עושים טכנולוגיה

בשנים האחרונות מתנהלת בין ארצות הברית לסין מלחמה קרה וב"עושים טכנולוגיה" סיקרנו כמה פנים שלה: הצבענו על החשש של ארה"ב מטיקטוק, סיפרנו על המאבק בין המעצמות סביב פיתוח שבבים וגם סביב הנחת כבלים תת-ימיים. בפרק הזה, הרביעי בסדרת "המלחמה הקרה החדשה", אנחנו עוסקים בטכנולוגיה שצפויה לפרוץ את כל ההצפנות שבהן כולנו משתמשים: מחשוב קוואנטי.
הדבר הזה, שרק מעטים מסוגלים להסביר אותו, ועוד יותר מעטים מסוגלים להבין אותו, מתקרב אלינו בצעדי ענק  והוא מוביל למרוץ אדיר וחסר רחמים בין המעצמות, שמנסות להגיע ראשונות לקו היעד. 
האם אכן כל ההצפנות יפרצו ועד כמה אנחנו קרובים לשם?
ספוילר: כמעט כל ההצפנות יפרצו ואנחנו ממש ממש קרובים.

קישורים:
סרטון: פרויקט וינונה
סרטון: איך מחשב קוואנטי יפרוץ הצפנות
המרוץ הקוואנטי בין ארה"ב לסין
ארה"ב וסין ממהרות להגן על הסודות שלהן

בשנים האחרונות יש מחשבה אחת, שאלה אחת שאליה אני חוזר פעם אחר פעם: מה קורה כאשר תרבות הופכת אובססיבית לרעיון, ובאופן יותר ספציפי, מה קרה לנו מהרגע שהפכנו אובססיביים למספרים? 
אנחנו מודדים הכל, מדרגים הכל, רואים את העולם דרך העיניים של המספרים, אבל למה? למה החלטנו שזו הדרך הכי מוצלחת להבין את המציאות ומה קרה לאופן שבו אנחנו רואים את העולם ואפילו את עצמנו, מהרגע שהתחלנו להצמיד מספר לכמעט כל דבר?
בניסיון לענות על השאלות האלו ועל רבות נוספות, התייעצתי עם מומחים, קראתי מחקרים, ראיינתי אנשים והלכתי לאיבוד בעולמות תוכן שונים ומשונים: כלכלה, אסטרונומיה, צבא, פילנתרופיה, רפואה, פסיכולוגיה ואפילו שוק העבודה. זה היה מסע משוגע. את תוצאות המסע קיבצתי לסדרה אינטימית ואישית בת 11 פרקים שתעלה בפודקסט חדש ששמו "סערה מושלמת". 
הפודקסט "סערה מושלמת" יושק בימים הקרובים ובפרק בונוס מיוחד אני מספק למאזיני "עושים טכנולוגיה" הצצה ראשונה.
חפשו את "סערה מושלמת" באפליקציית הפודקסטים שלכם ותקבלו עדכון ברגע שיועלו פרקי הסדרה.

"סערה מושלמת" ב-Apple Podcasts
https://podcasts.apple.com/podcast/id1742404005

"סערה מושלמת" בספוטיפיי
https://open.spotify.com/show/2IIVEx404ubtOF0CsQCjAd

"סערה מושלמת" - עמוד מתעדכן
https://www.popup.co.il/ps

שנה וחצי לאחר הופעת ChatGPT, נדמה שלכולם כבר ברור שאנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה טכנולוגית נרחבת. כעת נחשפת העובדה שכמו כל מהפכה, בין אם היא מהפכה תעשייתית ובין אם היא מהפכה של בינה מלאכותית, בין אם היא מבוססת על מכונות טקסטיל או על שרתים ומחשבים, גם למהפכה הזו יש השפעה נרחבת, ולעתים הרסנית, על הסביבה.
כשהתחלתי להתעניין בכיוון הזה חשבתי שעיקר הבעיה היא העובדה שחוות השרתים העצומות צורכות הרבה מאוד חשמל – והן אכן צורכות הרבה מאוד חשמל - אבל הן בעיקר צורכות משאב נוסף, שעליו ממש לא חשבתי: מים.
אז בכל פעם שאתם מבקשים מ-ChatGPT לעשות משהו, כמה מים הוא שותה?

קישורים:
מחקר: להפוך את הבינה המלאכותית לפחות צמאה

כמה מים צורכת בינה מלאכותית

הבינה המלאכותית לוקחת מים מהמדבר

משבר האנרגיה והמים באמריקה הלטינית

אירלנד וחוות שרתים

בחיי היומיום אנחנו משתמשים במטאפורות רבות שקשורות לעולם הטכנולוגיה אבל למה מכל המטאפורות רעיונות מיוצגים בצורה של נורה, נורה שנדלקת.
למה דווקא המטאפורה הזו תפסה ומה היא אומרת על האופן שבו אנחנו חושבים על יצירתיות או חדשנות? האם הנורה, הדרך שבו היא עובדת והאופן שבו היא באה לעולם, מתארת בצורה מדויקת או מוצלחת את האופן שבו רעיונות באים לעולם ומה היה קורה אם היינו משתמשים בטכנולוגיה אחרת כדי לתאר את התהליך הזה?
כדי לענות על השאלה הזו הייתי צריך לצלול לעולם האלקטרוניקה, הפילוסופיה, העסקים ואפילו לעולמם של הסרטים המצוירים ואז גיליתי שזה לא רק תרגיל מעניין, שמערב היסטוריה, טכנולוגיה ודמיון, זה גם תרגיל שיכול ללמד אותנו לקח חשוב על האירועים האלו שכל כך מעניינים אותנו, שאנחנו כל כך חושקים בהם, כמו הופעתו של רעיון מוצלח, כמו אותה יצירתיות מתפרצת שהנורה אמורה לייצג.

קישורים:
התמונה של אדיסון
https://bit.ly/3TDSkWg

סרטון: פליקס החתול והנורה החשמלית
https://www.youtube.com/watch?v=1HuKX7r1vpg

ההצלחה הגדולה של אלון מאסק, היא לא טוויטר ואפילו לא טסלה. מה שהופך את מאסק לדמות חשובה ומשפיעה היא SpaceX.
החל משנת 2006 מאסק וחברת החלל שלו זכו בשורה של מכרזים של נאס"א ושל הממשל האמריקאי, מכרזים שמטרתם לפתח חלליות מסוגים שונים וטילים מסוגים שונים. במסגרת הפעילות של החברה, SpaceX משגרת אינספור דברים לחלל, חלקם מתפוצצים על כן השיגור וחלקם מתפוצצים כאשר הם מנסים לחזור ולכן מאסק החל לחפש אתר ניסויים שיהיה בבעלותו. הפתרון שלו היה להשתלט על כפר קטן בטקסס ואז לנסות ולקנות אותו ואת תושביו.
המהלך האגרסיבי הזה הוא רק אחד בשורה של מהלכים שחלקם, כך נדמה, מבקשים להחיות קונספט שזכה לפופולריות במאה ה-19, קונספט של "עיירת חברה" שבו התאגיד לא רק מעסיק אותך, הוא גם בעל הבית שלך. אז מה אתם אומרים, הייתם רוצים שהאדם העשיר בעולם יהיה בעל הבית שלכם?


קישורים:
שיר: Sixteen Tons

התחקיר של "מאד'ר ג'ונס"

כתבה מצולמת: מאסק מנסה להשתלט על עיירה

וול-סטריט ג'ורנל: מאסק בונה עיירה בטקסס

הסרטון של צ'אפ אמברוז

אני מגיש את "עושים טכנולוגיה" ממארס 2019 ועד היום, חמש שנים רצופות; כמעט מאתיים פרקים שמכילים יותר מחצי מיליון מילים. לאורך השנים נשאלתי כל מיני שאלות (חלקן מוזרות) ולמדתי כמה דברים על האופן שבו אפשר לספר סיפורים על טכנולוגיה, על מרואיינים, על מאזינים ועל התגובות שלהם. לרגל המאורע החגיגי החלטתי לעצור לרגע ולהעלות פרק אחר, שונה ואישי שבו אני מספר סיפורים שבדרך כלל לא שומעים, נותן כמה טיפים ליוצרים מתחילים וגם בוחר את הפרק האהוב עליי בכל אחת מחמש השנים האחרונות.

באמצע פברואר 2024, חברת OpenAI חשפה פיתוח חדש, Sora או "שמיים" ביפנית, מודל בינה מלאכותית שמאפשר ליצור סרטוני וידאו באורך של עד כדקה. כל שצריך לעשות הוא לתאר סצנה, נניח, "איש מבוגר לבוש חליפה מדבר עם הנכדה שלו בבית קפה", לשלוח את הפרומפט, ו-Sora תייצר סרטון.
הטכנולוגיה היכתה את העולם בתדהמה והיא כל כך מרשימה שכבר אפשר לראות לאן זה הולך. זה עניין של שנה, שנתיים אולי שלוש, עד שיופיעו סרטונים שכולנו נשאל את עצמנו "האם אדם צילם אותם או שמא זו יצירה של מכונה, האם האדם שמופיע בהם הוא אמיתי או שגם הוא המצאה של המכונה?". זו אותה השאלה שאנחנו שואלים את כיום כאשר אנחנו נתקלים בטקסט או בתמונה.
זה יהיה הרגע שבו הטכנולוגיה תגיע לתחנתה האחרונה, הרגע שידחוף אותנו לשאול: "הלו? אפשר לקבל את המציאות, בבקשה?". האם אנחנו צריכים לייחל לרגע הזה או לחשוש מבואו ואיך כל זה קשור לשאלה שנהגתי לשאול את הסטודנטים שלי?

קישורים:

OpenAI חושפת את Sora

תיאוריית השיגור לעולמות נרטיביים

מי צפה בפרסומות הסופרבול באקס?

כמה יפנים מתמודדים עם היקיקומורי?

ז'רון לנייר: לאן המציאות המדומה תיקח אותנו

האם אוכל להגיש את הפודקאסט שלי באנגלית? באמצעות שיבוט הקול שלי זה אפשרי. למרות שיש שימושים לגיטימיים לטכנולוגיית ה-Voice Cloning, היא מטרידה פוליטיקאים, חוקרים ואנשים מרחבי העולם, כולם מזהירים מההשלכות שלה: אם ניתן לחקות בצורה מושלמת קולות של אנשים, הרי שלא יהיה ניתן לסמוך על אף הקלטה. אבל הפעם אני מבקש להציג תזה שתוקפת את הסוגיה מזווית אחרת לגמרי: אם שיבוט קול היא טכנולוגיה לגיטימית, הרי שבאופן תיאורטי, אנחנו יכולים ללכת עד הסוף ולשבט בני האדם.

קישורים:
הריאיון של ברוס ריד לאתר פוליטיקו
כיצד זיוף ניצח את הבחירות בסלובקיה
הדיבידנד של השקרן
הפרסומת של פורד
החלטת האו"ם על איסור שיבוט אנושי

לפני יותר מ-50 שנה, נערכה ועידה בה השתתפו עשרות אסטרונומים ואסטרופיזיקאים מארה"ב ורוסיה. נושא הוועידה היה "תקשורת עם חייזרים". מדען אמריקאי צעיר, קרל סייגן, אמר אז "יש קשר בין לוויתנים לדיון שלנו. היונקים הימיים האלו הם ללא ספק יצורים אינטליגנטיים והם חיים בכוכב הלכת שלנו. לא פעם נטען שאם שאנחנו לא מסוגלים לתקשר איתם לא נוכל לתקשר עם ישויות אינטליגנטיות חוצניות".
על פני כדור הארץ יש כ-90 מינים שונים של לוויתנים ואין ספק שאחד המוזרים, הגדולים והמעניינים שבהם הוא הראשתן גדול-ראש או לוויתן זרע. מחקר חדש טוען שלא רק שהלווייתנים האלו מדברים, טכנולוגיה חדשה/ישנה עשויה לספק תשובה לשאלה "מה הם אומרים?", וכן, ברור שהיא נשענת על בינה מלאכותית, אלא מה.

קישורים:
מחקר: פריצת דרך בהבנת שפת לוויתני הזרע
פריצת דרך בהבנת שפת הלווייתנים
מחקר: האם הלווייתנים למדו להתגונן מציידים?
האם נוכל לדבר עם לוויתנים?

עצים הם טכנולוגיה מדהימה. לא רק שאפשר להפיק אינסוף מוצרים מעצים, הם מצוידים בטכנולוגיה שמסוגלת לקחת מהאטמוספירה דו-תחמוצת הפחמן ולהחזיר אליה חמצן שזה בדיוק ההפך מאיתנו: אנחנו לוקחים, כלומר נושמים, חמצן ופולטים דו-תחמוצת הפחמן. הם אפילו מסוגלים לאחסן בתוכם דו-תחמוצת הפחמן.
הייטק, שמייטק, עצים! עצים יכולים לפתור את בעיית ההתחממות הגלובלית. זו הטענה של יוזמה שקוראת לטעת טריליון עצים עד לסוף העשור, עצים שיוכלו להוציא מהאטמוספירה כשני-שליש מכלל הפחמן הדו-חמצני ובכך יאטו את השינוי האקלימי המהיר שמכה בנו. הבעיה נפתרה: עצים!
אז זהו, שזה לא כל כך פשוט.
התכנית שודרה לראשונה בפברואר 2020. היא הוקלטה מחדש ועודכנה עם מידע שהצטבר בשנים האחרונות.

קישורים:
המחקר בכתב העת סיינס
אתר יוזמת טריליון עצים
האם טריליון עצים יכולים לפתור את בעיית התחממות כדור הארץ?
טריליון עצים – מה עומד מאחורי המספרים?

מחקר מסקרן שפורסם בנובמבר 2023 ניסה לבחון האם כאשר מוסיפים "גירויים פסיכולוגיים רגשיים" להנחיות ולבקשות שאנחנו מפנים למודלי השפה באופן שהופך את ה-Prompt ל-EmotionPrompt, לבקשה רגשית, האם התוספת הזו משפיעה על איכות התשובה של המודלים? במלים אחרות, החוקרים ניסו להבין האם פנייה לרגש של מודלי השפה הגדולים הופכת את התשובות שלהם למוצלחות יותר?
הם פיתחו פניות מסוגים שונים, חלקן מצחיקות וחלקן הזויות וגילו ש... כן, זה עוזר!
המחקר, והתוצאות המורכבות שהוא מספק, מהווים עדות נוספת לכך שניתן לחלץ מהאינטליגנציה המלאכותית שאנחנו מפתחים תשובות מוצלחות יותר אם רק יודעים לפנות אל האינטליגנציה הרגשית שלהם.
רגע, מה?!

קישורים:
מחקר: על הקשר בין שיח רגשי למודלי שפה גדולים
https://arxiv.org/abs/2307.11760

מחקר: אופטימיזציה של מודלים בהתבסס על שפה
https://arxiv.org/abs/2309.03409

שרשור: הצעתי ל-ChatGPT טיפ וזה מה שקרה
https://twitter.com/voooooogel/status/1730726744314069190

אמנם ChatGPT הושקה בסוף 2022, ודאלי הושקה חצי שנה קודם אבל זו היתה 2023 שהמחישה שמהפכת הבינה המלאכותית היא כאן כדי להישאר. בבת אחת קמו חברות סטארט-אפ שפיתחו ושעדיין מפתחות אינספור מוצרים שמבוססים על פתרונות בינה מלאכותית. חלק מהחברות וחלק מהפתרונות הם לא יותר מהייפ שיווקי, אבל אחרות מפתחות מוצרים אמיתיים שמספקים מענה אמיתי ללקוחות אמיתיים. לצד פריצות הדרך החלו לצוץ גם האתגרים ובעיות שמטרידות את כל מי שפועל בתחום.
בתכנית האחרונה לשנת 2023 ננסה לכנס חלק מהאתגרים והשאלות שמעלה הטכנולוגיה החדשה סביב תמה משותפת שמבהירה למה המהפכה הזו כל כך מרשימה וגם למה היא כל כך מטרידה.

קישורים:
הריאיון של ג'פרי הינטון לניו-יורקר מגזין
https://www.newyorker.com/magazine/2023/11/20/geoffrey-hinton-profile-ai

הריאיון של ג'פרי הניטון לניו-יורק טיימס
https://www.nytimes.com/2023/05/01/technology/ai-google-chatbot-engineer-quits-hinton.html

הטעות של איליה סוצקבר
https://www.theatlantic.com/technology/archive/2023/11/openai-ilya-sutskever-sam-altman-fired/676072

סין משקיעה בוואווי
https://www.bloomberg.com/graphics/2023-china-huawei-semiconductor

ג'פרי הינטון בסרטון של אוניברסיטת טורונטו
https://www.youtube.com/watch?v=-9cW4Gcn5WY

מה משותף למזג אוויר, אלצהיימר, ממותות, ספינות אוויר ועכברושים? הדבר היחיד שמשותף להם הוא שהם כולם חלק מידיעות שמספרות על פיתוחים חדשים שעשויים לשפר קצת את העולם כי בתקופה הזו, כך נדמה לי, כולנו צמאים לקצת חדשות טובות לשם שינוי. זו תוכנית מעט משונה, תוכנית שמוקדשות לקצת חדשות טובות (לשם שינוי) וגם לעדכון קצר על השבוע המשוגע שעבר על סם אלטמן וחברת OpenAI.

קישורים:
מודל החיזוי של גוגל
https://www.wired.com/story/google-deepmind-ai-weather-forecast

בינה מלאכותית תעזור באיתור אלצהיימר
https://www.nature.com/articles/d41586-023-03482-9

ספינת אוויר חדשה
https://techcrunch.com/2023/11/08/the-worlds-largest-aircraft-breaks-cover-in-silicon-valley

כדורגל הייטק
https://www.uefa.com/euro2024/news/0287-1976884bce43-5afb2e73f7af-1000--official-euro-2024-match-ball-unveiled/

עכברושים נגד מוקשים
https://www.thenation.com/article/world/cambodia-land-mine-clearance

להחזיר את הממותה הצמרית לחיים
https://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-12759177/Colossal-Biosciences-woolly-mammoth-brought-extinction.html


ᐧ

מנכ"ל חברת OpenAI, סם אלטמן פוטר במפתיע ודוח בו נטען שפרסומות של חברות ענק הופיעו לצד ציוצים אנטישמיים, גרם לחברות רבות להודיע שיפסיקו לפרסם בטוויטר או באקס או באיך-שלא-קוראים לרשת של מאסק שמיהר להצהיר: אתבע את מפרסמי הדוח!
האיום של מאסק לפנות לבית המשפט מגיע במקביל לתביעות משפטיות אחרות שעשויות להשפיע על הנוף הטכנולוגי של העולם. חלק מהתביעות רק הוגשו, חלק אחר מתברר בימים אלו ולפחות בתביעה אחת, תביעה גדולה, יש כבר הכרעה.
סיפור על סערות ותביעות בארבע מערכות.

קישורים:
מטא נתבעת על ידי 42 מדינות
https://www.nytimes.com/2023/10/24/technology/states-lawsuit-children-instagram-facebook.html

תשע שאלות סביב התביעה נגד אמזון
https://www.vox.com/technology/2023/9/29/23894832/amazon-antitrust-lawsuit-questions-answered-ftc-lina-khan

אפיק נגד גוגל – על מה המהומה?
https://www.theverge.com/23944251/epic-google-antitrust-trial-explainer-monopoly

עלייתו ונפילתו של סם בנקמן-פריד
https://www.nytimes.com/2023/11/02/technology/sam-bankman-fried-rise-crash.html

רשת העצבים האמיתית של העולם הדיגיטלי, זו שמעבירה במהירות מידע מנקודה לנקודה, מבוססת על כבלים תת-ימיים. אנחנו לא מקדישים לכך הרבה מחשבה אבל באוקיינוסים מותקנים כבלי תקשורת שבלעדיהם אין אינטרנט, אין מסחר אלקטרוני, אין עולם דיגיטלי.
כבלי התקשורת האלו הם תשתית אסטרטגית שיש לה מטרות אזרחיות אבל גם מטרות צבאיות, מה שהופך אותם למטרה נחשקת בזמן קונפליקט: ניתן לשתק את התשתית הזו וניתן גם לחדור אליה, להתחבר אליה, לצותת למידע שעובר דרכה ולכן היא נמצאת במרכזם של עימותים בין מעצמות.
זה החלק השלישי בסדרת "המלחמה הקרה החדשה", זו שמתנהלת בין ארה"ב לסין והוא עוסק בזירה חשאית ואסטרטגית, כזו שמבוססת על הנדסה אבל גם על יצרים, על כסף גדול אבל גם על טכנולוגיה מתקדמת, תקשורת סופר-מהירה ומאבקים שמתרחשים מאחורי הקלעים ומתחת לגלים.

קישורים:
מפה אינטראקטיבית – כבלי תקשורת תת-ימיים
https://www.submarinecablemap.com

איך מתקנים כבלים תת-ימיים?
https://www.youtube.com/watch?v=l1knCR6xAzo

מלחמת ארה"ב-סין מתחת למים
https://ig.ft.com/subsea-cables

התחקיר של רויטרס על מלחמת הכבלים בין ארה"ב וסין
https://www.reuters.com/investigates/special-report/us-china-tech-subcom

בעבר העולם היה פשוט: קנית משהו ואז היית הבעלים שלו. קנית ספר והוא היה שלך, קנית תקליט והוא היה שלך, קנית תקליטור שיש עליו סרט ועכשיו התקליטור הזה שלך.
אבל בשנים האחרונות פחות ופחות אנשים קונים מוצרים פיזיים. נכון, אנשים עדיין קונים ספרים מנייר אבל המכירות של ספרים דיגיטליים לא מפגרות הרבה מאחור. אבל ההבדל בין ספר מנייר לספר דיגיטלי הוא לא רק בפורמט. כאשר אתם קונים ספר דיגיטלי אתם בעצם קונים רישיון שמאפשר לכם לקרוא אותו ואם יש משהו שאנחנו יודעים הוא שאם יש "רישיון" יש גם "תנאי רישיון", ואם יש תנאי רישיון יש אותיות קטנות בתוך תנאי הרישיון שבהן לפעמים כתוב שלבעלים האמיתיים של התכנים יש כל מיני אפשרויות מעניינות כמו למשל, לעדכן את הטקסט שמופיע בספר הדיגיטלי שקניתם ואפילו למחוק את כולו מהמכשיר שלכם. נשמע תיאורטי? זה כבר קרה - זה קורה ממש עכשיו.
לכאורה זה אירוע נקודתי ומוגבל אבל הסיפור הזה מצביע על משהו גדול יותר, על מגמה שהולכת ומתפשטת לשדות נוספים.

קישורים:
רשימת השינויים בספרי דאל:
https://en.wikipedia.org/wiki/Roald_Dahl_revision_controversy

הביקורת על השינויים:
https://www.theguardian.com/books/2023/feb/20/roald-dahl-books-rewrites-criticism-language-altered

ספר: The End of Ownership:
https://www.amazon.com/End-Ownership-Personal-Property-Information/dp/0262035014

בימים אלו מתנהל בארה"ב משפט הגבלים עסקיים בו הממשל האמריקאי תובע את גוגל. המשפט מושך הרבה מאוד תשומת לב כי במובנים רבים זה כמעט לא משנה מה תהיה התוצאה שלו: להחלטה עצמה צפויה להיות השפעה לא מבוטלת על האופן שבו ענקיות הטכנולוגיה ימשיכו לפעול ואולי אפילו על האופן שבו האינטרנט עצמה תתפתח.
במרכז המשפט, גם אם לא באופן ישיר, מתנהל דיון סביב שאלה די משונה: מהו הכוח של ברירות מחדל. גוגל טוענת שברירת מחדל של דפדפן לשלוח את השאילתות של הגולשים למנוע החיפוש של גוגל היא בדיוק זו, בסך הכל ברירת מחדל. העובדה שהמשתמשים לא משנים אותה היא עדות לכך שהם מרוצים ממנה, ואם יש מישהו שלא מרוצה ממנה הוא יכול לשנות אותה בקלות.
מול הטיעון הזה מעמיד משרד המשפטים האמריקאי טיעון לא רע: בגלל שגוגל יודעת שהכוח של ברירת המחדל הוא לא טריוויאלי אלא דווקא עצום, היא מוכנה לשלם סכומי עתק כדי לשמר אותו. על פי ההערכות בשנת 2022 היא שילמה לאפל לבדה סכום של 15 עד 20 מיליארד דולר כדי לשמור על ברירת המחדל הזו.
אם זו "רק ברירת מחדל", כפי שגוגל טוענת היא לא היתה מוציאה סכום עתק שכזה. היא מוציאה אותו, טוענים התובעים, בגלל שהיא מבינה שרוב המשתמשים לא משנים אותה לעולם. אבל למה? מה כל כך יוצא דופן בברירות מחדל?
כדי לענות על השאלה הזו אנחנו צריכים להיכנס לבר שבו יושבים עיצוב, טכנולוגיה ופסיכולוגיה התנהגותית.

קישורים:
גוגל משלמת 20 מיליארד דולר לאפל כדי לשמור על ברירת המחדל
https://macdailynews.com/2023/02/21/google-pays-apple-20-billion-annually-to-be-safaris-default-search-engine/

נפתח משפט ההגבלים העסקיים נגד גוגל
https://www.nytimes.com/2023/09/06/technology/modern-internet-first-monopoly-trial-us-google-dominance.html

הספר Nudge – הגרסה האחרונה
https://www.amazon.com/Nudge-Improving-Decisions-Health-Environment/dp/B097NJJ4PY/

הספר Code and other laws of cyberspace – גרסה 2.0
https://lessig.org/product/codev2

האם מהפכת הבינה המלאכותית היא ברכה או קללה עבור מערכת החינוך? האם השינויים הטכנולוגיים שסוחפים את הרשת יובילו בפועל דווקא להחרפת הפערים הדיגיטליים והחינוכיים? האם טכנולוגיות AI ו-AR הן בשורה לתלמידים - או איום וחדשות רעות עבור מורים ועבור החברה כולה? ואיך מערכת החינוך צריכה להערך לקראתם?
בפרק מיוחד זה נארח את ד״ר עמיר גפן, חוקר יישומי בינה מלאכותית באגף המחקר והפיתוח במשרד החינוך.


פרק מתוך "נקודה IL" הפודקאסט של איגוד האינטרנט הישראלי.

לפני קצת יותר מעשור האינטרנט היתה מלאה באנשים שקבעו שהדבר הכי חשוב זה ללמוד "איך צריך להשתמש ברשתות חברתיות". היום מסתובבים אנשים – לפעמים אלו אותם אנשים ממש – שקובעים שהדבר הכי חשוב הוא ללמוד איך צריך להשתמש במערכות בינה מלאכותית.
על אף שחשוב להתנסות בכלים האלו כדי להבין מה הם היתרונות שלהם, איך הם יכולים לעזור לנו וגם מה המגבלות שלהם, השאלה הזו – "איך צריך להשתמש" – מסתירה שאלה הרבה יותר מעניינת וגם הרבה יותר חשובה: איך מערכות הבינה המלאכותית ישתמשו בנו ומה יקרה מהרגע שזה יקרה.

קישורים:
שקופית הפאוורפוינט ומעבורת החלל קולומביה
https://medium.com/@JoachimLasoen/the-powerpoint-slide-that-crashed-a-space-shuttle-c820c907d0ae


ספר: "כסף: סיפור על המצאה"
https://www.amazon.com/Money-True-Story-Made-Up-Thing/dp/031641719X


ספר: "בידור עד מוות"
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%93_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA


פייסבוק פיטרה את עובדי צוות מחלקת הטרנדינג
https://slate.com/technology/2016/08/how-facebooks-trending-news-feature-went-from-messy-to-disastrous.html

האם האופן שבו אנחנו מבינים את הטכנולוגיה, את האופן שבו היא פועלת ואת האופן שבו היא משפיעה עלינו, קשור לדרכים השונות שבהן טכנולוגיה מוצגת בסרטי המדע הבדיוני? את ההשראה לשאלה המשונה הזו קיבלתי מפרק ששודר בפודקסט של מלקולם גלדוול שבו הוא הראה כיצד ז'אנר הספרים שעוסקים בשוטרים משפיע על האופן שבו אנחנו מבינים את עבודת המשטרה. האם אותו הדבר קורה עם טכנולוגיה? יצאתי למשימה לקטלג ולסווג את הז'אנרים המרכזיים של סרטי וספרי המדע הבדיוני שבמרכזם עומדת טכנולוגיה ומצאתי שז'אנר אחד הפך לפופולארי במיוחד - וכן, יכול להיות שהוא משפיע על האופן שבו אנחנו מבינים - ובעיקר לא מבינים - טכנולוגיה.

קישורים:
הפרק של מלקולם גלדוול
https://www.pushkin.fm/podcasts/revisionist-history/taxonomy-of-the-modern-mystery-story

קווין רוס כותב על חברת אנת'רופיק
https://www.nytimes.com/2023/07/11/technology/anthropic-ai-claude-chatbot.html

בשבועות האחרונים הוליווד נעצרה לאחר שאל התסריטאים ששובתים הצטרפו גם השחקנים. חלפו 60 שנה מאז שהתרחשה בהוליווד שביתה משותפת שכזו. בהתחלה חשבתי, "מה אכפת לי, צרות של אמריקאים", אבל בהדרגה אני מבין שמה שקורה שם צריך לעניין אותנו, צריך לעניין את כולנו.
התסריטים והשחקנים נאבקים בשתי טכנולוגיות ובשינויים שהן הביאו לתעשייה שלהם. הראשונה היא טכנולוגיית הסטרימינג שהובילה לשינוי קיצוני במודל העסקי של התעשייה וכיום היא מעמידה בסכנה את היכולת של אלפי אנשים להתפרנס מעבודתם ככותבים. השניה היא הבינה המלאכותית, שלמרות שהיא נמצאת רק בחיתוליה, ברור שההשלכות שלה עשויות להיות רחבות, משמעותיות ודרמטיות אפילו יותר מהטכנולוגיה הראשונה.
בהוליווד טוענים שמה שקורה שם הוא רק הפרומו לסרט שמחכה לרבים מאיתנו: לעורכי דין ולרואי חשבון, למתכנתים ולאנשי השיווק, למעצבים גרפיים, למנהלים ולאנשי הפיננסים. גם אלו עשויים יום אחד לעלות על במה ולקרוא לחבריהם: "אנחנו חייבים לשבות עכשיו אחרת מכונות יחליפו אותנו!". האם הם צודקים?

קישורים:
הפרק הראשון בעונה השישית של "מראה שחורה"
https://www.dexerto.com/tv-movies/black-mirror-season-6-joan-is-awful-episode-1-explained-2177609

המודל של הסטרימינג שבור
https://www.vulture.com/2023/06/streaming-industry-netflix-max-disney-hulu-apple-tv-prime-video-peacock-paramount.html

Elevenlabs
https://elevenlabs.io

"מלחמת הזרמים", פרק ב"עושים היסטוריה"
https://www.osimhistoria.com/osimhistoria/oh_ep_300

בקיץ 2023 נשברו שיאי חום ברחבי העולם ורבים נזכרים באפוקליפסה האקלימית שמוצגת בסרטים כמו כמו "עולם המים", "היום שאחרי מחר" או "רכבת הקרח". בסרטים האלו וברבים אחרים, הסביבה לא דומה בשום דבר לסביבה הדינאמית והירוקה שאנחנו מכירים: או שהיא מוצפת במים בגלל הפשרת הקטבים או שהיא מדבר שממה, מקום חם ובוער שאין בשמיים שלו ענן אחד לרפואה.
אל מול העתיד השחור והמפחיד הזה מבקשת תנועת הסולארפאנק להציב אלטרנטיבה. הסולארפאנק היא תנועה אופטימית – אולי אופטימית מדי – שאנשיה מאמינים שלמרות הנזקים האיומים שהסבנו לכדור הארץ, עדיין ניתן לבנות עתיד אחר, עתיד שבו בני האדם לא מנסים לנצל ולשעבד את הטבע לצורכיהם אלא כזה שבו בני האדם חיים בהרמוניה עם הטבע בין השאר בגלל שהם משתמשים בטכנולוגיות שלא מנסות לשדוד את הטבע, לפרק או להמית אותו. למעשה, בעתיד שהתנועה מדמיינת, הטכנולוגיות יהיו מתקדמות ומועילות לא פחות מהטכנולוגיות שיש לנו היום.
האם זה אפשרי?

קישורים:
ביל גייטס מסביר את הבעיה עם הסוללות
https://www.gatesnotes.com/It-Is-Surprisingly-Hard-to-Store-Energy

עתידיים אפשריים ולא עתידים חלופיים
https://solarpunkmagazine.com/what-sets-solarpunk-apart-alternative-vs-possible-futures

בווקנדה אין פרברים
https://time.com/5889324/movies-climate-change

מניפסט סולארפאנק בעברית
https://solarpunkisrael.com/manifest

האם סולארפאנק יכולה להציל את העולם?
https://www.publicbooks.org/can-solarpunk-save-the-world

סולארפאנק – תקווה רדיקלית
https://www.resilience.org/stories/2022-12-20/solarpunk-radical-hope

אחד היתרונות הגדולים של מערכות הבינה המלאכותית הג'נרטיביות הוא שהן מייצרות תוצרים במהירות, ביעילות וללא הפסקה אבל צריך להודות על האמת שלפחות בשלב הזה, חלק לא מבוטל מהתוצרים שלהן הוא בינוני.
חלק ניכר מהטקסטים שמייצרות מערכות כמו ChatGPT, Bard ודומיהן הם חיוורים, משעממים ומנוסחים בשפה תאגידית אפורה ומתישה – וזה עוד לפני שהזכרנו את ההזיות של המערכות האלו שגורמות לכך שחלק מהטקסטים שהן מייצרות הם פשוט שקרים מוחלטים.
אז מה קורה כאשר נותנים למיליארדי גולשים גישה לכלים שבאמצעותם הם יכולים לייצר תכנים שמצד אחד הם בינוניים ומצד שני, אתם יודעים, הם איכשהו עוברים?
התשובה לשאלה הזו ניתנת בימים אלו ממש: האינטרנט מתמלאת במהירות בפרופילים מזויפים, אתרי תוכן, טקסטים, כתבות, ספרים וביקורות ואפילו במוצרים שנמכרים באתרי מסחר אלקטרוני, כולם מיוצרים על ידי מערכות בינה מלאכותית. התוכן הזה, אם להיות עדין, הוא Junk, הוא זבל, זבל שבהתחלה ירעיל אותנו ואז ירעיל את המערכות שבהן אנחנו משתמשים.

קישורים:
מתי ייגמר הטקסט לאימון מערכות הבינה המלאכותית? מחקר
https://arxiv.org/pdf/2211.04325.pdf

המחקר של אתר NewsGuard
https://www.newsguardtech.com/special-reports/ai-tracking-center/

ספרים שנוצרו על ידי מערכות בינה מלאכותית משתלטים על אמזון
https://www.vice.com/en/article/v7b774/ai-generated-books-of-nonsense-are-all-over-amazons-bestseller-lists

זבל מבוסס בינה מלאכותית מציף את Etsy
https://www.theatlantic.com/technology/archive/2023/06/ai-chatgpt-side-hustle/674415/

בנק ההשקעות JP Morgan תובע את מנכ"לית Frank
https://www.forbes.com/sites/alexandralevine/2023/01/11/jp-morgan-fake-customers-frank-charlie-javice/?sh=3b95363014d4


בינג דיווח שבארד סגור
https://www.theverge.com/2023/3/22/23651564/google-microsoft-bard-bing-chatbots-misinformation

ᐧ

לשני מייסדי חברת "זום", לא זו שכולנו מכירים, "זום פיצה", היה חזון: להקים חברה שבה רובוטים יכינו פיצות שהחלק האחרון של אפייתן יבוצע בדרכים, בתוך המכונית שמובילה את הפיצה כך שהיא תגיע אל הלקוח כשהיא חמה ולוהטת. הכל יש כאן: מייסדים כריזמטיים, טכנולוגיה חדשנית, רובוטיקה, בינה מלאכותית ואפילו סכום עתק של קרוב לחצי מיליארד דולר שגויס, בין השאר, מהמשקיע האגדי, מאסיושי (מאסה) סון. רק דבר אחד חסר: פיצה.

קישורים:
פורבס: פגשו את הסטארט-אפ שעשוי להפוך לאמזון של המזון
https://www.forbes.com/sites/brittainladd/2018/08/11/the-amazon-of-food/?sh=3d1044c67d3f

מדוע המודל של זום פיצה גאוני
https://www.inc.com/wanda-thibodeaux/heres-why-pizza-company-zumes-cook-en-route-model-is-genius-but-might-not-be-the.html

זום פיצה – כתבת הווידאו של אתר Engadget
https://www.youtube.com/watch?v=TkhWonFm-Lw

ההשקעה של סופטבנק בזום פיצה השתבשה
https://www.bloomberg.com/news/articles/2020-02-13/inside-the-firings-at-softbank-s-robot-pizza-startup

מה השתבש בזום-פיצה?
https://www.businessinsider.com/inside-story-what-went-wrong-softbank-backed-zume-pizza-2020-1



ᐧ

כשאנחנו חושבים על שבבים אנחנו חושבים אלו שנמצאים במחשבים שלנו, בטלפון הנייד, בקונסולת המשחקים שלנו - ובצדק, אלו הם שבבים, שבבים חמודים. אבל יש שבבים אחרים, כאלו שנמצאים במערכות הגנה, שמפעילים טילים חכמים, כלי נשק מתקדמים. כדי לבנות צבאות מודרניים שמצוידים בכלי נשק מתוחכמים, כדי לאמן מערכות בינה מלאכותית מתקדמות – אתה זקוק לשבבים חזקים, מהירים ומתקדמים.
התובנה הזו מייצרת מתח אדיר בין ארצות הברית לסין בגלל שאם יש לך שאיפות להפוך למעצמה עולמית – ולסין יש כאלו שאיפות – אתה חייב לשים את היד שלך על שבבים, ואם יש לך שאיפות למנוע מסין מלהפוך למעצמה שכזו – ולארצות הברית יש שאיפה שכזו – אתה חייב למנוע ממנה מלהשיג שליטה על שבבים.
זו הסיבה שבשנים האחרונות ארה"ב וגם האיחוד האירופי נקלעו להתגוששות טכנולוגית ובינלאומית עם סין, התגוששות שגוררת את העולם למלחמה קרה שרק הולכת ומחריפה, מלחמה שעשויה לזלוג מהזירה האסטרטגית והצבאית לזירה שלנו, של האזרחים.

קישורים

All Better
https://www.allbetter.co.il/NewTechSm/OsimTechnologia

השליטה באנרגיה והאבולוציה האנושית
https://www.bbc.com/news/science-environment-56544239

מיהי ASML ומה היא עושה?
https://www.firstpost.com/world/asml-holdings-dutch-company-that-has-monopoly-over-global-semiconductor-industry-12030422.html

מה המשמעות של מהלכי ממשל ביידן?
https://carnegieendowment.org/2022/10/27/biden-s-unprecedented-semiconductor-bet-pub-88270

איך סין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים שלה
https://www.nytimes.com/2023/05/11/technology/china-us-chip-controls.html

ראיתי את הפנים של אלוהים במפעל שבבים
https://www.wired.com/story/i-saw-the-face-of-god-in-a-tsmc-factory

עזרא קליין מראיין את כריס מילר
https://www.nytimes.com/2023/04/04/podcasts/transcript-ezra-klein-interviews-chris-miller.html

הספר Chip War
https://www.amazon.com/Chip-War-Worlds-Critical-Technology/dp/1982172002

מנכ"ל חברת OpenAI שעומדת מאחורי "דאלי2" ו-ChatGPT הגיע לישראל וענה על כמה שאלות. במקביל, חברת "אפל" השיקה לראשונה מזה שנים רבות מוצר חדש בקטגוריה חדשה, משקפי מציאות רבודה, Vision Pro. שני האירועים האלו מצדיקים פרק בונוס מיוחד, פרק פופאפ שבו אני מציג כמה מחשבות על שני האירועים המעניינים האלו. ספוליר: אירוע אחד היה קצת יותר מרשים מהשני.

קישורים:
השיחה עם סם אלטמן ואיליה סוקצבר באוניברסיטת תל-אביב
https://www.youtube.com/watch?v=VWUhASix9ws

אפל משיקה משקפי מציאות רבודה
https://www.youtube.com/watch?v=TX9qSaGXFyg

לאורך רוב ההיסטוריה המתועדת בני האדם היו דתיים והאמינו באלוהים, יהיה אשר יהיה. באירופה היו תקופות ארוכות שבהן האפיפיור היה האדם החזק בעולם, אדם עם צבא, אדם שבשמו יצאו למלחמות. היום זה נשמע כמו חלום רחוק, כי במאתיים השנים האחרונות החברה המערבית עברה תהליך מהיר של חילון, אבל הדת לא נעלמה.
בעשורים האחרונים סוציולוגים וחוקרי תרבות מצביעים על העובדה שהשיח התיאולוגי והמיסטי מופיע בשדות שלכאורה מנוגדים לעולם הדת והאמונה. ואכן, דימויים, מטאפורות וטענות דתיות מתפשטים בעולם המדע והטכנולוגיה.
אבל האם מדע וטכנולוגיה הם ההפך מדת ואמונה? לא ממש. במובנים רבים הם המשכם המתבקש ודווקא בתקופה האחרונה הקשר בין הצדדים הולך ומתחזק עד שלרגע נדמה שטכנולוגיה היא עצמה סוג של דת; דת חילונית, אבל דת.

קישורים:
אלוהים במכונה
https://www.theguardian.com/technology/2017/apr/18/god-in-the-machine-my-strange-journey-into-transhumanism

יש להאט במרוץ לבניית בינה מלאכותית דמוית אל
https://www.ft.com/content/03895dc4-a3b7-481e-95cc-336a524f2ac2

טראמפ חנן את מייסד כנסיית הבינה המלאכותית
https://www.zdnet.com/article/trump-pardoned-church-of-ai-founder-so-i-went-there-to-worship/

הספר "אלוהים, אדם, חיה, מכונה"
https://www.amazon.com/God-Human-Animal-Machine-Technology/dp/0385543824

ᐧ

מסיושי (מאסה) גייס בשנים האחרונות סכום חסר תקדים של יותר מ-200 מיליארד דולר לשתי קרנות הון סיכון שהשקיעו במאות חברות טכנולוגיה מובילו ברחבי העולם. החזון שלו היה פשוט: לבנות קבוצת אחזקות ("סופטבנק") שתשלוט בחברות שיפתחו את הדור הבא של מערכות הבינה המלאכותית. חברות ומדינות השקיעו בקרן הון הסיכון שלו והוא השקיע מיליארדי דולרים בחברות סטארט-אפ. אבל מה קרה בשנה וחצי האחרונות כאשר הבועה התפוצצה? זהו סיפור נפילתו של מי שעד לא מזמן היה ממליך המלכים האמיתי של עמק הסיליקון.

קישורים:
How SoftBank ate the world
https://www.wired.co.uk/article/softbank-vision-fund

The most powerful person in Silicon Valley
https://www.fastcompany.com/90285552/the-most-powerful-person-in-silicon-valley

Inside the Eccentric, Relentless Deal-Making of Masayoshi Son
https://www.bloomberg.com/news/features/2018-01-02/inside-the-eccentric-unstoppable-deal-making-of-masayoshi-son

בתוך השנה הנוראית של Vision Fund
https://www.businessinsider.com/inside-softbank-vision-funds-awful-year-former-employees-rival-vcs-2022-12

מאסה חייב 5.1 מיליארד דולר לסופטבנק
https://www.themarker.com/wallstreet/2023-02-08/ty-article/.premium/00000186-31d1-d361-a19e-7df738330000

האם ניתן, האם צריך ללמד את מערכות בינה מלאכותית את מה המשמעות של מה שהן כותבות? על פניו נראה שהן יודעות על מה הן מדברות. אחרי הכל, אני קורא את התשובות של ChatGPT והבוט הזה מתנסח בצורה יפה וכותב משפטים נהדרים. סביר להניח שאם הוא כותב כאלו משפטים הוא מבין את המשפטים, לא? אז זהו, שכנראה שלא. אוקיי, אז מה, האם זה חשוב?
מצד אחד יש קבוצה גדולה של חוקרים שטוענים שללא פריצת דרך טכנולוגית המערכות האלו לעולם לא יבינו את המשמעות של מה שהן כותבות מה שאומר שלא נוכל לסמוך עליהן. איך אתה יכול לסמוך על מערכת שמייצרת טקסט שהיא עצמה לא מבינה את המשמעות שלו?
אבל בצד השני יש קבוצה אחרת של חוקרים שטוענת שכדי להפיק טקסט טוב, הגיוני ובעל משמעות, כדי לספק שירות מועיל ויעיל, כמו נניח השירות של ChatGPT, המערכות האלו לא צריכות להבין את המשמעות של המלים כמו שאנחנו מבינים אותן ושיכול להיות שהמודלים האלו גילו משהו שאנחנו עוד לא גילינו בנוגע לאיך שפה עובדת, מהי הבנה ואיך נוצרת משמעות.
כדי להסביר מדוע הסוגיה הזו כל כך מרתקת, דרמטית וחשובה נשתמש בסינים, בתמנונים וגם בכמה תוכים אקראיים.

קישורים:
מאמר "תוכים הסתברותיים"
https://dl.acm.org/doi/pdf/10.1145/3442188.3445922

אתה לא תוכי וצ'אטבוטים אינם אנושיים
https://nymag.com/intelligencer/article/ai-artificial-intelligence-chatbots-emily-m-bender.html

עזרא קליין מראיין את גארי מרקוס
https://www.nytimes.com/2023/01/06/podcasts/transcript-ezra-klein-interviews-gary-marcus.html

המקרה המסקרן של אינטליגנציית השכל הישר
https://www.amacad.org/publication/curious-case-commonsense-intelligence

בינה מלאכותית ומגבלות השפה
https://www.noemamag.com/ai-and-the-limits-of-language/

בינה מלאכותית משתלטת על השפה. האם לסמוך עליה?
https://www.nytimes.com/2022/04/15/magazine/ai-language.html?referringSource=articleShare

איך ChatGPT עובדת? הטקסט של סטיבן וולפרם
https://writings.stephenwolfram.com/2023/02/what-is-chatgpt-doing-and-why-does-it-work/

מדוע מודלי השפה הגדולים לא יבינו שפה
https://jeremyhadfield.com/why-llms-will-not-understand-language

ההרצאה של יאן לקון באוניברסיטת NYU
https://www.youtube.com/watch?v=x10964w00zk

קישור לאתר הקריירה של חברת Indoor Robotics : https://www.indoor-robotics.com/careers/

מאמצע 2019 ועמוק אל תוך 2020, הופיעו עשרות בני ובנות נוער במרפאות ברחבי העולם כשהם מפגינים הפרעות מוטוריות ששכיחות בקרב אנשים שסובלים מתסמונת טורט. על פניו אין בכך שום דבר מוזר עד שמבינים שכל זה לא הגיוני.
תסמונת טורט מתגלה בגילאים צעירים בדרך כלל בגילאי 3-8 אבל פה מדובר בבני נוער שבבת-אחת פיתחו את הטיקים האלו. אלו גם לא היו טיקים שאופייניים לטורט. הם היו הרבה יותר מורכבים ומוזרים ואם בכל זה לא די, רוב הפניות הגיעו מצד הורים של בנות ולא של בנים, עובדה משונה בהינתן שהתסמונת הזו שכיחה פי ארבע יותר בקרב בנים. כאן הגיעו בעיקר בנות. פי עשרים יותר בנות.
מאמר שפורסם באוגוסט 2021 בכתב העת המדעי Brain ושעליו חתומים כמה מהמומחים הגדולים בעולם בתחום, טוען שהתופעה הזו שנצפתה במקומות שונים בעולם דוגמת ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, דנמרק, צרפת, איטליה וגרמניה, היא בכלל לא טורט אלא סוג חדש של מחלה סוציוגנית המונית, כזה שהמקור שלה הוא מדיה חברתית. המאמר הזה הוביל למהומה שעדיין לא שכחה.
ברוכים הבאים לתיק המוזר של הטיקים בטיקטוק. סליחה.


קישורים:
הערוץ של יאן זימרמן
https://www.youtube.com/@gewitterimkopf/videos

מאמר: "תפסיקו עם זה! זה לא טורט!"
https://academic.oup.com/brain/article/145/2/476/6356504

למה בנות נוער מפתחות סימפטומים דמויי טורט
https://www.theguardian.com/media/2021/nov/16/the-unknown-is-scary-why-young-women-on-social-media-are-developing-tourettes-like-tics

בנות נוער מפתחות סימפטומים דמויי טורט. הרופאים טוענים שיתכן שטיקטוק קשורה לכך
https://www.wsj.com/amp/articles/teen-girls-are-developing-tics-doctors-say-tiktok-could-be-a-factor-11634389201

הם ראו סרטון ביוטיוב ואז סבלו מטורט
https://www.wired.co.uk/article/tourettes-youtube-jan-zimmermann

טיקטוק טורט – מגפה בתוך מגפה
https://movementdisorders.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1002/mdc3.13316

"60 דקות" אוסטרליה: תעלומה רפואית
https://www.youtube.com/watch?v=ra4-gmQT_50

מהי היסטריה המונית
https://www.medicalnewstoday.com/articles/322607

בכל מטר מרובע בקזינו יש יותר פסיכולוגיה עיצוב וטכנולוגיה מאשר בכל מקום אחר בעולם. בגלל שמעטים המקומות שיש בהם כל הרבה טכנולוגיה מתקדמת, שמיושמת בדרכים כל כך מרתקות, הקזינו דומה לקנרית שבמכרה הפחם: הוא החלוץ שלפני המחנה, הוא יכול לגלות מה צופן לנו העתיד. בא לכם להציץ?
הפרק שודר לראשונה באפריל 2019. הקלטתי אותו מחדש ועדכנתי אותו על מנת לדווח על כמה התפתחויות חדשות בתחום.

קישורים:
המדע של מכונות המשחקים
https://www.vox.com/2014/8/7/5976927/slot-machines-casinos-addiction-by-design

תחקיר אתר בלומברג:
https://www.bloomberg.com/news/articles/2019-06-25/china-s-casinos-use-ai-to-spot-who-s-most-likely-to-lose-big

הסרטון השיווקי של דאלמייר אלקטרוניקס
https://www.youtube.com/watch?v=vTrXi2W62oI

איך הבינה המלאכותית שינתה את משחק הפוקר
https://www.nytimes.com/2022/01/18/magazine/ai-technology-poker.html

בחודשים האחרונים נתקלתי בכמה וכמה ידיעות שבהן הופיעו סיפורים משונים. הידיעות האלו עוסקות בטכנולוגיות ישנות, כאלו שחשבנו שהן חלפו מהעולם, שלפתע עושות קמבק מוזר. נניח קסטות.

אני משוכנע שבין המאזינים והמאזינות יש כאלו שמעולם לא האזינו לקסטה, קלטת בעברית. הם יודעים מה זה, אבל הם מעולם לא הכניסו קלטת לתוך טייפ-רקורדר, הם מעולם לא הוציא קלטת מקופסת הפלסטיק שלה, הכניסו אותה לתוך טייפ והאזינו לה. בשביל מה? קלטת תופסת מקום, הסליל שלה נתפס ואז צריך עיפרון בשביל לסובב את העיגולים האלו, אתה צריך להעביר קדימה ואחורה עד שאתה מוצא את השיר, יא רבי, איזה ניג'וס. לחיצה אחת בספוטיפיי ואתה שם. והאיכות, שלא לדבר על האיכות!
האם ידעתם שהקלטות עושות קמבק? ולא רק הן. במקומות רבים ובתחומים רבים יש סוג של רנסנס, של תחייה מחודשת של טכנולוגיות אנלוגיות. כולם מדברים על המהפכה הדיגיטלית אבל אף אחד לא מדבר על המהפכה האנלוגית. אם העתיד הוא דיגיטלי, מה הקטע עם הקמבק המוזר הזה של טכנולוגיות אנלוגיות?


קישורים:
מדוע העתיד הוא אנלוגי
https://thewalrus.ca/why-the-future-is-analog

העתיד הוא אנלוגי: ספרו של דיוויד סאקס
https://www.amazon.com/Future-Analog-Create-Human-World/dp/1541701550

מארק צוקרברג מכריז על מטא
https://www.youtube.com/watch?v=pjNI9K1D_xo

גיזמודו: המטאוורס – שנה אחרי ההכרזה
https://gizmodo.com/one-year-after-facebook-went-meta-its-built-a-multiver-1849715493

מחקר: זיהוי משתמשים במטאוורס
https://arxiv.org/abs/2302.08927

במשך שנים אמזון היתה החנות הזו באינטרנט שדאגה להציג בפנינו את המוצרים הכי זולים וטובים ובעיקר את המוצרים שהכי מתאימים לנו. סוחרים הצליחו לבנות עסקים משגשגים ממכירת מוצרים באמזון והצרכנים הרגישו שאמזון דואגת להם. מהתמונה האידיאלית הזו כמעט ולא נותר דבר. אם תיכנסו לאתר של אמזון תגלו שהיא כבר לא כל כך עסוקה בלשכנע אתכם לרכוש את המוצרים הכי טובים, זולים או מתאימים - היא עסוקה בלהציג בפניכם פרסומות שעליהן הסוחרים משלמים סכומי כסף עצומים שמובילים להתייקרות המוצרים. למעשה, עסקי הפרסום של אמזון צומחים במהירות כל כך גדולה שהיא מאיימת גם על פייסבוק וגם על גוגל שרואה כיצד תקציבי פרסום זולגים ממנה למתחרה החדשה.

קישורים:
המחקר מ-1998 של סרגי ברין ולארי פייג'
http://ilpubs.stanford.edu:8090/361/1/1998-8.pdf

התחקיר של אתר TheMarkup
https://themarkup.org/amazons-advantage/2021/10/14/how-we-analyzed-amazons-treatment-of-its-brands-in-search-results

כל דבר באמזון הוא פרסומת
https://www.marketplacepulse.com/articles/everything-on-amazon-is-an-ad


ᐧ

בשנת 2016 הכריז מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי, שגוגל היא AI-First Company אבל בניגוד להבטחה המפוצצת המתחרות שלה, ובראשן מיקרוסופט, עוקפות אותה בסיבוב. בבת אחת חשף המאבק סביב פיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית את שלל הבעיות של גוגל שעד כה היו סמויות מהעין: מבעיות ניהוליות ועד בעיות טכנולוגיות, מהיעדר חזון ועד ביצועים בינוניים, מבעיית מודל עסקי ועד איום על שולי הרווח. לראשונה מזה שנים גוגל נמצאת בעמדת נחיתות זאת למרות שהיו לה תנאי פתיחה מצויינים. איך זה קרה לה והאם היא תצליח לקום מהקרשים?

קישורים:
פורבס: מראשונה לאחרונה
https://www.forbes.com/sites/richardnieva/2023/02/08/google-openai-chatgpt-microsoft-bing-ai/?sh=422e2c7e4de4

טקראנץ': גוגל מאבדת שליטה
https://techcrunch.com/2023/02/10/google-is-losing-control/

בינג החדש ממציא נתונים
https://dkb.blog/p/bing-ai-cant-be-trusted

המבוך בתוך העכברים
https://medium.com/@pravse/the-maze-is-in-the-mouse-980c57cfd61a

נועם ברדין: למה עזבתי את גוגל
https://www.linkedin.com/pulse/why-did-i-leave-google-stay-so-long-noam-bardin/

לפני יותר מ-100 שנה כמה צוללנים יוונים מצאו במצולות את המצבור הגדול ביותר של פסלי שיש וברונזה מתקופת יוון העתיקה. בין הפריטים נמצא דבר נוסף שתחילה כמעט נזרק חזרה לים כיוון שחשבו שבטעות שהוא סלע חסר חשיבות. אבל אותו סלע התגלה כאחד הממצאים החשובים והמדהימים בהיסטוריה של הטכנולוגיה. במשך עשרות שנים לכד "המנגנון מאנטיקיתרה" את דמיונם של סופרים וחוקרים ורק באחרונה הם הודיעו שהם הצליחו לפצח את החידה. זה לא סלע, זה המחשב הראשון בעולם והוא נבנה בתקופת יוון העתיקה.

קישורים:

מחשב יווני עתיק – מאמרו של פרייס ב"סיינטיפיק אמריקן"
http://hist.science.online.fr/antikythera/MORE-DOCS/DSPrice1959/D.S.Price-An%20Ancient%20Greek%20Computer.htm

מדענים פיצחו את סודות מנגנון אנטיקיתרה
https://www.vice.com/en/article/pkd57k/scientists-have-unlocked-the-secrets-of-the-ancient-antikythera-mechanism

המודל של הייקום במנגנון אנטיקיתרה – כתב העת "נייצ'ר"
https://www.nature.com/articles/s41598-021-84310-w

מתי המחשב הופעל?
https://www.livescience.com/antikythera-mechanism-start-date-found

המחשב שלא אמור להיות קיים
https://www.youtube.com/watch?v=qqlJ50zDgeA

תקציר: רק לעתים רחוקות אני נתקל בטכנולוגיות כלפיהן אני מפתח סוג של אובססיה. כשזה קורה אני מתעסק בהן, חושב עליהן, הן לא נותנות לי מנוח. בשבועות האחרונים אני מתמודד עם טכנולוגיה כזו. קוראים לה Midjourney. מערכת הבינה המלאכותית הזו, ודומות לה, מאפשרת למשתמשים לתאר בשפה טבעית סצינה או תמונה ואז הן מציירות אותה עבורם, מייצרות אותה מאפס. בהתחלה לא התלהבתי, אחר כך הסתקרנתי ובתקופה האחרונה Midjourney השתלטה עליי לחלוטין. למה? מה יש בה שלוחץ לי על הכפתורים, איך זה קשור לדמיון, קהילייה ולעובדה שלעתים קרובות היא לא מבינה מה אני רוצה ממנה?

קישורים:
Midjourney
https://midjourney.com/home

בסך הכל רציתי עין אדומה
https://medium.com/ai-art-creators/playing-with-midjourney-v4-is-like-improvising-with-words-and-pictures-d29eded70016

הסרט הזה לא קיים
https://www.nytimes.com/interactive/2023/01/13/opinion/jodorowsky-dune-ai-tron.html?searchResultPosition=5

בעשורים האחרונים ובעיקר בעקבות מגפת הקורונה והעומס הבלתי נסבל על מערכות המשפט, החלו בתי משפט ברחבי העולם (ובעיקר בסין) להתנסות בטכנולוגיות שבשלב הראשון מפשטות תהליכים פרוצדורליים ומסייעות לשופטים ובשלב השני, עשויות להחליף אותם לגמרי.
אז נניח שמסיבה כלשהי אתם עומדים לדין. האם תרצו שרובו-שופט, מערכת שמבוססת על טכנולוגיית בינה מלאכותית, תהיה זו שתכהן כשופטת במשפט שלכם או שמא תעדיפו שופט-שופט, שופט בשר ודם? האם יש משהו באנושיות של השופטים שלנו, שמעניק להם יתרון כאשר שהם עוסקים במלאכת השיפוט, יתרון שאותו לא ניתן לכמת ושאותו לא ניתן לשכפל ולתכנת לתוך מכונה, או שמא דווקא אותו מרכיב אנושי הוא זה שמייצר החלטות שיפוטיות רעות ובעייתיות ולכן לכולנו – לנאשמים, למערכת המשפט, לחברה כולה – עדיף שאת מקומם של השופטים יתפסו מכונות?

קישורים:
הספר "שופטים, טכנולוגיה ובינה מלאכותית"
https://www.amazon.com/Judges-Technology-Artificial-Intelligence-Society/dp/1788978250

הערכה: בתוך 50 שנים שופטים רובוטיים יחליפו שופטים אנושיים
https://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-8858753/Robot-judges-replace-humans-courtroom-50-years.html

מדענים סינים פיתחו תובע רובוטי
https://www.scmp.com/news/china/science/article/3160997/chinese-scientists-develop-ai-prosecutor-can-press-its-own

בתי משפט חכמים – גישה חדשה לצדק?
https://www.iacajournal.org/articles/10.36745/ijca.367/

שנת 2022 היתה שנה של התפכחות מאשליות. זו היתה השנה שבה חלומות התנפצו, חברות נסגרו, עובדים פוטרו ופתרונות טכנולוגיים התרסקו. למרות שזה נשמע כמו חזון אחרית הימים, בחלק מהמקרים האירועים האלו מסמנים דווקא את תחילתו של תהליך הבראה נדרש.
רגע לפני שהשנה מסתיימת נבחן את מות ההייפ הטכנולוגי ששטף את העולם דרך ביקור מחדש בכמה מהסיפורים שבהם עסקנו בשנה האחרונה, סיפורים שיכולים ללמד אותנו מה קורה כאשר ההייפ שולט ומה קורה כאשר הוא נגמר.
לצד הסיפורים האלו נדבר על עוד אירוע אחד שהוא אחד מסיפורי השנה, סיפור שאי אפשר שלא להתייחס אליו כאשר נפרדים משנת 2022.

קישורים:
שלבים של בועה
https://transportgeography.org/contents/chapter3/transportation-and-economic-development/bubble-stages/

מה נשאר מהייפ ה-NFT
https://www.spiegel.de/international/zeitgeist/the-crypto-art-crash-what-remains-of-the-nft-hype-a-7213968b-7e13-408c-ac08-83a8c3d94cc4

ה"ראיון" עם סם בנקמן-פריד באתר סקויה
https://web.archive.org/web/20221109025610/https:/www.sequoiacap.com/article/sam-bankman-fried-spotlight/








https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/25/panda-tech-bye2022/

השנים האחרונות היו שנים טובות לחברות סטארט-אפ. הכסף הזול שזרם לשוק עוד לפני מגפת הקורונה ובוודאי במהלכה, דחף את הקמתן של מאות, אולי אפילו אלפי חברות סטארט-אפ. אבל התקופה הזו נגמרה, לפחות נכון לסוף 2022.
איך מצליחים להרים חברות סטארט-אפ דווקא בתקופה של שפל? עם מי צריך לדבר, מה צריך לעשות, מה אסור לעשות, מאיפה מתחילים?
בפרק הזה אני משוחח עם שני מנהלים בכירים בחברת מיקרוסופט, עידו אנגל, מנהל פעילות החדשנות בענן במיקרוסופט מזרח-התיכון ואפריקה ואריאל נגרין, מנהל פעילות Microsoft Azure במיקרוסופט ישראל, שניהם נפגשו ועדיין נפגשים עם מאות יזמים ויזמיות שמובילים ומובילות חברות סטארט-אפ.
בשיחה דיברנו על המאפיינים של יזמים מצליחים ויזמים בכלל, על גיוס כסף, על טכנולוגיה, על לקוחות וגם על כמה חשוב להאמין בפתרון שאתה עצמך מפתח.

הפרק מוגש בשיתוף מיקרוסופט.

ביוני 2021 מיקרוסופט חשפה את Github Copilot, מערכת שלא רק מסייעת למפתחים לכתוב קוד אלא גם מאפשרת להם לספר לה מה הם רוצים להשיג ואז בתגובה, היא כותבת את שורות הקוד המתאימות. אבל מיד לאחר השקתה החלו להופיע התהיות. היכולות של המערכת מבוססות על ניתוח של אינסוף שורות קוד שהוזנו לתוכה, אבל למי שייך הקוד הזה? במיקרוסופט טוענים שמדובר בחלקי קוד שנכתבו על ידי קהיליית הקוד הפתוח והרי ברור שמה שהוא בקוד פתוח הוא חופשי לשימוש.
כן? זה ברור? לא, זה ממש לא ברור, וזו גם נקודת הפתיחה לתביעה משפטית שעשויה להשפיע באופן דרמטי על האופן שבו המערכות האלו ילמדו ויעבדו ומשום כך יש לה פוטנציאל להשפיע ולשנות את הכיוון של התחום כולו.
הסיפור הזה מתפתח כל הזמן ובחצי השנה האחרונה התלבטתי מתי יהיה הרגע הנכון להיכנס אליו. ואז נתקלתי במשהו ששבר אותי.

קישורים:
קוד שכותב קוד
https://spectrum.ieee.org/ai-code-generation-language-models

ריאיון עם מת'יו באטריק
https://www.theverge.com/2022/11/8/23446821/microsoft-openai-github-copilot-class-action-lawsuit-ai-copyright-violation-training-data

מיקרוסופט רוצה לשנות את האופן שבו אתם עובדים
https://www.bloomberg.com/news/articles/2022-11-01/microsoft-wants-ai-to-change-your-job-if-it-can-work-out-the-kinks

פרויקט Pitchfork של גוגל
https://www.businessinsider.com/google-ai-write-fix-code-developer-assistance-pitchfork-generative-2022-11

כתב התביעה הייצוגית
https://githubcopilotlitigation.com/pdf/06823/1-0-github_complaint.pdf



https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/11/landau-tech_copilot/

במשך יותר מארבעים שנה, מסוף שנות ה-40' ועד אמצע שנות ה-80', נחשב באקמינסטר פולר לעתידן המשפיע והמוכר בעולם. הוא רשם על שמו עשרות פטנטים, עיצב בניינים ומכוניות ונשא אלפי הרצאות. דמותו היתה מטאפורה מוכרת ומקובלת של העתיד. הטענות שלו והפיתוחים שלו השפיעו על דור שלם של יזמים ובמובנים רבים עמק הסיליקון נבנה בדמותו. מי היה האדם הזה ולמה סטיב ג'ובס סימן אותו כאחד הגיבורים שלו?
סיפורו של בקמינסטר פולר הוא סיפור מדהים על אדם יוצא דופן שעד היום יש מחלוקת האם הוא היה נביא שהקדים את זמנו או שרלטן שיצא מכלל שליטה.

קישורים:
ההמצאה הגדולה של בקמינסטר פולר
https://newrepublic.com/article/167229/buckminster-fullers-greatest-invention

כשפולר פגש את ג'ובס
https://www.fastcompany.com/90772658/what-steve-jobs-learned-from-buckminster-fuller-during-their-only-meeting?mc_cid=425bea619b

העולם של פולר – סרט דוקומנטרי מ-1974
https://www.youtube.com/watch?v=S1HzrzITuvc

פולר בהרצאה ב-MIT משנת 1979
https://www.youtube.com/watch?v=3ZB2La-oCVI

פולר וספינת כדור הארץ
https://www.youtube.com/watch?v=Of5Mmr1XE98












https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/27/eden-tech-buckminster/

בחודשים האחרונים פורסמו יותר ויותר ידיעות, כתבות ודיונים שבהם הוצגה אותה הטענה: "החיפוש בגוגל שבור. הוא לא עובד יותר, בוודאי לא כמו שהוא עבד בעבר". למרות שהשיח הזה מתקיים בעיקר בין גיקים שמבינים בטכנולוגיה ומתוסכלים מהביצועים שלה, הוא צובר תאוצה ובהדרגה אנשים שמחפשים מנועי חיפוש אלטרנטיביים או תוספים לדפדפנים שכל המטרה שלהם היא להתגבר על הכשלים של גוגל.
במקביל לעייפות הגוברת של המשתמשים מהאגרסיביות העסקית של גוגל ומהניסיונות שלה למחוץ את המתחרות שלה, הטעם של המשתמשים עצמם, בייחוד הצעירים, משתנה – הם נשענים פחות על חיפושים טקסטואליים ויותר על חיפושים ויזואליים.
האם השינויים האלו מכינים את הקרקע לשינוי פרדיגמה בתחום החיפוש ולהופעת שחקן חדש וחזק בתחום לראשונה מזה 20 שנה, או שמא, כפי שהיא עשתה בעבר, גוגל תצליח לייצר פתרונות טכנולוגיים ועסקיים שיאפשרו לה לשמור על אחיזתה המוחלטת על האינטרנט, על חווית הגלישה, על החיפוש, על כולנו?
גוגל על שולחן הניתוחים.

קישורים:
החיפוש בגוגל גוסס
https://dkb.io/post/google-search-is-dying

גוגל ממציאה מחדש את החיפוש
https://www.theverge.com/2022/9/28/23375691/google-search-multisearch-visual-keywords

כמה זמן גוגל יכולה לשלוט באינטרנט?
https://www.vox.com/recode/23132580/google-antitrust-search-android-mobile-ads

תוסף HyperSearch
https://github.com/abhinavsharma/hypersearch

ראיין ג'ורג' רצה לקנות מסך מחשב
https://www.youtube.com/watch?v=NT7_SxJ3oSI







https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/13/doors-tech-google-seach/

כמעט כל מחקר ותחזית שפורסמו בעשורים האחרונים הצביע על מכוניות אוטונומיות כטכנולוגיה שתשנה את העולם. בצדק; פוטנציאל ההשפעה של המכוניות האלו על הכלכלה, על איכות החיים שלנו ועל עולם התחבורה הוא עצום.
על פי ההערכות, שוק המכוניות האוטונומיות האמריקאי צפוי לגלגל בשנת 2030 יותר מ-186 מיליארד דולר. לשם השוואה, בשנת 2021 הוא גלגל כ-4 מיליארד דולר בלבד. זה אומר שרק בארה"ב שוק המכוניות האוטונומיות יצמח פי ארבעים ושישה בתוך פחות מעשור. אין פלא שברחבי העולם הוקמו אלפי חברות שמפתחות רכיבים ומערכות שיאפשרו להגשים את החזון השאפתני הזה.
בפרק הזה ננסה לעשות סדר במהפכה המתקרבת. נסביר למה מכוניות אוטונומיות נחשבות לכזו הבטחה גדולה והיכן היא כבר התממשה ובעיקר ננסה להבין כיצד המכונית האוטונומית צפויה לשנות את התחבורה הציבורית, גם ואולי בעיקר זו הישראלית, שמחכה כבר זמן רב לישועה.
הפרק מוגש בשיתוף רשות החדשנות.

קישורים:

שוק המכוניות האוטונומיות
https://www.globenewswire.com/en/news-release/2022/05/27/2451780/28124/en/United-States-Autonomous-Vehicles-Market-Report-2022-Growing-at-a-CAGR-of-53-24-Market-will-Reach-186-40-Billion-by-2030-from-4-Billion-in-2021.html

חוק הרכב האוטונומי עבר בקריאה שלישית
https://www.tech12.co.il/index-technology_first/Article-aa435891bee7f71026.htm

מכוניות אוטונומיות ועתיד התחבורה הציבורית
https://www.infrajournal.com/en/w/autonomous-vehicles-and-the-future-of-public-transport

תגובות הבריטים למכוניות אוטונומיות
https://www.ucl.ac.uk/news/2022/may/uk-public-want-self-driving-cars-be-labelled

יום בחייו של נהג סיני במונית אוטונומית
https://www.technologyreview.com/2022/07/27/1056472/life-of-chinese-robotaxi-driver/
ᐧ

מאז אמצע 2022 יקום הקריפטו מתמודד עם נסיגה, שלא לומר קריסה בשווי שלו. יש לא מעט בעיות בעולם הקריפטו, על חלקן דיברתי בפרקים קודמים, אבל על בעיה אחת לא דיברתי והיא חמורה במיוחד: רמאויות. העולם הזה עמוס ברמאים, בפריצות, בגניבות ובמעשי נוכלות – חלקם מדהימים ממש. היום אציג סיפור אחד שכזה, אחד מיני רבים, שבו חבורה של נוכלים הציעו לגולשים להשקיע במטבע קריפטוגרפי חדש ששמו נגנב מסדרת הטלוויזיה המצליחה ביותר בשנים האחרונות, "משחק הדיונון". בתוך שבוע השווי של המטבע זינק בכ-18 מיליון אחוזים ומשקיעים רבים כבר דמיינו כיצד הם הופכים למולטי-מיליונרים אלא שאז, בבת אחת, השטיח נמשך מתחת לרגליים שלהם בזמן שהנוכלים ברחו עם כל הכסף.

קישורים:
הדוח של Chain Analysis
https://go.chainalysis.com/rs/503-FAP-074/images/Crypto-Crime-Report-2022.pdf

כיצד מפתחי המטבע של משחק הדיונון ברחו עם מיליונים
https://www.wired.com/story/squid-game-coin-crypto-scam

מפתחי מטבע "משחק הדיונון" ברחו עם 3.3 מיליון דולר
https://gizmodo.com/squid-game-cryptocurrency-scammers-make-off-with-2-1-m-1847972824

מ-2,800 דולר לאפס בחמש דקות
https://economictimes.indiatimes.com/markets/cryptocurrency/from-2800-to-zero-in-5-minutes-how-investors-lost-millions-in-cryptocurrency-inspired-by-squid-game/articleshow/87501855.cms










https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/13/panda-tech-crypto/

לפני כמה חודשים קראנו למאזינים שלנו ליצור איתנו קשר ועשרות רבות נענו לקריאה. שאלנו אותם שאלה פשוטה: "האם ברשימת אנשי הקשר שלכם ישנם מספרי טלפון של אנשים שאינם בין החיים, ואם כן, מדוע אתם עדיין שומרים אותם?!". התשובות לשאלה הזו הובילו לכמה שיחות מרתקות, חלקן מצחיקות עד דמעות ואחרות שוברות לב שעוסקות בקשר בין זיכרון והעולם הדיגיטלי ובין כעס להשלמה. זו הפעם הראשונה שאנחנו מזמינים מאזינים ומאזינות לקחת חלק כל כך פעיל ב"עושים טכנולוגיה" ונדמה לי שזו לא תהיה הפעם האחרונה. אחרי שתאזינו תבינו למה.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/28/doors-tech-death/

רק לעתים רחוקות מתקבלות חדשות טובות מהזירה שנקראת "זכויות יוצרים" הנה יש לנו כאלו! החל מראשית 2022 הפכו כל הקלטות האודיו הראשונות בהיסטוריה, אלו שהוקלטו משנת 1860 ועד ל-1923, לחופשיות. המשמעות היא שניתן להשתמש בהן, להשמיע אותן ולשתף אותן מבלי לבקש אישור מאף אחד ומבלי לשלם לאף אחד; הן נכנסו ל"מרחב הציבורי".
ההקלטות האלו מכילות כמה אוצרות תרבותיים מדהימים. הן מאפשרות לנו לשמוע אנשים שאת שמותיהם אנחנו מכירים אבל מעולם לא שמענו את קולם, הן מאפשרות לנו ללמוד כיצד התרבות, בייחוד זו האמריקאית, התפתחה, הן מספרות לא רק את סיפור עלייתה של מוזיקת הג'ז, אלא גם את סיפור ההפרדה הגזעית שהיתה נהוגה בארצות הברית באותה התקופה. אז צללתי לתוך האוצר הזה ויצאתי ממנו עם שיר אחד שלא יוצא לי מהראש.

קישורים:
אוניברסיטת פיסק ומוזיקה
https://www.npr.org/2011/02/26/134028602/at-fisk-university-a-tradition-of-spirituals

מבחר מהיצירות שהוקלטו לפני 1923
https://www.arsc-audio.org/publicdomainpre23.html





https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/11/pauza-tech-1923/

יש תחביבים שבהם הטכנולוגיה משחקת תפקיד מרכזי וכאשר זה קורה יש אנשים, מבלי להזכיר שמות, שמפתחים אובססיה מוזרה בנוגע לטכנולוגיה. לאובססיה הזו יש שם: "סינדרום רכישת הציוד", והיא תוקפת, בין השאר, רוכבי אופניים, אספני תקליטים, חובבי אקווריומים, אנשי מחשבים, צלמים ואנשי סאונד. היא גורמת לכך שאנשים מרגישים שהם חייבים, פשוט חייבים, לרכוש עוד חתיכת ציוד קטנה, לבצע עוד שדרוג אחד קטן, לשפר עוד מרכיב אחד בחומרה שלהם. השאלה היחידה היא האם אתם מכירים כאלו אנשים או שמא אלו אתם שסובלים מהבעיה. התכנית שלנו מוקדשת לכל האובססיביים שחייבים, פשוט חייבים, לשדרג.

קישורים:
ספר על סינדרום רכישת הציוד
https://www.amazon.com/Gear-Acquisition-Syndrome-Consumption-Instruments/dp/1862181845

חוסר הנוחות של חובב האודיו
https://www.hifizine.com/2010/09/the-unease-of-the-audiophile/





https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/28/wesure-tech-shopaholic/

רעש יכול להוציא אנשים מהדעת. הם מתקשים להתרכז, מתקשים לעבוד, הגוף שלהם מפריש הורמוני מתח כגון אדרנלין וקורטיזול שמובילים לשינויים בהרכב הדם ובמבנה של כלי הדם שלהם. לכאורה, מצבנו טוב ממצבם של העובדים בתקופת המהפכה התעשייתית שחיו בתוך מפעלים רועשים אבל בפועל, גם בעידן הסופר-טכנולוגי שלנו וגם כאשר מדובר בעבודות הייטקיות לחלוטין, עובדים סובלים מרעש.
התכנית שלנו הפעם מוקדשת לרעש ולשקט, שגם הוא מסוגל להוציא אותנו מהדעת. היא שודרה לראשונה באוגוסט 2019 ואנחנו משדרים אותה פעם נוספת אחרי שהקלטנו אותה מחדש והוספנו לה סיפורים ונתונים עדכניים.

קישורים:
בעיית הרעש בהונג-קונג
https://www.epd.gov.hk/epd/english/environmentinhk/noise/noise_maincontent.html

האופן ספייס הוא אסון, השיקגו טריביון
https://www.chicagotribune.com/business/success/tca-the-open-office-plan-is-backfiring-20180220-story.html

האמת על אופן-ספייס
https://hbr.org/2019/11/the-truth-about-open-offices

היוקרה שבשקט, דה-אטלנטיק
https://www.theatlantic.com/entertainment/archive/2015/10/how-silence-became-a-luxury-good/408412/










https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/15/cambly-tech-noise/

תעשיית הגיימינג היא תעשייה עצומה שמגלגלת מאות מילארדי דולרים ועוקפת בסיבוב את תעשיות הקולנוע והמוזיקה גם יחד. אבל במקביל להתפוצצות שלו בעולם, עובר הגיימינג בעשור האחרון שינוי משמעותי ומרתק - כשכוח היצירה עובר לגיימרים עצמם.

יש קבוצת אנשים לא מבוטלת שגם משחקי ה-AAA הגדולים ביותר כבר לא מספיקים להם. הם רוצים לקחת את המשחק שנכתב, עוצב ותוכנת על ידי מיטב אנשי המקצוע - ולשנות אותו. הם רוצים לשנות את הצבע של החרב, הם רוצים להוסיף אפקט סאונד כאשר מחסלים אויבים, להעלות את רמת הקושי, להמציא דמות, לבנות אי שלם או אפילו ליצור משחק חדש לגמרי. הם רוצים לבנות מודים.

אבל אם עד לא מזמן העיסוק במודים היה תחביב, הגיעה חברת Overwolf ושינתה את זה. אוברוולף מאפשרת ליוצרי מודים, addons ואפליקציות למשחקי eSport להרוויח כסף על ידי העלאת המודים שלהם לפלטפורמה הייעודית שלה - ובעצם הפכה את המודינג למקצוע של ממש בעולם החדש.


כדי להבין מה זה אומר ואיך זה עובד, אירחנו את שחר סורק, סמנכ"ל השיווק של Overwolf, יזם וגיימר. פרק חובה לגיימרים ולגיימרים-לעתיד (שזה, בעצם, כולם).

הפרק בשיתוף חברת Overwolf

יש זכויות שנראות לנו טבעיות וברורות, אחת מהן היא הזכות לתקן דבר שנמצא בבעלותנו. אלא שהזכות הזו מותקפת כבר למעלה משני עשורים על ידי חברות טכנולוגיה שמערימות קשיים על כל מי שמנסה לתקן בעצמו או באמצעות טכנאים עצמאיים, את המוצרים שלהן.
מול החברות האלו מתייצבים אנשים מתנועת ה-Right to Repair, הזכות לתקן. הם מנהלים נגדן מאבק ציבורי, תקשורתי, כלכלי ומשפטי במטרה לעגן בחוק את הזכות לתקן, זכות שאפילו לא חשבנו שאנחנו צריכים לעגן כיוון שהיא נראית לנו כל כך ברורה מאליה, כל כך טבעית.
לא ברור מי ינצח במאבק הזה ובינתיים, אנשי תנועת ה-Right to Repair, מתמודדים עם חברות שמשתמשות באינספור טריקים מלוכלכים, חלקם חוקיים יותר וחלקם פחות, על מנת למנוע מאיתנו לבחור את מי שיתקן עבורנו את המוצר שקנינו. כן, בחלק מהמקרים הן מוכנות שנתקן את מה שמתקלקל, כל עוד נשלם להן ורק להן, הרבה מאוד כסף.

קישורים:
חוואים פורצים לטרקטורים, Vice
https://www.youtube.com/watch?v=EPYy_g8NzmI

לואיס רוסמן על תכנית הכשרת הטכנאים של אפל
https://www.youtube.com/watch?v=rwgpTDluufY

הדוח על תיקונים של ציוד רפואי
https://uspirg.org/sites/pirg/files/reports/Hospital_Repair_Restrictions_USPEF_7.8.20b.pdf

החלטת ה-FTC לאכוף את הזכות לתיקון
https://www.wired.com/story/ftc-votes-to-enforce-right-to-repair
ᐧ

מאז שאני מגיש את "עושים טכנולוגיה" יצא לי כמה וכמה פעמים לומר שיש לי בעיה עם אפל וכאשר אני פוגש מאזינים זו השאלה שהכי מטרידה אותם: "תגיד", הם אומרים לי כשהם מנופפים באייפון שלהם, "מה הבעיה שלך עם אפל?". זו שאלה לגיטימית.
אפל היא חברה אמיתית שהמציאה את עצמה כמה וכמה פעמים מחדש. היא הביאה לעולם את המקינטוש, את האייפוד, אייפד, אייווטש, איירפודס וכמובן את האייפון. חלק מהמכשירים האלו שינו את העולם, חלקם טלטלו תעשיות שלמות. במוצרי אפל משתמשים מיליארדי בני אדם.
אז איך אני, כחובב טכנולוגיה ידוע, יכול להרשות לעצמי להגיד שיש לי בעיה עם אפל? בעיה? אני לא מוכן לקנות אף מוצר של החברה הזו. אבל למה?
נראה לי שהגיע לענות על השאלה וגם להסביר איך היא קשורה לברגים.

קישורים:
הסבר על השעון האסטרונומי בפראג
https://www.youtube.com/watch?v=wpVN4mx8O0A

בעיית המיחזור של האיירפודס
https://onezero.medium.com/what-really-happens-to-airpods-when-they-die-9ba2fe97b346

ניסינו לתקן אייפון, Snazzy Labs
https://www.youtube.com/watch?v=hhdcbyIoFDU

אפל שלחה לי מזוודות במשקל 38 קילו, The Verge
https://www.theverge.com/2022/5/21/23079058/apple-self-service-iphone-repair-kit-hands-on






https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/04/panda-tech-apple/

יש כמה דברים שהעיתוי בהם הוא קריטי וכל דקה חשובה, המקרה של שבץ מוחי הוא אחד מהם. אבל למרות שכולם יודעים שלפניהם אירוע שהוא ההגדרה הרפואית האולטמטיבית למירוץ נגד הזמן, לא תמיד מצליחים לנצח במירוץ הזה. לעיתים הסיבה לכך היא בכלל לא רפואית, היא לוגיסיטית. את החלל הזה מנסה למלא חברת הסטראט אפ הישראלית VIZ.ai.
כדי להבין בדיוק איך היא עושה את זה ומה היא עושה אירחנו את דוד גולן, אחד משני המייסדים של החברה ו ה- CTO שלה.

הפרק בשיתוף חברת AWS ישראל

בשנים האחרונות מסבירים לנו באינסוף טקסטים, הצהרות וראיונות שמהירות היא צו השעה. קלאוס שוואב, מי שייסד ב-1971 את הפורום הכלכלי העולמי, אמר "בעולם החדש אלו לא הדגים הגדולים שאוכלים את הדגים הקטנים. אלו הדגים המהירים שאוכלים את הדגים האיטיים". המשפט הזה מציג את אחת האקסיומות הגדולות של החיים במאה ה-21: מהר עדיף מאיטי. אבל האם האקסיומה הזו באמת נכונה?
בחלק השני של מיני-סדרה שמוקדשת למהירות והאצה, נציג את סיפורן של שתי תעשיות שהיו בטוחות שהדרך להצלחה עוברת בהאצה בלתי פוסקת רק כדי לגלות שההאצה הזו מביאה איתה בעיות, חלקן צפויות וחלקן די מפתיעות.

קישורים:

עובדים נגד גורילס בברלין
https://www.nytimes.com/2022/02/11/nyregion/gorillas-rapid-delivery-berlin-nyc.html

פרק המהירות ב-Radio Lab
https://www.wnycstudios.org/podcasts/radiolab/articles/speed-2202

כתבת תחקיר על Shein
https://www.youtube.com/watch?v=U4km0Cslcpg

מגזין "וויירד" חוקר את ההצלחה של Shein
https://www.wired.com/story/fast-cheap-out-of-control-inside-rise-of-shein/







https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/06/wesure-tech-fas-life/

בשנים האחרונות יש לנו הרגשה שהכל הופך מהיר יותר. תהליכים שבעבר לקחו שנה מתרחשים בתוך ימים, אירועים שבעבר נמתחו על פני שבועות מסתיימים בתוך שעות. כולם מצפים מאיתנו לעבוד מהר יותר, לעבד מידע במהירות גדולה יותר, לקבל החלטות מהר יותר. נדמה שהעולם מאיץ אבל למה? למה הכול מאיץ?
במיני סדרה בת שני חלקים נעסוק בשאלות שעוסקות באיטיות במהירות ובהאצה.
לפניכם החלק הראשון שבו ננסה להבין כיצד ולמה העולם מאיץ, כיצד בעשורים האחרונים הוא הפך מהיר יותר ומדוע למרות שטכנולוגיות רבות מבטיחות לחסוך לנו זמן ולפנות לנו זמן, אנחנו מרגישים בחוסר כרוני בזמן? מדוע אנחנו מרגישים שאין מספיק שעות ביממה? זה לא אמור היה להיות הפוך; לא אמור היה להיות לנו יותר פנאי?

קישורים:
הסרט Night Mail משנת 1936
https://www.dailymotion.com/video/x7utm3o

"עושים טכנולוגיה" פרק 91 – טלגרף: האינטרנט הוויקטוריאני
https://www.osimhistoria.com/osim-tech/ep91-telegraph

ספרה של ג'ודי וייסמן, Pressed for Time
https://www.amazon.com/Pressed-Time-Acceleration-Digital-Capitalism/dp/022638084X

ספרו של הרטמוט רוסה, Social Acceleration
https://www.amazon.com/Social-Acceleration-Modernity-Directions-Critical/dp/0231148356









https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/23/dent-tech-no-time/

השיח באינטרנט בכלל ובמדיה החברתית בפרט, הוא רעיל. הוא מלא בפילוג, בהסתה, בגזענות, יש בו עידוד למעשי אלימות ולטרור, מיזוגיניה, הומופוביה ועוד. גוגל, פייסבוק, טוויטר וחברות אחרות מפתחות אלגוריתמים שמנסים לאתר ביטויים שנכנסים לקטגוריות השנאה השונות ואז לחסום אותם בזמן אמת, אבל הגולשים מוצאים דרכים יצירתיות לעקוף אותם והיצירתיות הזו מייצרת השלכות בלתי צפויות. בכתבה שפורסמה באחרונה ב"וושינגטון פוסט" נטען שבאינטרנט מתפתחת שפה חדשה שכל מטרתה לאפשר לאנשים להתבטא כך שהאלגוריתמים לא יחסמו אותם. לשפה הזו קוראים "אלגו-ספיק".

קישורים:
הפרויקט של GIFCT
https://slate.com/technology/2020/08/gifct-content-moderation-free-speech-online.html

בינה מלאכותית לא תוכל לנקות את האינטרנט
https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/2053951720920686

מערכת הסינון של גוגל עדיין לא מבינה שנאה
https://qz.com/918640/alphabets-hate-fighting-ai-doesnt-understand-hate-yet/

"אלגו-ספיק" משנה את האופן שבו אנשים מתבטאים
https://www.washingtonpost.com/technology/2022/04/08/algospeak-tiktok-le-dollar-bean/

צנזורה אלגוריתמית: כוח והתנגדות מאת ג'ניפר קוב
https://link.springer.com/article/10.1007/s13347-020-00429-0

הדוח שהוגש לאיחוד האירופי
https://www.europarl.europa.eu/RegData/etudes/STUD/2020/657101/IPOL_STU(2020)657101_EN.pdf






https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/08/shakim-tech-algospeak/

מקצבים בינוראלים, Binaural Beats, או טונים דו-אוזניים, הם טונים מיוחדים שנוצרים כתוצאה של אשליית סאונד שנגרמת כתוצאה מהאופן שבו המוח שלנו מפרש את המידע שזורם אליו מהאוזניים שלנו.
על הטונים הדו-אוזניים כתבו כבר לפני יותר מ-180 שנה אבל משנות השבעים של המאה ה-20 החלו מדענים לבדוק האם ואיך האזנה להם משפיעה על המצברוח שלנו, על רמות החרדה שלנו, על הזיכרון שלנו, על היכולת שלנו להתרכז.
כ-5% מבין כ-30 אלף נשאלים מ-22 מדינות שונות, דיווחו שהם נוהגים להאזין למקצבים האלו אבל מדוע אחד מבין עשרה מאזינים טען שהמוטיבציה שלו היא לחוות חוויות פסיכדליות? אפשר להתמסטל מהאזנה למקצבים מוזיקליים??! בפרק הזה נאזין להם וננסה.

קישורים:
סיפורו של הינריך וויליאם דאב
https://gizmodo.com/how-a-scientists-least-important-discovery-became-his-m-1742623371

מאמרו של ג'רלד אוסטר משנת 1973
https://www.amadeux.net/sublimen/documenti/G.OsterAuditoryBeatsintheBrain.pdf

החדר השקט בעולם
https://www.classicfm.com/discover-music/worlds-quietest-room-microsoft-anechoic-chamber/

האם סמים דיגיטליים ממסטלים?
https://www.bbc.com/news/world-us-canada-10668480

מי משתמש בסמים דיגיטליים?
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/dar.13464




https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/24/panda-tech-beats/

הומור נחשב לאחד מהגביעים הקדושים של הבינה המלאכותית וזאת מכיוון שהוא מכיל בתוכו יכולות אנושיות מובהקות: שליטה בשפה, הבנה של הקשר, תזמון וכמובן חוש-הומור. האם מכונות יוכלו לכתוב בדיחות מוצלחות? האם רובוטים יוכלו להגיש אותן? כתבה שפורסמה בראשית 2022 באתר האינטרנט של "טיים מגזין" סיפרה על רובוט בשם ג'ון, פרי פיתוחה של חוקרת בשם נעמי פיטר מאוניברסיטת אורגון, שעלה לפני כמה חודשים על הבמה של אחד ממועדוני הסטנדאפ במדינה ונתן הופעה ועל פי הביקורות, זו היתה הופעה לא רעה בכלל. אז זהו, כתיבה קומית ואומנות הסטנדאפ עומדים להיכבש על ידי רובוטים ומערכות בינה מלאכותית?
כדי לענות על השאלה הזו אירחתי את הקומיקאי, התסריטאי ואחד האנשים המצחיקים שפועלים בטוויטר הישראלי, רשף שי, ואת המומחה לבינה מלאכותית, מייסד-שותף ומנכ"ל חברת DSG, ד"ר אילן ששון.
השיחה עם שניהם היתה... מצחיקה!

קישורים:
הסיפור על ג'ון הרובוט שמנסה להיות סטנדאפיסט
https://time.com/6132544/artificial-intelligence-humor






https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/11/pointer-tech-standup/

תיאוריית קונספירציה משונה, שהוצגה לראשונה בראשית שנת 2021, קובעת שהאינטרנט, זו שכולנו מכירים, מתה לפני יותר מחמש שנים. על פי התיאוריה, האינטרנט משמשת מכשיר לעיצוב התודעה שלנו ורוב התוכן שאליו אנחנו נחשפים לא נוצר בכלל על ידי בני אדם אמיתיים. נשמע משונה? ובכן, החלק הבאמת משונה בתיאוריית הקונספירציה הזו הוא שחלקים לא מבוטלים ממנה לגמרי מדויקים! רגע... מה?

קישורים:
האינטרנט מתה כבר חמש שנים
https://forum.agoraroad.com/index.php?threads/dead-internet-theory-most-of-the-internet-is-fake.3011/

בוטים קונים הכל לפניך
https://qz.com/1940136/how-bots-are-buying-up-the-seasons-hottest-gifts-before-you-can/

ראיון עם נייט שבנה את "בירד בוט"
https://www.washingtonpost.com/local/meet-the-virginia-teen-who-created-bird-bot-fueling-nintendo-switch-hoarders/2020/04/27/345919fe-889f-11ea-ac8a-fe9b8088e101_story.html

הסודות של נמל התעופה דנבר
https://www.flydenver.com/great_hall/denfiles
ᐧ











https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/28/shchackim-tech-dead-internet/

בלוקצ'יין, NFT, ביטקוין וארגונים מבוזרים הם חלק בלתי נפרד מהחזון של הווב השלישי אבל החלק המעניין בחזון הזה הוא כלל לא טכנולוגי - הוא אידיאולוגי. האידיאולוגיה הזו מנסה להחזיר לחיים חלום קיברנטי ישן שמבקש לקדם אידיאולוגיה שחותרת לבצע מהפכה פוליטית, חברתית וכלכלית. החלום הזה קובע שניתן להשיג סדר ויציבות חברתית ללא צורך במוסדות פוליטיים או באמון בני אדם. כל שצריך הוא דבר אחד: קוד מחשב שיהפוך את כולנו לסוחרים ומשקיעים. ווב3 - החלק השני.

קישורים:
מיפוי מערכות האינטרסים בעולם ה-NFT
https://maxread.substack.com/p/mapping-the-celebrity-nft-complex

מפה שמחפשת טריטוריה - יבגני מורוזוב
https://the-crypto-syllabus.com/web3-a-map-in-search-of-territory/

הפודקאסט של פיטר קפקא
https://www.vox.com/recode-media-podcast









https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/14/nicoletti-tech-california/

בשני העשורים האחרונים התבססה דוקטרינה צבאית שקבעה שבמלחמה המודרנית מדינות ילחמו לא רק באוויר, בים וביבשה אלא גם, ואולי בעיקר, בזירת הסייבר. משום כך, על פי כל ההערכות והתחזיות, עוד לפני שטנקים כבשו את אדמת אוקראינה, רוסיה היתה אמורה להכניע אותה באמצעות מתקפת סייבר נרחבת, מתקפה שתנטרל ותשמיד תשתיות אזרחיות וצבאיות. אבל בניגוד לתחזיות זה לא קרה. למה? היכן מתקפת הסייבר שהבטיחו לנו ומדוע היא לא התממשה?

קישורים:
11 סיבות שלא ראינו מתקפת סייבר רוסית
https://www.washingtonpost.com/politics/2022/03/03/11-reasons-we-havent-seen-big-russian-cyberattacks-yet/







https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/07/pointer-tech-russian-attack/

בחודשים האחרונים התקשורת בארץ ובעולם רוטטת מהתרגשות בשל חזון טכנולוגי חדש שאמור להוציא תחת ידיו את הגלגול השלישי של הווב. החזון הזה כולל בתוכו מושגים כמו בלוקצ'יין, מטבעות קריפטוגרפים, ארגונים אוטונומיים מבוזרים, אסימונים מסוגים שונים ועוד.
אבל מה הבעיה שהווב השלישי מנסה לפתור והאם הטכנולוגיות שאמורות לפתור את הבעיה הזו בכלל מסוגלות לעשות את זה? ווב3 - החלק הראשון.

קישורים:
עשירית האחוז ממחזיקי הביטקוין שולטים בשליש מהאספקה
https://fortune.com/2021/12/20/001-percent-bitcoin-holders-control-nearly-one-third-supply/

הווב השלישי - Tante
https://tante.cc/2021/12/17/the-third-web/

התרשמות ראשונה מווב3 - מוקסי מרלינספייק
https://moxie.org/2022/01/07/web3-first-impressions.html

הבעיה האינטלקטואלית עם נכסים קריפטוגרפיים
https://www.stephendiehl.com/blog/crypto-absurd.html

מיזם הליום
https://www.nytimes.com/2022/02/06/technology/helium-cryptocurrency-uses.html






https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/28/ferring-tech-web3a/

אם מכונות הזמן שאנחנו בונים יהפכו למצוינות ממש, נוכל לחזות את העתיד ברמת דיוק מרשימה מה שמעלה את השאלה איך ידיעת העתיד תשפיע על ההתנהגות שלנו? במלים אחרות, אם אנחנו יודעים איך נתנהג בעתיד, האם אנחנו עדיין חופשיים בהווה או שמא אנחנו לא יותר מאשר בובות על חוטים, חתיכות של דאטה, של נתונים, שעושות בדיוק מה שהן אמורות לעשות? בנוסף, אם אנחנו מאמינים שמכונות הזמן מסוגלות לחזות את העתיד בהצלחה, הרי שאנחנו עשויים להשתכנע שלא משנה מה נעשה, העתיד כבר נקבע. האם במצב שכזה תהיה לנו עדיין מוטיבציה לשנות אותו במידה והתחזית לא תמצא חן בעינינו? האם נחשוב על העתיד כמשהו בלתי ידוע או שמא נחשוב עליו כמו קרוב המשפחה שלו, העבר, זה שכבר קרה?
זה הפרק האחרון בסדרה בת שלושה חלקים, סדרה שעוסקת במכונות שחוזות את העתיד.

קישורים:
החברה שבישרה את בואה של פייסבוק וגוגל
https://www.nytimes.com/2020/09/15/books/review/if-then-jill-lepore.html
אין מוות – רק סדרה אינסופית של עכשיו
https://aeon.co/ideas/there-is-no-death-only-a-series-of-eternal-nows
רטרו-עתידנות
https://www.youtube.com/watch?v=0LGL_lx9XcA
וויליאם גיבסון והעייפות מהעתיד
https://theconversation.com/sci-fi-author-william-gibson-how-future-fatigue-is-putting-people-off-the-22nd-century-130335
ב-AI נבטח – ספרה של הלגה נוטוני
https://www.amazon.com/AI-We-Trust-Predictive-Algorithms/dp/1509548815





https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/14/panda-8200-future/

אם היינו מנסים לנתח על מה נשען העידן הדיגיטלי היינו מהר מאוד מגיעים למסקנה שיש שתי יכולות כאלו - הראשונה היא יכולת חישוב שמבוססת על חומרה ועל תוכנה והשניה מבוססת על איחסון. אנחנו מאוד ערים למה שקורה בתחום החומרה והתוכנה אבל תחום האיחסון נותר קצת מאחור מבחינת העניין הציבורי. מדובר בתחום שמתקדם במהירות ומתמודד עם בעיות שרק הופכות יותר גדולות ויותר מסובכות .
כדי להסביר את הפער ולספר לנו על החידושים האחרונים בתחום הזה אירחנו את אלון חורב, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת VAST Data

הפרק בשיתוף VAST Data

ככל שמכונות הזמן הולכות ומשתפרות, הן מייצרות תחזיות יותר מוצלחות שבהדרגה הופכות להמלצות, המלצות חמות, מה שמעלה את השאלה מה קורה מהרגע שאלגוריתם מציג בפניך המלצה בנוגע לדרך הפעולה האופטימלית? עד כמה יש לך חופש פעולה להחליט בניגוד להמלצה שלו?
במלים אחרות, אם מונחות בפניכם שלוש אפשרויות בחירה בין מניות, בין טיפולים רפואיים, בין דרכים להגיע ליעד ואז אלגוריתם כלשהו מצביע בפניכם על אפשרות אחת ואומר לכם שלאחר שהוא ביצע חישובים, זו האפשרות הכי טובה – האם תהיו מוכנים לקבל החלטה שנוגדת את ההמלצה?
אם נצא מנקודת הנחה שברוב המקרים תחליטו לקבל את ההמלצה של האפליקציה, של התוכנה, של השירות, של המכונה – האם בכלל קיבלתם החלטה? ואם לא קיבלתם החלטה, לא באמת, האם הגיע הזמן להודות שהתכונה האנושית הזו, המכונה "קבלת החלטות", הופכת בהדרגה למיותרת?
זה הפרק השני בסדרה בת שלושה חלקים, סדרה שעוסקת במכונות שחוזות את העתיד.

קישורים:
ספרו של מייק וולש, The Algorithmic Leader
https://www.amazon.com/Algorithmic-Leader-Smart-Machines-Smarter/dp/1989025331/
העידן הפוסט אנושי
https://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-302-0




https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/31/doors-osimtechnologia-decisions/

בפרק הקודם שוחחנו על החששות שיש לארגונים ממעבר לענן הציבורי. אלו חששות שנוגעים ברגולציה, בהשקעות כספיות אדירות וכמובן חששות שקשורים בבעיות אבטחה. הבעיות האלו גורמות לכך שיש ארגונים שמחליטים לא לעבור לענן בכלל או לעשות את המעבר באיטיות רבה שעלולה להוביל לבעיות.

היום נציג בפניכם קונספט טכנולוגי חדש, קונספט שמאפשר לארגונים לעבור לענן אבל לא באמת. הארגונים יקבלו את חויית שירותי הענן על בסיס תשתית ארגונית קיימת שכבר הייתה קיימת אצלם בארגון. למה הכוונה? אורן עייש, מנהל תחום הענן של IBM ישראל, הסביר לנו איך בדיוק זה עובד.

בעשור האחרון כבשה את העולם בסערה מהפכה טכנולוגית אדירה, מהפכת הבינה המלאכותית שמבוססת על אלגוריתמים לומדים, רשתות נוירונים ולמידה עמוקה. כל המונחים האלו הם טובים ויפים, אבל כאשר מנסים לזקק אותם לכדי תובנה אחת פשוטה מגיעים למסקנה שמה שאנחנו בעצם עושים הוא לבנות מכונות זמן, מכונות שמביטות אחורה ואז מאיצות במהירות, בורחות מהווה ומבקרות בעתיד.
נהוג לשאול ולדון ולהתווכח על השאלה עד כמה המכונות האלו מוצלחות בלחזות את העתיד ומה קורה כשהן נכשלות אבל שאלה לא פחות חשובה היא מה יקרה כאשר הן יהיו ממש מוצלחות: האם אז הבעיות יפתרו או שמא יצוצו בעיות חדשות, לא פחות מסובכות, בעיות שנובעות מכך שדווקא הצלחנו?
זה הפרק הראשון בסדרה בת שלושה חלקים, סדרה שעוסקת במכונות שחוזות את העתיד.

קישורים:

למה זילו התרסקה?
https://www.wired.com/story/zillow-ibuyer-real-estate/

דניאל מילוא, "המצאת המחר"
https://www.kibutz-poalim.co.il/page_53282

ג'ף הוקינס, אלף מוחות
https://www.amazon.com/Thousand-Brains-New-Theory-Intelligence/dp/1541675819/

מתח העתיד
https://aeon.co/essays/does-knowledge-of-the-past-and-present-determine-the-future

רטרו-עתידנות
https://www.youtube.com/watch?v=6vVlpEJVZjo





https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/17/hairegen-osimtech-atid/

מגפת הקורונה היתה חתיכת זכייה בפיס עבור כל מי שעוסק בתחום מחשוב הענן ודחפה ארגונים רבים לחפש פתרונות מבוססי ענן.
ועדיין, מי שחושב שהסיפור הזה פתור, שכבר כולם עברו לענן ובזה נגמר העניין, לא מבין את גודל האתגר - משינוי בדרכי העבודה, דרך ביצוע ההתאמות הטכנולוגיות הנדרשות כאשר מבצעים מהלך שכזה ועד הפחד העיקרי שהוא אתגרי האבטחה. הפעם אירחנו את שרון קידר, מנהלת מחלקת hybrid cloud ואת עומרי סוציאנו, ראש קבוצת AI Security, שניהם ממעבדת המחקר של IBM בחיפה, שדיברו איתנו על החששות, על הפיתרונות ועל למה לעבור לענן זה כמו לשכור חדר בבית מלון.

הפרק בשיתוף IBM ישראל.

סיפור משונה במיוחד על אמא של מעודדת ששלחה לחברתה לקבוצה סרטון וידאו שבו היא נראתה מעשנת, כבש את מהדורות החדשות בארצות הברית. הסיבה: המשטרה טענה שהסרטון זויף באמצעות טכנולוגיית דיפ-פייק מתקדמת. באחרונה נרשמה בעלילה הזו תפנית מדהימה, תפנית שמעלה שאלות על הקשר בין אמת ושקר, בין מציאות לדמיון, בין תקשורת וטכנולוגיה אבל היא בעיקר מספרת את סיפורה של טכנולוגיה שנמצאת בדרך ושההשלכות שלה עשויות להיות מזעזעות במיוחד.

קישורים:
מפתח אפליקציית דיפ-ניוד מוריד אותה מהרשת
https://www.vice.com/en/article/qv7agw/deepnude-app-that-undresses-photos-of-women-takes-it-offline

הסיפור המוזר על רפיאלה ספון
https://www.cosmopolitan.com/lifestyle/a37377027/deep-fake-cheer-scandal/

אתר דיפ-פייק מטריד זוכה לפופולאריות מטרידה
https://www.wired.com/story/deepfake-nude-abuse/





https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/03/panda-osimtech-deepfake/

שנת 2021 היתה שנה טכנולוגית משוגעת מלאה בזינוק במחיר המניות, פתרונות יצירתיים ואופטימיות מתוקה לצד קריסות מחרידות, הייפ חסר היגיון ופסימיות חמוצה. במקום לסכם את השנה החולפת בדרך המסורתית, החלטנו לסקר אותה באמצעות סיפורה של חברת טכנולוגיה אחת שמסמלת את מה שהיה טוב בה לצד מה שהיה בה רע. לא מן הנמנע שפלוטון, שהפכה לתופעה תרבותית חובקת-כל בארצות הברית, עשויה לבשר גם את מה שעתיד להתרחש בשנה הבאה.

קישורים:
פלוטון תקועה בדיוק כמונו
https://www.theatlantic.com/health/archive/2021/12/peloton-pandemic-stock-price-fluctuation/620877/

האובססיה לפלוטון הפכה לעייפות מפלוטון
https://www.wsj.com/articles/pandemics-peloton-obsession-turns-to-peloton-fatigue-11633097818




https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/20/panda-osimtech-peleton/

חברת אינטל שהוקמה ב-1968 היא אחת מאבני הבניין הגדולות, המרכזיות והחשובות של המהפכה הדיגיטלית. היא מעסיקה 110 אלף עובדים, 14 אלף מתוכם בישראל וביצעה כאן מספר רכישות בהיקף של כ-20 מיליארד דולר.
במשך שנים אינטל נחשבה למטרונום של התעשייה, לקובעת האולטימטיבית של קצב התקדמות המעבדים ומשום כך לקצב התקדמות עולם המחשוב. המעמד הייחודי הזה נסדק. בשנים האחרונות היא מתמודדת עם שורה של בעיות: מנכ"לים מתחלפים, פיגור טכנולוגי, מתחרים מתחזקים ומניה מדשדשת הפכו אותה לפגיעה מאי-פעם.
יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל, מונה לתפקיד בינואר 2017 ולאחרונה הוא הגיע לאולפן רשת "עושים היסטוריה" על מנת לדבר בפתיחות יוצאת דופן ונדירה בקרב מנכ"לים של חברות טכנולוגיה, על המחסור בשבבים, על האתגרים שאיתם החברה מתמודדת, על הביקורת המופנית כלפיה, על התכניות שלה לעתיד וגם על פוטבול אמריקאי.




https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/06/panda-osimtech-intel/

בעשור האחרון התגלה שיש קשר משמעותי בין החיידקים שנמצאים לנו במעי לבין הסיכון לפתח מחלות שונות וביניהם מחלת הסכרת. העניין הוא שאצל כל אחד מאיתנו יש חיידקים שונים ולכן למשל תגובת הסוכר שלנו לאותו מזון שונה מאחד לשני .
חברת Day 2 פיתחה אלגוריתם שיכול לחזות את תגובת הסוכר של כל אדם ואדם ובכך היא יכולה לשנות את החיים של הסוכרתיים בצורה יוצאת דופן. אבל מה שהחל כאלגוריתם אחד הופך, בזכות מידע ענק שנאסף, לפלטפורמת AI למציאת קשרים חדשים בין חיידקי המעי למחלות, כדי לפתח תרופות חדשות ולזיהוי מוקדם של מחלות.
שוחחנו עם עדי לב, המשמש כ VP R&D בחברת Day 2, על הטכנולוגיה הזאת ולמה היא מסוגלת ואיך זהו רק קצה הקרחון בעולם של הרפואה הפרסונלית.

הפרק בשיתוף חברת AWS ישראל.

קשה למצוא שאלה שמעוררת כל כך הרבה רגשות סוערים כמו השאלה "האם אנחנו נמצאים בבועה?". יזמים, מנהלי קרנות הון סיכון, אנשי שוק הון ומשקיעים, כולם שואלים את עצמם האם המצב הנוכחי הוא בועה או שמא הוא הנורמלי החדש.
זהו החלק השני מתוך סדרה של שני חלקים משותפים לפודקאסט "עושים טכנולוגיה" ושל "כשבגרוש היה חור" ובו אנחנו מנסים להבין מדוע הכסף שמסתובב בעולם מושקע דווקא בחברות טכנולוגיה, מדוע המצב היום כל כך מזכיר את בועת הדוט.קום (ולמה זה כל כך מצחיק), למה יש אינפלציה של חברות יוניקורן ומה יקרה אם השוק יקרוס.
המלצה: האזינו קודם לחלק הראשון של השיחה שעלתה לפודקאסט "כשבגרוש היה חור".

האזנה נעימה,
יובל ורועי.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/14/panda-osimtech-grush-bubble-p2/

מגפת הקורונה היא אירוע טראומטי בקנה מידה גלובלי. הוא עדיין לא הסתיים ורק עכשיו אנחנו מתחילים להיחשף להשפעות של המגפה שנוגעות בכל תחום שניתן להעלות על הדעת: מחינוך ועד תרבות, ממשפט ועד יחסי עבודה. אבל בעוד שיש למגפה תוצאות ברורות, כמעט מתבקשות, ישנן כמה השפעות בלתי צפויות. בתכנית שלנו הפעם אני מציג תזה ספקולטיבית בנוגע להשפעה בלתי צפויה שכזו, השפעה שיש לה ביטוי טכנולוגי-תרבותי מרתק. התזה הזו מסבירה את הפופולאריות של הביטקוין, ה-NFT והעיסוק החדש במטא-וורס כמו גם את הופעתם של כוכבי רשת וירטואליים. מה?! בדיוק.

קישורים:
חובב שייקספיר שהציף את אמריקה בזרזירים
https://psmag.com/environment/shakespeare-fanatic-introduced-bards-birds-america-82279

סיפורה של רוזי הדרום קוריאנית
https://www.allkpop.com/article/2021/09/social-media-influencer-model-created-from-artificial-intelligence-lands-100-sponsorships

חשבון האינסטגרם של רוזי
https://www.instagram.com/rozy.gram/




https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/01/drivenets-osimtech-influencer-bots/
ᐧ

כמי שבילה חלק ניכר מילדותו באולמות משחקי הוידאו של תל-אביב, הייתי בטוח שאני מכיר את רוב מכונות המשחק הפופולאריות, אבל סרט דוקומנטרי ישן על התרבות היפנית, הציג בפניי משחק שלא ידעתי על קיומו. מקורותיו של המשחק נטועים בצרפת של לפני המהפכה הצרפתית. הוא חצה את האוקיינוס לארה"ב ומשם, כעבור כ-150 שנה, הוא הגיע ליפן ואז השתלט עליה לחלוטין.
עד לא מכבר היפנים הוציאו על המשחק סכום כסף השווה ל-4% מהתוצר הלאומי הגולמי של המדינה כולה, כ-200 מיליארד דולר או פי 30 מכלל ההכנסות של תעשיית ההימורים בלאס-ווגאס. מה סוד הקסם של המשחק שכבר 100 שנה שולט בה ביד רמה, כיצד היאקוזה קשור אליו ומדוע היפנים כל כך אוהבים אותו? זהו סיפורו המשוגע של "פצ'ינקו", סיפור על טכנולוגיה ותרבות, פשע ודיפלומטיה, היסטוריה ופוליטיקה.

קישורים:
מצב תעשיית הפצ'ינקו
https://www.asgam.com/index.php/2021/08/02/japans-pachinko-industry-shrinks-27-year-on-year-to-us133-billion/

סרטו של וים ונדרס, "טוקיו-גה".
https://www.imdb.com/title/tt0090182

סרטו של אוזו, The Flavor of Green Tea over Rice
https://www.youtube.com/watch?v=AO-1aZQ-uUY

ניתוח תרבות יפן בעיניי שעות הפנאי של אזרחיה
https://www.amazon.com/Culture-Japan-through-Leisure-Transition/dp/0791437914




https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/18/telofan-osimtech-pachinko/

מה קורה כשחברה גדלה פתאום ב-60 אחוזים? כשמצטרפים אליה מאות עובדים חדשים בבת אחת? איך מנהלים טרנפומציה דיגיטלית? אלו רק חלק מן השאלות שהפודקאסט "פורצים דרך", מבית סיילספורס בישראל מתמודד איתן. הנה טעימה קטנה בדמות אייל טריבור, מנכ"ל חברת מיטרוניקס, שמפתחת רובוטים לניקוי בריכות פרטיות, שהחליט לשנות את אסטרטגיית המכירה של החברה. בפרק נבין מה היה הטריגר לשינוי ואיך החברה הצליחה להמודד איתו.

לפרקים נוספים אתם מוזמנים לחפש "פורצים דרך" בכל אפליקציות הפודקאסטים או להיכנס לבלוג של סיילספורס -
https://www.salesforce.com/il/blog/2021/Salesforce-Podcast.html

בשנתיים וחצי האחרונות הקדשנו כמה וכמה פרקים לענקיות הטכנולוגיה, המכונות Big Tech The והסיבה לכך היא שהן תופעה כל כך מרכזית וייחודית, שאין דרך לדבר על המתרחש בעולם הטכנולוגיה מבלי לדבר עליהן. בחלק הראשון בסדרה ראינו כיצד ענקיות הטכנולוגיה משקיעות בתחומים רבים ומגוונים. בחלק השני ננסה לחבר את הנקודות ולפענח מה עומד מאחורי אסטרטגיית ההשקעות והרכישות שלהן שלכאורה אין בתוכה מכנה משותף ברור. נאמר כמה דברים בנוגע לעבר, להווה וגם לעתיד, העתיד של ענקיות הטכנולוגיה והעתיד שלנו בצילן.

קישורים:
פרדוקס ההגבלים העסקיים של אמזון:
https://www.yalelawjournal.org/note/amazons-antitrust-paradox

לאמריקה יש בעיית הגבלים עסקיים – והיא ענקית:
https://www.thenation.com/article/archive/america-has-a-monopoly-problem-and-its-huge/

בעיית ההגבלים העסקיים של אמריקה פוגעת בכלכלה
https://www.theatlantic.com/business/archive/2017/02/antimonopoly-big-business/514358/




https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/26/telofan-osimtech-tzmicha/

ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות משקיעות סכומי עתק בתחומים שהקשר ביניהם לעיסוק הליבה שלהן הוא לעתים מקרי לחלוטין. הן רוכשות חברות, הן מגייסות עובדים, הן מפתחות טכנולוגיות ומשקיעות במיזמים שחלקם ממש מוזרים. למה בעצם? מה הן רוצות, מה המטרה שלהן, לאן הן מכוונות?
בחלק הראשון של מיני-סדרה בת שני חלקים אצלול מתחת לפני מים, אל המקום שרוב הזמן הוא סמוי ונסתר מהעין, ואציג בפניכם את הגודל העצום של קרחון הנושאים שמעניינים אותן. זו דרך טובה להבין את היומרה, את השאפתנות ובעיקר את התוכניות לעתיד של חברות הענק שמצוידות במשאבים אינסופיים.

קישורים:
מסע הרכישות וההשקעות של ענקיות הטכנולוגיה. התחקיר של הוושינגטון פוסט:
https://www.washingtonpost.com/technology/interactive/2021/amazon-apple-facebook-google-acquisitions/

את מי הן קונות? התחקיר של הניו-יורק טיימס:
https://www.nytimes.com/interactive/2019/06/07/opinion/google-facebook-mergers-acquisitions-antitrust.html

ההשקעות של אמזון בסטארטאפים:
https://www.inc.com/magazine/201705/zoe-henry/will-amazon-buy-you.html

ההשקעות של אלפה-בית:
https://www.cbinsights.com/research/report/industries-disruption-alphabet






https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/12/landoor-osimtech-baronim-amazon/

חגי חודש תשרי מתקרבים ואתם רוצים להגיע לביקור משפחתי או אצל החברים עם מתנה קטנה, שי צנוע. אז לכבוד האירוע אספנו כמה מוצרים מדהימים, מוזרים והזויים ממש שתוכלו לרכוש ולהיות בטוחים שאתם תהיו הכי מקוריים. וכן, השחלנו לרשימה מוצר אחד דמיוני לחלוטין.

חג שמח!
יובל

קישורים:
Pavlok
https://pavlok.com/

Playdate
https://startplaydate.com/

Join my wedding
https://www.joinmywedding.com/

Reviver
https://reviver.com/

Zoombriri
https://zoombriri.com/

Amazon Smart Soap Dispenser
https://www.amazon.com/dp/B096TNH419






https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/02/revoptic-osimtech-five-technologies/

בראשית 2021 כולם דיברו על קלאבהאוס, כולם חיפשו הזמנה וכמעט כולם הסבירו שמדובר בחד-קרן הבא. במובן מסוים הערכה הזו התבררה כנכונה. כשנה אחרי שקלאב-האוס השלימה גיוס הון לפי שווי של 100 מיליון דולר, זינק השווי שלה לארבעה מיליארד. אבל למרות ההתלהבות וההכרזות המפוצצות, בחודשים האחרונים נרשמה נפילה חדה במספר המשתמשים החדשים וחדרי השיחה התרוקנו במהירות. מדוע קלאב-האוס עלתה לגדולה בכזו מהירות ומדוע כעת היא סובלת מנפילה כל כך קשה? האם היתה סיבה מוצדקת לתחושה שהיא הדבר הבא ומה הלקח מהסיפור המסעיר שהתפתח בסביבה?

קישורים:
סיפור הקמתה של קלאבהאוס
https://www.businessinsider.com/who-are-clubhouse-founders-paul-davison-rohan-seth-2021-1

קלאבהאוס גוססת
https://www.forbes.com/sites/johnbbrandon/2021/06/04/the-drop-in-audio-app-clubhouse-is-dying-it-was-fun-while-it-lasted/

המסיבה של קלאבהאוס נגמרה
https://www.vanityfair.com/news/2021/04/the-clubhouse-party-is-over

מדיניות החסימות של קלאבהאוס
https://www.theatlantic.com/technology/archive/2021/05/clubhouse-has-blocking-problem/618867/

טקסט הביקורת של אד זיטרון
https://ez.substack.com/p/clubhouse-is-the-big-stinker-that



ᐧhttps://www.ads.ranlevi.com/2021/08/23/revoptic-osimtech-clubhouse/

אחת הבעיות הסבוכות בעולם היא תכנון מערכת של קווי תחבורה ציבורית שתהיה יעילה, תגרום לכך שהאוטובוסים יגיעו בזמן לתחנה, ושתחזיר לנו, האזרחים, את האמון במערכת הזאת. למה זה כזה סבוך? בין השאר בגלל שלבעיה הזו יש יותר משתנים ממספר האטומים ביקום. למה זה כזה חשוב? כי אז יהיו פחות מכוניות, פחות כבישים, פחות זיהום אוויר או בקיצור, רווח עצום לנו בתור חברה. אז איך בכל זאת פותרים את הבעיה הזו שעולה למדינות ברחבי העולם מיליארדי דולרים?
שוחחתי על הנושא עם איתן ינובסקי, ה-CTO ואחד ממייסדי חברת אופטיבס (Optibus), חברת סטארט-אפ ישראלית שמשתמשת באלגוריתמיקה, מתמטיקה והרבה טכנולוגיה כדי להתמודד עם הבעיה שכולנו כבר רוצים לפתור.

האזנה נעימה,
יובל.

בעברית אומרים "שימו לב" אבל באנגלית אומרים "Pay Attention". דווקא הביטוי הזה, באנגלית, מפנה את המממ תשומת הלב שלנו לכך ש-Attention, תשומת לב, היא בעצם מטבע, משהו שאתה משלם. הפעם בתכנית שלנו אציג בפניכם את העולם דרך משקפי כלכלת תשומת הלב. אנסה להראות לכם כיצד כמעט כל מה שמקיף אתכם בנוי כך שיצליח לחטוף את תשומת הלב שלכם ואשטח בפניכם את הטענה לפיה טכנולוגיות רבות שבהן אנחנו משתמשים, שנחשבות למסיחות הדעת הגדולות ביותר שהאנושות בנתה, פועלות הן כשחקן במגרש הכלכלי והן כשחקן במגרש הפוליטי. שימו לב: זהו פרק שמחייב תשומת לב.

האזנה נעימה,
יובל דרור.

קישורים:
הרצאתו של הרברט סימון: https://digitalcollections.library.cmu.edu/awweb/awarchive?type=file&item=33748

מאמרו של מייקל גולדהאבר: https://www.wired.com/1997/12/es-attention

"עולם חדש מופלא"', אלדוס האקסלי: https://bit.ly/3BvWxjE





https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/26/panda-osimtech-economy-of-attention/

בשנים האחרונות מתחוללת נהירה של ארגונים ברחבי העולם אל עבר הענן. מדובר בהוצאות של מיליארדי שקלים על שירותים שונים, כגון תשתיות ענן, פלטפורמות לניהול אבטחה בענן ויכולות נוספות הקשורות בענן. אבל מסתבר שזה לא כל כך פשוט. מעבר של ארגון לענן זו אופרציה ענקית שמחייבת לא רק שינוי טכנולוגי אלא גם שינוי תפיסתי ומשום כך היא מחייבת לא רק היערכות טכנית היא מחייבת בעיקר היערכות אסטרטגית.

אבל איך עושים את זה, איך בונים אסטרטגיה לענן? מהן השגיאות הגדולות שארגונים מבצעים ומה הם הדברים שהם לא לוקחים בחשבון?

אירחתי את ניר אלפנדרי מנהל חטיבת הענן ודאטה סנטר במיקרוסופט ישראל, ורונן גבאי, מייסד UBTECH, מקבוצת ONE - זוכת שותף השנה של מיקרוסופט לשנים 2019 ו-2021 , כדי שיעשו לנו סדר בעניין.

הפרק בשיתוף מיקרוסופט ישראל

ז'אנר המדע הבדיוני עוסק רבות בשאלה מה יקרה כאשר מכונות ורובוטים יהפכו למודעים לעצמם ובעיקר, האם אנחנו, בני האדם, נהיה בטוחים במחיצתם או שמא הם ינסו לחסל אותנו. אבל מה בנוגע לשאלה ההפוכה? מה ימנע מאיתנו מלנצל ולהתעלל במכונות וברובוטים למרות שהם יהיו מודעים לעצמם? האם ניתן להם זכויות או שמא נשלול מהם כל זכות שהיא? האם תנתקו מהחשמל מכונה שאומרת לכם "אני בכלל לא מכונה, אני יצור חי"? נשמע כמו תסריט דמיוני? ובכן, זה כבר קרה.

קישורים:
ראשו של היצ'-בוט נכרת בפילדלפיה
https://edition.cnn.com/2015/08/03/us/hitchbot-robot-beheaded-philadelphia-feat

מנצלים את נדיבות המכונות: מחקר
https://www.cell.com/iscience/pdf/S2589-0042(21)00647-7.pdf

השיחה של אריק אליוט עם GPT3
https://www.youtube.com/watch?v=PqbB07n_uQ4




https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/12/yangodeli-osimtech-robots/

העולם הננו-מטרי הוא עולם משוגע. לדברי אמיר בר, מנהל מחלקת אלגוריתמים באפלייד מטיריאלס ישראל, בעולם הזה פלדה מתנהגת כמו גומי ומשאית שלוקחת רברס בחנייה של המפעל משפיעה על המיקרוסקופ שממוקם בחדר הסטרילי בתוך המפעל שבוחן את השבבים. כדי להתגבר על התופעות המוזרות האלו, אנשיו של אמיר מפתחים פתרונות פורצי דרך המבוססים בין השאר על אלגוריתמים חכמים שתפקידם לאתר פגמים זעירים בייצור השבבים.
זהו החלק השני בשיחה שלי עם אמיר שחושף במהלכה כמה מהאתגרים ההזויים והמרתקים שאיתם מתמודדת החברה.
הפרק הופק בשיתוף אפלייד מטיריאלס ישראל.

בכל מוצר אלקטרוני שאפשר להעלות על הדעת יש שבבים שלתוכם נדחסים מיליארדי טרנזיסטורים שהגודל שלהם קטן מהעובי של וירוס הקורונה. בעולם הננו-מטרי, אם שבב בודד דומה למנהטן, פגם בטרנזיסטור דומה לנמלה. איך אפשר למצוא נמלה אחת שמתחבאת בקומה השלישית, בסמטה קטנטנה במנהטן, מאיפה בכלל מתחילים? זו רק אחת מהשאלות שאיתה מתמודדת אפלייד מטיריאלס, החברה שמייצרת את הציוד שבאמצעותו בודקים שבבים.
בפרק, דיברתי עם אמיר בר, מנהל מחלקת פיתוח אלגוריתמים בחברה, שהסביר לי כיצד העולם נראה ברמה הננו-מטרית, על האתגרים יוצאי הדופן שאיתה החברה מתמודדת ועל הקשר בין מיקרוסקופים לאלגוריתמים.
הפרק בשיתוף אפלייד מטיריאלס ישראל.

לישראלים, יש יחסים סבוכים עם גוגל טרנסלייט: אנחנו צרכנים גדולים של תרגום אבל שירותי התרגום האוטומטיים מתקשים בתרגום שפות אחרות לעברית ואת העברית לשפות אחרות. בשנים האחרונות נרשמו כמה פריצות דרך טכנולוגיות שהפכו את שירותי התרגום למוצלחים ויעילים יותר אך במקביל הם הציפו שאלות חדשות בנוגע לאופן שבו מחשבים מבינים שפה ואפילו למלים שבהן אנחנו משתמשים. דיברתי על הנושא עם ד"ר עידו רמתי מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית, שיחד עם עמיתו פרופ' עמית פינצ'בסקי, חקרו את הנושא.

קישורים:
מאמרם של ד"ר רמתי ופרופ' פינצ'בסקי
https://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/1461444817726951



https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/28/panda-osimtech-universal-translation/

בפרק השלישי והאחרון בסדרת "אוקסיקונטין" אספר על מה שנראה כמו נפילתה הסופית של חברת פורדו-פארמה ועל הניסיונות של משפחת סאקלר, בעליה של החברה, לחמוק מאחריות למעשיה. אבדוק גם מה המצב בישראל בכל הקשור להתמכרות למשככי כאבים וכן מה הסיפור של פורדו ומשכך הכאבים שהיא פיתחה יכול ללמד אותנו על חברות אחרות וטכנולוגיות אחרות, שעל אף שהן לא רפואיות, השפעותיהן החברתיות, הכלכליות והפסיכולוגיות עלינו כפרטים ועלינו כחברה, הן נרחבות ומשמעותיות.

קישורים:
ספרו של פטריק ראדן-קיפ, "אימפריית הכאב"
https://www.amazon.com/Empire-Pain-History-Sackler-Dynasty/dp/0385545681

ספרו של בארי מאייר, "משכך כאבים"
https://www.amazon.com/Pain-Killer-Empire-Americas-Epidemic/dp/0525511105




https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/14/salesforce-osimtech-oxicontin-p3/

נדמה שיש מעט מאוד תחומים בעולם הטכנולוגיה שיש סביבם קונצנזוס כמו טכנולוגיית ענן, במקום להשקיע סכומי כסף אדירים בהקמת תשתית אתה פשוט מקבל אותה מוכנה בלחיצת כפתור. במהלך 2020 קם בישראל בנק חדש, הראשון מזה עשרות שנים, בנק דיגיטלי, ללא סניפים, שמבוסס רק על אתר אינטרנט, אפליקציות ושירותים מקוונים. הבנק מבוסס ברובו על הענן ובאופן ספציפי על שירותי הענן של חברת אמזון -AWS. איך תחום כה רגיש כמו בנקאות ופינטק משתלב עם טכנולוגיה כה אבסטרקטית כמו שירותי ענן? מהן היתרונות הגדולים? ולמה הבנק לא מתכוון לעצור פה בישראל?
הפרק בשיתוף חברת AWS ישראל.

האזנה נעימה,
יובל.

בפרק השני בסדרת "אוקסיקונטין" אספר על מגפת ההתמכרויות למשכך הכאבים שאמור היה להיות הבטוח ביותר בעולם, מגפה שהביאה למותם של מאות אלפי אמריקאים שהכתה ואז הרסה קהילות, ערים ומדינות ברחבי ארצות הברית ועודדה אינסוף מעשי פשע. אתייחס גם לשאלות כיצד המכורים "פרצו את הטכנולוגיה", כיצד פורדו-פארמה הגיבה וכיצד מערכת המשפט ניסתה להגיב אך למרבה התדהמה, נכשלה וכיצד פותחה טכנולוגיה חדשה שאמורה היתה לפתור את הבעיה.

קישורים:
ספרו של פטריק ראדן-קיפ, "אימפריית הכאב"
https://www.amazon.com/Empire-Pain-History-Sackler-Dynasty/dp/0385545681

ספרו של בארי מאייר, "משכך כאבים"
https://www.amazon.com/Pain-Killer-Empire-Americas-Epidemic/dp/0525511105




https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/31/danhotels-osimtech-oxy-p2/

במאי 1996 החלה חברת פורדו-פארמה האמריקאית למכור את האוקסיקונטין, משכך כאבים חזק שהפך בתוך זמן קצר לבלוק-באסטר, להיט מהסוג שעולם הרפואה כמעט ולא הכיר עד אז. אלא שאותו משכך כאבים, שהיה אמור להפחית את האפשרות להשתמש בו לרעה, הוביל למשבר הבריאותי הגדול ביותר שידעה ארה"ב, לפחות עד להופעת הקורונה. מדובר במשבר שהביא למותם של כחצי מיליון אמריקאים.
במשך שלושה עשורים התפתח אחד הסיפורים המדהימים והמזעזעים שידע עולם הרפואה והטכנולוגיה, סיפור על שיווק ופרסום, על רגולציה ובתי משפט, סיפור על הבטחה טכנולוגית אדירה שיצאה מכלל שליטה והניסיונות הנואשים להשתלט עליה בחזרה.
לפניכם הפרק הראשון בסדרה בת שלושה חלקים שמספרת את סיפורו של משכך כאבים שהרג חצי מיליון אמריקאים. בפרק הזה: העליה לגדולה.

קישורים:
ספרו של פטריק ראדן-קיפ, "אימפריית הכאב"
https://www.amazon.com/Empire-Pain-History-Sackler-Dynasty/dp/0385545681

ספרו של בארי מאייר, "משכך כאבים"
https://www.amazon.com/Pain-Killer-Empire-Americas-Epidemic/dp/0525511105



https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/18/seker-osimtech-oxicontin/

כשאנחנו פותחים את הברז שלנו ויוצאים מים, אין לנו שמץ של מושג כמה התהליך שעומד מאחורי הפעולה הפשוטה הזו נורא ביעילותו: הוא צורך כמויות עצומות של אנרגיה, וכמות בלתי נתפסת של מים הולכת לאיבוד בדרך בגלל נזילות בצינורות המובילים את המים. זו לא בעיה לאומית - להפך, דווקא בארץ המצב סביר ביחס לעולם. בדיוק את הבעיה הזו החליט לורן גאי לפתור באמצעות לוויינים, גלי מיקרו ולא מעט יומרנות. כיצד הפיתרון שלו עובד? איך כוכב הלכת מאדים קשור לעניין? והאם גם מדינות מתפתחות נהנות מהחידושים בתעשיית טכנולוגיית המים?

האזנה נעימה,
יובל.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/02/2sit-osimtech-lavyanim/

בראשית מאי 2021 יעלמו עשרות מיליוני שאלות ותשובות שאי פעם פורסמו באתר Yahoo Answers כיוון שיאהו החליטה לסגור אותו. גם המידע שפורסם באתרים בינלאומיים דוגמת Myspace, GeoCities, Friendster לצד אתרים ישראלים דוגמת דה-מרקר קפה, רשימות וחבר'ה נמחק. מהן הסיבות שגורמות לכך שרוב המידע שפורסם באינטרנט כבר לא זמין, האם המחשבה לפיה המידע ברשת נשמר לנצח היא לא יותר מאשלייה והאם יתכן שאנחנו צועדים לקראת חור שחור של מידע?

קישורים:
Time Travel
https://timetravel.mementoweb.org/

המחקר של מרטין קליין והרברט ואן-דה סומפל
https://blogs.lse.ac.uk/impactofsocialsciences/2017/02/23/content-referenced-in-scholarly-articles-is-drifting-with-negative-effects-on-the-integrity-of-the-scholarly-record/

Perma.cc
https://perma.cc



https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/19/2sit-osimtech-hareshet/

תיאוריה שהוצגה לראשונה על ידי חוקר רובוטיקה יפני בשנת 1970 טוענת שכאשר רובוטים נראים כמו בני אדם אנחנו נרתעים. אבל מה קורה כאשר הרובוטים מתחילים להישמע כמו בני אדם? האם אנחנו מגלים כלפיהם חיבה או שמא בורחים בבהלה? הגיע הזמן לבדוק.

קישורים:
מערכת PolyAI מנהלת שיחה עם מערכת גוגל דופלקס
https://www.polyai.com/our-voice-assistant-spoke-to-google-duplex-heres-what-happened/

גוגל-דופלקס מחקה בני אדם. לפעמים.
https://www.nytimes.com/2019/05/22/technology/personaltech/ai-google-duplex.html

שנה אחר כך מסעדות עדיין מבולבלות מגוגל-דופלקס
https://www.theverge.com/2019/5/9/18538194/google-duplex-ai-restaurants-experiences-review-robocalls

https://spik.ai
מערכת שמסנתזת טקסט לקול שבאמצעותה הקראנו את הקרדיטים בסוף התכנית.





https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/05/toneline-osimtech-robots-uncanny-valley/

סיפורים בעולם הטכנולוגיה הוא דינאמיים, הם מתפתחים ומשתנים. אז החלטנו לבקר כמה מהסיפורים הגדולים של השנתיים האחרונות ולראות מה השתנה בהם: מה קרה להבטחה של אמזון להיכנס לישראל, כיצד Airbnb התמודדה עם מגיפת הקורונה, האם ענקיות כלכלת החלטורה הצליחו ליירט את החוק שאיים להמיט עליהן הפסדים ועוד. בדקנו מה חשבנו שיקרה ואכן קרה, מה חשבנו שיקרה ולא קרה, מה אנחנו יודעים היום שלא ידענו אז ומה אתם צריכים לדעת על הסיפורים הגדולים שאחריהם עקבנו בשנתיים האחרונות.

האזנה נעימה,
יובל דרור.

קישורים:
אובר תתחיל להתייחס לעובדיה באנגליה כאל... עובדים!
https://techcrunch.com/2021/03/16/uber-says-it-will-treat-uk-drivers-as-workers-in-wake-of-supreme-court-ruling/

מהלכי מכירת טיקטוק בארה"ב הוקפאו
https://www.npr.org/2021/02/10/966584204/biden-administration-pauses-trumps-tiktok-ban-backs-off-pressure-for-tiktok-to-s

שב"כ הפעיל מעקב אחר האזרחים ללא סמכות מתאימה ובאפקטיביות נמוכה
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3865858,00.html

https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/22/familysounds-osimtech-amazon-airbnb-uber/

בראשית 2021 הודיעה יצרנית המכוניות האמריקאית, ג'נרלס מוטורס, שעד לשנת 2035 היא תחדל לחלוטין מלייצר מכוניות המבוססות על מנוע הבעירה הפנימי. יצאנו לבדוק האם מכוניות הבנזין והסולר הגיעו לסוף דרכן, מה הקשר בין מכוניות חשמליות, אייפונים והקתדרלה "לה-סגרדה פמיליה" שבברצלונה, והאם בעשור הקרוב נהיה עדים לאחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות בהיסטוריה של הטכנולוגיה.

האזנה נעימה,
יובל.


קישורים:
סיפור שיתוף הפעולה בין פורד לאדיסון
https://www.wired.com/2010/06/henry-ford-thomas-edison-ev/

ג'נרל מוטורס תחדל מלמכור מכוניות המבוססות על מנוע הבעירה הפנימי עד לשנת 2035
https://www.nytimes.com/2021/01/28/business/gm-zero-emission-vehicles.html

אסטרטגיית החלפת הסוללות של NIO הסינית
https://www.youtube.com/watch?v=XrgH07lwfVM

"עושים טכנולוגיה": פרק 86 - התעשייה האכזרית מאחורי הסוללות שלנו
https://www.osimhistoria.com/osim-tech/osim-tech-ep86

בוקר אחד התעוררו אזרחי אוסטרליה וגילו שהם לא יכולים לשתף קישורים למאמרים שמקורם באתרי תוכן, בין אם הם מקומיים או בינלאומיים. הסיבה לכך היא מאבק מתמשך שמנהלת ממשלת אוסטרליה נגד גוגל ופייסבוק וההחלטה של פייסבוק להכות חזרה. מדוע פייסבוק החליטה לעשות Unfriend למדינה שלימה? מדוע גוגל הגיבה באופן שונה וחתמה על עסקאות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים עם גופי התוכן הגדולים באוסטרליה? האם פייסבוק היא אכן סכנה לדמוקרטיה, כפי שטענו מחוקקים ברחבי העולם, או שמא דווקא הפעם היא קיבלה את ההחלטה הנכונה?

האזנה נעימה,
יובל.

קישורים:
הדוח של חברת אלפא-בטא על שוק התקשורת האוסטרלי
https://alphabeta.com/wp-content/uploads/2020/09/australian-media-landscape-report.pdf

פייסבוק חוסמת אתרי חדשות באוסטרליה
https://www.nytimes.com/2021/02/17/technology/facebook-google-australia-news.html




https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/21/panda-osimtech-facebook-vs-australia/

לאורך השנים יצירות רבות מתחום התרבות הפופולארית השפיעו על האופן שבו אנחנו תופסים את עולם המדע והטכנולוגיה. מ"סטאר-טרק" דרך "2001: אודיסיאה בחלל", מ"בלייד-ראנר" ועד "מראה שחורה", אבל נדמה שההשפעה של "המטריקס", שיצא לאקרנים ב-1999, גדולה במיוחד.
תחילה, הסרט הוצג על ידי הימין הקיצוני בארה"ב כיצירה ליבראלית שמקדמת אג'נדה קיצונית של חילוניות ורב-תרבותיות אבל כיום הוא והטרמינולוגיה שלו משמשים כתשתית הרעיונית לגיוס ניאו-נאצים והפצה של תיאוריות קונספירציה הזויות. איך סרט מדע בדיוני נפל קורבן לתוך המציאות שהוא עצמו תיאר? מה הקשר בין הסרט ויוצריו לשנאת יהודים, נשים ושחורים? הצטרפו אליי לפרק מיוחד שבו אראה לכם עד כמה עמוקה מחילת הארנב.

האזנה נעימה,
יובל.

קישורים:
תגובת הימין הקיצוני למטריקס: מחקר
https://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/1532708606288638

אלון מאסק מציע: קחו את הגלולה האדומה
https://www.nytimes.com/2020/05/19/technology/elon-musk-tesla-red-pill.html

לילי וצ'אוסקי מסבירה את המטריקס
https://www.newsweek.com/matrix-creator-red-pill-trans-allegory-mens-rights-activists-1523669




https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/08/overwolf-osimtech-matrix/

בשני הפרקים הראשונים למדנו על התחום המרתק של מיחשוב קוונטי, שמענו על חלק מהאתגרים איתם מתמודדים החוקרים ומה צופן לנו העתיד בתחום על פי IBM.
בפרק השלישי והאחרון בסדרה, נארח את ד"ר טל דוד, מנהל התכנית הלאומית למדע וטכנולוגיה קוונטית בישראל ואת פרופ' יוסי עברון, מנהל מרכז דילר למדע וטכנולוגיה קוונטית בטכניון.
ביחד איתם ננסה להבין מדוע חשוב כל כך שתהיה לישראל תוכנית למיחשוב קוונטי ברמה הלאומית ולמה חשוב להרחיב ולקדם את הידע האקדמי בתחום. מדוע הנושא הזה חשוב כל כך ואסטרטגי?

האזנה נעימה,
יובל.

האזינו לכל פרקי ״הדבר הבא״ והרשמו באפליקציות הפודקאסטים! את הפודקאסט אני מגיש עבור IBM ובה נעסוק בעתיד הטכנולוגי שכבר נמצא מעבר לפינה: החל מבינה מלאכותית ועד מחשוב קוונטי

מסחר אלקטרוני הוא אחד התחומים הדינאמיים באינטרנט ובתקופת הקורונה הארוכה והמעצבנת, הוא זכה לזריקת מרץ אדירה כיוון שהוא חייב את הקמעונאים לחשוב על דרכים חדשות לעודד את הצרכנים לרכוש מוצרים. אחת הדרכים החדשות האלו, Livestreaming e-commerce.
בשנים האחרונות היא השתלטה על סין, היא עושה את צעדיה הראשונים בארה"ב ויתכן שבעתיד לא נזכור איך רכשנו מוצרים שלא באמצעות הפרקטיקה הזו שיכולה להשתלב מצוין בפרק של הסדרה "מראה שחורה".

האזנה נעימה,
יובל דרור.

קישורים מהפרק:

הפנסיונרית שהחלה את מהפכת המסחר האלקטרוני
https://www.youtube.com/watch?v=dI6EG7KrKig

שבעה וחצי מיליארד דולר ב-30 דקות
https://www.scmp.com/tech/e-commerce/article/3107667/alibabas-taobao-live-hits-us75-billion-first-30-minutes-presales


https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/25/toyota-osimtech-chinese-ecommerce/