Filtrar por gênero

עושים טכנולוגיה

עושים טכנולוגיה

רשת עושים היסטוריה

ד"ר יובל דרור, מרצה, סופר וחוקר בתחום של סוציולוגיה של טכנולוגיה, מגיש פודקאסט חכם ומעמיק על טכנולוגיה, אנשים ומה שביניהם

281 - האם אפליקציות הדייטינג שבורות? [עושים טכנולוגיה]
0:00 / 0:00
1x
  • 281 - האם אפליקציות הדייטינג שבורות? [עושים טכנולוגיה]

    לפני יותר מעשור אפליקציות הדייטינג כבשו את העולם בסערה; הן שינו את האופן שבו אנשים נפגשים, מכירים ומתאהבים, הן הפכו לסנסציה לא רק בארצות הברית אלא בכל העולם, גם בישראל, גם כאן.
    אבל מאז התפוגגות מגפת הקורונה נרשמה צניחה במספר הצעירים והצעירות שמשתמשים בהן ורבים טוענים שהן הפכו לבלתי נסבלות: בעשרות כתבות שפורסמו בחודשים האחרונים נטען שאפליקציות הדייטינג לא מבצעות את העבודה שלהן ולא רק שהן לא עוזרות למשתמשים, הן פוגעות בהם.
    בחלק הראשון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה, ננסה להבין את המהפכה הטכנו-רומנטית הגדולה ביותר שידעה האנושות, איך היא שינתה את האופן שבו פנויים ופנויות הכירו בני ובנות זוג ולמה היא נשברה.
    ננסה גם להבין האם השבר הזה הוא רק דוגמה לתופעה נרחבת הרבה יותר, כזו שבאה לידי ביטוי בתחומים טכנולוגים נוספים.

    קישורים:
    ירידה במספר הישראלים שמשתמשים באפליקציות דייטינג
    https://www.mako.co.il/home-family-relationship/Article-9053d1935476191026.htm

    התביעה נגד קבוצת Match
    https://www.npr.org/2024/02/14/1231513991/tinder-hinge-match-group-lawsuit

    הסקר של פורבס
    https://www.forbes.com/health/dating/dating-app-fatigue

    אהבה בעידן הקפיטליסטי
    https://shado-mag.com/opinion/love-in-the-age-of-platform-capitalism


    Mon, 11 Nov 2024
  • 280 - עושים טכנולוגיה לייב - נועם ברדין [עושים טכנולוגיה]

    באמצע אוקטובר 2024 התקיים מפגש המאזינים הראשון של "עושים טכנולוגיה" במועדון הגריי שבתל-אביב. במהלך האירוע אירחנו את נועם ברדין, מנכ"ל וייז לשעבר ומי ששימש במשך שבע שנים כסגן נשיא בחברת גוגל העולמית. הקהל ואני שאלנו אותו על וייז, תחרות, מונופולים, פוליטיקה פנים-ארגונית, חדשנות טכנולוגית, ניהול של אנשים צעירים, מדיה חברתית, מצב ההייטק הישראלי ועוד נושאים רבים נוספים. זו היתה שיחה מהירה, מרתקת, פתוחה, מצחיקה ומאוד מאוד מפתיעה.

    Mon, 28 Oct 2024
  • 279 - עדכון מחזית המאבק בשוק העבודה [עושים טכנולוגיה]

    בעשרים השנים האחרונות הוצגו תחזיות שונות בנוגע למקצועות שנמצאים בסכנת שיבוש בשל הופעתה של "אוטומציה" – כך זה נקרא לפני הבינה המלאכותית. חלק מהתחזיות התגלו כשגויות אבל על דבר אחד כולם מסכימים גם כיום: ההסתברות שאנשים שעובדים במרכזי שירות לקוחות ותמיכה טכנית טלפוניים, שעובדים במה שמכונה באנגלית בשם Contact Centers, ההסתברות שהם יוחלפו במערכות אוטומטיות עד, נניח, לשנת 2035, נוגעת בוודאות מוחלטת.
     
    אבל הופעתן של מערכות הבינה המלאכותית היוצרות שמסוגלות לייצר טקסט בשילוב עם מערכות שמסוגלות לחקות את הקול האנושי, הופכות את התחזית ממשהו עתידי למשהו ממשי. לא צריך לחכות ל-2035; זה קורה בימים אלו ממש.

    איך זה נראה? האם המצב החדש טוב לחברות שמספקות את השירות והאם הוא טוב לנו, הצרכנים? אלו שאלות חשובות מכיוון שבמובנים רבים הסיפור על מרכזי שירות הלקוחות הטלפוניים עשוי להתגלות כסיפור שלנו, של כולנו, סיפור על המקום שאליו צועד שוק העבודה.

    קישורים:
    מניית חברות שירות הלקוחות צונחות
    https://www.bloomberg.com/news/articles/2024-02-28/teleperformance-sinks-as-klarna-fuels-worries-over-impact-of-ai

    בפיליפינים מתמודדים עם הבינה המלאכותית
    https://www.bloomberg.com/news/features/2024-08-27/philippines-call-centers-navigate-ai-impact-on-jobs

    העדות של סם אלטמן בקונגרס
    https://www.youtube.com/watch?v=TO0J2Yw7usM

    בוטים מגלים שהם בוטים
    https://www.reddit.com/r/notebooklm/comments/1fr31h8/notebooklm_podcast_hosts_discover_theyre_ai_not/

    Mon, 14 Oct 2024
  • 278 - כלכלת תשומת לב [עושים טכנולוגיה]

    בעברית אומרים "שימו לב" אבל באנגלית אומרים "Pay Attention". דווקא הביטוי הזה, באנגלית, מפנה את תשומת הלב שלנו לכך שתשומת לב היא מטבע, משהו שאתה משלם.
    אם תשומת לב היא מטבע ברור מדוע אנחנו מוקפים באנשים, גופים וארגונים שמשתמשים בכל הטריקים והשטיקים שקיימים כדי לקחת אותו מאיתנו ולהעביר אותו אליהם. אם תשומת לב היא מטבע הרי שכמו כל מטבע ניתן להמיר אותו, לצבור אותו או לאבד אותו.
    איך נראה העולם דרך משקפי כלכלת תשומת הלב, איך כמעט כל מה שמקיף אותנו בנוי כך שיצליח לחטוף את תשומת הלב שלנו?
    התכנית שודרה לראשונה לפני יותר משלוש שנים והקלטתי אותה מחדש כדי לעדכן אותה ולטפל בשאלה חדשה: האם בדומה לפלטפורמות המדיה החברתית שידועות לשמצה בכך שהן מנסות לחטוף את תשומת הלב שלנו, גם מערכות הבינה המלאכותית מנסות להשיג את תשומת הלב שלנו, ואם כן, איך הן בדיוק עושות את זה?

    קישורים:
    מחקר: חנפנות בקרב בוטים
    https://arxiv.org/pdf/2310.13548

    מייקל גולדהאבר: שימו לב קונים!
    https://www.wired.com/1997/12/es-attention

    כלכלת תשומת לב
    https://www.heise.de/tp/features/The-Economy-of-Attention-3444929.html

    ספר: Stand out of our light
    https://www.amazon.com/Stand-out-our-Light-Resistance/dp/110845299X

    Mon, 30 Sep 2024
  • 276 - מי אחראי כשאף אחד לא אחראי? [עושים טכנולוגיה]

    שאלת האחריות בעידן המכונות החושבות הוצגה לראשונה לפי עשרים שנה ובספרות המקצועית מכנים אותה בשם "פער האחריות". במשך שנים רבות היא נחשבה לתרגיל כמעט תיאורטי, אבל מה שהיה תיאורטי כבר מזמן לא כזה והאתגרים והבעיות האתיות שקשורות במתן דין וחשבון, בסוגיות של אחריות ואשמה נמצאות כבר איתנו.

    הנה דוגמה: מערכת בינה מלאכותית שמוטמעת בתוך כלי טיס ללא טייס מחליטה באופן אוטונומי לירות טיל ובטעות הורגת עשרה חיילים (שלא נדע). מי אחראי? הממשלה? הצבא? המפקד שהחליט לשלוח את הכטב"ם? מפעילי הכטב"ם? מה בנוגע למי שפיתח את הכטב"ם? אולי מי שפיתח את האלגוריתם שמוטמע בכטב"ם, אולי הוא זה שאחראי? אולי האחראים הם אלו שבחרו באיזו דאטה להשתמש כדי לאמן את האלגוריתם שהוטמע בכטב"ם שהופעל על ידי המפעילים שנשלחו על ידי המפקד שמונה על ידי הצבא שמקבל הוראות מהממשלה?

    מי אחראי כאשר אף אחד לא אחראי ואם אף אחד לא אחראי אז... אז מי אחראי?


    קישורים:
    הארץ: "האלגוריתם קבע שהיא לא בסכנה"
    https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-07-31/ty-article-magazine/.highlight/00000191-07e0-df85-a399-eff6db0e0000

    פער האחריות: מחקרו של אנדראס מת'יאס
    https://link.springer.com/article/10.1007/s10676-004-3422-1

    מחקר: ארבעה פערי אחריות
    https://link.springer.com/article/10.1007/s13347-021-00450-x

    Mon, 16 Sep 2024
Mostrar mais episódios