Filtrar por género
- 581 - #432 Surprise!
The Hebrew word הפתעה means “surprise.” Don’t be surprised if by the end of this episode you’ll know several uses of הפתעה to impress your Israeli friends. Oh, and everybody knows what a ביצת הפתעה is, right?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Hafta’ah – Surprise – הפתעה
Mesibat hafta’ah – Surprise party – מסיבת הפתעה
Yesh li haftaah bishvilcha/bishvilech – I have a surprise for you – יש לי הפתעה בשבילך
Hafta’at ha-me’ah – The surprise of the century – הפתעת המאה
Ha-hafta’ah shel ha-shana – The surprise of the year – ההפתעה של השנה
Beitsat hafta’ah, Beitsat Kinder – Kinder’s surprise, Kinder egg – ביצת הפתעה, ביצת קינדר
Yesh haftaot bahayim – There are surprises in life – יש הפתעות בחיים
Lehafti’ah mishehu im prahim/shokolad – To surprise someone with flowers, chocolate – להפתיע מישהו עם פרחים/שוקולד
Ze mafti’a she- – It’s surprising that – זה מפתיע ש
“Maftiah kama she-ze taim” – It’s surprising how tasty it is – מפתיע כמה שזה טעים
Mafti’a, Mafti’ah – Surprising – מפתיע, מפתיעה
Be-mafti’a – Surprisingly, by surprise – במפתיע
Hu ba be-maftia – He came by surprise – הוא בא במפתיע
Kshe-geshem ba be-maftiah – When rain comes surprisingly – כשגשם בא במפתיע
Ze ba li be-haftaah – It came to me as a surprise – זה בא לי בהפתעה
Ze ma-ze ba li be-haftaah – I really didn’t see it coming – זה מה-זה בא לי בהפתעה
Mufta-muftaat-muftaim-muftaot – Surprised – מופתע, מופתעת, מופתעים, מופתעות
Huftati lishmoa she- – I was surprised to hear that – הופתעתי לשמוע ש
Tufta, tufte’i, tufte’oo – You’d be surprised – תופתע, תופתעי, תופתעו
Ulai tufte’oo lishmo’a – You might be surprised to hear – אולי תופתעו לשמוע
Le-hafta’ati ha-raba – To my big surprise – להפתעתי הרבה
Playlist and Clips:
Matti Caspi & Ha-parvarim – Be-lev Kaved (lyrics)
Tue, 03 Dec 2024 - 08min - 580 - #6 Ata or At? (Rerun)
In Hebrew, the default form is the masculine form. But what happens when a navigation application speaks to women as if they were guys?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Maslul – Route – מסלול
Ya’ad – Destination – יעד
Pni – Turn (Imp., fem.) – פני
Pneh – Turn (Imp., m.) – פנה
Hayim, hayot – Live (present tense, pl. m, pl. f.) – חיים וחיות
Anachnu hayavot ve-hayavim – We must (f.) and must (m.) – אנחנו חייבות וחייבים
Anachnu lo yecholot ve-yecholim – We cannot (f.) and cannot (m.) – אנחנו לא יכולות ויכולים
Hakesh – Dial (Imp., m.) – הקש
Na lehakish – Please dial (Inf.) – נא להקיש
Playlist and Clips:
MK Merav Michaeli inauguration speech
Rita – Ani chaya li mi-yom le-yom (lyrics)
Tue, 19 Nov 2024 - 05min - 579 - #35 Why? What Happened? (Rerun)
The Hebrew phrase, למה מה קרה, can be literally translated as, “why, what happened.” What do we mean by this expression and how do you use it?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Ze koreh – It’s happening – זה קורה
Ma koreh? – How are you? – מה קורה
Lo nora, koreh – That’s ok, these things happen – לא נורא, קורה
“Sha’alti ma kara” – I asked “what happened?” – שאלתי מה קרה
Ha-kol yachol likrot – Everything can happen – הכל יכול לקרות
Infinitives of roots that end with hei in Pa’al: Likrot, liknot, lir’ot, laasot – לקרות, לקנות, לראות, לעשות
“Lama ma kara”- Who do you think you are? Who does he think he is? – למה מה קרה
“Lama ma kara, milchama?” – Is there a war outside, that allowed you to behave like this? – מה קרה, מלחמה
“Lo yoda’at ma koreh li” – I don’t know what’s happening to me – לא יודעת מה קורה לי
Ma kara lach – What happened to you / are you out of your mind – מה קרה לך
Playlist and Clips:
Shlomo Artzi – Sha’alti Ma Kara (lyrics)
Ninet Tayeb – Ha-kol Yachol Likrot (lyrics)
Moshe Cohen – Lama Ma Kara (lyrics)
Teapacks & Sarit Hadad – Kshe-ani Itcha Ani Kmo Dag (lyrics)
Shotei Ha-nevu’ah – Az Ma Kara Lach (lyrics)
Tue, 05 Nov 2024 - 05min - 577 - #431 Antique Cars and Stamp Collections
From antique cars to very slow, local buses, Guy picks up where we left off in the last episode and explains additional בניינים from the root אספ.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Asfanoot – Collecting (a collection) – אספנות
Rechev asfanoot – Antique car – רכב אספנות
Richvei asfanoot – Antique cars – רכבי אספנות
Hit’asafnoo kan ha-erev – We gathered here tonight – התאספנו כאן הערב
“anashim matchilim lehitasef ba-kikar” – People are starting to gather by the square – אנשים מתחילים להתאסף בכיכר
Hit’asfoot – Gathering – התאספות
Hayta asoora kol hit’asfoot – Gathering was forbidden – הייתה אסורה כל התאספות
Otobus me’asef – Slow local bus – אוטובוס מאסף
Asafsoof – Mob – אספסוף
Krav me’asef – Rearguard battle – קרב מאסף
Asoopa, Antologia – Anthology – אסופה, אנתולוגיה
Asoopat ma’amarim – Anthology of essays – אסופת מאמרים
Asoofi, asoofit, asoofim – Children who were found on the street and no one knows who their parents are – אסופי, אסופית, אסופים
Playlist and Clips:
Alon Ole’archik – O she-ata shar o she-lokchim otcha mi-po (lyrics)
Yuval Mendelson & Or Edry – Krav Me’asef
Tue, 22 Oct 2024 - 06min - 576 - #430 Doll Collector
The Hebrew word לאסוף is to collect, to gather. We use this verb in supermarkets, airports, and when we talk about people with unique collections.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Esof – Collect, gather (Imp.) – אֱסוף
“Esof et ha-ma’asim” – Collect the deeds – אֱסוף את המעשים
Asif – Harvest – אסיף
Le’esof kesef – To collect money – לאסוף כסף
Anachnu osfim kesef kedei liknot la matana – We collect money in order to buy her a gift – אנחנו אוספים כסף כדי לקנות לה מתנה
Shavé le’esof me-ha-snif – It’s worth picking up from the branch – שווה לאסוף מהסניף
Isoof – Picking up, collecting – איסוף
Isoof atsmi – Self pick up – איסוף עצמי
Isoof mei gshamim – Rainwater collection – איסוף מי גשמים
Isoof mi-sde ha-teufa – Pick up from the airport- איסוף משדה התעופה
Ha-mehir lo kolel isoof me-hasade – The price does not include an airport pickup – המחיר לא כולל איסוף מהשדה
Isoof mizvadot – Baggage claim – איסוף מזוודות
Ne’esaf – Collected – נאסף
Ne’esaf el avotav – He died – נאסף אל אבותיו
“Ne’esaf tishrei” – The month of tishrei is gone – נאסף תשרי
Osef – Collection – אוסף
Hu osef omanoot – He collects art – הוא אוסף אומנות
Osef omanoot – Art collection – אוסף אומנות
Osef mechoniyot atikot – Antique car collection – אוסף מכוניות עתיקות
Osef shirim – Compilation of songs / Album of an artist’s best of’ songs – אוסף שירים
Asfan, asfanit – Collector – אספן, אספנית
Asfan bubot – Doll collector – אספן בובות
Asfan mechoniyot – Car collector – אספן מכוניות
Asfan omanut – Art collector – אספן אומנות
Asefa – Assembly – אסיפה
Asefat horim – Parent meeting – אסיפת הורים
Se’ar asoof – (Wearing your) hair up – שיער אסוף
Playlist and Clips:
Tsvika Pick – Ne’esaf Tishrei (lyrics)
Ep. no. 124 about kolel (includes)
Ep. no. 371 about to wear your hair down; HEB
Tue, 15 Oct 2024 - 10min - 574 - #429 Are You All Packed?
What’s the right way to pack a suitcase and what should you say to airport security when asked about your packed bags? From the root ארז we get the Hebrew words for packaging, gift boxes and more. Guy explains.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Hu araz – He packed – הוא ארז
Arazta/arazt levad – Have you packed it yourself? – ארזת לבד
“Ve-laanot shuv va-shuv et otan tshuvot” – And answer the same questions again and again – ולענות שוב ושוב את אותן התשובות
“Orezet et kol ha-shkarim she-kvar siparta li” – Packing all the lies that you had told me – אורזת את כל השקרים שכבר סיפרת לי
Taaroz li vaksha – Please pack it for me – תארוז לי בבקשה
Ariza – Packing, packaging – אריזה
“Hamal ariza” – “Packing operations room” – חמ”ל אריזה
“Ba-ariza u-ve-mehir she-mat’imim le-khol ha-mishpacha” – In a packaging and a price that fits the entire family – באריזה ובמחיר שמתאים לכל המשפחה
Arizat matana – Gift wrapping – אריזת מתנה
“Hapsu et ha-siman al gabei ha-arizot” – Look for the label on the packaging – חפשו את הסימן על גבי האריזות
Reformat simoon ha-mazon – The food product labeling reform – רפורמת סימון המזון
Hok ha-arizot – The packaging law – חוק האריזות
Eich matchilim laaroz bayit? – How do you start to pack a house? – איך מתחילים לארוז בית
Matchilim ba-heder hachi baayati – You start in the most problematic room – מתחילים בחדר הכי בעייתי
Le’eroz (la’aroz) – To pack – לארוז
La’aroz et ha-bayit/mizvada/tik – To pack a house/suitacse/bag – לארוז את הבית/מזוודה/תיק
Arooz – Packed – ארוז
Zehu, hakol arooz? – That’s it, all is packed? – זהו, הכל ארוז
Ata arooz? At arooza?- Are you all packed? – אתה ארוז
Ma’araz matana – Packed gift box – מארז מתנה
Yoledet – A woman who just gave birth – יולדת
Ma’arzei shai – Packed gift boxes – מארְזי שי
Ma’arazim la-chag – Holiday gift boxes – מארזים לחג
Playlist and Clips:
Daniel Salomon & Dana Adini – Rabot Ha-drachim (lyrics)
KAN TV – How to pack when you move to a new house?
Ep. no. 148, about sales, deals and discounts HEB
Ep. no. 283 about Falfael 101 HEB
Tue, 17 Sep 2024 - 11min - 573 - #428 A Strange Series of Events
How do you watch your favorite television series? And what genre do you like most? Guy explains all things TV series in Hebrew, and what verbs go along with them.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Sidra – Series – סדרה
Sidrat televizya – A TV series – סדרת טלוויזיה
Sidrat ha-televizya – The TV series – סדרת הטלוויזיה
Sidra shel eru’im – Series of events – סדרת אירועים
Sidrat mikrei pesha – Series of crimes – סדרת מקרי פשע
Sidrat sadna’ot – Series of workshops – סדרת סדנאות
Sidrat hartsa’ot – Lecture series – סדרת הרצאות
Sidrat reshet – Web series – סדרת רשת
Sidrat yeladim – Kids series – סדרת ילדים
Sidrat noar – Teen series – סדרת נוער
Sidrat pesha – Crime series – סדרת פשע
Sidra ti’oodit – Documentary series – סדרה תיעודית
Sidra be-anglit im ktoviyot be-ivrit – Series in English with subtitles in Hebrew – סדרה באנגלית עם כתוביות בעברית
Sidra brazilait im ktoviyot be-ivrit – Brazilian series with Hebrew subtitles – סדרה ברזילאית עם כתוביות בעברית
Sdarot – Series (pl.) – סְדרות
Sidrot televizya – TV series (pl.) – סִדרות טלוויזיה
Rotse’ach sidrati – Serial killer – רוצח סדרתי
Start-upistit sidratit – Female serial start-up entrepreneur – סטרטאפיסטית סדרתית
Avaryan sidrati – Serial offender – עבריין סדרתי
Shakran sidrati – Serial liar – שקרן סדרתי
Ganav sidrati – Serial thief – גנב סדרתי
Mikrei retsach sidratiyim – Serial murder cases – מקרי רצח סדרתיים
Be-ofen sidrati – Continuously – באופן סדרתי
Hu paal neged ze be-ofen sidrati – He acted against it continuously – הוא פעל נגד זה באופן סדרתי
Ra’item et ha-sidraal X? – Have you seen the series about X? – ראיתם את הסדרה על
Tsafitem ba-sidra – Did you watch the series – צפיתם בסדרה
Lehorid sidra – To download a tv series – להוריד סדרה
Ani mechapeset sidra al… – I am looking for a series about… – אני מחפשת סדרה על
Playlist and Clips:
Sidrat hartsaot, lecture series
Mikrei retsach sidratiyim, serial murder cases
Matti Caspi – Afilu Daka (lyrics)
Ep. no. 24 about beseder; HEB
Ep. no. 246 about to pull, limshoch; HEB
Ep. no. 248 about to lie, leshaker; HEB
Ep. no. 273 about to lignov, to steal; HEB
Tue, 10 Sep 2024 - 07min - 572 - #427 Take Some Initiative!
The Hebrew word יוזמה means initiative. We also use יוזמה when talking about new educational or social projects. Using the verb ליזום, we Israelis often give unsolicited advice to family, friends, and even passersby, telling them to take some initiative in their life!
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Yozma – Initiative – יוזמה
Ein lo yozma, hu hasar yozma – He lacks initiative – אין לו יוזמה, הוא חסר יוזמה
Ein la yozma, hi hasrat yozma – She lacks initiative – אין לה יוזמה, היא חסרת יוזמה
Yesh lo/la yozmot – He/she has got projects – יש לו/לה יוזמות
Yozma hadasha – New initiative – יוזמה חדשה
Yozma hevratit – Social initiative/project – יוזמה חברתית
Yozma ezrachit – People’s initiative – יוזמה אזרחית
Yozma hinuchit – Educational initiative – יוזמה חינוכית
Yozma mevorechet – Welcomed initiative – יוזמה מבורכת
Shel mi ha-yozma ha-zo? – Whose initiative is this – של מי היוזמה הזו
Eize yozma meula – What a great initiative – איזה יוזמה מעולה
Yozmat ha-shalom – The peace initiative – יוזמת השלום
Yazam – Entrepreneur – יזם
Yazam/yazemet hi-tech – Hi-tech entrepreneur – יזם הייטק
Yazam sidrati/yazemet sidratit – Serial entrepreneur – יזם סדרתי, יזמת סדרתית
Mifgash yazamim – Entrepreneur meetup – מפגש יזמים
Yazamoot – Entrepreneurship – יזמוּת
Merkaz yazamoot hadash – New entrepreneurship center – מרכז יזמוּת חדש
Lizom – To initiate – ליזום
Aba, mi yazam, ata o ima? – Dad, who made the first move, you or mom? – אבא, מי יזם, אתה או אמא
Ata yazamta, o she-hi yazma? – Did you (m.) initiate or did she? – אתה יזמת או שהיא יזמה
At yazamt o she hu yazam? – Did you (f.) initiate or did he? – את יזמת או שהוא יזם
Tizom, ata tsarich lizom! – You (m.) should initiate – תיזום, אתה צריך ליזום
Tizmi, at tsricha lizom! – You (f.) should initiate – תזמי, את צריכה ליזום
Meizam, meizamim – Project, projects – מיזם, מיזמים
Proyektor, menahel/menahelet proyektim/meizamim – פרוייקטור, מנהל/מנהלת פרוייקטים/מיזמים
Playlist and Clips:
Natan Goshen & Gil Wein – Ba-olam Ha-ze (lyrics)
Tue, 03 Sep 2024 - 07min - 567 - #426 The Olympics Are Here!
The Paris 2024 Olympics are here! What Hebrew words and phrases must we know in order to understand the broadcasts and fully enjoy the games? The hardest of them might just be טניס שולחן. Stam!
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Ha-mischakim ha-olimpyiim – The olympic games – המשחקים האולימפיים
Ha-olimpiada – The Olympics – האולימפיאדה
Atem ro’eem ta-olimpiada? – Do you watch the olympics? – אתם רואים ת’אולימפיאדה
Agav – By the way – אגב
Tacharut, tacharuyot – Competition, competitions – תחרות, תחרויות
Lenatsech – To win – לנצח
Lehafsid – To lose – להפסיד
Tekes ha-pticha – The opening ceremony – טקס הפתיחה
Ha-mishlachat ha-israelit – The Israeli delegation – המשלחת הישראלית
Ha-nivcheret ha-israelit – The Israeli team – הנבחרת הישראלית
Ha-atletim ha-israelim – The Israeli athletes – האתלטים הישראלים
Medlaya, medalyot – Medal, medals – מדליה, מדליות
Makom rishon/sheni/shlishi – First/second/third place – מקום ראשון/שני/שלישי
Medalyat zahav – Gold medal – מדליית זהב
Medalyat kesef – Silver medal – מדליית כסף
Medalyat arad – Bronze medal – מדליית ארד
“Ha-masa’it im ha-medalyot ba-derech” – The truck with the medals is on the way (a cynical way to say, you haven’t really done anything impressive) – המשאית עם המדליות בדרך
“Ha-medalya ba-derech” – The medal is on its way – המדליה בדרך
S’chiya – Swimming – שחייה
Shayit – Sailing – שייט
Hit’amloot machshirim – Artistic gymnastics – התעמלות מכשירים
Targilei kora – Gymnastics balance beam exercises – תרגילי קורה
Rowing – Chatira – חתירה
Lachtor – To row – לחתור
Kfitsot la-mayim – Diving – קפיצות למים
Hets va-keshet – Archery – חץ וקשת
Triathlon – Triathlon – טריאתלון
Tennis shulchan – Table tennis – טניס שולחן
Playlist and Clips:
KAN TV – The numbers behind the olympics
Static & Ben-El feat. Neta Barzilay – Efes Ma’amats (lyrics)
Ep. no. 68 about livchor, to choose HEB
Ep. no. 305 about ve-, va-, voo HEB
Ep. no. 366 about kfitsa HEB
Ep. no. 378 about kesef HEB
Tue, 30 Jul 2024 - 07min - 566 - #425 Are You a Real Estate Agent?
The Hebrew word מתווך means a real estate agent. Some people really really dislike מתווכים. Let’s learn why.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Metavech (dirot) – Real estate agent – מתווך
Metavech – Mediator, middleman – מתווך
Ha-metavech ba-sichot – The mediator in the talks – המתווך בשיחות
“Halo halo halo, ani lo metavech beynechem” – Hey, I am not mediating between you guys – הלו, הלו, הלו, אני לא מתווך ביניכם
“Metavchim ze am” – Real estate agents are a specific kind of lot – מתווכים זה עם
Tivooch – Mediation – תיווך
Sochnoot tivooch – Real estate agency – סוכנות תיווך
Dmei tivooch – Finder’s fee – דמי תיווך
“Ze lo mi-tivooch, ken?” – I hope it’s not through an agent – זה לא מתיווך, כן
Nadlan – Real estate – נדל”ן, נכסי דלא ניידי
Mashki’im be-nadlan – Investing in real estate – משקיעים בנדל”ן
Nadlanist, nadlanistit – Someone who invests in real estate – נדלניסט, נדלניסטית
Li-mkhira – For sale – למכירה
Le-haskara – For rent – להשכרה
Ani mechapes, mechapeset dira le-haskara – I am looking for an apartment to rent – אני מחפש/ת דירה להשכרה
Ani mechapeset dira limkhira – I am searching for an apartment that's for sale – אני מחפשת דירה למכירה
Haskarat rechev – Car rental – השכרת רכב
Mehkirat sof mlay – Inventory sale – מכירת סוף מלאי
Playlist and Clips:
Josi Katz – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics)
Dmei tivooch – Real estate agency fees
Rona Keinan – Ha-dira Be-ge’ula (lyrics)
Ep. no. 191 about be’alim HEB
Ep. no. 307 about searching HEB
Tue, 23 Jul 2024 - 08min - 564 - #424 Can I Pet Your Dog?
Imagine this: You are walking your dog in the ‘Viv and, out of nowhere, someone comes up to you, clearly wanting to speak about something important. Their lips are moving. They are saying something. What are they likely to say to a dog owner like you?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Zachar o nekava? – Is it male or female? – זכר או נקבה
Ben kama hu / bat kama hi? – How old is he/she? – בן כמה הוא, בת כמה היא
Hi bat arba / Hu ben arba – She/He is four years old – היא בת ארבע, הוא בן ארבע
Eich korim lo? Eich korim la? – What’s her name, what’s his name? – איך קוראים לו, איך קוראים לה
Efshar latet lo / la hatif? – May I give him/her a treat? – אפשר לתת לו/לה חטיף
Ginat klavim – Dog park – גינת כלבים
Tiyul aroch – Long walk – טיול ארוך
Hu noshech? Hi noshechet? – Does he bite, does she bite? – הוא נושך, היא נושכת
Efshar lelatef? – May I pet your dog? – אפשר ללטף
Kelev ze’ev – Wolfhound – כלב זאב
Geza, gza’im – Tree trunk, breed – גזע, גזעים
Eize geza hu/hi? – What breed is it? – איזה גזע הוא/היא
Ze kelev giz’ee? – Is it a purebred, a pedigreed dog? – זה כלב גזעי
Hu/hi beseder im klavim acherim? – Is he/she okay with other dogs? – הוא/היא בסדר עם כלבים אחרים
Ken, betach – Yes, sure – כן, בטח
Ulai adif she’lo – Maybe it’s better not – אולי עדיף שלא
Playlist and Clips:
Arik Einstein – Kama She-ratsiti Kelev (lyrics)
Ep. no. 198 about tarimu, pick up after your dogs HEB
Ep. no. 210 about hatifim, treats HEB
Ep. no. 349 about kalba tova, good dog HEB
Ep. no. 401 about Hebrew expressions with animals HEB
Tue, 09 Jul 2024 - 07min - 562 - #423 Weighing Your Options
You’re eyeing the cheddar cheese at a Tel Avivi deli. Now comes the big question: How do you ask the seller to give you 100 grams of it in Hebrew?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Lishkol – To weigh – לשקול
Ani shokel / shokelet 63 kilo – I weigh 63kg – אני שוקל / שוקלת 63 ק”ג
Ani shokel/shokelet et ha’optsiot sheli – I am weighing my options – אני שוקל / שוקלת את האופציות שלי
Shakalti – I weighed – שקלתי
Kama ata shokel, kama at shokelet? – How much do you weigh? – כמה אתה שוקל, כמה את שוקלת
Kama ze shokel – How much does it weigh? – כמה זה שוקל
Tishkol / Tishkeli li – Weigh it for me – תשקול / תשקלי לי
Ten / Tni li reva tsfatit – Give me 250 grams of Tsfatit cheese – תן / תני לי רבע צפתית
Ten li hetsi (kilo) – Give me half a kilogram – תן לי חצי
Shkol milim, shkeli milim – Weigh your words – שקול מילים
Shkila – Weighing – שקילה
Shkilat hatsi ha-gmar – The semi final weighing – שקילת חצי הגמר
Shoklim lehashkia – are you considering investing? – שוקלים להשקיע
Ani shokel laavor le-London – I am considering moving to London – אני שוקל לעבור ללונדון
Ani shokel / shokelet ma’avar le-hul – I am considering moving abroad – אני שוקל / שוקלת מעבר לחו”ל
Shikul – Consideration – שיקול
Yesh shikulim lekan u-lekhan – There are different considerations, factors on both sides. – יש שיקולים לכאן ולכאן
“Ha-derekh ha-nechona beyoter lehishakel hi pa’amayim be-shavua” – The best way to weigh yourself is by doing it twice a week – הדרך הנכונה ביותר להישקל היא פעמיים בשבוע
Ani tsarich/tsricha lehishakel – I need to get myself weighed – אני צריך / צריכה להישקל
Nishkalta / nishkalt ? – “Have you weighed yourself?” – נשקלת
Benadam shakool – Reasonable person – בנאדם שקול
Hachlata shkoola – Prudent decision – החלטה שקולה
Playlist and Clips:
Laredet be-gadol – Shkilat hatsi ha-gmar
Corinne Alal – Kama Ze Shokel (lyrics)
Tue, 25 Jun 2024 - 08min - 561 - #422 Net Weight
The Hebrew word משקל means both weight and the device we use to measure weight, a scale. Whoa! That complicates things. How do we utilize this word in all its possible uses? Guy explains.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Mishkal – Weight, scale – משקל
Shomrei mishkal – Weight Watchers – שומרי משקל
Odef mishkal / mishkal yeter – Excess weight, overweight – עודף משקל / משקל יתר
Mishkal odef – Overweight (suitcase) – משקל עודף
Horadat mishkal / yerida ba-mishkal – Weight loss – הורדת משקל, ירידה במשקל
Laredet ba-mishkal – To lose weight – לרדת במשקל
Yaradti ba-mishkal – I lost weight – ירדתי במשקל
Lehaalot / laalot ba-mishkal – To gain weight – להעלות/לעלות במשקל
Mishkal naki – Net weight – משקל נקי
Mishkal beiti – Home scale – משקל ביתי
Mishkal mitbach – Kitchen scale – משקל מטבח
Mishkal neged – Counterweight – משקל נגד
Shivooy mishkal – Equilibrium, balance – שיווי משקל
“Ve-en lach rega shel shivuy mishkal” – And you don’t have a moment of balance – ואין לך רגע של שיווי משקל
Hi ibda et shivooy ha-mishkal ve-nafla – She lost her balance and fell – היא איבדה את שיווי המשקל ונפלה
“Ata noten / at notenet le-ze yoter midai mishkal” – You are giving this too much weight – אתה נותן / את נותנת לזה יותר מדיי משקל
Mishkal notsa – Featherweight – משקל נוצה
Mishkal kaved – Heavyweight – משקל כבד
Mishkal – Noun pattern (grammar) – משקל
Imoon mishkolot – Weights exercise – אימון משקולות
Playlist and Clips:
Astar Shamir – Rega shel Shivooy mishkal (lyrics)
Imoon mishkolot – Weights exercise
Ep. no. 133 about odef, adif
Ep. no. 155 about yarad, going down
Ep. no. 296 about exercise, targil. HEB
Tue, 18 Jun 2024 - 08min - 560 - #421 Oh, With Pleasure!
How do we respond when someone thanks us in Hebrew? What are the equivalents of, ‘you’re welcome’, ‘don’t mention it’ and ‘it’s nothing’? Guy explains.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Al lo davar – You’re welcome – על לא דבר
En be’ad ma, en al ma – You’re welcome – אין בעד מה
Bevakasha – Please / here you are / you’re welcome – בבקשה
Ein be’aya – No problem – אין בעיה
Tafsik, dai / tafsiki, dai – Stop it, enough – תפסיק/תפסיקי, די
Higzamta / higzamt / higzamtem – You’re too much – הגזמתָ/הגזמתְ/הגזמתם
Be-kef – With pleasure – בכיף
Be-simcha – With joy – בשמחה
Be-ahava – With love – באהבה
Shtuyot – Nonsense – שטויות
Ba-ktana – Nothing major – בקטנה
Toda raba lecha/ lach – Thank you (m, f.) – תודה רבה לך
Playlist and Clips:
Ep. 10 about politeness in Hebrew
Ep. no. 48 about lehafsik, to stop
Ep. 100 about toda
Ep. 122 about waiter talk and be-kef
Ep. 137 about lehagzim
Ep. 268 about No, thanks
Tue, 11 Jun 2024 - 07min - 559 - #420 Stink Bomb
The words stinky, smelly, and stench, exist in all languages. But in Hebrew these words can also be used as slurs. And while you absolutely should not use them in such manner, you do need to know their use.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Masri’ach – Stinky, smelly – מסריח
Sirachon – Stench – סירחון
Eize sirachon – What a foul smell – איזה סירחון
Ptsatsat sirachon – Stink bomb – פצצת סירחון
Gvinot masrichot – Smelly cheeses – גבינות מסריחות
“Russiya masricha, tachzeri le-rusia” – You stinky Russian, go back to Russia – רוסייה מסריחה, תחזרי לרוסיה
Smolani masri’ach – “Stinky” leftist – שמאלני מסריח
“Ata efes masri’ach’” – You $#!thead nothing – אתה אפס מסריח
Targil / keta masri’ach – Dirty trick – תרגיל / קטע מסריח
Masriach mi-alcohol – Reeks of alcohol – מסריח מאלכוהול
Achshav kol ha-bayit masriach me-re’ach shel tigun – Now the entire house smells of frying – עכשיו כל הבית מסריח מריח של טיגון
Yesh po mashehu masri’ach – There’s something fishy about it – יש פה משהו מסריח
Ha-dag masriach me-ha-rosh – The fish stinks from the head – הדג מסריח מהראש
Lehasri’ach – To stink, to smell – להסריח
Mishehu hisri’ach et hadar ha-madregot im ha-sigaria shelo – Someone stunk up the stairwell with his cigarette – מישהו הסריח את חדר המדרגות עם הסיגריה שלו
Playlist and Clips:
Ha-dag Nachash – Lo Fraierim (lyrics)
Ep. no. 16, cursing drivers HEB
Ep. no. 114 about kasher and kosher HEB
Ep. 132 about keta masri’ach HEB
Ep. 231 about eww, disgusting HEB
Ep. 277 about ptsatsa, bomb HEB
Tue, 04 Jun 2024 - 09min - 556 - #419 I Can Identify With That
From face and voice recognition, to identifying with a character from a book, for these and others linguistic uses we utilize the Hebrew root זהה. And how do we say, “Shazam, can you recognize this song?” Guy explains.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Zihuy panim – Face recognition – זיהוי פנים
Zihuy plili – Forensics – זיהוי פלילי
Mazap, Ma’abada le-zihuy plili – Forensics lab – מעבדה לזיהוי פלילי
Mazapnikim – The forensics guys – מז”פניקים
Zihuy koli – Voice recognition – זיהוי קולי
Lezahot – To identify, to recognize – לזהות
Ata lo mezahé oti? At lo mezaha oti? – Don’t you recognize me? – את/ה לא מזהה אותי
Teuda mezaha – Proof of identity – תעודה מזהה
“Shirim she-ha-shazam lo mezahé – Songs that Shazam won’t recognize – שירים שהשזאם לא מזהה
Ha-rishon she-mezahé – The first person to recognize – הראשון שמזהה
“Tsipor lo mezuha” – An unidentified bird – ציפור לא מזוהה
Mispar lo mezuhé – Unidentified number – מספר לא מזוהה
Eich lachsom et ha-sichot – How to block the calls – איך לחסום את השיחות
Abam, Etsem bilti mezuhé – Unidentified Flying Object (UFO) – עב”ם, עצם בלתי מזוהה
Lehizdahot – To identify oneself – להזדהות
Tizdahé, tizdahi, tizdahu – Identify yourself (imp.) – תזדהה, תזדהי, תזדהו
Lehizdahot im mishehu – To identify with someone – להזדהות עם מישהו
“Ata omer la she-ata mizdahé ita rigshit” – You’re telling her that you identify with her emotionally – אתה אומר שאתה מזדהה איתה רגשית
Hizdahoot – Identification – הזדהות
Atseret hizdahoot – Solidarity rally – עצרת הזדהות
Atseret hizdahoot im ha-hatufim – Solidarity rally with the people kidnapped in Gaza – עצרת הזדהות עם החטופים
Playlist and Clips:
KAN TV – Zihuy panim – Face recognition
Zihuy koli – voice recognition
Shirim she-ha-shazam lo mezahé – Songs that Shazam won’t recognize
Ha-rishon she-mezahe – The first person who recognizes
Margalit Tsan’ani – Menta (lyrics)
How to block an unidentified number – Mispar lo mezuhé
Sarit Hadad – Inteligentsiya (lyrics)
Tue, 30 Apr 2024 - 10min - 554 - #418 Is Someone Stealing Your Identity?
The Hebrew word זהות means identity. It’s a word we Israelis use many times throughout the day, like any time we call customer service in Israel. Any guesses as to why?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Zehut – Identity – זהות
“Zehut achat la-boker, achat la-laila” – One identity for the morning, one for the night – זהות אחת לבוקר, אחת ללילה
Teudat zehut – ID – תעודת זהות, ת.ז
Teudat zehut biometrit hachama – A smart biometric identity card – תעודת זהות ביומטרית חכמה
Ha-meginim al zehutenu – Which protect our identity – המגינים על זהותנו
Mispar zehut – ID number – מספר זהות
Yitachen she-mishehu gonev lachem et ha-zehoot – Maybe someone is stealing your identity – ייתכן שמישהו גונב לכם את הזהות
Ganvu lo et ha-zehut – Someone stole his identity – גנבו לו את הזהות
“Ten li rak le’amet et ha-zehut shelcha” – Let me just verify your identity – תן לי רק לאמת את הזהות שלך
“Ana zahu oti be-ezrat hakol sheli” – Please identify me with the help of my voice – אנא זהו אותי בעזרת הקול שלי
Politikat ha-zehuyot – Identity politics – פוליטיקת הזהויות
Zehut migdarit – Gender identity – זהות מגדרית
Teomim zehim – Identical twins – תאומים זהים
Zehe, zeha, zehim, zehot – Identical – זהה, זהה, זהים, זהות
Playlist and Clips:
Mercedes Band – Zehut (lyrics)
Hava Alberstein – Sharaliya (lyrics)
Mishehu gonev lachem et ha-zehoot
Danny Robas – Ze Lo Ani (lyrics)
Ynet – Identical twins – Teomim zehim
Stephane Legar – Lifnei, Achrei (lyrics)
Tue, 16 Apr 2024 - 12min - 553 - #417 Procrastinating in Hebrew
It happens to all of us: we have a task to accomplish and we promise ourselves to do it right after this one last thing. So how did an entire week pass by so quickly and yet we’re staring at an even longer to-do list? Let’s talk about procrastination in Hebrew.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Dachyanoot – Procrastination – דחיינוּת
Dachyan, dachyanit – Procrastinator – דחיין, דחיינית
“Ha-yom ulai nidche et bo ha-laila” – Today we might postpone the arrival of the night – היום אולי נדחה את בוא הלילה
Dachinu – We postponed, we delayed – דחינו
Lidchot – To postpone – לדחות
Doche, docha, dochim, dochot – Postpone (present tense) – דוחָה, דוחֶה, דוחים, דוחות
Lidchot hatsa’a – To turn down an offer – לדחות הצעה
Ze beseder im nidche le-machar? – Is it ok if we push back to tomorrow? – זה בסדר אם נדחֶה למחר
Ze beseder im nikba le-yom acher? – Can we reschedule? – זה בסדר אם נדחה למחר
Yesh matsav lidchot et ze le-yom sheni? – Is there a chance to delay it to Monday? – יש מצב לדחות את זה ליום שני
Bo naziz et ze le-yom acher – Let’s move it to another day – בוא נזיז את זה ליום אחר
Ba-sof dachu et ze – They pushed it back at the end – בסוף דחו את זה
Ze nidcha – It was pushed back – זה נדחה
D’chiya – Postponement – דחייה
Ikoov ba-tisa – Flight delay – עיכוב בטיסה
Yesh lanu ikoov kal – We have a slight delay – יש לנו עיכוב קל
D’chiya ba-tisa – Flight postponement – דחייה בטיסה
Dachu et ha-tisa le-machar – They postponed the flight to tomorrow – דחו את הטיסה למחר
Ha-tisa nidchata le-machar – The flight was delayed to tomorrow – הטיסה נדחתה למחר
Od dchiya ve-od dchiya – Another delay and yet another delay – עוד דחייה ועוד דחייה
Delayed Gratification – D’chiyat sipookim – דחיית סיפוקים
Playlist and Clips:
Hava Alberstein – Perach Ha-lilach (lyrics)
Ep. no. 89 about holiday – Hebrew Version
Tue, 09 Apr 2024 - 08min - 550 - #416 I'm Finally Settling In
The Hebrew words להתיישב and לשבת are both translated as ‘to sit down’, but they are not used in the same manner. And how are these words related to the West Bank? Guy explains.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
“Bo maher, hayeshiva kvar hitchila” – Come quick, the meeting has already started – בוא מהר, הישיבה כבר התחילה
Lehityashev – To sit down – להתיישב
Hu yashav be-bet cafe – He sat in a cafe – הוא ישב בבית קפה
Hu hityashev leyadi – He just sat down next to me – הוא התיישב לידי
Ksheni mityashev – When I come to sit down – כשאני מתיישב
Hityashavti – I sat down – התיישבתי
Rak hityashavti le-daka lishtot cafe, ve-kvar telefon – I sit for a minute to have coffee, and the telephone is already ringing – רק התיישבתי לדקה לשתות קפה, וכבר טלפון
Lehityashev – To settle, to inhabit – להתיישב
Hityashvoot – Sitting down, settlement – התיישבות
Ha-hityashvoot ha-yehoodit ba-aretz – The Jewish settlement in Israel – ההתיישבות היהודית בארץ
Halutzim – Pioneers – חלוצים
Hitnachlut – Settlement – התנחלות
Mitnachlim – Settlers – מתנחלים
Mityashvim – Settlers – מתיישבים
Meyashvim et haaretz – Settling the country – מיישבים את הארץ
Yishoov – Settling, populating – יישוב
Leyashev – To settle – ליישב
Ee lo meyooshav – An unpopulated island – אי לא מיושב
Hoshava – Seating – הושבה
Sidurey hoshava – Seating arrangements – סידורי הושבה
Hoshavat ha-muzmanim – The guest seating arrangements – הושבת המוזמנים
Lelo hoshava – Without seating – ללא הושבה
Kolel hoshava – Including seating – כולל הושבה
Lehoshiv – To seat someone – להושיב
Anachnu moshivim et ha-yeled ba-moshav ha-kidmi – We place the kid in the front seat – אנחנו מושיבים את הילד במושב הקדמי
Miayd yoshivu etchem, beseder? – They’ll be taking you to your table in a sec. – מייד יושיבו אתכם
Miyad Yael toshiv etchem – Yael will take you to your table in a sec. – מייד יעל תושיב אתכם
Miyad Roni yoshiv etchem – Roni will take you to your table in a sec. – מייד רוני יושיב אתכם
Playlist and Clips:
Shlomo Artzi – Ahrei Ha-kol At Shir (lyrics)
Shitat Alexander – Eich Lehityashev
Sidurei hoshava – Seating arrangements
Tue, 19 Mar 2024 - 10min - 549 - #415 What Are You Sitting On?
The word לשבת means to sit, and there’s a plethora of uses for this verb in Hebrew. We’ll be talking about jails and cafes, dog trainers, Ottoman Jews, and restaurant hosts, all in the same episode!
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Yoshev – Sitting – יושב
Yoshev al ha-gader – Sitting on the fence – יושב על הגדר
Yoshev alai bool – It fits me perfectly – יושב עליי בול
Ze yoshev aleicha/alayich bool – It fits you perfectly – יושב עליך/עלייך בול
Eich ze yoshev alai? – How does it look? – איך זה יושב עליי
Lo yodea, ze lo yoshev alai tov – I don’t know, it doesn’t fit – לא יודע, זה לא יושב עליי טוב
Efo atem yoshvim? – Where are you located? – איפה אתם יושבים
Yoshvim shiva’h – Sitting shiv’ah – יושבים שבעה
Efo atem yoshvim? – Where are you sitting? – איפה אתם יושבים
Hu yoshev ba-kele – He sits in jail – הוא יושב בכלא
Al ma hu yoshev? Al ma hi yoshevet? – What is he/she sitting for? – על מה הוא יושב/היא יושבת
Yoshev/yoshevet rosh – Chairperson – יושב/יושבת ראש, יו”ר
Yoshev rosh ha-opozitsya – The head of the opposition in the Knesset – יושב ראש האופוזיציה
Ha-boss sh’li yoshev li al ha-rosh ligmor mashehu – My boss is pressuring me to finish something – הבוס שלי יושב לי על הראש לגמור משהו
Ha-horim sheli yoshvim li al ha-rosh ba-byit – My parents are breathing down my neck at home – ההורים שלי יושבים לי על הראש בבית
Ha-horim sheli yoshvim li al ha-vrid – My parents are breathing down my neck – ההורים שלי יושבים לי על הווריד
Yeshiva – Jewish religious school (see more here) – ישיבה
Hit’amloot be-Yeshiva al kise – Doing exercise while sitting on a chair – התעמלות בישיבה על כיסא
Lashevet be-batei kafe – To sit in cafes – לשבת בבתי קפה
Bo neshev al kafe, nedaber – Let’s sit over coffee, we’ll talk – בוא נשב על קפה, נדבר
Lashevet o lakachat? – Sit down or take away? – לשבת או לקחת
Shev/shvi! – Sit! – שב/שבי
Shev/shvi/shvoo bevakasha – Sit down please – שב/שבי/שבו בבקשה
Shev shev – Sit down, sit down – שב, שב
Lama ata lo yoshev? Shev! – Why aren’t you sitting down, sit! – למה אתה לא יושב? שב
Le’an ata rats? Bo shev daka – Where are you running? Sit down for a sec. – לאן אתה רץ? בוא שב דקה
Yishuv – Village – ישוב
Ha-yishuvim ba-tsafon – The places in the north of Israel – הישובים בצפון
“Ha-yishuv” – Jews in Israel before 1948 (see more here) – הישוב
Moshav – Village (see more here) – מושב
Moshava – Colony (see more here) – מושבה
Moshav ba-matos – Seat on a plane – מושב במטוס
Playlist and Clips:
Arik Einstein – Yoshev Al Ha-gader (lyrics)
Shazamat – Yoshev Alai Bool (lyrics)
Ivri Lider – Batei Cafe (lyrics)
Moshavim ba-matos – Seats on the plane
Teapacks – Yoshvim be-beit cafe (lyrics)
Tue, 12 Mar 2024 - 12min - 548 - #414 Are You in the Country?
The Hebrew word ארץ means land/country. But it changes when we add prepositions to it. It’s also an important word if you are training your dog to lie on the floor. Guy explains.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Eretz – Land, country – ארץ
Eretz Israel – The land of israel – ארץ ישראל
Be-khol ha-aretz – All over the country – בכל הארץ
Kadur ha-aretz – The earth, the globe – כדור הארץ, כדה”א
Shatu’ah – Flat – שטוחַ
Boor ve-am ha-aretz – Ignorant – בור ועם הארץ
Melah ha-aretz – Salt of the earth – מלח הארץ
La-aretz – To Israel – לארץ
Izru lahem lachzor la-aretz – Help them to get back to Israel – עִזרו להם לחזור לארץ
Lachzor la-aretz – Return to Israel – לחזור לארץ
Linso’a lechul – Going abroad – לנסוע לחו”ל
Tagid, ata bechul? Lo, ani ba-aretz! – Are you abroad? No, I am in Israel – תגיד, אתה בחו”ל? לא, אני בארץ
Alisa be-erets ha-pla’ot – Alice in Wonderland – עליסה בארץ הפלאות
Aratsot – Countries – ארָצות
Artsot ha-chom – The warm countries – ארצות החום
Artsot ha-brit – The United States – ארצות הברית, ארה”ב
Artsot arav – Arab countries – ארצות ערב
Artsa – To Israel – ארצה
Anu banu artsa livnot u-lehibanot ba – We came to the land of Israel to build and to be built – אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה
Matai at tasa artsa/la-arets? – When do you go to Israel? – מתי את טסה לארץ
Hu tas artsa/la-arets machar – He is flying to Israel tomorrow – הוא טס ארצה/לארץ מחר
Anachnu rotsim linsoa artsa/la-arets ba-kaiyts – We want to go to Israel in the summer – אנחנו רוצים לנסוע ארצה/לארץ בקיץ
Artsa! – Down boy! (to a dog) – ארצה
Playlist and Clips:
Ze’ev Revach – Ach Ya Rab (lyrics)
Ravid Plotnik – Bur Ve-am Ha-aretz
Ruhama Raz – Sheleg Al Iri (lyrics)
Ha-Gevatron – Anu Banu Artsa (lyrics)
Shlomo Artzi – Eretz Hadasha (lyrics)
Tue, 05 Mar 2024 - 11min - 545 - #413 Hello, Your Honor
So you’ve learned some Hebrew verbs and nouns, but now you’re not sure how to properly address your 80 year old neighbor. Ma’am? גברתי? Mrs. Cohen? גברת כהן? Or is it fine to just use her first name?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Adoni ha-shofet / Kvodo – Your honor (m.) – אדוני השופט / כבודו
Gvirti ha-shofetet / kvoda – Your honor (f.) – גברתי השופטת / כבודה
Adoni – Sir – אדוני
Gvirti – Ma’am – גברתי
Mar Cohen – Mr. Cohen – מר כהן
Gveret Cohen – Ms. Cohen – גברת כהן
“Shalom, ani medaber/medaberet im Guy?” – Hi, am I speaking to Guy? – שלום, אני מדבר/ת עם גיא
“Adoni, ten li lehasbir” – Sir, let me explain – אדוני, תן לי להסביר
“Gvirti, tni li lehasbir” – Ma'am, let me explain – גברתי, תני לי להסביר
“Tikra li Danny”, “tikra li Avi”, “tikrei li Dalia” – Call me Danny/Avi/Dalia – תקרא לי דני, תקרא לי אבי, תקראי לי דליה
Ratsiti lishol im taskimi lehitraayen lapodcast sheli – I wanted to ask if you’d agree to be interviewed on my podcast – רציתי לשאול אם תסכימי להתראיין לפודקסט שלי
At pnuya ba-shavua ha-ba? Yesh lach zman ba-shavua ha-ba?- Are you available next week? – את פנויה בשבוע הבא? יש לך זמן בשבוע הבא?
Slicha – Excuse me – סליחה
Playlist and Clips:
Arik Einstein – Adoni Ha-shofet (lyrics)
Yehudit Ravitz – Balada Al Adon Kimat VeGveret Kvar (lyrics)
Ep. no. 10 about politeness in Hebrew
Ep. no. 20 about Service in Israel
Ep. no. 28 about slicha, excuse me
Ep. no. 157 about Israeli brevity
Tue, 13 Feb 2024 - 10min - 544 - #412 Lost in Translation
The Hebrew word לתרגם, to translate, is a handy verb, especially if you live in Israel and go to the cinema. Why? Because you want to make sure the Israeli film you’re about to watch has been translated and has English subtitles. How do you ask whether something has been translated to your language?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Letargem – To translate – לתרגם
Mutarjem (Arabic) – Translator – מותרג’ם
Metargem – Translator – מתרגם
Metargemet/metargem lisfat ha-simanim – Sign language translator – מתרגם/מתרגמת לשפת הסימנים
Kshe-ata tsofe ve-metargem, ata lif’amim gam mitragesh me-ha-stsenot? – When you watch and translate, do you sometimes also get moved by the scenes? – כשאתה צופה ומתרגם אתה לפעמים גם מתרגש מהסצינות
Hu metargem mi-turkit le-ivrit – He translates from Turkish to Hebrew – הוא מתרגם מטורקית לעברית
Letargem sefer, letargem seret – To translate a book, a film – לתרגם ספר, לתרגם סרט
Ata yachol letargem li rega ma hi omeret? – Could you translate for me what she’s saying? – אתה יכול לתרגם לי רגע מה היא אומרת
Tirgoom – Translating – תרגום
Targumim muzarim shel shemot shel sratim me-anglit le-ivrit – Weird translations of movie titles from English to Hebrew – תַרגומים מוזרים של שמות של סרטים מאנגלית לעברית
Tirgoom me-anglit le-ivrit ze lo davar kal – Translating from English to Hebrew is not an easy thing – תִרגום מאנגלית לעברית זה לא דבר קל
Tirgoom otomati, automatic translation – תִרגום אוטומטי
Targoom – Translation – תַרגום
Ha-targoom ha-hadash shel ha-sefer me’ule – The new translation of this book is amazing. – התרגום החדש של הספר מעולה
Ha-sefer turgam le-20 safot – The book was translated to 20 languages. – הספר תורגם ל-20 שפות
Ha-seret meturgam le-anglit – The film is translated to English – הסרט מתורגם לאנגלית
Yesh targoom le-anglit? – Is there an English translation? – יש תרגום לאנגלית
Yesh ktuviyot be-anglit – Are there English subtitles? – יש כתוביות באנגלית
Ken, yesh ktuviyot, lo, ein ktuviyot, ein targoom – Yes, there are subtitles / No, there are no subtitles / There’s no translation
Meturgeman – Interpreter – מתורגמן
Dibuv – Dubbing – דיבוב
Ledabev sratim – To dub movies – לדבב סרטים
Playlist and Clips:
Metargem – translator – from TK to HEB
Translating movie titles from EN to HEB
Ilan & Ilanit – Ba-shana Ha-ba’ah (German)
Ep. no. 27 about foreign words and four letter roots
Ep. no. 50 – interview with an interpreter
Tue, 06 Feb 2024 - 09min - 539 - #411 Overcoming Depression
The Israeli song לצאת מדיכאון is perhaps the song that best describes how an entire nation is feeling at this moment. It’s an appropriate time to talk about דיכאון, depression, and its root.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
“Atem yod’im ma ha-derech hachi tova latset mi-dika’on?” – Do you know what is the best way to get out of depression? – אתם יודעים מה הדרך הכי טובה לצאת מדיכאון
Dika’on – Depression – דיכאון
Dik’onot – Depressions – דכאונות
Latset mi-dika’on – To get out of depression – לצאת מדיכאון
Lehikanes le-dika’on – To fall into depression – להיכנס לדיכאון
Lo nichnasti le-dikaon mi-ze – I took it easily – לא נכנסתי לדיכאון מזה
Ze shir optimi, ze lo shir medaké – This is an optimistic song, not a depressing one – זה שיר אופטימי,זה לא שיר מדכא
Ha-matsav medaké – The situation is depressing – המצב מדכא
Ledaké – To depress, oppress – לדכא
Medaké – Depressing – מדכא
Ledaké mered – To crush a rebellion – לדכא מרד
Ledaké regesh/regashot – To suppress an emotion/emotions – לדכא רגש/רגשות
Meduka – Depressed – מדוכא
Dik’oni – Depressive – דכאוני
Hu benadam ma-ze dik’oni – He’s such a depressive person – הוא בנאדם מה-זה דכאוני
Al tikansu li ledikaon, ken? – Don’t get depressed – אל תיכנסו לי לדיכאון
Playlist and Clips:
Yagel Oshri – Latset Mi-dika’on (lyrics)
Channel 13 – about the song Latset Mi-dika’on
Ep. no. 72 about the situation, matsav
Ep. no. 135 about to go out, latset
Ep. no. 247 about regashot, feelings
Tue, 19 Dec 2023 - 07min - 538 - #410 Release Me
The Hebrew word לשחרר means to release, to free. It is used often when speaking about the hostage crisis in Gaza. How else do we use לשחרר, and how do we say it in the passive?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Leshachrer – To release, to free, to liberate – לשחרר
Israelim kor’im la-memshala laasot hakol kedei leshachrer et ha-hatufim me-hamas. – Israelis call on the government to do whatever it can to release the hostages from Hamas. – ישראלים קוראים לממשלה לעשות הכל כדי לשחרר את החטופים מהחמאס
Meshachrerim tsvi la-teva – They release a deer back into the wild – משחררים צבי לטבע
Hem meshachrerim tsabei yam la-teva – They release sea turtles back to nature – הם משחררים צבי ים לטבע
“Lo meshachrer otanu” – It doesn’t liberate us – לא משחרר אותנו
Ts’chok meshachrer – Liberating laughter – צחוק משחרר
Shachrer oti – Let me go, cut me loose – שחרר אותי
Yalla, shachrer oti – Come on, let me go – יאללה, שחרר אותי
Milhemet ha-shichroor – The 1948 war – מלחמת השחרור
Hufshat shichroor – End of army service holiday – חופשת שחרור
Shichroor ba’alei hayim la-teva – Releasing animals back to nature – שחרור בעליי חיים לטבע
Shichroor tsabei yam – Releasing sea turtles – שחרור צבי ים
Hu shuchrar – He was released – הוא שוחרר
Ha-hatuf shuchrar, ha-hatufa shuchrera, ha-hatufim shuchreru – The hostage was released – החטוף שוחרר, החטופה שוחררה, החטופים שוחררו
Esrim u-shnayim ha-meshuchrarim – The 22 released (hostages) – עשרים ושניים המשוחררים
Hayal meshuchrar – Veteran – חייל משוחרר
Ha-keren ve-ha-yehida le-hachvanat hayalim meshuchrarim be-misrad ha-bitachon – The fund and the unit for career counseling for veterans in the ministry of defense – הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון
Playlist and Clips:
Sagiv Cohen – Lo Meshachrer (lyrics)
Noa Kirel & Doli & Penn – Shachrer Oti (lyrics)
Hayalim meshuchrarim – Veterans
The Israel Nature and Parks Authority Youtube channel
Tue, 12 Dec 2023 - 08min - 536 - #409 When Will They Be Released?
“When will the hostages be released?”, מתי הם ישתחררו, is what everyone in Israel is asking themselves. This week we saw the release of some of the hostages taken on October 7th. Guy explains how we talk about it in Hebrew.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
“Et hishtachrarti” – When I got released – עת השתחררתי
Hu hishtachrer – He got released, he was liberated – הוא השתחרר
Hem hishtachreru – They were released – הם השתחררו
Hem mishtachrerim, hen mishtachrerot – They are being released – הם משתחררים, הן משתחררות
Ha-im hem yishtachreroo ha-yom? – Will they be released today? – האם הם ישתחררו היום
Matai ata mishtachrer/at mishtachreret/atem mishtachrerim- When will you be done with your military service? – מתי אתה משתחרר/את משתחררת/אתם משתחררים
Ani rak rotse lehishtachrer – I just wants to go home – אני רק רוצה להשתחרר
Lehishtachrer me-ha-tsava- To get out of the army service – להשתחרר מהצבא
“Kol ha-anashim amru li, ‘ma be’emet, al ma hishtachrart?’ – Everybody told me, why were you released? – כל האנשים אמרו לי ‘מה באמת, על מה השתחררת’
Amarti she-haita li harada me-ha-neshek – I said I had anxiety from the gun – אמרתי שהייתה לי חרדה מהנשק
Ve-az hem kaze: be’emet o she-stam asit kedei lehishtachrer? – And they went, ‘was it real or did you say it in order to get out of the army?’ – ואז הם כזה באמת או שסתם עשית כדי להשתחרר
“Tishtachrer, ha-avar lo meshane yoter” – Free yourself, the past doesn’t matter anymore – תשתחרר, העבר לא משנה יותר
Hishtachreroot me-chanika – To free oneself from a strangle hold – השתחררות מֵחניקה
Hishtachreroot me-ego – Letting go of your ego – השתחררות מהאגו
Playlist and Clips:
Meir Ariel – Terminal (lyrics)
Amichai Yosef Ben Avraham – Ani Mishtachreret (lyrics)
Tue, 28 Nov 2023 - 09min - 534 - #408 Keep On Smiling
Especially these days, it’s important to keep on smiling and to try and stay optimistic. Guy explains how to smile in Hebrew.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Hiuyooch male shinayim – A smile full of teeth – חיוך מלא שיניים
Hiyoochim mezuyafim – Fake smiles – חיוכים מזוייפים
Raper/it – Rapper – ראפר/ית
“Toda, he’eleta hiyooch al panai” – You brought a smile to my face – העלית חיוך על פניי
Lehaalot hiyooch al pnei mishehu – To bring a smile to someone’s face – להעלות חיוך על פני מישהו
“Mefazeret hiyoochim” – She spreads smiles – מפזרת חיוכים
Dofek hiyoochim – Flash smiles – דופק חיוכים
“Hu amar et ze be-hiyooch” – He said it smilingly – הוא אמר את זה בחיוך
Lehayech – To smile – לחייך
Hiyachti el mishehu/mishehi – I smiled at someone – חייכתי אל מישהו/מישהי
Hayech/techayech, haychi/techaychi, haychu/techaychu – Smile (imp.) – חייך/תחייך, חייכי/תחייכי, חייכו/תחייכו
“Hu yatsa mechuyach me-ha-pgisha” – He came out smiling from the meeting – הוא יצא מחוייך מהפגישה
Haychan – Someone who smiles a lot – חייכן
Yeled haychan / yalda haychanit – A smiley child – ילד חייכן, ילדה חייכנית
Playlist and Clips:
Adi Agai & Maor Ashkenazi – Hiyuchim Mezuyafim
Yitzhak Klepter – Yoshev Al Ha-gader (lyrics)
Ep. no. 53 about how to say smiley
Ep. no. 172 about dofek, knocks
How to link your Spotify and Patreon accounts
Tue, 14 Nov 2023 - 09min - 533 - #407 Words of Encouragement
In time of war, we need to cheer one another up. How do we cheer on and provide words of encouragement to those around us in Hebrew? Guy explains.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Idood – Encouragement – עידוד
Shir idood – An encouragement song – שיר עידוד
Milot idood – Words of encouragement – מילות עידוד
Ha-keren le-idood yozmot hinoochiyot – The fund for promotion of educational initiatives – הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות
Ha-keren le-idood + noun – The fund for promotion of X – הקרן לעידוד + ש.ע
Anachnu rotsim le’oded et ha-morim ve-hatalmidim – We want to encourage the teachers and students – אנחנו רוצים לעודד את המורים והתלמידים
Lachshov mi-huts la-tavniyot – To think outside the box – לחשוב מחוץ לתבניות
Le’oded (like lesovev, lefotsets, le’otet) – To encourage – לעודד, כמו לסובב, לפוצץ, לאותת
Me’odedot – Cheerleaders – מעודדות
Me’oodad – Cheered up, encouraged – מעוּדָד
Ha-chayalim me’oodadim – The soldiers are in good spirits – החיילים מעוּדדים
Ani me’oded haver atsoov – I am cheering up a sad friend of mine – אני מעודֵד חבר עצוב
Yatsati me’oodad me-ha-rofe – I left the doctor feeling hopeful – יצאתי מעודָד מהרופא
Yatsati me’oodedet me-hasicha im orech ha-din – I came out of my meeting with the lawyer feeling encouraged – יצאתי מעוּדדת מהשיחה עם עורך הדין
Tit’oded, tit’odedi, tit’odedoo – Cheer up – תתעודד, תתעודדי, תתעודדו
“Dai, lo nora, tit’oded” – Come on, it’s not the end of the world, cheer up – די, לא נורא, תתעודד
Tit’oded, ha-helek ha-kashe kvar me-achoreicha – Cheer up, the tough part is behind you – תתעודד, החלק הקשה כבר מאחוריך
Hit’odadeti ktsat im shokolad belgi – I cheered myself up a bit with a Belgian chocolate – התעודדתי קצת עם שוקולד בלגי
Playlist and Clips:
Ha-keren Le-idood yozmot hinoochiyot
Omri 69 Segal & Roy Machluf – Tit’oded (lyrics)
Tue, 07 Nov 2023 - 08min - 531 - #406 Words of War
Israel is at war. There are a few words that we hear on the news all the time — words you should absolutely know.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Retsu’at aza – The Gaza Strip – רצועת עזה
Retsua la-kelev – Leash for a dog – רצועה לכלב
Otef aza (Ha-otef) – The area bordering with the Gaza Strip – עוטף עזה, העוטף
Yeshuvey otef aza – Villages near the Gaza Strip, inside Israel – ישובי עוטף עזה
Matach kaved shel raketot – Heavy barrage of rockets – מטח כבד של רקטות
Az’aka, az’akot – Sirens – אזעקה, אזעקות
Mamad (merchav mugan dirati) – Protected space within the apartment – מרחב מוגן דירתי
Miklat, miklatim – Bomb shelters – מקלט
Pikud ha-oref – Home Front Command – פיקוד העורף
Harugim – The killed – הרוגים
Ptsoo’im – The injured – פצועים
Hatufim – Kidnapped – חטופים
Bnei aruba – Hostages – בני ערובה
Mehablim – Terrorists – מחבלים
Ne’edar, ne’edarim – Missing – נעדר, נעדרים
Hamal – Tactical Operations Center, War room – חדר מלחמה, חמ”ל
Tarchish – Scenario – תרחיש
Ha-tarchish ha-garua be-yoter – The worst possible scenario – התרחיש הגרוע ביותר
Playlist and Clips:
Daniela Spector – Ha-kochav Ha-ze Met (lyrics)
Can We Talk? the podcast of the Jewish Women’s Archive
Tue, 24 Oct 2023 - 08min - 530 - #405 You’re in Our Thoughts
What can you write to your family and friends in Israel during these difficult days of war? What’s appropriate at this moment? Guy has some ideas.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Letaksher im haverim ve-krovim – Communicate with family and friends – לתקשר עם חברים וקרובים
Ve-eich lehabi’ah de’agah ve-tmicha – And how to express concern and support – ואיך להביע דאגה ותמיכה
Shamati ma kara – I heard what had happened – שמעתי מה קרה
Shamati ma kore ba-aretz achshav – I heard what is happening right now in Israel – שמעתי מה קורה בארץ עכשיו
Atsoov – Sad – עצוב
Kol kach atsoov – It’s so sad – כל כך עצוב
Ze nora – It’s horrible – זה נורא
Ze bilti nitpas – It’s inconceivable, unimaginable – זה בלתי נתפס
Ze lo ye’amen – It’s unbelievable – זה לא ייאמן
Ze matsav machrid – It’s a terrifying situation – זה מצב מחריד
Ein li milim – I have no words – אין לי מילים
Nigmeru li ha-milim – I ran out of words – נגמרו לי המילים
Ani do’eg nora – I am terribly worried – אני דואג נורא
Anachnu do’agim lecha/lach/lachem – We’re worried about you – אנחנו דואגים לך/לכם
Kulam beseder? – Is everybody alright? – כולם בסדר
Tmicha – Support – תמיכה
Ani itach, ani itcha, ani itchem – I am with you – אני איתך, אני אתכם
Anachnu itchem – We are with you – אנחנו אתכם
Anachnu hoshvim aleichem kol ha-zman – We are thinking about you all the time – אנחנו חושבים עליכם כל הזמן
Be-ma efshar laazor – How can I help? – במה אפשר לעזור
Im atem tsrichim mashehu, anachnu po – If you need anything, we’re here – אם אתם צריכים משהו, אנחנו פה
Tikva – Hope – תקווה
Lekavot – To hope – לקוות
Ani mekave, ani mekava she-yihye shaket – I hope things will calm down – אני מקווה שיהיה שָקט
She-yihye sofash ragu’a – May this weekend be calm – שיהיה סופ”ש רגוע
Playlist and Clips:
Yehudit Ravits & Yoni Rechter – Dma’ot shel Mal’achim (lyrics)
Matti Caspi – Makom Li-de’agah (lyrics)
Ep. no. 171 about tafas-nitpas
Ep. no. 182 about siyoot, nightmare
Tue, 17 Oct 2023 - 08min - 529 - #404 War
Israel is at war. Guy explains the word מלחמה and others from the same root, לחמ, that we hear on Israeli news coverage.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Milchama – War – מלחמה
Milchama ve-shalom – War and Peace – מלחמה ושלום
Milchemet ha-olam ha-rishona, ha-shniya – The First/Second World War – מלחמת העולם הראשונה, השנייה
WW2 – מלחה”ע ה-2
Mivtsa – Operation – מבצע
Lochama elektronit – Electronic warfare (lamed alef) – לוחמה אלקטרונית
Lochama ba-terror – Counter-terrorism – לוחמה בטרור, לוט”ר
Lochamat cyber – Cyber warfare – לוחמת סייבר
Milchemet Todaa – Psychological warfare – מלחמת תודעה
Milchemet yom ha-kipurim – The Yom Kippur War – מלחמת יום הכיפורים
Lochem – Fighter/combatant – לוחם
Lochem, lochemet, lochamim, lochamot
Lochamei esh (Kaba’im) – Firefighters – לוחמי אש
Lochemet esh – Female firefighter – לוחמת אש
“Lihyot lochem esh ze avoda mesukenet” – Being a firefighter is a dangerous job – להיות לוחם אש זה עבודה מסוכנת
“Ze matschik she-at omeret lochem esh ve-lo lochemet esh” – It’s funny you say firefighter in masculine, lochem esh, and not lochemet esh in feminine – זה מצחיק שאת אומרת לוחם אש ולא לוחמת אש
“Ze ba-ragil. Ani lochemet le-kol davar” – It’s normal, I am a woman fighter in all senses” – זה ברגיל. אני לוחמת לכל דבר
“Aval ba-stigma ze adayin lochem” – But the stereotype is still a male firefighter – אבל בסטיגמה זה עדיין לוחם
Playlist and Clips:
Milchemet ha-olam ha-shniya – WW2
Si Heyman – Gibor Gadol (lyrics)
Tue, 10 Oct 2023 - 08min - 528 - #403 I Need Some Self-Discipline
There are quite a few words in Hebrew, like משמעות (meaning) and משמעת (discipline), that are connected to the root שמע (to hear) even though it might not seem like it at first sight. Let's go over some of these words together.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Mashmaoot – Meaning – משמעות
Mashmaoot ha-shem – The meaning of the name – מה משמעות השם
Ma mashmaaoot ha-mila/ha-mishpat – What is the meaning of the word/sentence – מה משמעות המילה/המשפט
Ma mashmaoot ha-shir/ha-pasuk/ha-mila – What is the meaning of the poem/verse/word – מה משמעות השיר/הפסוק/המילה
Vechulei – Etcetera, Etc. – וכו’, וכולי
“Al techapsi mash’maa’ooyot ba-shamayim” – Don’t look for meanings in the sky – אל תחפשי משמעויות בשמיים
Mashma’oot, mashma’ooyot – Meaning, meanings – משמעות, משמעויות
Kefel mashma’oot – Double meaning – כפל משמעות
Mishmaat – Discipline – משמעת
Mishmaat ba-kita – Discipline in the classroom – משמעת בכיתה
“Hayiti betucha she-mishmaat ze lo ha-kivoon” – I was sure that discipline wasn’t my thing – הייתי בטוחה שמשמעת זה לא הכיוון
Lo rotsa she-yagidu li ma laasot – I don’t want to be told what to do – לא רוצה שיגידו לי מה לעשות
Matay lavo – When to come – מתי לבוא
Yeled im beayot mishmaat – A kid who has discipline problems – ילד עם בעיות משמעת
Mishmaat atsmit – Self discipline – משמעת עצמית
Vaadat mishmaat – Disciplinary committee – ועדת משמעת
Chad mashma’i – Unequivocal – חד משמעי
Chad-mashma’it – Unequivocally, totally – חד משמעית
Shmoo’ah, shmoo’ot – Rumor, rumors – שמועה, שמועות
Ha-kol shmu’ot – It’s all rumors, it’s all hearsay – הכל שמועות
Al ta’aminu la-shmuot – Don’t believe the rumors – אל תאמינו לשמועות
Celeb-celebim – Celebrity/celebrities – סלב-סלבים
Ha-sof la-shmuot – The rumors are over – הסוף לשמועות
Shema – Audio – שמע
Arutsei shema – Audio channels – ערוצי שמע
Playlist and Clips:
Johnny Shu’ali – Achshav (lyrics)
Tue, 03 Oct 2023 - 07min - 526 - #402 Animal Sounds in Hebrew
If you didn’t grow up as a child in Israel, chances are you don’t know the sounds animals make in Hebrew, nor the verbs we use to describe them. Guy to the rescue.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Miao – Meow – מיאו
Leyalel – To wail, to complain – ליילל
Dai leyalel! – Stop complaining – די ליילל
Klavlav – Small dog (kelev katan) – כלבלב
Hav-hav – Woof-woof – הב-הב
Kelev nove’ah – Dog barking – כלב נובח
Ha-klavim novchim ve-ha-shayara overet – The dogs bark but the caravan goes on – הכלבים נובחים והשיירה עוברת
Tsif-tsif/tsvits-tsvits – Chirp-chirp – ציף-ציף/צוויץ-צוויץ
Tsiporim metsaytsot – Birds chirping – ציפורים מצייצות
Letsayets – To chirp/tweet – לצייץ
Tarnegol – Rooster – תרנגול
Cookoorikoo – Cookadoodledoo – קוקוריקו
Ha-tarnegol kore – The rooster crows – התרנגול קורא
Kri’at ha-tarnegol – The rooster crow – קריאת התרנגול
Tsfarde’ah mekarkeret – Frog croaking – צפרדע מקרקרת
Mekarkeret li ha-beten – My stomach is grumbling – מקרקרת לי הבטן
Kirkur – Croaking – קרקור
Dvorim mezamzemot – Bees buzzing – דבורים מזמזמות
Lezamzem – To buzz – לזמזם
Zimzum – Buzz – זמזום
Zimzum shel matos kal – A buzz of a light airplane – זמזום של מטוס קל
Zamzam – Buzzer – זמזם
Lin’or – To hee-haw – לנעור
Ha-hamor no’er – The donkey hea-haws – החמור נוער
Ha-kvasim po’ot – The sheep bleat – הכבשים פועות
Lif’ot – To bleat – לפעות
Ha-kivsa poah – The sheep bleat (sg.) – הכבשה פועה
Ha-para go’ah – The cow moos – הפרה גועה
Ha-para osa moo – The cow moos – הפרה עושה מו
Tsartsar metsartser – Cricket chirping – צרצר מצרצר
Playlist and Clips:
Yoni Rechter & Ha-keves Ha-shisha-asar – Pnina
Mati Caspi – Klavlav, ho bidi bambam (lyrics)
Hava Alberstein – Mak’hela Aliza (lyrics)
Ilan Peled – Kookoorikoo Hatuna
Kaveret – Tango Tsfardaim (lyrics)
Hava Alberstein – Ha-hamor Ha-katan (lyrics)
Danny Sanderson – Shir Ro’im (lyrics)
Miki Kam – Tango Kfar Saba (lyrics)
Yoni Rechter & Yehudit Ravits – Laila Tov (lyrics)
Tue, 19 Sep 2023 - 12min - 524 - #401 Animals
We have many expressions with animals in Hebrew. Like, איזה חמור הייתי. Which ones can you use day-to-day and which ones can get you in trouble? Guy explains.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Ein haya kazot – No such thing – אין חיה כזאת
Eize hamor ani – I am so stupid – איזה חמור אני
Eize hamor hayiti – How stupid I was – איזה חמור הייתי
“Naavod kmo hamorim” – We’ll work like donkeys – נעבוד כמו חמורים
Ani oved kol yom kmo hamor – I work everyday like a dog – אני עובד כל יום כמו חמור
Ya kelev – You dog – Ya Kalb (Ar.) – יא כלב
Ya kelev, ata nose’a shuv le-hul? – You’re going abroad again, you dog? – יא כלב, אתה נוסע שוב לחו”ל
Kalba – Bitch – כלבה
Lihyot chilbot – To be enemies – להיות צ’ילבות
Ma, aten chilbot achshav, lo medabrot achat im ha-shniya? – So are you enemies right now, you’re not talking to each other anymore? – מה, אתן צ’ילבות עכשיו,לא מדברות אחת עם השנייה
Kor klavim – Freezing cold – קור כלבים
Hayei kelev – Dog’s life – חיי כלב
Po kavoor ha-kelev – This is the crux of the matter – פה קבור הכלב
Hatul shachor – Black cat – חתול שחור
Hu kmo hatul, tamid nochet al ha-raglayim – He’s like a cat, always landing on his feet – הוא כמו חתול, תמיד נוחת על הרגליים
Tizaher mimenu, hu shu’al – Be careful of him, he’s a fox – תיזהר ממנו, הוא שועל
Hu nachash – He’s a snake – הוא נחש
Hu soos – He’s a horse – הוא סוס
Soos avoda – Work horse – סוס עבודה
Ya shafan – You coward – יא שפן
Lehishtafen – To chicken out – להשתפן
Ma, hishtafanta? – What happened, you chickened out? – מה, השתפנת
Hazir – pig – חזיר
Haziroot – Piggery – חזירות
Hitchazarti – I pigged out – התחזרתי
Etmol mamash hitchazarnu, hayom dieta – Yesterday we really pigged out. Today we’re going to start a diet. – אתמול ממש התחזרנו, היום – דיאטה
Hitchazrut – Pigging out – התחזרות
Namer – Leopard/tiger – נמר
Hu kam kol boker kmo namer – He wakes up every morning like a tiger – הוא קם כל בוקר כמו נמר
Ma ani, ez? – What about me?! – מה אני, עז
Lo tsarich laasot mi-zvoov pil – No need to make an elephant out of a fly – לא צריך לעשות מזבוב פיל
Adam le-adam ze’ev – Dog-eat-dog – אדם לאדם זאב
Playlist and Clips:
Omer Adam – Sof Ha-olam (lyrics)
Kaveret – Po Kavur Ha-kelev (lyrics)
Ilan Peled – Hatula Sh’chora (lyrics)
Ravid Plotnik – Kol Ha-zman Ha-ze (lyrics)
Tue, 05 Sep 2023 - 09min - 521 - #400 Eat Your Vegetables
In Israel, the person who runs our neighborhood vegetable stall, the ירקן, is an important figure. Guy explains why.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Yerakot – Vegetables – ירקות
Yarkan – Vegetable seller – ירקן
Yerek – Greens – יֶרֶק
Haser li yerek – I am missing my greenery – חסר לי ירק
Hanut yerakot, yarkaniya – Vegetable shop – חנות ירקות, ירקנייה
Mishlo’ach yerakot habaita – Vegetables delivered home – משלוח ירקות הביתה
Sal yerakot organiyim – Organic vegetable basket – סל ירקות אורגניים
Hanut ha-yerakot ha-schunatit – Neighborhood vegetable shop – חנות הירקות השכונתית
Agvaniyot – Tomatoes – עגבניות
“Bo, bo, shamarti lecha”, “Bo’i, bo’i, shamarti lach” – Come here, I kept this for you – בוא, בוא, שמרתי לך / בואי, בואי, שמרתי לך
Efshar lit’om? – Could I taste? – אפשר לטעום
Kartonim – Cartons, boxes – קרטונים
Kama ze? – How much is it? – כמה זה
Kama ha-melafefonim? – How much are the cucumbers? – כמה המלפפונים
Yesh yoter yafim/yafot? – Do you have nicer ones? – יש יותר יפים/יפות
Yesh eshkoliyot yoter yafot? – Are there nicer grapefruits? – יש אשכוליות יותר יפות
Matai yihye mango? – When will there be mangoes? – מתי יהיה מנגו
Matai yihyu anavim? – When will there be grapes? – מתי יהיו ענבים
‘Yagi’u kishu’im ktanim?’ – Will there be small zucchini – יגיעו קישואים קטנים
Ten li, tavi li – Ten li, tavi li – תן לי, תביא לי
Tishmor li anavim – Please keep some grapes for me – תשמור לי ענבים
Shamarta/shamart li? – Did you keep some for me? – שמרת לי
Bashel – Ripe – בשל
Bosri – Unripe – בוסרי
Rotev agvaniyot – Tomato sauce – רוטב עגבניות
Agvaniyot bshelot – Ripe tomatoes – עגבניות בשלות
Agvaniyot bosriyot – Unripe tomatoes – עגבניות בוסריות
Playlist and Clips:
Ehud Banai – Rehov Ha-agas 1 (lyrics)
Gidi Gov – Tnu Ligdol Be-sheket (lyrics)
Ledaber Ze Lo Mashmin – Foodies Podcast in Hebrew
Streetwise Hebrew Facebook page
Tue, 15 Aug 2023 - 11min - 520 - #399 Face to Face
The Hebrew word פנים means face, and on its face, an ordinary and simple word. But there’s more to it in spoken Hebrew, including little things about its proper use. On this episode, Guy covers mafia talk, some politically incorrect uses of פנים, and a tourism campaign from the 1950’s.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Panim – Face – פנים
Bi-fnim – Inside – בפנים
Ba-huts – Outside – בחוץ
Panim el mul panim – Face to face – פנים אל מול פנים
Panim el panim – Face to face – פנים אל פנים
Yesh’cha panim yafot, gever, lo haval? – You’ve got a pretty face, dude. Wouldn’t it be a shame if something were to happen to it? – יש לך פנים יפות, גבר, לא חבל
Yesh lach panim yafot, lo haval? – Such a shame, you’re so pretty – יש לך פנים יפות, לא חבל
Panim meyuchadot – Unique face – פנים מיוחדות
Panim me’anyenot – Interesting face – פנים מעניינות
Panim nefuchot – Swollen face – פנים נפוחות
Tipul panim – Facial – טיפול פנים
Tipulei panim – Facials – טיפולי פנים
Facial massage – Isuy panim – עיסוי פנים
Lehagid et kol ha-emet ba-panim – To tell someone the whole truth to their face – להגיד את כל האמת בפנים
Hu amar lecha et ze ba-panim? – He said this to your face? – הוא אמר לך את זה בפנים
Ani lo mesugal lehagid la et ze ba-panim – I can’t say this directly to her face – אני לא מסוגל להגיד לה את זה בפנים
Al ha-panim – Bad – על הפנים
“Wai, marak la-panim” – Wow, the soup is to-die-for – וואי, מרק לפנים
Yesh sham burgerim la-panim – They have amazing burgers there – יש שם בורגרים לפנים
Masbir panim – Welcoming – מסביר פנים
Lehasbir panim – To be nice to someone new – להסביר פנים
“Hasber paneicha la-tayar” – Be welcoming to the tourist – הסבר פניך לתייר
Be-shum panim va-ofen – Absolutely not – בשום פנים ואופן
Leha’amid panim – To pretend – להעמיד פנים
Ha’a’madat panim – Pretending – העמדת פנים
Pnei mal’ach – Angel face – פני מלאך
Playlist and Clips:
Yehuda Poliker – Panim el mul Panim (lyrics)
Ha-maspera & Vadim Mechona – Panim yafot
Arik Sinai – Derech Ha-kurkar (lyrics)
Yehudit Ravitz – Pnei Malach (lyrics)
Streetwise Hebrew Facebook page
Tue, 08 Aug 2023 - 11min - 515 - #398 Who’s Putting the Kids to Sleep?
The Hebrew word להשכיב means, to put something or someone in a horizontal position. Read that sentence again and you’ll understand why this episode is not suitable for children.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Lehashkiv – To put to rest, to put someone to bed – להשכיב
“Kama kesef hishkavta al ze” – How much money did you spend on this – כמה כסף השכבת על זה
“Eich ani matslicha lehashkiv et ha-ktanim kshe-yesh gdolim ba-bayit?” – How am I able to put the little ones to bed when I have older kids at home? – איך אני מצליחה להשכיב את הקטנים כשיש גדולים בבית
Lehashkiv et ha-yeladim lishon – Put the children to sleep – להשכיב אותם לישון
Lehashkiv tinok al ha-beten – Lay a baby down on its stomach – להשכיב תינוק על הבטן
“Hishkavt oti be-eser” – You tucked me in at 10 pm – השכבת אותי בעשר
Kmo eize tinok – Like a baby – כמו איזה תינוק
Tashkiv oti lishon – Put me to sleep – תשכיב אותי לישון
Tashkiv oti, tashkivi oti, tashkivu oti – Tuck me in (imperative) – תשכיב אותי, תשכיבי אותי, תשכיבו אותי
Lehashkiv et ha-moshav ha-achori – Fold the back seat down – להשכיב את המושב האחורי
“Mi ose hashkavot ha-yom?” – Who is doing the bedtime ritual with the kids? – מי עושה השכבות היום
Hashkava – Putting to sleep – השכבה
“Shirim margi’im le-hashkava” – Relaxing songs for bedtime – שירים מרגיעים להשכבה
“Yesh li hashkavat yeladim me-ha-gehenom” – “Tonight I’ve got to deal with a bedtime ritual from hell” – יש לי השכבת ילדים מהגהינום
Ashkava – Requiem – אשכבה
“Kama bachurut hishkavta ad ha-yom?” – “How many ladies did you get to bed until now? – כמה בחורות השכבת עד היום
“hishkavta oto ba-sof?” – Did you ultimately do him? – השכבת אותו בסוף
Nu, ve-shachavtem ba-sof? – Did you end up having sex in the end? – נו, ושכבתם בסוף
Lehashkiv et ha-moshav ba-matos – To lay your seat down flat (into a bed-like position) – להשכיב את המושב במטוס
Hu hishkiv et ha-yariv shelo al ha-ritspa – He pinned his opponent to the floor – הוא השכיב את היריב שלו על הרצפה
Lehashkiv ofanoa – To tilt the motorcycle – להשכיב אופנוע
“Hu hishkiv otanu mi-ts’chok” – He made us laugh so hard, we were rolling on the floor – הוא השכיב אותנו מצחוק
“Hishkavti alpiya ba-atar shel bituach leumi”. – I put a thousand shekel on the social security website – השכבתי אלפייה באתר של ביטוח לאומי
Playlist and Clips:
Eich lehashkiv tinok al ha-beten
Aviv Geffen – Hishkavta Oti Be-eser (lyrics)
Alma Zohar & Gili Yalo – Tiftah (lyrics)
Mei Finegold – Rega Ba-yam (lyrics)
Streetwise Hebrew Facebook page
Tue, 04 Jul 2023 - 10min - 513 - #397 Only the Finest Goods
The Hebrew word סחורה means merchandise. When sellers in the fruit and vegetable markets shout סחורה אלף-אלף, what are they saying? And how do we say drug trafficking and drug dealers in the language of the Bible?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Socher – Trader, merchant, dealer – סוחר
Socher rahitim – Furniture merchant – סוחר רהיטים
Diamond dealer – Socher yahalomim – סוחר יהלומים
Socher cocaine gadol – A big cocaine dealer – סוחר קוקאין גדול
Socher samim, socharei samim (pl.) – Drug dealers – סוחר סמים, סוחרי סמים
Sachar – Commerce, trade – סחר
Sachar be-samim – Drug trafficking – סחר בסמים
Hu sachar – He traded – הוא סחר
Sachar hogen – Fair trade – סחר הוגן
Kashrut musarit – Moral kashrut – כשרות מוסרית
Sachar chuts – Foreign trade – סחר חוץ
Mischar – Trade – מסחר
Ha-sachar/Ha-mischar ben ha-medinot – The trade between the countries – הסחר/המסחר בין המדינות
The trading day – Yom ha-mischar – יום המסחר
Ha-mischar ba-bursa be-NY nisgar be-aliyot she’arim – Trading on the New York Stock Exchange closed with positive gains – המסחר בבורסה בניו-יורק נסגר בעליות שערים
Mischari – Commercial – מסחרי
Ha-merkaz ha-mischari – The commercial center – המרכז המסחרי
Kanyon – Shopping mall – קניון
Pakach, ani porek s’chora – Dear inspector, I am unloading merchandise – פקח, אני פורק סחורה
“Schora alef alef” – A1 merchandise, great stuff – סחורה אלף-אלף
Hevi/sipek et ha-schora – He delivered the goods – הביא/סיפק את הסחורה
Ha-ona ha-hadasha shel ha-sidra sipka et ha-schora – The new season of this series delivered the goods – העונה החדשה של הסדרה סיפקה את הסחורה
S’chorot – Goods, commodities – סחורות
Ha-dolar nischar etmol… – The dollar was traded yesterday… – הדולר נסחר אתמול
Playlist and Clips:
Drug dealing – Sachar be-samim
Rami Kleinstein – Huts mimech kloom (lyrics)
Assi Cohen & Guri Alfi – Pakach Ani Porek S’chora (lyrics)
Shuk ha-carmel (avira, atmosphere)
Ep. no. 114 about kosher, kashrut
Tue, 20 Jun 2023 - 09min - 512 - #396 Shopping in Hebrew
Where do you go shopping? How do you pay? And what do we say to a friend who just bought something new? Guy explains shopping in Israel.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Kniyot, shopping – Shopping – קניות
Metsiot – Findings, good deals – מציאות
Mutag, mutagim – Brand name product – מותג
Mutag ha-bayit – Home brand – מותג הבית
Logo, logo’im – Logo, logos – לוגו, לוגואים
Mutsar – Product – מוצר
Mischar – commerce, trade – מסחר
Socher – trader – סוחר
Socharim bi-mnayot chul? – Do you trade in foreign stocks? – סוחרים במניות חו”ל
Mediniyoot ha-hachlafa – The exchange policy – מדיניות ההחלפה
Duchan, duchanim /basta, bastot – Stands (in the market) – דוכנים, בסטות
Hanoot, hannoyot – Shop, shops – חנות, חנויות
Reshet hanooyot – Chain – רשת חנויות
Snif – Branch – סניף
Hanoot yad shniya – Second hand shop – חנות יד שנייה
Makolet – Grocery store – מכולת
Pitsutsiya – Corner store – פיצוצייה
Hanooyot nochoot – Convenience stores – חנויות נוחות
Ani ba-super – I am at the supermarket – אני בסופר
Mezuman – Cash – מזומן
Tavei kniya – Gift certificates – תווי קנייה
Kartis moadon – Loyalty card – כרטיס מועדון
Efshar litsbor nekudot – You can accumulate points – אפשר לצבור נקודות
Playlist and Clips:
Matti Caspi – Shirim Be-mitz Agvaniyot (lyrics)
Golshei Ha-emek – Duda li-kniyot (lyrics)
Tue, 13 Jun 2023 - 11min - 511 - #395 My Calendars Won’t Synchronize!
The Hebrew word for calendar is יומן. Our calendars used to be made of paper and hung up on the wall. But today, most of us have gone digital. That means all our events have to be synchronized across our many devices. So what does היומן לא מסונכרן mean?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Lua’ch shana – Calendar – לוח שנה
Yoman – Calendar – יומן
Lu’ach ha-shana ha-ivri (ha-lu’ach ha-ivri) – The Jewish calendar – לוח השנה העברי, הלוח העברי
Yomana shel Anna Frank – Anne Frank’s Diary – יומנה של אנה פרנק
Yoman ishi – Personal diary – יומן אישי
Yoman Google – Google calendar – יומן גוגל
Tistakel/tistakel/tistaklu ba-yoman – Check out the calendar – תסתכל/תסתכלי/תסתכלו ביומן
Samti ba-yoman – I put it in the calendar – שמתי ביומן
Sagarti lanu pgisha – I scheduled a meeting for us – סגרתי לנו פגישה
Tistakel ba-yoman ba-telefon – Check out the calendar on the phone – תסתכל ביומן בטלפון
Ha-yoman lo mesunchran – The calendar is not synchronized – היומן לא מסונכרן
Synchronize – Root ס.נ.כ.ר.נ
Lesanchren et ha-yoman – To synchronize the calendar – לסנכרן את היומן
Sinchroon – Synchronizing – סנכרון
Ha-yoman lo mesunchran – The calendar is not synchronized – היומן לא מסונכרן
Ha-yoman lo mistanchren li – My calendar is not getting synchronized for me – היומן לא מסתנכרן לי
Zimoon – Invitation – זימון
Ani eshlach lecha zimoon – I’ll send you an invite – אני אשלח לך זימון
Shlach/shlechi/shlechu li zimoon – Send me an invite – שלח/שלחי/שלחו לי זימון
Ani sholech lach zimoon im kol ha-pratim – I am sending you an invitation with all the details – אני שולח לך זימון עם כל הפרטים
Looz (lu’ach zmanim) – Schedule – לוח זמנים, לו”ז
Ha-looz shel ha-kenes – The schedule of the conference – הלו”ז של הכנס
Ha-looz shel ha-yom ha-rishon ba-universita – The schedule of the first day at university – הלו”ז של היום הראשון באוניברסיטה
Yomani ha-yakar – Dear diary – יומני היקר
Yomanai – Police duty officer – יומנאי
Yoman mivtsa’im – Operations log – יומן מבצעים
Playlist and Clips:
Yad Va-shem – Yomana shel Anne Frank
Rico X DJ Blackout – Luz Mugzam (lyrics)
Ep. 93 about leta’em pgisha, to coordinate a meeting
Ep. 105 I about pagash-nifgash
Ep. 142 I about WhatsApp Hebrew
Ep. 245 about coupons & cupcakes in Hebrew
Ep. 286 about hamburgers & configuration in Hebrew
Tue, 06 Jun 2023 - 09min - 509 - #394 I Haven’t Seen You in Ages!
What should we say in Hebrew when we see someone we haven’t seen for a very long time? How about someone who just got back from an extended stay abroad?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Baruch shuvcha – Welcome back (m.) – ָברוך שובך
Baruch shuvech – Welcome back (f.) – ברוך שובךְ
Baruch shuvcha, chaver – Welcome back, my friend – ברוך שובך, חבר
“Shalom rav shuvech tsipora nechmedet” – Welcome back, cute bird – שלום רב שובך ציפורה נחמדת
Baruch ha-shav, brucha ha-shava, bruchim ha-shavim, bruchot ha-shavot – Welcome back – ברוך השב, ברוכה השבה, ברוכים השבים, ברוכות השבות
Baruch ha-ba, brucha ha-ba’ah, bruchim ha-ba’im, bruchot ha-ba’ot – Welcome – ברוך הבא, ברוכה הבאה, ברוכים הבאים, ברוכות הבאות
Idan – Era – עידן
Lo ra’iti otcha/otach idan ve-idanim – I haven’t seen you in ages – לא ראיתי אותך עידן ועידנים
Lo nifgashnu idan ve-idanim – I haven’t seen you in ages – לא נפגשנו עידן ועידנים
Yovel – Jubilee – יובל
Yovlot! – It’s been ages – יובלות
Ma ze, efo at? Ma ze, efo ata? – God, where have you been? – מה זה, איפה את? איפה אתה
Le’an ne’elamta, lo ro’im otcha/otach – Where did you disappear, we don’t see you anymore – לאן נעלמת, לא רואים אותך
Male zman! – It’s been ages! – מלא זמן
Ma ze, male/hamon zman! – OMG it’s been ages – מה זה, מלא/המון זמן
Shanim! – It’s been years! – שנים
“Hhayavim kafe” – We’ve gotta catch up over coffee sometime – חייבים קפה
“Dai, nachon, hayavim” – Totally, we must – די, נכון, חייבים
Playlist and Clips:
David Broza – Shir Ahava Bedu’i (lyrics)
Nechama Hendel – El Ha-tsipor (lyrics)
Ha-dag Nachash – El Ha-tsipor (lyrics)
Ep. 344 about ne’elam, disappear
Hayim Nahman Bialik (Wikipedia)
Tue, 23 May 2023 - 07min - 506 - #393 Aim High
To aim, to tune, to intend, to really mean something. The Hebrew equivalent of these verbs all come from the root כ.ו.נ, a root which has many interesting uses in our spoken language.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Mi mechaven et ha-tnu’ah – Who is directing the traffic – מי מכוון את התנועה
Lechaven ekdah le-ever mishehu – To aim a gun at someone – לכוון אקדח לעבר מישהו
Az ani akhaven le-shmone kazé – I’ll aim to get there at eightish – אז אני אכוון לשמונה כזה
Eich Lechaven gitara – How to tune a guitar – איך לכוון גיטרה
Lama ata mekhaven namuch? – Why are you aiming low? – למה אתה מכוון נמוך
Oh wow, hem mekhavnim gavoha – They are aiming high – הם מכוונים גבוה
Mekhuvan – Tuned, deliberate, aimed – מכוון
Tslil mechuvan – “Tuned tone” – צליל מכוון
Psanter lo mechuvan – An out of tune piano – פסנתר לא מכוון
Ekdach mekhuvan le’ever mishehu – Pistol aimed at someone – אקדח מכוון לעבר מישהו
“Atem yod’im le-mi ze haya mechuvan” – You know who it was aimed at – אתם יודעים למי זה היה מכוון
Mekhuvan matara – Goal-oriented – מכוון מטרה
Bi-mechuvan, be-ofen mechuvan – Deliberately – במכוון, באופן מכוון
“Kshe-at omeret lo lema at mitkavenet?” – What do you mean when you say ‘no’? – כשאת אומרת לא למה את מתכוונת
Lo hevanti, le-ma ata mitkaven, le-ma at mitkavenet? – Wait, what do you mean? – לא הבנתי, למה אתה מתכוון, למה את מתכוונת
Hitkavanti kshe-amarti – I really meant what I said – התכוונתי כשאמרתי
Slicha, lo hitkavanti – Sorry, I didn’t mean it – סליחה, לא התכוונתי
Bli kavana, lo be-khavana – Unintentionally – בלי כוונה, לא בכוונה
Slicha, bli kavana amarti etmol mashehu she-lo hayiti tsarich lehagid – Sorry, yesterday, without really meaning it, I said something I shouldn’t have said. – סליחה, בלי כוונה אמרתי אתמול משהו שלא הייתי צריך להגיד
Ze lo haya be-khavana – I didn’t mean it – זה לא היה בכוונה
“Ha-kol be-kavanot tovot” – Everything is done with good intentions – הכל בכוונת טובות
Yesh lo kavanot tovot/raot – He’s got good/bad intentions – יש לו כוונות טובות/רעות
Aval ha-kavanot shelo tovot – But his intentions are good – אבל הכוונות שלו טובות
Hayta lo kavana tova – His intention was good – הייתה לו כוונה טובה
Ata roe’eh she-ze lo be-khavana – You can see it’s not intentional – אתה רואה שזה לא בכוונה
Kavenet telescopit – Telescopic sight (of a gun) – כוונת טלסקופית
“Se’u einayim be-tikva, lo derekh kavanot” – Raise your eyes in hope, not through the sight of a gun – שאו עיניים בתקווה, לא דרך כוונות
Playlist and Clips:
Shotei Ha-nevu’ah – Yediah (lyrics)
Yitshak Klepter – Tslil Mechuvan (lyrics)
Ha-tarnegolim – Kshe’at Omeret Lo (lyrics)
Jonathan Mergui & Marina Maximilian Blumin – Sagol Bahir (lyrics)
Yirmi Kaplan – Kavanot Tovot (lyrics)
Lahakat Ha-nachal – Shir La-shalom (lyrics)
Ep. no. 45 about non-committal Hebrew
Ep. no. 109 about ‘I don’t know’
The promised podcast about Shir La-shalom
Tue, 02 May 2023 - 12min - 505 - #392 Which Direction Is the Wind Blowing?
The word כיוון means direction but it’s got many different uses in day-to-day Hebrew. In this episode, Guy talks about wind direction, career trajectory, prayer orientation and so much more.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Kivoon – Direction, bearing, orientation – כיוון
“Kol kivoon she-bo halachnu” – Every direction in which we went – כל כיוון שבו הלכנו
Kivoon ba-kariera – Career trajectory – כיוון בקריירה
Kivoon ha-ktiva be-ivrit hu mi-yamin li-smol – The direction of writing in Hebrew is from right to left – כיוון הכתיבה בעברית הוא מימין לשמאל
Kivoon ha-ruach – The wind direction – כיוון הרוח
Kartis be-kivoon echad – One way ticket – כרטיס בכיוון אחד
Ma ha-kivoon ha-klali? – What’s the general direction? – מה הכיוון הכללי
Kivoon ha-tfila? – The direction of prayer – כיוון התפילה
Achi, yesh’cha kivoon? – Dude, do you know where to get weed? – אחי, יש’ך כיוון
Dofek hiuchim le-khol hakivoonim – He is spreading smiles all over the place – דופק חיוכים לכל הכיוונים
Yore/yora le-khol ha-kivoonim – Shooting in all directions – יורה לכל הכיוונים
Ata mamash lo ba-kivoon – You’re way off track – אתה ממש לא בכיוון הנכון
Ata ba-kivoon ha-nachon – You’re in the right direction – אתה בכיוון הנכון
Kivoonei avir – Air exposures – כיווני אוויר
Kama/Eize kivuney avir yesh? – How’s the air flow? – כמה כיווני אוויר יש
Doo kivooni – Two-way – דו כיווני
Kivoonei hakira – New leads – כיווני חקירה
Playlist and Clips:
Rockfour – Kol Kivoon (lyrics)
Sarit Hadad – Hikiti Lo (lyrics)
Arik Einstein – Yoshev Al Ha-gader (lyrics)
Tue, 18 Apr 2023 - 09min - 504 - #391 Hide and Go Seek
What do we say to someone really tall who is sitting in front of us in the movie theater? And how do spies communicate with each other? Guy explains the Hebrew root ח.ב.א
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Machbo’im – Hide and seek – מחבואים
Mesachkim be-machbo’im – We’re playing hide and seek – משחקים במחבואים
Machbo – Hideout, hiding place – מחבוא
Mistor – Hiding place – מסתור
Lehachbi – To hide – להחביא
Lehastir – To hide – להסתיר
“Tipim eich lehachbi mamtakim me-aba gargeran” – Tips on how to hide candy from a gourmand father – טיפים איך להחביא ממתקים מאבא גרגרן
Lehachbi dvarim mi-mishehu – To hide things from someone – להחביא דברים ממישהו
“Hu mastir sham mashehu elef achuz” – He’s hiding something in there, one thousand percent – הוא מסתיר שם משהו אלף אחוז
Hu mastir sod – He’s hiding a secret – הוא מסתיר סוד
Hu machbi et ha-kesefe mi-tachat la-mizran – He’s hiding the money under the mattress – הוא מחביא את הכסף מתחת למזרן
Lehachbi et ha-kesef mi-ganavim – To hide the money from thieves – להחביא את הכסף מגנבים
Lehastir et ha-emet me-ima – To hide the truth from mom – להסתיר את האמת מאמא
Slicha, ata mastir li, at mastira li – Excuse me, you’re blocking the view – סליחה, אתה מסתיר לי, את מסתירה לי
Hastarat aron hashmal – Concealing of the electricity panel – הסתרת ארון חשמל
Hastarat mispar telefon – Concealing your telephone number when calling someone – הסתרת מספר טלפון
Hastarat bechi be-rega – How to conceal that you’ve been crying – הסתרת בכי ברגע
Seter – Hideaway, secret hiding place – סתר
Haazanot seter – Wiretaps, secret recordings – האזנות סתר
Sfat starim, safa sodit – Secret language – שפת סתרים, שפה סודית
Ba-seter – Secretly, clandestinely – בסתר
Hem nifgeshu ba-seter – They met secretly – הם נפגשו בסתר
Matan ba-seter – Anonymous giving – מתן בסתר
Ha-kesef muchba me-ahorei ha-aron – The money is hidden behind the closet – הכסף מוחבא מאחורי הארון
Playlist and Clips:
Tue, 11 Apr 2023 - 09min - 503 - #390 See You at the Protests
In Hebrew, הפגנה is a demonstration, a protest. Israelis are very diligent protesters and demonstrators. Guy explains how to use the root פגנ to its fullest.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Hafgana - Demonstration, protest - הפגנה
Hafganat neged - A counter demonstration - הפגנת נגד
Hafganat ha-smol - The demonstration of the left - הפגנת השמאל
Hafganat ha-yamin - The demonstration of the right - הפגנת הימין
Hafganat ha-haredim - The ultra orthodox demonstration - הפגנת החרדים
Hafganat ha-druzim - The druze demonstration - הפגנת הדרוזים
Hafganat yots’ei etiopia - The demonstration by Israelis of Ethiopian descent - הפגנת יוצאי אתיופיה
Hafganat ha-million - The 1 million persons demonstration - הפגנת המיליון
Pizur hafganot - Crowd control - פיזור הפגנות
Emtsa’im le-pizur hafganot - Means of crowd control - אמצעים לפיזור הפגנות
Hem mafginim be-tel aviv achshav - They are protesting in Tel Aviv right now - הם מפגינים בתל אביב עכשיו
Ha-mafginim tsoakim sisma’ot - The protesters are shouting slogans - המפגינים צועקים סיסמאות
Mafginim be’ad/neged - Demonstrating for/against - מפגינים בעד/נגד
Hem mafginim neged - They are demonstrating against it - הם מפגינים נגד
Neged ma atem mafginim? - What are you demonstrating against? - נגד מה אתם מפגינים
Neged mi atem mafginim? - Who are you demonstrating against? - נגד מי אתם מפגינים
Neged ma hahafgana? - What is the demonstration against? - נגד מה ההפגנה
Al ma atem mafginim? - What are you demonstrating for/against? - על מה אתם מפגינים
Lehafgin - To demonstrate, to protest - להפגין
Latset lehafgin - To go out and demonstrate - לצאת להפגין
Ts’oo lehafgin - Go out and demonstrate - צאו להפגין
Lechu lehafgin - Go and demonstrate - לכו להפגין
Bo’u lehafgin - Come to demonstrate - בואו להפגין
Hafganat koach - Show of force - הפגנת כוח
Lehafgin nochechut - To make an appearance, to be counted - להפגין נוכחות
Hafganati - Demonstrative - הפגנתי
Be-ofen mufgan - Actively involved - באופן מופגן
Playlist and Clips:
Kan Hadashot – Mafginim – Demonstrators
Tue, 04 Apr 2023 - 06min - 501 - #389 Dear Inspector
This episode is about the Hebrew root פקח. We call parking enforcement officers פקחי חניה. What might you say to one in order not to get a parking ticket? And what does this root have to do with kosher certificates?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Pikuach – Supervision, regulation – פיקוח
Be-fikuach/be-pikuach – Under supervision – בפיקוח
Gaz beiti – Domestic gas – גז ביתי
“Batuach kshe-ze be-fikuach” – It’s safe when it’s under supervision – בטוח כשזה בפיקוח
Be-fikuach ha-oom – Under supervision of the UN – בפיקוח האו”ם
Ha-mehir be-fikuach – The price is regulated, under government supervision – המחיר בפיקוח
Mutsarim be-fikuach – Products under supervision – מוצרים בפיקוח
Befikuach ha-rabanoot X – Under the supervision of the rabbinate of X – בפיקוח הרבנות
“Mis’ada zo nimtset tahat pikuhenu ve-hashgachatenu” – This restaurant is under our supervision – מסעדה זו נמצאת תחת פיקוחנו והשגחתנו
Piku’ach nefesh – See link below
Lefakeach al mashehu – To supervise something – לפקח על משהו
Mefakeach – Supervisor, inspector – מפקח
“Yom be-hayav shel mefakeach bniya” – A day in the life of a construction supervisor – יום בחייו של מפקח בנייה
Mefakeach – Supervisor, inspector – מפקח
Pakach/pakachit hanaya – Parking inspector – פקח/פקחית חניה
“Pakach, ani porek schora” – Dear inspector, I am unloading merchandise – פקח, אני פורק סחורה
Pakachei hanaya – Parking inspectors – פקחי חניה
Pakach, pakachit, pakachim, pakachiyot – Inspector/s – פקחים
“Lo roshmim et hayeladim le-maon lo mefukach” – We don’t register the kids to an unsupervised daycare – לא רושמים את הילדים למעון לא מפוקח
Ha-ganim mefukachim – The daycare centers are supervised – הגנים מפוקחים
Ha-mutsarim ha-mefukachim – The supervised products – המוצרים המפוקחים
Pakachti et einai – I opened my eyes – פקחתי את עיניי
Lifkoach einaim – To open the eyes – לפקוח עיניים
La’atsom einayim – To close the eyes – לעצום עיניים
Einai pkuchot – My eyes are open – עיניי פקוחות
Pike’ach, pik’chit – Sharp, bright person – פיקח
Playlist and Clips:
Assi Cohen & Guri Alfi – Pakach Ani Porek S’chora (lyrics)
Lo roshmim et ha-yeladim le-maon lo mefukach
Ruhama Raz – Ha-har ha-yarok (lyrics)
Arik Einstein – Yeladim shel Ha-hayim (lyrics)
Shiri Maimon – Ha-har ha-yarok tamid (lyrics)
Ep. no. 114 about kosher and kasher
Tue, 21 Mar 2023 - 12min - 500 - #388 Danger Zone
There are so many סכנות, dangers, in everyday life. How do we say, “it’s not worth the risk,” in Hebrew? And what does the Japanese word for fish have anything to do with taking risks?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Sakana la-demokratya – Danger to democracy – סכנה לדמוקרטיה
Sakanat hitchashmelut – Danger of electrocution – סכנת התחשמלות
Ha-demokratya be-sakana – Democracy is at risk – הדמוקרטיה בסכנה
“Mevad’im she-ein ba sakana le-yeladim” – Making sure there’s no danger for children – מוודאים שאין בה סכנה לילדים
Sakanot ba-reshet – Dangers online – סכנות ברשת
Sakanot ha-ishun – The dangers of smoking – סכנות העישון
Sakanot ba-reshatot ha-hevratiyot – Dangers in the social networks – סכנות ברשתות החברתיות
Sakanot ha-ofanayim ha-hashmaliyim – The dangers of riding an electric bicycle – סכנות האופניים החשמליים
“Hu yetse mi-klal sakana” – He’ll be out of danger – הוא ייצא מכלל סכנה
“Hi tetse mi-klal sakana” – She’ll be out of danger – היא תצא מכלל סכנה
Mesukan, mesukenet – Dangerous – מסוכן, מסוכנת
“Yitachen she-at nimtset be-maarechet yechasim alima u-mesukenet”. – You might be in a dangerous and violent relationship – ייתכן שאת נמצאת במערכת יחסים אלימה ומסוכנת
‘Ze mesukan le-yeladim’ – This is dangerous for children – זה מסוכן לילדים
Ne’arim u-ne’arot/noar be-sikun – Youth at risk – נערים/נערות/נוער בסיכון
Herayon be-sikun gavoha – High risk pregnancy – הריון בסיכון גבוה
Hashka’ah be-sikun namuch – Low risk investment – השקעה בסיכון נמוך
Ramat sikun nemucha/gvoha – Low/high level risk – רמת סיכון נמוכה/גבוהה
Nihul sikunim – Risk management – ניהול סיכונים
Lakachat sikun or lakachat et ha-sikun – To take the risk – לקחת סיכון, לקחת את הסיכון
Ani ekach ta’sikun – I am going to take the risk – אני אקח ת’סיכון
Lama lakachat sikunim meyutarim? – Why take unnecessary risks? – למה לקחת סיכונים מיותרים
Lama lesaken et ha-hayhim? – Why put life at risk? – למה לסכן את החיים
Lama lehistaken? – Why risk oneself? – למה להסתכן
Lama lesaken et ha-hayim shelcha? – Why risk your life? – למה לסכן את החיים שלך
Lo hayiti mistakenet – I wouldn’t risk it – לא הייתי מסתכנת
Lama lecha lehistaken? – Why risk it? – למה לך להסתכן
Lo kedai lach/lecha lehistaken – You shouldn’t risk it – לא כדאי לך להסתכן
Ata stam mistaken – You’re taking a risk for no good reason – אתה סתם מסתכן
Playlist and Clips:
Mevad’im she-ein sakana le-yeladim
Arik Einstein – Yad Achat Osa et Ze (lyrics)
David Broza – Stav Mesukan (lyrics)
How do you say ‘fish’ in Japanese?
The Promised Podcast (TLV1): “A Conflict That Contains Lifetimes of Conflicts”
Tue, 14 Mar 2023 - 11min - 499 - #387 Have You Been Working Out?
What Hebrew words and phrases do you need to know when looking for a new gym? How do we say fitness trainer, and what time is the best time to go to a gym?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Hadar kosher/Machon kosher – Fitness center, gym – חדר כושר, מכון כושר
Ani holech la-machon – I am going to the gym – אני הולך למכון
Minui (manuy) – Subscription, membership – מנוי, מינוי
Minui “1 plus 1” – 1+1 subscription – מינוי אחד פלוס אחד
Kama ole minui etslechem? – How much is a membership at your gym? – כמה עולה מינוי אצלכם
Minui hadar kosher – Gym membership – מינוי חדר כושר
Minui le-hodesh – A monthly membership – מינוי לחודש
Minui le-shana – A yearly membership – מינוי לשנה
Minui zoogi – A membership for two people – מינוי זוגי, מינוי לזוג
Be-derech klal anachnu holchim la-machon le-imun kosher – Usually we go to the gym for fitness training – בדרך כלל אנחנו הולכים למכון לאימון כושר
Imun – Workout, training – אימון
Kama pe’amim at mit’ament be-shavu’a? – How many times do you exercise a week? – כמה פעמים את מתאמנת בשבוע
Targilim – Exercises – תרגילים
Machol – Dance – מחול
Eize shi’urim yesh? – What classes do you have? – איזה שיעורים יש?
Imun spinning – Spinning class – אימון ספינינג
Imun ko’ach – Strength training – אימון כוח
Imun/shi’ur yoga – Yoga session – אימון/שיעור יוגה
Imunei/shi’urei yoga – Yoga sessions – אימוני/שיעורי יוגה
Rama, ramot – Level, levels – רמה, רמות
Yoga le-matchilim – For beginners – יוגה למתחילים
Yoga le-mitkadmim – For advanced – יוגה למתקדמים
Me’amen/me’amenet ishi/t – Personal trainer – מאמן/מאמנת אישית
Ha-me’amen bone lachem tochnit imunim mesuderet – The trainer prepares a well-planned training program for you – המאמן בונה לכם תוכנית אימונים מסודרת
Madrich kosher, madrichat kosher – Fitness trainer – מדריך/מדריכת כושר
Matai kedai lehagia lehadar hakosher – When is it preferable to go to the gym – מתי כדאי להגיע לחדר הכושר
Ve-lehanot mi-machshirim pnuyim – And enjoy the available equipment – וליהנות ממכשירים פנויים
Playlist and Clips:
Dana International – Love Boy (lyrics)
Ep. no. 319 about cardio and endurance
Ep. no. 321 about lisrof caloryot
Tue, 07 Mar 2023 - 09min - 496 - #386 Exposing the Truth
The Hebrew word לחשוף is commonly used by archaeologists, journalists, dermatologists and… strippers. What does it mean? Guy explains.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Lahsof – To expose – לחשוף
“Anahnu hosfim et ha-or shelanu la-shemesh, bederech klal bimchuvan” – We expose our skin to the sun, usually intentionally – אנחנו חושפים את העור שלנו לשמש, בדרך כלל במכוון
“Gam anashim im gon or kehe yisarfu” – People with dark skin will also burn – גם אנשים עם גון עור כהה יישרפו
“Aval hem tsrichim hasifa yoter memushechet” – But they need a longer exposure – אבל הם צריכים חשיפה יותר ממושכת
“Magia ha-kaits, hem matchilim lahsof et ha-evarim” – Summer comes, they start exposing their body – הם מתחילים לחשוף את האיברים
Lahsof et ha-guf la-shemesh – Expose the body to the sun – לחשוף את הגוף לשמש
Hasifat yeter – Over exposure – חשיפת יתר
Hasifet yeter la-shemesh – Over exposure to the sun – חשיפת יתר לשמש
“Ha-yeladim hasfu kvar hamisha mitkanim” – The kids have already uncovered five facilities – הילדים חשפו כבר חמישה מתקנים
Hasifa – Exclusive story – חשיפה
Hem hasfu she… – They have uncovered that – הם חשפו ש
Hem hosfim et ha-emet – They expose the truth – הם חושפים את האמת
“Im yesh bi de’agah hi hasufa kim’at” – If there’s a worry in me, it’s almost exposed – אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט
Lalechet be-levush hasuf – To walk around with revealing clothes – ללכת בלבוש חשוף
“Hu mamash nechsaf ba-katava” – He really exposed his life in the article – הוא ממש נחשף בכתבה
Ha-yom nechsaf she-… – Today it was revealed that… – היום נחשף ש
“Az lechi la-ipur ve-la-mahsof” – So go back to your make up and cleavage – אז לכי לאיפור ולמחשוף
Mahsof – Cleavage, open neck – מחשוף
Hasfan, hasfanit – Stripper – חשפן, חשפנית
Hasfanut – Striptease – חשפנות
Playlist and Clips:
Anahnu hosfim et ha-or shelanu la-shemesh
Ilanit – Shir shel Yom Hulin (lyrics)
Tue, 14 Feb 2023 - 08min - 495 - #385 You Don’t Want to Mess With Me
There are people you don’t want to mess with, and there are things you shouldn’t do because they’re too much of a hassle. How do you say all this in Hebrew? Well, you’d use the עסק root, of course!
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Laasok be- – To deal with – לעסוק ב
Hu osek be-ze harbe shanim – He’s been dealing with this for many years – הוא עוסק בזה הרבה שנים
Al taasok be-ze achshav – You don’t have to deal with this right now – אל תעסוק בזה עכשיו
Be-ma ata osek / Be-ma at oseket – What do you do for a living? – במה אתה עוסק, במה את עוסקת
Ha-hevra oseket be- – The company is in the field of so and so – החברה עוסקת ב
Osek murshe – Licensed freelancer – עוסק מורשה
Ta’asuka – Employment, occupation – תעסוקה
Lishkat ha-taasuka – Employment bureau – לשכת התעסוקה
Lachtom ba-lishka – To sign at the employment office – לחתום בלשכה
“Nimtsa avoda zmanit, lo retsinit” – We’ll find a temporary, non-serious job – נמצא עבודה זמנית, לא רצינית
“Vegam nahtom ba-lishka” – And at the same time, we’ll sign at the employment office – וגם נחתום בלשכה
Lehaasik – To keep busy, to employ – להעסיק
Ze maasik oto, ze maasik ota – It keeps them occupied – זה מעסיק אותו/אותה
Be’ayot she-ma’asikot otanu – Problems that occupy us – בעיות שמעסיקות אותנו
Ze maasik otcha? – Does it trouble you? – זה מעסיק אותך
Lehaasik mishehu – To employ someone – להעסיק מישהו
Ha’asaka – Employment – העסקה
Ha’asaka ravgonit/meguvenet – Diversity hiring – העסקה רבגונית/מגוונת
Ha’asaka meguvenet shava lachem yoter – Diversity hiring is worth more for your business – העסקה מגוונת שווה לכם יותר
Haasakat mi’ootim – Hiring minorities – העסקת מיעוטים
Lehitasek – To busy oneself, to be involved with – להתעסק
Ani meod ohev lehitasek be-ochel – I love doing food stuff, dealing with food – אני מאוד אוהב להתעסק באוכל
Al titasek iti – Don’t mess with me – אל תתעסק איתי
Lo kedai lecha lehitasek ito – You shouldn’t mess with him – לא כדאי לך להתעסק איתו
Ata mitasek iti? – Are you messing with me? – אתה מתעסק איתי
Be-ze ata mitasek achshav? – This is what worries you right now? – בזה אתה מתעסק עכשיו
Ze ma-ze hit’askoot – It’s such a hassle – זה מה-זה התעסקות
Laasot hazeret ze ma ze hitaskoot – To make horseradish is a real hassle – לעשות חזרת זה מה-זה התעסקות
Ze yachsoch li hitaskoot – It’s going to save me a lot of work – זה יחסוך לי התעסקות
Playlist and Clips:
Monika Sex – Maka Afora (lyrics)
Enzel ve-Luxi podcast for foodies (In Hebrew)
Tue, 07 Feb 2023 - 09min - 494 - #384 The Deal of a Lifetime
In Hebrew עסקים means business. Today, Guy talks about the root עסק and introduces other nouns we should know. Bonus: What do you do when you see an unfamiliar transaction in your credit card statement?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Esek – Business, matter – עסק
Asakim – Business – עסקים
Beit esek – Shop, store – בית עסק
Ze lo ha-esek shelcha – It’s none of your business – זה לא העסק שלך
Ish asakim – Businessman – איש עסקים
Eshet asakim – Businesswoman – אשת עסקים
Iskey mazon – Food business – עסקי מזון
“Ani be-iskei ha-mazon” – I am in the food industry – אני בעסקי המזון
“Ani be-iskei ha-muzika” – I am in the music industry – אני בעסקי המוזיקה
Iskei ha-sha’ashu’im – Show biz – עסקי השעשועים
WhatsApp iski – WhatsApp business account – ווטסאפ עסקי
Yo’ets iski – Business consultant – יועץ עסקי
Pitu’ach iski – Business development – פיתוח עסקי
Mitoog iski – Business branding – מיתוג עסקי
Model iski – Business model – מודל עסקי
Tochnit iskit – Business plan – תוכנית עסקית
Pgisha iskit – Business meeting – פגישה עסקית
Arucha iskit – Value meal, lunch special – ארוחה עסקית
“Yesh lahem iskiyot” – They have specials – יש להם עסקיות
Yesh lachem iskiyot? – Do you have a set menu? – יש לכם עסקיות
Iska – Business transaction, deal – עסקה
Iska mutslahat – Successful deal – עסקה מוצלחת
Iska lo mukeret – Unknown transaction – עסקה לא מוּכרת
Iska shel paam ba-hayim – The deal of a lifetime – עסקה של פעם בחיים
Lisgor iska – To strike a deal – לסגור עסקה
Iskat havila – Package deal – עסקת חבילה
Asinu esek? – So, do we have a deal? – עשינו עסק
Esek mishpachti – Family business – עסק משפחתי
Asakim karagil – Business as usual – עסקים כרגיל
Shivaa yemei askaim – Seven business days – שבעה ימי עסקים
Yom asakim – Business day – יום עסקים
Iskei avir (luftgeschäft, לופטגעשעפט) – “Air business” – עסקי אוויר
Yesh lecha esek iti – You’ve got a business with me – יש לך עסק איתי
Hu yode’a im mi yesh lo esek – He knows with whom he’s got business – הוא יודע עם מי יש לו עסק
Playlist and Clips:
Sarit Hadad – Ba-hom shel Tel Aviv (lyrics)
Ariel Zilber – Ani Shochev Li al Ha-gav (lyrics)
Leily – Shiv’ah yemei asakim (lyrics)
Tue, 31 Jan 2023 - 09min - 492 - #383 Best Served Warm
The Hebrew word להגיש is a verb with several different meanings. Food, university papers and TV shows — these are all things we can להגיש. Guy explains.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Lehapil – To drop – להפיל, נפל
Lehasi’ah – To drive someone somewhere – להסיע, נסע
Lehagish bakasha – To submit a request, an application, or to apply for something – להגיש בקשה
Kupat Holim – A national health insurance company – קופת חולים
Eich lehagish bakasha le-tofesh 17 – How to apply for and receive form number 17 – איך להגיש בקשה לטופס 17
Lehagish tluna ba-mishtara – To file a police report or complaint – להגיש תלונה במשטרה
Ani tsricha lehagish avoda ba-universita mahar – I have a paper due at the university tomorrow – אני צריכה להגיש עבודה באוניברסיטה מחר
Yesh li hagasha machar – I have a deadline for a presentation or project I need to submit tomorrow – יש לי הגשה מחר
Mo’ed hagasha – The submission deadline – מועד הגשה
Efshar lehagish – You can serve it – אפשר להגיש
Lehagish ochel – To serve food – להגיש אוכל
Lehagish cham – Served hot – להגיש חם
“Magishim le-tsad salat ha-kruv u-melafefonim hamutsim” – You serve it alongside coleslaw and pickles -מגישים לצד סלט הכרוב ומלפפונים חמוצים
Hotchim – You cut – חותכים
Metagnim – You fry – מטגנים
Magishim – You serve – מגישים
Ze mugash cham – It’s served hot – זה מוגש חם
Eich ze mugash? – How is it served? – איך זה מוגש
“Anavim adumim yavshilu ad ha-erev ve-yugshu tsonenim la-shulchan” – Red grapes will ripen by evening, and will be served chilled to the table – ענבים אדומים יבשילו עד הערב ויוגשו צוננים לשולחן
Hatsaat hagasha – Serving suggestion – הצעת הגשה
Magash – Tray – מגש
Lehagish tochnit televizya – To present a TV show – להגיש תוכנית טלוויזיה
Magish/magisha – TV host – מגיש/מגישה
Magish/magishat hadashot – News anchor – מגיש/מגישת חדשות
Ha-tochnit mugeshet be-chasut – This show is brought to you by… – התוכנית מוגשת בחסות
Hagasha – Delivery (music/theater) – הגשה
“Ahavti meod et ha-hagasha” – I liked how that was delivered – אהבתי מאוד את ההגשה
Playlist and Clips:
Hummus recipe with Max Malkiel
Ilanit – Ba-shana Ha-ba’ah (lyrics)
Tue, 17 Jan 2023 - 08min - 491 - #382 My Sweetie Pie
In Hebrew, מתוק means sweet or sweetie. You might also hear מתוק used passive-aggressively by a person standing in a Tel Avivi line.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
“Matok, matok hu ta’am ha-hayim” – Sweet, sweet is the taste of life – מתוק, מתוק, הוא טעם החיים
Matok li – It’s too sweet – מתוק לי
Matok/Metuka sheli – My darling – מתוק/מתוקה שלי
Toda matok/metuka sheli! – Thank you sweetie! – תודה, מתוק/מתוקה שלי
Ehhh, metuka sheli, slicha, ani hayiti kodem! – Sorry sweetie pie, I was here first! – מתוקה שלי, סליחה, אני הייתי קודם
Shana tova u-metuka – Have a great year – שנה טובה ומתוקה
“Motek lo lishloach li uga” – Darling, don’t send a cake to me – מותק, לא לשלוח לי עוגה
Motek – Darling – מותק
Halomot metukim – Sweet dreams – חלומות מתוקים
Mayim metukim – Freshwater – מים מתוקים
Mei yam – Sea water – מי ים
Dagei yam – Sea fish – דגי ים
Dagei mayim metukim – Freshwater fish – דגי מים מתוקים
Rotsim lishmo’a al ha-metukim shelanu? – Do you want to hear about our desserts? – רוצים לשמוע על המתוקים שלנו
Lehamtik – To sweeten – להמתיק
Eich at mamtika? Eich ata mamtik? – How do you sweeten (your drink)? – איך אתה ממתיק, איך את ממתיקה
Ani lo shote/shota im sukar – I don’t add sugar – אני לא שותה עם סוכר
Kapit sukar – One teaspoon of sugar – כפית סוכר
Shtayim sukar – Two teaspoons of sugar – שתיים סוכר
Mamtik – Sweetener – ממתיק
Lehamtik et haglula ha-mara – To sweeten a bitter pill – להמתיק את הגלולה המרה
Onsho humtak – His sentence was commuted – עונשו הומתק
Mamtakim – Sweets, candies – ממתקים
Hanut mamtakim – Candy store – חנות ממתקים
Bonboniera – Bonbonnière, candy box – בונבוניירה
Mashka’ot memutakim – Sugary drinks, soft drinks – משקאות ממותקים
Metikoot – Sweetness – מתיקות
Oy metikooooot – How sweet! – אוי מתיקות
Bi-mtikoot – Sweetly – במתיקות
Ledaber be-metek sfatayim – To sweet talk – לדבר במתק שפתיים
Playlist and Clips:
Yigal Bashan & Lahakat Pikud Tsafon – Matok Matok (Lyrics)
Uzi Fuchs – Ein Lach Ma Lid’og (Lyrics)
Meir Ariel – Mayim Metukim (Lyrics)
Mashka’ot memutakim – Sugary drinks
Erik Berman – Ha-metukot Ha-achronot (Lyrics)
Ep. 122 about stuff waiters say in Israel
Episode number 199 about halomot metukim
Tue, 10 Jan 2023 - 10min - 490 - #381 World Cup Hebrew Lingo
You’re home, in front of the TV screen, watching one of the most important football games in the world cup. Suddenly, your team goes on the offensive. This could be the big moment. What Hebrew words and phrases do you shout in order to help bring them to victory?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Yalla – Yalla – יאללה
Nu – Come on – נו
Yeshhhhhhhhh – Yeaaaaaah! – יששששש
Ta’avir ta’kadur – Pass the ball – תעביר ת’כדור
Timsor ta’kadur – Pass the ball – תמסור ת’כדור
Ta’avir kadima – Move the ball forward – תעביר קדימה
Kadima – Go forward – קדימה
Hinne – Here it is – הינה
Yofi! – Great! – יופי
Ten! – Give! – תן
Playlist and Clips:
Shlomi Arbeitman – Pass pass, it’s a come
Elai Botner & Yaldei Ha-huts – Kadima Hal’ah (lyrics)
Matti Caspi – Hinne-Hinne (lyrics)
Tue, 20 Dec 2022 - 08min - 488 - #380 I’m Warning You!
The words להזהיר and אזהרה are used to warn someone of something or someone. We have many Hebrew expressions with אזהרה, warning, including the saying, רְאו הוזהרתם.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Lehazhir – To warn – להזהיר
“Ani mazhira otcha” – I am warning you – אני מזהירה אותך
Lehazahir mishehu mi-mashehu – To warn someone of something – להזהיר מישהו ממשהו
Hizharti ota me-hem – I warned her of them – הזהרתי אותה מהם
Lehazhir mishehu she-ulai ze lo yaavod – To warn someone that it might not work – להזהיר מישהו שאולי זה לא יעבוד
Azhara – Warning – אזהרה
Azhara: alul lehachil egozim – Warning: May contain nuts – אזהרה: עלול להכיל אגוזים
“Ba-hayim ha-amitiym lo tamid nidleket nurat azahara” – In real life you can’t always get a warning light – בחיים האמיתיים לא תמיד נדלקת נורת אזהרה
Ba-oto yesh lanu nurot azhara – In the car we have warning lights – באוטו יש לנו נורות אזהרה
Paamonei azhara – Alarm bells – פעמוני אזהרה
Tamrur azhara – Warning sign – תמרור אזהרה
Yeriyat azahara – Warning shot – יריית אזהרה
Azharat trigger, – Trigger warning – אזהרת טריגר
Azharat masa – Travel advisory – אזהרת מסע
Hu huzhar – He was warned – הוא הוזהר
Re’oo huzhartem – Consider yourselves warned – רְאו הוזהרתם
Re’eh huzharta – See yourself warned (m.) – רְאה הוזהרתָ
Re’i huzhart – See yourself warned (f.) – רְאי הוזהרתְ
Playlist and Clips:
Efraim Shamir – Mazhir Otach (lyrics)
Ehud Banai – Al Tif’had (lyrics)
Tue, 06 Dec 2022 - 07min - 487 - #379 Be Careful!
How would you warn a friend who is about to be hit by an electric bike speeding on the sidewalk? We would shout, !זהירות The Hebrew word זהירות is an important word to know.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Zehirut – Caution, care, watch out – זהירות
“Adoni, hizaher, al tiga ba-iris” – Be careful, Sir, don’t touch the iris – אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס
Tizaher! – Careful – תיזהר
Tizaher/tizahari/tizaharu sham – Be careful there – תיזהר/תיזהרי/תיזהרו שם
Tizaher mimena – Be cautious of her – תיזהר ממנה
Lehizaher mi-mishehu – To be cautious of someone – להיזהר ממישהו
Tizaher me-emailim ka’ele – Be careful of these kinds of emails – תיזהר מאימיילים כאלה
Tizaher me-hodaot ka’ele – Be careful of text messages like these – תיזהר מהודעות כאלה
Tizaher im ha-kosot – Be careful with the cups – תיזהר עם הכוסות
Zehirut im ha-kosot – Be careful with the cups – זהירות עם הכוסות
“Rak eh, zehirut im ha-kosot” – Just be careful with the cups – רק אה, זהירות עם הכוסות
Zahir – Cautious – זהיר
Nahag zahir – Careful driver – נהג זהיר
Zehirut ba-drachim – “Caution on the road” – זהירות בדרכים
Playlist and Clips:
Jane Bordeau & Aya Zehavi Feiglin – Vals le-haganat ha-tsome’ach (lyrics)
Subliminal & Lior Farhi (lyrics)
Alona Daniel – Tizaher Mi-nesichot (lyrics)
Tue, 29 Nov 2022 - 07min - 485 - #378 Show Me the Money
How could it be that we still didn’t dedicate an entire episode to the Hebrew word כסף, money? Let’s correct that wrong. Guy explains the slangy term for someone who is “loaded” with cash, and will also teach a special ‘blessing’ directed towards someone who stole from us.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Kesef – Money – כסף
Haavarat ksafim – Money transfer – העברת כספים
Lehaavir kesef – To transfer money – להעביר כסף
Laasot kesef – To make money – לעשות כסף
Hu ose kesef mi-ze? – Does he make money from it? – הוא עושה מזה כסף
Walla, efshar laasot mi-ze kesef? – Really, you make money from it? – וואלה, אפשר לעשות מזה כסף
Tachun (be-kesef) – Loaded – טחון בכסף
Lachsoch kesef – To save money – לחסוך כסף
Lekabel kesef mi-mishehu – To receive money from someone – לקבל כסף ממישהו
“tekablu kesef mi-makor bilti yadu’a” – You’ll receive money from an unknown source – תקבלו כסף ממקור בלתי ידוע
Lehachlif kesef – To change money – להחליף כסף
Lihyot hayav le-mishehu kesef – To owe money to someone – להיות חייב למישהו כסף
Kama (kesef) ani hayav lecha? – How much do I owe you? – כמה (כסף) אני חייב לך
“Et Hakesef!” – Show me the money! – את הכסף
Samankal ksafim – CFO – סמנכ”ל כספים
Kaspi – Financial – כספי
Hechzer kaspi – Refund – החזר כספי
Zikuy – Credit – זיכוי
Be’aya kaspit – Financial problem – בעיה כספית
Kaspit, ha-kol beseder – Financially, everything is fine – כספית, הכל בסדר
Kesef kal – Easy money – כסף קל
Kesef – Silver – כסף
Medalyat kesef – Silver medal – מדליית כסף
She-yihye lo (kesef) le-trufot – May he use the money for medication – שיהיה לו (כסף) לתרופות
Playlist and Clips:
Rami Fortis – Ein Kesher (lyrics)
Micha Shitrit – Et Ha-kesef (lyrics)
Matti Caspi – Be-leilot Ha-kayits Ha-chamim (lyrics)
Episode no. 113 about kesef le-trufot
Episode no. 265 about lehachlif kesef
Ep. no. 321 about lisrof kesef
Ep. no 334 about haavarat ksafim
Tue, 15 Nov 2022 - 10min - 484 - #377 Banking in Hebrew
Using banking apps in a foreign language is not the easiest thing. Guy is here to help.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Aplikatsyat tashlumim – Payment application – אפליקציית תשלומים
Lo naim ledaber al kesef? – Does it feel awkward to talk about money? – לא נעים לדבר על כסף
Heshbon over va-shav – Current account – חשבון עובר ושב
Kartisei Ashrai – Credit cards – כרטיסי אשראי
Matbe’a zar – Foreign Currency – מטבע זר
Anachnu mitchayvim le-maane mi-bankai ba-aplikatsya be-toch sha’ah gag – We commit to a personal response from a banker via the app within one hour max – אנחנו מתחייבים למענה מבנקאי באפליקציה בתוך שעה גג
Sha’ah gag – One hour tops – שעה גג
Shem mishtamesh – Username – שם משתמש
Kod mishtamesh – User code – קוד משתמש
Sisma – Password – סיסמה
Shachachti sisma – I forgot my password – שכחתי סיסמה
Shichzur sisma – Reset password – שחזור סיסמה
Meida – Information – מידע
Meida ishi – Personal info – מידע אישי
Pe’ula – Action, operation – פעולה
Amlat pe’ula – Operation commission – עמלת פעולה
Lehitmake’ach – To bargain – להתמקח
Playlist and Clips:
Ep. No. 152 about na’im and lo na’im
Ep. No. 262 about revach, profit
Ep. No. 334 about lehaavir kesef, transfer money
Ep. No. 348 about ishur, confirmation
Tue, 08 Nov 2022 - 08min - 483 - #376 Talk to Me at 7 A.M.
A Listener from Kansas City asked whether we use AM/PM in Hebrew. Here is the answer.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
4 pm = 16:00
6 pm = 18:00
8 pm = 20:00
Nifgashim be-shesh? – Are we meeting at six? – נפגשים בשש
נפגשים ב6
נפגשים ב-6
נפגשים ב-18:00
Sheva ba-boker – 7 am – שבע בבוקר
Az amarnu be-arba, ken? – So we said at four, right? – אז אמרנו בארבע, כן
Tsohorayim – The hot hours of the day – צוהריים
Daber iti ba-tsohorayim – Talk to me at the early afternoon – דבר איתי בצוהריים
Ahar ha-tsohorayim – Late afternoon – אחר הצוהריים, אחה”צ
Ani er me-arba ba-boker, benadam – I’ve been up since 4am – אני ער מארבע בבוקר, בנאדם
Playlist and Clips:
Nunu – Living the Dream (Lyrics)
Episode 12 about tsohorayim
Episode no. 84 about zman
Episode no. 142 about Whatsapp Hebrew
Episode no. 138 about shalosh, three.
Episode no. 179 about arba, four.
Episode no. 225 about hamesh and hamsa.
Episode no. 267 about shesh, six.
Episode no. 130 about sheva, seven.
Episode no. 100 about me’a, hundred.
Tue, 01 Nov 2022 - 05min - 481 - #375 Oops, I Got It Wrong
How do we say, “Oops, I’m sorry, I must have dialed the wrong number,” in Hebrew? Guy continues to explain the root ב.ל.ב.ל, this time in binyan pu’al and hitpael.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Ani mevulbal – I am confused – אני מבולבל
Eize mevulbali/tooshtoosh ata – You got a bit confused, sweetie pie – איזה מבולבלי/טושטוש אתה
Mevulbalim? – Are you all confused? – מבולבלים?
Hitbalbel – He got confused, he got mixed up – התבלבל
Hannah’le hitbalbela – Hanna’le got mixed up – חנה’לה התבלבלה
Oops, hitbalbalti ba-mispar – Oops, I got the number wrong – אופס, התבלבלתי במספר
“Oy slicha, hitbalbalti ba-mispar, sori” – Oh, sorry, I dialed the wrong number – אוי סליחה, התבלבלתי במספר, סורי
Lehitbalbel ba-shem – To get the name wrong – להתבלבל בשם
Lehitbalbel ba-yom – To get the day wrong – להתבלבל ביום
‘Ata mitbalbel’ – You’re getting it wrong – אתה מתבלבל
Ata ose et ha-sgira hayom, nachon? – You’re supposed to close tonight, right? – אתה עושה את הסגירה היום, נכון
Ata mitbalbel, ata tsarich laasot et hasgira – You’re getting it wrong, you’re the one who is supposed to do the closing – אתה מתבלבל, אתה צריך לעשות את הסגירה
“Aval mami, kashe li lirot otcha kacha velo lechabek” – But darling, it’s hard for me to see you like this and not hug you – אבל ממי, קשה לי לראות אותך ככה ולא לחבק
Hitbalbalta – al mi ata tso’ek – You got it wrong, who are you shouting at? – התבלבלת, על מי אתה צועק
Playlist and Clips:
Rami Danoch & Tslilei Ha-ood – Hannah’le Hitbalbela (Lyrics)
Daklon & Haim Moshe – Hannah’le Hitbalbela (Lyrics)
Gilad Segev & Matbooha Project – Hannah’le Hitbalbela (Lyrics)
Ep. 329 in English and in Hebrew
Tue, 18 Oct 2022 - 08min - 480 - #374 Don’t Confuse Me
How do you say confusion, a bother, a mess in Hebrew? And what does it mean when we say, להיות בבלבלה?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions:Bilbul – Confusion – בלבול
Haya bilbul – There was a mixup – היה בלבול
Bilbul moach – A bother, a nuisance – בלבול מוח
Bilbul moach echad gadol – One helluva mambo jumbo – בלבול מוח אחד גדול
Levalbel – To confuse – לבלבל
Balbeli Oto – Confuse him! – בלבלי אותו
Al Tevalbel Li Yoter Et Ha-mo’ach – Stop annoying and nagging me – אל תבלבל לי יותר את המוח
Al tevalbel et ha-moach – Stop with this nonsense, this is ridiculous – אל תבלבל את המוח
Al tevalbel et ha-mo’ach →> Al’tbalbel-ta’mo-ach – אל תבלבל ת’מוח
Al tevalbeli et hamoach →> Al’tbalbeli-ta’mo-ach – אל תבלבלי ת’מוח
Tagid lo she-lo yebalbel ta-mo’ach – Tell him to cut it out – תגיד לו שלא יבלבל ת’מוח
She-lo yevalbelu otcha – Don’t let them pull one over you – שלא יבלבלו אותך
Rega, al tevalbel oti (Al t’balbel oti) – Wait, don’t confuse me – רגע, אל תבלבל אותי
Ze ma-ze mevalbel – It’s so confusing – זה מה-זה מבלבל
Balbala (Ar.) – Confusion – בלבלה
Lihyot be-balbala – To be in disarray – להיות בבלבלה
Hu be-balbalot – He’s in a state of confusion, he’s out – הוא בבלבלות
“Halo achi, ata be-balbalot retsiniyot” – Dude, you’re disoriented, you didn’t understand the issue here – הלו אחי, אתה בבלבלות רציניות
Ani kuli be-balbalot – I am really confused here – אני כולי בבלבלות
Atem be-balbalot im atem hoshvim kacha – You guys are delusional if you think this way – אתם בבלבלות אם אתם חושבים ככה
Kol ha-shuk be-balbala, tsnichot ve-yeridot – The whole stock market is in a mess, free-falls and decreases – כל השוק בבלבלה, צניחות וירידות
Playlist and Clips:
Kobi Peretz – Balbeli Oto (lyrics)
Gina Joy & Shimshon Bar-noi – Al Tevalbel Li Yoter Et Ha-mo’ach (lyrics)
Ep. 175 about al, don’t. English version. Hebrew version
Tue, 11 Oct 2022 - 08min - 479 - #373 Last But Not Least
Who’s last in line? You are? So I’m after you. Today, Guy explains the different uses of אחרון, meaning last or lately, including the saying, last but not least.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Slicha, mi acharon? – Who’s last in line? – סליחה, מי אחרון
Slicha, ata acharon? – Are you the last? (M.) – סליחה, אתה אחרון
Slicha, at achrona?’ – Are you the last? (F.) – סליחה, את אחרונה
Az ani acharecha/acharayich – So I am after you – אז אני אחריך/אחרייך
Ba-zman ha-acharon – Lately – בזמן האחרון
La-achrona – Lately – בזמן האחרון
“La-achrona at mezayefet” – Lately you’ve been faking it – לאחרונה את מזייפת
“Ve-yadati she-ha-paam bli safek” – And I knew that that time, without a doubt – וידעתי שהפעם בלי ספק
“Zot ha-paam ha-achrona” – It was the last time – זאת הפעם האחרונה
Zot hayta ha-paam ha-achrona – It was the last time – זאת הייתה הפעם האחרונה
Zot ha-paam ha-achrona – This is the last time – זאת הפעם האחרונה
Pa’am achrona! – This is the last time you do that, or else! – פעם אחרונה
Paam achrona she-at lo no’elet et ha-delet – This is the last time you don’t lock the door – פעם אחרונה שאת לא נועלת את הדלת
“Matai ba-paam ha-achrona, asita mashehu bishvil mishehu?” – When was the last time you did something for someone else? – מתי בפעם האחרונה, עשית משהו בשביל מישהו
Matai haita ha-paam ha-achrona she… – When was the last time that… – מתי הייתה הפעם האחרונה ש
Tagid li kama milim achronot – Tell me a few last words – תגיד לי כמה מילים אחרונות
Ha-gam ata Brutus? – Et Tu Brute? – הגם אתה ברוטוס
Yedioth Ahronot – “Latest news” – ידיעות אחרונות
Ha-seu’da ha-achrona – The Last Supper – הסעודה האחרונה
Acharon acharon haviv – Last but not least (M.) – אחרון אחרון חביב
Achrona achrona haviva – Last but not least (F.) – אחרונה אחרונה חביבה
Ve-acharon acharon haviv… Tomer – And last but not least, Tomer – ואחרון אחרון חביב, תומר
Ve-achrona achrona haviva, Mika – And last but not least, Mika – ואחרונה אחרונה חביבה, מיקה
Playlist and Clips:
Idan Amedi – Ba-zman Ha-acharon (lyrics)
Eden Hason – Bo’i Nishan Al Ze
Rona Keinan – Ha-pa’am ha-achrona (lyrics)
Danny Bassan – Kichlot ha-kol ve-hatmuna (lyrics)
Zehava – Milim Achronot (lyrics)
Jane Bordeaux – Ha-pa’am ha-achrona (lyrics)
Episode number 164, ‘The Ruthless Israeli Line: How to hold your own’; Hebrew version.
Episode no. 323 about laughing; Hebrew version
Episode no. 188 about le’acher, to be late
Tue, 04 Oct 2022 - 11min - 477 - #372 The Fog Will Clear Tomorrow
What does this mean in Hebrew: חברים, רגע, אל תתפזרו לי. We use it to say, “let’s get back on track!” On this episode, Guy talks about all things that can scatter, including people and the fog.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Ha-arafel hitpazer – The fog cleared – הערפל התפזר
Ha-arafel yitpazer machar – The fog will clear tomorrow – הערפל יתפזר מחר
Lehitpazer – To be scattered, to be all over the place – להתפזר
Hu nora mitpazer, Hi nora mitpazeret – They are all over the place – הוא נורא מתפזר, היא נורא מתפזרת
Al titpazer – Don’t scatter – אל תתפזר
Al titpazer midai – Stay focused on the main points – אל תתפזר מדיי
“Hevre, eh, haverim, shhh, rega, al titpazru li – “Guys, don’t get all scatterbrained on me” – חבר’ה, אה, חברים, ששש, רגע, אל תתפזרו לי
Hitpazrut – Scattering – התפזרות
Hitpazrut ha-knesset – Dissolving of the parliament – התפזרות הכנסת
“Et ha-geshem ten rak be-ito” – Give us rain at its time – את הגשם תן רק בעיתו
“U-va-aviv pazer lanu prachim” – And in the spring, sprinkle flowers around us – ובאביב פזר לנו פרחים
Playlist and Clips:
Shlomo Artzi – Anachnu Lo Tsrichim (lyrics)
Translation of the lyrics to English
Ep. 70 in English and in Hebrew
Tue, 13 Sep 2022 - 05min - 476 - #371 I'm Scatterbrained Today
The Hebrew word לפזר means to distribute, to spread, to dissolve, and is used in many different contexts including, לפזר את הילדים. Oh, and by the way, has anyone seen my phone?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
“Eich nachon lefazer et ha-kompost” – How to correctly spread the compost – איך נכון לפזר את הקומפוסט
“Anachnu natchil lefazer et ha-kompost” – We’re going to start to spread the compost” – אנחנו נתחיל לפזר את הקומפוסט
“Ani pashut mefazer me-al ha-lachmaniyot be-nedivut” – I simply sprinkle generously over the bread rolls – אני פשוט מפזר מעל הלחמניות בנדיבות
“Hamon hamon parmigiano reggiano megorad” – A lot of grated parmesan – המון המון פרמיג’אנו רג’אנו מגורד
“Ani pashut mefazer et ha-gvina kacha la-orech” – I simply spread the cheese like this, along the dough – אני פשוט מפזר את הגבינה ככה לאורך
Lefazer et ha-yeladim la-ganim – Dropping off the kids at their respective kindergartens – לפזר את הילדים לגנים
Lefazer la-misgarot – Dropping them off to schools – לפזר למסגרות
Pizur gvina – Spreading of cheese – פיזור גבינה
Pizur ha-kompost – Spreading of the compost – פיזור הקומפוסט
Pizarta / Pizart kvar? – Have you taken them to school or kindergarten? – פיזרת כבר
Ani ba-pizurim, ani etkashar achar kach – I am doing the school rounds, I’ll call you later – אני בפיזורים, אני אתקשר אחר כך
Pizur ha-parlament – Dissolving the parliament – פיזור הפרלמנט
Pizur ha-knesset – Dissolving the Knesset – פיזור הכנסת
Hem rotsim lefazer et ha-parlament – They want to dissolve the parliament – הם רוצים לפזר את הפרלמנט
21:00, Pizur – 9pm, End of program – תשע, פיזור
Be-se’ar pazur / Lefazer et ha-se’ar – To wear your hair down – בשיער פזור / לפזר את השיער
Se’ar asuf – Hair up – שיער אסוף
Pizur da’at – Absent mindedness – פיזור דעת
Mefuzar – Scattered / Absent minded – מפוזר
Ha-sfarim mefuzarim be-kol ha-bayit – The books are scattered all over the house – הספרים מפוזרים בכל הבית
Ani ma-ze mefuzeret ha-yom, mishehu ra’ah et ha-telefon sheli? – I am so absent minded today, has anyone seen my phone? – אני מה-זה מפוזרת היום, מישהו ראה את הטלפון שלי
Ha-knesset hitpazra – The knesset was dissolved – הכנסת התפזרה
Lehitpazer le’orech ha-ratsif – Please spread out along the platform – להתפזר לאורך הרציף
Holchim makot – Beating each other up – הולכים מכות
Titpazru miyad / Yalla lehitpazer – Break it up – תתפזרו מייד / יאללה להתפזר
Teh be-tifzoret – Tea in bulk – תה בתפזורת
Tifzoret – Word Search, Word Finding – תפזורת
Pazran – Big spender – פזרן
Pazranoot – Spending too much money – פזרנות
Playlist and Clips:
Haim Dadon & Bambook Jiny – Be-se’ar Pazur
Rita – Ani chaya li mi-yom le-yom (lyrics)
Tue, 06 Sep 2022 - 10min - 465 - #370 Marching Forward
The Hebrew word לצעוד means to march. But it can also mean to walk or to advance. No wonder politicians love this verb!
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Lits’od – To march – לצעוד
“Gvirti Ha-nava” – My Fair Lady – גבירתי הנאווה
“La-hatuna ets’ad ha-boker” – To the wedding I’ll march this morning – לחתונה אצעד הבוקר
“Leolam lo Tis’adi Levad” – You’ll never walk alone – לעולם לא תצעדי לבד
“Ani tso’edet ba-rhovot be-gav zakuf ve-ge’eh” – I march in the streets with a straight and proud back – אני צועדת ברחובות בגב זקוף וגאה
“Anachnu tsoadim le’ever idan hadash” – We’re marching towards a new era – אנחנו צועדים לעבר עידן חדש
“Aanachnu muchrachim lits’od kadima” – We must step forward – אנחנו מוכרחים לצעוד קדימה
Anachnu hayavim lits’od im ha-zman – We must advance with the time – אנחנו חייבים לצעוד עם הזמן
“Ani gam ba-derech, tso’ed” – I am also on the way, walking – אני גם בדרך, צועד
Ani ba ba-regel – I am coming by foot – אני בא ברגל
Tse’ida tsva’it – Army march – צעידה צבאית
Ani be-tse’ida – I am doing a walk – אני בצעידה
Natchil be-tse’ida mehira – We’ll start with fast-paced walking – נתחיל בצעידה מהירה
Na’avor le-ritsa – We’ll switch to running – נעבור לריצה
Ve-nachzor le-halicha – And we’ll return to walking – ונחזור להליכה
Ha-tosadim be-mits’ad ha-gaavah – The people marching in the gay pride parade – הצועדים במצעד הגאווה
Ha-tsava tso’ed al keivato – An army marches on its stomach – הצבא צועד על קיבתו
Playlist and Clips:
Bomba Tzur (1964) – La-hatuna Ets’ad Ha-boker (Gvirti Ha-nava) (Lyrics)
Arik Lavie (1986) La-hatuna ets’ad ha-boker (Gvirti Ha-nava)
Stanley Holloway – Get Me To The Church On Time
Tue, 21 Jun 2022 - 07min - 464 - #369 Step By Step
Tens of thousands marched in this year’s מצעד הגאווה, gay pride parade, in Tel Aviv, which gave us a good excuse to talk about the Hebrew word מצעד and its root צ.ע.ד.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Mitsa’ad ha-ga’avah – The gay pride – מצעד הגאווה
Mits’ad ha-pizmonim / ha-shirim – Hit music parade – מצעד הפזמונים / השירים
Ha-mits’ad ha-shnati – The year-end top music hits countdown – המצעד השנתי
Beit Meshuga’im – Madhouse – בית משוגעים
Tse’ada – A march, a walk – צְעדה
Tse’adat ha-Gilboa – The Mount Gilboa hike – צעדת הגלבוע
“Tsa’ad tsa’ad hi mitkarevet” – She’s getting nearer, one step at a time – צעד צעד היא מתקרבת
Rega, tsa’ad-tsa’ad, le’an ata memaher? – One step at a time, where are you rushing to? – רגע, צעד-צעד, לאן אתה ממהר
Kama tse’adim tsarich lalechet be-yom kedei lishmor al ha-briut? – How many steps do you need to walk each day in order to keep healthy? – כמה צעדים צריך ללכת ביום כדי לשמור על הבריאות
Tse’adim pshutim – Simple steps – צעדים פשוטים
Eich limtso ahavat emet be-hamisha tse’adim pshutim – How to find true love in five simple steps – איך למצוא אהבת אמת בחמישה צעדים
“Ha-geshem shelanu karev be-tsa’adei anak” – “Our rain is getting nearer by leaps and bounds” – הגשם שלנו קרב בצעדי ענק
Tsaadei ha-memshala – Steps taken by the government – צעדי הממשלה
Ha-memshala noketet tse’adim – The government is taking steps – הממשלה נוקטת צעדים
Be-tsaadei tsav – At a snail’s pace – בצעדי צב
Tsaad kadima, shnayim achora – One step forward, two steps back – צעד קדימה, שניים אחורה
Tsa’ad teimani – Yemenite step – צעד תימני
Rikudei am – Folk dance – ריקודי עם
Playlist and Clips:
Ran Danker – Beit Meshuga’im (lyrics)
Benny Amdursky – Ha-na’arah mi-ipanema (lyrics)
Kama tse’adim tsarich lalechet be-yom?
Yael Levy – Geshem Hakshev La-nashim (lyrics)
Tsa’ad Teimani – Yemenite Step
Tue, 14 Jun 2022 - 10min - 462 - #368 Don’t Bother Me
The word מפריע means ‘bother’, and is used in polite sentences like, “סורי אם אני מפריע”. But politeness is not what you’ll find when searching for מפריע on Twitter. Guy explains and gives some examples from the Twitterverse.
Listen to the All-Hebrew Episode on PatreonNew Words and Expressions:
Mafri’a – Disturbing, bothering – מפריע
MafRIah (m.), mafriAH (f.), mafri’im (pl., m.), mafri’ot (pl., f.) – מפריע, מפריעה, מפריעים, מפריעות
Yeled she-mafri’a ba-shi’ur – A a kid who disrupts the lesson – ילד שמפריע בשיעור
Mishehu she-ose balgan ba-shi’ur – Someone who disrupts the lesson – מישהו שעושה בלגן בשיעור
Ze mamash mafri’ah – It’s disturbing – זה מפריע
Ani mafri’ah? – Am I disturbing you? – אני מפריע
Sori im ani mafri’a ba-emtsa – Sorry if I am bothering you in the middle of something – סורי אם אני מפריע באמצע
Mafriah lachem? Az tafsiku lehagia. – Does it bother you? Then stop going there – מפריע לכם? אז תפסיקו להגיע
Ze ma she-mafri’ah lecha ba-hayim? – This is what bothers you in life? – זה מה שמפריע לך בחיים
Ah, pit’om lo mafri’a lecha she… – Oh, suddenly it doesn’t bother you that… – אה, פתאום לא מפריע לך ש
Eich lo mafriah lecha she… – Why doesn’t it bother you when… – איך לא מפריע לך ש
Ani lo ro’eh she-ze mafri’a lach! – I don’t see that this bothers you – אני לא רואה שזה מפריע לך
Mafriah lecha mashehu? – Anything bothering you? (what’s your problem, man?) – מפריע לך משהו
Li lo mafriah – I don’t find it problematic – לי לא מפריע
Im ze kol kach mafriah lach, ma tagidi al…? – If this bothers you so much, what would you say about… – אם זה כל כך מפריע, מה תגיד על
Mishehu mafri’a lecha laasot et ze? – Is anyone holding you back from doing this? – מישהו מפריע לך לעשות את זה
Mashehu mafri’ah le-mishehu – Something is bothering someone – משהו מפריע למישהו
Mafriah lecha she…? – Does it bother you that… – מפריע לך ש
Ata mafri’a li laavod – You are disrupting my work – אתה מפריע לי לעבוד
Ze mafri’a li lishon – It bothers my sleep – זה מפריע לי לישון
Tagid, yafri’ah lecha im ani aavod po?’ – Will it bother you if I work here? – יפריע לך אם אני אעבוד פה
Lo, lo, mamash lo yafri’a li – Not at all, it won’t bother me – לא, לא, ממש לא יפריע לי
Banim, yafri’ah lachem im ha-heder shelanu ktstat yalduti? – Boys, will it bother you if our bedroom is a bit childish? – בנים, יפריע לכם אם החדר שלנו קצת ילדותי
Ani lo hifrati lecha, ata al tafri’ah li – I didn’t interrupt you when you were speaking, now, don’t interrupt me – אני לא הפרעתי לך, אתה אל תפריע לי
Al tafri’oo la lirkod – Don’t disturb her dance – אל תפריעו לה לרקוד
Mi-bli lehafri’ah et shlom ha-tsibur – Without disturbing the public peace – מבלי להפריע את שלום הציבור
Na lo lehafriah – Please do not disturb – מבלי להפריע את שלום הציבור
Tamid ze hifriah li she-atem metsalmim oti me-haprofil – It always bothered me that you photographed me from the side – תמיד זה הפריע לי שאתם מצלמים אותי מהפרופיל
Kol ha-hayim hifria li ha-af – All my life my nose bothered me – כל החיים הפריע לי האף
Playlist and Clips:
Roy Sandler – Al Tafri’oo (lyrics)
Arik Einstein – Mi-bli lehafri’ah (lyrics)
Koka be-am reality show – קוקה בע”מ
Tue, 31 May 2022 - 10min - 461 - #367 Stir Fry, Anyone?
The Hebrew word להקפיץ means to cause something to jump. But how else can we use it?
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Ha-aba makpits et ha-tinok al ha-birkayim – The father is bouncing the baby up on his knees – האבא מקפיץ את התינוק על הברכיים
Lehakpits et ha-regel – To move your foot restlessly – להקפיץ את הרגל
Muzika makpitsa – Music that makes you jump, or dance – מוזיקה מקפיצה
Shirim makpitsim – Songs that make you stand up and dance – שירים מקפיצים
Wow hikpatsta/hikpatst oti’, – You made me jump, you startled me – וואו, הקפצת אותי
Hikpits li et ha-fuse – He burned my fuse, made me angry – הקפיץ לי את הפיוז
Ata yode’a ma hikpits oti? – Do you know what irked me? – אתה יודע מה הקפיץ אותי
Lehakpits mishehu le-anshehu – To drive someone to a place nearby – להקפיץ מישהו לאנשהו
“Yesh matsav she-at makpitsa oti la-tahana?” – Could you drop me off at the station? – יש מצב שאת מקפיצה אותי לתחנה
Ata yachol lehakpits li et ha-sefer? – Could you bring me the book? – אתה יכול להקפיץ לי את הספר
Ha-tochnit she-takpits lachem et ha-mechirot – The program that will boost your sales – התוכנית שתקפיץ לכם את המכירות
Ha-sod she-yakpits lachem et ha-esek – The secret that will boost your business – הסוד שיקפיץ לכם את העסק
Ha-aplikatsyot she-yakpitsu lachem et ha-biznes – The apps that will boost your business – האפליקציות שיקפיצו לכם את הביזנס
Lehakpits – To stir fry – להקפיץ
Ha-yom nilmad lehachin mukpats crunchy – Today we’ll learn how to make a crunchy stir fry – היום נלמד להכין מוקפץ קראנצ’י
Mukpats be-baguette – Stir fried vegetables, thai style, in a baguette – מוקפץ בבאגט
Eich lehakpits yerakot – How to stir fry vegetables – איך להקפיץ
“Bo’u nakpits ve-nikpots al mana mushlemet” – Let’s stir fry and jump on a perfect dish – בואו נקפיץ ונקפוץ על מנה מושלמת
“Ani loke’ach kusbara” – I take coriander/cilantro – אני לוקח כוסברה
Hakpatsa – Stir frying – הקפצה
Hakpatsa (army) – Rousting, sudden wake-up call – הקפצה
Hu hukpats la-basis – They suddenly called him back to the base – הוא הוקפץ לבסיס
Playlist and Clips:
Liad Meir – Lehakpits ta’regel
Noa Kirel & Ilan Peled – Trililili Tralala
Tue, 24 May 2022 - 09min - 460 - #366 Diving Head First
The Hebrew word לקפוץ means to jump. But its root has many more uses than just that. For instance, there's a common phrase that's used to describe the actions of a person who has no shame: להשתין מהמקפצה. The phrase involves a diving board and… urine. Guy explains.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
“Kol ha-yeladim koftsim rokdim” – All the kids are jumping and dancing – כל הילדים קופצים רוקדים
Likpots (Coll.: Likfots) – To jump – לקפוץ
Kafatsti rega la-super – I popped into the supermarket for a sec. – קפצתי רגע לסופר
Ani kofets rega la-rofe – I am going for a quick doctors’ visit – אני קופץ רגע לרופא
Kafats al ha-hizdamnoot – He jumped at the opportunity – קפץ על ההזדמנות
Kafats kita – He skipped a grade – קפץ כיתה
Kofetset li po hatra’ah – I have an alert popping up here – קופצת לי פה התראה
Kofets li po eize halon – There’s some kind of popup window – קופץ לי פה איזה חלון
Kfots li, kfetsi li, kfetsu li – Bite me – קפוץ לי, קפצי לי, קפצו לי
She-yikfots, she-tikfots, she-yikfetsu li – I couldn’t care less about them – שיקפוץ, שתקפוץ, שיקפצו לי
Hu yachol likfots, hi yechola likfots, hem yecholim likfots – They can go to hell – הוא יכול לקפוץ, היא יכולה לקפוץ, הם יכולים לקפוץ
She-yikfots kol ha-olam – The whole world can go take a hike, see if I care – שיקפוץ העולם
Koftsim le-Eilat – We’re hopping over to Eilat – קופצים לאילת
Ve-she-kulam yikpetsu – And everyone else can go take a hike – ושכולם יקפצו
Kfitsa, kfitsot – Jumping – קפיצה, קפיצות
Kitsa la-mayim – Diving – קפיצה למים
Kfitsa la-gova – High jump – קפיצה לגובה
Kfitsa la-rohak – Long jump – קפיצה לרוחק
Kfitsa le-hul – A short visit abroad – קפיצה לחו”ל
Kafatsti le-hul la-sofash / Natati kfitsa le-hul ba-sofash – I went abroad for the weekend – קפצתי לחו”ל לסופ”ש / נתתי קפיצה לחו”ל בסופ”ש
Likfots la-mayim – To try a new task you’re not familiar with – לקפוץ למים
Yalla, kfots/kfetsi kvar la-mayim – Come on, take the plunge already – יאללה, קפוץ/קפצי כבר למים
Makpetsa – Diving board, springboard – מקפצה
Lehashtin me-ha-makpetsa – To pee from the springboard (To do something which is immoral or forbidden, without feeling any shame or regret about it) – להשתין מהמקפצה
Keresh kfitsa – Springboard (stepping stone) – קרש קפיצה
Playlist and Clips:
Shotei Ha-nevu’ah – Ha-yeladim Koftsim (lyrics)
Linoy – She-yikfots Kol Ha-olam
Noa Kirel – Trilili Tralala (lyrics)
Tue, 17 May 2022 - 09min - 458 - #365 Be My Guest
It’s not always easy to host people. On the flip side, it's also important to know how to be good guests. Guy explains the secrets behind Israeli hospitality using the Hebrew root ארח, and covers common mistakes often made with similar sounding words.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Ore’ach – Guest – אורח
Orchim – Guests – אורחים
“Im ba-sha’ar yesh ore’ach… ma natsi’ah la-ore’ach?” – If there’s a guest standing at the door, what shall we offer him? – אם בשער יש אורח, מה נציע לאורח
Yesh li orchim / Ba’im elai orchim – I have guests – יש לי אורחים / באים אליי אורחים
Yesh li orchim al ha-rosh – I have guests “on my head” – יש לי אורחים על הראש
Eize ore’ach! Eize orachat! Eize orchim! – What a guest/guests – איזה אורח, איזה אורחת, איזה אורחים
Ore’ach ha-kavod – Guest of honor – אורח כבוד
Hachnasat orchim – Hospitality – הכנסת אורחים
Machnis orchim – Hospitable person – מכניס אורחים
Bet ha’aracha – Guesthouse – בית הארחה
Hadar eru’ach (Tsimmer) – Bed and Breakfast – חדר אירוח
Orchan – Wayside rest stop – אורחן
Tagid, kama orchim hezmantem lachatuna? – How many guests did you invite for the wedding? – תגיד, כמה אורחים הזמנתם לחתונה
Ore’ach le-rega, ro’eh kol pega – A momentary guest can see all imperfections – אורח לרגע, רואה כל פגע
אַ גאַסט אויף אַ ווײַל זעט אויף אַ מײַל – Yiddish version of the proverb
Le’arech – To host – לארח
“Tip la-gvarim: kshe-atem me’archim bachura lishon etslechem, tid’agu she-tihye gumiya la-se’ar” – Tip for men: When you host a woman to spend the night at your place, make sure there’s a hair tie – טיפ לגברים: כשאתם מארחים בחורה לישון אצלכם, תדאגו שתהיה גומייה לשיער
Ani me’areach et ha-mishpacha sheli – I’m hosting my family – אני מארח את המשפחה שלי
Me’are’ach, Me’arachat – Host, hostess – מארח, מארחת
Na lehamtin la-me’arachat’ – Please wait for the hostess – נא להמתין למארחת
Eru’ach – Hosting, hospitality, accommodation – אירוח
Eru’ach mefanek be-malon – Pampering hospitality – אירוח מפנק במלון
Eru’ach mushlam – Perfect hosting – אירוח מושלם
Eru’ach ke-yad ha-melech – Royal hospitality – אירוח כיד המלך
Ha-eruach haya al ha-panim – Horrible service – האירוח היה על הפנים
Eru’ach bedui otenti – Authentic Bedouin hospitality – אירוח בדואי אותנטי
Tochnit eru’ach – Talk show – תוכנית אירוח
Lehit’arech – To be hosted – להתארח
Hit’arachti etsel haverim – I stayed at my friends’ place – התארחתי אצל חברים
Ani mitareach etsel haverim – I am staying at my friends’ place – אני מתארח אצל חברים
Hit’arachnu ba-malon shelachem – We stayed in your hotel – התארחנו במלון שלכם
Arucha – Meal – ארוחה
Ore’ach – Guest – אורח
Orach – Way, Style – אורח
Orach hayim – Lifestyle – אורח חיים
Orech – Length – אורך
Erech – Value – ערך
Playlist and Clips:
Ha-kol Over Habibi – Ha-ore’ach (lyrics)
Lahakat Ha-nachal – Be-he’achzut Ha-nachal Be-sinai (lyrics)
Tue, 03 May 2022 - 09min - 457 - #364 Parking Prohibited!
The Hebrew word אסור means forbidden, must not. Its root, אסר, provides us all sorts of ways to say, “we shouldn’t do that.” So let’s try to follow the rules because otherwise we might end up as an אסיר! Guy explains.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Asur – Forbidden, unauthorized, must not – אסור
Ze asur – It’s not allowed, it’s forbidden – זה אסור
Asur le-mishehu laasot masaheu – It’s not allowed for someone to do something – אסור למישהו לעשות משהו
Asur lachem lefasfes et ha-katava ha-zo – You guys must not miss this story – אסור לכם לפספס את הכתבה הזו
Asur lefasfes – Not to be missed – אסור לפספס
Asur likpots mi-koma gvohah – You must not jump from a high floor – אסור לקפוץ מקומה גבוהה
Asur latset le-hadar madregot afuf ashan ve-asur lehishtamesh ba-maalit – You must not go down a smokey staircase, and you must not use the elevator – אסור לצאת לחדר מדרגות אפוף עשן ואסור להשתמש במעלית
Ha-knisa asura – Entry Forbidden, No Entry – הכניסה אסורה
Ha-hanaya asura – Parking Forbidden – החנייה אסורה
Ha-s’chiya asura – Swimming is not allowed – השחייה אסורה
Ha-ishun asur – Smoking is forbidden – העישון אסור
Asur le’ashen – No smoking – אסור לעשן
Asur lehachnis ochel ve-shtiya – You’re not allowed to bring in food or beverages – אסור להכניס אוכל ושתייה
Asur la shokolad – She mustn’t have chocolate – אסור לה שוקולד
Asur lo halav – He mustn’t have milk – אסור לו חלב
Asur lahem sukar – They shouldn’t have sugar – אסור להם סוכר
Bi-britanya hichlitu le’esor al hazrakot botox lifnei gil 18 – In the UK they decided to prohibit botox injections before the age of 18 – בבריטניה החליטו לאסור על הזרקות בוטוקס לפני גיל 18
Le’esor al mishehu laasot mashehu – To forbid someone from doing something – לאסור על מישהו לעשות משהו
Le’esor al + noun – To ban something – לאסור על + שם עצם
Hu asar aleyhem – He forbade them – הוא אסר עליהם
Ima sheli asra alai – My mom forbade me – אמא שלי אסרה עליי
Katav-Katuv – Wrote-Written – כתב-כתוב
Asar-Asur – He banned-Banned – אסר-אסור
Ne’esar – Banned, incarcerated – נאסר
Le’he’aser – To be banned, incarcerated – להיאסר
Isur – Prohibition, ban – איסור
Isur ka’aku’a – Tattoo prohibition – איסור קעקוע
Asir – Prisoner – אסיר
Ma’asar – Imprisonment – מאסר
Ma’asar olam – Life sentence – מאסר עולם
Playlist and Clips:
Jane Bordeaux & Aya Zahavi Feiglin – Vals le-haganat ha-tsome’ach (lyrics)
Tue, 26 Apr 2022 - 08min - 456 - #363 Why Are They Allowed?
Israelis google lots of questions with the word מותר. To whom are they turning for answers? Doctors, experts, rabbis and others knowledgeable people. They want to know what’s allowed and what’s forbidden. Sometimes you get the strangest questions…
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Mutar – Authorized, allowed, permitted – מותר
Mutar le-mishehu laasot masheu – Someone is allowed to do something – מותר למישהו לעשות משהו
“Mutar le’ehov” – It’s allowed to love – מותר לאהוב
Kama shaot be-yom mutar le-yeladim lehishtamesh be-masachim? – How many hours a day should children be allowed to use screens? – כמה שעות ביום מותר לילדים להשתמש במסכים
Mutar li lehachmi lach? – Am I allowed to compliment you? – מותר לי להחמיא לך
Mutar lehagid? – Are we allowed to say? – מותר להגיד
Mutar li laasot mashehu? – Am I allowed to do something? – מותר לי לעשות משהו
Asur lishtot mashkaot hamim – You’re not allowed to consume hot drinks – אסור לשתות משקאות חמים
Mayim, mutar – מים, מותר – Water is allowed
Mutar yain ba-herayon? – Is wine allowed during pregnancy? – מותר יין בהריון
Kama sukar mutar be-yom? – How much sugar are you allowed to consume per day? – כמה סוכר מותר ביום
Mutar ananas le-klavim? – Are you allowed to give dogs pineapple? – מותר אננס לכלבים
Lama la mutar? – How come she is allowed? – למה לה מותר
Lama lahem mutar? – How come they are allowed? – למה להם מותר
Lahem mutar hakol! – They are allowed to do everything! – להם מותר הכל
Rak Lecha Mutar? – Only you’re allowed? – רק לך מותר
Rak lachem mutar? – Only you’re allowed? – רק לכם מותר
Mutar li rak tipa – I am allowed just a tiny bit – מותר לי רק טיפה
Playlist and Clips:
Hava Alberstein – Ha’omnam (lyrics)
Liraz Charhi – Rak Lecha Mutar? (lyrics)
Riki Gal – Yeled Asur, Yeled Mutar (lyrics)
Ep. No. 268 about how to refuse
Tue, 19 Apr 2022 - 08min - 454 - #362 I Can Imagine
The Hebrew word לתאר means to describe. It can also mean to imagine. Guy explains how to use the verb לתאר and teaches a slang term to use when rolling your eyes at someone out of disbelief from what they just said.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
“At yafa she-kashe leta-er” – You’re pretty that it’s hard to describe – את יפה שקשה לתאר
Leta’er – To describe, to imagine – לתאר
Ein li milim leta’er lach – I don’t have words to describe this to you – אין לי מילים לתאר לך
“Lo, ein leta’er” – Undescribable, unbelievable – לא, אין לתאר
“Teta’aru Lachem olam yafe” – Imagine a beautiful world – תתארו לכם עולם יפה
Ani meta’er/meta’eret le’atsmi – I imagine/I would imagine – אני מתאר/מתארת לעצמי
Ata mt’aer le-atsmecha ma ze? – Can you imagine a thing like that? – אתה מתאר לעצמך מה זה
Mi haya metaer le-atsmo davar kaze? – Who would have imagined a thing like this? – מי היה מתאר לעצמו דבר כזה
Ani lo te’arti le-atsmi she-ze yihye kacha – I didn’t imagine that it would be like this – אני לא תיארתי לעצמי שזה יהיה ככה
Te’ur – Description – תיאור
Te’ur mutsar – Product description – תיאור מוצר
Ta’er – Describe (M., Imperative) – תָּאֵר
Aneh – Answer (M., imperative) – עָנה
Hasber – Explain (M., Imperative) – הַסבר
Anu – Answer (Pl., Imperative) – ענו
Hasbiru – Explain (Pl., Imperative) – הַסבירו
Ta’aru – Describe (Pl., Imperative) – תארו
Playlist and Clips:
Lee Biran – Yafa She-kashe Leta’er (lyrics)
Daniel Salomon & Dana Adini – Ahuvi (lyrics)
Shlomo Artzi – Teta’aru Lachem (lyrics)
The Voice Israel – Ani lo Te’arti le-atsmi she-ze yihye kacha
Ep. no. 126 about ledamyen, to imagine
Ep. No. 151 about intensifiers
Ep. no. 158 about lehaamin, to believe
Tue, 05 Apr 2022 - 10min - 452 - #361 It’s Just Awful
A listener wrote to us asking, “what can we say in Hebrew when we see the horrendous footage from Ukraine?” Guy explains some of the words and phrases we can use, and what to say when we are left speechless.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Nora – Terrible, horrible, awful – נורא
“Pashut nora, ma she-kore sham” – It’s simply horrible, the things happening there – פשוט נורא, מה שקורה שם
Ze nora, pashut nora, mamash nora – It’s just horrible – זה נורא, פשוט נורא, ממש נורא
Ayom – Horrible – איום
Ze ayom ve-nora – It’s horrible – זה איום ונורא
Machrid – Terrifying, shocking – מחריד
Harada – Anxiety – חרדה
Ze meza’azeh, ma she-kore sham” – It’s shocking, what’s happening there – זה מזעזע מה שקורה שם
Leza’ah’ze’ah – To shake, to shock – לזעזע
Zva’ah – Horror – זוועה
“Ze zva’ah ma she-holech sham” – It’s horror what’s going on there – זה זוועה מה שהולך שם
Ze pashut zva’ah – It’s just horror, it is horrifying – זה פשוט זוועה
Lo ye’amen – It’s unbelievable – לא ייאמן
Ha-lev nishbar – The heart is breaking – הלב נשבר
Helem – Shock – הלם
Ani be-helem/be-shock – I am shocked – אני בהלם, אני בשוק
Ein milim – There are no words – אין מילים
“Ein li ma lehagid” – I have nothing to say – אין לי מה להגיד
Ma yesh lehagid? – What can one say? – מה יש להגיד
Elohim adirim – God Almighty – אלוהים אדירים
Ya allah – Oh god – יא אללה
Atsuv – Sad – עצוב
Ze kol kach atsuv – It’s so sad – זה כל כך עצוב
Playlist and Clips:
Oshik Levy – Ze Mi-kvar (lyrics)
Tue, 22 Mar 2022 - 05min - 451 - #360 I Need to Inquire About This
I need to make some בירורים, inquiries about someone, לברר a few things about him. This is Guy’s second episode dedicated to the root ב-ר-ר.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Daber barur – Speak clearly – דַּבֵּר ברור
Daber barur, ata tsarich kesef? – Speak clearly, do you need money? – דַּבֵּר ברור
Lashir barur – To sing with good diction – לשיר ברור
Levarer – To inquire – לברר
Shalom, ratsiti levarer im ani yachol lavo machar bimkom ha-yom – I wanted to check whether I could come tomorrow instead of today – שלום, רציתי לברר אם אני יכול לבוא מחר במקום היום
Ratsivi levarer, shilamti online, aval lo kibalti mail ishur – I paid online but I didn’t get a confirmation email – רציתי לברר, שילמתי אונליין, אבל לא קיבלתי מייל אישור
“Tevarer ba-kabala, ulai hem mats’u et ha-kartis shelcha” – Check with reception, perhaps they found your card – תברר בקבלה, אולי הם מצאו את הכרטיס שלך
Tevarer im ha-hevra – Check with the company – תברר עם החברה
Tevarer im Michael – Check with Michael – תברר עם מייקל
Tevareri itam – Check with them – תבררי איתם
“Ken, berarti, ze yihye bet cafe” – Yes, I inquired, and it’s going to be a cafe – כן, ביררתי, זה יהיה בית קפה
“Ani kvar mevareret ve-hozeret elayich” – I’m checking and will get back to you – אני כבר מבררת וחוזרת אלייך
Berur – Inquiry (n.) – בירור
Ha-nose be-verur – This topic is under inquiry – הנושא בבירור
“Hi amra li be-verur” – She told me explicitly – היא אמרה לי בבירור
Berur yitra – Balance inquiry (bank) – בירור יתרה
Berur refui – Medical investigation – בירור רפואי
“Ten li laasot kama berurim ve-lahzor elecha” – Let me make some inquiries and get back to you – תן לי לעשות כמה בירורים ולחזור אליך
“Asiti kama berurim alav” – I did some inquiries about the guy – עשיתי כמה בירורים עליו
Telefon le-berurim – Telephone number for inquiries – טלפון לבירורים
Livror – To sort, to separate – לברור
Livror orez – To sort the rice – לברור אורז
“Ha-borer” – The Arbitrator – הבורר
Borerut – Arbitration – בוררות
Brera – Option, choice – ברירה
En brera – There’s no choice – אין ברירה
Hitbarer she- – It turned out that… – התברר ש
Hitbarer li she- – It became clear to me – התברר לי ש
Playlist and Clips:
Rona Keinan – Mot Ha-tapuz (lyrics)
Tue, 15 Mar 2022 - 08min - 450 - #359 Let Me Make This Clear to You
In Hebrew, ?הייתי ברורה means ,“was I clear?” Guy’s school principal would lecture him and his peers after they did something wrong, and she would end with “?הייתי ברורה”. This episode is dedicated to the word ברור.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Barur – Clear, clearly, of course – ברור
Barur ka-shemesh – It’s crystal clear – ברור כשמש
Barur! – Got it – ברור
Ha-kol barur? She’elot? – Is everything clear? Any questions? – הכל ברור, שאלות
Baroooor – Duh, of course – ברוווור
“She-nazmin et ha-tiramisù? Baroooor – Shall we get the tiramisù? Of course – שנזמין את הטירמיסו? ברווווור
“Sure barur” – Sure, of course – שור-ברור
Rak she-yihye barur – Just to make it clear – רק שיהיה ברור
“She-yihye barur, ani lo nish’ar achrey ha-avoda ha-yom” – Just to make it clear, I am not doing overtime today – שיהיה ברור, אני לא נשאר אחרי העבודה היום
She-yihye lecha barur – Let me make this clear to you (m.) – שיהיה לךָ ברור
Sheyihye lach barur – Let me make this clear to you (f.) – שיהיה לךְ ברור
Barur she-ani agi’a machar – Of course I am coming tomorrow – ברור שאני אגיע מחר
“Barur she-hi-tech hu olam me’atger” – Of course, hi-tech is a challenging world – ברור שהייטק הוא עולם מאתגר
“Aval mashehu ba-avira kan ninoach u-mishpachti” – But something with the atmosphere here is laid-back and feels like family – אבל משהו באווירה כאן נינוח ומשפחתי
Barur lama, ken? – It’s clear why I say this, right? – ברור למה, כן
Lo barur lama – It’s unclear why – לא ברור למה
Ve-az hu azav ha-kol ve-nasa le-mexico, lo barur lama – And then he left everything and went to Mexico, it’s unclear why – ואז הוא עזב הכל ונסע למכסיקו, לא ברור למה
Achshav yoter barur? – Is it clearer now? – עכשיו יותר ברור
Ma yoter barur, ze o ze? – With which do you see clearer, this one or that one? – מה יותר ברור, זה או זה
“Hayiti brura?” – Was I clear? – הייתי ברורה
Klalim brurim – Strict rules – כללים ברורים
Yesh klalim brurim legabei ze – There are strict rules about it – יש כללים ברורים לגבי זה
Playlist and Clips:
Yirmi Kaplan – Hi Ha-achat (lyrics)
Dudu Tassa – Yoter Barur (lyrics)
Tue, 08 Mar 2022 - 08min - 448 - #358 Nice to Meet You Too!
How do you translate the word nice to Hebrew? Well, it depends on the context. Guy explains when we can use נעים and when we must opt for a more appropriate Hebrew word.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Na’im – Nice, pleasant – נעים
Na’im lehakir – Nice to meet you – נעים להכיר
Nice to see you – Tov lir’ot otcha/otach – טוב לראות אותך
Hi ma-ze nechmada – She is such a nice person – היא מה-זה נחמדה
Hu ma-ze nechmad – He is such a nice person – הוא מה-זה נחמד
Mi ha-benadam hachi nechmad she-pagashta/she-pagasht ei paam? – Who’s the nicest person you’ve ever met? – מי הבנאדם הכי נחמד שפגשת אי פעם
Eize kelev yafe! – Nice dog! – איזה כלב יפה
Wow, eize kef lishmo’a – Oh wow, that’s really nice to hear!’ – וואו, איזה כיף לשמוע
Eize yafe mitsidam – It’s so nice of them – איזה יפה מצידם
Eize hamudim! – They are so nice – איזה חמודים
Meri’ach po mamash tov – It smells so nice in here – מריח פה ממש טוב
Nice (slang) – Nice – נייס, ניייייייייייס
Lo naim li levakesh kesef me-anashim – I feel uncomfortable asking people for money – לא נעים לי לבקש כסף מאנשים
Sheyihye sofash naim – Have a nice weekend – שיהיה סופ”ש נעים
Playlist and Clips:
Na’im – Episode number 153
Lo na’im met mi-zman in Ep. 58
Sofash na’im in Ep. 96
Ha-halonot Ha-gvohim – Kama Na’im (lyrics)
Tue, 22 Feb 2022 - 06min - 447 - #357 The Formation of the Universe
We pick up where we last left off with the root יצר. This time, we focus on the nifal, piel and pu’al verb formats.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Keitsad notsar kadur ha-arets? – How was planet earth formed? – כיצד נוצר כדור הארץ
Notsar – Formed, created, made – נוצר
Eich notsarim yeladim – How are babies created – איך נוצרים ילדים
Eich notsra ha-shemesh – How was the sun formed – איך נוצרה השמש
Eich notsru harei-gaash – How were volcanoes formed – איך נוצרו הרי הגעש
Lehivatser – To be formed – להיווצר
“Alul lehivatser zihum” – There’s a high chance of infection – עלול להיווצר זיהום
“Alul lehivatser matsav lo na’im” – This might result in an unpleasant situation – עלול להיווצר מצב לא נעים
Notsra hizdamnut – Opportunity presented itself – נוצרה הזדמנות
Notsra lanu hizdamnut – We happen upon an opportunity – נוצרה לנו הזדמנות
Hivatsroot – Formation – היווצרות
“Ezrach israeli meyatser bi-memutsa kilogram va-hetsi shel ashpa be-yom” – An Israeli citizen produces on average 1.5 kilograms of garbage each day – אזרח ישראלי מייצר בממוצע קילוגרם וחצי של אשפה ביום
Meyatser – Produces, manufactures – מייצר
Leyatser – To produce, to manufacture – לייצר
Yitsur – Manufacture, production – יצור
Meyutsar – Manufactured – מיוצר
Yatsran – Manufacturer – יצרן
Yatrsranit telefonim nayadim – Cellular phone manufacturer – יצרנית טלפונים ניידים
Yatsranyot ha-mazon – The food manufacturers – יצרניות המזון
Mutrsrei halav – Milk products – מוצרי חלב
Mutsar – Product – מוצר
Mutsrei yesod – Basic goods – מוצרי יסוד
Totseret ha-aretz – Made in israel – תוצרת הארץ
Totseret sin – Made in China – תוצרת סין
Totseret mokomit – Local produce – תוצרת מקומית
Totseret hoots – Made overseas – תוצרת חוץ
Yetsur – Creature, organism – יצור
Totsar leumi golmi (talag) – Gross National Product (GNP) – תוצר לאומי גולמי, תל”ג
Totsar mekomi golmi (tamag) – Gross domestic product (GDP) – תוצר מקומי גולמי, תמ”ג
Yetser – Urge, drive – יצר
Yetser ha-ra – Evil inclination – יצר הרע
Tetsura, konfiguratsia – Configuration, formation – תצורה, קונפיגורציה
Playlist and Clips:
Keitsad notsar kadur ha-arets?
Kama ashpa meyatsrim ha-israelim?
Arik Einstein – Totseret Ha-arets (lyrics)
Yetsur in ep. 185
Double yud in ep. 313
Tue, 15 Feb 2022 - 10min - 446 - #356 Creativity Run Amok
A listener wrote to ask, “how do you say creative in Hebrew?” Wow, there is so much to cover with the root י.צ.ר that it requires two full episodes! So roll up your sleeves and prepare your notebook and pencil because we’re about to get our creative juices going.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Yetsira – Creation, piece, work – יצירה
Yetsirat omanut – A piece of art, a work of art, a composition – יצירת אמנות
“Yetsirot Nivcharot be-tarbut ha-maarav” – Selected pieces of the western culture – יצירות נבחרות בתרבות המערב
Yetsira muzukalit – Musical piece – יצירה מוסיקלית
Litsor – To create, make, produce – ליצור
“Anu mamlitsot lehachin et ha-yetsirot be-livuy ha-horim” – We recommend to prepare the pieces accompanied by your parents – אנו ממליצות להכין את היצירות בליווי ההורים
“Tir’eh et ha-yetsira shel ha-bat sheli” – Look at my child’s craft – תראה את היצירה של הבת שלי
Sadnat yetsira li-yeladim – Art creativity workshop for kids – סדנת יצירה לילדים
Yotser, yotseret, yotsrim, yotsrot – Author, maker – יוצר, יוצרת, יוצרים, יוצרות
Malchinim – Composers – מלחינים
Tsayarot – Painters – ציירות
Yotsrei sdarot televizya – TV series makers – יוצרי סדרות טלוויזיה
Litsor – To make, to produce – ליצור
Yetsirat mofet – Masterpiece – יצירת מופת
“Yetsirat mofet mishpachtit” – A family masterpiece – יצירת מופת משפחתית
Mechonit mishpachtit – Station wagon – מכונית משפחתית
Yetisrat kesher – Contact us – יצירת קשר
Tsor kesher – Contact – צור קשר
Yetsirati – Creative – יצירתי
Creativity – Yetsiratiyoot – יצירתיות
Yetsiratiyut ba-hinuch – Creativity in education – יצירתיות בחינוך
Ktiva yotseret – Creative Writing – כתיבה יוצרת
Playlist and Clips:
Yetsirot Nivcharot Be-sifrut Ha-ma’arav
Cecilia Bartoli – Amarilli Mia Bella
Tue, 08 Feb 2022 - 12min - 443 - #355 I’m Not Built For This
An Argentinean architect listener of the podcast wrote to say that we had to do an episode about the word לבנות (livnot), which means to build. We don’t have it in us to tear down his hopes. So today we check out the root בנה.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Adrichal – Architect – אדריכל
Hu bana – He built – הוא בנה
Baniti – I built – בניתי
[Like kaniti, ratsiti, bachiti – קניתי, רציתי, בכיתי]
“Kan noladeti, kan noldu li yeladai” – I was born here, my children as well – כאן נולדתי, כאן נולדו לי ילדיי
“Kan baniti et beiti bi-shtei yadai” – This is where I built my house with my own two hands – כאן בניתי את ביתי בשתי ידיי
Harkada – Israeli dancing gathering – הרקדה
Ha-bonim ha-hofshiyim – Freemasonry – הבונים החופשיים
Bikoret bona – Constructive criticism – ביקורת בונה
Bné, bni, bnu – Build (Imperative) – בנה, בני, בנו
Bné betcha – Build your (own) home – בנה ביתך
Bniya – Construction – בנייה
Atar bniya – Construction site – אתר בנייה
Atarei bniya – Construction sites – אתרי בנייה
Betichut be-atarey bniya – Worker safety on construction sites – בטיחות באתרי בנייה
“Kablan, kshe-ata bona bayit, al taharos bayit acher” – Contractor, when you build a house, don’t destroy another one – קבלן, כשאתה בונה בית, אל תהרוס בית אחר
Bniyat atarim – Building websites – בניית אתרים
Bniyat bayit – Building a house – בניית בית
Bniyat beit ha-mikdash – (Re)building of the temple in Jerusalem – בניית בית המקדש
Bniyat tsipornayim – Nail building – בניית ציפורניים
Bniyat deck – Building a deck – בניית דק
Bniyat tabun – Building a tabun – בניית טאבון
Bniya yeruka – Green construction – בנייה ירוקה
Harigot bniya – Deviation from the construction permit – חריגות בנייה
Banui – Built (Past participle) – בנוי
Ani lo bnuya le-ze – I am not cut out for this – אני לא בנויה לזה
“Anu banu artsa livnot u’lehibanot ba” – We came to the land to build it and to be built – אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה
Holechet lehibanot po sifriya – A library is going to be built here – הולכת להיבנות פה ספרייה
Holech lehibanot po binyan gavoha – A tall building will be built here – הולך להיבנות פה בניין גבוה
Binyan, binyanim – Building, buildings / Verb formats – בניין, בניינים
Mivne – Structure, building – מבנה
Mivni – Structural – מבני
Shinuy mivni – Structural change – שינוי מבני
Banai – Builder – בנאי
Tavnit – Pattern – תבנית
Tavnit afiya – Baking pan – תבנית אפייה
“Ha-uga halcha ba-derech la-mesiba” – The cake was destroyed on the way to the party – העוגה הלכה בדרך למסיבה
Playlist and Clips:
Orna & Moshe Datz – Kan (lyrics)
Atarei bniya – Construction sites
Ha-gevatron – Anu Banu Artsa (lyrics)
Tue, 18 Jan 2022 - 11min - 442 - #354 Renew Yourselves
How do we congratulate a friend who closed on a new house? How about someone who just landed a new job? New partner? Today Guy explains תתחדש.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Lehitchadesh – To be renewed; to be resumed – להתחדש
“Acharei ha-chagim yitchadesh ha-kol” – After the holidays everything will resume – אחרי החגים יתחדש הכל
“Yitchadshu ve-yashuvu yemei ha-hol” – The regular weekdays will also return” – יתחדשו וישובו ימי החול
“Gam ata titchadesh” – You too will return renewed – גם אתה תתחדש
Hitchadshut ironit – Urban renewal, urban regeneration – התחדשות עירונית
Energia mitchadeshet – Renewable energy – אנרגיה מתחדשת
Misrad ha-energia – Ministry of Energy – משרד האנרגיה
Energiot mitchadshot – Renewable energies – אנרגיות מתחדשות
Ha-energiot ha-mitchadshot – The renewable energies – האנרגיות המתחדשות
Mitchadesh ha-masa u-matan – The negotiations have resumed – מתחדש המו”מ
Mitchadshim ha-maga’im ben ha-medinot – The talks between the countries have resumed – מתחדשים המגעים בין המדינות
Mitchadeshet ha-srefa – The fire has resumed – מתחדשת השריפה
Ha-tnu’a hitchadsha – Traffic has resumed – התנועה התחדשה
Titchadesh, titchadshi, titchadshu – Enjoy your new X – תתחדש, תתחדשי, תתחדשו
Mishlochim be-natanya – Deliveries in the city of Netanya – משלוחים בנתניה
Titchadesh al ha-oto – Congrats on the car – תתחדש על האוטו
Titchadshi al ha-dira – Congrats on your new apartment – תתחדשי על הדירה
Titchadshu al ha-bayit – Congrats on the house – תתחדשו על הבית
“Titchadshu al she-hichnastem et bar ha-mayim” – Congratulations for starting to use the new water bar – תתחדשו על שהכנסתם את בר המים
“Titchadshu al ha-tammy-arba” – Congrats on the Tammy-4 – תתחדשו על התמי-4
Mabrouq al ha-dira ha-chadasha – Congrats on the new apartment – מברוק על הדירה החדשה
Shamati she-yesh lecha haver hadash, titchadesh! – I heard you have a new boyfriend, congrats! – שמעתי שיש לך חבר חדש, תתחדש
Hitchadashnu be-mechonit chadasha – We got ourselves a new car – התחדשנו במכונית חדשה
“Nireh she-ze ha-shavu’a shel Goldberg” – It seems that it’s Goldberg’s week – נראה שזה השבוע של גולדברג
“She-rak shilshom hitchadesh be-havera chadasha” – Who only a day before yesterday got himself a new girlfriend – שרק שלשום התחדש בחברה חדשה
Kshé-ba lachem lehitchadesh – When you feel like getting new stuff for yourselves – כשבא לכם להתחדש
Playlist and Clips:
Lahakat Ha-nachal – Hitchadshut (lyrics)
Ep. no. 128 about “Mazal tov al ha-job ha-chadash”, congrats on landing the new job
Ep. no. 257 about ir and hitchadshut ironit
Tue, 11 Jan 2022 - 10min - 439 - #353 Hey Doc, I Caught A Cold
We all know the symptoms: Runny nose, cough, and headaches. What do Israelis say when they go to see their family doctor?
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Ani mekorar, mekoreret – I have a cold – אני מקורר, אני מקוררת
Ani metsunan, metsunenet – I have a cold – אני מצונן, אני מצוננת
Hatafti tsinun – I caught the cold – חטפתי צינון
Ani metsunan/metsunenet kvar kama yamim – I’ve been having this cold for a few days – אני מצונן, מצוננת כבר כמה ימים
Yesh li tsinoon she-lo over – I have a cold that won’t go away – יש לי צינון שלא עובר
Yesh hom? – Do you have a fever? – יש חום
Shi’ul – A cough – שיעול
Shi’ul yavesh – Dry cough – שיעול יבש
Shi’ul lach - “Humid” cough - שיעול לח
Leicha – Mucus – ליחה
Shiul she-lo over – A cough that won’t go away – שיעול שלא עובר
Lehishtael – To cough – להשתעל
Ata mishtael, at mishtaelet? – Do you have a cough? – אתה משתעל, את משתעלת
Tishtael rega, tishta’ali rega – Cough please – תשתעל רגע, תשתעלי רגע
Nazelet – Runny nose – נזלת
“Ha-shafan ha-katan shachach lisgor ha-delet” – The little rabbit forgot to close the door – השפן הקטן שכח לסגור הדלת
“Hitstanen, ha-misken, ve-kibel nazelet” – The poor thing got a cold and a runny nose – הצטנן המסכן וקיבל נזלת
Ani menuzal, ani menuzelet – I have a runny nose – אני מנוזל, אני מנוזלת
“Kartis?” – Card – כרטיס
“Ken, ani itcha/ani itach” – Yes, I am with you – כן, אני איתך
Linshom amok, tinshom amok, tinshemi amok – Take a deep breath – לנשום עמוק, תנשום עמוק, תנשמי עמוק
Po, koev? – Does it hurt here? – פה, כואב
Ani roshem lecha/lach antibiotika – I am prescribing you antibiotics – אני רושם לך אניטיביוטיקה
Tihye bari! Tihyi bri’ah – Be well – תהייה בריא, תהיי בריאה
Ha-ba ba-tor! – Next in line – הבא בתור
Mi achshav – Who’s now? – מי עכשיו
Playlist and Clips:
Miriam Avigal – Ha-shafan Ha-katan (lyrics)
Hanna Aharoni – Ha-shafan Ha-katan
Mike Burstyin – Ha-shafan Ha-katan (lyrics)
Ep. 3 about Tihye bari, be well
Ep. 230 about misken, poor thing
Ep. 278 about getting well soon
Zemereshet, documenting old Hebrew songs
Tue, 14 Dec 2021 - 09min - 438 - #352 So What Did We Agree To?
What happens when there’s a disagreement between us and a service provider about money, arrival time, or about their deadline to finish the work? We check what was agreed upon and point to the facts. Today Guy explains how we do it in Hebrew.
As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words.
Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Titalem mimenu – Ignore him – תתעלם ממנו
Lesakem – To summarize / To agree on something – לסכם
Lo sikamnu be-tesha? – Didn’t we agree on 9 o’clock? – לא סיכמנו בתשע
Lo kavanu be-tesha? – Didn’t we say 9 o’clock? – לא קבענו בתשע
Lo sikamnu al elef? – Didn’t we agree on 1,000 shekel? – לא סיכמנו על 1,000
“Rak etmol sikamnu she-hakol shtuyot” – Only yesterday we agreed that everything was nonsense – רק אתמול סיכמנו שהכל שטויות
Aval sikamnu!’ – But we agreed on that – אבל סיכמנו
“Az anachnu mesakmim al 300 shekel” – So we agree on 300 shekel – אז אנחנו מסכמים על 300 שקל
“Az anachnu mesakmim she-ata mesayem lifney yom shishi” – So we agree that you will finish the work by Friday – אז אנחנו מסכמים שאתה מסיים לפני יום שישי
“Al tichle’uni be-shum kluv” – Don’t put me in any cage – אל תכלאוני בשום כלוב
Al tesakmu oti be-wikipedia – Don’t summarize me on Wikipedia – אל תסכמו אותי בוויקיפדיה
Lesakem shi’ur – To summarize a lesson – לסכם שיעור
Mesakem / Mesakemet – ‘Summarizer’ – מסכם, מסכמת
Sikumei shi’ur – Lesson summaries – סיכומי שיעור
Sikum Olami – World summary – סיכום עולמי
Sikumei ha-shana – End of year reviews – סיכומי השנה
Sikum ha-shana ba-kalkala – Economy year end summary – סיכום השנה בכלכלה
Sikum shnati ba-musika – Music year end summary – סיכום שנתי במוסיקה
Skhum, skhumim – Sum, sums – סכום, סכומים
“Ata tsarich leshalem skhum shel 3,000 shekel” – You need to pay a sum of 3,000 shekel” – אתה צריך לשלם סכום של 3,000 שקל
Mis’chak skhum efes – Zero sum game – משחק סכום אפס
Ha-skhum ha-meduyak – The exact sum – הסכום המדוייק
“Ani roah she-nichnesu lecha kama skhumim gdolim” – I see that you had a few big deposits come in – אני רואה שנכנסו לך כמה סכומים גדולים
Ktsat gadol alai ha-skhum ha-ze – It’s a bit too much for me, this sum – קצת גדול עליי הסכום הזה
Ze skhum-skhum – It’s a bit steep! – זה סכום-סכום
Sukam – It was agreed upon / Summarized – סוכם
Az sukam she-… – So it was agreed that… – אז סוכם ש
Al kama sukam? Sukam al alpayim – On how much was it agreed? It was agreed on 2,000 shekel – על כמה סוכם? סוכם על אלפיים
Ha-homer mesukam tov – The material is well summarized – החומר מסוכם טוב
Le-sikum – Finally, in conclusion – לסיכום
Bo-u nesakem – Let’s sum it up – בואו נסכם
Be-sikumo shel davar – In short – בסיכומו של דבר
Playlist and Clips:
Hanan Ben-Ari – Wikipedia (lyrics)
Webinar: A Tour of the Tel Avivi Linguistic Landscape
Tue, 07 Dec 2021 - 11min - 437 - #351 Pull Over!
In Hebrew, עצור means stop!, imperative. When driving in Israel, if you suddenly hear עצור בצד (atsor ba-tsad) blaring from a loudspeaker, you better know what to do. Guy explains.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Tamrur atsor – Stop sign – תמרור עצור
Tamrur – Road sign – תמרור
Ktov – Write! (Imp. m.) – כתוב
“Atsor ba-tsad” – Pull over to the side – עצור בצד
“Volkswagen atsor ba-tsad – Volkswagen, stop on the side – פולקסווגן עצור בצד
Atsor li po vaksha’ – Please stop so that I can get off here – עצור לי פה (ב)בקשה
Lo tsarich laatsor lefanav – No need to stop in front of it – לא צריך לעצור לפניו
Laatsor – To stop – לעצור
Otsrim – Stopping – עוצרים
Atsor, atsor, atsor, rega, lo hevanti – Stop stop stop, I didn’t get it – עצור, עצור, עצור, רגע, לא הבנתי
Taatsru et ha-olam, ani rotse laredet – Stop the world, I want to get off – תעצרו את העולם, אני רוצה לרדת
Atsru, taatsru – Stop (Imp., pl.) – עצרו, תעצרו
Atsri, taatsri – Stop (Imp., f.) – עצרי, תעצרי
Laatsor – To arrest, to detain – לעצור
Ha-mishtara atsra hashud – The police arrested a suspect – המשטרה עצרה חשוד
Maatsar – Detention – מעצר
Maatsarim – Arrests – מעצרים
Atsira – A stop – עצירה
Ha-shotrim atsru hashud – The policemen arrested a suspect – השוטרים עצרו חשוד
Ha-hashud ne’etsar – The suspect was arrested – החשוד נעצר
Atsiroot – Constipation – עצירות
Otser – Curfew – עוצר
Atsur – Detainee – עצור
Hayavim laatsor et ze – We’ve got to stop this! – חייבים לעצור את זה
Playlist and Clips:
Ivri Lider – Taatsru et Ha-olam (lyrics)
Eden Hasson – She-mishehu Yaatsor Oti
Tue, 30 Nov 2021 - 07min - 435 - #350 Combating the Evil Eye
In Hebrew, עין הרע means the Evil Eye. There are folks here in Israel who perform ceremonies to get rid of עין הרע. On this episode, Guy explains the word רע (ra), and also discusses nasty gossip and the campaign to rid our society of it.
As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words.
Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Ro’ah – Evil – רוע
Kama ro’ah – So much evil – כמה רוע
“Kama ro’ah efshar livlo’a” – How much evil can you swallow – כמה רוע אפשר לבלוע
Ro’ah lev – Wickedness – רוע לב
Ra, ra-ah – Bad, mean – רע, רעה
Yeled ra – Bad boy – ילד רע
Ha-yeled ha-ra shel ha-sport ha-israeli – L’enfant terrible, the bad boy of the Israeli sport – הילד הרע של הספורט הישראלי
“Ma ra be-lihyot nesichat pop?” – What’s wrong with being a pop princess, pop star? – מה רע בלהיות נסיכת פופ
Leshon ha-ra – Evil speech – לשון הרע
Hok isoor leshon ha-ra – Libel law – חוק איסור לשון הרע
Leshon ha-ra, lo medaber elai – Gossip, it doesn’t speak to me – לשון הרע לא מדבר אליי
“leshon ha-ra lo medaber elai, aval mazda ken medaberet elay” – Evil gossip doesn’t speak to me, but mazda cars do – לשון הרע לא מדבר אליי, אבל מאזדה כן מדברת אליי
Lo ra means – Not bad – לא רע
Eich haya ha-seret? Lo ra – How was the movie? Not bad – איך היה הסרט? לא רע
Ayin ha-ra / Ayin ra’ah – Evil eye – עין הרע, עין רעה
Ma osim neged ayin ha-ra? – What can I do against the evil eye? – מה עושים נגד עין הרע
Lehare’ah – To harm – להרע
Hara’ah – Worsening – הרעה
Ha-ra’ah be-matsavo shel mishehu – Worsening of his situation – הרעה במצבו של מישהו
Matsavo hura – His situation worsened – מצבו הורע
Playlist and Clips:
Ha-dag Nachash – Shirat Ha-sticker (lyrics)
Noa Kirel & Roni Duani – Nesichat Pop (lyrics)
Omer Adam – Leshon ha-ra Lo Medaber Elai
Leshon Ha-ra, Lo Medaber Elai – David Halperin
Dani Sanderson – Lo Ra (lyrics)
Ha-buzaglos – Ayin ha-ra – Evil eye
Tue, 16 Nov 2021 - 14min - 433 - #349 Who’s A Good Girl?
The Hebrew word טוב means good. How would we use טוב when speaking to a well-behaving female dog? How about a male dog? The difference, as it turns out, is more than just changing the feminine/masculine form. And how about the saying, ‘for your own good,’ in Hebrew? There’s a lot of goodness in this episode and Guy explains it all.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words.
Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8
New Words and Expressions:
Tov – Good – טוב
Tov, ma yihye? – What’s the deal? – טוב, מה נהיה
Tovvvvvv – Okaaaaay – טווווווב
Ba li eize pizza tova, eize miklachat tova, eize bira tova – I feel like a pizza, shower, beer – בא לי איזה פיצה טובה, איזה מקלחת טובה, איזה בירה טובה
Lo tsarich tovot – I don’t need any favors – לא צריך טובות
Taase li tova, taasi li tova – Do me a favor – תעשה לי טובה, תעשי לי טובה
Ta’ase / Ta’asi li tova – Come on, give me a break – תעשה / תעשי לי טובה
Ose li tov – It does me good, I enjoy it – זה עושה לי טוב
ze ma-ze ose li tov, ze mamash ose li tov – It really does me good – זה מה-זה עושה לי טוב, זה ממש עושה לי טוב
Ha-dafuk ha-ze ose lach tov – This weird guy does you good – הדפוק הזה עושה לך טוב
Kalba tova / Tova! – Good dog (f.) – כלבה טובה / טובה
Kelev tov – Good dog (m.) – כלב טוב
Mi tova – Who is good? – מי טובה
Letovat mishehu – In favor of, for the sake of someone – לטובת מישהו
Letovat ele she-lo mevinim ivrit, ani atargem – For the sake of those who do not understand Hebrew, I am going to translate – לטובת אלה שלא מבינים עברית, אני אתרגם
Yom yavo ve-ata tir’eh, she-kol ma she-asiti, ha-kol, haya letovatcha – was for you, for your sake. – A day will come and you’ll see that everything I did, everything, was for your sake – יום יבוא ואתה תראה שכל מה שעשיתי, הכל, היה לטובתך
Ani mekave, letovatcha, she-heveta et ha-kesef – I hope, for your own good, that you brought the money – אני מקווה, לטובתך, שהבאת את הכסף
Tovat ha-yeled – The interest of the child – טובת הילד
Kol toov – All the best – כל טוב
Kol tov, toda, shalom! – All the best, thanks, goodbye! – כל טוב, תודה, שלום
Toda, kol tov! – Thanks, all the best – תודה, כל טוב
Tevasri li bsorot tovot – Give me some good news – תבשרי לי בשורות טובות
Bsora tova – Good news – בשורה טובה
Playlist and Clips:
Ben Zini & Shilo Ben-Saadon – Ose Li Tov
Yirmi Kaplan – Ha-dafuk Ha-ze Ose Lach Tov (lyrics)
Hanan Ben-Ari – Bsorot Tovot (lyrics)
Further Listening:
Ep. no. 23 about the imperative and how to talk to dogs
Ep. No. 235 about common mistakes in Hebrew
Tue, 02 Nov 2021 - 11min - 432 - #348 Approve My Friend Request
The Hebrew word אישור can mean to “green light” a new project. So what does a friend request on social media have to do with it? Guy explains.
As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words.
Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Ha-boss noten ishur le-proyekt – The boss gives the green light to start a new project – הבוס נותן אישור לפרוייקט
Ishur – Certificate of approval, confirmation – אישור
Ishur nihul heshbon – Account management certificate – אישור ניהול חשבון
Ishur avoda – Work permit – אישור עבודה
Ishur bniya – Construction permit – אישור בנייה
Ishurei hagaah – RSVPs for events – אישורי הגעה
Pi’el formula: Ledaber-dibbur, Le’asher-ishur, lesaper-sipur
Le’asher- To confirm, to approve, to okay – לאשר
Na le’asher haga’ah ad taarich…’ – Please confirm your arrival no later than… – נא לאשר הגעה עד תאריך
Le’asher et ha-hagaah shelahem – To confirm their arrival – לאשר את ההגעה שלהם
Ishur horim – Parental consent – אישור הורים
Bli ishur – Without approval – בלי אישור
“Bli ishur horim lo tese la-tiyul” – Without parental approval, you won’t go on the school trip – בלי אישור הורים לא תצא לטיול
Mishehu she’ani lo makira shalach li bakashat haverut be-instagram – Someone I do not know sent to me a friend request on Instagram – מישהו שאני לא מכירה שלח לי בקשת חברות באינסטגרם
Isharti – I approved – אישרתי
Aval ein li musag mi ze – But I don’t have a clue who it is – אבל אין לי מושג מי זה
Lishloach lo ba-prati ‘mi ze’ – Should I send him a private message asking “who is it”? – לשלוח לי בפרטי מי זה
Ishur bakashat haverut – Approval of a friend request – אישור בקשת חברות
“Az bo’u te’ashru oti” – So come on approve me – אז בואו תאשרו אותי
Ani me’asher la-ben sheli latset la-tiyul – I authorise my son to go on the trip – אני מאשר לבן שלי לצאת לטיול
Mi isher lecha – Who authorised you to…? – מי אישר לך
Ani isharti lecha? Ani isharti lach? – Did I allow that? – אני אישרתי לך
Ze be-ishur ha-horim? Ha-horim yod’im mi-ze? – Is this authorised by your parents? Do they know about it? – זה באישור ההורים? הם יודעים מזה?
Ishrur – Reconfirmation – אישרור
Le’ashrer – To reconfirm – לאשרר
Ani rak rotse/rotsa le’ashrer – I’d just like to reconfirm – אני רק רוצה לאשרר
Osher – Happiness – אושר
Me’ushar – Happy – מאושר
Playlist and Clips:
Ishur horim – Parents’ approval
Yuval Mantsura – Te’ashru Oti (lyrics)
Tue, 26 Oct 2021 - 09min - 430 - #347 “I Didn’t Do Nothing!”
Does it make sense to dedicate an entire podcast episode to… nothing? Yes, yes it does! The word כלום, which means “nothing,” often comes in the form of a double negative. Guy explains.
As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words.
Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8
Listen to the All-Hebrew Episode on PatreonNew Words and Expressions:
Kloom lo noge’a bi – Nothing touches me – כלום לא נוגע בי
Kloom lo kore li – Nothing happens to me – כלום לא קורה לי
Kloom lo over oti – Nothing goes through me – כלום לא עובר אותי
Kloom lo ta’im me-az she-hu azav – Nothing tastes good since he left – כלום לא טעים מאז שהוא עזב
Ein li chuts mimech kloom – I have nothing but you – אין לי חוץ ממך כלום
Yesh ochel ba-bayit? Ein kloom – Is there any food at home? There’s nothing – יש אוכל בבית? אין כלום
At lo omeret kloom – You say nothing – את לא אומרת כלום
Amarta mashehu? Lo, kloom – Did you say anything? no, nothing – אמרת משהו? לא, כלום
Ma ratsita kodem? Kloom – What did you want before? Nothing – מה רצית קודם? כלום
Ani lo poched kvar mi-kloom – I am not afraid of anything anymore – אני לא פוחד כבר מכלום
Lifhod/lefahed mi-mashehu – To be afraid of something – לפחוד/לפחד ממשהו
Asiti aruchat erev mi-kloom – I made dinner out of nothing – עשיתי ארוחת ערב מכלום
At mitsa’eret al mashehu? – Do you regret anything? – את מצטערת על משהו
Lo, ani lo mitstaeret al kloom – No, I don’t regret anything – לא, אני לא מצטערת על כלום
Kloomnik, kloomnikit – A nobody, a loser – כלומניק, כלומניקית
Playlist and Clips:
Efrat Gosh – Kmo She-ze Haya (lyrics)
Keren Peles – kloom Lo Ta’im (lyrics)
Rami Kleinstein – Huts Mimech kloom (lyrics)
Dana Berger – At Lo Omeret kloom (lyrics)
Shlomo Gronich & Danny Robas – An’lo Poched Kvar Mi-kloom (lyrics)
Arik Einstein – Biglalech (lyrics)
Tue, 12 Oct 2021 - 11min - 429 - #346 Going After Tax Evaders
Every so often, Israeli tax authorities launch a public campaign targeting tax evaders. So how do we say in Hebrew evaders, evade, evasion, and other goodies from root עלמ in the hif’il verb format? Guy explains.
As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words.
Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Ma’alim – Hiding something, evading – מעלים
Ma’alimei mas – Tax evaders – מעלימי מס
“Kshe-ata ma’alim mas, ata pog’ea ba-hinuch, ba-bri’ut, ve-ba-bitachon shelanu” – When you evade tax, you harm our education system, our health system and our national security – כשאתה מעלים מס, אתה פוגע בחינוך, בבריאות, ובביטחון שלנו
Ma’alim – 1. Evading, verb, present tense, hif’il, masculine, singular
2. Evader, noun, masculine, singular.
Mivtsa neged ma’alimei mas – An operation against tax evaders – מבצע נגד מעלימי מס
“Zchor, ha’alamat mas hi pesha chevrati” – Remember, tax evasion is a social crime – זכור, העלמת מס היא פשע חברתי
Ha’alama – Evasion – העלמה
Ha’alamat mas – Tax evasion – העלמת מס
Ha’alamot mas – Tax evasions – העלמות מס
Zichru – Remember (Imp. pl.) – זכרו
Bo’u nizkor – Let’s remember – בואו נזכור
Anashim she-ovdim be-shachor – People who work in black, without giving receipts – אנשים שעובדים בשחור
Hem ma’alimim esrot miliardei shkalim – They evade tens of billions of shekels – הם מעלימים עשרות מיליארדי שקלים
Lehazmin mishehu – To invite someone – להזמין מישהו
Lehazkir mashehu – To mention something – להזכיר משהו
Hoshev leha’alim mas? Tachshov shuv – Thinking about evading tax? Think again – חושב להעלים מס? תחשוב שוב
Leha’alim ayin – To look the other way, to willingly ignore – להעלים עין
Al ta’alimu ayin mi-ze – Don’t ignore this – אל תעלימו עין מזה
Lifamim tsarich lada’at leha’alim ayin – Sometimes you need to know to look the other way – לפעמים צריך לדעת להעלים עין
Eich ma’alimim chatchkunim – How can we hide pimples – איך מעלימים חצ’קונים
Eich ma’alimim kmatim ba-panim – How do you hide face wrinkles – איך מעלימים קמטים בפנים
Ze mamash he’elim li et ha-kmatim – It really banished my wrinkles – זה ממש העלים לי את הקמטים
Eich ma’alimim sritot ba-rechev – How can I remove the scratches from the car? – איך מעלימים שריטות ברכב
Eich ani ma’alim et ze – How do I make it go away? – איך אני מעלים את זה
Mi he’elim li ta-i-pad? / Mishehu he’elim li ta-ipad – Who/Someone took my ipad without my permission? – מי העלים לי ת’אייפד/מישהו העלים לי ת’אייפד
Ha’alamat re’ayot – Withholding evidence – העלמת ראיות
Mishehu he’elim et ha-re’ayot – Someone withheld the evidence – מישהו העלים את הראיות
Ha-re’ayot hu’almu – The evidence was withheld – הראיות הועלמו
Playlist and Clips:
Meir Ariel – Avarnu et Par’oh, Naavor gam et Ze (Lyrics)
Tue, 05 Oct 2021 - 10min - 428 - #345 Just Ignore It
The word נעלם means ‘disappeared’ or ‘is missing.’ In hitpael, the meaning becomes ‘to ignore,’ useful when you need to ignore someone, some thing, or more specifically in our case, dogs. We’ll also cover what to do when you accidentally send someone a text message meant for someone else entirely.
As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words.
Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
“Gidi ata mit’alem mimeni” – Gidi, you’re ignoring me – גידי, אתה מתעלם ממני
Lehit’alem mi-mishehu o mi-mashehu – To ignore someone or something – להתעלם ממישהו או ממשהו
Hit’almut mi-klavim – Ignoring dogs – התעלמות מכלבים
Hitchadshoot – Regeneration – התחדשות
Lehit’alem me-ha-kelev – To ignore the dog – להתעלם מהכלב
Nichnasim ha-bayita ve-pashut mit’almim – When you come home, just ignore them – נכנסים הביתה ופשוט מתעלמים
Im atem mit’almim me-ha-be’aya, atem helek mimena – If you ignore the problem, you’re part of it – אם אתם מתעלמים, אתם חלק מהבעיה
Mi-samim lo mit’almim – You don’t ignore drugs – מסמים לא מתעלמים
Tit’alem, tit’almi, tit’almu – Ignore (Imperative) – תתעלם, תתעלמי, תתעלמו
Titalem mimenu – Ignore him – תתעלם ממנו
Sori, shalachti be-ta’ut, tit’alem/tit’almi/titalmu – Sorry, I sent it by mistake, ignore it – סורי, שלחתי בטעות, תתעלם/תתעלמי/תתעלמו
Nehag, al titalem me-holech ha-regel – Driver, don’t ignore the pedestrians – נהג, אל תתעלם מהולך הרגל
Maarechet yechasim alima ve-mesukenet – A violent and dangerous relationship – מערכת יחסים אלימה ומסוכנת
Al tit’almi – Don’t ignore – אל תתעלמי
Al tit’almi me-ha-simanim – Don’t ignore the signs – אל תתעלמי מהסימנים
Playlist and Clips:
Sharon Lifshitz – Gidi (lyrics)
Hit’almut me-ha-kelev – Ignoring the dog
Al tit’alem me-holech ha-regel – Don’t ignore the pedestrians
Al tit’almi – Don’t ignore this
Tue, 28 Sep 2021 - 10min - 427 - #344 Anyone Seen My Keys? They’ve Disappeared!
The Hebrew word נעלם means ‘disappeared’ or ‘is missing,’ and in order to use it in different contexts, you’ll need to know how to conjugate it. Also, what can science tell us about creating a real cloak of invisibility? Please don’t disappear on us!
As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words.
Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Ne’elam li ha-nayad – My phone has disappeared – נעלם לי הנייד
Mishu ra’a oto – Has anyone seen it? – מישהו ראה אותו
Ne’elma li ha-mitriya – My umbrella disappeared – נעלמה לי המטרייה
Ne’elmu li ha-maftechot – I can’t find my keys – נעלמו לי המפתחות
Koev li ha-rosh – I have a headache – כואב לי הראש
Ne’elam lo ha-sha’on – His watch disappeared – נעלם לו השעון
Gvarim she-ne’elamim – Men who disappear – גברים שנעלמים
Shtei mishva’ot im shnei ne’elamim – Two equations with two variables – שתי משוואות עם שני נעלמים
Lle’an ne’elamta? – Where did you disappear – לאן נעלמת
“Efo ne’elamta/ne’elamt/ne’elamtem” (Slang) – Where did you disappear? – לאן נעלמת, נעלמת, נעלמתם
“Lehealem bach” – To disappear in you – להיעלם בך
Nif’al: Nichnas, lehikanes – נכנס, להיכנס
Le-he-a-lem – To disappear – להיעלם
Le-he-a-nesh – To be punished – להיענש
Le-he-a-rech – To be conducted – להיערך
Le-he-a-sot – To be done – להיעשות
Ha-negif tsarich le’he’alem min ha-olam – The virus should disappear from the face of the earth – הנגיף צריך להיעלם מן העולם
Ha-nehagim tsrichim lehealem min ha-olem – Drivers should disappear from the face of the earth – הנהגים צריכים להיעלם מן העולם
Al te’alem, al ta’uf – Don’t disappear, don’t fly off – אל תיעלם, אל תעוף
He’almut – Disappearance – היעלמות
Glimat he’almut – A cloak of invisibility – גלימת היעלמות
Playlist and Clips:
Ha-bachur ne’elam (The guy disappeared)
Avraham Tal & Marina Maximilian Bloomin – Lehe’alem Bach (lyrics)
Tue, 21 Sep 2021 - 11min - 426 - #343 Did I Tell You Where I’m Traveling to This Summer?
The Hebrew word נסיעה, which means a ride, drive, or trip, comes in handy in a country like Israel, where it often seems like everyone’s away on a trip or they can’t stop talking about planning their next one.
As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery's full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words.
Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Masa (m.), masa’ot – Journey, journeys – מסע, מסעות
Mas’ot ha-tslav – The Crusades – מסעות הצלב
Linso’a – To travel – לנסוע
Nesi’ah tova – Have a good trip – נסיעה טובה
Yesh li nesi’ah me-ha-avoda – I have a work-related trip – יש לי נסיעה מהעבודה
Nesi’at asakim – Business trip – נסיעת עסקים
Masa asakim – Business trip (archaic) – מסע עסקים
Ani be-nesiah karega – I am driving right now – אני בנסיעה כרגע
“Tagid shalom le-Moshe, hu po iti ba-oto” – Say hi to moshe, he’s with me in the car – תגיד שלום למשה, הוא פה איתי באוטו
Nesi’at mivchan – Test drive – נסיעת מבחן
Hi kol ha-zman be-nesi’ot – She’s away all the time – היא כל הזמן בנסיעות
Doch nesi’ot – Travel report – דו”ח נסיעות
Bituach nesi’ot le-chul – Travel insurance – ביטוח נסיעות
Playlist and Clips:
Sagiv Cohen & Tal Segev – Nesi’ah Tova (lyrics)
Ep. 186 – English version; Hebrew version
Tue, 14 Sep 2021 - 09min - 424 - #342 The Spiritually Enlightened
Have you been to an inner-child workshop? If not, I think the universe is trying to tell you something. How does the new age lingo of spiritual enlightenment sound in Hebrew?
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Ze lo kara stam’- It didn’t happen just because – זה לא קרה סתם
Ruach – Wind, spirit, ghost – רוח
Ruchani – Spiritual – רוחני
Ruchniki – New agey – רוחניקי
Dibur ruchniki – New agey talk – דיבור רוחניקי
Ruchnikiyoot – New age-ism – רוחניקיות
Ruchnik – New age-ist – רוחניק
“Mu’arim be-am” – Enlightened Ltd. – מוארים בע”מ
“Ani isha, ani ela” – I am a woman, I am a goddess – אני אישה, אני אלה
“Ani kosemet, ani machashefa, ani feia” – I am a magician, I am a witch, I am a fairy – אני קוסמת, אני מכשפה, אני פיה
“Ani bidiyuk mesayemet nikuy shel 21 yom” – I am just finishing a 21 day long cleansing – אני בדיוק מסיימת ניקוי של 21 יום
Shake-im – Shakes – שייקים
“Bli she-tichnanti ze yatsa bul al yom kippur” – Without any foresight, it fell smack on yom kippur – בלי שתכננתי זה יצא בול על יום כיפור
“Ein, ha-chayaim ha-ele mesunchranim she-ze mashehu” – This life is synchronized, it’s incredible – אין, החיים האלה מסוכרנים שזה משהו
“Sholachat lecha energia shel hizuk, ahava ve-tmicha” – I am sending you energy of strength, love and support – שולחת לך אנרגיה של חיזוק, אהבה ותמיכה
“Tsarich lekabel ma she-ha-yekum shole’ach” – We need to accept what the universe throws our way – צריך לקבל מה שהיקום שולח
Yekum – Universe – יקום
Elohima – God (f.) – אלוהימה
Sadna, sadna’ot – Workshop, workshops – סדנה, סדנאות
Sadnat ha-yeled ha-pnimi – The inner child workshop – סדנת הילד הפנימי
Sadnat ts’chok – Laughter workshop – סדנת צחוק
He-ara – Enlightenment – הארה
Tikshur – Communicating with spirits or ghosts – תקשור
Shefa – Abundance – שפע
Lehitchaber la-shefa – To connect to the abundance – להתחבר לשפע
Masa – journey – מסע
Assiti massa madhim! – I’ve made an incredible journey – עשיתי מסע מדהים
Playlist and Clips:
Mosh Ben-Ari – Kach Mimeni Ha-Kol
Tue, 24 Aug 2021 - 09min - 423 - #341 Stairway to Heaven
These days, it seems as if everything is measured by ratings and rankings. Businesses ask us to rate them even before we’ve left their doors. It’s all a bit too much sometimes. So how do we rank something in Hebrew?
Guy explains the root דרג which includes within it the Hebrew words for army rank, escalators and the highest echelons.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Az erkod al madregot ha-rabanut – I’ll dance on the rabbinate stairs – אז ארקוד על מדרגות הרבנות
Madrega, madregot – Steps, stairs – מדרגה, מדרגות
Hadar madregot – Staircase – חדר מדרגות
Madregot naot – Escalator – מדרגות נעות, דרגנוע
Darga, dargot – Rank, ranks – דרגה, דרגות
Derug – Rating, ranking – דירוג
Derug FIFA – FIFA rankings – דירוג פיפ”א
Derug ashrai – Credit rating – דירוג אשראי
Ledareg – To rank – לדרג
Atem muzmanim ledareg otanu – You’re invited to rate us – אתם מוזמנים לדרג אותנו
Israel medorget ba-makom ha-shmini be-hityakrut dirot ba-shana ha-achrona – Israel is ranked eighth in the world for its increased real estate prices in the past year – ישראל מדורגת במקום השמיני בהתייקרות דירות בשנה האחרונה
Medoreget – Ranked (f.) – מדורגת
Anachnu rotsim lir’ot eich hem medoragim – We want to see how they are rated – אנחנו רוצים לראות איך הם מדורגים
Yotskim et ha-shament ha-chama al hakaramel behadraga – Gradually pour the hot cream on the caramel – יוצקים את השמנת החמה על הקרמל בהדרגה
Be-hadraga – Gradually – בהדרגה
Ve-toch kedei irbuv – And while mixing – ותוך כדי ערבוב
Shidrug – Upgrade – שדרוג
Lachzor – To go back – לחזור
Leshachzer – To reconstruct – לשחזר
Mishtadregim – Getting upgraded – משתדרגים
Midrug – Rating (TV) – מדרוג
“Ba-dragim ha-gvohim” – In the highest echelons – בדרגים הגבוהים
Playlist and Clips:
Ha-kol Over Habibi – Blues Madregot Ha-rabanut (lyrics)
Ha-yechida – Darga, dargot – Rank
Israel medorget ba-makom ha-shmini
Danny Robas – Ani Ba Habaita Me-halaila (lyrics)
Tue, 17 Aug 2021 - 09min - 422 - #340 Who Touched My Stuff!?
The Hebrew word נוגע means touching and, just like in English, it has both a physical and emotional meaning. The root starts with the letter נ (nun), but in certain words based on this root, the נ disappears! Guy explains.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
“Nag’ah ba-shamayim” – She touched the sky – נגעה בשמיים
Hu naga – He touched – הוא נגע
Hi nag’ah – She touched – היא נגעה
“Kashe biladecha” – It’s hard without you – קשה בלעדיך
Ki nagata bi – Because I was moved by you – כי נגעת בי
“Bach lo nogea” – It doesn’t touch you – בך לא נוגע
Ze lo noge’a lecha/lach – It doesn’t concern you – זה לא נוגע לך
Be-noge’a le-mashehu – Concerning something – בנוגע למשהו
“Shalom, ze be-noeg’ea la-dira” – Hi, it’s about the apartment – שלום, זה בנוגע לדירה
“Shalom, ze be-nog’ea la-oto” – Hi, it’s about the car – שלום, זה בנוגע לאוטו
Noge’a la-lev – Touching, moving – נוגע ללב
Mi naga li ba-dvarim? – Who touched my stuff? – מי נגע לי בדברים
Al tiga, al tig’ee, al tig’u – Don’t touch – אל תיגע, אל תגעי, אל תגעו
Al tisa – Don’t go (by vehicle) – אל תיסע
Al tiga bi – Don’t touch me – אל תיגע בי
“At lo yechola lagaat be-ke’ev” – You are not able to touch pain – את לא יכולה לגעת בכאב
Na lo lagaat – Please do not touch – נא לא לגעת
Negi’ah – Touching – נגיעה
“Tavshil im negiot limon” – A stew with a touch of lemon – תבשיל עם נגיעות לימון
Maga – Touch (N.) – מגע
Masach maga – Touch screen – מסך מגע
Adshot maga – Contact lenses – עדשות מגע
Le-lo maga yad adam? – Without human contact – ללא מגע יד אדם
Playlist and Clips:
Mashina – Nag’ah ba-shamayim (lyrics)
Sharon Lifshitz – Kashe biladecha (lyrics)
Yehudit Ravits – Bach Lo Noge’a (lyrics)
Polyakovim – At lo yechola lagaat be-ke’ev
Adshot maga – Contact lenses commercial
Tue, 10 Aug 2021 - 08min - 420 - #339 That Date Was Somewhat Successful
The Hebrew dictionary says that מוצלח means “successful, accomplished.” But as Guy explains, מוצלח has some interesting nuanced uses that you really should discover.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
“Yossi, yeled sheli mutslach” – Yossi, my perfect boy – יוסי, ילד שלי מוצלח
Lehatsliach (Hif’il) – To succeed – להצליח
Mutslach – Good, excellent, perfect, successful – מוצלח
“Eich legadel yeladim mutslachim yoter” – How to raise outstanding children – איך לגדל ילדים מוצלחים יותר
“Ha-achayot ha-mutslachot sheli” – My perfect sisters – האחיות המוצלחות שלי
Hinne shuv achalti yoter midai – Here again, I ate too much – הנה שוב אכלתי יותר מדיי
Im lo hayiti kacha, ulai hayiti mutslachat – If I wasn’t like that, I might have been a better person – אם לא הייתי ככה, אולי הייתי מוצלחת
Ha-date haya mamash mutslach – The date was really great – הדייט היה ממש מוצלח
Ha-date lo haya mutslach – The date was not great – הדייט לא היה מוצלח
Ha-yeshiva hayta mutslachat – The meeting was great – הישיבה הייתה מוצלחת
Ha-yeshiva lo hayta mutslachat – The meeting was not great – הישיבה לא הייתה מוצלחת
Ze lo seret mutslach – This movie is not great – זה לא סרט מוצלח
Zot taarucha lo mutslachat – This exhibition is not great – זאת לא תערוכה מוצלחת
Ze lo haya raayon kaze mutslach – It wasn’t such an amazing idea – זה לא היה רעיון כזה מוצלח
Ze atar pachot mutslach – This website is not great – זה אתר פחות מוצלח
“Lihyot be-tik-tok ze lo omer she-hacheshbon mutslach” – To be on Tik-Tok doesn’t mean that the account is successful – להיות בטיקטוק זה לא אומר שהחשבון מוצלח
Maavar mutslach! – Have a good move! – מעבר מוצלח
Misada mutslachat meod – A great restaurant – מסעדה מוצלחת מאוד
“Lo tsalachti et ha-perek ha-rishon” – I didn’t get through watching the first episode – לא צלחתי את הפרק הראשון
Lo tsalachti et ha-sefer – I didn’t get through this book – לא צלחתי את הספר
Playlist and Clips:
Ha-tarnegolim – Yossi, Yeled Sheli Mutslach (lyrics)
Ha-achayot ha-mutslachot sheli – trailer
Aya Korem – Hinne Shuv (lyrics)
Ep. 151 – Intensifiers and superlatives
Tue, 27 Jul 2021 - 07min - 419 - #338 I Am Sure You’ll Succeed
The Hebrew word להצליח means to succeed, but there’s much more to it than just that. In past tense, we use הצליח to compliment a baker on their delicious cake, the owner of a well-behaved dog and even a parent whose child is an absolute sweetheart.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Lehatsliach – To succeed in doing something – להצליח
“Ya binti tatslichi” – My daughter (Ar.), you’ll make it – יא בנתי תצליחי
Tatslichi! Tatsliach! – Good luck – תצליחי, תצליח
Ani me’achel lach she-tatslichi / lecha she-tatsliach – I wish you to be successful – אני מאחל לך שתצליחי, שתצליח
Behatslacha – Good luck – בהצלחה
Ani batuach she-tatsliach – I am sure you’ll succeed – אני בטוח שתצליח
“She-tatsliach amen”, “She-tatslichi amen” – May you succeed – שתצליח אמן, שתצליחי אמן
Halevai she-tatsliach – May you succeed – הלוואי שתצליח
Lehatsliach be-gadol – To make it bigtime – להצליח בגדול
Elef kabaim lo yatslichu lechabot oti – One thousand firefighters won’t succeed in putting out my fire – אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי
“Eich tatslichi leshanot et atsmech” – How will you succeed in changing yourself? – איך תצליחי לשנות את עצמך
Im at ro’a she-at lo matslicha lehagi’a, lo chashuv – If you see that you cannot make it, no worries – אם את רואה שאת לא מצליחה להגיע, לא חשוב
Ata batuach she-tatsliach? – Are you sure you’ll be able to make it? – אתה בטוח שתצליח
Eich lehatsliach be-ritsot arukot – How to succeed in long runs – איך להצליח בריצות ארוכות
Eich lehatsliach ba-limudim – How to succeed in school – איך להצליח בלימודים
Eich lehatsliach ba-hayim – How to succeed in life – איך להצליח בחיים
Eich lehatsliach ba-asakim – How to succeed in business – איך להצליח בעסקים
Eich lehatsliach be-instagram – How to succeed on Instagram – איך להצליח באינסטגרם
Eich lehatsliach im ugat gvina – How to succeed with cheesecake – איך להצליח עם עוגת גבינה
Eich lehatsliach im haverim – How to succeed with friends – איך להצליח עם חברים
Eich lehatsliach im banot – How to succeed with girls – איך להצליח עם בנות
Hitsliach lecha! Hitsliach lach! Hitsliach lachem! – You did a great job – הצליח לך! הצליח לכם!
Hitsliach lo itach – He lucked out with you – הצליח לו איתך
Matslichan, matslichanit – Successful person – מצליחן, מצליחנית
Playlist and Clips:
Sarit Hadad – Ani Od Zocheret (lyrics)
Gali Atari – Ha-shir she-yavi lach ahava (lyrics)
Eich Lehatsliach be-ritsot arukot
Tue, 20 Jul 2021 - 08min - 418 - #337 Would You Turn On the Air Con?
Nothing pairs better with a hot and humid Israeli summer than מזגן, air conditioning. So what should we say to the taxi driver who's got all the windows rolled down? And why did the air temperature in our trains make such big national headlines?
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Mazgan – Air conditioning – מזגן
“Erkondishen” – “air condition” – אייר קונדישן
“Efshar mazgan?” – Could you put on the aircon? – אפשר מזגן
Ata yachol lasim mazgan ‘vaksha? – Could you put the mazgan please? – אתה יכול לשים מזגן ‘בקשה
Yesh mazgan? – Is there aircon? – יש מזגן
Efshar lehadlik mazgan? – Could you turn the air conditioner on? – אפשר להדליק מזגן
Efshar lechabot et ha-mazgan? – Could you turn off the air conditioner? – אפשר לכבות את המזגן
Ha-mazgan hachi chadshani – The most innovative air conditioner – המזגן הכי חדשני
Mazgenei tornado, Mazganim shel chevrat tornado – Tornado air conditioning units – מזגני טורנדו, מזגנים של חברת טורנדו
Kar li ba-mazgan tamid – I am always cold in the air conditioner – קר לי במזגן תמיד
“Ha-olam ktsat mitnahel lefi ha-banim” – The world is run according to the guys – העולם קצת מתנהל לפי הבנים
Matkinei ha-mazganim – The aircon installers – מתקיני המזגנים
Matkin – Installer – מתקין
Hatkana – Installation – התקנה
Technai mazganim – Aircon repairman – טכנאי מזגנים
Shalat – Remote control – שלט
Mizug avir – Air conditioning – מיזוג אוויר
Takala be-maarechet mizug ha-avir – Fault in the air conditioning system – תקלה במערכת מיזוג האוויר
Yesh be-aya ba-mizug – There’s a problem with the mizug – יש בעיה במיזוג
Playlist and Clips:
The Minister of Transport about Mazgan
Noa Kirel & Agam Buchbut – Etsel Ha-doda Ve-ha-dod (lyrics)
Tue, 13 Jul 2021 - 09min - 416 - #336 Let It Simmer
What does the phrase תן לו להתבשל (‘ten lo lehitbashel’) mean? As Guy will explain, we can use the verb להתבשל, which means to let something cook, not only when speaking about vegetables, but also about… people!
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
“Ke-chol she-tachtechu yoter katan, ze yitbashel yoter maher” – The smaller you cut it, the faster it will cook – ככל שתחתכו יותר קטן, זה יתבשל יותר מהר
Marak katom – Orange soup – מרק כתום
Ha-yerakot sheli mamash hitbashlu – My vegetables cooked really well – הירקות שלי ממש התבשלו
Tnu le-ze lehitbashel al esh ktana – Let it cook on a low flame – תנו לזה להתבשל על אש קטנה
“Ten lo lehitbashel” – Let him marinate in his own juices, let him simmer down – תן לו להתבשל
“Ani mitbashelt le’at” – I simmer slowly – אני מתבשלת לאט
“Eize erev mitbashel po” – What an evening is being cooked up here – איזה ערב מתבשל פה
Ha-pri hivshil – The fruit ripened – הפרי הבשיל
He’edim – He became red – האדים
Hilbin – He became white, turned white – הלבין
Hishmin – He gained weight – השמין
Bashel – Ripe, mature – בשל
“kablu tip”- Here’s a tip – קבלו טיפ
“Klipat avocado bashel tamid tihye mavrika” – The peel of a ripe avocado will always be shiny – קליפת אבוקדו בשל תמיד תהיה מבריקה
Pri bashel – Ripe fruit – פרי בשל
Hu od lo bashel la-tafkid – He’s not yet ready for the job – הוא עוד לא בשל לתפקיד
Od lo hivshilu ha-tna’im – All the pieces have yet to fall in their place – לא הבשילו התנאים
Mivshala – Brewery – מבשלה
Mivshelet bira – Beer brewery – מבשלת בירה
Tavshil – Stew – תבשיל
Playlist and Clips:
Tair Haim – Mitbashelet Le’at (lyrics)
Static & Ben-El Tavori with Eden Ben Zaken and Stephane Legar – Yassou (lyrics)
Gaby Shushan – Bereshit (lyrics)
Ep. 263 – Does it come with a side dish?
Tue, 29 Jun 2021 - 09min - 415 - #335 Home Cooking And Assisted Goals
The Hebrew word בישול means cooking, but it is also used on the football field and in police investigations. Interesting, right? Bonus: A special Israeli-Berliner way to ask for the bill.
Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon https://www.patreon.com/posts/52521863
New Words and Expressions:
Levashel – To cook – לבשל
Ha-yom kulanu nidrashim levashel harbe yoter ba-bayit – Today we all have to cook much more at home – היום כולנו נדרשים לבשל הרבה יותר בבית
Ve-be-yichud bishvilchem yatsarnu et mitcham “zman bishulim” be-atar “bishulim” – And just for you we created a page called Zman Bishulim, on the Bishulim website – ובייחוד בשבילכם יצרנו את מתחם “זמן בישולים” באתר בישולים
Atar ha-matsi’a ra’ayonot yichudiyim le-bishul im yeladim – A website which offers unique ideas for cooking with children – אתר המציע רעיונות יחודיים לבישול עם ילדים
Bishul – Cooking – בישול
Bishulim beitiyim – Home cooking – בישולים ביתיים
Ani be-emtsa ha-bishulim – I am in the middle of cooking – אני באמצע הבישולים
Sadnat bishul – Cooking workshop – סדנת בישול
Sadna’ot bishul – Cooking workshops – סדנאות בישול
Sir bishul – cooking pot – סיר בישול
“Bishul sheni shel Sallalich” – A second assist by Sallalich – בישול שני של סלליך
Levashel shaar – To assist in the scoring of a goal – לבשל שער
Bishulim (football) – Assists – בישולים
Bashlan – An amateur chef – בשלן
Mishehu bishel et ha-clip ha-ze – Someone ‘cooked’ this video clip – מישהו בישל את הקליפ הזה
Zeitim mevushalim be-signon marokai – Moroccan style cooked olives – זיתים מבושלים בסגנון מרוקאי
Ha-zeitim bushlu – The olives were cooked – הזיתים בושלו
“Bishul tigun, Betsalel Bitton!” – Cooking, frying, Betsalel Bitton – בישול-טיגון, בצלאל ביטון
“Entschuldigung, bezahlen bitte” (Ger.) – “Excuse me, I’d like to pay”
Playlist and Clips:
HaTikvah 6 – Po Kavur Ha-kelev (lyrics)
Tue, 22 Jun 2021 - 09min
Podcasts similares a Streetwise Hebrew
- Global News Podcast BBC World Service
- Kriminálka Český rozhlas
- El Partidazo de COPE COPE
- Herrera en COPE COPE
- The Dan Bongino Show Cumulus Podcast Network | Dan Bongino
- Es la Mañana de Federico esRadio
- La Noche de Dieter esRadio
- Hondelatte Raconte - Christophe Hondelatte Europe 1
- Affaires sensibles France Inter
- La rosa de los vientos OndaCero
- Más de uno OndaCero
- La Zanzara Radio 24
- Espacio en blanco Radio Nacional
- Les Grosses Têtes RTL
- L'Heure Du Crime RTL
- El Larguero SER Podcast
- Nadie Sabe Nada SER Podcast
- SER Historia SER Podcast
- Todo Concostrina SER Podcast
- 安住紳一郎の日曜天国 TBS RADIO
- The Tucker Carlson Show Tucker Carlson Network
- 辛坊治郎 ズーム そこまで言うか! ニッポン放送
- 飯田浩司のOK! Cozy up! Podcast ニッポン放送
- 武田鉄矢・今朝の三枚おろし 文化放送PodcastQR