פרשת השבוע עם נדב כהן

יהודה שמתמכר ליצר עובר תיקון רוחני עם תמר כלתו. לא ניתן לתקן את ההבנות, חייבים לתקן את המבין בכדי שתילוודנה הבנות מתוקנות.

המעבר מארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות בעולם הכוח, עולם החוכמה, אל עולם המימוש ברובד הארצי-גמשי; ארץ כנען, מחוזות הבינה.

כיצד מתמירים רצון בצורת החוכמה שיוולד ממנו רצון בינתי בהבנת לב שניתן ליישם בעולם הארצי-גשמי.

יעקב מוליד הבנות עם לאה, רחל והשפחות. סדר לידת ההבנות שמאפשר פיתוח וחיזוק של רצון בינתי עד ליישום בארצי-גשמי.

סיפור מגדל בבל. היציאה מאחדות אשלייתית ומעבר להשתייכות בין שונים. החיבור בין שונים מוליד את הבינה. מאפשר לנו להגיע לדרגת מדבר עם שתי שפתיים ולא עם שפה אחת.  ״על כן קרא את שמה בבל״, משמע בלבול ונבילה, ״כי שם בלל ה׳ שפת כל הארץ״, משמע ללא נבילה, הבטיח שלא תהיה נבילה.

סיום פרשת בראשית . תולדות קין מול תולדות שת כמבטאות ומלמדות על השוני בין תודעת הנפרדות ותודעת ההשתייכות, ואיך זה בא לידי ביטוי בדיוקו של הקשב.

קין המייצג את ההבנה הבסיסית ביותר של תודעת הנפרדות, קניין, קנאה, הורג את הבל המייצג את העולם הרוחני שלנו. ובכך, יוצר ניתוק בין שמיים וארץ, ולא מתאפשר הכוח הרוחני שמושך את השפע מן האדמה. לגזע אסור להכות את האמיר, אבל גם לאמיר אסור להכות את הגזע.

בראשית דרכנו נחוץ לנו כבני אדם לבנות ולחזק את הבנת הנפרדות שלנו. דרך רכישת דפוסים הישרדותיים של מאבק. בהמשך הדרך אנחנו מחויבים לדעת להיפרד מדפוסי המאבק שמחזקים את הנפרדות, דפוסים של דימיון ואשליה, של שכל מתרוצץ, ולעבור מהבנת השכל הגשמי אל הבנת הלב, היא הבינה. מתוך תודעת יחד, חיבור וזרימה בבריאה שאנחנו חלק ממנה.

הרצון להבין ולדעת פועל בכל עוזו וכאבו, והאדם פונה דרך הניחוש, לאכול מפירות עץ הדעת.

תיאור תולדות האדמה בחיבור עם השמיים. מה מתחיל להיוולד בחיבור בין שמיים וארץ, כתולדות הארץ והשמיים, וכיצד יתפתחו ויצמחו תולדות אלה מנקודת המוצא, היא גן העדן.

סיפור בריאת האדם והציווי שאנחנו מקבלים להוריד את אור הבינה מן השמיים אל הארץ.

ספר בראשית מכניס אותנו לאט לאט אל חוקיות הבנת הרצון בכדי שנוכל לתקן את הרצון וללמוד להשפיע בתיאום עם בורא עולם.

שני עשר השבטים שהם שנים עשר חלקי הנפש בצורתם הגבוהה, מקבלים צורה ברורה יותר. לקראת כניסתם אל עולם העבדות במצרים.

יעקב מצווה את יוסף לקבור אותו במערת המכפלה. בכך הוא מקבע בה את הבנת הלב. וגם מצרף את שתי הבנותיו החשובות של יוסף אל הבנותיו שלו בכדי לסגור  את מבנה הנפש השלמה.

החיים מביאים אותנו למצבים בלתי אפשריים. שם אנחנו מחויבים, ללא פשרות, באומץ, בישרות לב, להביא את אמת ליבנו, ואת רצוננו המהותי, למפגש עם מציאות שהיא מעבר להיגיון שלנו. כאשר אנחנו מביאים את אמת ליבנו, ללא תנאי, וללא פחד, החומה העומדת בפנינו, נמסה ונופלת, ושם אנחנו יודעים שגדלנו, צמחנו והתפתחנו. בחלק השני של הפרשה אנו עוסקים בפרעה, מלך מצרים, הוא האני הארצי-גשמי, הרודן, שמשרת אותנו בראשית התבגרותנו. מתוך פחד הישרדותי הוא מנשל אותנו מהכיסופים והתקוות שלנו, מרצוננו האישי, ומאדמתנו, מאמצעי הייצור שלנו, ובכך אנחנו משתעבדים לעשות את רצונו של אותו אני רודן שמשרת את הדימוי כחלק ממאבק על מקום.

כדי לרצות את פרעה, כפי האפשר, יוסף זקוק לבנימין איתו. איך מתנהל הקיום שלנו כאשר החוזקה המולדת שלנו רוצה לצרף אליה את המיומנות שלנו, בכדי לאפשר ריצוי מקסימלי, המאפשר לנו לנוח על מקומנו.

כיצד מתפתחים דפוסי העומס שלנו מילדות כדפוסים של מאבק על מקום תחת שליטתו של האני הארצי-גשמי שלנו, שנקרא פרעה?

ראשית מסעו של יוסף שהוא הערך המוסף שלנו, החוזקה המולדת.וכיצד הוא מגיע אל בין המצרים?

יעקב שהפך לישראל בשל להתחיל להשפיע בארץ כנען. לשם כך הוא צריך לעמוד על מקומו מול החוקיות שמכתיבה הנפש בעולם הארצי-גשמי.

כיצד אנחנו לומדים להשתחרר מהתלות בעולם העשייה ולפעול מפנימיות ליבנו, באהבת התהליך, מתוך קשב מתוקן לקיומנו, ולהיות ישראל.

כוחה של הבנת הלב והדרך הנדרשת מאיתנו בכדי להגיע אל הבינה. יעקב, לאה ורחל.

יעקב מגלה את סוד חוקיות עולם הרוח. המקום, החלל, הריק, הוא מזמן לנו את השפע, הוא מניע את התהליכים בעולם. המקום ולא השפע, הוא ביתו של האלוהים והוא שער השמיים.

כל אחד מאיתנו נולד עם שתי הבנות: הבנת עשייה והבנת היות.  בצעירותינו, הבנת העשייה, היא הבכורה. היא קובעת את היותנו. עד שאנחנו מתעייפים, והבכורה עוברת אל היותנו, ומתוך היותנו מתקיימת עשייתנו.

אברהם מצווה את עבדו להביא אישה גמולה ליצחק מארץ מולדתו, שלא ייקח אישה מבנות כנען, ושלא ישיב את יצחק אל ארץ מוצאו, לחרן. אנחנו עוסקים בהבנת תהליכים של גמילה.

אברהם אבינו מייסד את מערת המכפלה, מתוך הבנת חוקיות הרוח; כיצד הופכים חוסר למקור של שפע. כיצד מתמירים פחד לאהבה ונתינה. כיצד חיבור של כואבים מכפיל את מקור השפע והכוח. מערת המכפלה כמפתח ליציאה מעבדות במצרים, לחירות בכנען. האזנה נעימה!

לאחר שנפרד אברהם מישמעל, הבנתו המיצרית, הוא מעלה לעולה את הבנת הצחוק.

על מנת לדייק על האדם להבין את רצונו ואת עשייתו ממקומו בחיבור עם הבריאה, בהקדשה וללא תלות. הבנה זאת נקראת קביעה והיא משמחת מאוד.

בורא עולם מתגלה לאברהם כראשית בינה בדמות יצחק, אז יעלה את הבנת הצחוק למידתה הרוחנית בעקדת יצחק. האזנה נעימה!

תחילת תהליך ההקשבה פנימה, וההבנה של תהליכי נפרדות והשתייכות, כחלק מתהליך התפתחותו של האדם. האזנה נעימה!

נח משתכר ונכנע לפרוק את יצרו. חם רואה ומבין. להבנת הכניעה ליצר קוראים כנען. זה הבסיס לכל ספר התורה. כיצד חלק שמי, ישראל, תופש את מקומם של עמי כנען בני חם. זה תהליך ההתבגרות שלנו.   האזנה נעימה! ליצירת קשר עם נדב: nadavcohenbina@gmail.com

חוקיות הנוחות היא מורכבת. הנוחות מאפשרת את המנוחה והנחת שכולנו כמהים אליהן. הנוחות של האדם חייבת לכלול לפחות שלוש הבנות: "שם"= נוחות רוחנית. "חם"= נוחות אנרגטית, רגשית נפשית, תחושתית. "יפת"= נוחות אסטתית, יופי, איזון, פרופורציה. כאשר אחד המימדים האלה חסר, מתרחשת הזנחה. זאת הסכנה של הנוחות. הזנחה- שורש זנח= זה נוח. יש להיזהר מהזנחה, מהתמכרות לאזור הנוחות, ועוד סכנות רבות שנדבר עליהן בהמשך. ליצירת קשר עם נדב בנוגע לשיעורי ימימה: nadavcohenbina@gmail.com

סיום ברכתו של משה, ואנחנו נפרדים מאותו אני רוחני שהוציא אותנו ממצרים והדריך אותנו 40 שנה במדבר עד גבולות ארץ כנען. האזנה נעימה!

משה מברך את שבטי ישראל טרם פרידתו וערב התנחלותם בארץ כנען. ברכה שהיא גם ציווי לחלקי הנפש, כיצד לדייק כל אחד לחוד וכולם ביחד כאחד בכדי שיאריכו ימים בארץ המובטחת. האזנה נעימה! ליצירת קשר עם נדב: nadavcohenbina@gmail.com

משה נותן בידנו את הכלים שישרתו אותנו בארץ כנען, וכשאנחנו במקום של ההכרה המדייקת בזרימתה הטבעית, ללא משה, צריך לדעת גם ליפול וגם איך לקום ואיך לחזור ללכת ולדייק בזרימה הטבעית. איזון איננו סטטוס קוו, איננו דיוק תמידי. באיזון יש הפרזות והחסרות, וחזרה לאיזון. האזנה נעימה!  ליצירת קשר עם נדב: nadavcohenbina@gmail.com

הפרק מלמד אותנו שכאשר אנחנו לא על מקומנו, אנחנו במאבק על מקום, ומתוך כך, גם במאבק עם הזמן. זה מביא למתח, לחץ, מיהור, קוצר רוח. או במקרה ההפוך שיש לנו עודף זמן, אנחנו רוצים להרוג את הזמן. זוהי הבנה שמאבק בזמן, הוא מאבק על מקום. בברכה, שנזכה לחיות בחוויה שיש המון זמן בזמן. שנה טובה ומבורכת.   ליצירת קשר עם נדב: nadavcohenbina@gmail.com

הפרשה עוסקת ביחס שלנו אל חלקינו החלשים, שלא נעיז לרצות להיפטר מהם. אלא שנרצה לחזק אותם למרות שלעתים הם קשים וכואבים. זו הבנה שקיום התורה, הבינה והדיוק, אינם רחוקים מאיתנו. בפינו ובלבבנו לעשותם. האזנה נעימה!   ליצירת קשר עם נדב בנוגע לשיעורי ימימה: nadavcohenbina@gmail.com

הפרשה עוסקת בדגש על קיום חוקי הבינה, חוקי השם; השומר אותם מובטחת ברכה שמחה, וכל טוב הארץ. ולמי שרם ליבו ופועל בניגוד לחוקי הבינה, יביא על עצמו חיים של קללה ועומס, בהלה ומוות.   האזנה נעימה!   ליצירת קשר עם נדב בנוגע לשיעורי ימימה: nadavcohenbina@gmail.com

הפרשה מאפשרת לנו לוודא שאופן ההשפעה שלנו יהיה בדיוקו, מתוך ראיית כמה צעדים קדימה. כאשר אנחנו יכולים לזהות צורת רצון שאיננה בדיוקה, ולבחור לדייק אותה. האזנה נעימה! ליצירת קשר עם נדב בנוגע לשיעורי ימימה: nadavcohenbina@gmail.com

תהליך ההתפתחות הרוחנית שלנו, "בניית המידות", מחייב אותנו להתבונן על שערי הכניסה והיציאה שלנו, תוך שמירה ופיקוח שרק הטוב והמחזק נכנס ויוצא. שער הדיבור, שער הקשב, שער הראיה, שער ההבנה, שער הלב ועוד..... האזנה נעימה! ליצירת קשר עם נדב בנוגע לשיעורי ימימה: nadavcohenbina@gmail.com

הפרשה עוסקת ביכולת הראייה שלנו את הדברים כפי שהם, ולדייק באופן ההשפעה שלנו ממקומנו, כשאנחנו יכולים לראות את הנולד ולכוון אל הברכה.   האזנה נעימה!   ליצירת קשר עם נדב בנוגע לשיעורי ימימה: nadavcohenbina@gmail.com

הפרשה עוסקת בלימוד אופן ההשפעה שלנו בעולם. ההבנה שאנחנו לא חייבים ללכת בעקבות המציאות אלא אנחנו יכולים לבחור להשאיר את העקבות הרצויים לנו, ובכך ליצור את המציאות הנכונה והרצויה לנו. זה אומר להשתתף בעולם בדרגת מסובב.האזנה נעימה!ליצירת קשר עם נדב בנוגע לקבוצות ימימה ושיעורים פרטיים: nadavcohenbina@gmail.com

משה ממשיך בהכנת העם לקראת הכניסה אל ארץ כנען. הוא משתף את העם בתחינתו אל השם שיתן לו לעבור ולראות את ארץ כנען.השם מסרב, ומשה מתחנן אל עם ישראל שישמור את חוקי הבינה למען יחיה בשלום בארץ המובטחת, גם כאשר משה כבר לא יהיה איתם.חזרה על עשרת הדברות וגם תפילת "שמע ישראל", הם חלק מפרשה מופלאה זאת.

מתחילים את ספר דברים.  הפרשה הראשונה עוסקת בחזרה על כל התהליך שעם ישראל עשה ממעמד הר סיני , מכריתת הברית עם ה׳, ועד ההגעה לפתחה של ארץ כנען.

מה שגדל, מתפתח ונותן תוצאות, נקבע על ידי הזרע, החלק הזכרי. ישנה חוקיות של הבנה, יישום ותוצאה. ההבנה זה שלב הזרע. יישום זה שלב הגידול. תוצאה זה שלב היבול המתקבל. לפי התוצאה, היבול, אנחנו יודעים מה זרענו ויכולים לתקן את הבנותינו.   האזנה נעימה!   ליצירת קשר עם נדב: nadavcohenbina@gmail.com

הפרשה עוסקת במקומו של החידלון בחיינו. האם החידלון, חוסר האונים, החולשה, הבהלה, ההזדקקות, והתלות, ביחד עם התנועות והרישומים שמתלווים אליהןראויים למקום שהנפש יכולה לנוח בו?   האזנה נעימה!   ליצירת קשר עם נדב: nadavcohenbina@gmail.com

הפרשה עוסקת בפנחס הכוהן שפונה וחס, נותן מקום לרגשי-נפשי שלו, ומתוך כך פועל ממקומו, מתוך הקדשה ונתינה. הוא בעצם מסרב להיסחף אחרי הרגשי-נפשי המצוי עכשיו,ויכול לפעול מתוך בניית המצב הרצוי.בסיפור פנחס זוכה לכהונת עולם בזכות היכולת שלו להיאבק בפולחן בעל פעור. אנחנו רואים את היכולת שלו לפעול ולהשפיע ממקום מחזק ולא מהמקום המחליש. האזנה נעימה!

הפרשה עוסקת באופן שבו מתקיימת הבחירה שלנו בעולם. האם מי שמכתיב אלה הפחדים והאינטרסים הארציים-גשמיים שלנו? או שמי שמנהל את הרצון שלנו זה רצונו של בורא עולם דרך קשב לאמת הפנימית שלנו.  בסיפור מופיע בלעם, כהן מדיין, שמתבקש לקלל את עם ישראל  על ידי מלך מואב, בלק.  הוא קרוע, מצד אחד בלק לוחץ עליו לבוא לקלל את העם.  מצד שני, הוא יודע שבורא עולם לא רוצה בכך שכן ישראל הוא העם החביב עליו.  בלעם מנסה ללכת בין הטיפות מבלי להירטב.    האזנה נעימה!

פרק נוסף השבוע בונוס! הרחבה על סיום פרשת חוקת.  לאחר שקיבלנו את חוקת התורה, את מי הנידה,  כלי שמאפשר לנו לשוב מן המוות אל החיים.  נפרדנו ממרים וגם מאהרון, ועכשיו אנחנו מתרגלים את הכלים שקיבלנו להתחזק בהם מול דפוסי העומס שאורבים לנו על כל צעד ושעל.    האזנה נעימה.

התורה היא תורת חיים והיא מחזקת את החיים שלנו, את הבינה. אם נפלנו למוות, למאבק, ולחסימה, איך פורצים את החסימה וחוזרים לתנודת החיים?הפרשה מסבירה איך מכינים את מי הנידה, נידה מלשון תנודה.  בגלל שיש נידה אין צורך במרי, לכן מירים הולכת לעולמה.  בפרשה מסבירים את טקס העפר מפרה אדומה; שורפים פרה אדומה ונשארים עם העפר שלה. הייחוד של העפר הוא שזה היסוד היחיד שלא פוחד מן האש.  את העפר שמים בכלי ומשקים אותו במים חיים, שאומרים תורה, בינה, רגש חם,  שמחזק חיים. האזנה נעימה.

פרשת קורח עוסקת בדפוסי המאבק שלנו על מקום, הפעם בדמותו של קורח, ראש שבט לוי, ששואף לכהונה, ובמאבקו יוצר קרחת ומחליש את המערכת.  כיצד אנחנו לומדים הרגלים שמחזקים חיים,  אל מול דפוסי העומס מילדות שיודעים רק להיאבק?   האזנה נעימה.

״פרשת המרגלים״ הפרשה עוסקת בהגעה ראשונה אל ארץ כנען, מחוזות הכניעה,  שם נתקלים המרגלים בפחד נוראי מלהיכנע. הם רואים עד כמה הארץ טובה, ונבהלים מהעוצמה של דפוסי העומס שמיוצגים על ידי עמי כנען, שיושבים בארץ המובטחת.  בנוכחות דפוסי העומס המאבקיים שמחזקים נפרדות, כל כך גדולה הכמיהה להרפות ולהיכנע.

הסיפור המסכם את פרשת בהעלותך. מרים מדברת בצרות לב על משה שלוקח אישה כושית. היא חוטפת צרעת, ואחרי שלומדת לקח נרפאת וחוזרת למחנה.  משה מבקש מה׳ בעבורה: ״אל נא רפא נא לה״. היכולת של מרים להרפות מתוך קבלת עצמה כפי שהיא. היא מקבלת שיעור בהרפייה, בריפוי, בלדעת את מקומה.

הפרשה עוסקת בדיאלוג בין הרוח והנפש,  כשהנפשי-רגשי שלנו, שמתערבב, מקבל מקום.  אבל הרוח היא זו שמנהלת את הדברים; איך אנחנו מחברים את העלייה שלנו, ואת התהליך לרצונו של בורא עולם?  ״ביד השם יחנו, וביד השם יסעו״. יש כאן מסר מהותי על איך לעבוד עם רצון השם,  גם כשאנחנו מרגישים תקועים, מדובר למעשה בזמן המתנה שאנחנו צריכים להתמסר אליו. עד שמגיעה הקריאה, ציווי פנימי לזוז, אז השם דואג לכך שנדע שזה אכן הזמן לתנועה ולהתחדשות. עלינו להאמין בו ולסמוך על התהליך.

פרשת נשא עוסקת באופן שבו החלק הבוגר, הרוחני שלנו,  מלווה אותנו ושומר עלינו שנהיה מדויקים עם הרצון המהותי שלנו.  שלא ניפול למניעים זרים, שלא נגלוש לפיצויים,  שלא נתנהל על ידי הרצון הקטן שלנו.  אלא שנוכל להתמיד עם הרצון המהותי שלנו בביטחון, ביציבות ובנחישות.    ״אתה יכול לוותר על הרצון המהותי שלך, אבל הוא לא יוותר עליך״.  נדב כהן   האזנה נעימה.

ספר במדבר מעביר אותנו מקריאה לדיאלוג. מעבר שאינו מובן מאליו. היכולת לנהל דיאלוג מבטאת תהליך של צמיחה והתקרבות בהתפתחות שלנו כבני אדם, בדרגת מדבר.  בני ישראל נערכים ומסתדרים באופן שיאפשר להם תנועה נכונה במדבר, שזו תנועה נכונה בדיאלוג.  האזנה נעימה.

פרשת ״בהר״ עוסקת בהבנת הרובד הלא מותנה של הקיום, ולכן ראשית מביאה את חוקי היובל, כלומר במקור היבולים. היובל שייך לרובד הלא מותנה, הוא מקור השפע. לא פוגעים בו לעולם. הוא שייך לבורא, לא לנו.  למשל, בעל מטחנת קמח, המטחנה היא היובל שלו, מקור הפרנסה, הלחם שהוא מייצר הוא היבול, התוצר.  פרשת ״בחוקותי״ עוסקת במה קורה אם ישראל יחיו על פי החוקים של הרובד הלא מותנה, יהיו להם חיים טובים ושמחים. ואם יחזרו לרובד המותנה של החיים, הם יסבלו כהוגן. המסר הזה מחייב אותנו לתקן ולעבור לחיים של בינה והקדשה ברובד הלא מותנה.  האזנה נעימה.

הפרשה עוסקת בדיוקו של עולם הרוח, עולם הכהונה,  בכדי להבטיח צמיחה תקינה והשפעה בדיוקה. איך עולם הרוח לא מתערבב עם הנפשי-רגשי, שומר על הפרדות נכונות,  כך שהרוח תוכל ללוות את הנפש גם כשהיא מתערבבת,  כלומר נאבקת על מקום,  וגם כשאנחנו נמצאים בכאב גדול.   האזנה נעימה.

כל רביעי פרשה חדשה! נדב כהן הוא מורה לשיטת ימימה ולפנימיות התורה קרוב ל - 20 שנה.  בחוכמה ונדיבות רבה, הוא מוליך את תלמידיו, אל נבכי הסודות שבתורה,  ומגלה דרך הכתובים, איך ניתן לצאת מעבדות אל חירות אמיתית של הנפש והרוח.  האזנה נעימה.

שתי הפרשות עוסקות במפגש של חיינו עם חוסר דיוק ועם דיוק.  עם טומאה וטהרה.  מתוך הכנת הכלים ותהליך הליווי או מערכת היחסים בין הרוח ובין הנפש.  עד לחיים של קדושה מתוך ׳ואהבת לרעך כמוך׳,  ולא פחות, ׳ואהבת לגר כמוך׳.   בברכת חג עצמאות שמח והמשך שבת שלום   האזנה נעימה

פרשות תזריע ומצורע עוסקות בגילוי נגע הצרעת, צרות לב ומאבק על מקום,וכיצד מאפשרים את ריפוי הנגע וטיהור הלב, בחזרה אל מקומנו עם לב פתוח במרחבו.כל זאת בכדי ששלב ההבנה והכוונה, הזריעה, יאפשר יבולים, ותוצאות משמחות לב!לב בצרותו, נגע הצרעת, משמעותו מאבק על מקום ומוות.לב במרחבו, ריפוי וטיהור הצרעת, משמעו חיבור זרימה וחיים!   האזנה נעימה

הרצון המהותי של האדם להיות על מקומו הוא כל כך חזק שזה מה שעומד בבסיס עשייתנו, וזה הכוח שמנהל אותנו.  אנחנו יכולים לראות את ההבנה הזו בכל מערכות היחסים שלנו; בזוגיות, מול הילדים. זה הלימוד שעומד בבסיס התורה, כאשר האדם על מקומו, הוא תמיד ידייק. כאשר הוא איננו על מקומו, הוא לא יכול לדייק. פרק בונוס לקראת חג פסח שני, מחוכמת לימודי החשיבה ההכרתית של ימימה,  להעמקת הבנת פרשות השבוע והחירות בחיינו. חג שמח והאזנה טובה,  נדב

פרשת שמיני עוסקת באופן שבו עולם הרוח שלנו יכול לא לדייק ולגרום לנו לסבל רב. כדוגמאות בניו של אהרון, נדב ואביהו, שנשרפו, בהקריבם אש זרה. הפרשה עוסקת גם בהלכות כשרות ובציווי האכילה שלנו. כאשר הדגש הוא על הפנימיות. למשל ישנו איסור על אכילת עופות טורפים משום שהם שמייצגים מחשבות טורפות.   לא אוכלים דגים בלי סנפירים כי הם לא יכולים לבחור לאן לשחות, משמע להיות עבדים לזרמי לרגש.   לא אוכלים בהמה שלא יכולה להיות מופרדת מהאדמה, כלומר מעולם החומר, להלן חיות ללא פרסות או שאין להן הפרדה בתוך הפרסה.   האזנה נעימה ופסח שמח!   נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com

הפרשה עוסקת בחניכת הכוהנים במשכן והכשרתם לעבוד בקודש. בפנימיות מדובר בתהליך של ציווי; הרוח מצווה אותנו אל מול הנפש הסוערת-התגובתית, לפעול ממקומנו לטובת בניית המצב הרצוי, ולאפק את המקום התגובתי שמדרדר והורס. אם הרח לא תצווה ניפול ל״זמן ילד״; השכל מתרוצץ והרגש מתערבב. אין שם קריאת מציאות תקינה, של עצמי ושל הזולת. זהו תהליך שמתקיים בין הרוח ובין הנפש הבהמית, שעוזר לנו לדייק בעשייתנו ולא להיות עבדים למצב. יש לנו את חופש הבחירה לבחור את המצב הרצוי, גם כשהוא נראה אבוד. יש לנו את יכולת הבחירה לבנות אמון לא מותנה בדבר, גם אם נפגענו ונבגדנו. לבחור לתת תשובה לליבי וללב שונאי. ״אני מצווה על עצמי לעבור לשדה הנתינה ולהקדשה״. אהבה היא תוצאה של נתינה והקדשה. כל דבר אחר יפתח תלות באחרים. אנחנו בני חורין בינתיים, בני מצווה.   האזנה נעימה!   נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com

מתחילים היום ספר חדש -  ויקרא.בפרשה הראשונה, בפרשת ויקרא, לומדים להקשיב לקריאה של בורא עולם. כמו גם קריאה של אדם למהותו ולחיבור ליבו.הפרשה עוסקת רבות בהקרבה של קורבנות בהמות בעבודת המזבח, אך בפנימיות מדובר בהתקרבות לבריאה לבינה.זבח לעולה הוא למעשה תהליך של עלייה אל הנהגת עולם הרוח ותיקון הרצון. זהו תהליך לא פשוט שכרוך בכאב, החלק הילדי-בהמי כאוב, זהו החלק בנו שמתקשה לחוות רצון בוער לא ממומש. אולם צעד צעד, בפנימיותנו, אנו מוכנים להקריב את צורת הרצון הבהמית לטובת התמרה ומעבר לעבוד עם הרצון בצורתו הבינתית בדרגת מדבר.   האזנה נעימה.   נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com

חלק ניכר מהפרק השבוע הוקדש לסיום פרשת כי תשא הקודמת. מאחר והיא מרכזית ומשמעותית החלטנו לתת לה יותר דגש, על פני פרשות ויקהל פקודי שעוסקות בפרטים של בניית המשכן; שכן עיקרי הדברים דוברו בפרשות תרומה ותצווה, בהכנות והוראות לבניית המשכן. ואחרי משבר עגל הזהב, בני ישראל מתגייסים וממהרים לתרום מרכושם לטובת המשימה הקדושה.כי תשא בחלקה השני מדברת על העמקת המשבר בין ישראל לבורא, כאשר משה מסנגר על העם ומרכך את השם לסלוח לעמו, על מנת שימשיך ללוות אותם במסע לארץ הקודש. ישראל מתאבלים ומצטערים על חטאם, והשם מתרצה.בפנימיות אלה מהלכים בנפש שלנו של חוסר דיוק ופעולה מתוך דפוסי עבדות ואז החרטה והתיקון ממקום של חוסר למקום של מלאות, לבניית המשכן – מה שכן, המקום שבו השם יכול להיכנס ולהיות בתוכנו, ממקום של כעס וענישה למקום של קבלה ואחדות.   האזנה נעימה    נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com

עם ישראל צריך לעבור תהליך של הבשלה. פעמים רבות הרוח מקדימה את הנפש, את הקיום שלנו. אנחנו חושבים שאנחנו בשלים אבל בפנים, אנחנו לא באמת מוכנים. עולים פחדים ואנחנו נאבקים ומוצאים סיבות לא לקיים את מה שרצינו. הנפש לא בשלה.כך בני ישראל שקיבלו הוראות לבניית המשכן בעוד שהם אחוזים בדפוסי עבדות בכל רמ״ח איברם. לכן כמשה עולה להר סיני להתבודדות ולקבלת לוחות הברית, ישראל מבקשים מאהרון: "עשה לנו אלוקים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו"! החוסר וודאות גובר עליהם.   פרשת ״כי תשא״ מלמדת אותנו על קבלת הטוב היחסי האפשרי בכל רגע ורגע, ועל הכרה במשבר ובחוסר מושלמות.עגל מלשון עגול, אלה הם הלופים שלנו, דפוסי העבדות שאנו לא מרפים מהם.בעיגול יש עלייה למעלה, קבלה של שפע, ואז ירידה והתרוקנות, ושוב רצון לחזור לאותו שפע שהיה קודם. אולם ברוחניות אין חזרה אחורה, רק הליכה קדימה בתנועה גלית.גל במקום מעגל, זהו השיעור הרוחני שמלמדת אותנו הפרשה. עגל הזהב מייצג אשליה של דימוי מושלם, שמתנפץ ונשבר. אלה אותם מקומות של חרטה, אשמה, בושה, הלקאה עצמית וחוסר קבלת המציאות, שהם מקור הסבל האנושי. זהו המשבר שעלינו להכיר בו כדי לעבור לגל הבא.   האזנה נעימה!   נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com

פרשת תצווה ההוראות לבניית המשכן ממשיכות, הפעם עם דגש על הכנת ותפירת בגדי הכהונה של אהרון ובניו. הפרשה מתארת את אופן הטקס והזבח, הקדשה של הכוהנים לעבודתם, תוך חיבור הדוק לשליחות, ולאחריות שלהם כלפי שבטי ישראל. הכוהן נושא את 12 אבני החושן על חזהו, כנגד 12 השבטים, כדי להזכיר לו את כובד האחריות ולחבר אותו לליבו בכל עת. החיבור בין כל האבנים יוצרים משפט אחד שלם, בינתי ומדויק, והם לא זזים מעל ליבו של הכוהן. הם מאפשרים את הבנת, הסכמת  ואור ליבו. ככה הוא שומר על העם בקדושה ומכפר עליו, ער לתכלית של תפקידו ושל כל העשייה הרוחנית. כך מתקיימת שרשרת של משפט, זהו החלק הרוחני בנו שמדייק עם כל חלקי הקיום שלנו מתוך חיבור וזרימה ולא מתוך מאבק ונפרדות. יש כאן לימוד על הקדשה פנימית של כל אדם, תוך התמסרות מלאה והתמקדות, מפנימיות הלב ללא מאבקים. כשאנחנו עושים מתוך הקדשה ושליחות, אנחנו במשכן – ״במה שכן״, ומשם תהליך קורה. שם הברכה והניסים.   האזנה נעימה!   נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com

פרשת תרומה תרומה מלשון להתרומם, התרוממות הרוח אל הרובד הבינתי-רוחני על מנת להוריד אותו לקרקע. בני ישראל מקבלים הוראות מדויקות לבניית המשכן שיכיל את ארון הקודש ולוחות הברית שיקבלו בהמשך.   מדובר במשכן פנימי, משכן – מה שכן, ראיית הדברים כפי שהם בקבלה, ללא מאבק. ההיפך מקורבנות והתמקדות במה שחסר. לתת לדברים מקום כפי שהם.   המשכן הוא הלב הפועם של הצמיחה הרוחנית שלנו, בנייה של מידות ומקום בו שוכן האל בתוכנו.   האזנה נעימה!   נדב כהן: mailto:nadavcohenbina@gmail.com

בפרשת הקודמת בני ישראל קיבלו את עשרת הדיברות. מתוך עשרת הדברות נובעים הגידים נוספים, ואלה המשפטים.  הם חוקים שעל פניו חלקם נשמעים אכזריים אבל בפנימיות המשמעות אחרת לגמרי.המילה משפט בנויה כמו משחק או מדבר. משחק זה תהליך חי של משחק. מדבר זה תהליך חי של דיבור, דיאלוג, שיחה. משפט הוא תהליך חי של מה שיוצא לנו מבין השפתיים. דיבור חי שמגיב למציאות הגשמית.מפשט כמו פשט או פשוט – הפה שט, מפליג בדיבור, אז אנחנו מוציאים את הדברים מן הכוח אל הפועל, מן הנסתר לגלוי. אנחנו מגלים דברים בפשט, הם נהיים יותר מובנים ומוסברים. אז גם אפשר לגלות שיטה.כמו למשל המשפט ״לא תבשל גדי בחלב אימו״ שנקשר לכשרות, אבל למעשה לא קשור לכך בכלל. אלא לרצון צעיר (גדי) שאנחנו מבשלים עם הפחד שלנו, ובעצם גודעים אותו טרם זמנו.   האזנה נעימה    נדב כהן: mailto:nadavcohenbina@gmail.com

פרשת יתרו יתרו מייצג את כל מה שאנחנו לא – את כל היתר; מערכת היחסים שלי עם כל היתר שהם לא אני. מתוך תודעת הנפרדות שלי אני מבין שכל קיומי הוא בעצם מערכת היחסים עם יתרי- עם כל מה שסביבי.   יתר גם כמו מיתר; כיוונון המיתרים בין שמיים וארץ, בין אדם לחברו, סביבתו, ובין אדם לאלוהיו על מנת שהמוסיקה הפנימית תהיה הרמונית, ערבה טובה ונעימה לאוזן.עד עכשיו ישראל היו במערכת יחסים של שעבוד עכשיו כבני חורין, נפתחות בפניהם אפשרות אחרת למהל מערכות יחסים של בני חורין, הם צריכים להתחיל ללמוד את זה.וזה מתחיל בברית הקדושה מול השם במעמד הר סיני. "והייתם לי סגולה מכל העמים".   האזנה נעימה: nadavcohenbina@gmail.com

בני ישראל יצאו ממצרים. עמוד ענן ועמוד האש לרשותם,  ענן מלשון עניין שהוא שילוב רעיון ורגש (אוויר ומים), והאש היא התשוקה וההתלהבות; הם אלה שיכתיבו לאדם את דרכו – ישר כאל, הוא הולך ישר להשפעה, הנתיב ברור לו.     כשאנחנו מחוברים לרצון עם חיבור לרגש תוך הסכמת הלב –   אנחנו בייעוד שלנו, זה הסימן שיש תיאום עם רצון הבריאה.אבל לפנינו הפחד הגדול מכל, ים סוף, החוויה היא שאם ניתן מקום לאותו רגש מאיים זה יהיה הסוף שלנו; אשמה, בושה, נחיתות, כל רגש ״חלש״ שמאיים לכלותינו.מה הרמדי לכאב?   ראשית, לתת לו מקום,   לתת לשריפה לעשות בנו כרצונה מבלי להגיב, בתוך השקט של האש, רצון הבריאה יכול להתגלות אלינו. את המהלך ההכרחי הזה למדנו בפרשות הקודמות, החל מהסנה הבוער ועד מכת בכורות.עכשיו, בפרשת בשלח, צריך לעבור גם את ים סוף, וזה יקרה רק עם נטיית הלב – תכה עם המטה שלך על הים, פוקד אלוהים על משה; מטה מלשון נטייה, עם כוונת הלב להשפיע, עם החזון קדימה, וכך קורה. הוא מחזיק את הפחד של ישראל ומבצע את הנס, זה שקורה לכל אחד ואחת מאתנו כשאנחנו מסכימים להיות רגע עם הכאב.   קריעת ים סוף, הרגש שהרגיש כסוף – הופך לסף, מעבר למקום חדש.   נדב כהן: mailto:nadavcohenbina@gmail.com

פרשת בוא ממשיכים במכות מצרים כדי לעקור סופית את הגורם המחליש, הרצון לקחת, שהוא פרעה. מכת בכורות - המתת הבנים הבכורים של המצרים. הכוונה להבנות הבכורות בנפש, אמונות יסוד מעכבות, שיש לעקור מן השורש, לטובת השחרור מהשעבוד של אותם דפוסים הישרדותיים שהיינו צריכים בילדות, וכבר לא משרתים אותנו יותר. בני ישראל מתבקשים לסמן את דלתם בדם כדי שהמלאך המשחית יפסח עליהם, ולהישאר בביתם, במקומם, ולא לזוז, לשהות, בזמן שהם מעלים זבח של צאן - הכוונה לשריפה של הרצון הלא ממומש, הארצי; יש כאן לימוד חשוב שמתחבר אולי לחוכמה מתורות אחרות - היכולת לשהות בכאב השורף מבלי להגיב. כמה קשה ומסובך לנשום לכאב ולהתבונן בו - אבל, וכאן האבל הגדול, לא מתוך סגפנות, להפך, ממקום של חמלה ללב וחיבוק לעצמי שסוף סוף מסכים לוותר על מה שחשב שמגיע לו. שם הגאולה האמיתית של האנושות. ושל בני ישראל - ישר- כאל, הם עוברים חניכה של לפנות מקום לרצון האלוהי שישפיע ויכוון אותם מכאן והלאה. ֿזו ברית של חירות שכולנו מתבקשים לעבור בתקופה זו של יציאת המצרים הפנימית. הפרשה מציגה בפנינו שאלות מתאגרות: *האם אתם מסכימים לוותר על הרצון שלכם לטובת רצון גדול יותר? * האם אתן מצליחות לעמוד בשריפה הכואבת של אותו רצון שעולה כזבח לבריאה? *האם אתם משתוקקים לקחת חלק במשחק הבריאה שרוצה בטובתכם - גם אם אינכם רואים את זה כעת?   האזנה נעימה   נדב כהן: mailto:nadavcohenbina@gmail.com

הפעם, פרשת וארא, שמתארת חלק ניכר ממכות מצריים שה׳ מנחית על פרעה ועמו, נדב מסביר על הקודים שמתארות המכות, מכת כינים למשל, מלשון כנות – כשאנחנו מבינים משהו על עצמנו ועל הדפוסים הלא מקדמים שלנו (שהם ממכרים כך מספרת הפרשה!) אז זה מגרד לנו ממש! השאלה אם נמשיך להתנהל באותו דפוס מחליש או נשנה כיוון, פרעה, שמייצג את החלק המחליש הזה בנו, צריך עוד כמה מכות כדי להגיע לתחתית, ומשם להסכים לשחרר את עם ישראל שמייצג את הקיום שלנו, את המהות לה אנחנו רוצים לתת, למצוא את מקומנו ולצאת מהמקומות המצרים בחיינו אל חופש פנימי אמיתי שאינו תלוי עשייה ותוצאה.   האזנה נעימה.    נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com

פרשת שמות היא מרכזית ומהותית בתורה, עוסקת בלידתו של משה שמייצג את המנהיג הרוחני בכל אחד ואחת מאיתנו. מעמד הסנה הבוער והקריאה הפנימית להוביל את ישראל מעבדות לחירות. הפרשה מספרת על המהלך הרוחני שכל אחד מאיתנו עובר בחיפוש אחר השחרור, אחר הרצון הבוער בנו, השליחות שלנו, אל מול רעיית צאן (רצון) של אחרים. ״אהיה אשר אהיה״, מצהיר ה׳, ושולח את משה להתמודד עם פחדיו. בשל החשיבות של הפרשה, יצא פרק ארוך יותר מאחרים באופן משמעותי, תראו את זה כמבוא לפרשות שיבואו לאחר מכן.   האזנה נעימה.    נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com