ספרות זה הקול

מה היחס בין פנטזיה למציאות? כיצד לקרוא את המציאות? האם יש לקרוא אותה באמצעות דמיון? ומה בין כתיבת פנטזיה ובין המקום הנשי השולי והמאוים בחברה?

בפרק 35 ראיינו את הסופרת, המשוררת, המסאית והעיתונאית נורית זרחי. דיברנו איתה על בדידות, אבל, אינטימיות, גבולות, חלומות, יצירה, על מה שברור בעולם ועל מה שלא, על מסתורין, על מאגיות, על התחום של העצמי ועל אובדן נרטיב העל של הציונות ביצירה ובחיים. 

תודה רבה לנורית זרחי על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. 

תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. 

תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

עריכה: מעין ראפא.

טכנאית אולפן: ד״ר תמר סתר.

בפרק 34 ראיינו חמש סטודנטיות מן הקורס ״שמעו סיפור – הפקת פודקאסט נרטיבי״ של המחלקה לספרות עברית באב״ג את מנחת הקורס ד״ר תמר סתר, ושאלו שאלות על הרומן ״מים אדירים״ של אהרן אפלפלד (2011). השיחה עסקה בשאלות של קדמה מול מסורת, ביחסים בין יהודים לנוצרים בעיר צ׳רנוביץ וסביבתה במחצית הראשונה של המאה העשרים כפי שהם נשקפים ביצירת אפלפלד, ובניסיון להבין מהם המופעים של הומניזם, אנטישמיות ואוטו אנטישמיות ויחסי הגומלין ביניהם ביצירת אפלפלד ובחיינו כיום בישראל שלאחר השבעה באוקטובר.

תודה רבה לגלית סליקטר ברק, כרמל פוליבודה, הודיה בוזגלו, יוספית שוהם אשר ונגה חיימוביץ על השתתפותן בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור.

תחקיר, הנחיה ועריכה: ד״ר תמר סתר.  

איך כותבים על ישראל ועל הישראליות מרחוק, מה מגיע קודם– התוכן או הצורה, האם דמויות ספרותיות חייבות לעבור שינוי פנימי, מה פירוש תהליך חניכה ברומן, מה זה אומר באמת להתבגר, מה הבעיה עם בת' מארץ' מ"נשים קטנות" ודמויות שכמותה?

בפרק 33 ראיינו את הסופרת מאיה ערד. דיברנו איתה על מות הסיפור הקצר ומות הספרות בכלל, על הקאנון הספרותי ועל סגירתו בשנות התשעים, על הקולות החדשים שהחלו להשמע בשדה הספרותי מאז, על הכתיבה על ישראל ועל הישראליות מבחוץ ובה בעת הכי מבפנים, על הקשר בין כתיבת ספרות למחקר אקדמי, על האופן בו מפגש עם חוקרת ספרות יכול לחלץ ממשבר כתיבה, על ההבנה שיכולות להיות סיבות סוציולוגיות למשברים אישיים ומקצועיים ועל אפשרויות הפעולה שנפתחות עם ההגעה להבנה הזו. על קנאה כאחד הרגשות הבסיסיים. עוד דיברנו על העיסוק הרבגוני בצורה הספרותית, על ריבוי קריאות ועל ההבנה שהתבגרות אמיתית תמיד כרוכה בהכרה במגבלות ובהתאמה למציאות.

תודה רבה לד״ר מאיה ערד על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. 

תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. 

תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

טכנאית אולפן נייד ועריכה: ד״ר תמר סתר.

מה בין עיירה יהודית בתחום המושב מסוף המאה ה-19 לחיינו הסבוכים בישראל כיום? מה בין אישה עגונה שפורסמה מודעה בעניינה בעיתון ״המליץ״ בסוף המאה ה-19 ובין חרם של נשים חרדיות על בני-זוגן כיום? והאם הסופרים והסופרות הישראלים והישראליות כיום מיהרו לנטוש את הספרות הלאומית שנכתבת מנקודת המבט של הצופה לבית ישראל, שלא בצדק?

בפרק 32 ראיינו את הסופר יניב איצקוביץ׳. דיברנו איתו על שאלות של מוסר והאופן שבו הן מתבטאות בספרות שכתב ובספרות הישראלית של תחילת המאה ה-21. דיברנו איתו על סוגים שונים של יהדות ועל חולייהָ השונים של החברה הישראלית. ביקשנו להבין ביחד כיצד אפשר לכתוב סיפור לאומי גדול מתוך הסיפור המשפחתי הקטן, ומדוע יש בניסיון אפשרות לתפיסת מציאות חדשה ומפוכחת יותר שתאפשר לנו להיות עיוורים פחות.

 תודה רבה ליניב איצקוביץ׳ על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.

תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.

תחקיר, הנחיה, טכנאות אולפן ועריכה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

איך הופכים מילים לחומר, מה מתגלה כשחוזרים לשיר ישן ומתחילים למחוק, מה בין האילוצים שבשירה הקונספטואלית ובין אנושיות ואינטימיות, ואיך מוצאים את הקדם-דגם של השיר?

בפרק 31 ראיינו את המשורר אלכס בן ארי. דיברנו איתו על חיים בעולם מתוך חוויה של ידיעה מול עמדה של לא יודע, על טקסט כחומר, כשעיטה בשדה פתוח, כבריכת כדורים, כמרחב ללישה, להשתכשכות, להוויה. דיברנו איתו גם על גרסאות כיסוי מוצלחות שהן למעשה גרסאות גילוי, על שירי מחיקה כקאברים לשיר המקורי, על מקור ומקוריות. עסקנו בשפע האינסופי, המסחרר, המבעית, המצחיק שגלום בהמנון הלאומי, במילון ובשפה העברית. 

דיברנו גם על אילוצים בכתיבת שירה כדרך לצאת מעצמך, על היכולת לזוז בתוך טקסט מבלי לעבור קודם דרך העצמי, על זהות כחומר, על מפגשים עם אחרים כזהות, על חיים מתוך זיקה, בתוך רקמה, ועל הקשר של כל זה לדרך שעוברת בין השירה הלירית להייקו לשירה המושגית ובחזרה ללירית, בתוך השאלה הנצחית מזשיר ומזושירה.

תודה רבה לאלכס בן ארי על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. 

תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. 

תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

טכנאות אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

איך כותבים על רוע צרוף, האם הוא נחווה כיישות או כחסר, האם חווית המציאות שלנו תואמת את המציאות שמופיעה בספרות העברית הריאליסטית, למה פסיכופתיים הם הרבה פחות מעניינים מהומברט הומברט למשל?

בפרק 30 ראיינו את הסופרת גַיל הראבן. דיברנו איתה על ספרות שדוברת אמת. על איך כותבים פרוזה כעת ומה קוראים. על האופן בו ניתן לכתוב את המציאות שאנו חווים, על זוועותיה ונפלאותיה ושלל האירועים הלא מסתברים שבה, מבלי שיתפסו כהגזמה זולה או כמלודרמה. על עיוורון מוסרי ועל צידוקים מגוונים ונפתלים בדרך אליו. על המוזרות והזרות שבאמהות ובהורות. על שעבוד לאהבה שיכול להוביל דווקא לשחרור ועל הקשר שלו לאהבת אלוהים ולנגיעה בטרנסצנדנטלי. על כתיבה כשדה ניסויים, כמחקר, על ההבדל שבין כתיבה מתוך טיעון לכתיבה בעקבות שאלה. על להיות ילדים שספרים גידלו אותם ועל האופן בו סיפורים מלמדים אותנו על העולם.

תודה רבה לגיל הראבן על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. 

תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. 

תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

מה בין ספרות בורגנית וספרות שוליים, בין היחס לחיים מתוך שאיפה לצמיחה ושיפור תמידיים מול תפיסתם כפגיעים לגורל גחמני בסגנון הטרגדיה היוונית, ומהי ״גנרלסקאיה פרוזה״ – פרוזה של אלופים?

בפרק 29 ראיינו את הסופרת אלונה קמחי. דיברנו איתה על ספרים שמתחילים כתרגילים ומפתיעים את הכותבת, על האפשרות המטאפורית שמעמידות בפנינו דפורמציות אנושיות. על החוויה של היות חריג, מפלצתי, על התאבדות כאקט של אהבה עצמית, על אחווה נשית, על אוננות נשית בספרות העברית, על הפמיניזם העכשווי, ועל מה זו באמת העצמה נשית ומה היחס לגבר בתוך כל זה. דיברנו על האהבה הרומנטית כתופעה תרבותית ועל הציפיות שלנו ממנה. וגם על האהבה האחרת – לחברוֹת, לאומנות, לחוויות מקריות שמזדמנות בדרכנו – על האהבה שתמיד ישְׁנה. 

תודה רבה לאלונה קמחי על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. 

תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תודה ליזהר אשדות על העזרה בתפעול האולפן הנייד.

תחקיר, עריכה והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

טכנאית אולפן ועריכה טכנית: ד״ר תמר סתר.

מה בין הרצון לשנות ליכולת להשתנות, מהם היחסים בין שינוי וחיים, בין סתירות וסדקים לאמת, איך אמנות יכולה להציל, ומהם שני הכללים היחידים לגידול ילדים? 

בפרק 28 ראיינו את מרית בן ישראל, סופרת, מסאית ואומנית רב-תחומית. דיברנו על סיפורים שבאים בחלום, על חיישני אידיאולוגיות רגישים ועל האופן בו האידיאולוגיה כורתת איברים כדי שהפרט יתאים. על הילדה היחידה והבודדה מול המערכת, על הרצון להוליד את עצמי מעצמי מול הרצון לא להשאיר אף איבר ואף אדם בחוץ, על מה שאובד בעקבות הדרישה להתמחות בנושא אחד, על ספרות מאלפת ועל ספרות כחירות. על החיוניות של חירות התנועה בין השכל והרחם כפי שהם נתפסים בשיח הפמיניסטי, על האפשרות לתקן מערכות יחסים ועל סופים טובים.

תודה רבה למרית בן ישראל על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. 

תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.

תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

מהי המציאות המתוארת בסיפור הקצר ״המלשין״ של דוד שיץ? מהן הנחות המוצא של הסופר שיצרו אותה? האם יצירה ספרותית בעלת תכנים מאיימים יכולה להעניק דווקא חירות אישית? האם אפשר להמנע מפונדמנטליזם דרך קריאה בספרות, ומה מקומם של רגשות קשים שעולים בנו כשאנו קוראות יצירות ספרותיות? כיצד אפשר לרתום אותם להעמקת הפרשנות הספרותית?   בפרק 27 ראיינו חמש סטודנטיות מן הקורס ״שמעו סיפור – הפקת פודקאסט נרטיבי״ את מנחת הקורס ד״ר תמר סתר, ושאלו שאלות על סיפור קצר וגנוז. השיחה עסקה בשאלות של מתן עדות בעולם שלאחר השואה, בייצוג של אונס ודימויים נוצריים, בכתיבה גברית, ובתיאור תודעה מאוימת בסיפור קצר בן כמה עמודים, והקשר בין עיצובה בסיפור ובין משפט זדורוב ומחאת חורף 2023 בישראל.   תודה רבה למיקה שיינוק קרטן, נועם מצרי, אורי שגב, רומי לובובסקי ונועה אשל-ביאלר על השתתפותן בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת, הגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. תחקיר, הנחיה ועריכה: ד״ר תמר סתר.

מהי יציבות בלתי יציבה, מה היחס שבין הקשרים שלנו לזהות שלנו, מה בין כמות לאיכות במחקר הספרות, כיצד יכולים מחשבים לעזור לנו להגיע למקומות הכי אנושיים, מהו חוקר אקולוגי, מהו האדם, וכיצד הוא קשור לעולם?

בפרק 26 ראיינו את ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי, ראש המעבדה לספרות חישובית ומרצה בכיר בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

דיברנו איתו על ספרות חישובית ומדעי הרוח הדיגיטליים, על בניית waze ספרותי שיאפשר לנו להמשיך לשוטט ולפרש. על הקו שמחבר בין ספרות חז"ל ובין ספרות חישובית וספרות אקולוגית, על מה שבין הפקפוק לפירוש, בין המודרנה לפוסט, על המוכנות להקשיב לעולם, להשתנות, על החיפוש אחר הפתעות. על החשיבות של משבר הדוקטורט, ועל מה שיכולה לתת לנו המקריות.

שאלנו גם מהי ספרות אקולוגית, מדוע צורות ספרותיות משתנות, כיצד מגבלות הצורה משפיעות על התוכן, מדוע אין ברומן המודרני מקום לאירועי קיצון אקלימיים, ומהי ספרות שעוסקת בדרמה של הפרט האנושי אך משתדלת להשאיר מקום לאחרים, לאחרוּת, לסביבה.

תודה רבה לד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.

תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצוע. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.

תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

עריכה: ד״ר תמר סתר.

למה לכתוב מסות, איך לכתוב אותן, איך להיות אשה, איך להיות לסבית, איך להיות ביחסים, איך להיות בקהילה, איך להתנגד, איך לכתוב ביקורת, איך הפכנו להיות מה שאנחנו, מיהו ה"אחר" המדבר אלינו בממואר ומי מפחד מעדות?

בפרק 25 ראיינו את ארנה קזין, סופרת ומסאית, עיתונאית לשעבר וכיום ראש מסלול כתיבה במחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר.

דיברנו איתה על מקומו של הקוויר בעיר, על הפחד להבלע בסימביוזה, על החרדה מטשטוש קווי המתאר של ה'אני', על הניסיון הכן והמאומץ של המסה להבין איך להיות, תהינו ספרותינו לאן? ושאלנו על הכתיבה והפרסום בשדה הספרותי העכשווי בזמן שהוא משתנה במהירות ובאופן דרמטי. שאלנו מי יכולה לתת גושפנקת איכות לכתיבה ולכותבים כעת. עוד דיברנו על הולדת המסה והממואר, על מה שהם יכולים להעניק לקורא כשהם במיטבם, ומדוע דרושה לנו כעת פוליטיקה של סוגיות במקום פוליטיקה של זהויות?

תודה רבה לארנה קזין על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת, הגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.

תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

עריכה: ד״ר תמר סתר.

לינק להרשמה לכנס ״דמיון כשחרור מסבל״:https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfpfyYbP4kEfHm91PvPqOV17iHZE0IYBtjFrNv7t8qdaioD3Q/viewform

האם ניתן לראות בספרות סבך של זיקות גומלין, מארג של השפעות הדדיות שלא ניתן להפרידן זו מזו, ולקבען בתוך גבולות ברורים? מהו מקומו של הכותב במסגרת תפיסה כזאת? למי שייכים הרעיונות שלנו? ומהו בעצם רעיון מקורי?

בפרק 24 ראיינו את פרופ' דרור בורשטיין, סופר, משורר, עורך ומרצה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. דיברנו איתו על חילוניות דתית ועל דתיות ללא רוח, על כתיבה שמתכוונת לשנות, על ספרות כמערך של זיקות גומלין ובתוך כך על שאלות של בעלות וגבול. עוד דיברנו על הבנת מושג המקוריות כחיבור למקור חיצוני ועוצמתי שהוא מעבר לאינדיבידואל, על הנחיל שבתוכנו ושאנו חלק ממנו, על האינסוף שבכוכבים ובחרקים, ובה בעת ועל הקושי שלנו להכיר ולתפוס באמת את היות כולנו עוּבָּרִים לשעבר – תלויים ובלתי נפרדים מהאחר, אז וגם היום.

תודה רבה לפרופ' דרור בורשטיין על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.

תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

עריכה: ד״ר תמר סתר.

מה אנחנו יכולות ללמוד מיצירות גנוזות של יוצר או יוצרת? מה כתבה לאה גולדברג לטוביה ריבנר במכתב שרומם את רוחו? ואיך חוקרים שתי יוצרות דומיננטיות ומוכרות, כמו לאה גולדברג ודליה רביקוביץ, בזווית חדשה?

בפרק 22 ראיינו את פרופ׳ גדעון טיקוצקי, חוקר ספרות, עורך ומרצה בכיר בחוג ללימודי ספרות באוניברסיטה העברית. דיברנו איתו על הגילויים המחקריים שעולים מתוך חיפוש בארכיון שכולל מכתבים, קטעי עיתונות וטקסטים גנוזים, על הקשר המיוחד בין לאה גולדברג לטוביה ריבנר, שנרקם גם באמצעות חברות לעט מיוחדת ויפה, שהתגלתה כמשמעותית לא רק להם אלא לתרבות הישראלית כולה. דיברנו איתו גם על מקומה המרכזי של הביוגרפיה בחיי היוצר והיוצרת, וכיצד היא השפיעה על התקבלותה ופרשנותה של יצירת דליה רביקוביץ, על ניצחונה של היצירה ״השולית״ ועל המחיר הכבד שמשלמים "פורצי הדרך", ולבסוף קינחנו בפרויקט הכינוס הגדול והחשוב של השירה הישראלית, שטיקוצקי וסטודנטים וסטודנטיות מהאוניברסיטה העברית עומלים עליו בימים אלה.

תודה רבה לפרופ׳ גדעון טיקוצקי על השתתפותו בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית, ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור.

תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.

בפרק 21 ראיינו את ד״ר איתן בולוקן, משורר, פילוסוף, חוקר דתות, מתרגם שירה והגות יפנית, ומרצה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת ת״א. מוזמנים ומוזמנות לשמוע קטע קצר מתוך הפרק המלא.

שירת הייקו היא מושג שהפך לרווח בתרבות הישראלית בשנים האחרונות, אבל מה זו בעצם שירת הייקו? כיצד המסורת והתרבות של יפן משתלבות בה? ומהם שלושת הכללים לקורא/ת המתחיל/ה בשירה זו?

בפרק 21 ראיינו את ד״ר איתן בולוקן, משורר, פילוסוף, חוקר דתות, מתרגם שירה והגות יפנית, ומרצה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת ת״א. שוחחנו על תפיסת הטבע בתרבות היפנית, על שיבטה טויו, משוררת יפנית שהחלה לכתוב בגיל 92, שאיתן נחשף אליה כשחי ביפן ותירגם אותה לראשונה לעברית. דיברנו גם על הפואטיקה היפנית הייחודית, על המפגש שלה עם העולם המערבי והגלובליזציה, ועל האופן שבו ניגשים לשירה שצמחה מתוך תרבות שהיא כל כך שונה ורחוקה מזו שאנו מכירים.

תודה רבה לד״ר איתן בולוקן על השתתפותו בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור.

תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.

האם יש דבר כזה "שירה גבוהה" ו"שירה נמוכה"? מהם המרכיבים שהופכים שיר למצוין ולמה כאשר מזמינים אותו לאירועי ספרות בחו"ל הוא מוצג כמשורר מבגדד?

בפרק 20 ראיינו את רוני סומק, אחד המשוררים הבולטים ביותר של הספרות הישראלית בארץ ובעולם. שוחחנו איתו על השתלבותו בתרבות הפופולארית ועל כתיבתו עליה, על יחס האקדמיה ליצירתו, על השילוב בין תחושת ההגירה, שנוכחת תמיד, לבין הקול הכל כך ישראלי בשירתו ואפילו רכשנו כמה מושגים חדשים בעולם הכדורגל והכדורסל.

תודה רבה לרוני סומק על השתתפותו בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית, ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור.

תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.

מהן המגמות הבולטות ביותר בספרות הישראלית כיום? כיצד המציאות המטורפת שבה אנו חיים וחיות משפיעה על הספרות, והאם הספרות יכולה להשפיע בחזרה על המציאות שלנו?

בפרק 19 ראיינו את בני ציפר, עורך המוסף הספרותי של עיתון ״הארץ״, מבקר ספרות וסופר. שוחחנו איתו על יצירות הספרות שכתב ועל התקבלותן, על שיח הזהויות בישראל ובעולם, על חיבתו לספרות נועזת בעלת מסרים חדים, על חברו הטוב והמנטור הספרותי שלו – יהושע קנז, על הקריטריונים שלו לקבלת חומרים לפרסום במוסף, וגם דיברנו קצת, ממש מעט, על עולם הפוליטיקה הישראלית.

תודה רבה לבני ציפר על השתתפותו בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור.

תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.

מה הוביל את שהם סמיט לכתוב על הקשיים והקונפליקטים בחייהן של לאה גולדברג ואסטריד לינדגרן בספרי הילדים שלה? איך לספר לילדים.ות על הדרך שבה הגיעו לעולם, ואיך מסבירים להם.ן שיחסי מין זו גם הנאה בפני עצמה? למה ספרים בעלי טון חינוכי אינם נכונים עבור ילדים.ות? כיצד תרבות הפוליטקלי קורקט פגעה ביצירתה, ואיזה מילים ביקשו ממנה להוציא מספריה במסגרת תרבות זו? ואיזה תלונות היא קיבלה מאמהות הליקופטריות בגן רדיקלי בתל אביב?

בפרק 18 ראיינו את שהם סמיט, סופרת לילדים עטורת פרסים, שכתבה ופרסמה עשרות ספרי ילדים, וגם תרגמה ספרי ילדים רבים. שוחחנו איתה על העקרונות שמנחים אותה כסופרת ילדים, על השוק המסחרי וההשלכות שלו על הספרים שיוצאים לאור, או שלא יוצאים לאור, במסגרתו. שוחחנו איתה גם על הפרוזה שלה למבוגרים, על הספרות הישראלית החתרנית שנוצרה בשנות התשעים, ולמה סיטקומים מאותה תקופה ממש מעצבנים.

תודה רבה לשהם סמיט על השתתפותה בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר התרבות והספרות הישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור.

תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר

איזה מאהב היה טרומפלדור וכמה לבבות בדיוק הוא שבר? כמה אהבות גדולות היו בחייו, ולמה היום רובנו מכירים ומכירות אותו בזכות אהבה אחת ויחידה: אהבתו לארץ ישראל?

בפרק השנים-עשר של "ספרות זה הקול" אירחנו שוב את אושרת אסייג-לופז: עורכת-דין פלילית במקצועה, שבימים אלו גמרה לכתוב רומן היסטורי על טרומפלדור ובדרך לכתיבת דוקטורט עליו, בהנחיית פרופ' יגאל שוורץ שגם עורך את ספרה. אושרת חוקרת גם את יצירותיו של טרומפלדור ועתידה לפרסם בדוקטורט יצירות שלו שטרם תורגמו לעברית.

לאחר שגילינו בפרק הקודם את חוש ההומור והתעוזה של טרומפלדור, צללנו בפרק זה עם אושרת אל יצירות הספרות שלו ושלה, דיברנו על המתח בין מציאות לבדיה, על יחסו של ברנר לטרומפלדור, על הרומנטיקה בחיי טרומפלדור, וזכינו להקראת בכורה ראשונה מתוך הרומן שכתבה אושרת ועתיד לראות אור בקרוב! 

האם תוכלו לנחש אם הקטע שאושרת הקריאה לנו הוא מציאות או בדיון? 

(לנו היה קשה להאמין כשגילינו את התשובה...)

תודה רבה לאושרת שהגיעה אלינו בשנית, לפרופ' חיים וייס על תמיכתו הרבה בהסכת, לד״ר בוזי רביב על התמיכה והליווי, וליפתח אשכנזי, שייסד את ההסכת עם גלי סיטון, הגיש, הפיק, ערך וליווה את צעדיו הראשונים בעולם.

עורכות ומגישות: תמר סתר וגלי סיטון

הקלטה ועריכה טכנית: גלי סיטון

מי אתה יוסף טרומפלדור? או שמא צריך לקרוא לך אוסיה? כולנו שמענו על טרומפלדור הלוחם, אבל כמה מאיתנו מכירים את טרומפלדור ככותב ויוצר עם חלומות גדולים? ולמה כולנו יודעות שהוא היה קטוע יד, אבל לא מכירות את חוש ההומור הנפלא שלו?

בפרק האחד-עשר של "ספרות זה הקול" אירחנו את אושרת אסייג-לופז: עורכת-דין פלילית במקצועה, שבימים אלו כותבת רומן היסטורי על טרומפלדור ובדרך לכתיבת דוקטורט עליו, בהנחיית פרופ' יגאל שוורץ שגם עורך את ספרה. אושרת חוקרת את יצירותיו של טרומפלדור ותפרסם בדוקטורט שלה יצירות שלו שטרם תורגמו לשפה העברית!

בפרק שמענו לראשונה סיפור שכתב טרומפלדור שבו הוא מתאר בהומור מדויק את צירי הלידה של טקסט חדש, דיברנו על האתגר הכרוך בכתיבת רומן היסטורי על דמות אמתית: על הקו העדין בין בידיון למציאות, והאתגר הכרוך בבניית עולם מהמאה הקודמת. אושרת גם סיפרה לנו כיצד כתבי טרומפלדור התגלגלו לידה לראשונה ואיך סיפורי החיים שלהם הצטלבו בצורה כמעט-מחשידה...

תודה רבה לאושרת על השתתפותה בפרק, לפרופ' חיים וייס על תמיכתו הרבה בהסכת, לד״ר בוזי רביב על התמיכה והליווי, וליפתח אשכנזי, שייסד את ההסכת עם גלי סיטון, הגיש, הפיק, ערך וליווה את צעדיו הראשונים בעולם.

עורכות ומגישות: תמר סתר וגלי סיטון

הקלטה ועריכה טכנית: גלי סיטון

מה מקומה של עבודת העריכה בתוך היצירה הכתובה? מהי תרומתה של נקודת מבט חיצונית על הטקסט ומה חשיבותה של טכניקה בתהליך הכתיבה? איך משחקים עם מנגנוני זיכרון ביצירה ומה הקסם של התא המשפחתי הנוכח עד מאוד ביצירותיה של הילה בלום?

בפרק העשירי של "ספרות זה הקול" אירחנו את הילה בלום: עורכת בולטת ומוערכת (ערכה את אתגר קרת, אשכול נבו, אמיר גוטפרוינד ועוד) סופרת מוכשרת ששני ספריה, "הביקור" ו"איך לאהוב את בתך" היו לרבי-מכר. הילה היא גם מנחת סדנאות כתיבה ומרצה באונ' בן-גוריון בנגב במסלול ללימודי כתיבה יצירתית.

דיברנו עם הילה על עבודת העריכה ועל חשיבותה, על ספרות ישראלית ובינלאומית, על תהליכי הכתיבה האישיים שלה: איך רעיון מתפתח לסיפור והופך ליצירה שלמה. הילה חלקה איתנו טיפים של זהב עבור כותבים וכותבות בתחילת דרכם וגם כמה המלצות לבינג' טוב ואיכותי.

תודה רבה להילה על השתתפותה בפרק, לפרופ' חיים וייס על תמיכתו הרבה בהסכת, לד״ר בוזי רביב על התמיכה והליווי, וליפתח אשכנזי, שייסד את ההסכת עם גלי סיטון, הגיש, הפיק, ערך וליווה את צעדיו הראשונים בעולם.

מפיקות ומגישות: תמר סתר וגלי סיטון

הקלטה ועריכה טכנית: גלי סיטון

מתי הפכנו את העבודה לקדושה ואת הבטלה לגנאי, והאם בכלל היה רגע כזה בספרות העברית שבו הבטלה לא נחשבה למגונה? מדוע הרצון לבטלה בולט בעיקר בקרב סופרות ישראליות יותר מאשר בקרב סופרים ישראלים? 

בפרק התשיעי של "ספרות זה הקול" אירחנו את ד״ר יואב רונאל: פוסט-דוקטורנט במחלקה לספרות עברית (בהנחיית: פרופ׳ יגאל שוורץ ופרופ׳ חנה סוקר-שווגר), ומרצה בבצלאל, שענה על שאלות אלה ועוד בצורה חכמה ומרתקת.

דיברנו איתו על אבטלה ובטלה בספרות העברית והישראלית (וגם על ״מובי דיק״!), על תופעת הפרישות שזיהה אצל סופרות ישראליות בשנים האחרונות, ועל פנאי, משמעות ותשוקה קיומית בספרות ובכלל, ובכך התגלתה תשוקתו האמיתית של יואב, שאותה הוא מטפח, למרבה הפרדוקסליות, ביצרנות גבוהה.

תודה רבה ליואב על השתתפותו בפרק, לפרופ' חיים וייס על תמיכתו הרבה בהסכת, לד״ר בוזי רביב על התמיכה הטכנית, וליפתח אשכנזי, שייסד את ההסכת עם גלי סיטון, הגיש, הפיק, ערך וליווה את צעדיו הראשונים בעולם.

בפרק השמיני של "ספרות זה הקול" אירחנו את שמעון אדף: סופר, משורר, מוזיקאי, עורך, מסאי, מרצה וראש המסלול לכתיבה יצירתית במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 

דיברנו איתו על הכתיבה הענפה והפורה שלו (טפו טפו טפו), על האידיאולוגיה שמנחה אותו בבחירת תוכנית לימודים לסטודנטים ולסטודנטיות לכתיבה, בעידן שבו כולם.ן כותבים וכותבות בכל מקום וכל הזמן, על מקומה הקריטי של הספרות בחייו, כך שאפילו פינת "מה קשור" שלנו, השתלבה בשיחה על ספרות שקדמה לה, לצד מסר אישי ששולח שמעון לעומר אדם (ולא, זה לא תיקון אוטומטי: עומר אדם).

תודה רבה לשמעון על השתתפותו בפרק, למוריה דיין-קודיש שהשתלבה בטבעיות מרשימה על כיסא המראיינת, לפרופ' חיים וייס על תמיכתו הרבה בהסכת, לבוזי רביב על התמיכה הטכנית, וליפתח אשכנזי, שייסד את ההסכת עם גלי סיטון, הגיש, הפיק, ערך וליווה את צעדיו הראשונים בעולם.

ראיון והגשה: תמר סתר ומוריה דיין קודיש

עריכה טכנית והפקה: גלי סיטון

טכנאי הקלטה: ד"ר בוזי רביב

שירה: שיר ראשון: "ערב תשעה באב" חיים רחמני (ליווי: שמעון אדף)

שיר שני: מתוך האלבום "מיתולוגיה שלמה מתחת לציפורניים": "לפני הכל" טל גורדון (ליווי: שמעון אדף וחיים רחמני)

בפרק השביעי של "ספרות זה הקול" אירחנו את ד"ר בתיה שמעוני, מרצה בכירה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. דיברנו איתה על הסיבות שהובילו אותה לחקור את הספרות המזרחית, על הגדרתה לספרות מזרחית, ועל מצבו של התחום כיום לעומת מצבו לפני עשרים שנה, כשהחלה לחקור אותו. גילינו בפרק דברים מרתקים, ובהם: איך קראו לסוכריה על מקל בשכונות דרומיות בשנות השבעים, ומי הסופר שכתב עליהן ובאיזה ספר?

תודה רבה לבתיה שמעוני על השתתפותה בפרק, לפרופ' חיים וייס על תמיכתו הרבה בהסכת, לבוזי רביב על התמיכה הטכנית, ותודה ליפתח אשכנזי, שייסד את ההסכת עם גלי, הגיש, הפיק, ערך וליווה את צעדיו הראשונים בעולם.

עריכה והגשה: גלי סיטון ותמר סתר

עריכה טכנית והפקה: גלי סיטון

טכנאי הקלטה: ד"ר בוזי רביב

בפרק השישי אירחנו את ד״ר מוריה דיין קודיש, עורכת ספרותית, מנחת סדנאות כתיבה, סופרת ובזמן הקלטת הפרק דוקטורנטית במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

שוחחנו על עבודת העריכה, על הוצאות הספרים בעידן הקורונה ובכלל, על הספר שהוציאה, "צבים", המתאר את החיים בדרום תחת טילים, על איומים גלויים וסמויים בחיים ובטקסט, ועל עבודת המחקר שלה המשלבת בין ספרות חז"ל לספרות עברית חדשה ומתמקדת בפואטיקה המדרשית של מנדלי מוכר ספרים, הסבא של הספרות העברית החדשה.

הפקה וראיון: גלי סיטון ותמר סתר

עריכה: גלי סיטון

טכנאי ההקלטה: ד"ר בוזי רביב

בפרק החמישי אירחנו את תמר סתר, אז דוקטורנטית במחלקה וכיום עורכת אתר לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית עם פרופ׳ יגאל שוורץ. שוחחנו איתה על הסופר דוד שיץ, נושא המחקר שלה בדוקטורט, הכרנו לעומק את פרויקט ״לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית״, מאגר מידע שכל חוקרת וחוקר בתחום צריכים להכיר, וגם דיברנו איתה על התפתחות מדעי הרוח הדיגיטליים ושאר התמכרויות שנוצרות בעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים. מפיקים ומראיינים: גלי סיטון ויפתח אשכנזי. טכנאי ועורך: ד"ר בוזי רביב

בפרק הרביעי אירחנו את ד"ר ענת ויסמן, מרצה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מייסדת ועורכת כתב העת אודות. שוחחנו על תפיסת תפקידה כמרצה באקדמיה, על מסות וביקורת, ונסיים בטיפ חשוב לכל איש/ה, ילד/ה וזקנ/ה, מתחום התמחות נוסף של ענת.

מפיקים ומראיינים: גלי סיטון ויפתח אשכנזי

טכנאי ועורך:  בוזי רביב

בפרק השלישי נארח את ד"ר נירית קורמן, מרצה לספרות ומנהלת בית הסופרים בבאר שבע, מספרת איך מקימים גוף תרבות שמייצר תוכן ופעילויות בעיר: האם ניתן להקים מוסד שכזה מחוץ לאזור המרכז? האם יש היום בכלל היענות לאירועי ספרות ותרבות? ואיך מתמודדים עם משבר קורונה בשיא שנת פעילות?

נדבר גם על ספרות ומחקר, על שירה בשנות העשרים והשלושים: על מיניות, לאומיות, מגדר וכל מה שעולה מתוך כל זה ביחד, על פוליטיקה שנכנסת בין השורות, בשנת 1920 וגם בשנת 2020.

צוות הפקה: גלי סיטון ויפתח אשכנזי

מראיינת: גלי סיטון

טכנאי ועורך: בוזי רביב

פרופ' חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, מספר על המחקר החדש שלו ושל פרופ' מירה בלברג על זקנה וזקנים בסיפורי חז"ל. למה דווקא זקנים? מה מקומן של דמויות אלו בספרות חז"ל? אלו הנחיות היו מקבלים זקני חז"ל אילו הייתה הקורונה פורצת בזמנם?

ובנוסף, מדעי הרוח, לאן?

מה מקומם של לימודי הרוח היום, ושל האקדמיה בכלל? מה תפקידם של חוקרים ואנשי ספרות בשיח הציבורי הפוליטי, ועד כמה האקדמיה מעורבת במירוץ החיים המאפיין את התקופה בה אנו חיים?

מראיינים: גלי סיטון ויפתח אשכנזי

טכנאי ועורך: בוזי רביב

ספרו של הפרופסור יגאל שוורץ ,מגש הכסף, מאתגר את האופן שבו אנו חושבים על הספרות העברית וזו ההזדמנות שלנו לדבר אתו על זה.

מגישים: גלי סיטון ויפתח אשכנזי

טכנאי ועורך: בוזי רביב