כל תכני עושים היסטוריה

חזרנו! אחרי הפסקה ארוכה אנחנו שוב באולפן עם אנרגיות מחודשות ואנחנו מחדשים כוחות בעזרת כוס קפה.
הפעם אנחנו צוללים לעומק הסם הפסיכו-אקטיבי הכי פופולרי בעולם – הקפאין. 
נדבר על איך הוא משפיע על המוח והגוף שלנו, על תפקידו ההיסטורי בעיצוב החברה וגם על השימושים הרפואיים המפתיעים שלו. 
האזנה נעימה, 
יובל ואגם.

רציחתו של הקיסר סוורוס אלכסנדר בידי חייליו בשנת 235 לספירה סימנה את התפרקותו המוחלטת של מנגנון הירושה של הקיסרות הרומית, והייתה יריית הפתיחה לחמישים שנים של כאוס שמכונים 'המשבר של המאה השלישית'. בסיומו של המשבר, רומא היתה מפוררת ומפולגת - ורק סדרה של קיסרים קשוחים ורפורמות קשות וכואבות היתה מסוגלת להחזיר את האימפריה החולה לתפקוד, ולו הבסיסי ביותר. את המחיר של היציבות הזו שילמו אזרחי האימפריה עצמם. 

האזנה נעימה, רן

בפרק זה שנפתח במילים "דוד מלך ישראל חי חי וקיים" נדון ונעמיק בדמותו של דוד המלך, המלך האדיר שדמותו הפכה לסמל של שלטון ובית מלוכה יהודי, וברבות הזמנים והשנים גם לבסיסו של הרעיון המשיחי.

מדוע בכלל "נבחר" דוד להיות דמות כה חשובה ומרכזית בתנ"ך? איזו ברית כרת ה' בכבודו ובעצמו עם דוד ומה משמעותה? מה מעמדו המיוחד של דוד בתנ"ך ואיך מעמד זה השפיע דורות אחר שלטונו, דרך בית המקדש הראשון, עובר ב"בית דוד" ומה שמכונה "זרע דוד" דרך נביאי ישראל שראו ב-"מלך שעתיד לבוא באחרית הימים" צאצא של דוד ועד כמובן ל"משיח מבית דוד"?

בכדי לנסות ולענות על השאלות הללו, מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר שמחזיר אותנו לעבר ולשאלות הרות גורל כגון: מדוע רוצה דוד לבנות בית מקדש לה' (ומה התשובה המפתיעה מאוד של האל), האם האלוהים בכלל רוצה בית? ואם לא מה רצונו ככתוב בטקסט? מהי "חזרה מקשרת" ואיך היא שופכת אור על סיפור המעשה? מה מזמורי תהילים (כן כן...) יכולים ללמד אותנו אודות העניין? ומה זה לכל הרוחות והפרקים "שמב"ז"
האזנה נעימה,
יותם.

שחף שניר, מנהל חדשנות ויזמות פנים ארגונית בכללית החדשנות בעולם הבריאות היא הרבה יותר מסתם טכנולוגיה - היא דרך חשיבה ופעולה.
שחף שניר, מומחה בניהול חדשנות בארגונים, חושף כיצד ארגון בריאות ענק מטמיע חדשנות בכל רבדיו. הוא מתאר את האתגרים בהטמעת חדשנות בסביבה שמרנית, את הצורך באיזון בין יעילות לחדשנות, ואת חשיבות הגמישות בזמני משבר.

בירת ההייטק המקורית של ישראל היא לא הרצליה פיתוח או רמת החייל. זוהי פתח תקווה! איך קרה שכל ספקיות האינטרנט של שנות התשעים ישבו דווקא שם? למה כבל האינטרנט התת ימי MED-1 הגיע דווקא אליה? מדוע היא מחזיקת שיא העולם בתקיפות סייבר לראש? ואיך ייתכן שפסטיבל האוכל הכשר של פתח תקווה, לא קיבל תעודת כשרות?


בפרק המיוחד הזה, שבו אני נפרד מן הפודקאסט "עושים תוכנה" כמגיש, אחרי שלוש שנים, ומעביר את שרביט ההגשה הלאה, אירחתי את הכוכב הבלתי מעורער של כס האורחים – רן בר-זיק – לשיחה פרועה על ההקשרים הטכנולוגיים המפתיעים של פתח תקווה, ועל שלל עובדות מדהימות וסיפורי אימה, שנולדו בעיר הזו. בר-זיק הוא פתח-תקוואי מסור, ויש לו ידע בלתי נדלה, על פיתוח תוכנה, על האינטרנט, וגם על פתח-תקווה. האם ידעתם, למשל, שבר-זיק הוא אביר מפתחות של איגוד האינטרנט הישראלי? שמשרדיו נמצאים כמובן… בפתח-תקווה?


האזנה נעימה,
בועז לביא

בירת ההייטק המקורית של ישראל היא לא הרצליה פיתוח או רמת החייל. זוהי פתח תקווה! איך קרה שכל ספקיות האינטרנט של שנות התשעים ישבו דווקא שם? למה כבל האינטרנט התת ימי MED-1 הגיע דווקא אליה? מדוע היא מחזיקת שיא העולם בתקיפות סייבר לראש? ואיך ייתכן שפסטיבל האוכל הכשר של פתח תקווה, לא קיבל תעודת כשרות?


בפרק המיוחד הזה, שבו אני נפרד מן הפודקאסט "עושים תוכנה" כמגיש, אחרי שלוש שנים, ומעביר את שרביט ההגשה הלאה, אירחתי את הכוכב הבלתי מעורער של כס האורחים – רן בר-זיק – לשיחה פרועה על ההקשרים הטכנולוגיים המפתיעים של פתח תקווה, ועל שלל עובדות מדהימות וסיפורי אימה, שנולדו בעיר הזו. בר-זיק הוא פתח-תקוואי מסור, ויש לו ידע בלתי נדלה, על פיתוח תוכנה, על האינטרנט, וגם על פתח-תקווה. האם ידעתם, למשל, שבר-זיק הוא אביר מפתחות של איגוד האינטרנט הישראלי? שמשרדיו נמצאים כמובן… בפתח-תקווה?


האזנה נעימה,
בועז לביא

Prof. Nicolaus Kröger from Hamburg and Prof. Moshe Mittelman from Tel-Aviv, in a stimulating conversation on the various therapeutic modalities, including hematopoietic transplantation, in patients with higher-risk MDS.

מלחמת העולם השנייה הותירה כמות עצומה של נפגעי נפש ומצב בו הצורך בטיפול עלה על ההיצע. בנסיון למצוא פתרון נולדה האנליזה הקבוצתית- גישת טיפול ייחודית שהמשלבת פסיכואנליזה ודינמיקה קבוצתית. איך מתבצעת אנליזה קבוצתית? במה היא שונה מטיפול פרטי? למי היא מתאימה? ומה היתרונות שלה? אורחת בפרק: יעל שחר, פסיכולוגית קלינית ומנחת קבוצות, קנדידטית במכון הישראלי לאנליזה קבוצתית.

יום אחד נמצאה באמצע הים ספינה ששטה בלי מלחים ובלי צוות, אבל עם מטען שלם.

אם סופרים את כל האנשים, הדגים, הפרות, הזבובים וכל היתר - אז מה יש יותר בעולם, רגליים או עיניים?

דוח מיוחד שפרסם משרד הבריאות האמריקאי בשנה שעברה מצביע על מגפת בדידות בקרב צעירים ומבוגרים כאחת מבעיות הבריאות הקשות ביותר שאיתה מתמודדת בארה"ב, בעיה שמובילה לא רק לנזקים בריאותיים אלא גם לנזקים כלכליים.
בחלק הראשון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה עסקנו בשאלה למה אפליקציות הדייטינג שבורות וניסינו להבין למה המשתמשים נוטשים אותן. אבל הנטישה הזו, ככל שהיא רחבה ומתפשטת, מותירה את בעיית היסוד על כנה: אנשים מחפשים קשר ומתקשים בכך; לפעמים הם מחפשים קשר במשך שנים, לפעמים אפילו אז הם לא מוצאים.
בחלק השני של הסדרה ננסה להבין האם בינה מלאכותית פותרת את הבעיה, האם אנשים מוותרים על קשרים אמיתיים לטובת קשרים עם מערכות בינה מלאכותית, ואם זה קורה, האם זה מדובר ב"פתרון" או שמא יצרנו בעיה חדשה?

קישורים:
דוח הבדידות של הממשל האמריקאי (קובץ PDF)
https://www.hhs.gov/sites/default/files/surgeon-general-social-connection-advisory.pdf

RIZZ AI
https://rizzai.ai

הסיפור על בריאן והחברה שלו
https://www.aol.com/meet-guys-dating-ai-girlfriends-110000910.html

התחתן עם דמות מאוירת וכעת הוא לא יכול לדבר איתה
https://www.entrepreneur.com/business-news/the-man-who-married-a-hologram-in-japan-can-no-longer/426715

הסיפור על התאבדותו של סואול
https://www.nytimes.com/2024/10/23/technology/characterai-lawsuit-teen-suicide.html

בפרק הפעם, חגית מקדונסקי, סמנכ"לית יישום אסטרטגיות, ואורלי הוברמן, סמנכ"לית מערכות מידע גלובליות, מדברות על שינויי העומק שעברה החברה, המייצרת ומפתחת רובוטים לתחזוקת בריכות ברחבי העולם, ומדגישות את החשיבות של שינוי תפיסה ותהליכים ארגוניים כבסיס לשינוי טכנולוגי. שינוי זה אינו רק תוצאה של התמודדות עם משברים אלא מהלך אסטרטגי שנעשה דווקא בתקופת שגשוג וצמיחה, במטרה לאפשר לחברה למקסם הזדמנויות בשווקים חדשים ולצמוח לטווח הארוך. אז איך שומרים על היחסים עם לקוחות ה-B, אך גם לומדים לדבר בשפתם של לקוחות ה-C? כיצד מייצרים חוויה הוליסטית עבור לקוח הקצה? ובגדול, איך יוצרים דיזיין גלובלי לתהליכים ולמערכות תוך התאמות לוקאליות נדרשות שחייבות לשקף רגולציה, שפה ותרבות של קהלים מגוונים ברחבי הגלובוס?

Security automation needs a machine-readable vulnerability database. Carmit Yadin of Device Total joins us to look at limitations of the widely-used National Vulnerability Database (NVD), and explore a new "data science" alternative.

בתוך כל השכול והכאב שאופפים את החברה בישראל מאז שמחת תורה -7 באוקטובר 2023, תופס מקום מיוחד סיפורם של האחים נועם וישי סלוטקי. על דעת עצמם, הם מחליטים לצאת מבאר שבע – כשכל אחד מהם משאיר משפחה מאחור, ולנסוע לעוטף עזה. נעם וישי נלחמו בגבורה ונפלו זה על יד זה. המילים המדודות שבהן מגולל אביהם הרב שמואל סלוטקי את סיפורם של שני הבנים ואת סיפורה של המשפחה מאז, מעצימות עוד יותר את זכרם של נעם ושל ישי.

אלף וחמש שנה לאחר שנעלמה - האימפריה הרומית עדיין נמצאת סביבנו, בכל מקום כמעט באגן הים התיכון ובאירופה: הן בשרידים ועתיקות מרשימים, והן במורשת התרבותית שהותירה. רומא שגשגה ופרחה במשך תקופה ארוכה להדהים - מאות שנים - עובדה שמרמזת על כך שהיו לה יסודות איתנים להשען עליהן. אבל אם כך - מה פורר את היסודות האיתנים האלה? מה הוביל לנפילתה של האימפריה הגדולה והמפוארת ביותר שידע העולם? 

האזנה נעימה, 
רן

בפרק זה נחרוג מעט מהגבולות של התנ"ך עצמו ונעסוק בתקופה מרתקת לא פחות אשר היתה לה השפעה דרמטית על היהודת, השפעה אשר עוצמתה ניכרת עד ימינו אנו. 
נבחן את תקופת בית שני – תקופה סוערת של רעיונות דתיים חדשים, חיפוש אחר משיח ותפיסות אפוקליפטיות.
מה היו הכיתות השונות שצמחו בתקופה זאת ומה גרם למאבקים הפנימיים בין מחזיקי התפיסות השונות? 

באותה תקופה ככל הנראה הסתובב באזור גם מי שלעתיד נכיר כישו מנצרת. קודם כל - האם מדובר בדמות היסטורית? האם ישו היה יהודי? כיצד נוצרו הגרסאות השונות אודות דמותו של ישו ומהי משמעות צליבתו? איך הצליחה הנצרות להיווצר מתוך היהדות ולבסוף להשתלט על העולם הרומי? מהו הקשר בין המשיחיות היהודית של תקופת בית שני לבין הדמות ההיסטורית (או לא…) של ישו והאם אפשר לשחזר את חייו ומורשתו על פי מקורות עתיקים?
בפרק זה מתארחת פרופ' מיכל בר אשר סיגל, חוקרת תלמוד במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, לשיחה מרתקת על השורשים ההיסטוריים של הנצרות, על המורשת היהודית של תקופת בית שני, על הדרך בה הנצרות הפכה לדת המרכזית בעולם ומה מקומה של היהדות של מתקופת בית שני בסיפור הכולל.

האזנה נעימה,
יותם.

איך מלמדים מודל שפה להבין מה חשוב בשיחת מכירות? מדוע מודלי שפה מתבססים על סיינפלד כשמבקשים מהם דאטה על שיחות עסקיות? איך נעזרים במומחי תוכן כדי לייצר פרומפטים מדויקים? ולמה לא פשוט למדוד פרודוקטיביות של מתכנתים?

יעקב אקל הוא מנהל חטיבת AI Platform בחברת גונג – המפתחת כלי AI שמסייעים לארגונים לעבוד בצורה טובה יותר עם לקוחותיהם. דיברנו איתו על האתגרים שבבניית מודלי שפה לצרכים ספציפיים, על הרגעים שבהם הוא מבין שמשהו סוף סוף עובד, או לפעמים, נכשל, על המיזוג ההולך ונשלם בין בני אדם למכונה, וגם על המחקר האנתרופולוגי האישי שלו ברשת החברתית טוויטר, כלומר - X.

פרק בשיתוף גונג.

האזנה נעימה,
בועז לביא

עושים חשבון מדברים על הביטקוין מהזווית הכלכלית: האם מדובר בנכס של ממש, או שאולי זו רק בועה שתתפוגג בקרוב? איך מעריכים את השווי ההוגן של ביטקוין? ומה יקרה אם ביטקוין באמת יהפוך למטבע ככל מטבע אחר? איך הגענו למסקנה שמחירו חסום בשני מליון דולר למטבע ביטקוין יחיד. והאם רצוי שממשלות ילחמו בביטקוין?

למה שמות היישובים על גבול הצפון, שידוע כ״קו העימות״, נקראים כפי שהם נקראים?

חגי תשרי תשפ"ה- אוקטובר 2024, עברו בשקט בכל הקשור להר הבית. אבל הנפיצות של האתר ועל אחת כמה וכמה כשאיתמר בן גביר מכהן כשר הממונה על המשטרה – קיימת כל העת.עו"ד דר' שמואל ברקוביץ' עוסק במשך עשרות שנים במקומות הקדושים בדגש על הר הבית. מה הסכנה הנשקפת מהניסיונות לשנות את הסטטוס קוו, להקים מחדש את בית המקדש ולחדש את עבודת הקורבנות?

אחד הטיפולים הפופולריים בעולם הקוסמטיקה הוא 'פילינג' ויש לזה סיבה טובה! בפרק זה, מירה ברטפלד ואפרת וכטל מקלפות את המיתוסים סביב טיפולי הפילינג ומדברות על כל החידושים בתחום. מדובר בפרק חובה לכל מי שרוצה להבין מה באמת עומד מאחורי הפילינג - בין אם את קוסמטיקאית שרוצה להעניק את הטיפול הטוב ביותר או לקוחה שרוצה להבין איך להשיג תוצאות בעור הפנים. האזנה נעימה!

פרופ' טל בירון-שנטל, מנהלת אגף נשים ומיילדות במרכז הרפואי מאיר. רפואת נשים סבלה במשך שנים מפערי ידע משמעותיים בשל היעדר מחקר מספק. 
פרופ' טל בירון שנטל מסבירה כיצד שילוב טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית עם ניסיון קליני יכול לשפר את הטיפול בנשים. היא מדגימה זאת באמצעות פיתוח מחשבון לחיזוי לידה מוקדמת, המשלב מידע רפואי עם אלגוריתמים מתקדמים.

לפני יותר מעשור אפליקציות הדייטינג כבשו את העולם בסערה; הן שינו את האופן שבו אנשים נפגשים, מכירים ומתאהבים, הן הפכו לסנסציה לא רק בארצות הברית אלא בכל העולם, גם בישראל, גם כאן.
אבל מאז התפוגגות מגפת הקורונה נרשמה צניחה במספר הצעירים והצעירות שמשתמשים בהן ורבים טוענים שהן הפכו לבלתי נסבלות: בעשרות כתבות שפורסמו בחודשים האחרונים נטען שאפליקציות הדייטינג לא מבצעות את העבודה שלהן ולא רק שהן לא עוזרות למשתמשים, הן פוגעות בהם.
בחלק הראשון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה, ננסה להבין את המהפכה הטכנו-רומנטית הגדולה ביותר שידעה האנושות, איך היא שינתה את האופן שבו פנויים ופנויות הכירו בני ובנות זוג ולמה היא נשברה.
ננסה גם להבין האם השבר הזה הוא רק דוגמה לתופעה נרחבת הרבה יותר, כזו שבאה לידי ביטוי בתחומים טכנולוגים נוספים.

קישורים:
ירידה במספר הישראלים שמשתמשים באפליקציות דייטינג
https://www.mako.co.il/home-family-relationship/Article-9053d1935476191026.htm

התביעה נגד קבוצת Match
https://www.npr.org/2024/02/14/1231513991/tinder-hinge-match-group-lawsuit

הסקר של פורבס
https://www.forbes.com/health/dating/dating-app-fatigue

אהבה בעידן הקפיטליסטי
https://shado-mag.com/opinion/love-in-the-age-of-platform-capitalism

העברית היא מקרה מיוחד ויוצא דופן בתולדות השפות כולן: שורשיה בימים שבהם הכתב עצמו עוד היה המצאה טרייה - אבל היא חיה ובועטת גם במאה העשרים ואחת. מה היו הארועים ההיסטוריים שעיצבו את השפה השניה באלף הראשון לפני הספירה, כיצד שרדה העברית במשך שלושת אלפים שנה - וכיצד חזרה לחיים במאתיים השנים האחרונות? 
האזנה נעימה :-)
רן

מה קורה אם מתחילים בשניה, ומשם יורדים למטה - לאורכים קצרים יותר ויותר - או עולים לאורכי הזמן הכי ארוכים שיש? זהירות, זה הולך להיות קוסמי 

מודלי השפה הגדולים כובשים את עולם הפיתוח – אבל עם הכוח הרב שלהם מגיעים גם סיכונים. בדאטה שעליו הם אומנו יש לפעמים תוכן בעייתי; משתמש יצירתי עלול לחלץ מתוכם מידע רגיש; ובכלל –  ניתן לעשות איתם שימוש שעומד בניגוד למטרות המוצר או החברה. איך מתגוננים מפני כל זה? 

ניב רבין, Principal Software Architect בסייברארק, הגיע לאולפן יחד עם עמיתו לחברה, רן בר-זיק (שאותו אין צורך להציג) ויחד דיברנו על טכניקות הגנתיות בעבודה עם מודלי שפה גדולים. מה עושים Guardrails ואיך עובדים איתם? איך מונעים ממשתמשים להכניס פרטים שלא כדאי שיכניסו, כמו מספרי תעודת זהות? כיצד נעזרים במודל שפה נוסף, לצד המודל הבסיסי, כדי לשמור ולפקח על מה שנכנס ויוצא? ואיך כל זה קשור לקומיקס של xkcd?

האזנה נעימה,
בועז לביא

הטאבו סביב החזיר במסורת היהודית והמוסלמית הוא עתיק יומין, אך מה באמת אנחנו יודעים על החזיר ומקומו בהיסטוריה האנושית?

מה מספר לנו ה-DNA העתיק על הקשר בין האדם לחזיר לאורך ההיסטוריה? כיצד מצליחים חוקרים להפיק מידע גנטי מעצמות עתיקות, ומה זה מלמד אותנו על העבר? מדוע דווקא החזיר זכה למעמד כה מיוחד במסורת היהודית והמוסלמית? ואיך כל זה קשור להבנת התרבות והחברה בתקופות הקדומות?
בפרק זה נארח את ד"ר מירב מאירי מנהלת המעבדה לפלאו גנומיקה באוניברסיטת תל אביב ואת פרופ' ישראל פינקלשטיין, מאונ' ת"א וראש בית הספר לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, לשיחה חזירית במיוחד.

האזנה נעימה,
יותם

מה תרצי להיות כשתהיי גדולה? מה החלום שלך ואיך אתה חושב שהוא יכול להתממש? השאלות האלו מעסיקות את כולנו במהלך החיים והתשובות אליהן משתנות בכל פעם. אנחנו מתבגרים, הרצונות שלנו משתנים, פרמטרים אחרים נכנסים לתמונה ואנחנו חושבים לא פעם כיצד אנו באמת רוצים לעצב את חיינו. 
אבל האם אי פעם עצרתם לשאול איך מלכתחילה נוצרת הזהות התעסוקתית שלנו? עד כמה העבודות של הורינו וחברינו משפיעות על הבחירות שלנו? באיזה אופן כדאי לגשת לחיפוש אחר העבודה המתאימה לנו? וכיצד אנו יכולים לחדד את הרצונות שלנו ולהבין מה החוזקות שלנו? 
על כל השאלות החשובות הללו תענה פרופ' הדסה ליטמן עובדיה, פסיכולוגית תעסוקתית שעמדה בראש המגמה לפסיכולוגיה ארגונית ותעסוקתית במשך עשור, וחברה בועד המנהל של ארגון החוזקות העולמי.

העולם המודרני מאופיין בשיתופי פעולה כלכליים רבים עם זרים, שהיקפם מתואם עם ההתפתחות הכלכלית. שיתוף הפעולה תורם לרווחה אבל הוא פתח לרמאות וניצול. בפרק הזה, שירה ועומר משוחחים על התרומה של תורת המשחקים להבנה של שיתופי פעולה, בהשתתפות פרופסור יורם הלוי.

פעם אחת מוקדמות גביע העולם בכדורגל הפכו למלחמה. ממש, בין שתי מדינות. ואז לעוד אחת.

בפרק הזה, אייל בן-חיים, ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, חושף את מהפכת השירות שמתחוללת בבנק הגדול בישראל. לסגור את מעגל הטיפול ולשפר את חוויית הלקוח הם יעדים מרכזיים של בנקים בעולם - אבל למה זה לא פשוט כמו שנדמה? כיצד בנק לאומי מתמודד עם אתגרי השירות בעידן הדיגיטלי? איך הופכים בנק ענק לזמין 24/7? ומה קורה כשנותנים את מספר הטלפון של מנהל הסניף לכל לקוח?

פעמים רבות אנשים נוטים לזלזל בכאבי גב. הכאבים הללו לעיתים יכולים להיות סימן למחלות שהן לא מכניות, ופרק זה עוסק באחת המחלות הללו שמתחילה בתלונה שכיחה של כאב כרוני בגב והולכת למקומות מאוד ייחודיים ואחרים - אנקילוזינג ספונדיליטיס.

מהם תמרורי האזהרה שיביאו את המטופלים לראומטולוג? מדוע דווקא האינסטינקט לנוח במקרה של כאבי גב, יכול להחמיר את הכאב כשמדובר באנקילוזינג ספונדיליטיס? עד כמה מסוכנת המחלה ואיך באה לידי ביטוי הפגיעה באיכות החיים? כיצד במהלך שלושים השנים האחרונות התמונה התהפכה, וממצב שבו אין הרבה מה לעשות כדי לעצור את התקדמות המחלה אצל החולים הקיימים, כיום ניתן לספק פתרונות שיוכלו לגרום לשיפור משמעותי באורח החיים? על כל זאת ועוד, נשוחח עם פרופ' מירב לידר, מנהלת היחידה הראומטולוגית במרכז הרפואי שיבא תל השומר ויו"ר האיגוד הראומטולוגי.  

למידע נוסף ושאלות לגבי אפשרויות הטיפול, פנו לרופא.ה המטפל.ת.שירות לציבור. מוגש בחסות חברת ניאופרם ישראל.

1535-SEP-2024

Dr. Rena Buckstein and Dr. Moshe Mittelman join Dr. Nikolaos Papadantonakis to discuss key MDS abstracts presented in the 2024 European Hematology Association Congress. Topics covered include anemia and the role of ivosidenib in higher risk MDS.

באמצע אוקטובר 2024 התקיים מפגש המאזינים הראשון של "עושים טכנולוגיה" במועדון הגריי שבתל-אביב. במהלך האירוע אירחנו את נועם ברדין, מנכ"ל וייז לשעבר ומי ששימש במשך שבע שנים כסגן נשיא בחברת גוגל העולמית. הקהל ואני שאלנו אותו על וייז, תחרות, מונופולים, פוליטיקה פנים-ארגונית, חדשנות טכנולוגית, ניהול של אנשים צעירים, מדיה חברתית, מצב ההייטק הישראלי ועוד נושאים רבים נוספים. זו היתה שיחה מהירה, מרתקת, פתוחה, מצחיקה ומאוד מאוד מפתיעה.

Tomomi Ayoyama translated the book Countering Cyber Sabotage - Consequence-Driven, Cyber-Informed Engineering - to Japanese. Tomomi recalls the effort of translating CCE to Japanese and looks forward to applying CCE and OT security principles to industrial cloud systems at Cognite.

אחרי שבפרק הקודם ייסדנו את הגן בעדן, ועמדנו על אופיו ועל השאלות שיש סביבו, הפעם נצלול לסיפור המפורסם לא פחות אודות חטא גן העדן.
מה בין ערמומיותו של הנחש לעירום של בני האדם? למה הנחש עוד יותר נכלולי ממה שנדמה בתחילה? מה המשמעות של האכילה מהפרי האסור ואיך הוא משפיע על המשך הסיפור? מדוע ואיך חוקר האל את בני האדם? ואיך גזר הדין הסופי גם קשור לחטא וגם בא לחנך אותנו הקוראים?ואי אפשר בלי להסתכל סביבנו: האם ניתן למצוא לסיפור חטא גן העדן מקבילות במיתוסים מהמזרח הקדום? ואילו סיפורים אטיולוגיים טומן הטקסט בחובו? ואיך הכל בסוף חוזר לגיבורנו הנחש?
על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.

האזנה נעימה,
יותם

בחירות 2024 לנשיאות ארה"ב, יזכרו מהצמודות והדרמטיות ביותר אי פעם. מצד אחד דונלד טראמפ דמות שנויה במחלוקת, נשיא לשעבר שכשל להיבחר פעם שנייה ומנסה את מזלו שוב. מולו סגנית הנשיא קמלה האריס שמתמודדת על הנשיאות לאחר שהנשיא המכהן ג'ו ביידן אולץ למעשה לפרוש מהמרוץ.חמי שלו שכעיתונאי עבד במגוון עיתונים לרבות משני צידי המתרס הפוליטי- הן כתב בכיר ב"הארץ" הן משנה לעורך הראשי של "ישראל היום", מכיר מקרוב את הפוליטיקה האמריקנית ,את הפוליטיקה הישראלית ואת הזיקה ביניהן.עד כמה בחירות 2024 קריטיות לגבי ישראל? למה בישראל דווקא טראמפ אהוד כ"כ? ומה הקשר בין הביביזם לטראמפיזם?

עושים חשבון בשיחה נוספת עם ד״ר טלי רגב על כלכלה התנהגותית. אחרי שהבנו בפרק הקודם מהי כלכלה התנהגותית, הפעם צוללים לדוגמאות שונות למחקרים ויישומים

לפני מיליארד ושלוש מאות מיליון שנה שני חורים שחורים ענקיים שהתקרבו זה לזה קצת יותר מדי, הסתחררו זה סביב זה במהירות עצומה, תוך שהמאסה העצומה שלהם מעוותת את המרחב שסביבם ושולחת גלי כבידה אימתניים לכל הכיוונים. ב-2015, מדען איטלקי שעמד לצאת לארוחת צהריים קיבל הודעת דואר אלקטרוני מפתיעה - שעתידה לחולל מהפכה מהותית באופן שבו אנחנו חוקרים את היקום. 

אורח בפרק: פרופ' עילם גרוס מהמחלקה לפיזיקת חלקיקים ואסטרופיזיקה במכון ויצמן. 
האזנה נעימה :-)
רן

חברת BMW ידועה כיום כיצרנית רכבי יוקרה, אבל עד לא מזמן היא לא ייצרה רכבים, אלא כלים למטבח.

לכאורה אכילה היא עניין פשוט- כשהבטן מקרקרת הגוף מסמן לנו שיש צורך באנרגיה, אנחנו אמורים לאכול עד שובע, וזהו. אבל הנוסחה הבסיסית הזו כבר לא ממש עובדת בצורה הזו. אנחנו מצ'פרים את עצמנו עם אוכל, מענישים את עצמנו עם אוכל, אוכלים יותר מידי או פחות מידי ובעיקר מתעסקים באוכל הרבה יותר מידי. אז מה יש בו, באוכל, שמפעיל אותנו כל כך? מהן הסיבות השונות שגורמות לנו לאכול יותר או פחות ממה שהגוף שלנו צריך? ובאיזה שלב נוצר הקשר האדוק בין אוכל, משקל ודימוי עצמי? הפעם מתארחת טל חמרה ששון, תזונאית קלינית, מייסדת תזונה קשובה ומנחת הפודקאסט "קשובה".

אליזבת' ביזלנד ונלי בליי ממשיכות במסע מסביב לעולם בכיוונים מנוגדים, ומגיעות בחזרה לניו יורק. השאלה היא מי משתיהן עשתה זאת קודם, תוך כמה זמן - והאם מי שהגיעה ראשונה היא, למעשה, זו שניצחה.

בעשרים השנים האחרונות הוצגו תחזיות שונות בנוגע למקצועות שנמצאים בסכנת שיבוש בשל הופעתה של "אוטומציה" – כך זה נקרא לפני הבינה המלאכותית. חלק מהתחזיות התגלו כשגויות אבל על דבר אחד כולם מסכימים גם כיום: ההסתברות שאנשים שעובדים במרכזי שירות לקוחות ותמיכה טכנית טלפוניים, שעובדים במה שמכונה באנגלית בשם Contact Centers, ההסתברות שהם יוחלפו במערכות אוטומטיות עד, נניח, לשנת 2035, נוגעת בוודאות מוחלטת.
 
אבל הופעתן של מערכות הבינה המלאכותית היוצרות שמסוגלות לייצר טקסט בשילוב עם מערכות שמסוגלות לחקות את הקול האנושי, הופכות את התחזית ממשהו עתידי למשהו ממשי. לא צריך לחכות ל-2035; זה קורה בימים אלו ממש.

איך זה נראה? האם המצב החדש טוב לחברות שמספקות את השירות והאם הוא טוב לנו, הצרכנים? אלו שאלות חשובות מכיוון שבמובנים רבים הסיפור על מרכזי שירות הלקוחות הטלפוניים עשוי להתגלות כסיפור שלנו, של כולנו, סיפור על המקום שאליו צועד שוק העבודה.

קישורים:
מניית חברות שירות הלקוחות צונחות
https://www.bloomberg.com/news/articles/2024-02-28/teleperformance-sinks-as-klarna-fuels-worries-over-impact-of-ai

בפיליפינים מתמודדים עם הבינה המלאכותית
https://www.bloomberg.com/news/features/2024-08-27/philippines-call-centers-navigate-ai-impact-on-jobs

העדות של סם אלטמן בקונגרס
https://www.youtube.com/watch?v=TO0J2Yw7usM

בוטים מגלים שהם בוטים
https://www.reddit.com/r/notebooklm/comments/1fr31h8/notebooklm_podcast_hosts_discover_theyre_ai_not/

אי פעם תהיתן למה העור מתנהג אחרת בכל עונה? האם צריך לשנות את שגרת הטיפוח במהלך השנה? ומה את באמת צריכה לקחת איתך בתיק לחופשה?הפרק, נתכונן ביחד לשינויי מזג האוויר עם מירה ברטפלד ואפרת וכטל, ונדבר על כל הטיפים שיאפשרו לנו לשמור על עור בריא וקורן לאורך כל השנה. זה הפרק שכולן צריכות להאזין לו – בין אם את קוסמטיקאית שמחפשת להעשיר את הידע או לקוחה שמעוניינת לתת את הטיפול הטוב ביותר לעור שלה. האזנה נעימה

ב- 21 בספטמבר 1971, ביוסטון טקסס, נולד ילד שישנה את מדע הרפואה ביותר מאופן אחד. דיויד פיליפ ווטר, ילד חייכן ומבריק, הוא ילד הבועה הראשון.
בחלק ב' זה של השידור החוזר, נשמע מפרופסור רז סומך על המחלה הגנטית הנדירה ממנה סבל דיויד, SCID. פרופסור סומך ידבר על פריצת הדרך בטיפול במחלה, וגם על המורכבות של הטיפול בה על רקע חיינו באזור.

אחד מהתחומים ברפואה שנמצאים תחת הלחץ המשמעותי ביותר בעקבות המלחמה, הוא השיקום.
החדשנות בשיקום היא האמצעי להשגת המטרה המרכזית - החזרת המטופל לאיכות חיים מיטבית ועצמאות מרבית בהתאם ליכולותיו.
ד"ר חגי אמיר - מנהל המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית ומנהל המחלקה לשיקום אורטופדי;  וענת גילן - מנהלת החדשנות והפיתוח העסקי בבית לוינשטיין, בשיחה על החדשנות שבעולם השיקום - מגירוי מגנטי של המוח, עבור במערכות ממוחשבות לניטור תרופות, ועד לטיפולים הרחוקים מאוד מטכנולוגיה פורצת דרך - על מנת להשיג את יעדי השיקום  של המטופלים.

החלטנו להביא בשידור חוזר כמה מהפרקים שאהבתם במיוחד! והפעם, אודי שויקי, Cloud Architect בסיילספורס.
היום כולם יודעים ש"דאטה זה מאוד חשוב". אבל למה בעצם? הרי עודף דאטה זו מפלצת שלא יודעת שובע, וגם טומנת בחובה לא מעט סיכונים. "לפעמים אנחנו שוכחים שהדאטה הוא הסוסים של עגלת ה-AI" אומר אודי שויקי. אז איך הכל קשור לניהול דאטה ולהיפר-פרסונליזציה ברמה הגבוהה ביותר? למה חשוב לצמצם את הפער האדיר ולקרב בין הביזנס ל-IT? איך כל זה קשור לאומץ הלב של ה-CTO? ולמה אסטרטגיית הדאטה שלכם צריכה להיות קודם כל פילוסופית ורק אחר כך – טכנולוגית?
אודי ממליץ: לקרוא את הספר Principals של המשקיע האמריקאי ריי דאליו (Ray Dalio) וגם את המחקר המעולה שלו Why Nations Succeed or Fail, ולהכיר לעומק את חברת Yamaha – שמסוגלת לייצר חלילית מושלמת לצד מנוע לאופנוע בנפח 1500 סמ"ק. "ובהכל הם פיינשמקרים".

אפשר להאזין לאודי גם בפודקאסט People before Code.

אחרי שבפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בראנו את העולם ומילאנו אותו ביצורים חיים ובראשם האדם, הפעם נעסוק בסיפור לא פחות מוכר ואהוב, סיפורו של הגן בעדן המתפרש על פרקים ב' ו-ג' בספר בראשית.

איך ייתכן שבסיפור כ"כ מוכר שלומדים מהגן עד כיתה יב, עדיין אפשר למצוא דברים חדשים ומפתיעים?
אילו בעיות ושאלות עולות מסיפורי הבריאה שמשפיעות גם על סיפור גן העדן? עד כמה אנחנו באמת מכירים את הטקסט? מה בעז שואל את תלמידיו שתמיד גורם להם לתדהמה? איך קשורים לכל זה (שוב) המים והרקיע? איפה באמת נמצא גן העדן? (או שמא הגן בעדן)
מהו עץ הדעת ולמה אלוהים כל כך מפחד שהאדם יאכל ממנו? ואיך לכל זה וכמובן לגן עצמו קשורה האישה?
 
האזנה נעימה,
יותם

חטפתם פעם טריפ מאכילת לחם? הטסתם פעם מטוס כשאתם שיכורים? מה עם מלחמה? ניהלתם פעם מלחמה מסטולים? הנה כמה מסיפורי הטריפים המוזרים בהיסטוריה

רבים מאוד מדברים על כלכלה התנהגותית, ואפילו מציגים את עצמם כמומחים בתחום, אבל מעטים, ולא במקרה, מבינים מהי באמת ומדוע היא נחוצה. הפעם, עושים חשבון מארחים את ד"ר טלי רגב, בפרק לכבודו של חתן פרס הנובל בכלכלה פרופסור דני כהנמן, שהלך לעולמו לאחרונה. מהו האדם הרציונאלי בשפת הכלכלנים?  האם הכלכלה ההתנהגותית הוכיחה שהמודל הכלכלי הרציונאלי שגוי? ואילו תופעות הכלכלה ההתנהגותית עוזרת להבין?

שתי נשים יצאו מניו יורק בשנת 1889, אחת בספינה ואחת ברכבת, אחת מזרחה ואחת מערבה. המטרה של האחת היתה להקיף את העולם, ולנצח את פיליאס פוג, לו זה לקח, כידוע, 80 יום. המטרה של השניה היתה להקיף את העולם בכיוון ההפוך, ולנצח את הראשונה. סיפור אמיתי על מירוץ מסביב לעולם, שפרק אחד לא יספיק בשבילו.

בעברית אומרים "שימו לב" אבל באנגלית אומרים "Pay Attention". דווקא הביטוי הזה, באנגלית, מפנה את תשומת הלב שלנו לכך שתשומת לב היא מטבע, משהו שאתה משלם.
אם תשומת לב היא מטבע ברור מדוע אנחנו מוקפים באנשים, גופים וארגונים שמשתמשים בכל הטריקים והשטיקים שקיימים כדי לקחת אותו מאיתנו ולהעביר אותו אליהם. אם תשומת לב היא מטבע הרי שכמו כל מטבע ניתן להמיר אותו, לצבור אותו או לאבד אותו.
איך נראה העולם דרך משקפי כלכלת תשומת הלב, איך כמעט כל מה שמקיף אותנו בנוי כך שיצליח לחטוף את תשומת הלב שלנו?
התכנית שודרה לראשונה לפני יותר משלוש שנים והקלטתי אותה מחדש כדי לעדכן אותה ולטפל בשאלה חדשה: האם בדומה לפלטפורמות המדיה החברתית שידועות לשמצה בכך שהן מנסות לחטוף את תשומת הלב שלנו, גם מערכות הבינה המלאכותית מנסות להשיג את תשומת הלב שלנו, ואם כן, איך הן בדיוק עושות את זה?

קישורים:
מחקר: חנפנות בקרב בוטים
https://arxiv.org/pdf/2310.13548

מייקל גולדהאבר: שימו לב קונים!
https://www.wired.com/1997/12/es-attention

כלכלת תשומת לב
https://www.heise.de/tp/features/The-Economy-of-Attention-3444929.html

ספר: Stand out of our light
https://www.amazon.com/Stand-out-our-Light-Resistance/dp/110845299X

לפני קצת יותר מחמישה מיליוני שנים, משהו איום קרה לים התיכון. שינויי אקלים גלובליים הובילו לחסימתו של מיצר גיברלטר, ומים מהאוקיינוס האטלנטי לא יכלו עוד להחליף את המים שהתאדו מאגן הים התיכון. בתוך פחות מאלף שנה, הים רחב הידיים התייבש ונעלם - ואת מקומו תפס מדבר כה לוהט, מלוח ושומם עד שים המלח שלנו נראה, לעומתו, כמו נווה מדבר נעים...
חמישה מיליוני שנים לאחר מכן החליט אדריכל גרמני בשם הרמן סוגל לנסות ולייבש *שוב* את הים התיכון - אבל הפעם בצורה יזומה. 
האזנה נעימה,
רן

יצחק (צוקי) פיינגרש סוחב איתו קבוע את הזיכרונות הקשים של מלחמת יום הכיפורים. האזעקות ב 7 באוקטובר 2023 החזירו אותו לאוקטובר  1973 לדיונות בקרבת תעלת סואץ. אלא שהפעם נוספה גם הדאגה לתום הבן שלו שגויס מיד למילואים ליחידת הניוד שבה הוא משרת. ובעת שהוא בעזה, אישתו ושני ילדיהם מפונים מביתם בקיבוץ מעיין ברוך ששוכן מרחק נגיעה מהגבול ושספג מטחים שירו החיזבאללה.

עליית הבינה המלאכותית מעוררת שאלות עצומות, מלהיבות וגם מפחידות: על עתיד העבודה, האנושות וכדור הארץ. אבל למה שלא פשוט נשכח מכל זה, ניקח מודל שפה גדול (או קטן) ונחבר אותו איכשהו לעציץ? או לכיור? או לפח זבל? או לאסלה? 

בפרק הזה מתארח שוב רן בר-זיק, האיש שממוטט את כל החומות שבין האדם למכונה. המתקנים המופרכים שהוא בונה בבית שלו, להנאת (או לאימת) בני משפחתו, כבר הפכו לשם דבר ברשתות החברתיות, אך אלו לא רק אנקדוטות. בר זיק משתמש ב-רספברי פיי ובמיקרו-בקרים, מתנסה עם סנסורים ומאמן רשתות נוירונים, ומפיח חיים בבאזזוורד החדשה: AIoT. הבינה המלאכותית של הדברים. לטענתו – כל אחד ואחת יכולים גם הם לעשות את זה. אם אתם מפתחים בעיסוקכם, הערך המוסף יהיה גדול במיוחד. ואולי גם תוכלו לשוחח סוף סוף עם סל הכביסה.

האזנה נעימה,
בועז לביא

לינקים:
לפרק הקודם עם בר-זיק בנושא - מכונת המשאלות הקטנה:https://www.osimhistoria.com/software/ep97-raspberry-pie

להרחבה עדכנית של בר-זיק על התחום, באתר שלו:https://internet-israel.com/?p=11323

חדשנות והגיל השלישי נדמים לחלק האנשים כמו דבר והיפוכו. אך האתגר הוא ההתמודדות עם דעות קדומות ותפיסות מוטעות לגבי יכולותיהם של אנשים מבוגרים.
ד"ר מירה מרם, מנהלת המרכז השיקומי-גריאטרי מבית רבקה, מספרת לנו איך גם עבור הגיל השלישי אימוץ של טכנולוגיות חדשות כמו מציאות מדומה, יחד עם גישה אנושית ורגישה יכולים להביא להצלחות ופריצות דרך בשיקומם.

Compromise a cloud service and tens thousands of vehicles can be affected at once. Matt MacKinnon of Upstream Security walks us through the world of cloud security for connected vehicles, transport trucks, tractors, and other "stuff that moves."

ב-15 באוקטובר 2024 בערב יתקיים במועדון הגריי שבתל-אביב מפגש עבור מאזיני ומאזינות "עושים טכנולוגיה". בפרק הזה אני מגלה מי יהיה האורח המרכזי בפרק הלייב. השתתפו וקחו חלק בהקלטת הלייב הראשונה של "עושים טכנולוגיה". גגלו "גריי עושים טכנולוגיה" ומהרו לשריין לעצמכם כרטיס.

אם נעצור ברחוב אדם ונשאל אותו איך נברא העולם על פי התנ"ך, ככל הנראה הוא ישיב שבראשית היה תוהו ובוהו, ואז האל ברא את עולמנו במשך 7 ימים, ולאחר שאלוהים נח הוא עשה ניתוח לאדם וברא את חווה ומשם ממשיכים לסיפור גן העדן. אז....לא.בפרק הקודם שוחחנו על סיפור הבריאה בשישה ימים כפי שמופיע בבראשית א'. הפעם נדון בסיפור שמופיע בפרק ב'. לכאורה, שני סיפורים שכולם מכירים. ובכן - רק לכאורה, שכן בפרק זה מוצגת בריאת העולם מחדש, ובצורה שונה לחלוטין! בצורה שסותרת לגמרי את כל מה שנכתב לפניה, ואיכשהו, בזיכרון הקולקטיבי שלנו, איחדנו בין שני סיפורים שאי אפשר לאחד ביניהם. למעשה, התנ"ך מספר שני סיפורי בריאה. שונים. לחלוטין.

אז מדוע יש שני סיפורי בריאה? מה ההבדלים העיקריים ביניהם והאם ניתן ליישב אותם? כיצד מתואר אלוהים בכל אחד מהסיפורים? האם יש הבדל באופן פעולתו ובמידת שליטתו בתהליך הבריאה? מדוע? מהו תפקידו של האדם בכל אחד מסיפורי הבריאה? מהו הגן המסתורי הנטוע בעדן אשר מופיע רק בסיפור השני? האם מדובר במטאפורה או שניתן לזהות את מיקומו הגיאוגרפי, פה בעולמנו?

בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר נדון בעוד נושאים מרתקים שעולים מסיפור הבריאה השני שבפרק ב: בריאתה של האישה וההשוואה לבריאת האדם שעליה קראנו בפרק א', אילו פתרונות השערת המקורות מציעה לסוגיות בהן דנו וכיצד ביקורת המקרא מסבירה את ההבדלים והסתירות הללו? איך התייחסו לקשיים הפרשנים במהלך הדורות ומה יש לגישות המחקריות העכשוויות להציע כפתרון אפשרי.

האזנה נעימה,
יותם

אנחנו נעשה הכל בשבילם אבל לפעמים אנחנו לא יכולים לסבול אותם. הם אלו שהכי מצחיקים אותנו, אבל גם אלו שיכולים לעצבן אותנו מהר יותר מכולם. האחים והאחיות שלנו- אלו איתם אנו חולקים את מערכת היחסים הארוכה ביותר בחיינו. מערכת יחסים סבוכה ומסועפת הכוללת תחרות על תשומת לב ומשאבים. מערכת יחסים בה לומדים לבצע משא ומתן, לריב, להשלים, לשנוא ולאהוב. בפרק הזה ד"ר אבידן מילבסקי, חוקר יחסי אחים במחלקה לפסיכולוגיה אוניברסיטת אריאל, מסביר כיצד סדר הילודה, המגדר, פער הגילאים, כמות האחים משפיעים על ההתפתחות שלנו? באיזה אופן מערכת יחסים מיטיבה עם אחינו יכולה להועיל לנו? והאם באמת יש תכונות אופי בולטות לאחים בכורים, אמצעיים וצעירים?

עושים חשבון מארחים את מתכנן הערים אלון סיגלר לפרק המשך על עירוניות תחבורה ותכנון. איך תכנון לקוי מייצר מדברים עירוניים, מעודד נסיעה ברכב פרטי, פוגע ברווחה של הציבור ובעיקר של הולכי הרגל, למה אין מספיק צל, ולמה מפגינים חוסמים כבישים.

מה הסוד לעור זוהר ובריא? איך בונים שגרת טיפוח מנצחת שעובדת 24/7? ומה ההבדל בין טיפוח יום ולילה?
בפרק זה של "סודות של קוסמטיקאיות", מירה ברטפלד ואפרת וכטל חושפות את כל הסודות המקצועיים שיהפכו את הטיפוח שלכן למדע מדויק! בפרק נגלה מה השלבים החיוניים בשגרת טיפוח אולטימטיבית, נלמד איך להתאים את המוצרים הנכונים בדיוק לעור שלכן, ונבין סוף סוף מה ההבדל בין תכשירי קוסמטיקה מקצועית לתכשירים גנריים שניתן למצוא ברשתות הקמעונאות והפארמים. בין אם אתן בנות 25 או 45, עם עור יבש או שמנוני - הפרק הזה ישנה את הדרך שבה אתן מטפלות בעור שלכן.

הוא רצה להיות השליט, להיות בעל הבית, להקים לעצמו מדינה משלו, אבל כל מה שוויליאם ווקר עשה זה רק בלאגן. אה, כן: הוא גם איחד את מדינות מרכז אמריקה - נגדו.

לחץ הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, אבל כמה מאיתנו באמת יודעים איך להתמודד איתו? תום פלד, מאמן נשימה ומדריך צלילה חופשית, מסביר מה ניתן לעשות כדי להתכונן לאירוע חשוב ומהן ההשפעות השונות על אירועים אלו על הגוף והמנטליות.

שאלת האחריות בעידן המכונות החושבות הוצגה לראשונה לפי עשרים שנה ובספרות המקצועית מכנים אותה בשם "פער האחריות". במשך שנים רבות היא נחשבה לתרגיל כמעט תיאורטי, אבל מה שהיה תיאורטי כבר מזמן לא כזה והאתגרים והבעיות האתיות שקשורות במתן דין וחשבון, בסוגיות של אחריות ואשמה נמצאות כבר איתנו.

הנה דוגמה: מערכת בינה מלאכותית שמוטמעת בתוך כלי טיס ללא טייס מחליטה באופן אוטונומי לירות טיל ובטעות הורגת עשרה חיילים (שלא נדע). מי אחראי? הממשלה? הצבא? המפקד שהחליט לשלוח את הכטב"ם? מפעילי הכטב"ם? מה בנוגע למי שפיתח את הכטב"ם? אולי מי שפיתח את האלגוריתם שמוטמע בכטב"ם, אולי הוא זה שאחראי? אולי האחראים הם אלו שבחרו באיזו דאטה להשתמש כדי לאמן את האלגוריתם שהוטמע בכטב"ם שהופעל על ידי המפעילים שנשלחו על ידי המפקד שמונה על ידי הצבא שמקבל הוראות מהממשלה?

מי אחראי כאשר אף אחד לא אחראי ואם אף אחד לא אחראי אז... אז מי אחראי?


קישורים:
הארץ: "האלגוריתם קבע שהיא לא בסכנה"
https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-07-31/ty-article-magazine/.highlight/00000191-07e0-df85-a399-eff6db0e0000

פער האחריות: מחקרו של אנדראס מת'יאס
https://link.springer.com/article/10.1007/s10676-004-3422-1

מחקר: ארבעה פערי אחריות
https://link.springer.com/article/10.1007/s13347-021-00450-x

החלטנו להביא בשידור חוזר כמה מהפרקים שאהבתם במיוחד! והפעם, יפית מנטין, סמנכ"לית השיווק של נספרסו ישראל.
קפה, כמו שמלמדת אותנו יפית מנטין, הוא לא רק המשקה השחור שמעיר אתכם בבוקר. מדובר בחוויה שלמה החל מהרגע שרק חשבתם לקנות מכונה ועד הלגימה האחרונה. אבל כדי לדעת להתאים לך את כוס הקפה המושלמת, צריך להכיר אותך, וכשמדובר בלקוח חדש המשימה לא פשוטה בכלל.
איך בונים את הקשר עם לקוחות חדשים? איך מוצאים את האיזון בין הרצון לתקשר עם הלקוח אבל לא להציק לו יותר מדי? ומה אומר עליי שרוול הקפה שבחרתי להזמין?

בפרק זה מארח שלמה רז את שלום קיטל דמות מפתח בתקשורת הישראלית במשך שנים רבות. שהיה גם יועץ של ראשי מפלגת העבודה אהוד ברק ושלי יחימוביץ'.האם התקשורת הישראלית הרימה ידיים מול המציאות החברתית והפוליטית הכאואית שבה שרויה ישראל. האם יש לתקשורת כלים ורצון להתמודד עם ספינים, מניפולציות ורשתות חברתיות או שהיא תורמת להם.

הפרק המיוחד הזה של עושים תוכנה כנראה לא יעזור לכם או לכן לעשות ריפרקטורינג לקוד, או לנהל את הענן שלכם בצורה חסכונית יותר. אבל הוא מעניק הצצה אל אחד המאמרים המוזרים ביותר בהיסטוריה של הבינה המלאכותית, ואולי יצליח לפתוח לכם כיוונים חדשים בחשיבה על קוד ופיתוח תוכנה. הוא עוסק בשפה הודית עתיקה בשם סנסקריט ובעובד נאסא אמריקאי, שספק אם היה קיים. האזנה נעימה!

והפעם ב "עושים תנ"ך" אנחנו חוזרים להתחלה. אבל ממש להתחלה...בצמד הפרקים הבאים נחזור למעשה הבריאה שמופיע בתחילתו של ספר בראשית. הסיפור שלפנינו הוא אולי הסיפור הכי מפורסם בתנ"ך, בריאה בשישה ימים, אור, רקיע, מאורות, כל החיות וכל ה"ויהי ערב ויהי בוקר"...מכירים לא? הסיפור כל כך מוכר נכון? 
אז....זהו שלא ממש
וותיקי הפודקאסט יודעים לספר כי ישנם שני סיפורי הבריאה שמופיעים בפרקים א' ו-ב' והם שני סיפורים שונים בתכלית האחד מהשני אבל האם יש בתנ"ך עוד סיפורי בריאה מלבד השניים שמופיעים בפרקים א ו-ב? מה מאפיין סיפורי בריאה אחרים אשר היו נפוצים ומוכרים בעולם העתיק? והאם ניתן לזהות שרידים שלהם גם בסיפורי הבריאה שבתנ"ך? מה הקשר של אותן מסורות לאוגרית ולהר חרמון? מה הייתה,על פי המיתולוגיות העתיקות, הבעיה הגדולה ביותר של העולם טרם הבריאה? מה תפקידם של המים במיתולוגיות המסופוטמיות? ובתנ"ך? איך נבראו בני האדם? איך ניתן להסביר את הביטוי הבעייתי "בצלם אלוהים"? האם לאל יש דמות וגוף כמו לבני האדם? 
ולמה, לכל הרוחות התהומות והאנומה-אלישים, סיפור הבריאה שבפרק א' בתנ"ך מתעקש להזכיר דווקא את התנינים הגדולים?

האזנה נעימה,
יותם

באמצע שנות השבעים ערך ה-
CIA האמריקני 
מבצע ראשון מסוגו בהיסטוריה: שלייתה של צוללת גרעינית סובייטית מעומק של חמישה קילומטרים במרכז האוקיינוס השקט. כדי למנוע מבריה"מ לגלות את המבצע הסודי, שיתף ה - CIA פעולה
עם גאון אקסנטרי שדמותו היוותה את ההשראה לאיירון מן. ואת כל המבצע היקר והמתוחכם הזה סיכנה פריצה אקראית
למשרד בלוס אנג'לס. 

האזנה נעימה :-)
רן

בשעה טובה! האירוע מתקרב, כבר סגרת אולם, איפור ושמלה... אבל שחכת לדאוג לעור הפנים שלך?
את הפרק הזה כל אישה לפני אירוע חייבת לשמוע - מה באמת נדרש כדי להגיע ל"גלואו" המושלם? מתי הזמן הנכון להתחיל בהכנות? איך מתאימים את הטיפול לגיל ולסוג העור? ומה לגבי הסכנות שבטיפולים קיצוניים מדי? 
הפרק, מירה ברטפלד ואפרת וכטל חושפות את כל הסודות והטיפים שרציתן לדעת על טיפולי ביוטי לקראת אירועים וחתונות. נתראה בשמחות!

כשהגנטיקה המודרנית פגשה את הפרהיסטוריה, התברר הקשר המפתיע בין שלד בריטי בן 10,000 שנה ומורה להיסטוריה בן זמננו.

עושים חשבון מארחים את מתכנן הערים אלון סיגלר, בשיחה על תחבורה ציבורית, חנייה, שבילי אופניים ואיך כל אלו משתלבים (או לא) בתכנון עירוני

אולימפיאדת בייג'ינג, שנת 2008, ד"ר לאוניד קאופמן, מאמן השחייה של נבחרת ישראל מקבל שיחת טלפון דרמטית לגבי שחיין שלו, ימים בודדים לפני הזינוק. מה קרה באותה השיחה ואיך זה קשור למחיר שצריכים לשלם שחיינים על שחייה תחרותית? בפרק הזה אורי סלע מארח את ד"ר ליאוניד קאופמן, מגדולי מאמני השחיינים בישראל, על ההבדלים בין שחייה תחרותית לשחיית ווסט. החל מהמטרות ועד הדקויות הטכניקות של כל שיטה.

כיצד לבוש משפיע על הרגשות ומצבי הרוח שלנו? איך בגדים יכולים לסייע בוויסות רגשי? ומהו הקשר בין הלבוש שלנו לבין תפיסת העצמי והביטחון העצמי?
 בפרק זה של "עושים פסיכולוגיה", ד"ר מעיין בוימן משיטה מארחת את ד"ר טלי סטולובי, עובדת סוציאלית וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של הלבוש, ומזמינות את המאזינים לחשוב מחדש על הבחירות האוטומטיות שלנו בארון הבגדים, ועל ההשפעה העמוקה שיש ללבוש על עולמנו הפנימי.

בראשית אוגוסט 2024 ניתן פסק הדין במשפט ההגבלים העסקיים שמנהל בשנה האחרונה הממשל האמריקאי נגד גוגל. אחרי שהאבק מעט שקע ורגע לפני שהצדדים מציגים בפני השופט את ההצעות שלהם בנוגע לעונשים שיוטלו על החברה, חשבתי שיהיה נכון לנסות ולעשות סדר בפרק עדכון קצר: מה קבע השופט, מה המשמעות של הקביעות שלו והאם בדומה למשפט ההגבלים העסקיים שנוהל נגד מיקרוסופט, גם התביעה נגד גוגל תעצב מחדש את עולם הטכנולוגיה?
במילים אחרות: גוגל הפסידה – מה עכשיו?

קישורים:
בלומברג: הממשל האמריקאי שוקל לבקש את פירוקה של גוגל
https://www.bloomberg.com/news/articles/2024-08-13/doj-considers-seeking-google-goog-breakup-after-major-antitrust-win



סוף עידן גוגל
https://www.axios.com/2024/08/07/google-antitrust-ruling-end-era

פרק ב' בשיחה עם דר' גיל סמסונוב בעקבות ספרו "הבגינים".

החלטנו להביא בשידור חוזר כמה מהפרקים שאהבתם במיוחד! והפעם יוסי כהן, סמנכ"ל מערכות המידע של טמפו.
"הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד, היא להמציא אותו", אמר הוגה הדעות פיטר דרוקר. וזה בדיוק מה שקרה שביום בהיר אחד, כשאחת מחברות המשקאות המובילות והוותיקות בישראל החליטה לבצע טרנספורמציה דיגיטלית, כשאין כאבים והחברה מתפקדת טוב יותר מאי פעם.
למרות שכולם היו מרוצים מהמצב הקיים, יצא יוסי כהן, סמנכ"ל מערכות המידע של טמפו, למסע בדרך למציאת הפלטפורמה המנצחת. הוא מספר על ההחלטה להיות חברת המשקאות הראשונה שמובילה ומבצעת שינוי מקיף בכל מערך השיווק והמכירות, בדגש על מבט אל העתיד לבוא.
כיצד מגייסים את העובדים ומציגים בפניהם היתרונות כשהצרכים נסתרים מן העין? איך הטרנספורמציה הועילה להתנהלות מול הלקוחות? ומיהו למעשה האויב הכי גדול של הטרנספורמציה הדיגיטלית? 

בפרק זה נצלול לשאלה הבוערת: כיצד ראוי ללמד תנ"ך בבתי הספר בימינו?אחת התגובות הנפוצות של מאזינינו במהלך השנים היא: "ואללה, אם היו מלמדים אותנו תנ"ך בבית הספר בצורה הזאת - לא היינו שונאים את לימודי המקרא בזמנו". רבים מוצאים עניין בתנ"ך רק כאנשים בוגרים, אבל ה"טראומה" מלימודי התנ"ך בתיכון מלווה רבים שאינם זוכרים חסד נעורים, בלשון המעטה, למקצוע הזה ובוחרים להתרחק מספר הספרים בבגרותם.

בפרק זה אם כן, נדון בחינוך  - נשוחח על הפער בין לימודי התנ"ך המסורתיים לבין גישות מודרניות המשלבות מסורת בצד היסטוריה, חקר המזרח הקדום בצד פרשנות מסורתית, קריאה ביקורתית של הטקסט בצד ניתוח ספרותי מפוקח. נבחן האם יש מקום ללימודי תנ"ך במערכת החינוך המודרנית, הממלכתית, ואם כן - באיזה אופן יש ללמד תנ"ך כדי? מהי הדרך הנכונה ללמד תנ"ך בעידן המודרני? מה לא עובד בשיטות הלימוד הנוכחיות? כיצד ניתן לשפר את חווית לימודי התנ"ך עבור התלמידים? עד כמה הדבר תלוי במורה ואהבתו את המקצוע?

על כל זאת ועוד נשוחח עם פרופ' נילי וזאנה מהחוג למקרא באונ' העברית ובחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, וראשת תכנית רביבים, עד לאחרונה יו"ר ועדת המקצוע בתנ"ך בחינוך הממלכתי.

האזנה נעימה,
יותם

יונה שהצילה מאות אנשים, כבשה שלימדה גנטיקה, חתול שכתב עבודות בפיזיקה, כלבה שהגיעה לחלל: גם בעלי חיים עשו היסטוריה (זהירות! הפרק מכיל כמה תיאורים גרפיים)

עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי, כלכלן מאוניברסיטת תל אביב לשיחה על עליית הפופוליזם ברחבי העולם. מהו שלטון פופוליסיטי? מה ההסבר לעליית כוחן של המפלגות הפופוליסטיות והיכן הן ממוקומות ברצף שבין דמוקרטיה לדיקטטורה? ומהן ההשלכות הכלכליות שמדינות חוות בעקבות שלטון פופוליסטי?

יונתן קופלב, ספרינטר, שיאן ישראל ואלוף אירופה, התחיל את דרכו בכלל כשחיין מרחקים. בשנת 2012 הוא קבע קריטריון לאולימפיאדת לונדון אלא שאז הגיע אירוע שטרף את כל הקלפים והוא נאלץ לוותר על החלום. מה בדיוק קרה שם? איך האירוע הזה קשור לגישה של קופלב כשחיין וכמאמן? מה ההבדל בין שחייני ספרינט, מידל ומרחקים ואיך ניתן לזהות את אופי השחיין כבר מגיל צעיר?

כשיצא לאור הכרך הראשון של 'שר הטבעות', מבקרים רבים קטלו את סגנונו הספרותי של ג'.ר.ר. טולקין. ואכן, המהדורה הראשונה של הסדרה נמכרה בכמה אלפי עותקים בלבד, ונחלה כשלון חרוץ. אבל אז, דווקא הוצאת ספרים שניסתה לרמות את טולקין - נתנה לסדרה פרסום מעולה, והפכה את 'שר הטבעות' ליצירה הפופולרית והאלמותית שהיא היום. 
האזנה נעימה,
רן

אם גם אתם מקבלים המון פרסומות למשחקים שאין שום קשר בינן לבין המשחק עצמו - שתדעו שיש לכך סיבה, רק שהיא ממש מוזרה

מודלי השפה הגדולים (LLMs) הם ההבטחה הגדולה של תקופתנו, וייתכן שמהם יגיח ה-AGI, אותו קונספט בדבר בינה כמו-אנושית. אבל עד כמה הם באמת משנים את עולם הפיתוח, כבר היום? ואיך אפשר לדעת אם השימוש בהם יוביל לגילוי שדה נפט עסקי-פיתוחי, או לחלופין – רק לאדמה חרבה?

עמית בן-דור הגיע לשיחה מיוחדת על ההייפ, ההבטחות והמציאות, שמציבים מודלי השפה הגדולים בפני ארגוני הפיתוח. למה צ'ט בוטים הם לאו דווקא השימוש הכי רלבנטי עבורם? כיצד CoPilot כן משנה את חוקי המשחק? ומדוע אוטומציה של תהליכים – לאו דווקא התחום הסקסי ביותר – הוא המקום שבו מתגלה ההשפעה הדרמטית באמת של LLMs? 

האזנה נעימה,
בועז לביא

מנוע החיפוש של Perplexity AI נחשב בעיניי רבים למוצר פורץ דרך, כזה שמכניס לכיס הקטן את כל הגוגל והמיקרוסופט של העולם. מדי פעם אנשים מפרסמים בלינקדאין ובטוויטר ובמקומות נוספים פוסטים שבהם נראה שהם מתחרים ביניהם מי יצליח לכתוב את שיר האהבה הכי מרגש למנוע החיפוש של Perplexity.
אבל למרות שהמוצר של החברה מסקרן ואפילו מרגש כלל לא בטוח שהוא המשיח שלו קיווינו.
בשורה של תחקירים שפורסמו בחודשים האחרונים עולה תמונה מטרידה לפיה Perplexity גונבת תכנים מאתרים, היא פשוט מעתיקה כתבות שלימות ואז מציגה אותן ללא הפנייה, ללא קישור ובעיקר ללא אישור מה שמעלה את השאלה האם מה שאנחנו רואים פה הוא את נאפסטר של עולם החיפוש; חברה שמטלטלת את השוק ומרגשת את המשתמשים אבל שעושה את כל זה באמצעות גניבה?


קישורים:

חברת OpenAI משיקה גרסה ראשונה של SearchGPT
https://openai.com/index/searchgpt-prototype


עמית סינגהאל מדבר על המחשב ב"מסע בין-כוכבים"
https://www.youtube.com/watch?v=0k2ufqVh-pU


פורבס: "כאילו שלוויקיפדיה ול-ChatGPT היה נולד ילד"
https://www.forbes.com/sites/rashishrivastava/2024/04/11/inside-the-buzzy-ai-startup-coming-for-googles-lunch/?sh=3bd446821781


פרפלקיסטי וגניבת ה-AI
https://www.theverge.com/2024/6/27/24187405/perplexity-ai-twitter-lie-plagiarism


פרפלקסיטי היא מכונת בולשיט
https://www.wired.com/story/perplexity-is-a-bullshit-machine


פרפלקסיטי חותמת על עסקה עם שותפות תוכן
https://www.niemanlab.org/2024/07/perplexity-ai-search-engine-launches-revenue-sharing-with-six-news-publishers/

לרגל טו באב, חג האהבה היהודי, רוני קרביץ עוקב בפרק ספיישל ייחודי אחר המחוללות ברכמים, להבין מה היה הסוד שלהם, ואחר סיפור אהבה מטלטל מאותה התקופה, כדי להבין איזו השראה נוכל לקבל מהם גם בעידן האפליקציות להיכרויות.
לרישום למלגת נפש יהודי לסטודנטים.ות 
https://nefeshyehudi.co.il/

שלמה רז מארח בפרק הזה את ד"ר גיל סמסונוב, מחבר הספר "הבגינים". הספר בא לתקן את העוול ההיסטורי שנגרם ללוחמי המחתרות האצ"ל והלח"י נוכח תרומתם להקמת המדינה. אולם, הספר הוא לא רק מחקר היסטורי נרחב, שעוסק בסוגיה שנויה במחלוקת בפני עצמה, אלא יש לו גם משמעות אקטואלית מובהקת, הנוגעת לשורשי הקרע בחברה הישראלית.

In the grand scheme of cybersecurity, the design issue in Foxit PDF Reader was really very minor. But it revealed a much larger and more impactful phenomenon that we’ll probably have to deal with for as long as there are computers around: the instinct to click ‘Ok’.

משלוחי הנשק מצ'כוסלובקיה מתחילים להגיע לישראל במקביל לפרוץ קרבות מלחמת העצמאות, אבל האם הנשק יגיע בזמן ללוחמים? איך יתמודד צה"ל הצעיר עם הטנקים והמטוסים של צבאות ערב? איך תתמודד המדינה עם העול התקציבי הכבד של הוצאות המלחמה? האם יהודים אמריקאים יצליחו להבריח לארץ נושאת מטוסים מאמריקה? ומהו הנשק הסודי המפתיע שיעזור להכריע את קרבות הבלימה? חלק שני ואחרון על עסקת הנשק שעזרה לנצח את מלחמת העצמאות.

מהי אמת היסטורית? אפשר בכלל לדעת מה זו "אמת היסטורית" בהקשר של הארכיאולוגיה המקראית? האם הסופר הכיר את התקופה מבפנים או שהוא כותב את הדברים ממרחק הזמן? מה יותר חשוב בארכיאולוגיה– ה"אמת" או "ההקשר"?האם ניתן בכלל לבקש מהארכיאולוגיה לנסות ולהוכיח סיפור וסיפור מקראי בפרט? האם ניתן, בעזרת הארכיאולוגיה, לצייר סיפור אלטרנטיבי למה שהמקורות הכתובים, ביניהם גם המקרא,מספרים לנו?בפרק זה אנו משוחחים עם ד"ר חגי משגב, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ודנים בנושאים שחלקם שנויים במחלוקת גם בין החוקרים עצמם כמו למשל:האם יציאת מצרים התרחשה או לא? מה בין הסיפור המקראי לממצאי הארכיאולוגיה בשטח? האם הסופר המקראי הינו חיצוני לסיפור או שהוא "מדבר מצרית" מבחינה תרבותית?מה לגבי משה? האם מדובר בדמות ספרותית בלבד או שימור של זיכרון היסטורי?
מה לגבי כתובת תל דן- מדוע מציאתה הייתה רעידת אדמה ארכיאולוגית, בעיקר מול הגישה הסקנדינבית? מה משמעות הכתובת מבחינת הבנתנו את האירועים ההיסטוריים שעליהם אנו קוראים גם במקרא? מי "באמת" הרג את יהורם ואחזיה? האם היה זה חזאל מלך ארם ככתוב בכתובת או יהוא כפי שמספר התנ"ך? איך אפשר להעריך את האמינות של שני הטקסטים?
מה לגבי חרבת קיאפה? אילו רבדים יכולים ממצאי קיאפה לתרום לדיון הנוקב אודות "הממלכה המאוחדת"? מדוע התיארוכים של הממצאים מהאתר קריטיים להבנת ואולי אף לפתרון המחלוקת? האם גם סביב הממצאים עצמם, ולא רק על ניתוחם, הייתה מחלוק בין הארכיאולוגים?
על כך ועוד בפרק שלפניכם

האזנה נעימה,
יותם

מה אתן באמת יודעות על טיפול פנים? לכל אחת כנראה יצא לחוות לפחות פעם אחת טיפול פנים, אבל אי פעם שאלתן למה בעצם הם חשובים כל כך? באיזו תדירות כדאי לעשות אותם? מהם הסוגים השונים של טיפולים ולמה חשוב לפנות לאשת מקצוע? בפרק החדש של הפודקאסט, מירה ברטפלד ואפרת וכטל עונות לנו על כל השאלות שרציתן לדעת בנושא טיפולי פנים.

מי היו האתלטים הכוכבים של האוליפיאדות בעת העתיקה? למה בכלל נולדו המשחקים האולימפיים? למה הם נעלמו ואיך הם נולדו מחדש?

עושים חשבון מארחים את אריאל קרלינסקי על המחקר שמנתח בצורה המקיפה ביותר עד היום את נטל המס וערך הקצבאות והשירותים בישראל לפי עשירונים ומגזרים - חרדי, ערבי וכל האחרים. התמונה המתקבלת מהמחקר מדאיגה - מדינת הרווחה הישראלית נמצאת במסלול התרסקות.

כל שחיין ושחיינית יודעים שנשימה היא כלי חשוב מאוד בדרך להצלחה. בפרק הזה, תום פלד, מדריך צלילה חופשית ומאמן נשימה, מסביר לנו איך נושמים נכון, באיזה אופן נוכל להתכונן עוד לפני האימון ואילו טכניקות מתאימות למשחים השונים.

The bad guys keep getting better at what they do, and so must we defenders. Gary Southwell of Aria Cyber joins us to look at using AI to get ahead of constantly-changing malware.