פגישה עם פרשת השבוע

מסירות הנפש של אברהם אבינו

ואיך אפשר להשתמש בה ככלי לעשות אתכפיא

ולזכות גם אנחנו להרחיב את הכלי שמסוגל

לפגוש את ההתגלות האלוקית במציאות

מסירות הנפש של אברהם אבינו

ואיך אפשר להשתמש בה ככלי לעשות אתכפיא

ולזכות גם אנחנו להרחיב את הכלי שמסוגל

לפגוש את ההתגלות האלוקית במציאות

מעוניינת לקבל עדכון כשסרטון חדש עולה? הירשמי כמנויה!

• להצטרפות לרשימת התפוצה בווטסאפ ◄ https://did.li/Tovana

פגישה מעצימה עם פרשת השבוע

מבוססת על שיחותיו של הרבי מליובאוויטש

ושזורה ברעיונות מספר התניא.

רוצה להוסיף אור ואמונה לחייך?

הצטרפי לרשימת התפוצה של ציפי קולטניוק וקבלי מדי יום תובנה של אמונה ותכנים על פרשת השבוע

לחצי על הלינק

https://did.li/Tovana

פגישה מרגשת ומעצימה עם פרשת נח. לצאת מהתיבה ולהישאר בתיבה

למה כל ההתחלות קשות? איך אפשר למצוא את הכוחות להתחיל מבראשית?

כיצד הנחש הפיל את האדם הראשון ואיך הוא מנסה להפיל אותנו?

ואיך האופן בו נברא העולם מעניק לנו את הכח להתחיל כל רגע מחדש.

פגישה מרתקת עם פרשת בראשית, שזורה ברעיונות מספר התניא.

פרשת השבוע אישית, נגישה, מעצימה ומחזקת

מדי שבוע עם המנטורית והמוסיקאית ציפי קולטניוק.

מעונינת לקבל עדכון כשסרטון חדש עולה? הירשמי כמנויה!

•

לצאת מהמקום הנוח כדי לשמוח | פגישה משמחת עם פרשת וזאת הברכה חג הסוכות ושמחת תורה

איך מאזנים בין מי שאני לבין מה שאני רוצה להיות? | פגישה עם פרשת האזינו ויום כיפור

ובחרת בחיים - לגלות את הטוב שבי ולהתחיל שנה של התלהבות מהחיים | פגישה עם פרשת נצבים וילך

איך לשמוח כשכואב ולהודות כשחסר? | פגישה עם פרשת כי תבוא - ציפי קולטניוק

פגישה מאירה עם פרשת כי תצא • ציפי קולטניוק

איך לעשות חשבון נפש בלי להלקות את עצמי? | פגישה עם פרשת שופטים - ציפי קולטניוק

ההורות בפרט והחיים בכלל, מזמנים לנו מצבים מאתגרים של חוסר אונים.

נדמה לנו לפעמים שאין מנוס מלהתפרץ ולהגיב בחוסר שליטה.

פרשת ראה פותחת ברעיון הבחירה החופשית שהוא אחד מעיקרי היהדות. "ראה אנוכי נותן לפניכם היום" - פסוק אחד שכל מילה בו מגלמת בתוכה את הבחירה והעוצמה שאלוקים נותן לנו בחיים אל מול כל סיטואציה, כל יום מחדש. "את הברכה והקללה" - מדוע יש מציאות של רוע וקללה? רק כדי שתהיה לנו בחירה ונבחר בטוב.

בפרשה נאמר "כי מנסה השם אלוקיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את השם אלוקיכם" - הנסיונות והאתגרים הם במטרה לעורר בנו את האמונה והאהבה להשם ולגלות בנו כוחות עלומים. כשמתייחסים לכל נסיון ואתגר באופן הזה של "ראה" וזוכרים שמדובר באתגר אלוקי, יש לנו כח לעמוד בו וכשהוא חולף נשארים איתנו הכוחות והאמונה שגילינו באמצעותו.

פגישה מאירה עם פרשת ראה.

טובעת בים המשימות? מרגישה שלא עשית כלום? איך להתמודד נכון עם ה to do list | פגישה עם פרשת עקב

פגישה מאירה עם פרשת ואתחנן • ציפי קולטניוק

• פגישה עם פרשת דברים | ציפי קולטניוק

לכולנו יש יעדים להגיע אליהם בחיים. בדרך אנחנו נופלים, נכשלים ולפעמים נעצרים.

הנטיה הטבעית היא לרצות להעלים את הנפילות והעצירות, לקום מהר ולשעוט קדימה אל היעד.

פרשות מטות מסעי מלמדות אותנו את הכח שיש במסע עצמו, עוד לפני שמגיעים אל היעד.

כמו עם ישראל שעבר 42 מסעות מאז שיצא ממצרים ועד שהגיע לארץ ישראל, גם הנשמה שלנו עוברת מסעות בעולם הזה וכמו שבפרשת מסעי מפורטים

גם המקומות שבהם חנו עם ישראל והמקומות שאליהם הגיעו בעקבות חטא וכולם תחת הכותרת מסעי, כך גם אנחנו צריכים ויכולים לראות בנפילות ובחניות חלק מהמסע של נשמתנו בעולם. מסע שתכליתו לצאת ממצרים ולהפוך את העולם למקום שבו שורה השכינה.

פגישה מרגשת עם פרשת מטות מסעי שמתקשרת גם לימי בין המיצרים והחופש הגדול

חזק חזק ונתחזק!

העולם אומר לנו לעשות רק מה שאנחנו אוהבים, מה שיעשה לנו טוב. האם באמת לעשות רק מה שאנחנו אוהבים יעשה לנו טוב? איך נדע מה אנחנו אוהבים ומה עושה לנו טוב כאשר אנחנו מושפעים מדעת הסביבה? הרצון לרצות ולמצוא חן והפחד להפגע.

בפרשת פנחס אנחנו פוגשים את פנחס שבוחר לפעול באומץ ועושה מעשה לא מקובל. הוא נתקל בביקורת ונאמר עליו שמניעיו היו אכזריים והשם מעיד שעשה את מעשהו ממקום של אכפתיות ושלום. בפרשה אנחנו פוגשים גם את בנות צלפחד שבאומץ ומתוך אהבה לארץ ישראל, מבקשות נחלה בארץ ואכן מקבלות.

איך נמצא בתוכנו את האומץ לעשות את הדבר הנכון גם במחיר של ביקורת, או חוסר הצלחה?

בפרשת פנחס מסופר שכל שבט ומשפחה בעם ישראל קיבלו נחלה על פי גורל. לא מדובר במזל, כי אם בהתאמה שמיימית על פי האורים והתומים. כולנו קיבלנו בגורל שליחות ונחלה בעולם. דוקא הדברים שהכי קשה לנו לעשות ולא מתחשק, התחומים שבהם אנחנו פוחדים להעז ולהסתכן בכשלון או בביקורת, הם השליחות שלנו.

אם נעשה באהבה גם את מה שאנחנו לא אוהבים, נזכה לחזק את הערך העצמי שלנו, להגדיל את היכולות הרוחניים והגשמיים ולהרגיש אושר.

פגישה מאירה עם פרשת פנחס.

כולנו מנהיגים. במשפחה, מול החברים או בעבודה יש לנו יכולת להיות עם מוח שליט על הלב ולשדר אמונה ושמחה.

במיוחד בחופש הגדול קל להגיד כמה משעמם ובשביל מה בכלל יש חופש. ולחילופין, ניתן לדבר על כך שזו חוויה והזדמנות.

נדמה לנו שהילדים זקוקים לחוויות גדולות כדי לשמוח, אך אם ננהיג אותם נכון ונשדר שמחה וחויה הילדים יוכלו ללמוד להעסיק את עצמם ולצמוח מהחופשה. העיקר זו תהיה הגישה!

פרשת השבוע מספרת לנו על בלק, מלך מואב, שהבין שהעוצמה של עם ישראל היא רוחנית ולכן שלח את בלעם לקלל אותם. בלק מלמד אותנו שההסתכלות שלנו על כל סיטואציה צריכה להיות קודם כל רוחנית - איך אפשר להתחזק? מה ניתן ללמוד מכך? ומה השם רוצה שאעשה בזמן הפנוי שלי עם הילדים או עם עצמי?

בלעם ניסה לקלל את עם ישראל פעם אחר פעם. שלוש פעמים הוא החליף מיקום והשקיף על העם ממקום אחר, אך לא הצליח לקללם וראה רק את הטוב שבעם ישראל.

כמו בלעם, גם אנחנו צריכים להתאמץ לאמץ את הראיה בכיוון ההפוך. להסתכל על כל סיטואציה מזוויות שונות כדי לראות את הטוב. את החויה. את מה שכן אפשר לעשות בכל מצב נתון.

פרשת בלק נקראת כך למרות שבלק היה רשע, כי בסופו של דבר בזכותו קיבלנו ברכות רבות. שנזכה לחזק את האמונה בכך שבכל קללה מסתתרת ברכה ובקרוב נראה את הברכות והנבואות שנשא בלעם אודות הגאולה, מתגשמות.

יש מאכלים שמכינים אותם לפי העין ויש מתכונים מדויקים. אנחנו אוהבים לאלתר ולהיות יצירתיים אבל במתכון המדויק התוצאה בטוחה.

פרשת חוקת, המתארת את מצוות מצות פרה אדומה שאינה מובנת בהיגיון ואף נוגדת אותו, מלמדת אותנו שכך בדיוק רוצה השם שנקיים את התורה - בלי תלות בהיגיון וברגש שלנו, בלי להבין.

ואיפה הרגש בכל הסיפור והשמחה? דווקא כשמשתיקים את כל הרעשים מסביב, הרגש שמבלבל, ההיגיון שחושב כל פעם אחרת, דווקא אז, כשעושים את הדברים מדויק, מתעוררת בנשמה שמחה גדולה וחיבור למהות שלנו שהיא חלק מאלוקים.

החוקיות גם עוזרת לנו להיות באמונה ושלווה אל מול מציאות החיים המשתנה - לפעמים אנחנו מסתובבים בחרדה 'מה יהיה?', 'מה יהיה בארץ ובעולם ובחיים שלנו?' נדמה לנו שיש בחיינו כאוס גדול ללא שליטה.

פרשת חוקת מזכירה לנו שהכל בחוקיות אלוקית. יש מנהיג. הכל בשליטה שלו. לא תמיד נבין, אך תמיד נאמין ומתוך האמונה נזכה לשלווה.

אנחנו חיים בעידן בו השיח על שיוויון הולך ומתרחב עד כדי נסיון להביא לביטול מעמדות ולשיוויון מוחלט בין המינים, בין ישראל לעמים ועוד ועוד.

האם באמת כולנו שווים? האמנם כל ההבדלים בינינו הם חיצוניים בלבד וניתן לוותר עליהם?

קרח, בן דודם של משה ואהרון, היה מהראשונים שתבעו שיוויון. הוא הגיע למשה אחרי חטא שהמרגלים ותהה: "כי כל העדה כולם קדושים, מדוע תתנשאו על קהל השם?!"

בסופו של דבר, הקנאה, התאווה והכבוד של קרח הוציאו אותו מן העולם.

פגישה עם הפרשה שמלמדת אותנו שכולנו שווים בהיותנו בעלי ערך, אבל לכל אחד מאתנו נשמה עם שליחות ותפקיד משלה.

כשנפסיק עם ההשוואות, נרגיש פתאום שווים ונוכל לפַנות את האנרגיה שלנו להשוואה עם אדם אחד בלבד - האדם שהיינו אתמול. להיות כל יום טובים יותר.

פגישה מאירה עם פרשת קרח.

המרגלים נשלחו לארץ כדי להביא עליה נתונים לקראת כיבושה. הם "שכחו" את המשימה שלהם והגיעו בהצהרה שלא ניתן לכבוש את הארץ.

גם בחיים שלנו ישנם מרגלים פנימיים וחיצוניים שמנסים לקרר אותנו ולרפות את ידינו - אפשר לשמוע להם. אפשר להבהל ולהשתתק ואפשר להסתכל לפחד בעיניים ולנסות להבין מה יושב שם. מהו הבסיס של הפחד. הידע נותן לנו הבנה מול מי אנחנו נלחמים ומרגיע את הפחדים והשאלה חוזרת להיות לא 'האם' אלא 'איך' לעשות את רצון השם.

עלינו גם לאסוף נתונים על האויב הפנימי שלנו - היצר הרע, איך הוא מפיל אותנו? ומהם התכסיסים שלו?

וכך נוכל לנצח אותו

פרשת בהעלותך מגיעה מיד אחרי חג השבועות ומתווה לנו דרך של אור.

בהעלותך - להאיר בכל מעשינו את העולם. להאיר עד שתהא שלהבת עולה מאליה ולא העיקר לסמן וי ולפנות למשימה הבאה. בהעלותך- לעלות ולהתעלות ולזכור שהירידות הם חלק מעבודת השם שלנו.

משה רבנו היה עניו מכל אדם, איך אפשר להיות בענווה? ואיך הענווה מאפשרת לנו לקבל את עצמנו ואת מציאות חיינו?

בפרשה יש מקרים שונים של תלונות על המציאות,

מדוע חלק מתקבלים באהבה וחלק נחשבים לחטא ומה אנחנו לומדים מכך לגבי קנאה והשראה?

פגישה מאירה עם פרשת בהעלותך

חג השבועות הפך בעזרת חברות פרסום לחג החלב. מהי המשמעות האמיתית של החג? ואיך הוא יגרום לנו להרגיש שמחים באמת ולזקוף קומה גם הרבה אחרי שהעוגות והפשטידות יגמרו?

פרשת נשא מספרת לנו על מתנות הנשיאים לחנוכת המשכן. מה מלמד אותנו הסדר של שלוש השבטים הראשונים? מהו סדר היום שכדאי לנו לאמץ בהשראתם כדי לחוות שמחה ושפע בעשיה שלנו?

רבים מאיתנו מתמודדים עם ספק עצמי שמנקר ומחליש אותנו. איך חג השבועות מעניק לנו ודאות בנוגע לעצמנו ולעבודתנו הרוחנית?

על כל זאת ועוד בפגישה מאירה ומרוממת עם פרשת נשא וחג השבועות

אנחנו עוברים מסעות רבים בחיים. נוסעים ואז חונים. מחפשים את עצמנו.

מנסים לשמוע ולגלות את קולנו הפנימי ומה נועדנו לעשות. רוב הזמן מרגישים במדבר.

עם ישראל צעד במדבר 40 שנה עד שקיבל את התורה

ובזמן הזה הם בנו שוב ושוב את המשכן וניצלו את המסע לעבודה רוחנית.

גם חג השבועות מגיע אחרי 7 שבועות של ספירת העומר ועבודת הכנה.

איך אפשר לנצל את הזמן הנוכחי ולהרגיש שהכל בסדר כאן ועכשיו?

איך לחפש את השליחות שלי ובו זמנית לממש אותה ולהתקדם תוך כדי תנועה.

פגישה עם פרשת במדבר והכנה לחג השבועות

אנחנו חיים בעולם תחרותי והישגי שמעודד אותנו למרוץ העשייה, ההתעשרות וההצלחה. הקב"ה מצווה עלינו את מצוות השמיטה. למה כל כך חשוב לשמוט ולהרפות? מה בין שמיטה להר סיני? מדוע דוקא מצוה זו נבחרה כסמל ואיך אפשר באמת לשמוט ולסמוך על השם.

רבי שמעון בר יוחאי גילה לנו סודות שמאפשרים לנו לחקוק את האמונה בליבנו ולמצוא את הברכות שמסתתרות בתוך הקללות

איך אפשר ליישם ולגלות זאת באמת?

פגישה עם פרשת בהר-בחוקותי ולג בעומר.

אם נקשיב לדיבור הפנימי שלנו נגלה שאנחנו המבקרים הכי קשוחים של עצמנו.

בעברית גם למילים נרדפות ישנה משמעות שונה וייחודית. מהי המשמעות של המילה אמור? כיצד היא מתקשרת לדיבור הפנימי שלנו?

ומהם הטיפים שהיא מעניקה לנו לדיבור פנימי רך וחומל?

הדיבור והיחס שלנו לעצמנו משפיע בצורה רבה על הדיבור והיחס לזולת ובמיוחד לקרובים אלינו, בן הזוג והילדים.

"אמור אל הכהנים בני אהרון ואמרת אליהם"- מפרש רש"י "להזהיר גדולים על קטנים". איך אפשר לגרום לעצמנו וגם לזולת לזהור? ועל אילו ציווים נוספים נאמר "להזהיר גדולים על קטנים"? מה משותף להם ואיזה מסר אופטימי ופרקטי הם מעניקים לנו בהקשר לחינוך עצמי וחינוך הזולת.

פגישה מאירה עם פרשת אמור

הביטוי הידוע אומר "אחרי קדושים אמור" הנטיה שלנו היא להגיד שבח על אנשים אחרי שהם נמצאים כבר בעולם אחר. יש לנו כנות יתר דוקא בנוגע לדיבור חיובי ואם הוא לא מדויק במאה אחוז, נמנע ממנו. איך אפשר לפרגן ולשבח את הזולת ולהרבות בלשון הטוב?

ומה הקשר בין דיבור חיובי לקדושה?

אנחנו נוטים לחשוב שקדושה היא נזירות או פרישות והימנעות, פרשת קדושים מלמדת אותנו איך אפשר לחיות בקדושה ובד בבד ליהנות מהעולם.

פגישה מרתקת עם פרשת אחרי מות קדושים

פרשות תזריע מצורע נקראות כמעט תמיד ביחד. השמות שלהם נראים לא קשורים ואפילו סותרים.

מה הקשר המיוחד בין אישה שיולדת לבין המצורע ואיך זה נותן תקוה לכל אחד מאיתנו שאפשר להיוולד ולהתחיל מחדש?

דיני הטהרה באדם מופיעים רק אחרי שקראנו על קורבנות מן החי והצומח ועל כשרות בבהמה ובעוף.

האם זה מראה על עליונותו של האדם או על נחיתותו וכיצד זה קשור ליכולת שלנו להעריך את עצמנו נכון בכל רגע נתון.

פגישה מעצימה עם פרשת תזריע מצורע

העוצמה המיוחדת של שביעי של פסח, המשמעות העמוקה של קריעת ים סוף שהתרחשה בו והתקוה שהוא מעניק לנו לגאולה העתידה. האם אפשר לשלב את הציפיה והזעקה לגאולה עם ראיית הטוב בהווה ובמקביל עשיה לקירוב הגאולה? ואיך מרומזת העוצמה של הפעולות הקטנות בספירת העומר ובפרשת שמיני? האור המיוחד שמאיר בשביעי של פסח ומנהג סעודת משיח ועוד.

פגישה עם שביעי של פסח ופרשת שמיני

על שמותיו של החג והמשמעות שלהם ביצירת השינוי בעם ישראל

ואיך כל אחד ואחת מאיתנו יכול לקחת מכך השראה ליצירת שינוי בחיים שלו.

על מה שהפס סח - הדיבור שלנו על החג ובכלל ואיך אפשר לצאת מגלות לגאולה

ברגע אחד על ידי שינוי נקודת המבט והתמקדות בטוב.

מהי המשמעות האמיתית של המושג חירות?

ואיך אפשר להרגיש כבר עכשיו כאילו יצאנו לחירות מהקשיים והאתגרים בחיינו

ולשמוח בחג הפסח ובכלל. פגישה משמחת עם חג הפסח

בפרשת צו מספרת לנו התורה על פעולה פשוטה ביותר שהיו מבצעים הכהנים בבית המקדש: פינוי הדשן - אפר שהצטבר על גבי המזבח משריפת הקורבנות.

מהם הפעולות המקבילות למצווה זו בחיים שלנו ואיך אפשר לבצע אותן מתוך התלהבות ותחושה שזהו צו אלוקי?

ומהם הכלים שיאפשרו לנו לשמור על ההתלהבות גם בתוך העשייה האפרורית והשגרתית של היום יום?

על כל אלה ועוד בפגישה עם פרשת צו

פרשת ויקרא פותחת חומש חדש ועוסקת כולה בקרבנות. המילה קרבן מעוררת מיד קונטציה שלילית של ויתור על עצמנו.

מה הרלוונטיות של הקורבנות לחיינו כיום? ואיך לוקחים את הקרבן למקום של קרבה ובחירה בזוגיות, בהורות ועוד?

פגישה מעצימה עם פרשת ויקרא על משמעות הקרבת הקורבנות בימינו

אנחנו נוטים לראות בעיקר את ההבדלים בינינו לבין הזולת - בוחנים ורואים בעיקר את מה לא שווה.

לפעמים מרגישים יותר, לפעמים פחות, אך מתקשים לראות את מה ששווה ומשותף.

איך בכל זאת אפשר להתחבר?

איך אפשר לראות את מה שמאחד ומשותף ולהיות ביחד? כדי לגרום לאלוקים לשכון בינינו.

משה רבנו מקהיל את עם ישראל ומוסר להם את הלכות השבת והמשכן

מה הקשר בין הנושאים הללו ומדוע השבת קודמת לכל?

אם הקב"ה רוצה שנשבות מדוע הוא מצווה עלינו גם לעבוד?

מה חשוב יותר ואיך אפשר למצוא את האיזון בין עשיה ומאמץ לאמונה והרפיה?

חג הפורים מפגיש אותנו עם אינספור תחפושות משעשעות ומפחידות ואנחנו יודעים שהם תחפושת ומסכה. אבל כשמדובר בנו, מי אנחנו ומה התחפושת שלנו?

פרשת כי תשא נקראת על שם הספירה של עם ישראל והיא מסמלת רוממות ומסופר בפרשה על חטא העגל שהוא שיא הירידה. אנחנו נוטים להזדהות עם החטא והנפילה ומתייאשים מעצמנו כשבעצם מי שאנחנו זה החלק המרומם שמאמין וקם.

עם ישראל מצטווים להביא מחצית שקל לא יותר ולא פחות. כולם מביאים את אותו הסכום. זה מחבר אותנו לכח של האחדות של עם ישראל. המן אמר שישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים.

ואנחנו מחזקים למולו את האחדות כי אין דבר יותר משמח ומרים מלשמח אחרים.

הרבה פעמים בחיים אנחנו עוטים מסכות ומתאמצים להסתיר את הקשיים והשברים שלנו, כואבים על דברים שעברנו, מתביישים בנפילות שלנו. לוחות שבורים גם הם בארון, כי השברים והנפילות וההתמודדויות הפכו אותנו למי שאנחנו וכמו עם ישראל אנחנו יכולים לקום, להתרומם ולהיות בשמחה.

כולנו אוהבים סיפורי קסמים ורוצים לחשוב שההצלחה פשוט מגיעה ודופקת בדלת. שזה קורה למי שיש לו מזל, או לבעלי כשרון יוצא דופן. נוח לנו לחכות לה להצלחה שתגיע ובינתיים לעשות את המינימום, אך אם נתבונן בסיפורי המזל נגלה שיש בהם לא מעט עבודה ומאמץ.

פרשת השבוע מספרת לנו על נר התמיד וקרבן התמיד שמלמדים אותנו שעשייה יומיומית היא שמביאה להצלחה. השקעה תמידית, עוד יותר מאשר כשרון והשראה מביאה להצלחה גדולה.

פגישה עם פרשת תצווה, אותה קוראים בשבת שלפני פורים יחד עם פרשת זכור כהכנה לחג הפורים. ימי הפורים האלה נזכרים ונעשים - נזכור את עמלק, שהמן הוא מזרעו, ואל מול הספק והקרירות שהוא זורע בכל עניין שבקדושה, נתחזק באמונה וודאית, בחום רוחני, ובראיית היש והכרת הטוב.

כשאנחנו חושבים על אדם רוחני, עולה לנו בראש דמות של אדם לבוש סחבות ששוכן בצריף רעוע, כשהוא אוכל לחם ומלח ומסתפק במועט.

מפתיע אם כן לגלות שהמשכן, שבנייתו מתוארת בפרשתנו בהרחבה, נבנה בפאר ובדיוק רב ומהחומרים המשובחים ביותר.

למה אלוקים מבקש שנבנה לו בית מזהב? ומדוע הוא נזקק לקבץ תרומות מהעם לשם כך?

פגישה עם פרשת תרומה שמספרת לנו כיצד נוכל להשכין את אלוקים בתוכנו, בבתינו בהורות ובזוגיות.

הפרשה, אותה קוראים תמיד בתחילת חודש אדר בו אנו מצווים להיות בשמחה, מעניקה לנו גם טיפים מיוחדים לשמחה מושלמת.

השיעור לעילוי נשמת אסתר בת מרים ע"ה

אין דבר שאנחנו אוהבים יותר מאשר לחגוג באירועים. הם נוצצים, מרוממים ומשמחים, אבל גם אחרי האירוע הכי גדול מגיעה השגרה האפורה. גם אחרי החתונה הכי נוצצת יש זוג עם כלים וכביסה ופערים שיש לגשר עליהם ברגעים הכי קטנים.

פרשת משפטים מגיעה אחרי מתן תורה ומלמדת אותנו על הכח של היהדות להכניס את האור הגדול במעשים של היום יום ולקדש את החול.

הפרשה פותחת בדיני עבד עברי שנראים, לכאורה, לא רלוונטיים לחיינו, אך מקבילים לעבדויות של כולנו - למעמד, כסף, להנאות חולפות ועוד ועוד.

איך אפשר להשתחרר מהן, לצאת לחופשי ולהיות מי שנועדנו להיות?

פרשת יתרו מעוררת תמיהה בשם שלה - מדוע לא נקראה בשם 'פרשת מתן תורה' או 'פרשת עשרת הדברות'?

התשובה לכך היא, כי יתרו היה כהן מדין, אדם נכבד ומבוגר שהתנסה בכל שיטות ה'עבודה זרה' וכשהוא שמע על הניסים שנעשו לישראל, לא נתן לזה לעבור לו ליד האוזן אלא בא והכיר ואמר "עתה ידעתי כי גדול השם" - הוא תר וחיפש אחר האמת גם בגילו ובמעמדו ולכן העז לעשות שינוי ולהתגייר. דווקא אחרי שאדם כמו יתרו הכיר באמונה ובעם ישראל הגיע הזמן למתן תורה שתכליתו הייתה לחולל מהפך בעולם. עד מתן תורה לא היה חיבור בין רוחניות לגשמיות ובמתן תורה ניתנה האפשרות לקדש את החומר ולהכניס קדושה לפעולה ולחפץ גשמי. ולכן, דווקא יתרו, שהגיע מעולם שמנוגד בתכלית לקדושה אל שיא הקדושה, הוא שסימל את תחילת המהפך בעולם.

• פגישה שמדברת על ה'יתרו' שבכל אחת מאיתנו והמעלה בכך שגם החלק הזה שבנו יכיר באלוקות - על יתרו, החיפוש שלנו לתור אחר האמת ועל היכולת לשמוע דברים ולא לתת להם לעבור לידינו.

• בעשרת הדיברות אנחנו מצווים לא לחמוד. זה תמוה: איך אפשר לצוות על רגש טבעי כל כך בייחוד בעידן בו כולם משווקים את החלקים היפים של החיים שלהם? הבסיס לכך הוא אנוכי השם אלוקיך. כל הדיברות שבין אדם לחברו יכולים להתקיים גם ממקום של מוסר, אך תחילה יש צורך שתהיה לנו אמונה בהשם שהוא מנהל את העולם והוא עצם הטוב ורוצה את טובתנו וממקום כזה זה יהיה לנו טבעי וקל יותר לקיים את שאר הדיברות והמצוות ובהן לא תחמוד - בהבנה שביכולתו של הבורא להעניק לי כל דבר לי ומה שיש לזולת, לא בא על חשבוני - אפשר להתפלל ולבקש שינוי, אך במקביל יש להאמין שזהו המצב המדויק עבורי לרגע הזה בחיי.

פגישה מעצימה ומאירה עם פרשת יתרו.

אחרי שנים רבות של עבדות, עם ישראל יוצא סוף-סוף לחופשי. הוא יוצא מהטריטוריה של מצרים, אך יידרש עוד זמן רב עד שייצא ממצרים שבלב, מתודעה של עבדות.

הקב"ה מנחה אותם ללכת במדבר אל היעד בדרך ארוכה במקום בדרך שהייתה אורכת אחד עשר יום בלבד, מחשש שההתקלות במלחמה תחליש אותם ותגרום להם לרצות לחזור למצרים.

כמו אז, גם עכשיו, אנחנו עושים שינוי ונמצאים במלוא המוטיבציה אבל אז מגיעה היתקלות עם התנהגות מסוימת, מאכל כלשהו או אדם מסוים שמערערים אותנו וכיון שלא עבר מספיק זמן של שינוי ומחשש ליפול וללכת אחורה, אנחנו מנסים לעקוף את המפגש. מחפשים פתרונות כי לא באמת השתנינו ואנחנו עדיין עבדים.

מה יכול לעזור לנו להזדקף ולהיזכר בכוחות שלנו כדי להתמיד בשינוי ולהתקדם לחיים טובים יותר, מלאי שפע, בריאות ויחסים טובים?

• פרעה רודף אחרי בני ישראל כי "ברח העם", כי הם, מתוך תודעת עבדות אמרו לו שייצאו רק לשלושה ימים ומשלא חזרו הוא רודף אחריהם.

• בני ישראל עומדים במדבר הגדול, ים-סוף לפניהם, צהלות הסוסים המצריים מאחוריהם והייאוש מחלחל. כמו יהודים טובים הם מתחילים להתווכח וכל קבוצה בעם מציעה פתרון משלה, אך אלוקים שולל את הכול ומורה להם דרך אחרת.

מהי הבעייתיות בפתרונות שהציעו ואיך זה קשור לדרכי ההתמודדות שלנו?

מהו ההסבר הרוחני לשיטה של כל אחת מהקבוצות ומהו השילוב שנדרש מאיתנו ויאפשר לנו איזון ושמחה?

• וגם, על המן ועל הכח שהוא נותן לנו לשלב בין עשיה לבין הרפיה ואמונה בהשם ביחס לפרנסה, ועל שירת הנשים השמחה בהובלת מרים שמסמלת את האמונה בגאולה.

פגישה עם פרשת בא.

כשאנחנו רוצים להיפטר מהרע שבתוכנו, אנחנו מתחמקים מלהסתכל עליו ולהגדיר אותו. לא קל לנו לראות את ההתנהגויות השליליות שלנו, לא פשוט להכיר בתכונות שעליהם אנחנו צריכים לעבוד.

האם אפשר לדלג על השלב המביך הזה ופשוט להשתחרר מהרע?

פרשת בא מלמדת אותנו לעמוד באומץ מול הרע ולהכיר אותו. להכיר את האויב כדי לדעת איך להילחם ולהשתחרר ממנו.

איך עושים את זה נכון?

איך מסתדר עיקרון הבחירה החופשית עם העובדה שאלוקים הכביד את לב פרעה כדי שלא ירצה לשחרר את בני ישראל ממצרים?

ומה נוכל ללמוד מכך על הבחירה שלנו ועל ההתנהלות מול אנשים שמכבידים את ליבם אלינו?

נשות ישראל יצאו ממצרים עם תופים שהכינו מראש. איך אנחנו יכולים להאמין בגאולה והטוב שיגיעו, להתכונן אליהם ולשאוב מהם שמחה כבר עכשיו?

פגישה מאירה ומעצימה עם פרשת בא.

• כל כך הרבה פעמים אנחנו תולים את חוסר ההתקדמות שלנו בפגמים שיש בנו - נדמה לנו שאנשים אחרים מצליחים כיון שהם מושלמים, ולו רק היינו אחרים - הכל היה טוב יותר.

• פרשת וארא מפגישה אותנו עם משה רבנו בתחילת מנהיגותו כשהוא פועל יחד עם אהרון אחיו להוצאת עם ישראל ממצרים. משה מבקש מהשם שלא ישלח אותו לפרעה כי הלה לא יקשיב לו ואלוקים שולח אותו עם אהרון.

• המסר של משה לפרעה נקלט והשפיע עליו, למרות שהוא לא הבין אותו עד תומו, כי זהו הכח של רוחניות וקדושה.

• כשמשה רבנו דיבר אל העם, הם לא שמעו אליו "מקוצר רוח ומעבודה קשה", אך הוא חשב שהסיבה לכך היא בגלל היותו ערל שפתיים. מה הוא 'קוצר רוח'? איך אפשר לחזק את האמונה והיכולת שלנו לקלוט רוחניות? ולמה זה כל כך משמעותי בדרך שלנו להצלחה?

• מכות דם וצפרדע מלמדות אותנו שכדי לצאת ממצרים, מהמיצרים וההגבלות והתקיעוּת - אנחנו צריכים שיזרום בנו דם חם ביחס לדברים רוחניים ותהיה בנו קרירות של צפרדע לעניינים גשמיים. שנהיה ניזונים מקדושה ואמונה וזה מה שיתן לנו את הכח להמשיך ולפעול גם כשאנחנו מרגישים חלשים ולהגיע להצלחה ושמחה גדולה גם כשהתוצאות לא נראות מיד לעין.

אנו נוטים לחשוב שחירות תלויה בנסיבות חיינו, שיש לנו כבלים וקשיים אוביקטיביים שמונעים מאתנו להיות מאושרים, לעשות את מה שחלמנו ולהרגיש חופשיים. אך יש בעולם אנשים שסובלים ממוגבלויות קשות ובכל זאת חיים את החיים במלואם ומגשימים חלומות - מה הסוד שלהם?

לכל אחד מאיתנו יש 'מִצְרַיִם' כלשהי - מגבלה, קושי, כאב קדום שמלווה אותנו או משהו שאנחנו מייחלים לו והוא עוד לא התגשם.

איך אפשר שלא להשאב אל תוך הבוץ הטובעני הזה? כיצד נוכל להשאיר חלק בתוכנו שיהיה תמיד חופשי ומלא באור? מי יכול לעזור לנו ולהיות ה'משה' שלנו ואיך אנחנו יכולים לעזור לאחרים ולהיות ה'משה' עבורם?

פגישה עם פרשת שמות שמגלה לנו סודות על 'מִצְרַיִם' שבתוכנו ועל הדרך להיות חופשיים גם בתוכה

פעמים רבות אנו נמנעים מעשיה חיובית בשל העובדה שיש התנהגויות שליליות שתוקעות אותנו. אנחנו משקיעים את מירב הכוחות לשינוי ועבודת המידות, אך לא מצליחים להתקדם.

פרשת ויחי מתארת את ברכת יעקב לבניו של יוסף - יוסף ביקש שיעקב יברך תחילה את הבכור, מנשה ולאחריו את אפרים, הצעיר, ואילו יעקב שִׂכל את ידיו. ברכתו נשארת לדורות ברכת האב לבניו - "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה".

אפרים מסמל את הפִּרְיָה, את ההתקדמות והעשייה החיובית של יוסף במצרים, ואילו מנשה מסמל את הצער והזכרון של הבית ממנו נלקח ואת העבודה של 'סור מרע' - "נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי".

מי צודק - יעקב או יוסף? ומה אפשר ללמוד מברכת הבנים כגישה לחיים?

בהמשך הפרשה מתוארת ברכת יעקב לשאר הבנים, שבדבריו גם נזף והוכיח חלק מהם.

מדוע לא גילה להם את קץ הימים כמו שהבטיח? למה לתוכחות קוראים ברכות? ומה לומדים מכך שכל שבט קיבל ברכה ייחודית?

פגישה שחותמת את חומש בראשית ומעניקה לנו כוחות להפוך את החולשות לחוזקות. פרשה שמלמדת כיצד לרפא את הכאבים ולעבוד על המידות מתוך עשייה חיובית וצמיחה.

נדמה שכולנו זקוקים למישהו שנוכל להאשים אותו בכל פעם שמשהו לא מסתדר לנו, וזו כנראה, הדרך הקלה והזמינה ביותר עבורנו להסיר אחריות.

קשה לי רגשית - בגלל ההורים. קשה לי כלכלית - בגלל המדינה. אני לא מצליח - בגלל אדם כזה. אני סובל - בגלל אדם אחר. וכן הלאה.

פרשת ויגש מתארת את רגע המפגש המרגש בו יוסף מתוודע אל אחיו ההמומים ומרגיע אותם מיד שלא הם שלחו אותו למצרים וזו הייתה תכנית אלוקית ארוכת טווח כדי לדאוג להם למזון בשנות הרעב הקשות. יוסף מלמד אותנו איך במקום לחפש מי אשם אפשר למצוא בכל מה שקורה את השם.

אנחנו לא יכולים לבחור עם מה להתמודד אבל כן יכולים לבחור באיזה אופן נגיב. במקום להתמקד בהאשמה שנדמית כהקלה אבל מצמצמת, גוזלת אנרגיות ותוקעת אותנו בעבר, בכוחנו להתקדם ולהשתחרר לעבר האחריות והבחירה.

פגישה עם פרשת ויגש שמלמדת אותנו איך לגשת נכון לסיטואציות ומערכות יחסים בחיינו. פגישה שמלמדת להסתכל על המקום בחיינו כמקום מדויק ועל אנשים ומצבים שחווינו כעל שליחים מאת השם לעבודתנו הפנימית.

לכל אחד מאתנו יש בור כלשהו של קושי בחיים וכולנו מנסים לעשות הכל כדי לטפס ולצאת ממנו.

איך עושים את זה נכון?

יוסף יוצא מן הבור אחרי שנים שלא ראה אור שמש ולקראת הפגישה עם פרעה הוא מתגלח ומחליף את שמלותיו. זהו כוחן של פעולות פיזיות והן יכולות להוציא גם אותנו ברגע אחד מבור הייאוש והדכאון.

וברגעים של קושי, כדאי שניזכר בנסים הרבים שחווינו בחיינו ונשאב מהם כח להתמודדות. פתרון החלומות של פרעה על ידי יוסף ילמד אותנו כיצד לעשות זאת.

הכירו את האיש שהתורה מגדיר אותו כ"איש מצליח" - יוסף הצדיק. נוכל ללמוד ממנו את השיטה שלו להצלחה בחיים ואיך ליישם אותה בחיים שלנו

כולנו מתמודדים עם אתגרים שונים בחיינו ומנסים לעבור אותם איכשהו בהצלחה.

זה לא קל. לא תמיד יש בנו את העוצמות והאנרגיות הדרושות להיות נוכחים בחיים מלאי משמעות ואנחנו מוצאים את עצמנו מנסים לרענן את הנפש עם ריגושים והנאות חולפות.

אך מה שבאמת ייתן לנו את הכח להיות נוכחים באתגר בצורה משמעותית אלו אנרגיות חיוביות שיישארו בלבנו לעד.

איך נתמלא באנרגיות שכאלו?

מדוע ביקש יעקב ליישב בשלוה ואיך דוקא האתגר הנוסף סיפק לו בהמשך שנים של שקט?

מהו חוק הואקום ומדוע כשאין בבור מים יש בו נחשים ועקרבים?

מה מסמלים הנחשים והעקרבים ואיך הם מונעים מאיתנו להיות נוכחים ברגע?

איך אפשר למלא את הבור הפנימי במים של תענוג ושמחה?

איך שמר יוסף על שמחת חיים בתוך התהפוכות שעבר? ומאיפה מצא את הכח להבחין בזולת ולהיות שליח בתוך בית הכלא?

פרשת השבוע בזווית אישית, מעצימה ומחוברת ליום יום

מדוע שלח יעקב מלאכים לעשיו ואיזה מלאכים יש לנו?

כיצד נוכל לשלב נכון בין תפילה לעשיה ובין חסד לגבורה?

מדוע משתמש יעקב בתפילתו במילה "קטונתי" ואיזה טיפ נוכל לקחת מכאן לתפילתנו ולחיים מאושרים?

למה יעקב מסרב ללכת בקצב של עשיו ואיך נדע אם נכון לנו ללכת בקצב של העולם או להתנהל לאיטנו?

פרשת השבוע בזווית אישית, מעצימה ומחוברת ליום יום

מי הם החיות הטורפות ואיך אפשר להישמר מפניהם? פגישה עם פרשת ויצא

על יעקב אבינו והירידה שלו לחרן שהיא הירידה של כולנו מהיכל הנשמות לעולם הזה.

על הפעולות הרוחניות שעושה יעקב אבינו כדי לשמור על עצמו בחרן ובבית לבן ואיך אנחנו יכולים ליישם בחיינו.

על הסולם המחבר בין ארץ לשמים והמלאכים היורדים והעולים שהם משל לשליחים הטובים בחיינו

על האבן שסותמת את באר השמחה והאנרגיות שלנו ואיך אפשר להסיר אותה בקלות כמו יעקב ועוד.

פרשת השבוע בזווית אישית, מעצימה ומחוברת ליום יום

עם ציפי קולטניוק

פגישה עם פרשת תולדות

שמדברת על הדמיון והשוני בין אברהם ליצחק ומה זה קשור אלינו? מדוע מסופר לנו על תולדות יצחק רק מחתונתו והלאה ומה לומדים מכך?

על התאומים של רבקה שהם התאומים ששוכנים בתוך כל אחד ואחת מאיתנו. על הבכורות שאנחנו מוכרות בעד נזיד עדשים ואיך להימנע מכך? ועל השיעור שאפשר ללמוד מהאופן שבו דאגה רבקה שהברכות יגיעו ליעקב.

פרשת השבוע בזווית אישית, מעצימה ומחוברת ליום יום

עם ציפי קולטניוק

מה הפרשה מלמדת אותנו על משמעות המילה חיים? מה היה סוד היופי של שרה? מדוע התעקש אברהם לשלם בכסף מלא על מקום קבורתה ואיך זה קשור לעבודה הרוחנית שלנו?

מהי המעלה של עבד וכיצד זה מעצים ומכניס לפרופורציות בו זמנית?

פגישה עם פרשת חיי שרה

פרשת השבוע בזווית אישית, מעצימה ומחוברת ליום יום

עם ציפי קולטניוק

מדוע הקב"ה מגיע לבקר את אברהם רק ביום השלישי ומה זה קשור אלינו? מה אנחנו לומדים מהזריזות של אברהם וההשקעה בהכנסת האורחים ואיך אפשר לסגל את התכונה הזאת לעצמנו? למה לא מדברים על הכנסת האורחים של לוט ומה אפשר ללמוד מכך? מה המעלה של הצחוק ומה מאפשר לנו לצחוק?

פרשת השבוע בזווית אישית, מעצימה ומחוברת ליום יום עם ציפי קולטניוק

פרשת לך לך מפגישה אותנו עם אברהם אבינו, היהודי הראשון, ברגע בו השם מצווה עליו "לך לך". למה לא מסופר לנו על ההיסטוריה של אברהם אבינו? מה המסר 'לך לך' אומר לכל אחת מאיתנו וכיצד הוא מעניק לנו כוחות להתמודד עם הניסיונות ולהתקדם.

מה מטרת הניסיונות ואיך הם חלק מהלך לך? מאיפה צריך לצאת ולאן להגיע? ואיך הפרשה מתקשרת לז' בחשוון יום בקשת הגשמים ולי"א בחשוון יום הפטירה של רחל אמנו.

על כל זה ועוד בפגישה עם פרשת לך לך

פרשת השבוע בזווית אישית, מעצימה ומחוברת ליום יום.

מה כל כך נוח בפרשת נח? ולמה אלוקים מביא אותנו למצבים של חוסר נוחות.

האם נוח אכן היה צדיק ומה זה קשור אלינו? למה צריך להכנס לתיבה וגם לצאת ממנה?

מדוע נענשו דור המבול בצורה חזקה בהרבה מדור הפלגה

ואיך זה קשור לתקופת הבחירות?

כל אלה ועוד בפגישה מרתקת עם פרשת נח.

פרשת השבוע מזוית אישית, מעצימה ומחוברת ליום יום

בקו התפר שבין חגי תשרי לשגרה האפרורית

מגיעה פרשת בראשית ומעניקה לנו כוחות ותובנות מלאי עוצמה

שמאירים את היום יום.

איך סיפור בריאת העולם מעניק לי משקפיים רוחניים על המציאות?

כיצד אפשר לשאוב ערך עצמי אמיתי מאופן בריאת האדם "ויפח באפו נשמת חיים"?

למה חטא האדם הראשון ומה המסר המיוחד בסיפור חטא עץ הדעת שמתאים כל כך

בחזרה לשגרה ומנרמל את ההתמודדויות שלנו?

פגישה מלאה בתובנות ואור

פרשת השבוע בזוית אישית

ומחוברת ליום יום

עם ציפי קולטניוק