לומדים תורה עם הרב שמואל רסקין

אנחנו בעשרת ימי תשובה, מתכוננים ליום הכיפורים. זה זמן להבין את משמעות יום כיפור אחרי 7 באוקטובר ולחקור דברים יסודיים בכפרה ותשובה.

השיעור עוסק בשאלות מטרידות:

• האם נועדנו לחזור על אותן טעויות לנצח?

• איך לצאת ממעגל הטעויות והתשובה?

• למה הקשר העמוק ביותר עם הקב"ה ביום כיפור מתמקד בחטאים?

הרב רסקין חושף את הקשר בין טעויות אישיות לאחדות לאומית ומסביר את תפקיד הטעויות בתהליך הגאולה. דרך עיון בפרשת העקידה ובמהות יום הכיפורים, הוא מציע פרספקטיבה חדשה על תהליך התשובה והתיקון האישי והלאומי.

גלו את המלך בשדה בעידן המודרני ואיך להפוך את יום הכיפורים למנוף לצמיחה אמיתית

המסע העמוק אל הלב הפנימי, הפעם דרך קול השופר: מהו הקול האמיתי של הנשמה היהודית, וכיצד הוא מתבטא בתקיעת השופר?

הרב רסקין חושף כיצד השופר מהווה ביטוי עוצמתי של הלב הפנימי, מחבר בין העבר, ההווה והעתיד של עם ישראל. דרך עדשת החסידות, נגלה כיצד אירועי השנה החולפת - מהמלחמה ועד לאחדות הלאומית - מתחברים לסיפור העקידה, לרעיון התשובה ולחזון קיבוץ הגלויות.

נלמד:

• כיצד ה"שופר המחריד" של זמננו מתקשר ל"שופר הגדול" של הגאולה

• איך תקיעת השופר מבטאת את הצעקה הפנימית של הנשמה

• הקשר המפתיע בין "המלך בשדה" לאירועי השנה והציפייה למשיח

הרב רסקין מוביל אותנו במסע מרתק מ"השדה" אל "הארמון", מגלה כיצד כל הקולות - של כאב, תקווה, אחדות וגאולה - מתמזגים לכדי תקיעה אחת גדולה בשופר של תשפ"ה.

הצטרפו למסע רוחני מעמיק זה וגלו את המשמעות העמוקה של תקיעת השופר בתקופתנו. האם אכן זהו קולו של שופר הגאולה? צפו עכשיו והתכוננו לחוות את ראש השנה מתוך הבנה חדשה ועמוקה.

איך אומרים "אין בנו מעשים" אחרי שנה של גבורה ומסירות נפש? האם באמת יש לנו על מה להתבייש? בשיעור מרתק זה, הרב שמואל רסקין חושף את העומק המפתיע שמאחורי "בושת הפנים" בסליחות ובתפילות הימים הנוראים.

גלו מחדש את המשמעות האמיתית של הסליחות:

• המפתח הנסתר לקשר עמוק עם הקב"ה בראש השנה

• איך להפוך את הבושה לכוח רוחני עוצמתי

• הבנה מהפכנית של 'אין בנו מעשים' שתשנה את גישתכם לתפילה

• המושגים 'עיגולים' ו'יושר' בקבלה ומשמעותם לחיינו

• כיצד לראות את הטוב בכל יהודי ולהתחבר לכלל ישראל

הרב רסקין מציע גישה חדשנית להבנת הסליחות, שתעמיק את הקשר שלכם עם הקב"ה ותכין אתכם לימים הנוראים בצורה משמעותית

הרב שמואל רסקין פותח צוהר להבנה עמוקה של השנה שחלפה.

איך שנה של קושי וכאב יכולה להיות המפתח לגאולה? מה הקשר בין 98 הקללות בפרשת כי תבוא לאירועי תשפ"ד? והאם 'לב קרוע' הוא באמת דבר רע?

הרב רסקין לוקח אותנו למסע מרתק אל עומק הלב היהודי, חושף את הסוד שהרבי מליובאוויטש גילה על משמעות הקללות, ומראה כיצד דווקא הקושי הגדול ביותר יכול להוביל להתחדשות אמיתית.

בשיעור זה תגלו:

• את המשמעות הנסתרת של 'תכלה שנה וקללותיה' בהקשר של ימינו

• כיצד להפוך כאב לכוח מניע לצמיחה רוחנית

• את הקשר המפתיע בין תשעה באב לשמחת תורה

• כלים מעשיים להתמודדות עם אתגרי השעה מתוך תורת החסידות

שיעור חובה לכל מי שמחפש משמעות בתקופה מאתגרת זו ורוצה להתכונן לראש השנה מתוך עומק והבנה חדשה.

הצטרפו למסע אל לב האומה וגלו את הכוח הטמון בכם להתחיל מחדש!

חודש אלול מגיע, ואיתו המושג המוכר "המלך בשדה". אבל רגע, מה זה בעצם אומר?

איפה בדיוק נמצא המלך הזה בחיים שלנו?

כשאנחנו רצים לעבודה או עסוקים בענייני היומיום, איך זה בא לידי ביטוי?

ואם המלך כל כך קרוב, למה לפעמים קשה כל כך להרגיש אותו?

שאלות אלו מובילות אותנו למסע מרתק לגילוי משמעות עמוקה יותר של חודש אלול:

- מה הקשר בין הנשמה לציפור, ואיך זה קשור לצפצופים בבוקר?

- איך מצוות שילוח הקן מלמדת אותנו על עבודת ה' באלול?

- מהן שלוש הדרכים המפתיעות לפגוש את המלך, ואיך הן משתלבות בחיי היומיום?

- מהי "תשובה עילאה", ואיך היא שונה מהתשובה שאנחנו מכירים?

- ואיך כל זה קשור לסיפור על רב וקערת מרק בשמחת תורה?

הצטרפו למסע מרתק אל לב חודש אלול, ותגלו איך המלך באמת נמצא בשדה - אולי קרוב יותר ממה שחשבתם.

נס גדול, ענק, היה פה. המחבל שהתפוצץ בלב תל אביב עם כמויות החומר נפץ שפגעו רק בו עצמו מעורר שמחה גדולה בחלק לא מבוטל של האנשים, אך גם חוסר נוחות בחלק האחר.

מה נס עכשיו,

איפה היה אלוקים ב7/10, ומדוע אתמול נהרגו שני חיילים?

מה המטרה של הנס, אם אפשר פשוט שהאירוע לא יתחיל להתרחש?

שאלות הם דבר בריא, ואנחנו נפתח את נושא הנסים מההתחלה:

מדוע נסים מעוררים בחלקנו תחושת אי-נוחות?

מדוע אלוקים עושה נסים?

ומה אנחנו צריכים לקחת מהנס לחיים שלנו?

אומרים שהשנה הפך לנו האלוקים את שמחת תורה לתשעה באב, ואנו מתפללים שיהפוך את תשעה באב לשמחת תורה.

אבל באמת יש קשר בין שני התאריכים: בתשעה באב מתחילים את קריאת ספר דברים, המסתיים בשמחת תורה. וזה לא סתם, משהו מאוד רציני מתחבא מאחורי המסרים של ספר דברים:

- הפיל הלבן באמצע ספר דברים הוא שמשה לא נכנס לארץ. או אולי גם לא יכול להיכנס. איפה זה פוגש אותנו בחיים הפשוטים שלנו?

- מה משמעות ה"חורבן" כפי שהיא באה לידי ביטוי בחיים שלנו?

- ומדוע אף על פי כן, העובדה שמשה לא נכנס לארץ - היא סוד הגאולה?

- והכי חשוב: איך סוד ספר דברים ותשע באב, התגלה במלוא הדרו ויופיו, בשמחת תורה תשפ"ד, שלהבות האש שלו טרם שקטו בלבותינו

בכל שנה הימים הללו מבלבלים אותי, איך "אוכלים" אבלות וצער, איך החיים יכולים להיות מלאי שמחה ואז לבקש מאתנו להתאבל... והשנה... כשכולם באבל, הקושי גדל שבעתיים: להתאבל, להתעצב? זה כל כך לא יהודי, כל כך לא מתאים לנו –

בואו נדבר על הכל:

• האם באמת 'אבלות' משמעה פרצוף מנופח ועצבני?

• יכול להיות שהגישה הקלאסית לימי האבל הללו בטעות יסודה, ואלו בכלל ימי שמחה?

• מה ההבדל בין עצבות וכאב, בין דכדוך ואבל – זה ממש לא אותו הדבר!

• ומדוע שיטת הזיכרון הנוהגת בישראל, בימי הזיכרון השנתיים, איננה ראויה ואיננה מוסיפה כבוד לנופלים?

השיעור הקודם על המקום של הרבי אצל חסידים, עורר כצפוי תגובות רבות.

ביניהן תגובה מיוחדת של יהודי השואח: הכל טוב ויפה, אבל:

א. זה קצת מוגזם - לא מצאנו בחז"ל ובספרי ההלכה סגנון ושיטה השמה את הצדיק במרכז החיים כל כך!

ב. פולחן האישיות החבד"י כולל גם היגדים כמו "שלרבי יהיה נחת מאתנו" - האם הרבי הוא לא רק צינור ומדריך לעבודת הבורא? מדוע שלרבי תהיה נחת, לא לקדוש ברוך הוא?!

השתדלנו לענות על השאלות המצוינות הללו, ובדרך בעוד נושאים חשובים.

פרק חדש ב'תניא מהסוף להתחלה' מבוסס בעיקר על פרק ב' ופרק מב' בתניא

"אהבת השם" ו"יראת שמים" הם מילים גבוהות שלא בכל מצב עומד משהו אמיתי מאחוריהם. להיות "אוהב השם" זו דרגה לא פשוטה, ובטח שאין אלו סתם מילים. ריקוד ברחוב של "הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך".

אבל, מאיפה שלא נהפוך את זה - זהו חלק מאוד משמעותי בעולמו של כל עובד השם ברצינות.

הפעם ב"תניא מהסוף להתחלה" נפתח את הנושא המהותי הזה, בלי כפפות ובלי 'החלקות':

- מדוע `אהבת השם` , היא דבר כה מהותי בחיי עובד השם?

- למה אנחנו טוענים שאין זה עניין פשוט כל כך?

- ומה בכל זאת מבקשים `מאנשים כמונו` בתחום אהבת השם?

המקום של הצדיק במשנת החסידות גדול ורחב. במיוחד בדורנו הוא בולט בחב"ד. מקומו הרחב של הרבי בחייו של כל חסיד.

לרגל יום ההילולא השלושים של הרבי, השתדלנו לפתוח את הכל, ולענות על השאלות הקשות:

מיסודות האמונה שהשם קרוב לכל קוראיו, בלי כל קשר לדרגתו האישית בתורה ומצוות. אז למה צריכים את הרבי?

איסור חמור להעמיד 'מתווכים' בין הקב"ה ובין האדם, הנחת 'מתווך' כזה נחשבת הלכתית ללא פחות מעבודה זרה, אז... מה בדיוק הולך כאן?

אלו רק חלק מהשאלות, שהשתדלנו להתייחס אליהם בשיעור הזה.

פרק חדש ב'תניא מהסוף להתחלה' מבוסס בעיקר על פרק ב' ופרק מב' בתניא

עתים שהאדם מסתובב בעולם בתחושה שהוא אמור להגיע לאיזו מושלמות נשגבת, והוא מתאכזב שוב ושוב לגלות, שהמרחק שלו משם רחוק מכפי שהוא דמיין.

מסתובבים כאן אנשים שכל הזמן רק עסוקים בלחשוב, האם טעיתי שוב? היכן טעיתי? כיצד לא אטעה.

מה שהם לא יודעים, זה שהאלוקים בחר לברוא את האנושות עם פגם מובנה, כך שמרגע היווצרה היא סימפוניה של זייפנים, כי ככה בדיוק הוא רוצה אותנו!

בנושא המאוד יסודי הזה, נעסוק הפעם ב"תניא מהסוף להתחלה" :

- מי הם `המלאכים` , ומדוע הם `האויבים` שלנו?

- מהי `מטרת בריאת האדם` ולמה ניתנה תורת האמת לאנשי שקר?

- ומהיכן מקבל אדם כוחות לקום ולהתחדש אחרי `אסון כבד`?

וההשראה העמוקה שקיבלנו מידידי הרב `מענדי לסקר`, שאיבד ל"ע את בנו שניאור זלמן ז"ל בחג השבועות האחרון (יהיה השיעור לעילוי נשמתו)

פרק חדש ב'תניא מהסוף להתחלה' מבוסס בעיקר על פרקים לה' וכז' בתניא

זמן מתן תורה מוקדש לעיסוק באירוע הגדול ביותר שחווינו, האירוע המכונן של היהדות - מעמד הר סיני

העיסוק במעמד הר סיני כולל הרבה 'פירוטכניקה' של קולות ומראות ונסים ונפלאות

ומסתבר כי כל אלו נושאים מסרים עמוקים ומשמעותיים

שמלווים אותנו מאז ועד היום

כהכנה לחג מתן תורה, נעסוק באירוע הגדול ההוא

ספירת העומר היא אחת המצוות שנושאת כל כך הרבה חוסר הבנה, הנה חלק מהשאלות שמציקות לרבים מאתנו:

- למה צריכים לספור ולבדוק שבין פסח ושבועות אכן עוברים 50 יום?

- מה המשמעות של "העומר" שאליו סופרים?

- האם יש קשר בין ספירת העומר לאבלות על מות תלמידי רבי עקיבא?

- מדוע האבלות הזו לא מוזכרת במקורות הקדומים, והיא צצה רק לפני כשש-מאות שנה?

- חג השבועות במקרא הוא לא חג מתן תורה אלא זמן הקרבת "מנחת ביכורים", מה זה ועל מה זה?

עיון בעומק העומר, על פי תורת הקבלה והסברי החסידות, יעניקו לכם ללא ספק משמעות אחרת לגמרי לימים המיוחדים הללו

כל הסכם עבודה חייב לברר בצורה מאוד מוסכמת את הגדרות התפקיד והעבודה.

משכך, ספרי המוסר והמחשבה היהודיים עוסקים בשאלת הבסיס: מה הגדרות התפקיד של האדם בעולם כ'עבד השם'.

זוהי שאלה גדולה מאוד, והמשמעות שלה מרחיקת לכת.

בדיוק לכן, הפעם ב"תניא מהסוף להתחלה" ננסה להתחיל לגעת בתחום הזה:

- מה הן הציפיות ממני, כיהודי `עובד השם`?

- האם `שמירת מצוות` היא בכלל 'עבודת השם'?

- והאם הגיוני להניח `שמרבית הנשמות לא ממלאים את הייעוד שלהם`?

על הדרך העמקנו בסיפור מופלא על `הרב קלמס`, רבה של מוסקבה, על היתרי חילול השבת שהנפיק לזכאים, ושלילתם מפריווילגים.

וההשראה העמוקה שקיבלנו מדמותה של `פייגי קוט ז"ל`, השליחה הצעירה מבאר שבע, שנקטפה בשבוע שעבר

פרק חדש ב'תניא מהסוף להתחלה' מבוסס בעיקר על פרקים טו' ול' בתניא

תלמידי תיכון קיבלו משימה לכתוב בעד ונגד המתת חסד, הם הזמינו את הרב שמואל רסקין להציג בפניהם את גישת התורה והיהדות

בשיח פתוח וחופשי, עלו על השולחן הצדדים השונים, ונקודת המבט ההלכתית נפרשה על בוריה

והפעם נלמד לעומק את המסתתר מאחורי ארבעת הכוסות של ליל הסדר

- מעולם ההלכה והפשט: מדוע תיקנו חכמים לשתות דוקא ארבע כוסות של יין

- עבור דרך עולם הדרש: משמעות החלום של שר המשקים, והקשר לימינו אנו

- ואז צלילה לעולם החסידות: העומק שבארבעת לשונות הגאולה

השיעור הזה, בעומק היין של סדר הפסח, יתן לכם בעזרת השם, משמעות חדשה לקיום מצוות שתיית ארבע כוסות,

פסח כשר ושמח!

"כי הנה הסתו עבר,

הגשם חלף הלך לו

הנצנים נראו בארץ,

עת הזמיר הגיע,

וקול התור נשמע בארצנו"

אחרי ששת חודשי חורף מהקשים שידענו,

מתדפק על דלתנו חודש האביב ובשורותיו המיוחדות

האם נשכיל להטות אוזן לשירת חודש ניסן?

האם נהיה מסוגלים להתבשר בבשורתו הגדולה?

הפעם עוסק השיעור השביעי בסגולתו של חודש ניסן

כיצד יכולים אנחנו, הפצועים והחבולים כל כך,

להרים עיניים לשמים

ופשוט להאמין

להאמין, ולצפות, ולקוות, ולבטוח

אדם בריא לא נמשך לדברים לא בריאים. ומה עושים כשנפש נמשכת לדברים שעושים לה רע. והיא יודעת שהדברים הללו מסוכנים לה?

עולם ההתמכרויות הוא בעל מנעד רחב מאוד, המשותף לכולם הוא שהאדם מאבד במידה כזו או אחרת את יכולת הבחירה.

- מה גורם לאדם לאבד את הראש?

- מה הדרכים לסייע לו?

- איך מתחברים למשטר-רוחות חיובי ש'יעיף' אותנו למקומות טובים?

- וכיצד מקפלים את המפרשים של הנפש בזהירות ממשטר רוחות הסערה?

פרק חדש ב'תניא מהסוף להתחלה' מבוסס בעיקר על פרקים ז' וח' בתניא

השיעור לעילוי נשמת ידידינו היקר רבי משה בן יעקב זרניכצ'י ז"ל

על פניו, כן. אנשים ששקועים בחומרנות ובנהנתנות הופכים לכאלה שקשובים פחות לקולה של הנשמה.

אך מצד שני: האם כיהודים אנו אמורים לחיות חיי נזירות, פרישות, וסגפנות?

בשיעור נגלה:

- היכן עובר האיזון בין ניצול החומרנות לצורך הנשמה, ובין ניצול הנשמה לצורך החומרנות?

- מדוע חובה לשמור על הבריאות ועל הכושר?

- ולמה לא צריכים להשתגע עם זה...

- מדוע רבנים בעלי שיעור קומה לא גזרו תענית אמיתית בעקבות מלחמת חרבות ברזל?

- וכיצד השינה שלנו יכולה להפוך להיות מצווה?

פרק חדש ב תניא מהסוף להתחלה !

את המגילה קוראים כל שנה מחדש, כי בכל שנה המגילה נקראת באופן חדש

המגילה של השנה, לא דומה בשום דרך לזו של אשתקד, כי גם אנחנו עצמנו, לא דומים, בשום דרך לנו עצמנו אשתקד...

קריאה חדשה במגילת אסתר, מבוססת על דברים שאמר בעל התניא לפני 200 שנה, אבל מתוך המציאות המתחדשת, של דור חרבות ברזל.

- נדבר על 'אחשוורוש' הקדוש, ולמה הוא נקרא כך?

- מדוע הוא בוחר מחדש ב'אסתר' שזה (ספוילר) אנחנו...

- ולמה מיד אחר כך הוא מרים את המן הרשע (שהשנה אנחנו מכירים אותו מזויות אכזריות וחדשות)?

- נגלה את עולם השתיקה וה'על ידיעה' שבו מסתתרת אסתר, ובו מתקיים גם אחשוורוש, והזעקה של מרדכי, זעקה של שתיקה גמורה

- ונתבונן במסירות נפשה של אסתר, ובבקשתה תחינתה "כתבוני לדורות" – שמרו על עצמכם יחד

השיעור הוקדש לעילוי נשמת בתיה בת אברהם ונחמה, לרגל היארצייט ביא אדר

בבוקר בבוקר, כשהשקט עדיין שולט ברחוב, מבחינים חדי אוזן בבכייה של הנשמה. חסידים מסרו מדור לדור על הבכי הזה, שאשרי מי שיודע להאזין לו, וגדול מי שמסוגל להקשיב לו.

התפילה האמיתית היא הצטרפות לבכי הזה, שימת תווים למנגינה הזו, שהיא היא מנגינת החיים.

במפגש הפעם ב"תניא מהסוף להתחלה" דיברנו על הכאבים הבלתי מסתיימים של הנשמה. על הרצון שלה לפרוץ את גבולות ההגדרה, להעיף מעליה את תקרת הזכוכית ולהמריא אל על.

- האם פגשתם פעם את הכאב הפנימי הזה? מסתבר שבהחלט כן. בשיעור הצלחנו לשמוע קצת מהקולות העולם מהבפנים של הבפנים, והבנו שהבכי הזה הוא הדבר הכי טוב שקיים בחיים שלנו!

- ויש גם הבדלים בין נשמות. הנשמות של הדור שלנו, הן נשמות מאוד נחותות. מה שנקרא "אסתר". ונשמות שהן אסתר יש להן בכי מסוג שונה, וחיים עם טעם מסוג מאוד מוזר וייחודי. מאז השביעי באוקטובר כל נשמות ה'אסתר' נכנסו למצב של בכי שהוא שירה, שירה שהיא בכי.

- איך מקלים על הבכי הזה, איך נותנים לו מקום?

- איך מתרגמים אותו לחיי היום יום, ולמה

היהדות היא חלק מהותי בזהות שלנו, קשה לנו לברוח או להסתתר ממנה (קיבלנו הוכחה לכך ב-7.10).

אך, מהו יהודי? מה ההבדל בינו ובין מי שאינו כזה?

טוב, זו שאלה גדולה מאוד, אולי אפילו מידי.

הפעם נתחיל לגעת בנושא, והיום נדבר על המאפיין המרכזי ב'יהודי' – הנשמה.

נעסוק בה מזוויות חשובות מאוד:

- המשמעות של נשמה ויהדות אצל אדם שבוגד בעמו.

- אחת ולתמיד לעשות סדר בנושא של גלגולי נשמות

- נעסוק גם בשאלה האם יש הבדל בין הנשמה שלי, לזו שלך?

- ונבין שפשוט אי אפשר להסתדר בלי אחד מאתנו

האמונה היא בדרך כלל כוח עמום בעמקי הנפש, אך לעיתים היא מתפרצת החוצה כלבה רותחת

כיצד נראית האמונה בהתפרצות, מה גורם להתפרצות הזו

ואיך כל זה קשור לפרשת שקלים אותה נקרא השבת?

אנחנו נגד רגשות אשמה. זה ברור.

אבל זה לא מוחלט. יש משמעות מסוימת, בתנאים מאוד מסוימים, שרגשות אשם יכולים להיות אמצעי לדבר טוב. דרך להגיע לפתיחת הלב ואפילו לשמחה.

הערב בשיעור נמשיך לעסוק בנושא חשבון הנפש. והפעם נתמקד בחשבון הנפש הבהמית:

נראה מתי, נראה גם כמה, והעיקר: איך.

איך פותחים את הלב בזהירות ובעדינות, ושומרים עליו שלא יפגע חלילה.

ואיך מנצלים רגשות אשם כדי להפוך להיות אדם שמח

כשאנחנו רוצים להתייעל, להתקדם, ולבדוק את עצמנו, אנחנו חייבים להשתמש בכלי שנקרא 'חשבון נפש'.

והשלב הראשון של החשבון הזה היא ההחלטה: באיזה נפש מטפלים היום. ויש לנו כמה... חשבון הנפש האפקטיבי ביותר הוא זה של הנפש השכלית (שמעתם עליה פעם? הנה עוד משהו שתוכלו ללמוד היום).

בשיעור הזה – שהיה סוער מהצפוי – למדנו כיצד מנהלים חשבון כזה בצורה אפקטיבית ויעילה.

איך יודעים שאנחנו לא נגררים למקומות לא טובים. ומהו הכלי המדהים של "קריאת שמע שעל המטה", שבאמצעותה אפשר להפוך לגיבורי על?

אם האמונה מתחילה היכן שהשכל נגמר, האם אפשר לומר שאלוקים הוא לוגי? האם הוא קיים ומתנהל על פי אמות מידה של היגיון?

אם נעז לומר שאלוקים הוא לא לוגי, נרגיז את הרמב"ם... אם נאמר שהוא לוגי, אנחנו קצת אנטי-מקובלים...

הפעם בפרקי האמונה נלמד על אלוקים והיכולת שלנו לתפוס בו משהו. נלמד מושגים מעולם הקבלה על "ממלא כל עלמין" ועל "סובב כל עלמין", נבחין לעומק בהבדל שבין אמונה ובין ידיעת השם

נצא עם אברהם אבינו למסע חייו, ונגלה כי אברהם היה גם וגם. גם רמב"מיסט וגם מקובל. נראה יש כאן אמנם שכל, אבל יש גם הרבה לב ורגשות, נבין איך בין בצד הלוגי של האלוקים, ובין בצד הא-לוגי הנושא הסופר-פילוסופי הזה הוא מעשי לחיים

פתיחת הלב לטיפול פנימי היא אירוע מסובך, ניתוח לב פתוח שעלול להסתבך. חשבון נפש, תחקיר והסקת מסקנות היא נושא עיוני חמור.

הפעם נפתח את הסוגיה: נבחין בין חשבון נפש המטפל בנפש הבהמית ובין זה המטפל בנפש האלוקית ובין חשבון נפש ששייך בכלל לנפש השכלית

נגלה שישנם חשבונות חשובים שעדיף כלל לא לקיים. ומאידך, יש חשבונות שהם בוסטר ענק להצלחה קדימה

שאלות הן דבר לגיטימי. נצרך וחשוב. ספקות הן כבר סיפור אחר לגמרי. הן לא נובעות מתוך השכל שלנו, אלא ממקום אחר לחלוטין.

בשיעור הזה נדע להבחין בין שאלות ובין ספקות, ולהבחין באיזה מסוג הלבטים אנחנו מתמודדים

נדבר על עמלק והמלחמה שלו באמונה היציבה, וגם על הדרך להיאבק בו בחזרה

ובסיום השיעור נקבל סט כלים פרקטי פשוט ללוחמה ביתית בספקות באמונה

היצר הטוב והנפש האלוקית מובילים על היצר הרע בכל היבט. הטוב הוא למעשה מעצמה גרעינית של קדושה, כשהרע הוא כלום ושומדבר

במסגרת "דע את האויב" נבין את שיטות הפעולה של הרע, הדומות להפליא לשיטות אויבינו מרצועת עזה

כשנבין את הטקטיקה שלו, נחשוף את הבקיעים שלה, ונקבל הבנה מעמיקה בשיטות שלנו להינצל מהיצר הרע.

ספוילר: השמחה היא הנשק היעיל ביותר

מה שלמדתי מהלוויה של שולמית אלוני ומסיפור חייה של סנדרה שדה...

בכלל בלי לשים לב התגלגלנו לשיעור שלישי בתחום השאלות והאמונה, הפעם חיפשנו את העומק בהבדל בין 'ספקות' ובין 'שאלות'.

מה ההבדל בין התאהבות, נוחם וחן, וכיצד אפשר לקחת מהיחס שבין איש ואשתו לתחומי האמונה.

הרמנו גם עיניים לשיטת הלמידה היהודית מאז ומעולם, וחשבנו כיצד אפשר להעתיק את שיטת הלמידה הויכוחית היהודית אל הקשר שלנו עם בורא העולם

אם רק יכולנו לדעת כיצד לקבל החלטות בצורה נכונה, היינו רגועים ושלווים הרבה יותר? אך האם קיימת דרך לנהל את ההחלטות שלנו ולדעת שאנחנו בדרך הנכונה?

בשיעור היום נתחיל לברר כיצד אנחנו מתנהלים מול שתי הנפשות שמפעילות אותנו, כיצד אנחנו יכולים לזהות איזו קול מגיע מאזו נפש, ואיזו החלטה מגיעה מכל אחת מהם.

נקבל זווית חדשה ועמוקה, אקטואלית וחיה על הדרך לניהול הזמן שלנו, והרבה כלים למלחמה הבלתי פוסקת של חיינו: מלחמת הנפשות.

אני מאוד מאמין ומחובר ליהדות, אבל אני אדם שכלתני. מבחינתי כשאני פוגש שאלות וספקות אני חש שהאמונה שלי מתערערת, ואני זקוק לתשובות, לברגים שיחזקו את הריפוף.

בשיעור נברר מה המקום של השכל בחיים שלנו בכלל;

מדוע אנשים לא משנים את אורחות חייהם גם כשהם נחשפים לאמת מוצקה

נופתע לגלות כי במבט נכון על אמונה, דוקא השאלות הם הדרך להגיע לפליאה שהיא המפתח להשגת האמונה הכנה

פגמים, חולשות, חסרונות, נקודות אופי בלתי מתוקנות – זה הצד החזק שלי... לכולנו יש כאלה, ואולי הרבה. ההתמודדות עם אלו עשויה למלא חלק לא מבוטל מהזמן ומהפניות הנפשית

במפגש השבוע ב'ניצוצות מן התניא' נפגוש את גישת התניא המהפכנית לכל תחום הבעיות הפנימיות שלנו. הגישה שלו במילה אחת: זה משעמם אותי, תתקדם.

האם יתכן לטפל בחסרונות בלי לטפל בהם? האם אפשר למלא חיים עשירים ותוססים, בלי להקדיש זמן לניקוי אורוות עצמי? – אלו רק חלק מהשאלות בהם נטפל בשיעור.

אין נושא שנשפך עליו כל כך הרבה מילים כמו האהבה. כמה שירים נכתבו עליה, כמה מחזות, כמה חלומות וכמה סדנאות.

וכמה מחפשים אהבה, וואו, לזה באמת אין מספר

אבל, איך לנסח זאת בעדינות... מרבית העיסוק באהבה מתמקד בצד הנאהב. האהבה כחלום.

את הצד השני מדגישים פחות: איך לאהוב את מי שזקוק לאהבה שלי, ואני מתקשה לספק לו אותו?

ואם מדברים כעת גדולות על אהבה ועל אחדות בעם, והלב שואל: איך אפשר? איך אפשר להכיל?

במפגש השני של 'ניצוצות מן התניא' נעסוק בשאלות האלו.

הרבה מאמינים גדלו על התפיסה של "שקט, אסור לשאול שאלות". "אם תשאל שאלות בסוף תחזור בשאלה".

אבל בעיון במקורות מתגלה שאולי בדיוק הפוך: המאמינים הגדולים מכולם: משה רבינו, אברהם אבינו וגם איוב, שאלו שאלות, ועוד שאלות מתריסות שלא על כולם יש בכלל תשובה.

בשיעור הפעם נעסוק בשאלות הבאות:

האם יתכן שהאמונה זקוקה לשאלות שלך?

אולי יכול להיות שהפחד מלשאול מבטא סוג של חוסר אמונה?

ניגע בלי פחד גם בשאלה: איפה היה האלוקים בשמחת תורה האחרון?

ולא, אין לי תשובה על השאלה הזו.

אבל יש כאן דרך חדשה, שתעניק לכם מחשבות חדשות על אמונה, על החיים, ועל ההתפתחות הרוחנית שלכם

איך נכון לי יותר להסתכל על עצמי? - כמישהי מוצלחת עם יכולות אדירות, ואז אולי לפספס את הבעיות שלי. אולי עדיף לי להציף את מה שצריך תיקון? - ואולי יש דרך שלישית? אחרת?

סדרה חדשה: ניצוצות של תניא עם הרב רסקין

בליל ה24 בדצמבר יהודים נמנעים מלימוד תורה. שמעתם על זה פעם? מנהג קדום ומוזר, שיש בו יותר שאלות מתשובות. ואנחנו כאן כדי לעשות סדר.

בסדרת "פעם אחת ולתמיד" אשתדל לתת תשובות פשוטות ומדויקות לשאלות הפשוטות והבסיסיות. לא פעם נגלה שאת הדברים הבסיסיים ביותר יש לנו עוד לדעת...

בסיפור הקסום והמרגש של יוסף ואחיו, פרקים רבים, שכל אחד מהם מקבל משמעות עמוקה ומשמעותית במבט מתוך פנימיות התורה, והופך מסיפור חינוכי למסר עוצמתי ורלוונטי שקורע את הלב

בואו לבקר מאחורי הקלעים של הממלכה של יוסף ויהודה ובנימין, גביע הכסף, אמתחת בנימין, וערבות יהודה

עם מסרים נוקבים מכבשונה של פנימיות התורה, על חינוך והתמודדות עם קושי, על צדיקים ועל אנשים רגילים

*פעם אחת ולתמיד: מה קרה ומה חוגגים בחנוכה*

בחנוכה אירע נס אדיר של הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אבל זה לגמרי נעלם מטקסי החג

כיצד נס איזוטרי ומיותר שאירע במקדש עם שמן הפך להיות מרכז חג העצמאות הזה?

מה פירוש הפשוט והבסיסי של המילה "חנוכה",

והאם ידעתם שאירועי חנוכה קדמו למלחמות ובהם גם הפסדים צורמים?

ומה המסר של כל הבלאגן המסתורי הזה למלחמה שלנו כעת, בימים האלה ובזמן הזה?

הקשיבו לשיעור מיוחד לחנוכה!

פעם אחת ולתמיד: מה אירע ומה זה י"ט בכסלו?

המלחמה לא מתחוללת רק בעזה, בגבול הצפון ובצפון השומרון - היא הגיעה הביתה! חמאס משתמש מהיום הראשון בלוחמה פסיכולוגית צינית ואכזרית, ואנחנו המגן האחרון על עצמנו, על ילדינו. גישה קצת אחרת למלחמה הזו, גישה הלקוחה מעולם התוכן של חגי כסלו. האזינו! שיעור שנמסר במרכז 'מעיינותיך' בירושלים.

האם כשהכל ייגמר, נחזור לריב ולהתקוטט?

כמה מרגשים אותנו גילויי הסולידריות והאחווה, החומות שנפלו והגשרים שנבנו בינינו, כעת בזמן המלחמה. אולי אנחנו גם מתרגשים מההתעוררות למצוות, לתפילה, לתפילין לציצית.

מחר הכל יסתיים בעזרת השם, בנצחון מוחץ. האם נחזור לריב ולהתקוטט?

בואו נקבל מבט מעמיק שיגלה לנו איך משמרים את הימים האלה ולוקחים מהם צידה לדרך

מחפשים את האשמים, בצבא, במודיעין, בפוליטיקה, בהנהגה, בחטאים פשעים ועוונות, והיכן לא. הבה נתבונן בסיפור מנקודת מבט קצת שונה

לא בטוח שזה לגמרי פוליטקלי קורקט. אבל כן, צריכים לומר את זה. בואו נפתח פעם אחת את הנושא הענק של לומדי התורה ותרומתם ללוחמה ולהגנה

סבתא שלי נפטרה בערב חג הסוכות השנה,

בת תשעים ושמונה בלכתה מאתנו.

חייה היו חיים מלאי כאב, כמו רבים מבני דורה

אבל היא היתה אישה בריאה נפשית, שמחה ומלאת חיים

כזו, שכל מי שהכיר אותה חפץ בקרבתה

בשיעור הזה, לזמן שמחתנו, ננסה לחקור את סודות השמחה

להבין כיצד מייצרים חיים מלאי אושר, ראש מורם וחיוך על הפנים

לא באופן זמני, אלא משהו אמיתי ויציב לאורך זמן

לפחות כימי חייה של סבתא ז"ל

השיעור נמסר לעילוי נשמתה של האשה החשובה שרה בת ר' יצחק רסקין,

בבית הכנסת הגדול בחולון

לעתים אנחנו באים לבית הכנסת ומחפשים בו ניגון עתיק

חוויה ישנה וטובה מפעם

אנחנו מחפשים את עצמנו

כשעוד היינו צעירים, ורציניים, ומתכוונים באמת

ושוב חוזר הניגון

ואנחנו לא מוצאים בו לא את עצמנו,

ולא את הניגון,

עוד יום כיפור,

בדיוק כמו זה של שנה שעברה,

וזה שלפני שנתיים

האם יש דרך לחזור ולחוש יום כיפור?

בשיעור הזה נלמד,

כי יתכן שהניגון מעולם לא אבד,

ואנחנו עסוקים בחיפושים

אחרי כזה יום כיפור

שכלל אין צורך שנבוא בשעריו

אז מה אנחנו אמורים לחשוב/להרגיש/להתפלל ביום הכיפורים?

השיעור נמסר במרכז מעיינותיך בירושלים

כיצד יתכן שדבורה הנביאה בוחרת לספר על אם סיסרא?

וכיצד למדו חכמינו את כוחן של תקיעות ראש השנה מיבבותיה של המרשעת הזו?

מה הקשר בין קיבוץ גלויות לשנה ההולכת ומסתיימת?

וכיצד יכול השופר להחזיר את כולנו לנקודת אמצע מדויקת וממורכזת?

כשהרחובות צועקים, כולם מאשימים את כולם,

וזה מתחיל להישמע כמו מלחמת אחים

והפעם בתפקיד שורפי האסמים הם בדיוק מי שלא חושב כמוני

אולי הגיע הזמן להעמיק במשפט "זהו חורבן הבית השלישי"

נלמד על החורבן הראשון, והשני, וכך נגיע אולי למבט אחר על השלישי. ואולי, אולי, נגיע גם למסקנה שלא חורבן יש כאן, אלא התחלה חדשה

השבת שלפני תשעה באב היא שבת של חזון, של מבט צופה פני עתיד

הצדיק מברדיצ'ב גילה שאז כל אחד מקבל חזון, חזון שעוסק בבית המקדש השלישי

על הייחודיות של הבית השלישי, ועל החזון יוצא הדופן של כולנו

האם גם אתם חשים שמשהו עובר על כולנו?

תהליכים של התחרדות והקצנה, דקדוק עד הקצה בהלכה

ובמקביל נטישת הרגש והטבעיות היהודית?

מותר לנו לדעת שזה תהליך בן אלפיים שנה, שהחל מחורבן בית המקדש

ויש לו יותר מצד אחד

את הנושא הזה נפתח בשיעור השבוע!

יש לנהוג כבוד בזקן ששכח תלמודו, כי "שברי לוחות מונחים בארון"

בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות והתקבלו "שברי לוחות"

בחג העתידי, שנציין בשבעה עשר בתמוז, נחגוג את "שברי לוחות"

מהו סודם של שברי הלוחות, ומה בינם ובין לוחות שלמים?

מה הם האתגרים המיוחדים שעומדים בפני האדם בן דורנו, ומה הן ההזדמנויות האפשריות רק היום?

לרגל יום ההילולא של הרבי: על הדרך של הפרט המודרני להתמודדות עם אתגרי החיים.

לקבלת עדכונים על שיעורים חדשים: https://did.li/s-

נקודת החיכוך הגבוהה ביותר בעולם

מאז שחר ההיסטוריה

נמצאת בדיוק כאן - בפיסת האדמה שבין הים והירדן

מהו סודה הקדוש של ארץ ישראל,

וכיצד הקדושה האלוקית מתחברת עם רגבי אדמה, הרים וגאיות

מבט על הארץ מתוך עולם הקבלה

להצטרפות לקבלת עדכונים: https://did.li/s-raskin

על הויכוח העתיק בין הרמב"ם לרמב"ן,

על מעשה המרכבה העליונה וחיות הקודש

על הציר לאורכו צועד העולם

ומשמעות הנבואה "ואריה כבקר יאכל תבן"

להצטרפות לקבלת תכנים בוואטסאפ: https://did.li/s-raskin

מדוע הפך שבועות לחג מתן גבינה?

כיצד שינה הבעל שם טוב את משמעות היום?

ומהי המהפכה של דוד המלך?

וגר נמר עם כבש, ועוגות יגדלו על שיחים,

לא ישא גוי אל גוי חרב

ומלאה הארץ נסים

מה מסתתר מאחורי נסי הגאולה, ואיך כל זה קשור לרמות קיום שונות של הנפש שלנו

השיעור השבועי בלימודי הגאולה

להצטרפות לקבוצת וואטסאפ לקבלת עדכונים:

https://did.li/s-raskin

לג בעומר הוא חג מוזר, יום הילולא של צדיק אחד, לפני אלפי שנים, שתפס תאוצה רק לאחרונה

מה משמעות החג הזה, ומדוע בכלל התורה תופסת מקום משמעותי כל כך ביהדות

כשהבינה המלאכותית יודעת לעשות הכל, והרבה יותר טוב מאתנו

זה הזמן לברר: מהו מותר האדם מן הבינה המלאכותית

כיצד הAI קשור לסוד גדול בנהר פרת

ומהו ההבדל בין חכמה ובינה?

השנה העברית היא מסע מרתק לצלם של חגים זמנים ואירועים,

לכל יום במסע הזה יש מסר משלו, ותוכן בוא אנחנו נטענים בו

הימים האחרונים של חודש ניסן, אלו שאחרי הפסח - יש להם מסר משל עצמם

בשיעור נלמד על משמעות הימים הללו ועל נקודת המבט הייחודית שהם מספקים לנו

מבט מעמיק על ארבעת הקושיות של ליל הסדר

בצל הסערה החברתית הגדולה בתולדות המדינה

על בסיס רעיון של רבי שלום דוב מליובאוויטש, בפרשנותו של הרבי מליובאוויטש

מבט מעמיק על ארבעת הקושיות של ליל הסדר

בצל הסערה החברתית הגדולה בתולדות המדינה

על בסיס רעיון של רבי שלום דוב מליובאוויטש, בפרשנותו של הרבי מליובאוויטש

יהודים מאחלים לפני פסח "שנזכה לאכול מקרבן הפסח" - אבל האם אנחנו בכלל מבינים את המשמעות?

מסע בעקבות הרעיונות של קרבן הפסח, ועל הדרך הסברים חדשים בחידת חד-גדיא וחלקים נוספים בסדר הפסח

מימין ומשמאל, מהרחובות ומהבתים כולם שואלים: מה יהיה, איך כל זה יסתיים?

האם יכול להיות שבבת אחת יחליטו כולם להתחיל לעבוד את השם?

מהי המשמעות של חודש ניסן, ושל הגאולה שהבטיחו שתבוא בחודש הזה?

סיפור על פרפרים, על אומץ ועל תקווה

כשהויכוח הציבורי נישא עד לב השמים, זה הזמן לעצור ולשאול: מהי מסורת היהדות, כיצד רואה ההלכה את שני הצדדים? האם יתכן שויכוח כזה התנהל כבר פעם? כיצד הוא הוכרע? ואיך תיראה מדינת הלכה?

מבט אחר על הויכוח הקורע את החברה הישראלית

רוצים לקבל עדכון כשהשיעור השבועי עולה? הירשמו כמנוי!

קריאה מדוקדקת במגילה מעלה מבט עגום קצת על החג העליז הזה, האם באמת לא היה להם למסדרי המגילה 'הפי אנד' לחתום בו את הסיפור הגדול הזה? ואיך כל זה מלווה אותנו היום, בישראל של 2023?

משחר ההיסטוריה שלנו אנחנו רדופים מפחד, כעס, זיכרונות, וחלומות,

בשל עם קטן ולא משמעותי, קבוצת נוודים קצת מטורפת שחייתה במדבריות הדרום

מדוע עמלק כל כך מפחיד אותנו, ולמה אנחנו לא מוכנים להתפייס?

הצצה מהירה בהיסטוריה של עמנו מעניקה מידע מבהיל: מעולם, אבל מעולם, לא החזיק עם ישראל תקופה ארוכה מידי של שלום ושלווה, מנגנון ההרס העצמי שלנו תמיד ניצח אותנו. האם גם כעת אנחנו על ספו של הרס כזה? מדוע זה קורה לנו כל הזמן? ומה הדרך לעצור את זה ולייצר שיח יהודי אחר?

את השיעור הזה חשוב ללמוד, ולהפנים, לא רק במערכת הכלל-ישראל, אלא גם במערכת הפנימית של כולנו, במערכת החיים של כל אחד

מישהו סופר כמה סימני גאולה כבר היו?

מה תפקידם של הסימנים הללו,

אולי במקום לסמן לנו, שפשוט יבוא?

על משמעות הסימנים, על ההבדל ביניהם והבשורה הגדולה שבתוכם

נדמה ששוב חזרנו לריב, ואת זה אנחנו יודעים לעשות מעולה, איך יכול להיות שאנחנו מוכנים לגאולה? ומה הסיפור של ה'ערב רב' שלא יגאלו? מבט אחר על התקופה שלנו

דמותו של הנביא הזועם, הקנאי, בן שלושת אלפים השנה

החוזרת אלינו בכל רגע משמעותי בחיים

אנחנו מצפים לבואו של "מבשר שלום, משמיע ישועה", זכור לטוב

מהו סודו של אליהו הנביא שבמהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד?

רק היהודים היו בגלות - האם גם הגאולה היא רק עבורם?

מה תפקידם של אומות העולם בעתיד?

וכיצד בכלל היהדות מביטה על הגוי?

מה מבשרת מהפכת הבינה המלאכותית?

איזה שינויים יעברו בהכרח על האנושות?

התרגלנו להגדיר את עצמנו לפי מקצוע, ומה צופן העתיד?

האם יכול להיות שישעיהו הנביא והרמב"ם כבר דיברו על זה?

מה עושים כשקר וחשוך ורק רוצים להתכרבל בשמיכה?

מה הקשר בין אסתר המלכה לחודש טבת?

כיצד הנקניקייה של הפרופסור הובילה אותו לשמירת כשרות?

ומדוע ראש חודש טבת יחול תמיד בחנוכה?

מדוע מעוררת המהפכה הפמיניסטית אי-נוחות ביהדות?

האם יתכן שהיהדות קופא על שמריה?

ומאידך, האם יתכן שהיהדות צריכה להתעדכן?

וכמה מהפכני יהיה לחשוב שהפמניזם הוא דוקא מסימני הגאולה?

מאיפה מגיע השם 'חנוכה' וכמה סוגי 'חנוכה' יש? (רמז: לפחות עוד שלושה)

מדוע עצמאות ישראל והקמת המדינה החשמונאית לא ריגשה מספיק את המכבים, והיו זקוקים גם לנס פך השמן?

למה החליטו החב"דניקים להוציא את החנוכיות מהבתים למרכזי הערים?

ולבסוף: כיצד מחבר החסיד רבי משה פלר שמים וארץ?

הרב שמואל רסקין | גול! - מה מספר לנו המונדיאל

'שמע ישראל!' היא קריאה מלאה דרמה, שנקשרת אצלנו אינטואטיבית עם הירואיות וטרגדיה

אבל זה ממש לא כך...

היהדות החדשה שגילה בעל התניא,

ועל חג הגאולה יט בכסלו, היום שבו הכל התחילה

השיעור השבועי ב'לימודי גאולה'

האם גם אתה יכול להיות המשיח?

מהו סוד הכוח של שלוחי חב"ד, ומהי ההכשרה שלהם?

ומה גילה להם הרבי באירוע 'כינוס השלוחים'?

בסעודה הגדולה שתהיה בבוא הגאולה,

יוגש יין מיוחד: יין המשומר

מהו סודו של היין הזה?

ומי יקח את הכוס, לברך ברכת המזון?

השיעור השבועי ב'לימודי גאולה'

האם תחיית המתים יהיה סוף פסוק, או שאחריו ימותו שוב?

למה בכלל צריך את תחיית המתים? ומדוע זה מעיקרי האמונה שלנו?

הויכוח הגדול שקרע את היהדות במאה ה12

השיעור השבועי בלימודי גאולה

הרב שמואל רסקין | "אני המשיח" - איך נדע לזהות בבוא העת

הרב שמואל רסקין | האם יהיה משעמם כשיבוא המשיח?

הרב שמואל רסקין | הכל על גוג ומגוג

הרב שמואל רסקין | מוכנים לכבוש את החורף - לשמחת תורה ו'אחרי החגים'

הרב שמואל רסקין | שלומית בונה סוכה מעור של לויתן

סוד קיבוץ גלויות, ועליית יהודי רוסיה

סודו של יום הכיפורים הקדוש, ושל שופרו של יום כיפור

ועוד סודות שלמדתי מכבשונם של אורי זוהר ואביתר בנאי

ועוד כמה חוזרים בתשובה

הרצאה לנשות חב"ד ברחובות

הרב שמואל רסקין | סוף העולם הגיע - לראש השנה

הרב שמואל רסקין | שיר לשלום - חזונו של הבעל שם טוב לעולם מושלם (לח"י באלול

הנחמה החמישית על החורבן - פרשת כי תצא והפטרת 'רני עקרה'

עוסקות בשלום עמוק עם הגוף שלנו

בהבנה מחודשת של החורבן ובתקווה לגאולה מסוג שונה

על בנה של האשה השנואה, ועל זכות אבות שיתכן שכבר תמה

על משמעות השמחה בחינוך הביתי והמערכתי

על 'המלך בשדה' והשמחה הנלווית

ועל הדרך המדויקת להנחיל בלבבות שלהם, אהבה גדולה לבורא ולמצוות

על הנחמה של אב שהופכת לדיאלוג של אלול

ועל דבר האלוקים המובע מתוך אבני ירושלים הקסומות

ועל המחלוקת המוזרה של המלאכים מיכאל וגבריאל

שיוצרים גישות שונות לגאולה

מהי 'נחמה', ואיך מתנחמים?

מה המשמעות של חציו השני של חודש אב, הגשר בין ימי האבל לימי הרחמים?

האם ה'פניקס' (עוף החול) הוא מוטיב יהודי?

הכל על השבועות של ואתחנן-עקב-ראה!

הנחמה של רבי עקיבא: משיח לא בא להפוך את תל אביב לירושלים, משיח לא ירכב על D9, ומה הכוונה "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים"?

מבוסס על 'סיום' של הרבי מליובאוויטש על מסכת מכות - מתאריך י' שבט תשכ"ה

מה נחגוג בחג תשעה באב כאשר תבוא הגאולה?

כיצד נקם הסופר אלי ויזל בנאצים?

ובאיזה צידוק יש לאלוקים טענות על העם ששלח לגלות?

הרב שמואל רסקין | געגוע לבית המקדש - זה אפשרי? למה זה חשוב?

שאלה גדולה לכל מי שמאמין באלוקים: אם אלוקים רוצה שנעבוד אותו, נפנה לו זמן ופניות נפשית, איך זה שהוא לא דאג שיהיה לנו זמן לזה? איך בדיוק אנחנו אמורים להסתדר עם החיים המורכבים, ועליית המחירים, והבלאגן של החופש הגדול - ובאותו הזמן גם להספיק להיות 'יהודים טובים'?

אם השאלה הזו מציקה לכם, אתם מוזמנים לצפות בשיעור על 'בין המיצרים'. .