ידע יהודי עם הרב אליהו שוויכה

מבט לפרשת פקודי | הרב אליהו שוויכה

מה מייחדת הפרשה על פרשת תרומה

האם זו חזרה בלבד?

ומה הקשר בין מראה למשכן?

מבט לפרשת כי תשא | הרב אליהו שוויכה

מבט לפרשת תצוה | הרב אליהו שוויכה

מבט לפרשת תרומה | הרב אליהו שוויכה

מבט לפרשת משפטים | הרב אליהו שוויכה

מבט לפרשת בשלח | הרב אליהו שוויכה

מבט לפרשת בא

מבט לפרשת שמות | הרב אליהו שוויכה

מבט לפרשת ויגש | הרב אליהו שוויכה

מבט לפרשת וישלח | הרב אליהו שוויכה

מבט לפרשת ויצא | הרב אליהו שוויכה

מבט לפרשת תולדות | הרב אליהו שוויכה

רוצה לבוא מוכן? לדעת על מה מדברת הפרשה? להבין סוף סוף את ההפטרה.

מוזמנים לשיעור מרתק עם הרב אליהו שוויכה על כל פרשת וירא.

משולב בביאורי ומדרשי חז"ל ופירוש רש"י עם פנינים מתורת הרבי מליובאוויטש

רוצה לבוא מוכן? לדעת על מה מדברת הפרשה? להבין סוף סוף את ההפטרה.

מוזמנים לשיעור מרתק עם הרב אליהו שוויכה על כל פרשת ואתחנן.

משולב בביאורי ומדרשי חז"ל ופירוש רש"י עם פנינים מתורת הרבי מליובאוויטש

רוצה לבוא מוכן? לדעת על מה מדברת הפרשה. להבין סוף סוף את ההפטרה.

מוזמנים לשיעור מרתק עם הרב אליהו שוויכה על כל פרשת דברים

משולב בביאורי ומדרשי חז"ל ופירוש רש"י עם פנינים מתורת הרבי מליובאוויטש.

רוצה לבוא מוכן? לדעת על מה מדברת הפרשה. להבין סוף סוף את ההפטרה.

מוזמנים לשיעור מרתק עם הרב אליהו שוויכה על כל פרשת מטות - מסעי

משולב בביאורי ומדרשי חז"ל ופירוש רש"י עם פנינים מתורת הרבי מליובאוויטש.

מבט לפרשת פנחס | הרב אליהו שוויכה

רוצה לבוא מוכן? לדעת על מה מדברת הפרשה. להבין סוף סוף את ההפטרה.

מוזמנים לשיעור מרתק עם הרב אליהו שוויכה על כל פרשת בלק

משולב בביאורי ומדרשי חז"ל ופירוש רש"י עם פנינים מתורת הרבי מליובאוויטש.

רוצה לבוא מוכן? לדעת על מה מדברת הפרשה? להבין סוף סוף את ההפטרה.

מוזמנים לשיעור מרתק עם הרב אליהו שוויכה על כל פרשת קרח.

משולב בביאורי ומדרשי חז"ל ופירוש רש"י עם פנינים מתורת הרבי מליובאוויטש

רוצה לבוא מוכן? לדעת על מה מדברת הפרשה. להבין סוף סוף את ההפטרה.

מוזמנים לשיעור מרתק עם הרב אליהו שוויכה על כל פרשת שלח

משולב בביאורי ומדרשי חז"ל ופירוש רש"י עם פנינים מתורת הרבי מליובאוויטש.

רוצה לבוא מוכן? לדעת על מה מדברת הפרשה. להבין סוף סוף את ההפטרה.

מוזמנים לשיעור מרתק עם הרב אליהו שוויכה על כל פרשת בהעלותך

משולב בביאורי ומדרשי חז"ל ופירוש רש"י עם פנינים מתורת הרבי מליובאוויטש

רוצה לבוא מוכן? לדעת על מה מדברת הפרשה? להבין סוף סוף את ההפטרה.

מוזמנים לשיעור מרתק עם הרב אליהו שוויכה על כל פרשת נשא.

משולב בביאורי ומדרשי חז"ל ופירוש רש"י עם פנינים מתורת הרבי מליובאוויטש

רוצה לבוא מוכן? לדעת על מה מדברת הפרשה? להבין סוף סוף את ההפטרה.

מוזמנים לשיעור מרתק עם הרב אליהו שוויכה על כל פרשת במדבר.

משולב בביאורי ומדרשי חז"ל ופירוש רש"י עם פנינים מתורת הרבי מליובאוויטש

רוצה לבוא מוכן? לדעת על מה מדברת כל הפרשה? להבין סוף סוף את ההפטרה.

מוזמנים לשיעור מרתק עם הרב אליהו שוויכה על כל פרשת בהר-בחוקותי.

משולב בביאורי ומדרשי חז"ל ופירוש רש"י עם פנינים מתורת הרבי מליובאוויטש

רוצה לבוא מוכן? לדעת על מה מדברת כל הפרשה? להבין סוף סוף את ההפטרה.

מוזמנים לשיעור מרתק עם הרב אליהו שוויכה על כל פרשת אמור.

משולב בביאורי ומדרשי חז"ל ופירוש רש"י עם פנינים מתורת הרבי מליובאוויטש

רוצה לבוא מוכן? לדעת על מה מדברת כל הפרשה? להבין סוף סוף את ההפטרה.

מוזמנים לשיעור מרתק עם הרב אליהו שוויכה על כל פרשת אחרי - קדושים.

משולב בביאורי ומדרשי חז"ל ופירוש רש"י עם פנינים מתורת הרבי מליובאוויטש

רוצה לבוא מוכן? לדעת על מה מדברת כל הפרשה? להבין סוף סוף את ההפטרה.

מוזמנים לשיעור מרתק עם הרב אליהו שוויכה על כל פרשות תזריע-מצורע.

משולב בביאורי ומדרשי חז"ל ופירוש רש"י עם פנינים מתורת הרבי מליובאוויטש

רוצה לבוא מוכן? לדעת על מה מדברת כל הפרשה? להבין סוף סוף את ההפטרה.

מוזמנים לשיעור מרתק עם הרב אליהו שוויכה על כל פרשת ויקרא.

משולב בביאורי ומדרשי חז"ל ופירוש רש"י עם פנינים מתורת הרבי מליובאוויטש

רוצה לבוא מוכן? לדעת על מה מדברת כל הפרשה? להבין סוף סוף את ההפטרה.

מוזמנים לשיעור מרתק עם הרב אליהו שוויכה על כל פרשת ויקרא.

משולב בביאורי ומדרשי חז"ל ופירוש רש"י עם פנינים מתורת הרבי מליובאוויטש

סיפורם המרתק של גיחזי ורבו אלישע והתובנות שיוצאות מזה, מלמד אותנו דרך אמת בתשובה

מדוע קוראים לחג הפורים על שם הגזירה ולא על שם הנס?

מהו סודו של פורים וגורלות.

כל זה ועוד בשיעור מרתק על פורים

מה זה גלגולי נשמות? מה קורה בזמן לידת אדם ומה להבדיל בפטירה?

חמשת חלקי הנשמה. שתי נפשות. וסיפורה של הרוח

לקבלת עדכונים משיעורי הרב שוויכה מדי שבוע (קבוצה שקטה): https://bit.ly/3VFgoqJ

עומק נפלא במצוות כיבוד הורים. מדוע זה בעשרת הדברות בלוח של בן אדם לחבירו וסיפורו המרתק של עשיר העיר אשקלון

חשבונות השם לא תמיד מובנים לנו.

סיפורו המרתק של אחאב מלך ישראל מלמד אותנו תובנות על סולם ערכים של תורה ומצוות, מתי השם מוחל ומתי לא

השבוע נפטר הגאון החסיד הרב חיים שמעון גד אליטוב, זקן חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל וזקן רבני חב"ד.

נכדו הרב אליהו שוויכה לומד הוראות למעשה מחייו המרתקים והמסעירים, מהוראות הרבי מליובאוויטש אליו ומה הם מלמדים את כולנו

להורקנוס, אחד מעשירי ירושלים, היו כמה ילדים ובהם - אליעזר. הוא לא למד תורה מעודו והחינוך היחיד שקיבל כלל עבודות אדמה שונות שבהם עסק.

מבוקר ועד ליל עמל בשדה, אך נפשו חשקה בתורה. חרף התנגדותו התקיפה של אביו, הוא עלה לירושלים, הגיע לישיבתו של רבן יוחנן בן זכאי והפך ברבות הימים לאחד מגדולי חכמי ישראל עד שרבו העיד עליו כי הוא "בור סוד שאינו מאבד טיפה".

הרב אליהו שוויכה עם סיפור חייו המופלא והמרתק של רבי אליעזר בן הורקנוס

חלק בלתי נפרד מחייו של יהודי זו התפילה. שלוש פעמים בכל יום אנו שוכחים על עיסוקי וטרדות החיים ופונים לשיחה עם בורא עולם. אנרגיה של חיבור שמשפיעה על כל היום.

התפילה העיקרית, היסודית והארוכה ביותר היא תפילת שחרית.

ממה מורכבת התפילה? מה המשמעות של חלקיה השונים? מי חיבר את קטעי התפילה? ובאיזה שלב בהיסטוריה נוסף כל חלק?

הרב אליהו שוויכה בסקירה מאלפת על מקורה ומשמעותה של תפילת השחר

הרמב"ם, רבי משה בן מימון, היה תלמיד חכם, פוסק הלכה, רופא ומנהיג. חייו היו מלאי נדודים, תלאות וסבל, אך כל זה לא מנע ממנו להביט על העולם והחיים באופטימיות רבה.

הוא דאג לרפואתם הגשמית והרוחנית של בני דורו כשהוא מקבל קהל בביתו עד השעות הקטנות של הלילה ובד בבד עוסק בכתיבת ספרים רבים וחיבורים שהיו צורך השעה ומהם נהנים כל קהל ישראל עד עצם היום הזה.

הרב אליהו שוויכה בסקירה מרתקת לרגל כ' טבת - הילולת הרמב"ם, על חייו והלקח המאלף שאנו יכולים להפיק מהם ומספריו.

כיהודים מאמינים, אנחנו מתפללים ומבקשים את ביאת המשיח שלוש פעמים בכל יום: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח". אנחנו מצפים לו כבר קרוב לאלפיים שנה, אך מבושש לבוא - יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לזרז את ביאתו? הרב אליהו שוויכה עם סיפור תלמודי מרתק על פגישתו של רבי יהושע בן לוי עם משיח והמסר המאלף העולה ממנה.

מסיבות משפחתיות, סופגניות חמות ודמי חנוכה כמובן - כל אלו הופכים את החג בן שמונת הימים לאהוב במיוחד על ילדים ומבוגרים כאחד.

אך את מה בעצם אנחנו חוגגים? - ניצחון המכבים על היוונים באותה העת לא היה סופי והמלחמה כמו גם הרוגים רבים ובהם מנהיגי המרד, בני מתתיהו הכהן, נמשכה מספר שנים מאוחר יותר.

ובכלל, על מה יצאו היהודים במלחמה ביוונים שהעריכו אותם ואת חכמתם ולא רצו להשמיד להרוג ולאבד אף יהודי אחד?!

הרב אליהו שוויכה, בשיעור לחג החנוכה, מציג בצורה מרתקת את סיפור השליטה של היוונים בארץ והמרד הגדול, סיפור שמלמד את גודל הניצחון ואת הסיבה האמיתית שבשלה עלינו לחגוג

ימי החנוכה מציינים את הניצחון הנסי של המכבים על היוונים ששלטו באותה תקופה בארץ ישראל.

סיפורם של היוונים בארץ מתחיל בסיפורו של המצביא הגדול ששלט על כל העולם כולו - אלכסנדר מוקדון.

הרב אליהו שוויכה בתיאור מפורט, מרתק ומאלף על חייו של אלכסנדר מוקדון, עובר דרך פגישותיו ויחסיו עם גדולי ישראל שחיו בתקופה ההיא

בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מציינים וחוגגים את י"ט בכסלו – היום בו שוחרר רבי שניאור זלמן מליאדי מייסד חסידות חב"ד ממאסרו ברוסיה הצארית. אירוע זה פתח פרק חדש בהיסטוריה של תנועת החסידות וציין את פתיחתה של תקופה בגילוי פנימיות התורה.

מה משך את רבי שניאור זלמן הצעיר לחצרו של המגיד ממעזריטש? מהו המאפיין הייחודי בתורתו? ובגין איזו עבירה ישב בכלא?

הרב אליהו שוויכה בסקירה מרתקת על ערש הולדתה של חסידות חב"ד ועל משמעותו של יום י"ט בכסלו עבורנו כיום.

גם אם אני יהודי שמאמין בכל לבי בביאת המשיח, לא די בכך שהאמונה תישאר ערטילאית ומקיפה ומוטל עלי החיוב לחכות לו בדריכות. וכך שלוש פעמים בכל יום אנחנו מתפללים ומבקשים על ביאת משיח: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח".

למה למהר? כשיגיע משיח נקבל אותו בזרועות פתוחות ובשמחה, אבל למה עלינו לחכות לו בכל רגע? ומה פשר חיוב הציפייה למשיח נוסף על האמונה בו?

הרב אליהו שוויכה מנתח את מצוות הציפייה למשיח, סיבתה ומשמעותה.

לפעמים אנו חווים מאורעות לא נעימים בחיינו - מצב הבריאות של אחד מבני המשפחה התרופף לפתע, חשבון הבנק שלנו מראה סימני מצוקה או שגנבים פרצו לבית העסק שלנו ורוקנו אותו. הדבר הראשון שנעשה הוא כמובן טיפול ישיר בבעיה, אך ייתכן שכל הבעיות נובעות ממקור אחד - התרופפות השמירה האלוקית עלינו.

כדי להבין למה זה קורה, עלינו לצאת מהחדר או מהבית ולהביט אל משקוף הדלת - אל המזוזה.

מה סוד השמירה האלוקית שבה? כיצד הגיב המלך שקיבל קלף פשוט בתמורה למתנה יקרה? ומה היה הסוף המפתיע לחתונת הקורונה?

הרב אליהו שוויכה בסקירה מאלפת על מצוות מזוזה ומשמעותה

בימים של חוסר וודאות, נוח לנו להיתלות בבורא שמנהל את העולם. יש משהו מרגיע בלדעת שהכל מכוון מלמעלה והעסק בשליטה.

אבל כל זה עדיין לא מעניק לנו ביטחון אמתי - מניין לנו שהבורא, שהכל בידיו, רק ייטיב עמנו בחסדים גלויים? אולי הכל מכוון מלמעלה, אך שמכוון כרגע הוא שנעבור כאב וקושי בחיינו?

הרב אליהו שוויכה בשיעור מאלף על העומק של מידת הביטחון והכח שלנו לשנות בעזרתה את המציאות

כהורים, אין דבר שיותר חשוב לנו מחינוך ילדינו. אנחנו שואפים להנחיל להם את דרך החיים הנכונה ומקווים שהם ימשיכו בה ויגדלו להיות יהודים טובים שמממשים את הפוטנציאל שלהם ומקיימים את רצון הבורא.

לאיזו מצווה השווה הרבי הרש"ב מליובאוויטש את החינוך? ומהי הדרך הטובה להעצמת ילדים? ואיך עושים זאת עם ילדים מפונקים?

הרב אליהו שוויכה בשיעור מיוחד על חשיבותו העצומה והייחודית של החינוך ועל הדרך בה נצליח בו.

בעידן בו אנו מדברים, מקליטים, כותבים ומצייצים כמעט בלי לחשוב, עלינו להעריך יותר את כח הדיבור שלנו, את המילים שיוצאות לנו מהפה.

בתורה מסופר שאלוקים ברא את העולם באמצעות הדיבור: "ויאמר אלוקים יהי אור - ויהי אור". אחת הסיבות לכך היא כדי להראות לנו ייחודיותו של הדיבור שבכוחו לבנות עולמות, אך גם חלילה להרוס אותם.

מדוע הדיבור חשוב כל כך? וכיצד נוכל לשנות באמצעותו את המציאות?

הרב אליהו שוויכה בשיעור מאלף על כח הדיבור והשימוש הנכון בו.

אחת המתנות המופלאות ביותר שקיבל האדם מהבורא היא יכולת הבחירה. שאר בעלי החיים אינם יכולים לשנות את טבע ההתנהגות שלהם. אריה שטורף בעל-חיים אחר, לא עושה זאת מתוך אכזריות וכבשה האוכלת עשב לא עושה זאת בשל חמלה על בעלי החיים שסביבה. כך ברא אותם אלוקים ואין להם את היכולת לשנות זאת. אך ביד בני האדם לעומתם, להחליט באופן מושכל במה לבחור ואיך להתנהג.

זה נשמע נהדר והלוואי ונצליח לבחור תמיד רק בטוב, אך אם נצא מתוך נקודת הנחה שהבורא יודע מראש את העתיד, כולל הבחירות שנעשה בו, איך ייתכן שבידינו לבחור אחרת ממה שחזה אלוקים?

הרב אליהו שוויכה בשיעור מאלף על כח הבחירה

זו הייתה אחת היצירות המורכבות והמפוארות ביותר - תלמי המלך, זימן אליו שבעים ושניים איש מחכמי ישראל והטיל עליהם משימה בלתי אפשרית - תרגום כל התורה ליוונית.

מה שהפך את המשימה למורכבת היא העובדה שתלמי לא גילה לחכמים את סיבת ההזמנה וכשהגיעו, שם כל אחד מהם בבידוד מוחלט כדי לוודא ששבעים ושניים התרגומים ייעשו בדיוק ובהתאמה מוחלטת מבלי שתהיה להם היכולת לתקשר ביניהם.

כל אחד מהם ערך שינויים קלים בתרגום ובאורח נס, תאמו על התרגומים בדיוק מופלא.

מדוע והיכן שינו חכמים בתרגום התורה? ולמה אמרו חכמים על היום בו הושלם התרגום שהוא "קשה כיום שנעשה בו העגל"?

הרב אליהו שוויכה בסקירה מאלפת על אחד מסיפורי התלמוד המרתקים עם המסר המופלא העולה ממנו בדבר קדושת וחשיבות התורה.

דמיינו לעצמכם את המחזה הבא: מיליוני יהודים - גברים ונשים, זקנים ותינוקות, תלמידי-חכמים ופשוטי העם מתאספים יחד במקום אחד מתוך מטרה משותפת.

בתקופה בה נראה כי הפילוג בעם ישראל שובר שיאים חדשים, התאספות כזו נשמעת דמיונית ובלתי אפשרית, אבל המחזה הזה חזר על עצמו אחת לשבע שנים בזמן שבית המקדש היה קיים.

מתי ומדוע התקיימה מצוות 'הקהל'? ומהי משמעותה של המצווה כיום, בהיעדר בית מקדש?

הרב אליהו שוויכה בשיעור מאלף על מצוות 'הקהל' ועל ההזדמנות של כל אחד מאתנו להיות מלך.

אחת הסיבות לציון חג הסוכות היא כדי להנציח את המסע המופלא שעבר עמנו במדבר במשך ארבעים שנה ובמהלכו "ענני הכבוד" של אלוקים הקיפו את בני ישראל והגנו עליהם מפני השמש.

לחגוג את העובדה שלא נשרפנו בחום המדבר זה יפה, אך היו ניסים משמעותיים הרבה יותר במשך שהותנו במדבר - כמו מן שירד משמים או באר מים שליוותה את העם לכל מקום.

אז מדוע אנחנו חוגגים נס שנראה קטן ושולי? ולמה נקבע מועד חג הסוכות דווקא בתקופה שאחרי יום הכיפורים?

הרב אליהו שוויכה בשיעור לחג הסוכות על אהבתו הגדולה של אלוקים לעם ישראל שמתגלית בימים הנוראים

למרות שאין חוק רשמי שאוסר על נסיעה ברכב ביום כיפור, כבישי ישראל מתרוקנים מכלי רכב ובתי הכנסת מתמלאים עד אפס מקום. יהודים שלא פגשו את בית הכנסת במשך שנה שלמה מופיעים בשעריו בהתרגשות ומתפללים עם ההמון.

מהו סודו של היום הקדוש הזה שמעורר כל כך הרבה יהודים? ומהי נקודת האמת של כולנו?

הרב אליהו שוויכה בשיעור ליום כיפור על האמת שקיימת בלבו של כל יהודי ומתפרצת במלוא עוצמתה ברגעים של קדושה

ישנם שני מוטיבים מרכזיים שחוזרים על עצמם בתפילות ראש השנה - הכתרת הבורא למלך על העולם והמשפט שהוא מנהל על עתידו של העולם והאדם.

איזה מבין שני המוטיבים מרכזי ועיקרי יותר? ובאיזה כיון עלינו להשקיע את המחשבה, את הלב והתפילות בימי ראש השנה?

הרב אליהו שוויכה בשיעור מרתק שמספר על מהותו של ראש השנה דרך מאורעות היסטוריים שהתרחשו ביום זה.

כל אחד שחווה סבל וכאב בחייו מרים את עיניו לשמים וזועק בלא קול: למה?! מדוע אלוקים הטוב מביא עלינו דברים שנראים ומרגישים כרעים ביותר?

הסבל והייסורים שקיימים בעולם מעסיקים את ספרות המחשבה היהודית מקדמת דנא. תורת החסידות אף היא דנה בסוגיא בהרחבה ומעניקה מבט ייחודי שנותן כוח וחיות להתמודדות בכל מצב בחיינו.

הרב אליהו שוויכה בשיעור מאלף על משמעות הדברים השחורים שבחיינו ועל האור הטמון בהם.

כל בעל עסק יודע כי הוא זקוק לערוך מאזן שנתי. המאזן נדרש לא רק לצורך הגשת דו"ח למס הכנסה אלא כדי לבחון את טיב הרווחים בשנה החולפת, לדעת כיצד להתייעל ולתקן את הדרוש.

גם אנחנו נדרשים לקחת פסק זמן פעם בשנה ולבדוק מה קורה עם העסק שלשמו הגענו לעולם הזה: "אני נבראתי לשמש את קוני". האם התקדמנו ביחסינו לאלוקים ולאדם? האם אנחנו מגשימים את ייעודנו עלי אדמות?

המאזן השנתי הזה מתקיים בימים אלו, ימי הרחמים והסליחות של חודש אלול וכדאי שננצל אותם כראוי.

הרב אליהו שוויכה בשיעור מרתק על משמעותו העמוקה של חודש אלול והעבודה הנדרשת בו מאתנו.

כיצד הפך רועה צאן שלא ידע קרוא וכתוב והתייחס בתיעוב לתלמידי חכמים - לאחד מגדולי ישראל בכל הדורות כשהוא מלמד את משנתו לעשרים וארבע אלף תלמידיו?

זהו סיפורו המפעים של רבי עקיבא שהחל ללמוד קריאה בגיל ארבעים ומאחד ששנא תלמידי חכמים הפך לכזה שיוצר אותם בעשרות אלפים.

מה היה הכח המניע למעשיו? כיצד התעלם מתגובות הבוז והלעג שהיו מנת חלקו בצעדיו הראשונים?

הרב אליהו שוויכה עם סיפורו המרתק של רבי עקיבא והלקח המאלף לחודש אלול בו אנו נדרשים להיטיב את דרכינו ולחזור בתשובה

אלישע בן אבויה היה אחד מגדולי חכמי ישראל בתקופת התנאים. הוא זכה להערכה רבה מצד חבריו והגיע לדרגות גבוהות בלימוד התורה ובהשגת סודותיה.

בשלב מאוחר יותר בחייו, עזב את דרך התורה והמצוות ונטש את אמונתו באלוקים. טעמים רבים נכתבו בתלמוד בנסיון להסביר מה גרם לתנא הגדול לשנות כל כך את דעותיו והתנהגותו עד שכינויו הוא "אחר".

אחת הסיבות חוזרת לראשית חייו בעולם ויש בה כדי ללמד אותנו מסר חשוב.

הרב אליהו שוויכה עם סיפורו המרתק של מי ש'שנה ופירש' והפך לכופר הגדול בהיסטוריה, אך גם הוא עזב את העולם מתוך תשובה.

"לפי הנתונים הרפואיים שבידי נותרו לך שבועיים בלבד לחיות" - אם יקבל אדם בשורה כזו מהרופא הוא וודאי לא יאמר נואש ויגש אל סידור התפלה או התהילים באמונה שבכחו לשנות את המצב על ידי פניה ישירה לבורא עולם.

בתלמוד מסופר על חזקיהו המלך שקיבל בשורה כזו בנבואה ישירה מאלוקים. הוא סרב להשלים עם המצב, פנה אל הנביא המבשר ואמר לו: "אפילו רחב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים".

מהי בעצם התפילה? איך ייתכן שאנחנו מסוגלים לגרום לאלוקים לשנות את החלטתו?

הרב אליהו שוויכה עם סיפורו המרתק של חזקיהו המלך על משמעותה ועוצמתה של התפילה.

כמעט כולנו מכירים את צמד המילים 'ט"ו באב' וככל הנראה נחגוג השבוע את היום הזה בדרך זו או אחרת, אבל מהו באמת הסיפור של יום החג הזה שנוסף לנו בעיצומם של ימי הקיץ?

ט"ו באב הוא אחד הימים החשובים ביותר בלוח השנה העברי עד כדי הקבלתו ליום הקדוש ביותר בשנה, יום הכיפורים. כך נכתב במשנה: "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים".

התלמוד מונה רשימה ארוכה של מאורעות משמחים שהתרחשו ביום זה ונראה שהם הסיבה לחגיגה. אבל בפועל, רוב המאורעות נקבעו על ידי מקבלי ההחלטות של אותם הימים דווקא ביום זה מפני שהם הכירו בחשיבותו הייחודית והעצמאית של יום ט"ו באב.

הרב אליהו שוויכה בסקירה היסטורית מרתקת על המאורעות המיוחדים שהתרחשו ביום זה, על המכנה המשותף שבהם ועל משמעותו של היום עבורנו.

קרוב ל-2000 שנה חלפו מאז חורבן בית המקדש השני. 1954 שנים בהם אנו מתפללים, מקווים ומשתוקקים לגאולה שלמה.

הגלות בה אנו נמצאים אינה תקלה לא מתוכננת בניהול הזמן של אלוקים. הגלות היא תכנית מדויקת אותה בישר אלוקים לאברהם בברית בין הבתרים לפני למעלה מ-3000 שנה.

מדוע הגלות היא תנאי הכרחי לגאולה? ומה ביכולתנו לעשות כדי לקצר את משך זמן הגלות ולזרז את ביאת המשיח?

הרב אליהו שוויכה בשיעור מיוחד על ההיסטוריה של הגלות, סיבתה ומשמעותה.

הרב אליהו שוויכה בסקירה על פרשת השבוע - מטות. מה משמעותו של נדר? מה פשר הנקמה במדיינים? במה המלחמה במדיין הייתה שונה משאר מלחמות ישראל? מדוע צריך לטבול כלים? ומה עומד מאחורי הדרישה של בני גד ובני ראובן להקים התנחלויות?

אחד הדברים המשמעותיים והמרתקים ביותר בהיסטוריה היהודית הוא בית המקדש. מדוע הוא נצרך? כיצד הוא נבנה? אלו תהפוכות עברו עליו?

הרב אליהו שוויכה בשיעור היסטורי מרתק לימי בין המצרים, בהם אנו אבלים על חורבנו של בית המקדש, על סיפורו של המקום המקודש אליו נשואות עיני עמנו במשך אלפי שנים, עד הלום

אחד הדברים בהם מתייחד עם ישראל הוא המסורת המופלאה שלו - למעלה מ-3000 שנה שכולנו מניחים תפילין, אוכלים מצות בפסח ונוטלים ד' מינים בחג הסוכות. ללא הבדל וללא הפסקה, איש איש מפי אביו וסבו, עד משה רבינו שקיבל את התורה ישירות מאלוקים.

כיצד ייתכן אם כן שבמשך הדורות נולדו מחלוקות אודות אופן קיומן של מצוות מסוימות? וכי לא יכלו בעלי המחלוקת לפנות אל חכמי וזקני הדור הקודם ולברר מהו המנהג? ומה נהגו כל עם ישראל עד הזמן בו נפסקה ההלכה כאחת השיטות?

הרב אליהו שוויכה על השתלשלותן של מחלוקות בהלכה והעומק הפנימי הטמון בהן

כל אחד מאתנו מתמודד עם אתגרים וקשיים שמציב בפניו היצר ומונע ממנו להתקדם בקיום התורה והמצוות ובחיבור אל הבורא.

לעתים נדמה לנו שאם היינו חיים בדור קדום יותר, כמו בתקופת התנאים והאמוראים או בזמן שבית המקדש היה קיים והאלוקות הורגשה במוחש, או אפילו לפני מאות שנים בודדות, בתקופה שבה העולם לא היה מלא בהנאות ופיתויים רבים כל כך - לא היינו מתקשים להתגבר על היצר ובודאי שלא היינו נכשלים.

האם אנחנו צודקים במחשבה הזו? האם פעם אנשים באמת היו חוטאים פחות?

הרב אליהו שוויכה עם ה'היסטוריה' של ה'יצר הרע' ושיטות הפעולה שלו שמתעדכנות בכל דור מחדש.

אם היינו מתבקשים לציין מהם התכונות שהופכות אדם למנהיג כנראה שהיינו מצביעים על – החלטיות, ביטחון עצמי, יכולת תפקוד במצבי לחץ וכדומה.

מפתיע לגלות כי מבחן המנהיגות שערך אלוקים למנהיג הגדול בהיסטוריה – משה רבינו, היה האופן בו הוא רועה את צאן חמיו, יתרו.

זה לא מובן: מה הופך אדם שיודע להשקות כבשים צמאות או לקבץ עיזים מקפצות למנהיג של מיליוני אנשים?

מסתבר שהתכונה הראשונה במעלה הנדרשת ממנהיג היא אכפתיות ואמפתיה ובזה הצטיין משה הרועה. החמלה והדאגה שגילה לצאן ולצורך האישי של כל בעל-חי הפכו אותו בבוא העת למנהיגם הקדוש והאהוב של עם ישראל ששמו נישא עד היום בהערצה כמנהיג היהודי הראשון.

הרב אליהו שוויכה בשיעור מאלף על מנהיגות יהודית אמתית ועל הכח של כל אחד ואחת מאתנו להפוך למנהיג נערץ.

שני יהודים, שלוש דעות. אין דבר שיהודים אוהבים יותר מוויכוחים. כל עולם התלמוד בנוי על מחלוקות ודיונים שמביאים בסופו של דבר לליבון ההלכה הפסוקה. המחלוקות המפורסמות ביותר בתלמוד הן של 'בית שמאי' ו'בית הלל' – תלמידיהם של שמאי הזקן שהיה אב בית הדין, והלל הזקן שהיה נשיא הסנהדרין בתקופת בית המקדש השני.

כמעט בכל מחלקותם של בית שמאי ובית הלל, משתקף קו אחיד בכך שבית שמאי נוטים תמיד לצד המחמיר, ולעומתם בית הלל נוטים לצד המקל והמתיר יותר כשברוב המקרים נפסקה ההלכה כבית הלל.

מה עומד מאחורי המחלוקות של גאוני וקדושי עולם האלו? מדוע לעתיד לבוא תקבע ההלכה כבית שמאי? ואיך ייתכן ששתי דעות הפוכות בתכלית תואמות לרצונו של אלוקים?

הרב אליהו שוויכה עושה לנו סדר בוויכוחים המפורסמים ביותר בתלמוד ושופך אור של אלוקות ברובד רעיוני עמוק של המחלוקות.

לא משנה כמה זקנים אנחנו, יש אירוע אחד שלא נשכח לעולם – חגיגת בר המצווה. גם בחלוף עשרות שנים נוכל לומר בדיוק באיזה בית כנסת עלינו לתורה ומהי הפרשה אותה קראנו.

במרכז החגיגה עומדת הנחת התפילין הראשונה בחיינו. אנחנו מגיעים נרגשים אל הכותל או לבית הכנסת השכונתי, מוציאים מהשקית את התפילין שקיבלנו מסבא במתנה ומניחים אותן על היד ועל הראש.

מה יש במצווה הזו שדווקא היא מככבת ביום המאושר בחיינו? ומה כל כך מיוחד בתפילין שעליהן נאמר שהם אות וסימן בין עם ישראל לבורא?

הרב אליהו שוויכה בסקירה מאלפת ומרתקת על ההיסטוריה של התפילין ועל הכוח שלהן לסייע לנו לשלוט במחשבות ובמעשים שלנו

אף אחד מאתנו לא אוהב להיות בסביבתו של אדם שחצן וגאוותן. אדם כזה בונה את מעמדו ומטפח את האגו שלו על חשבוננו. הוא מנמיך, משפיל ומתנשא. בהחלט לא נעים.

כמה מפתיע לגלות שגם אלוקים, שרחוק מאוד מכל משחקי הכבוד האלו, לא מסוגל להיות במחיצתו של אדם כזה – "אין אני והוא יכולים לדור בעולם".

למה בורא עולם, שמוכן לסלוח לכל חוטא ופושע בעברות חמורות ביותר, לא יכול להתעלם מגאווה ואנוכיות מטופשת? מה יש בגאווה שהופך אותה למידה מגונה וחמורה כל כך?

הרב אליהו שוויכה בשיעור מאלף על המסר הסמוי שמשדרת מידת הגאווה ועל הדרך שלנו להתעלות ולהגיע לגבהים מבלי להשפיל אף אדם בדרך לפסגת החיים.

חג השבועות המתקרב מרגש את כולם. אבל... למה בעצם?

בתלמוד ובמדרש נאמר שאבותינו למדו את התורה וקיימו את מצוותיה כבר מאות שנים לפני מעמד הר סיני. נראה אם כן שאלוקים הפיק טקס עוצר נשימה בשילוב קולות וברקים ובשיאו העניק לנו מתנה ממוחזרת.

יותר מזה: חג שבועות הוא היחיד מבין חגי ישראל שלא מביא אתו מצווה מיוחדת שמעצימה את שמחת וקדושת החג - לא ישיבה בסוכה, לא אכילת מצה ולא נטילת ארבעת המינים. אז מה פשר השמחה הגדולה? את מה בדיוק אנחנו חוגגים?

הרב אליהו שוויכה בשיעור נפלא לחג השבועות על העומק שמאחורי מתן תורה והבשורה הנפלאה שהביא עמו לעולם כולו.

קרוב למאה אחוזים מכלל היהודים החיים בארץ עושים את הדבר הכי לא הגיוני בעולם - לפי סקרים שונים שבוצעו בשנים האחרונות, תשעים ושמונה אחוז מההורים עורכים ברית מילה לילדיהם. מפתיע לגלות שדווקא מצווה שעשויה להיתפס כפרימיטיבית היא הנפוצה ביותר בעם ישראל.

מה עומד מאחורי הפעולה שמבוצעת בגופו של פעוט בן שמונה ימים שאינו יכול להתנגד לה ולא מבין מה מעוללים לו?

הרב אליהו שוויכה בשיעור מרתק על ההיגיון שמאחורי חוסר ההיגיון במצווה הראשונה שאנו מקיימים בחיינו.

ששה ימים בשבוע אנחנו עובדים קשה מבוקר ועד ערב ומחכים בציפייה לחגוג את השבת בחיק המשפחה ולצבור כחות לעוד שבוע של עבודה שבסיומו שוב ננוח ונתכונן לעוד שבוע של עבודה ועוד ועוד. שבוע רודף שבוע והרוטינה הזו עלולה להיות מעייפת. איך יוצאים מהמעגל הזה?

התשובה טמונה במאמר התלמוד: "אמר הקדוש ברוך הוא, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל" – כשנבין את עומק משמעות המתנה המופלאה הזו, נעריך יותר את האוצר השבועי שיש לנו ונדע ליהנות ממנו ולחגוג אותו כראוי.

הרב אליהו שוויכה בשיעור מרתק על סוד יופיה וקדושתה של השבת שיעניק לה טעם אחר. תענוג מעין עולם הבא.

בחג השבועות הקרוב ימלאו 3334 שנים להולדתנו. קיבלנו את התורה והפכנו לעם. לאורך ההיסטוריה הארוכה שלנו עברנו תלאות רבות. חורבן, פרעות, הגליות והשמדות הם חלק מחיינו כבר אלפי שנים. ובכל אותן תקופות קשות, ממשיכה התורה ללוות אותנו. היא עוברת מדור לדור ומרב לתלמיד. לפיד של אש שאינו כבה לעולם.

מי הם הגאונים הקדושים שאחראים להנחלת התורה וערכיה בכל אותן תקופות? כיצד משתמרת ומשתבחת התורה כבר אלפי שנים?

הרב אליהו שוויכה בסקירה מרתקת על מנהיגי וגדולי ישראל ופועלם למען הנחלת התורה לכל עם ישראל.

זו הייתה אחת המגפות הקשות ביותר שידע עם ישראל. 24,000 תלמידי רבי עקיבא מתו בתוך 33 ימים. זהו מספר בלתי נתפס של למעלה מ-700 מתים בכל יום.

מפני מה קרתה המגיפה הנוראה הזו? והאם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות בימים אלו כתיקון לאותו מאורע?

הרב אליהו שוויכה בשיעור מרתק לימי ספירת העומר, עם הסיפור שמאחורי מיתת תלמידי רבי עקיבא ועל הדרך של כולנו להבטיח עתיד מזהיר.

זו מסורת הלימוד הארוכה והמפוארת בהיסטוריה. היא כוללת בתוכה מאות אלפי ספרים שנכתבו במשך אלפי שנים ומיליוני אנשים בכל רחבי העולם הוגים ומעמיקים בה בכל יום. הכירו: תורה שבעל-פה, סוד הקיום של העם היהודי.

מה מקור כל היצירה התורנית הזו? וכיצד היא השתמרה במשך אלפי שנים?

הרב אליהו שוויכה בשיעור מיוחד עם ההיסטוריה של התורה שבעל-פה מתוך 'פרקי אבות', מסכת המשנה אותה נהוג ללמוד במהלך שבתות הקיץ.

אחד מהתיאורים המסופרים בתלמוד על רגעי השיא בזמן ביאת משיח, הוא קרב בין שתי חיות ענק - שור הבר והלוויתן. השניים ילחמו אחד בשני עד מוות כשהשור נוגח את הלוויתן בקרניו והלוויתן שוחט את השור בסנפירו. לאחר-מכן תיערך סעודה מפוארת ובה יאכלו צדיקי עם ישראל מבשרם של השניים. מדהים.

האם זהו הרגע לו קיווינו במשך 2000 שנות גלות?! עבור זה אנו מתפללים ומבקשים את ביאת המשיח 3 פעמים בכל יום?! וכשהרמב"ם קובע כי בזמן ביאת משיח "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את השם בלבד", הוא מתכוון למופע המוזר הזה?!

הרב אליהו שוויכה עם תשובה מופלאה לשאלות הללו שנלמדת ממהותו של חג 'שביעי של פסח'. ביום הזה התרחש אחד מפלאי כל הדורות - קריעת ים-סוף. כשנעמיק במשמעות הנס הזה שנראה כמופע ראוותני מיותר, נחוש בגודל קדושתו של היום, נתפעם מהעבר, נתרגש מההווה ונשתוקק לעתיד של גאולה.

אנחנו מציינים וחוגגים את החופש הגדול ביותר בהיסטוריה – חג החירות. עם של עבדים משתחרר מאחיזתו של משטר אכזרי ויוצא לחופשי. עם ישראל נולד.

אך האם אנחנו באמת בני-חורין וחופשיים כשפחות מחודשיים אחרי היציאה מהעבדות הפכנו לעבדיו של הבורא שהטיל עלינו רשימה אדירה של התחייבויות, איסורים ומטלות? האם הפסקנו להיות עבדים ביציאתנו ממצרים כשלאורך ההיסטוריה שלנו שועבדנו, הוגלינו, נרדפנו ונרצחנו אין-ספור פעמים על-ידי עמים שונים בכל רחבי העולם?!

את ההסבר לכך נמצא בהבנה מעמיקה ומחודשת של המושג חופש. היהדות מגדירה חופש ביכולת שלנו להיות נטולי אגו ויצרים ולבטא את מי שאנחנו באמת. אז מי אנחנו ואיך נרגיש משוחררים?

הרב אליהו שוויכה בשיעור מיוחד לחג הפסח על הגדרתה של חירות אמתית ועל היכולת שלנו להיות בני-חורין וחופשיים בכל זמן ובכל מצב.

שלוש פעמים בכל יום מביע היהודי המאמין בתפילתו כמיהה לבניין בית המקדש ולחידוש העבודות שהתקיימו בו.

בית המקדש היווה מוקד עליה לרגל שלוש פעמים בשנה. ההמונים באו להסתופף במקום הקודש, לחזות במלאכה שנעשתה על-ידי הכוהנים בכלי המקדש השונים ולשאוב כחות לחיבור עם הבורא לאורך כל השנה כולה.

מהי המשמעות של כל כלי המקדש עבורנו לאחר שהוא נחרב? וכיצד נוכל גם אנחנו לעבוד באמצעותם את הבורא?

הרב אליהו שוויכה בסקירה מפורטת על כלי המקדש השונים והשימוש בהם, ובמבט מעמיק לתוכן הפנימי של כל אחד מהכלים שמאפשר לנו גם כיום, בהיעדר בית מקדש, לעבוד את הבורא ברוח המשמעות שלהם ולהתחבר אליו בדיוק כמו פעם.

עד לפני כאלפיים שנה, חלק מרכזי בחיי היהדות היה הקרבת הקרבנות בבית המקדש. זו הייתה הדרך לקיים את רצונו של הבורא, לכפר על חטאים או סתם לומר תודה.

כשני שליש מתוך 613 מצוות שניתנו לנו על-ידי הבורא בתורתו, הן מצוות הנוגעות לחיים בבית המקדש בכלל ולהקרבת הקרבנות בפרט. האם ייתכן שחלק חשוב ועיקרי כל-כך בתורה פשוט לא רלוונטי היום?

הרב אליהו שוויכה בסקירה מפורטת על עבודת הקרבנות ובמבט מעמיק למשמעותו של הקרבן שמעניק לנו את היכולת גם כיום, בהיעדר בית מקדש, להקריב, להתקרב ולהתחבר אל הבורא בכל יום מחדש.

בכל אחד מאתנו קיימים שני יצרים וכל אחד מהם נלחם על השליטה בטריטוריית הנפש והגוף שלנו. 

הטוב – מושך אותנו למלא את ייעודנו עלי אדמות, לעשות טוב וחסד ולהתקרב אל הבורא. והרע – מסיט אותנו מההתעסקות בעיקר החיים אל הטפל ומושך אותנו לנהוג בניגוד לרצונו של הבורא ולהתנהגויות שליליות וירודות.  כל שעלינו לעשות הוא להילחם ולהגן בכל מחיר על הבית הרוחני שלנו. כיצד עושים את זה נכון?

הרב אליהו שוויכה בשיעור מיוחד בו נערוך היכרות עם שני היצרים המנחים את דרכינו, האסטרטגיה היהודית לניצחון במלחמה ביניהם וטקטיקות לחימה שיסייעו לנו להתגבר, לנצח ולהתחבר.

אחד מהרגשות העוצמתיים ביותר הוא הכעס. הוא גורם לנו להתנהג בפזיזות ובחוסר מחשבה ואנו אומרים או עושים דברים שאחר כך נתחרט עליהם, אך לעתים את הנעשה אין להשיב.

לא סתם הפליגו חכמינו בחומרת הכעס ואמרו: "כל הכועס - חכמתו מסתלקת ממנו". תגובת האדם הכועס היא רגשית, נטולת כל מחשבה והיגיון.

אך כיצד נוכל לשלוט בכעס המתפרץ אל מול חבר שפגע בנו, שותף שבגד בנו או סתם שכן שהרגיז אותנו? האם יש משהו שניתן לעשות כדי להוריד את גובה הלהבות?

הרב אליהו שוויכה בשיעור מרתק על הפתרון היהודי להתמודדות עם כעס, שיאפשר לנו לשלוט בו.

גם אם הבן שלכם נולד לפני שלוש-עשרה שנה בדיוק, ייתכן שאת בר המצווה שלו תחגגו רק בעוד מספר שבועות. זאת משום שהשנה העברית הנוכחית (תשפ"ב) היא שנה מעוברת. משמעות הדבר היא שחודש אדר מופיע פעמיים בלוח, כשהחודש השני הוא המקורי והראשון הוא הנוסף לשנה זו.

אך מהי בעצם שנה מעוברת, על בסיס מה התקבלה ההחלטה להוסיף לה חודש וכיצד בנוי הלוח היהודי?

הרב אליהו שוויכה בשיעור מרתק על ההיסטוריה של הלוח העברי, השיטה הגאונית שקבעה את כלליו, ייחודיותו ואמיתתו על פני הלוחות האחרים.