים לצלול אל תוך הרגשות שהקורבנות מחפה עליהם

מה אנו מנסים לקבור, כאשר אנו מעבירים ביקורת? מה מיוחד במנגנון זה בהשוואה לכל המנגנונים האחרים, שמטרתם היא אותה מטרה? כיצד אנו יכולים לרפא את הביקורת העצמית שלנו? וכיצד להתייחס לכל מה שאנו מפחדים שיגידו עלינו? בפודקאסט הזה אני עונה על ארבע השאלות הללו, משתף בתובנות ובכלים שלמדתי במסע שלי אל תוך הביקורת העצמית שלי

לאהוב את עצמנו זה דבר ראוי, מקור השראה לכל מסע התפתחות. אבל גם אהבה עצמית יכולה בקלות להפוך למקור נוסף לביקורת עצמית, לשנאה ומלחמה שלנו עם עצמנו. בפודקאסט הזה אני מזמין את מי שמאזין, לעשות ריסטארט: להודות באמת הפשוטה שאנחנו לא אוהבים את עצמנו, כדי ליצור התחלה חדשה של מערכת היחסים שלנו עם עצמנו.

ה-א'-ב' של עולם הרוח הוא שכל אחד יוצר את המציאות שלו, וסביב זה יש שלל טכניקות ודרכים וסדנאות, שמלמדים כיצד עושים את זה: איך יוצרים עבודה טובה יותר, את הזוגיות המתאימה לנו, איך משנים הרגלים והתנהגויות בתוך כל ההיצע הזה אני רואה הרבה אי הבנה לגבי איך זה קורה באמת: מי בעצם יוצר את המציאות בתוכנו, איך אנחנו יכולים לכוון זאת ומדוע זה חשוב להבין, מאיזו סיבה אנו רוצים ליצור מציאות אחרת .על כל זה (ועוד קצת) בחרתי לדבר בפודקאסט זה

יש עניין עם להיות צודק - זו הרגשה ממכרת, שמכניסה אותנו להיי, מחזירה לנו תחושה אבודה של ביטחון, ובו בעת הורסת לנו יותר ויותר את החיים, הן ברובד האישי והן ברובד הקולקטיבי.   הפרק הזה מוקדש לאחת ההתמכרויות הכי נפוצות והכי פחות מדוברות בחיים שלנו. אני מדבר בפרק הזה על הבסיס להתמכרות הזו, ההשפעות שלה, מדוע היא חזקה כל כך בתקופה הזו, כיצד אפשר להשתחרר מההתמכרות הזו - ומדוע זה בכלל כדאי להסכים לאפשרות שאנו לא צודקים.

הפלישה של רוסה לאוקראינה היא רק ביטוי אחד, קשה ככל שיהיה, למלחמה בה כולנו נמצאים בה ביום-יום שלנו. מלחמה הבאה לידי ביטוי בביקורת, באשמה, בכעס, מלחמה הבאה לידי ביטוי בוויכוחים, במריבות ובמאבקים כאלה ואחרים, עם עצמנו ואחרים.   מה גורם לנו לחיות באופן הזה? איך מפסיקים את המלחמה? מה ומי צריך להשתנות כדי שיהיה לנו שלום בחיינו - ומה זה בעצם אומר? על כל זה ועוד בפרק מיוחד של הפודקאסט.

הפרק בפודקאסט הזה עוסק באחת הסוגיות החשובות ביותר, איתן מתמודד כל מי שפונה לקבל עזרה ממטפל, מורה או מתקשר. בעולם של חופש בחירה גדול כל כך, בו יש ריבוי של אנשים שניתן להעזר בהם, חשוב לדעת כיצד לבחור את האנשים המתאימים לנו. מאחר וכולנו למדנו כי אנו עשויים להיפגע במערכות היחסים בהן אנו מרגישים אהובים, בהן אנו מקבלים עזרה, הרבה פעמים זה מאתגר להבין כי אנו נמצאים במקום שאינו נכון עבורנו. פרק זה מיועד לעזור לכם לקבל את ההחלטות הנכונות, כל אחד עם ההחלטה הנכונה עבורו.

הלחץ הבלתי פוסק על אנשים להתחסן, גם אם הם אינם ממש רוצים לעשות זאת, מעצים ומקצין דבר מה שכולנו רגילים אליו: מהרגע בו נולדנו אנו לומדים, לפעמים בדרכים כואבות במיוחד, שה'לא' שלנו אינו לגיטימי, ושאנו חייבים לעשות משהו שאנו לא רוצים. כל זה מביא לשלל בעיות וקשיים בחיים שלנו, מבעיות אכילה, דרך פגיעות מיניות וכלה בחוסר יכולת לחיות כפי שאנו רוצים. על כל זה אני מדבר בפרק זה, מסביר מדוע חשוב להגיד לא, איך זה קשור לאהבה עצמית, ובאילו מצבים המודעות העצמית יכולה להפריע לנו בדרך.

מדוע שינוי לא קורה בחיים שלנו, למרות שאנו מרגישים שאנו מוכנים? איך אנחנו יכולים להיות בשלים לשינוי? ואיך אנחנו יודעים שאנחנו מוכנים לשינוי שיקרה? בפרק החדש בפודקאסט אני עונה על כל השאלות הללו, עם כוונה לעזור בתהליכים של הגשמה עצמית ויצירת שינוי טוב ורצוי בחיינו.

בדיון סביב החיסונים, אחת הטענות שאני שומע נגד מי שלא מתחסן היא שמדובר באנשים אגואיסטים שלא אכפת להם מאנשים אחרים. הטענה הזו, שנאמרת עם התנשאות וצדקנות, מתעלמת מהעובדה הפשוטה, שכולנו אגואיסטים, כולל האנשים שמתחסנים. בפרק הזה אני מסביר מדוע כולנו אגואיסטים, כיצד זה משפיע על ההחלטות השונות שאנו מקבלים במהלך החיים, ומדוע - בניגוד לדעה  הרווחת - הסיכוי שלנו לחיות בעולם טוב מבוסס על כך שעוד ועוד אנשים יעשו רק מה שטוב להם.

מה זה אומר, להיות מטופל או תלמיד רוח? מה האתגר העיקרי שאנו מתמודדים אותו בדרך לשינוי ממשי של החיים שלנו? מה זה אומר להיות מטפל או מורה רוחני? מה האתגר איתו אנו מתמודדים, שיכול לגרום לנו לפגוע בעצמנו ובאחרים? מה זה אומר, בעצם, להיות תלמיד? איך זה קשור לכלל מערכות היחסים בחיים שלנו?  בפרק הזה אני עונה על כל השאלות הללו, מתוך ניסיון רב-שנים כתלמיד וכמטפל גם יחד.

להיות נידי במערכת יחסים זו התנהגות שלרוב זוכה לרתיעה, שיפוט, כעס ו/או התרחקות. כתוצאה מכך אנו לומדים, לרוב, שאנו צריכים להיות קשים להשגה ולא לחשוף את הצורך שלנו בכל כך בהירות ומיידיות. האם זה באמת חייב להיות כך?   בימים האחרונים הגעתי לתובנה חדשה ביחס למרכיבים של הנידיות שלנו - תערובת של צורך ורצון בקרבה עם הכאב האומר "אני לא ראוי". בניגוד לתפיסה הרווחת, לפיה הבעיה היא בצורך שלנו, אני מבין שהגורם לבעיה הוא הכאב. ככל שנרפא אותו, כך ההבעה של הצורך שלנו תהיה אחרת לגמרי - קלה יותר, פשוטה, נינוחה, ללא תלות, אובססיה ורדיפה.   בפרק זה של הפודקאסט אני מדבר על כל זה, ואני רוצה כבר עכשיו להבהיר, כי כל זה אינו רבלנטי רק למערכות היחסים שלנו עם אחרים - זה יכול להיות רלבנטי גם להגשמה העצמית שלנו, לקריירה ולמצבנו הכלכלי.

להרגיש שונה מהסביבה זה לרוב אינו קל, בין אם אנו בוחרים ללכת בנתיב שונה ובין אם נולדנו שונים. הזהות המינית שלנו יכולה להבדיל אותנו כמו גם זהות מגדרית, צבע עור, מבנה גוף, מוצא אתני, מעמד סוציו-אקונומי או "רק" הבחירה שלנו לחיות בדרך חיים רוחנית, שהיא לרוב שונה מזו שלפיה גידלו אותנו. במתח שבין להיות מי שאנחנו לבין להיות שייכים, הפחד יכול בקלות לשכנע אותנו לוותר על עצמנו למען הסביבה שלנו. זה נכון שיכול להיות שנשלם מחיר על כך שנרשה לעצמנו חופש להיות כפי שאנחנו, אבל למרות הכל, זה שווה את הכל. פרק מיוחד על החופש להיות בדיוק כפי שאנחנו, שמיועד לכל מי שאי פעם הרגיש שונה מכל סיבה שהיא.

עולם הרוח חושף בפנינו ידע מרתק על עצמנו, על העולם סביבנו ועל מימדים ועולמות אחרים. אנחנו יכולים ללמוד ולדעת הרבה מאוד, וכך לשגות באשליה המסוכנת ביותר, שאנו יודעים כיצד הכל עובד. הדוגמה הטובה ביותר להיבריס המודרני של אנשי רוח רבים היא השאיפה להתעלות מעל המימד שלנו ולעבור למימד החמישי. זו שאיפה שבדרך לממש אותה אנשים עושים לעצמם, ולפעמים לאחרים, נזק רב. בפרק החדש אני מסביר מה גורם לתופעה הזו, מה אנחנו באמת יודעים על האופן בו הכל עובד, כיצד כדאי להשתמש במה שאנו יודעים ועוד.

הרצון שלנו להרגיש טוב ולחיות טוב יותר הוא שמניע אותנו ללכת לטיפול ולהתחיל במסע התפתחות. כדי שנצליח לממש את פוטנציאל השינוי, אנו צריכים לעשות משהו מנוגד להיגיון האינטואיטיבי שלנו - אנחנו צריכים להרים ידיים, להתרגל לאותה המציאות שאנו מבקשים לשנות. רק בדרך הזו שינוי ממשי יכול להתרחש. מדוע להתרגל לקיים הוא חיוני ליצירה של שינוי, כיצד זה קשור במודעות עצמית ואיך עושים את זה? אני עונה על השאלות בפרק זה.

אחד הגורמים העיקריים למריבות ולבעיות מערכות היחסים בחיינו היא הציפייה שאנשים אחרים ישנו את ההתנהגות שלהם כלפינו, כדי שאנחנו נרגיש אחרת, טוב יותר. על פניו זה נשמע הגיוני אבל בפועל זה גורם לסבל מיותר, להתפרקות של מערכות יחסים ולנתק שאין בו צורך ממשי. ישנה דרך אחרת לחיות במערכות יחסים, דרך המבוססת על ההבנה כי האחריות למה שאנו צריכים ומרגישים נמצאת בידיים שלנו. זו דרך שאפשר ללכת בה רק אם מוכנים להיפרד מה"אני יודע" ומה"אני צודק", ולבחון מחדש מה אנו באמת מרגישים וצריכים, מה באמת מתרחש במציאות שלנו, ומי באמת אחראי לתת מענה לרגשות ולצרכים שלנו. הפרק כולו מוקדש לסוגיה חשובה זו.

אם כל מה שאתם לומדים הוא שתקשורת היא הדרך הכי חשוב בזוגיות, ואתם נלחצים בכל פעם שאתם לא מצליחים לתקשר עם בן או בת הזוג שלכם, אז הקשיבו לפרק הזה בפודקאסט שלי. אני מסביר בפרק מדוע חשוב לתת אחד לשניה לשתוק בתוך מערכת יחסים זוגית, מה יכול לגרום לאותה השתיקה/לאותו הריחוק, מתי זה טבעי ומתי זה הופך להיות בעיה, ואיך להתמודד עם כל מה שזה עושה לנו, כאשר בן או בת הזוג שלנו לפתע משתתק ומתרחק מאיתנו. וכן, זה יכול להיות רלבנטי לכל סוג של מערכת יחסים.

התקופה הזו מאופיינת בשינויים רבים ובמידה גדולה של אי ודאות, יותר מתמיד. כל זה גורם לנו להרגיש רגשות שונים בעוצמה גדולה מאי פעם, בין אם זה חרדה, כאב, פחד ועוד. ההתמודדות עם הרגשות ועם התדירות הגדולה בהם הם לפעמים משתנים, יכולה להיות קשה מאוד, במיוחד למי שלא מורגל לחוות את עצמו כך. זו הסיבה שבגללה הקלטתי את הפרק הזה - אני מדבר על הקושי הזה, מזכיר דברים שחשוב לזכור בתקופה הזו, ונותן טיפים פרקטיים שיכולים לעזור לכם להרגיש קל יותר ונוח יותר בתוך עצמכם. אתם מוזמנים להכיר את האתר שלי לתכנים נוספים: www.tohar.co.il

בפרק הזה אני מתמקד בסוגיה כואבת ומורכבת לזיהוי ולשינוי - התעללות במערכות יחסים. בין אם היא פיזית, מינית, כלכלית ו/או רגשית, היא תמיד מבוססת על דינמיקה רגשית מסויימת, וזה יכול להיות מאוד מאתגר לזהות אותה. בפרק אני מסביר מדוע קשה לזהות זאת, כיצד אפשר להבין האם ישנה התעללות במערכת היחסים וכיצד אפשר לשנות את המציאות הזו (רמז: צריך לקבל עזרה בדרך). אני גם מתייחס להתעללויות מורכבות במיוחד, כאלה שבהן הקורבן הוא בעצם המתעלל, דבר שיכול להיות עוד יותר מאתגר לזהות. אני מקווה שכל זה יעזור למי שזקוק לכך.

החיסונים לקורונה מעוררים ויכוחים ודיונים בין אלו שבעד החיסונים לבין אלו שנגדם. האם יש באמת אמת אחת לכולם? בפרק החדש בפודקאסט אני מדבר על הסוגיה הזו, מנסה לענות מדוע אין אמת אחת לכולם; מדוע חשוב לשאול שאלות ולקבל החלטות אישיות; מדוע לעשות זאת מאתגר כל כך - ומדוע אין לנו בכלל ברירה.

פחד, היסטריה וחרדה הם רגשות עוצמתיים ונפוצים מאוד, במיוחד בתקופת הקורונה, עם אי הוודאות והשינויים הרבים המתרחשים בחיינו ובעולמו. הדרך הנפוצה ביותר להתמודד עם רגשות אלה היא לנסות להפסיק אותם או להרגיע אותם, ניסיון שמסתכם לרוב בהליכה לטיפולים מרובים, בשימוש בכדורים פסיכיאטריים ו/או בסבל רב. בפרק הזה אני מציע דרך אחרת להתייחס לפחדים, להיסטריה ולחרדה, דרך שיכולה לעזור גם להרגיש יותר טוב וגם, לפעמים, לפחד פחות. אם אתם מפחדים וקשה לכם עם זה, הפרק הזה הוא במיוחד עבורכם.

אם אנחנו בעלי הבית, יוצרי המציאות, אז המציאות היא ההשתקפות שלנו - ואני מתכוון לכל המציאות, על כל חלקים ואנשיה. ההסתכלות על המציאות כהשתקפות שלי היא חלק משמעותי בדרך להבנה שאנו יוצרי המציאות ובדרך לשינוי המציאות. אבל הדרך הזו, כלומר המחקר של ההשתקפויות, מלווה באתגרים, שכן המציאות אינה תמיד משקפת את הדברים כפשוטם. בפרק החדש אני מסביר את הדרך שלי לחקור את ההשתקפויות במציאות שלי, מהם הכלים שמסייעים לי בכך, ומהם האתגרים שכדאי לקחת אותם בחשבון בדרך זו.

הרבה פעמים - ובשנה הזו יותר מתמיד - אנחנו יכולים להרגיש חוסר מוטיבציה ורצון לעשות דברים, גם אם אלה דברים שחשוב לנו לעשות אותם. איך מתמודדים עם המצב הזה? מה גורם לחוסר מוטיבציה? האם צריך באמת לשכנע את עצמנו לעשות? באילו מצבים עדיף בכלל להרפות? כפי שאפשר להבין, זה אינו נושא פשוט, ובפרק הזה אני עונה על כל השאלות הללו (ועוד קצת), במטרה להביא בהירות ולעזור למי שמתמודד עם מצבים אלה.

אנחנו רגילים להרגיש אשמים פעמים רבות אנו מבלבלים בין אשמה לבין אחריות. בפרק הזה אני מנסה לעשות סדר בבלגן: אני מסביר מה ההבדל בין השניים – ומה המכנה המשותף, מה גורם לנו להרגיש אשמים ואיך יוצאים מזה, מה זה אומר לקחת אחריות ומדוע זה חשוב, וגם באילו מצבים חשוב להרגיש אשמה ואפילו בושה ומדוע זה יכול לעזור אם נדע להתנצל.

האופן בו אנו מבטאים את עצמנו במערכות היחסים שלנו קובע את מה שיקרה בהן - האם תהיה קירבה, אינטימיות וצמיחה משותפת, או שיהיה מאבק, ויכוח ומריבה. כיצד יוצרים תקשורת בריאה וטובה במערכות יחסים? זה מתחיל בללמוד לתקשר ב"אני", ומגיע עד להתבוננות פנימה, על התקשורת שלנו עם עצמנו. בפרק זה אני מעמיק לתוך נושא זה, מתאר כמה מהאתגרים הנפוצים שאני מזהה בתקשורת עם אנשים (ועם עצמנו), ומציע דרך לתקשר אחרת.

בעולמנו המפולג והמשוסע נראה שהאפשרות לשיתוף פעולה, אחדות ושלום היא לא יותר מחלום שלא יכול להתגשם. התחושה הרווחת היא שהמציאות מתפרקת באופן כזה, שלא ברור אם אפשר לשקם אותה ואם כן, באיזה אופן זה אפשרי וכמה זמן זה ייקח. בפרק הזה אני מדבר על הדינמיקה הזו. אני מסביר מדוע זה קורה לנו, מדוע זה בדיוק מה שצריך כדי שנוכל ליצור מציאות טובה יותר, וכיצד מה שקורה ברמה החברתית-לאומית מתרחש גם בתוכנו.  מתוך זה אני מסביר כיצד יוצרים שינוי הלכה למעשה, בתוכנו ובחיים הפרטיים שלנו: איזה שינוי חשוב שנעשה כדי שנחיה טוב יותר, ואיך עושים אותו. בתקווה שמילים אלה יעזרו למי שזקוק לכך.

האם האילומינטי קיימים? האם יש סחר סודי בילדים? האם טראמפ מציל את אותם הילדים? האם הקורונה היא הסוואה להצלת הילדים? ומה באמת קורה באוסטרליה? על כל השאלות האלה ועוד אני עונה בפרק החדש בפודקאסט שלי. אם אתם מאמינים לכל מה שנאמר באותן תיאוריות, יש סיכוי שלא תאהבו את מה שיש לי להגיד. אבל אם אתם מוכנים להטיל ספק במה שאתם שומעים, כדאי שתקשיבו למה שיש לי לומר. כמובן שאני מחבר את כל זה אלינו, לעולם הפנימי שלנו ולתהליכים שאנו עוברים. מופרך ככל שזה יהיה, יש קשר.

הפרק הזה הוקלט בתחילתו של הסגר השני שאנו עוברים, שנוצר, לפחות רשמית, כדי להתמודד עם הקורונה. אני מדבר בפרק הזה על הסיבות לכך שסגר זה מעצבן וקשה להתמודדות עבור רבים מאיתנו: ישנה הסיבה החיצונית, של חוסר אמון במי שאמור להנהיג את המדינה; אבל ישנה הסיבה הפנימית, והיא העובדה שבמידה כזו או אחרת, כולנו כבר חיים בסגר. במילים אחרות, הפרק הזה הוא הזדמנות עבורכם לצאת לחופשי מסגר שאתם כבר חיים בו. אני מסביר מה זה אומר, כיצד הסגר הפנימי בא לידי ביטוי, ומציע תרגיל מפורט שיעזור לכם בתהליך. לקראת סיום אני גם אומר כמה מילים על סליחה לקראת יום כיפור המתקרב ובכלל.

יצאתם פעם מותשים משיחה בה ניסיתם להוציא מישהו מהמצב בו הוא נמצא? זה סימן שבמקום לעזור לאותו אדם ניסיתם להציל אותו. מה גורם לנו לרצות להציל אנשים? מה הבעיה בניסיון הזה? מה ההבדל בין עזרה לבין הצלה? ממה נובע הניסיון להציל? מדוע זה חשוב להפסיק להציל אנשים - ואיך עושים את השינוי הזה? בפרק הזה תמצאו תשובות לכל השאלות הללו

ההחלטה להקליט את הפרק הזה נולדה בעקבות ההתנהלות של משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים, והתוכניות השונות שאינן נותנות מענה לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של בתי הספר, המורים והתלמידים. החלטתי לדבר על הנתק הזה, שמקומם אותנו, ולהראות כיצד הנתק הוא המכנה המשותף בין זה לבין ברית מילה, אונס, הכיבוש של הפלסטינאים, הזיהום הסביבתי, אכילת בעלי חיים ועוד. תופעות שלרוב אינן נתפסות כקשורות אבל בפועל קשורות היטב זו לזו. אם נדמה לכם שהפרק הזה עוסק רק בחיים הקולקטיביים ואין לכם כוח להתעסק בזה, כדאי לכם בכל זאת להקשיב: אם רע לכם בעבודה, לא טוב לכם בזוגיות ואתם מרגישים שאתם לא מגשימים את עצמכם, גם מצבים אלה קשורים לכל מה שתיארתי קודם לכן. ולכל זה ביחד יש פיתרון, עליו אני מדבר בפרק.

אחת החוויות הכואבות שאנו עוברים בחיים היא חווית הדחייה. אנו חווים אותה לפעמים עוד לפני שנולדנו, והיא ממשיכה ללוות אותנו במהלך החיים הבוגרים שלנו. מה גורם לדחייה להיווצר? כיצד חוויה זו משפיעה עלינו בחיינו הבוגרים? איך אפשר לצאת מזה? ומה חשוב שנלמד בדרך לשינוי? על כך זה אני עונה בפרק החדש והחשוב הזה.

הפרק הזה מוקדש לאחת הסוגיות הכי חשובות שיש בגידול ילדים בנים: ברית מילה. בעוד שהרוב המוחלט של האנשים חושב שזה דבר נכון וחשוב לעשותו, אני מציג בפרק הזה נקודת מבט אחרת: אני מסביר מה הבעיה בלעשות ברית מילה. אני מתייחס בקצרה לפן הבריאותי ולכל הקשור בתפקוד המיני, ומקדיש את עיקר הפרק לכל הקשור בחריגות. ליתר דיוק, לרצון למנוע מהילד להיות חריג, הסיבה העיקרית שאני שומע מישראלים חילוניים שמתלבטים בנושא.  מה הבעיה עם הרצון הזה? האם זה באמת אפשרי למנוע מהילד להיות חריג? ואיזה פרדוקס יש בבחירה לעשות ברית מילה כדי להימנע מהתמודדות עם חריגות? על כל זה אני מדבר בפרק.

ההתחלה של מערכת יחסים רומנטית חדשה יכולה להיות מאתגרת במיוחד. מצד אחד ישנה התלהבות ואפילו התאהבות, ומצד שני עולה פחד ורצון להגן על עצמנו מפני פגיעה, ולא פעם גם כעס על ההתנהגות שלנו ופחד שנקלקל לעצמנו.   בפרק הזה אני מדבר לעומק על הסיבות שבגללן אנו חווים את הדואליות הזו, מתאר את המאפיינים הייחודיים של מצב זה המגדילים את האתגר שאנו מתמודדים איתו, מסביר במה זה דומה להגשמה עצמית בתחומים אחרים ובמה זה שונה, ומציע כיצד אפשר ואף כדאי לעזור לעצמנו כך שנוכל ליצור מערכת יחסים לטווח ארוך.

בשנים האחרונות הולך וגדל מספרם של אנשים אשר בוחרים שלא להביא ילדים לעולם. אני ובן זוגי בין אותם האנשים, ובפרק החדש בפודקאסט אני משתף בתהליך שעברנו עד שהגענו להבנה כי אנו לא רוצים להיות הורים.   זה אינו רק שיתוף אישי, אלא גם הצעה לשאול שאלות שחשוב לשאול - למה אני רוצה להביא ילדים? למה אני לא רוצה להביא ילדים? בפרק אני מסביר את החשיבות שבשאילת השאלות, וגם מביע את דעתי ביחס לתשובות נפוצות כמו "אני רוצה מישהו שיטפל בי כשאהיה זקן" או "אני רוצה לגדל תינוק".   בין אם אתם אל הוריים ובין אם לא, הפרק הזה בשבילכם.

האמונה שאנו לא יכולים לקבל הכל ושעלינו להתפשר בחיים היא אחת האמונות הנפוצות ביותר. נפוצות ומשפיעות - מהמקום הזה אנחנו יכולים למצוא את עצמנו חיים עם אנשים שאנו לא רוצים לחיות איתם, עובדים בעבודות שאנו לא רוצים לעבוד בהן, גרים בבתים שאנו לא רוצים לגור בהם ואפילו אוכלים אוכל שאנו לא רוצים לאכול. הפחד שמתלווה לאמונה הזו אומר שאם נעשה רק מה שאנו אוהבים ורוצים אנחנו נישאר לבד, ללא זוגיות, ללא עבודה ו/או כסף, ללא חברים מסביבנו. האם האמונה הזו באמת נכונה? האם חייבים לחיות כך? וכיצד יוצרים שינוי כך שנחיה חיים מלאים ומספקים? תשובות לשאלות הללו תמצאו בפרק זה של הפודקאסט.

אחת התחושות הכואבות והמאתגרות ביותר היא הכישלון, ולו מהסיבה שהרגש הזה אינו רק רגש: הוא מגיע עם ניסיון לממש רעיון או רצון או חלום, ניסיון שלא הצליח. מאחר וטוהר מדברים על החשיבות של ריפוי כאב הכישלון בתקופה זו, החלטתי להקדיש את הפרק החדש של הפודקאסט לכישלון. בעזרת סיפורים שאני מספר מהחיים שלי, אני מסביר כיצד אפשר - ואף כדאי - לחיות אחרת.

אנו רגילים לחיות את החיים שלנו לפי מה שאנו צריכים להיות ולעשות, והרבה פחות בהתאם למה שאנו רוצים. לכן אני מקדיש את הפרק החדש בפודקאסט שלי לסוגיה הזו, ולדרך שאפשר לעשות כדי להפוך את החיים שלנו לחיים של ביטוי והגשמה במקום ויתור ופשרה. אני גם מסביר מדוע זה מאתגר מאוד לעשות את זה, ומדוע בסוף אנו חוזרים לחיות בהתאם למה שאנו צריכים, אבל מכיוון שונה לחלוטין. כל הפרטים על הסדנה החדשה שאני מזכיר בפרק הזה נמצאים כאן: https://bit.ly/2T8KaFE.

קבלה, ביטחון, קירבה, אמון, אי שיפוטויות, אהבה, אלה חלק ממה שאנו מצפים להרגיש ולקבל במערכת היחסים הזוגית שלנו. על פניו אלה ציפיות לגיטימיות. בפועל, הן גורמות למריבות, ויכוחים, פרידות וגירושים. כלומר, לסבל של ממש. מדוע אנו מצפים לדברים האלה? מדוע זה גורם לנו לסבל? מתי זוגיות באמת אינה מתאימה לנו? ומה עושים כשחווים בזוגיות דברים שונים מאלה שאנו מצפים להרגיש? על כל זה אני מדבר בפרק זה.

הפרק החדש של הפודקאסט מוקדש לשלוש מילים שמעבירות בי צמרמורת של רתיעה בכל פעם שאני שומע אותן. ואלה שלוש מילים נפוצות מאוד בעולם ההתפתחות האישית בשנים האחרונות, כמובן. מדוע אני מגיב כך? מה הבעיה ברצון לדייק ולהכיל ולשלוט במה שקורה בתוכנו ובחיים שלנו? ומה אני מציע כאלטרנטיבה? איזו גישה עדיפה על פני הגישה המבקשת שנהיה מדוייקים ומכילים, שנהיה בשליטה על עצמנו? על כל זה אני מדבר הפעם.

בתקופה האחרונה מתפשטים בעולם שלנו שני דברים: וירוס הקורונה ותיאוריות קונספירציה. האחת מאיים על הבריאות שלנו, השני מאיים על התודעה שלנו. מאיים או אולי מסייע. בפרק החדש בפודקאסט שלי אני נותן את נקודת המבט שלי על הקונספירציות. אני מסביר מדוע טוהר ואני לא מתייחסים לכך בדרך כלל; מדוע אני מטיל ספק בתיאוריות האלה ומדוע אני מאמין להן, או לפחות לחלקן; ומחזיר את תשומת הלב לקונספירציה האמיתית, זו המתרחשת בתודעה שלנו, ממנה כדאי לנו להשתחרר ולהתעורר.

הבהלה סביב וירוס הקורונה מולידה את הפיתרון הקלאסי: לסגור גבולות, להסתגר ולהיזהר. אבל אם בוחנים את החיים שלנו, זה מה שהפחד תמיד מציע לנו לעשות - לשים לעצמנו גבול כדי שלא ניפגע. הבעיה בפיתרון הזה הוא שבכך הגבולות שלנו הופכים להיות מטושטשים ואנו נפגעים הרבה יותר. בפרק הזה אני מדבר על סוגיה של גבולות - איך להתייחס לפחד, האם באמת צריך לשים גבול ואיך באמת אפשר לעשות את זה, מה גורם לאנשים לפרוץ לגבולות שלי ועוד.

בשנים האחרונות טוהר מדברים שוב ושוב על "הכל בסדר" - נקודת מבט אלוהית על החיים שלנו, שהם מציעים לנו לאמץ. אבל לאור כל הקשיים שאנו מתמודדים איתם, האם אפשר באמת להגיד שהכל בסדר? וגם מה זה אומר, שהכל בסדר? איך זה יכול לעזור לנו? ומתי זה יכול לפגוע בנו, בחיים שלנו? על כל זה ועוד אני מדבר בפרק החדש.

החיים יכולים להיות מייאשים וכואבים ומסתכלים, אבל התקשורים מביאים איתם ראיה אחרת, אוהבת, מעודדת. לפעמים זה יכול לעזור, להתחבר לתפישות רוחניות שתקשורים מביאים איתם, אבל לפעמים זה יכול רק לגרום לקשיים נוספים בחיים שלנו. בפרק הזה אני מדבר על הפער הזה: מה גורם לפער, כיצד התפישות הרוחניות יכולות לעזור לנו, באילו מצבים השימוש בהן יכול דווקא ליצור עוד בעיות, ומה באמת חשוב שנעשה - נעלה תדר ונתחבר לממד החמישי או שנדאג למצבנו הכלכלי וליחסים עם האנשים בחיינו.

לרבים מאיתנו קשה לקבל עזרה. מצב זה מעורר רתיעה וכאב ופחד מפגיעה ומדחייה, ותחושות של כישלון ואכזבה. אם הצלחתי להסתדר לבד זה סימן שהצלחתי, ואם אני צריך עזרה זה סימן שנכשלתי - זו תפיסה שמאפיינת רבים מאיתנו, והיא מעידה על השיבוש הגדול שאנו חיים בו. אנו חיים בעולם של מערכות יחסים ואנו אמורים ללמוד לתת ולקבל, ולא להסתדר לבד. מדוע זה כך? מה המחיר שאנו משלמים על הניסיון שלנו להסתדר לבד? כיצד זה משפיע על מערכות היחסים שלנו, על המצב הכלכלי שלנו ועל הבריאות שלנו? ואיך באמת כדאי להתייחס לתלות שאנו רגילים לראות בה בתור בעיה? על כל זה ועוד אני מדבר בפרק זה.

בעולם הרוח נפוצה התפישה לפיה אין עוד צורך להתפתח מתוך כאב, ואפשר להתפתח מתוך שמחה. זה משפט בעייתי, שעלול להביא אנשים להכחשה של הרגשות הפגועים שלהם ושל הצורך שלהם בריפוי. בעייתי, אבל לא בהכרח לא נכון. הפרק החדש בפודקאסט מוקדש כולו למשפט הזה – מה הבעיה שיש בו, וכיצד אני מבין אותו. איך זה קשור לפשרה ולהתלהבות, ואיך זה קשור לקורבנות וסבל ולקבלה והתמסרות. כלומר, אפשר לחיות ולהתפתח מתוך שמחה ולא מתוך כאב, אם מבינים שמה שאנשים מבינים בתור כאב הוא לא באמת כאב. לא מבינים למה אני מתכוון? אז האזינו לפרק, הכל יהיה ברור בסופו.

כולנו מתמודדים עם מערכות יחסים טעונות בחיינו, בין אם מדובר עם ההורים, הילדים ו/או האחים/אחיות; עם בני/בנות זוג, עם חברים, בוסים, לקוחות או קולגות. אנשים שמעצבנים אותנו, מכעיסים אותנו, פוגעים בנו, איתם אנו נכנסים למריבות מדי פעם. הפרק החדש בפודקאסט מוקדש לכל אותן מערכות היחסים, ואני מציג ב-30 הדקות הללו כיצד אפשר ליצור שלום במקום שבו יש מלחמה ומריבה. אני מסביר לעומק כיצד אני עובד עם חוק ההשתקפויות, כיצד אני מתייחס לרגשות שאני מרגיש באותן מערכות היחסים, ואילו שינויים יכולים להיווצר בדרך זו. שינויים שהם קסמים של ממש.

אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנשים שואלים אותי היא "מה עושים עם זה?". זה קורה אחרי גילוי של אמונה, דפוס התנהגות, רגש מסוים, והאופן בו זה משפיע על אותו אדם. אז מגיעה השאלה הזו, המבטאת פחד וחוסר אונים ומצוקה, ורצון להיות ולהרגיש ולפעול אחרת. התשובה לשאלה הזו היא "שום דבר". בפועל, אין מה לעשות, רק להסכים להיות במה שמתגלה. בפרק הזה אני מדבר לעומק על הנושא: מדוע אנו בכלל שואלים את השאלה הזו, אילו אמונות ופחדים מרכיבים את השאלה, מדוע לא כדאי לעשות משהו ומה בכל זאת אפשר ואפילו כדאי לעשות באותם המצבים. מבולבלים? אל דאגה, אחרי ההאזנה הכל יהיה הרבה יותר ברור.

להרגיש עד תום, להקשיב לעצמנו, ללכת אחרי הלב. כל זה ועוד אמרות כאלה, יכולות לחזק את הדעה לפיה השכל הוא גורם בעייתי בתהליכי ההתפתחות שאנו עוברים. גם הדברים שאני כותב ואומר יכולים לחזק את התפיסה הזו. בפועל זה איננו כך. בפרק החדש בפודקאסט אני מדבר על התפקיד של השכל בתהליכים שאנו עוברים, כמו גם על התפקיד של הרגשות שלנו. מדוע כדאי להרגיש אבל לא להאמין למה שאנו מרגישים; מה אנו מנסים להשיג בעזרת השכל ומדוע אי אפשר להשיג את זה; ומהי הדרך הנכונה, בעיניי, להתייחס הן לרגשות שלנו והן לשכל שלנו. ואני מוסיף כמה מילים על האינטואיציה שלנו בכל זה. כמו תמיד, אני נותן דוגמאות ומספר סיפורים מחיי, כדי להמחיש את כוונתי.

מכל הרגשות, מערכת היחסים שלנו עם הכעס היא המורכבת ביותר. הפחד, הביקורת והאשמה סביב הכעס וההבעה של הכעס הם כל כך גדולים, שמעטים מאיתנו יודעים לכעוס כמו שצריך - לכעוס, ואז לעבור מתוך זה למקום טוב יותר, עם עצמנו ועם מי שהכעיס אותנו. בפרק הזה אני מתמקד בגישה שלנו לכעס - בפחד לפגוע ולהיפגע, בחוויה "תוקפים אותי", בבעיה שנוצרת כאשר אנו לא כועסים עד הסוף, ובשינוי שמתרחש כאשר מסכימים לכך. אני מתאר שלושה מודלים נפוצים סביב הבעה של כעס במערכות יחסים, ומסביר מה הנזק הרב שנגרם לנו בכל אחד מהם. וגם מסביר מה זה אומר, בעצם, לכעוס ולקחת אחריות. וכל זה ב-30 דקות.

אחרי הסבב האחרון במלחמה בה אנו חיים, החלטתי להקדיש את הפרק הזה של הפודקאסט למצב זה של מלחמה. נאמן לדרך שלי, לפיה כל מה שמתרחש במציאות שלי הוא השתקפות של המתרחש בתוכי, אני חוזר לבדוק היכן מתקיימת כעת מלחמה בחיי, כדי ליצור שלום חדש. בהתאם לכך, אני מדבר בפרק הזה על האופן בו המלחמה באה לידי ביטוי בחיים האישיים שלנו; מה גורם למלחמה הזו להתרחש מלכתחילה וכיצד היא משפיעה על החיים שלנו; כיצד זה קשור לעלבון שאנו לפעמים מרגישים במערכות היחסים השונות; ומהי הדרך - שלי, לפחות - ליצור שלום מחדש עם עצמי ועם המתרחש והקיים בחיי.

אכזבה היא אחד הרגשות המאתגרים שאנו חווים. וככל שזה קשור בעבודה ובהגשמה עצמית, הפחד מלאכזב יכול לערער אותנו משמעותית - הפחד יכול לגרום לנו לאבד נאמנות עצמית, וכאשר מישהו מאוכזב מעצמנו, ההרגשה יכולה להיות קשה במיוחד. מאחר וזה נושא שאני מתעסק איתו בתקופה האחרונה, החלטתי להקדיש את הפרק הזה לאכזבה. על מה אני מדבר כאן? על הרגש הזה ואחיו התאום, ה"לא מספיק טוב"; על הגורמים להיווצרות שלו; ועל האופן בו אנו מגדילים את הרגשות הללו מבלי להבין זאת. וגם, כמובן, איך אפשר לשנות את החוויה הזו, כך שנהיה יותר מסופקים ומרוצים מעצמנו.

פרידות מאנשים שהלכו לעולמם, פרידות מאנשים שהיינו איתם ביחסים רומנטיים. פרידות ממקומות, מהעדפות, מחברים, פרידות מתשוקות וטעמים. החיים מלאים בפרידות מכל הסוגים, וחלקן הן מאוד מעצבנות, מכעיסות ועצובות. וכן, לפעמים, גם פרידות שרצינו ליצור יכולות לעורר רגשות כואבים. בפרק החדש בפודקאסט אני מדבר על כל זה: על הרגשות שאנו מרגישים, על האופן שבו זה יכול להשפיע עלינו, על החשיבות שבהסכמה להרגיש את הרגשות הללו עד תום, ומה זה יכול לתת לנו, אם רק נסכים.

אחרי החגים זה זמן טוב לדבר על הרצון שלנו להיות אחרי המצב בו אנו נמצאים. להיות אחרי המחלה, כשאנו בריאים; להיות אחרי החובות, כשיש לנו כסף; להיות אחרי תקופת הדייטינג, כשאנו בזוגיות; להיות אחרי ההרגשה הכואבת בפנים, כשאנו אוהבים את עצמנו. הרצון להיות אחרי הוא מובן וטבעי, אבל הוא גם מהווה אתגר עד כדי מכשלה - אם אנו לא שמים לב, הרצון שלנו להיות אחרי רק מאריך את הדרך שלנו ומגביר את הקושי שלנו בזמן הזה. מדוע זה כך? מה גורם לזה? ואיך מתמודדים עם הרצון הזה, להיות אחרי? על כל זה אני מדבר בפרק החדש של הפודקאסט שלי.

אנחנו בדרך כלל רוצים להתקדם, להגיע ליעד, למצות את המקום בו אנו נמצאים ולהתפתח. אבל מסע התפתחות אמיתי מחייב אותנו בכל פעם מחדש לחזור לכיתה א', להתחלה של הדברים, דבר המנוגד לכיוון אליו לוקח אותנו האגו שלנו. הפרק הזה בפודקאסט מוקדש לחשיבות של החזרה להתחלה במפגש שלנו עם עצמנו ובריפוי שאנו עוברים. אני מסביר כיצד אנו מגדילים, מבלי להבין זאת, את הפער ביננו לבין עצמנו, וכיצד אפשר לגשר עליו. וגם, מדוע זה לא באמת חשוב להבין דברים על עצמנו אלא בעיקר לשאול שאלות, ולאפשר לעצמנו להיות.

בעולם בכלל, ובעולם הרוח וההתפתחות האישית בפרט, יש הרבה שיפוט ודעות שליליות על כעס, כמו "לכעוס פוגע באדם הכועס ו"כעס מעיד שהאדם מנותק מהנשמה שלו". אני מביא בפרק הזה גישה הפוכה, הרואה בכעס הזדמנות לשינוי וריפוי, רגש שיעזור לנו מאוד אם נסכים להרגיש אותו - וללמוד בעזרתו. אני מסביר בפרק את הנושא מהיבטים שונים, כולל כיצד מודעות לכעס שלנו יכולה לשנות כליל מערכות יחסים עם אנשים בחיינו, גם אם הם עצמם כלל לא משתנים. וגם, מדוע סליחה היא חשובה, אמנם, אבל איננה סוף הדרך.

שנה חדשה בפתח, והיא תירוץ עבורי לדבר על שלוש תכונות שאנו צריכים במסע ההתפתחות שלנו: אמונה, סבלנות ועדינות. בפרק הזה אני מתייחס לכל אחד מהם, מדבר על ההבדל בין אמון לבין אמונה, על הקשר בין אמונה לסבלנות, איך מתמודדים עם חוסר סבלנות, מה יוצר נוקשות, איך הופכים נוקשות לעדינות, ועוד. חג שמח ושנה טובה יותר לכולנו!

להרגיש תקועים, שהדברים שאנו רוצים לא קורים, היא חוויה שרובנו מכירים משלבים כאלה ואחרים בחיים שלנו. הפרק הזה מוקדש לשני הסוגים של התקועים - אלה שעושים למען שינוי ולא מצליחים ליצור אותו, ואלה שמאמינים שכל מה שהם צריכים הוא רק להביע רצון, ולא מבינים למה זה לא עובד. אני מדבר בפרק הזה על שני הסוגים של התקיעות, מסביר מה באמת גורם לחוויה הזו ואיך אפשר לעזור לעצמנו בדרך. אני משתף בכלים שעוזרים לי לצאת מהמצבים שאני רוצה לצאת מהם, ומזכיר כי הדבר העיקרי שאנו יכולים לעשות כדי לצאת ממצב מסויים הוא להתמסר אליו. וכל זה עם סיפורים מהמסע האישי שלי.

מבין כל המצבים בחיים, חוסר ודאות הוא אחד המצבים המאתגרים ביותר. מצב זה מלווה בפחד היכול להגיע לחרדה של ממש, עם מידה לא מבוטלת של חוסר אונים וחוויה של אובדן שליטה. באופן טבעי, אנו מנסים לעשות את מה שאנו יכולים כדי להימנע מזה, אבל האמת הפשוטה היא שחוסר ודאות הוא מאפיין בסיסי של החיים, שלא ניתן להימנע ממנו. מדוע אנו מבקשים להימנע מחוסר ודאות? מדוע זה מחויב המציאות בעולם הזה? איך אנו רגילים להתמודד עם מצב זה - ומה אנו יכולים לעשות כדי להתמודד בצורה מיטיבה עם חוסר ודאות? על כל זה ועוד אני עונה בפרק החדש של הפודקאסט.

מבין כל הרגשות, התלהבות היא אחד הרגשות שאנחנו מפחדים מהם. לא רק התלהבות: גם שמחה היא רגש שאנו עשויים להירתע ממנו, ובאופן כללי לראות מה טוב וליהנות מזה הוא משהו שאנו משתדלים להימנע ממנו. בין אם זה פחד מקנאה וצרות עין או מעין הרע, ובין אם זה פחד שאם נתלהב זה ייגמר בבכי, אנו לרוב מנסים לצמצם את הרגשות הללו ככל שאנו יכולים. אני מכיר את זה היטב. התלהבות זה רגש שמאפיין אותי, ויחד איתו באים שיעורים שאני מתמודד איתם מגיל צעיר. בתקופה האחרונה אני חוזר לעסוק בזה פעם נוספת, ולכן החלטתי להקדיש לכך פרק. אני מקווה שמה שאני אומר כאן, כולל ההצעות הפרקטיות שלי לחזק את ההתלהבות בחייכם, יעזור לכם; בכל מקרה, זה עזר לי, להגיד את הדברים בעודי מקליט את הפרק :)

ריאיון שני בסדרה של ריאיונות עם אילנה רוגל. אילנה היא מחברת האנציקלופדיות "על רוח וחומר", "על סדר אקראי מופתי", "על אותות ואותיות" ו"על המוח ביקום ובקיום" (5 כרכים). היא מייסדת מרכז "מגדלור" ומנחה את הקורס "מטפיזיקה רגשית - מבנה הרוח בגוף האנושי". כמו כן היא מייסדת ומפתחת דרך אימון רב-רובדי, המבוסס על סוגי מחשבה המקודדים בצלילים, באנרגיות בראשיתיות, בכוכבי לכת, בספרות ובאותיות, וההשפעה של כל אלו על הגוף הפיזי והרגשי. נושא הריאיון: מחלות ניווניות של המוח, כולל אלצהיימר, פרקינסון ודמנציה. מה גורם להתפתחות של אותן המחלות, מבחינה תודעתית-רגשית? כיצד התזונה שלנו משפיעה על כך? ומה אנו יכולים לעשות כדי לשמור על בריאות מלאה של המוח שלנו? המראיין: שחר בן-פורת, מתקשר את טוהר, מנחה סדנאות "חיבור מחדש", עיתונאי וסופר, מחבר הספרים "המדריך למרגיש המתחיל או מה לעזאזל עושים עם כל הרגשות הללו?" ו"הכל בסדר, החיים בעידן שאחרי 2012".

במגרש המשחקים של החיים, הרצון שלנו הוא מה שקובע את הנתיב בו אנו הולכים. אם אנו רוצים, למשל, לרדת במשקל, להרוויח יותר כסף, ליצור זוגיות - או לסיים זוגיות, זה מה שקובע את המשך הדרך שלנו. מבחינה זו, הפער בין המקום בו אנו נמצאים לבין המקום אליו אנו רוצים להגיע הוא הבסיס לתהליך ההתפתחות שלנו. אך מדוע אנו רוצים את מה שאנו רוצים? זו שאלה שחשוב שנלמד לשאול אותה, משום שהמניע לרצון משמעותי לא פחות מעצם הרצון. אם אני רוצה שינוי כדי להתפתח זה אחד; ואם אני רוצה שינוי כי נמאס לי להיות במצב בו אני נמצא, דה דבר אחר לגמרי, מניע שיכול ליצור עיכובים נוספים בדרך שלי. הפרק החדש בפודקאסט מתמקד בכל זה, ובו אני מפרט - בעזרת דוגמאות כמובן - את העיקרון שמנחה אותי.

מתי התחילה להתעורר המשיכה שלי למיסטיקה ומי היה האדם שעזר למשיכה הזו להתממש לראשונה; איך היציאה שלי מהארון הביאה אותי לעולם של קלפי הטארוט - ולסדנה אצל ורדה, המורה שלי; מדוע חשוב לי לחיות טוב יותר - ומדוע זה לא הדבר שאני באמת רוצה; ומהם הטיפים העיקריים שלי לחיים חופשיים וטובים יותר, סיכום ביניים של מסע שנמשך כבר יותר מ-25 שנה.  פרק מיוחד בפודקאסט שלי, שכולו סיפורים ותובנות מהמסע שלי עד כה.

הפרק החדש בפודקאסט שלי קצת שונה מאלו שאתם מכירים. הוא מכוון לעצמאיים ובעלי עסקים, במיוחד אלה שעוסקים בתחום הרוח והרפואה המשלימה. אנשים שלא פעם נרתעים משיווק, שרואים בזה חבילה של שקרים ומניפולציות, המחייב אותנו לעשות דברים שאנחנו לא רוצים. כל זה הוא ממש לא חייב להיות ככה. ואני יודע, עם ניסיון רב שנים בשיווק שלי את עצמי. או כפי שאני מבין את זה - לספר לעולם מי אני, בדרך שאני נהנה ממנה (חרף הקשיים ויחד איתם), עם כנות לאורך כל הדרך. רוצים להיחשף לנקודת מבט שונה על הנושא? אם כן, האזינו לפרק.

הפרק החדש של הפודקאסט מחולק לשני חלקים עיקריים. בראשון אני מדבר על חוזר איזון בחיינו, חוויה שרבים חווים אותה. רגשות עוצמתיים, מחשבות שלא מפסיקות, תופעות פיזיות שונות קשיים ובעיות איתם עלינו להתמודד. אני מסביר מדוע כל זה קורה, איך זה קשור לשליטה העצמית שלנו, מה זה באמת איזון ואיך אפשר להגיע אליו יותר בקלות. בחלק השני אני מדבר על חוסר איזון בין תחומי החיים - כאשר אנו בעיקר עובדים ולא מוצאים זמן לתחביבים שלנו; כאשר אנו מתרכזים בזוגיות ואין לנו זמן לחברים; וכד'. מה גורם לחוסר האיזון הזה, איך זה קשור לחיבור/ניתוק שלנו מהרגשות שלנו, האם באמת אפשר ליהנות מכל האפשרויות, ואיך משנים מציאות זו - אני עונה על כל השאלות הללו מנקודת המבט שלי.

קנאה באחרים וקנאה לאחרים, הם שני ההיבטים של קנאה להם מוקדש הפרק החדש בפודקאסט (שהוא הפרק ה-50 במספר!). כתמיד, אני מביא דוגמאות מהחיים האישיים שלי כדי להמחיש את האופן בו אני רואה קנאה - מה באמת גורם לנו לקנא באחרים; כיצד אנו הופכים את המציאות שלנו למבחן לערך העצמי שלנו ומדוע זה מקשה עלינו; ובאיזה אופן אחרים יכולים להפוך להית ממושא קנאה למקור השראה. בכל הקשור לקנאה לאחרים אני מתייחס לשני היבטים, ובעיקר לשאלה שחשוב לשאול, בכל פעם שאני מרגיש מאוים - האם אני באמת רוצה את מה שאני מספר לעצמי שאני רוצה?

ריאיון זה הוא הראשון בסדרה חדשה של ריאיונות עם אילנה רוגל. כמו אז גם היום, הריאיון מיועד לחברי קבוצת הפייסבוק "תקשור עם העולם שבפנים" ולתלמידי מגדלור ואילנה רוגל.  אילנה רוגל היא מחברת האנציקלופדיות "על רוח וחומר", "על סדר אקראי מופתי", "על אותות ואותיות" ו"על המוח ביקום ובקיום" (5 כרכים). היא מייסדת מרכז מגדלור ומנחה את הקורס "מטפיזיקה רגשית - מבנה הרוח בגוף האנושי". כמו כן היא מייסדת ומפתחת דרך אימון רב-רובדי, המבוסס על סוגי מחשבה המקודדים בצלילים, באנרגיות בראשיתיות, בכוכבי לכת, בספרות ובאותיות, וההשפעה של כל אלו על הגוף הפיזי ורגשי. נושא הריאיון: הקשר בין תזונה לבין מצבי רוח. כלומר, כיצד מה שאנו מרגישים משפיע על התזונה שלנו, וכיצד אנו יכולים להיעזר באוכל כדי לתמוך בעצמנו במצבים רגשיים שונים.

האם אתם מרגישים רגשי נחיתות במצבים מסויימים בחיים? מול אנשים מסויימים בחייכם? האם אתם מתנשאים לפעמים מעל אחרים? האם אתם מוצאים את עצמכם מתנשאים מעל עצמכם? אם אחת התשובות לשאלות הללו היא 'כן', אז הפרק החדש של הפודקאסט הוא בשבילכם. מה יש בו? 30 דקות על רגשי נחיתות והתנשאות. למשל, מדוע כשאני מרגיש נחות אני בעצם מתנשא על האנשים מסביבי; מה הקשר בין חוסר ביטחון להתנשאות; כיצד ההתנשאות שלנו קשורה לרגשות ולדפוסי ההתנהגות שלנו; ואיך כל זה קשור לעובדה שכל מה שאני מזהה באחר, בעצם קיים גם בתוכי.  אה, ואיך כל זה קשור לאנרגיה החדשה שנכנסת יותר ויותר לעולמנו.

בעידן בו שינויים אנרגטיים, טכנולוגיים וחברתיים מתרחשים בקצב מהיר, אנו מצפים שגם אנחנו נשתנה בקצב מהיר מתמיד. אבל בפועל זה לא קורה ככה - מדי פעם אני פוגש אנשים שמספרים לי, שלא משנה כמה זמן ואנרגיה וכסף הם משקיעים כדי לטפל בעצמם, הבעיות שלהם לא משתנות. ואני אומר - ברור, זה משום שחסרה לכם את אחת התכונות הבסיסיות לכל תהליך של שינוי: התמדה. בלי התמדה לא יכול לקרות שינוי מהותי, יסודי, נצחי; ובעידן בו אנשים רבים ממהרים משיטה לשיטה ומטיפול לטיפול, התמדה הופכת להיות איכות נדרשת מתמיד. לאור כל זה, החלטתי להקדיש את הפרק החדש של הפודקאסט שלי להתמדה, למשמעות שלה ולחשיבות שלה. כמו תמיד, אני מביא דוגמאות מהמסע שלי כדי להמחיש את הדברים עליהם אני מדבר.

תחושת ה'לא נעים לי' היא אחת התחושות המציקות והמטרידות ביותר: כאשר אנו מנוהלים מתוך זה אנו מצמצמים את עצמנו בעולם, לא מבטאים צרכים, רגשונות ורצונות, ועלולים להביא את עצמנו לחיים של החמצה ופספוס. למרבה המזל, יש לנו יכולת לעזור לעצמנו, אם נסכים להכיר את הרגש הזה ואת המרכיבים שלו, ולהביא אליו התייחסות אחרת. גם אם הרגש הזה טבוע עמוק בתוכנו, יש לנו יכולת לעזור לעצמנו. הפרק הזה הוקלט בהמשך לתקשור של טוהר, שהתקבל במפגש שהיה בסופ"ש האחרון, בו הם מדברים על חברות פנימית. בחלקו השני של הפרק אני מספר קצת על התקשור הזה ומסביר איך, בעצם, הופכים להיות חברים של עצמנו.

להיות מי שאנחנו באמת זו משאלת הלב של כולנו, אבל המימוש של אותה המשאלה אינו דבר קל. בדרך עומדים אמונות, פחדים וכאבי לב, תולדה של חוויות שחווינו מהן למדנו כי כדאי לנו להיזהר, להסתיר את עצמנו ולחשוף את עצמנו במידה מצומצמת, אם בכלל. הפרק הזה בפודקאסט מוקדש לפער בין מי שאנו באמת לבין מי שאנו מבטאים וחושפים לעולם. הוא נוצר בהשראת אירועי הגאווה, אבל הוא מיועד לכל אחד מאיתנו, שכן לכולנו יש ארונות לצאת מהם, קטנים או גדולים. ואם אנו רוצים לצאת מהם, זה יותר אפשרי ממה שאנו מאמינים.

אנו חיים בזמנים של שינויים בלתי-פוסקים, שהתדירות שלהם רק הולכת וגוברת. אלו שינויים בחיים האישיים שלנו כמו גם הקולקטיביים, שינויים משמחים וגם כואבים. כל זה מחייב אותנו ללמוד להתמודד טוב עם שינויים, אתגר לא פשוט עבור רבים מאיתנו. אז מה צריך כדי לחיות טוב בעולם משתנה? ישנן שלוש תכונות הכרחיות: אמון, צניעות וגמישות. כלומר, אמון ביכולת שלנו, צניעות המבוססת על הבנה כי ישנה חוכמה מאחורי מה שקורה לנו, וגמישות שמאפשרת לנוע עם השינויים השונים. הפרק החדש מוקדש לשינויים אלו, ובמשך 30 דקות (וכמה שניות) אני מסביר בהרחבה מה הן שלוש התכונות הללו.

במפגש התקשור שהיה בימים האחרונים טוהר דיברו רבות על ההאשמה העצמית בה אנו חיים, המתגברת כעת אל נוכח הבהירות החדשה שנוצרת. בהתאם לכך - ולאירועים שאני עובר בחיי - החלטתי להקדיש למנגנון רגשי זה את הפרק הנוכחי. אז מדוע אנו מאשימים את עצמנו? איך מתמודדים עם האשמות המגיעות אלינו מבחוץ? וכיצד כל זה קשור לערכים לפיהם אנו מבקשים לחיות? על כל זה אני מדבר בפרק החדש, ואתם מוזמנים להאזין.

אני ממשיך עם פרק אקלקטי, שגם בו אני מחבר שני תחומים שלכאורה אינם קשורים זה עם זה. הפעם זהו הפחד לאבד - מרכיב בסיסי בכל מערכת יחסים - והכרת תודה. אני מדבר בפרק הזה על הפחד לאבד, על הנוכחות שלו בחיינו וכיצד הוא מנהל אותנו כאשר אנו לא מודעים אליו. משם אני ממשיך לדבר על הכרת תודה וכיצד השניים קשורים ביחד - כיצד, כאשר אני לומד להודות על מה שיש לי בחיים, אני מתחבר גם לפחד לאבד. ומדוע, גם אם אני יותר מפחד כתוצאה מכך, חשוב שנודה על מי ומה שיש לנו בחיינו. ספרו לי אם התחברתם ומה עורר בכם הפרק, אשמח לקרוא.

זה ככל הנראה אחד הפרקים האקלקטיים ביותר שיצרתי: אני מתחיל בלדבר על גידול ילדים ומשם ממשיך להרגלי תזונה והיחס שלנו לעצמנו כאשר אנו אוכלים. אבל לכל זה ישנו מכנה משותף אחד ברור: מרד. כלומר, מה הבעיה עם השימוש במילה הזו; כיצד ביטחון עצמי הפך למרד; ומה עושים אם רוצים לחזור להביא את עצמנו, כפי שאנחנו בעולם, אבל מתמודדים בדרך עם מרדנות מובנית בתוך עצמנו. אה, והכי חשוב - במי באמת כדאי לנו למרוד. ספרו לי אם התחברתם ובמי אתם רוצים למרוד :)

יום הזיכרון ויום השואה הם הסיבה לכך שאני מתמקד בפן הבסיסי של החיים שלנו: מוות. ליתר דיוק, מוות וחיים. אני מחלק את הפרק הזה לשני חלקים עיקריים. בחלק הראשון אני מדבר על ההתמודדות עם מוות, הסוגים השונים שלו וכיצד להתייחס לעצמנו בדרך. בחלק השני אני מדבר על מוות בתהליכי ההתפתחות שלנו, כיצד ההתמודדות עם מוות תודעתי קשור בהגשמה העצמית שלנו ובאיזה אופן ההבנה והקבלה של זה יכולה לעזור לנו בחיי היום-יום. אני מקווה שהמילים שלי יעזרו לכם בדרכם.

מרגע הלידה שלנו אנו שומעים וחווים לא בצורות שונות, ולאט לאט מפנימים את המסר ומתנהגים בהתאם. אנו עוברים למעשה שטיפת מוח, המשפיעה על כל תחומי החיים שלנו ועל היכולת שלנו להגשים את עצמנו, שקשה מאוד להשתחרר ממנה - אבל זה לא שזה לא אפשרי. כדי להמחיש את האופן בו מנגנון זה בנוי, אני הולך לעולם המשפט: פסק הדין אומר "אני לא מספיק טוב" וגזר הדין הוא "לא מגיע לי". ואני לא מתכוון לעבר, אלא להווה - הפנמנו הלכה למעשה את האופן בו התייחסו אלינו, ואנו ממשיכים לעשות לעצמנו את מה שעשו לנו, ולסבול מהמחיר הכבד שאנו משלמים על כך, לרוב מבלי להבין זאת. כל זה נכון עד שאנו מביאים מודעות לתחום הזה - וזה בדיוק מה שאני מבקש לעשות בעזרת הפרק החדש בפודקאסט.

הפרק החדש בפודקאסט מוקדש לחופש - מצב תודעה שאיני באמת מבין ועם זאת אליו אני שואף. וכמוני עוד אנשים רבים. מתוך זה הגעתי לדבר על מה כולא אותנו, איך אפשר להיות חופשיים יותר מכפי שאנחנו, ומדוע, בעצם, אין שום צורך ממשי לשחרר את עצמנו ממשהו.

מרגע שאנו נפרדים מהרחם, החיים שלנו רצופים מפרידות - ממקומות, מאנשים, ממצבים, ממי שהיינו. לפעמים הפרידות קלות ואף משמחות, בפעמים אחרות הן שוברות לב וכואבות.  מאחר וכך, ולאור פרידות שאני עובר בתקופה האחרונה, החלטתי להקדיש את הפרק החדש בפודקאסט לפרידות. בעיקר, לדרך שבה כדאי לנו להתייחס לעצמנו כאשר אנו עוברים פרידה, שהיא שונה מהדרך בה נהוג להתייחס לכך בחברה שלנו.

חשיפה היא שלב הכרחי בדרך ליצור אינטימיות וקירבה עמוקים יותר עם עצמנו ועם האנשים בחיינו. שלב ביניים, לכאורה, אבל שלב מורכב, שמהווה קושי ואתגר של ממש עבור רבים מאיתנו. מאחר וכך, אני מקדיש את הפרק החדש בפודקאסט לנושא מסוים זה. אני מספר מהחוויות ומהתובנות שלי, מסביר ממה בעצם אנו מפחדים, מדוע זה כל כך מפחיד, ואיך אנו יכולים לעזור לעצמנו.

העולם שלנו מבוסס על בחירה חופשית, ובמידה מסויימת זו אכן הולכת וגוברת בזמנים בהם אנו חיים. אך חופש הבחירה שלנו מוגבל ולמעשה, במובנים מסויימים אין לנו חופש בחירה כלל. במובנים אחרים, יש לנו חופש בחירה גדול יותר מכפי שאנו מבינים, שיכול לשנות לטובה את כל חיינו. בפרק הזה אני מדבר לעומק, ככל שאני יודע, על הנושא המורכב הזה, ומסביר היכן יש לנו בחירה, היכן אין לנו בחירה, וכיצד אפשר לעבור ממצב מדומה של אין בחירה לבחירה של ממש.

.תחושת החריגות מלווה אותי לאורך כל חיי, ואחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי בדרך הוא לראות את החריגות שלי כחלק מהייחודיות שלי מתוך מסע זה אני מדבר בפרק הזה של הפודקאסט: מדוע אנו מרגישים חריגים, מה מבדיל בין חריגות לייחודיות, ובאיזה אופן אפשר לשנות את החוויה ולהכניס אור חדש, אוויר חדש, אל החוויה הפנימית שלנו. .כמו תמיד, אני משלב בפרק הזה חוויות אישיות כדי להפוך את מה שיש לי לומר לנגיש וברור יותר

אני מקליט את הפודקאסט לרוב בימי שבת, יומיים לפני שאני מפרסם אותו. בשבת האחרונה התעוררתי בבוקר מבלי שהיה לי מושג על מה אני אדבר. אחרי קצת תהיות ומחשבות התבהרה לי ההבנה כי הפרק החדש צריך להיות מוקדש לרגשי אשמה, אחד הרגשות הקשים וההרסניים ביותר שיש, אם לא מטפלים בהם כמובן. לפיכך כל מה שתשמעו אותי מדבר עליו בפרק החדש הוא רגשי אשמה - מה התפקיד שלהם ומתי בעצם אנו מרגישים אותם, מה המחיר שאנו משלמים עליהם, אילו סוגים של רגשי אשמה קיימים וכיצד, בעצם, אפשר להיפרד מהם. אחרי הכל, אנחנו כאן בשביל חופש

להיות במקום של צורך, במקום המקבל, הוא אחד הדברים הקשים עבור רבים מאיתנו. "שתמיד תהיה בצד הנותן", זה משפט המייצג את הקושי הזה, קושי שיש לו סיבות טובות להיותו אבל אין אף סיבה טובה לשמר אותו. ולכן אני מקדיש לכך את הפרק הזה בפודקאסט. אני מזמין אתכם להאזין לחצי שעה, כמו תמיד, בה אני מדבר על הקושי שלנו להיות במקום המקבל, הצריך; כיצד הקושי הזה משפיע על החברויות שלנו; כיצד הקושי הזה עשוי למנוע מאיתנו ליצור זוגיות חדשה בחיים; כיצד הוא עשוי לפגוע בשפע הכלכלי שלנו ובקריירה שלנו; ומה כדאי לזכור אם וכאשר אתם מבקשים לשנות זאת.

התחושה "אני לא מספיק טוב" היא אחת התחושות הכואבות ונפוצות ביותר שיש. היא מניעה אותנו לחולל שינויים רבים בחיינו אבל היא גם מהווה את אחת המלכודות המתעתעות ביותר. לכן, הפרק החדש בפודקאסט מוקדש במיוחד לכאב זה, לאופן בו הוא משפיע עלינו, לדרך להתמודד איתו, ולדברים שחשוב כי נזכור בדרך. זה העיקרון המנחה אותי: אם נהיה בזה, נוכל להשתנות יותר מהר ויותר בקלות. אתם מוכנים?