לקראת שבת תשפ"ג - הרב חיים סבתו

בראש השנה קוראים בקריאת התורה על הולדת יצחק, ובהפטרה קוראים על תפילת חנה. המדרש מסביר שהסיבה שהאמהות היו עקרות הוא כי ה' מתאווה לתפילתן של צדיקים. מהי כוונת חכמים? מה ה' רוצה מהאבות והאמהות? בשיעור נעמוד על טיב תפילתן של האמהות ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך על תפילתנו.

"לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה" - על פי אחד הפירושים הפסוקים מדברים על התורה והמצוות. בשיעור נעמוד על הקלות שבקיום התורה והמצוות ועל הטוב העצום שמגיע בעקבות קיומם.

בפרשתנו ה' כורת ברית חדשה עם עם ישראל "היום". מה קרה באותו יום? ה' כרת ברית עם ישראל בהר סיני, למה צריך ברית נוספת? מהם החובות של ישראל כלפי ה'? מהם ה"החובות" של ה' כלפי ישראל? בשיעור נעמוד על הברית והקשר המיוחד של ה' עם עם ישראל.

"והיה מחניך קדוש" - התורה מצווה אותנו לשמור על קדושה מיוחדת במחנה הצבאי. בנוסף התורה אומרת לבעל קרי לצאת מהמחנה הצבאי. בשגרה, בעל קרי מצווה לצאת רק ממחנה שכינה. למה יש ציווי מיוחד לשמור על קדושה במחנה הצבאי? למה בעל קרי צריך לצאת ממנו? בשיעור נעמוד על קדושתו המיוחדת של המחנה הצבאי ועל השלכותיה.

"בנים אתם לה' א-להיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת" - למה התורה מקדימה לאיסור "לא תתגדדו" שעם ישראל קרויים בנים לה'? בשיעור נעמוד על הקשר המיוחד בין ה' לעם ישראל.

מה ההבדל בין הלוחות הראשונים ללוחות השניים? מדוע נשברו הלוחות הראשונים ומה מעלתם של הלוחות השניים? נראה בשיעור כי על אף שהלוחות הראשונים ניתנו בקולות וברקים, דווקא הלוחות השניים שניתנו בצנעה זכו למעלה גדולה. אם עשית ולא פרסמת כאילו לא עשית? התורה מלמדת אותנו דרך אחרת.

בפרשתנו ובפרשת יתרו נאמרות עשר הדיברות. ישנם שלושה סוגי הבדלים בין תיאור עשרת הדיברות בפרשתנו ובין פרשת יתרו. חכמים עמדו על הבדל משמעותי ביותר - שמור וזכור. מהי הסיבה להבדלים בין הפרשות? למה בפרשת יתרו כתוב זכור ואצלנו כתוב שמור? בשיעור נעמוד על הסיבה להבדלים בין הפרשות ובפרט בין שמור לזכור.

ספר דברים מתחלק לשלושה חלקים. החלק הראשון הוא נאום התוכחה והאזהרה. בחלק הראשון של הנאום משה מזכיר לישראל את אהבת ה' אותם וחסדיו שגמל עמהם בזמן המדבר. בחלק השני של הנאום הוא מזהיר אותם לגבי ארבעה דברים לפני הכניסה לארץ. מהם ארבעת הדברים? למה משה מזהיר עליהם דווקא לפני הכניסה לארץ? בשיעור נעמוד על ארבע האזהרות של משה ונראה איך כל אחד מהם התקיים בסופו של דבר.

בפרשות האחרונות התורה מדברת על ארץ ישראל, ופרשתנו מופיעה פרשת רוצח. מה הקשר בין פרשת רוצח לבין ארץ ישראל? בדורות הראשונים היו שני ענקי עולם שעסקו באופן נרחב במעלת ארץ ישראל - ריה"ל ורמב"ן. שניהם לא רק דיברו על הארץ אלא עלו אליה בפועל. מה מיוחד כל כך בארץ? בשיעור נעמוד על הקשר בין פרשת רוצח לארץ, ובנוסף, נלמד על מעלת הארץ על פי ריה"ל ועל פי הרמב"ן.

בכל דור בתקופת החלפת ההנהגה נוצר משבר. בתקופת המדבר המשבר היה גדול ביותר, משה המנהיג הדגול מסתלק. בנוסף ה' ממנה למנהיג אדם שלא ציפו לו ולא העריכו. חז"ל מספרים שהעם אמר על מינוי יהושע "אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה". אם כך, מדוע ה' בחר דווקא ביהושע? מהם הנקודות המיוחדות שלו? בשיעור נעמוד על הנקודות המיוחדות של יהושע ונראה מה אפשר ללמוד ממנו.

בלעם מתאר את עם ישראל בתיאור מדויק שלא מופיע בשום מקום אחר בתנ"ך. איך יכול להיות שדווקא הוא מתאר כך את ישראל? בלעם רצה לקלל את ישראל וה' הפך את קללתו לברכה. מהיכן הכוח של בלעם לקלל? מה הכוונה שה' הפך את הקללה לברכה? בשיעור נעמוד על מהות הקללה והברכה ונלמד מה אפשר לקחת מכך לחיינו.

רגילים להסביר את ההבדל בין חוק למשפט בכך שלחוק אין טעם. הרמב"ם יוצא נגד הסבר זה. למה מי הפרה מטהרים את הטמאים ומטמאים את הטהורים? למה הזאה שלוקחים עליה כסף בטלה? בשיעור נעמוד על הסבר הרמב"ם לחוק והסיבה שהמים מטמאים את הטהורים. בנוסף נלמד מהי הסיבה שאסור לקחת כסף על הזאה ומה אנו יכולים ללמוד מכך לחיינו.

כאשר חז"ל הביאו דוגמה למחלוקת שאינה לשם שמיים - הם בחרו במחלוקת קורח ועדתו. למה זאת, מכל הבעיות, הנקודה שהדגישו חז"ל במחלוקת זו? חז"ל ראו את ההתנסחות של קורח, דתן ואבירם, וממנה למדו את מה שעמד מאחורי האידאולוגיות, שהיו סיפור כיסוי בלבד לחיפוש אחר כבוד ושררה. כאשר אנחנו רואים מחלוקות בחיינו ובעולם, עלינו לחשוב היטב האם מדובר במחלוקת שהאמת היא החשובה בה, או שמא הכבוד והכוח.

בפרשת ציצית נאמר "ולא תתורו". בעקבות כך הדרשנים רגילים לחבר בין פרשת המרגלים לפרשת ציצית. האם יש קשר יותר עמוק ביניהם? מה היסוד של מצוות ציצית? בשיעור נעמוד על יסוד מצוות ציצית, הקשר בינה ובין חטא המרגלים ואיך אפשר לקיים את טעמה גם היום.

התורה מספרת על מסעות עם ישראל במדבר. מטרת המסעות היא לחנך את עם ישראל. מה עם ישראל היה צריך ללמוד מהמסעות? מה ניתן ללמוד על עם ישראל מהמסעות? "על פי ה' ביד משה" - על פי מי העם נסע, משה או הענן? בשיעור נלמד על התהליך החינוכי שהעם עובר, על הנקודה המיוחדת של העם ועל חשיבות ההשתדלות של האדם.

בשיעור נעסוק בנושא פדיון בכורות. מדוע רק עכשיו הוזכר פדיון הלווים, ולא בהקמת המשכן, מה ההבדלים בין הפדיון בפרשת במדבר ופרשת בא (קדש לי), ומדוע הקב"ה מצווה להחליף את הבכורות בלווים?

פרשת הקללות כתובה בפירוט רב. למה התורה מפרטת כל כך בכתיבת הקללות? מה המסר האמוני שהתורה שולחת לנו בכך? בשיעור נלמד על הסיבות השונות לכתיבה המפורטת ולמסרים החזקים שמהדהדים לנו מכך עד היום.

לכל חג יש מצווה מיוחדת שרק בו היא מופיעה. מה המצווה הייחודית של שבועות? מה עניינו של קרבן שתי הלחם? מה הקשר בינו ובין קרבן העומר? בשיעור נלמד על הקשר החיצוני והפנימי שבין שני הקרבנות ובין פסח לשבועות.

בפרשתנו מופיע הציווי "קדושים תהיו". הרמב"ם כתב שמשמעות הציווי היא קיום המצוות. הרמב"ן כתב שמשמעות הציווי היא לפרוש מתענוגות העולם. בשיעור bציע הסבר חדש ומקיף יותר לציווי.

"כִּי תָבֹאוּ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" - הפסוק מתחיל בצורה חגיגית ומסיים בצרעת. מה הבשורה שיש בפסוק? בשיעור נלמד על סגולתה של ארץ ישראל ואיך היא באה לידי ביטוי בצרעת הבית.

ביום השמיני הייתה שמחה גדולה מעין השמחה שהייתה בזמן בריאת העולם. בזמן ירידת האש מן השמיים עמ"י שמחו במיוחד. מה גרם לשמחה זו? בשיעור נלמד על השמחה של היום השמיני ומה אנו יכולים ללמוד מיום זה.

האם איסור אכילת החמץ הוא רק בגלל היציאה החפוזה ממצרים? אם כן, מדוע אסור להביא חמץ במקדש? במהלך השיעור נברר את יסודות איסור החמץ בצורה רחבה הרבה יותר מסיפור היציאה המהירה ממצרים - החל מהפיכת הבית למקדש מעט בפסח וכלה במלחמה בעבודה זרה וביצר הרע. ואיך כל זה קשור לחירות?

ספר ויקרא נקרא "תורת כהנים". האמת היא שספר זה עוסק בקדושה באופן כללי. בתוך נושא זה הספר עוסק גם בקדושת הכהנים. מהי משמעות המילה קדושה? מהי מטרת אותה קדושה? בשיעור זה נלמד על הקדושה של עם ישראל ועל מטרתה.

החומש מסתיים בגילוי השכינה במקדש. השכינה התגלתה באמצעות הענן והאש. משה לא יכול היה להיכנס למשכן בזמן הגילוי עד שקיבל רשות. מה הענן והאש מסמלים? למה משה לא היה יכול להיכנס למשכן? במהלך השיעור נלמד על אופני הגילוי של ה' ומה אנו יכולים ללמוד מכך.

בחומש שמות מסופר פעמיים על תפילה של משה כנגד חטא העגל. לעומת זאת בחומש דברים מסופר על תפילה אחת. כמה תפילות היו? מה עניינה של כל תפילה? מה אנו יכולים ללמוד מכל תפילה? בשיעור נעמוד על טיבן של תפילות משה ומה אנו יכולים ללמוד מכך.

התורה אומרת על בגדי הכהן הגדול כי הם "לכבוד ולתפארת". האם זהו תפקידם היחידי? חז"ל אומרים שאחשוורוש לבש את בגדי הכהן הגדול והם לא הלמו אותו. מדוע? מה ההבדל ביניהם לבגדי מלכות? בשיעור נבאר את תפקידם הפנימי של הבגדים, ובמיוחד של הציץ והחושן בהם נאמר כי עליהם להיות "תמיד" על הכהן הגדול. בנוסף נתבונן מה אנו יכולים ללמוד מכך לחיינו.

התורה מקדישה ארבע פרשות למעשה המשכן. מהו החידוש של בית המקדש על פני מקדשי האלילים? כל המקדש פונה כלפי המקום הפנימי והקדוש ביותר - קודש הקודשים. מה נמצא באותו מקום נשגב? בשיעור נבאר שהחידוש הגדול של המקדש הוא דווקא במה שאין בו, כמו שנאמר בספר מלכים "אין בארון רק שני לוחות האבנים". חידוש זה מופיע גם במעמד הר סיני. מדברים אלו נלמד מהי הדרך להדבק בבורא.

"נוצר תאנה יאכל פריה" - כך דרשו חכמים על יהושע. במה זכה יהושע שנבחר להמשיך את משה? מדוע הלך עם משה להר סיני ומה עשה שם? בשיעור נראה שעל אף שהעם חשב שיהושע אינו מתאים להמשיך את משה, ה' חשב אחרת.

"אנכי ולא יהיה - מפי הגבורה שמענום" - כך אומרת הגמרא. מה המשמעות של קביעה זו? מדוע שתי מצוות אלו נאמרו מפי הגבורה ושאר המצוות מפי משה? במהלך השיעור נעסוק ברתיעה של עם ישראל משמיעת קול ה' באופן ישיר - האם מדובר ברתיעה חיובית או שמא עליהם היה לרצות לשמוע הכול באופן ישיר? מה הפן החיובי באותה רתיעה ומה היא יכולה ללמד אותנו על היחס בין אהבה ליראה?

שירת הים המופיעה בפרשתנו היא פרשיה נפלאה. היא נאמרת לאחר שה' נענה לשוועת בני ישראל והצילם מיד פרעה. מה אנחנו יכולים ללמוד מהסמיכות של הקריאה לישועה והשירה הגדולה? ומה בכלל הופך שירה לשירה?

שמות החגים הם לא דבר של מה בכך. שמו של כל חג נושא את לב המשמעות שלו ועלינו לתת ליבנו אליו. דווקא השם 'פסח' תפס מקום משמעותי בתיאור המאורעות שבפרשתנו, מה משמעות שם זה? מה מבטאת פעולת הפסיחה של הקב"ה? האם הקב"ה באמת זקוק לסימנים כדי לדעת על אלו בתים לדלג? או שמא סימנים אלו מעידים על תכונות בעם ישראל?

למדנו מרש"י, כי במילים הראשונות של פרשתנו טמונה תוכחה למשה. בפשטות, הקב"ה מוכיח את משה על הדברים הקשים שאמר בסוף הפרשה הקודמת. הכתוב משווה את משה לאבות, הם לעומתו היו תמימי אמונה ולא פקפקו בתוכניותיו של ה' כפי שעשה משה. אך האמנם על משה היה לשתוק על סבל עמו? איך יסוד הזעקה עומד בד בבד עם יסוד האמונה בהשגחה? ועל מה באמת הוכיח ה' את משה?

מלאה היא פרשת שמות במידות טובות. חמלתה וישרותה של בת פרעה, רדיפת הצדק של משה והכרת הטוב של יתרו. דווקא בסיפורים אלו בוחרת התורה להציג את תולדותיו של המנהיג והנביא-משה רבנו. בדרך הצגה זו מלמדת אותנו התורה לקח חשוב על האופן בו אנו צריכים למדוד מנהיג, ואת זולתנו.

יוסף נפגש עם יעקב החולה. מפגש זה הוא מאורע חשוב, נאמרים בו דברים נרגשים של יעקב, מוכתרים בו שבטים חדשים וברכות ניתנות בו. מדוע יעקב מזכיר את רחל? ומדוע הוא מחליף בין אפרים ומנשה? דרך עיון במשמעות השמות של בני יוסף אנו נחשפים לתשובות ולומדים לקח חשוב על ערכה של השכחה

דמותו של יוסף עטורה ביהדות בתואר-'הצדיק'. מה משמעותו של ביטוי זה? ומדוע יוסף קיבל אותו? דרך התבוננות בהקשרים בהם מופיע הכינוי אנו נוכל להבין את צדקותו השלמה של יוסף ואת חשיבות דמותו בהיסטוריה של עם ישראל.

יוסף נענש על שפנה אל שר המשקים בבקשה לעזרה לצאת מן הבור - אך מה היה עליו לעשות? הרי על האדם להשתדל ולא לסמוך על הנס! ואיך כל זה קשור לאביו של הרב שהיה אסור בבית האסורים במצרים על פעילותו בבית הכנסת? במהלך השיעור נעמוד על טעותו של יוסף ועל היחסים בין השתדלותו של האדם לבין הביטחון בה' וכיצד יש לאזן ביניהם.

אנו מתחילים השבוע לקרוא את סיפורו של יוסף. סיפור ארוך המלא הסתעפויות ופרטים. גם דרך סיפורים צדדיים אלו מלמדת אותנו התורה לקחים חשובים. מה אנו למדים מסיפור יהודה ותמר? מסיפור האיש בשדה? ולמה חשוב שליוסף יהיה ריח טוב בדרכו לשנים ארוכות של עבדות?

בפרשתנו משתנה שמו של יעקב אבינו לשם חדש - ישראל. אך לעומת שינויי שמות אחרים, כגון שרה ואברהם, המקרא איננו נשאר נאמן לשם החדש והשם יעקב מופיע עוד פעמים רבות. דרך התבוננות במשמעותם של שני שמות אלו, נוכל להבין מה היחסים ביניהם וללמוד לקח חשוב להתמודדויות שלנו כעם וכחברה.

בפרשה רחל פונה אל יעקב ומבקשת-"הָבָה-לִּי בָנִים" תגובתו של יעקב חריפה "וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי". דרך האופן שבו קרא הרמב"ן את פסוקים אלו אנו לומדים לקחים חשובים על התפילה ועל הרגישות הרבה שצריך לנהוג לבריות אף בשעה שמוכיחים אותם בצדק.

התורה אורגת בפרשתנו כמה סיפורים שונים. דרך הסיפורים על יצחק, אנו נחשפים לערכה של ברכת אברהם ובכך אנו עומדים על משקלה של החלפת הברכות. הנבואה אל רבקה בתחילת הפרשה מאפשרת לנו להבין את פעולותיה בהמשך. אך מניין לרבקה שכך עליה לפעול? שמא יגלגל הקב"ה את הדברים שעשו יקבל את הברכה ועדיין "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר"?. לשם כך מסופר על מכירת הבכורה, אלו תכונות עשו חושף במעשה זה שמצדיקות שהבכורה- לא לו היא?

התורה מספרת לנו על קורותיו של עבד אברהם בחיפושו אחר אישה ליצחק. מדוע שלח אברהם את עבדו ולא שלח את יצחק עצמו, כפי שלימים יעשה יצחק בעצמו לבנו? האם העבד אכן היה נאמן לאדוניו? והאם האופן שבו ביצע העבד את שליחותו היה ראוי? מה היה קורה לו הנערה שהייתה נענית לבקשת העבד לא הייתה רבקה?

השיעור עוסק בהשוואה בין הכנסת האורחים של אברהם כלפי המלאכים, לבין שני אירועים בפרשה - "הכנסת האורחים" של סדום ועקידת יצחק. נלמד בשיעור שלידת יצחק הייתה מותנית בהכנסת האורחים של אברהם ושהפער בין החסד של אברהם לבין מעשה עקידת יצחק נובע מההליכה בדרכי ה' בכל מחיר.

הפרשה מתחילה באופן פתאומי "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ..." ויש לשאול, מדוע? למה נבחר אברהם? מדקדוק בדברים המועטים שאומרת לנו התורה על אברהם אנו יכולים ללמוד על כמה תכונות יסודיות שהתורה מבליטה בדמותו של אברהם - האמונה, החסד, הקריאה בשם ה' והקשר לארץ ישראל

בפרשיות בראשית ונח, מלמדת אותנו התורה על אבני היסוד של הבריאה. איך דרך סיפור המבול, ברית הקשת, מעשה חם וסיפור דור הפלגה מלמדת אותנו התורה על אחריותו של האדם, מסירות נפש, גאווה והמשקל של המעשים הקטנים שבין אדם לחברו?

פרשת בראשית