Filtrer par genre
- 107 - פרק 67: הבינה המלאכותית והשפעתה על העברית / יאיר ליפשיץ וניר מרמורTue, 29 Oct 2024 - 1h 16min
- 106 - פרק 66: הוראת עברית כשפה שנייה / הלה קובלינר
"עברית קשה שפה" - אמת או בדיה, למה ברמת המתחילים נכון לשלב פסוקים מהתורה וקטעי שירה, ומה הנושא הלשוני שהכי קשה לתלמידים לקלוט - פרק מיוחד שכולל עקרונות מובילים הן בשלב התכנון של ההוראה והן בשלב הקניית הלמידה עצמה. *** איך מתחילים ללמד עברית עולה חדש שאינו יודע מילה בשפה, באילו טריקים משתמשים ואיך נכון לנצל את ההנגנה בדיבור וגם את שפת הגוף כדי להקנות מילים חדשות. בשיחה עם הלה קובלינר - מומחית להוראת עברית כשפה שנייה (או: זרה/נוספת) צללנו לעולם הזה הן מההיבט של המורים והן מההיבט של התלמידים העושים את צעדיהם בשפה שאינה שפת אימם. שאלתי את הִלה מה הקושי המרכזי של התלמיד: לקרוא, לכתוב, לדבר או להאזין; איזה נושא לשוני הכי קשה ללמוד וגם ללמד; מה הזמן הדקדוקי שבו מומלץ להתחיל ללמד את הדובר: עבר, הווה או עתיד; ומתי נכון לתקן את הלומד כי תיקון יכול לעצור את שטף הקריאה או הדיבור. עוד דיברנו אם יש אמת בקביעה "עברית קשה שפה" או שזו רק אגדה, וכן אם שיטת השורשים שבה העברית בנויה היא אכן שיטה גאונית שיכולה לסייע לדובר החדש לקלוט את השפה בקלות. הפרק כולל עקרונות מובילים הן בשלב התכנון של ההוראה והן בשלב הקניית הלמידה עצמה, ובפרק גם הסבר לתפיסות מפתיעות: למה ברמת המתחילים (רמה א1) נכון לשלב פסוקים מהתורה וקטעי שירה, מדוע לא נכון ללמד קודם את מערכת השלמים ורק אח"כ את הגזרות, מה הסיבה להשמיע לתלמידים קטעי האזנה בלי הטקסט המלווה שלהם, וגם: מתי עונים לתלמידים: "למה? ככה!" *** הלה קובלינר – בעלת תואר בלשון וספרות באוניברסיטה העברית ותואר שני בחינוך באוניברסיטת הרווארד. לימדה יותר מעשרים שנה בבית הספר לתלמידים מחו"ל באוניברסיטה העברית, שם גם הייתה מורה בכירה בתוכנית להכשרת מורים לעברית כשפה שנייה. היום מלמדת הוראת עברית כשפה שנייה מטעם מכללת אונו. כתבה ספרים להוראת עברית כשפה שנייה, כמו: "עברית מן ההתחלה", ו"בואו נלמד עברית", וגם היית הכותבת הראשית של תוכנית ״נטע - בשביל העברית״ להוראת עברית כשפה שנייה בתפוצות בשנים. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
Tue, 24 Sep 2024 - 1h 26min - 105 - פרק 65: הרב קוק נגד בן-יהודה / הרב פרופ' נריה גוטל
על גישתו של הרב קוק לעברית: ערך לאומי או אמצעי לדבר נעלה יותר, האם בשיעוריו הוא דיבר בעברית או ביידיש והאם הוא חידש מילים בעברית, וגם: האם תמיד הוא כתב בניסוחים פתלתלים ומורכבים וגם דיבר ככה? – על גישתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק לשפה העברית. ** האם ראה הרב קוק בעברית ערך עליון, כמו בן יהודה, או שהוא תיעדף ערכים אחרים? האם הרב קוק העדיף ללמד בעברית גם אם חלק מהשומעים לא יבינו את דבריו או שהוא העדיף ללמד ביידיש כדי שכולם יבינו? בשיחה עם הרב פרופ' נריה גוטל דיברנו על הרב אברהם יצחק הכהן קוק ויחסו לשפה העברית: מה הייתה גישתו בפרשת "מלחמת השפות", האם הוא חידש מילים בעברית, ומה לדעתו המבטא המדויק ביותר: האשכנזי (שלו מבית), הספרדי או התימני. עוד דיברנו על חלופת המכתבים בין הרב קוק ובין אליעזר בן יהודה, באיזה שפה דיבר הרב קוק בשיעורים בביתו ומה גרם לו לשנות את שפתו, באיזו שפה נמסרו בשיעורים בישיבה המרכזית העולמית ואם בתוכנית הלימודים שם שיבצו שיעורי לשון ודקדוק. גם דיברנו על הספר הייחודי שכתב הרב קוק "ריש מילין" שעוסק בסוד האותיות בעברית, עסקנו בתפיסה ההיסטוריוסופית של הרב כולל ההשלכות שלה על עולם הלשון, ולקראת סיום שאלתי על "השפה הקוקניקית" של הרב קוק - האם תמיד הוא כתב בשפה עשירה, ארוכה, מסורבלת ובלי סימני פיסוק (ראו בדוגמה למטה) או שבצעירותו הוא התנסח אחר וגם האם הרב קוק דיבר כמו שהוא כתב. *** הרב פרופ' נריה גוטל לימד באוניברסיטת בר אילן ובבית בבית הספר לחינוך, במכללת ליפשיץ, הרצוג ואפרתה. היה נשיא מכללת אורות ישראל, כתב מאמרים וספרים בתחומים שונים, כולל על נושא הפרק שלנו – הרב קוק בדגש על יחסו לשפה העברית. היום הוא ראש מחלקת המחקר ב"מרכז תורה ומדינה", ורב קהילה בירושלים. ** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
Wed, 04 Sep 2024 - 1h 11min - 104 - פרק 64: מגילות ים המלח ותעלומות הלשון שפתרו ושיצרו / ד"ר חנן אריאל
האם צריך לתאר מחדש את העברית בגלל המגילות, מה תרומתן הגדולה למחקר העברית, ועל התרומה שיש למגילות בהכרת מסורות דיבור שלא הכרנו. *** באיזה כתב כתבו את המגילות שנמצאו באזור ים המלח - בכתב שלנו או בכתב העברי העתיק, האם לשון המגילות דומה יותר ללשון המקרא או ללשון חז"ל, והאם הארמית והיוונית השפיעו עליהן. בשיחה עם ד"ר חנן אריאל דיברנו על מגילות ים המלח (ובשמן האחר: מגילות מדבר יהודה או מגילות קומראן) ועל תעלומות הלשון שפתרו וגם יצרו. המגילות שינו את הבנתנו בכל הקשור להתפתחות ההיסטורית של העברית ורובדי הלשון שלה כי יש בהן מאפיינים משולבים גם של לשון המקרא וגם של לשון חז"ל, וגם מאפיינים הייחודיים לה. בפרק הוצגו שתי גישות לשאלה כיצד להסביר את לשון המגילות, וגם דנו בשאלה אם אפשר להכריע בין הגישות. עוד עסקנו באוצר המילים של המגילות ובתרומתן לעברית, דיברנו על צורות מיוחדות (למשל: הואה=הוא, אתמה=אתם), בהבדלי הכתיב בין התנ"ך שלנו המבוסס על נוסח המסורה ובין הנוסח של התנ"ך המשתקף מהמגילות, ובתרומה שיש למגילות להכרת המסורות הלא טברניות של המקרא. בתחילת הפרק יש רקע קצר על המגילות - כיצד השתמרו אלפי שנים, איך מצאו אותן, כמה מגילות נמצאו, וגם סקרנו בקצרה את המגילות המרכזיות שנמצאו - מקראיות וחוץ מקראיות (מגילת ישעיהו, מלחמת בני אור בבני חושך, ברית דמשק, סרך היחד ועוד). *** ד"ר חנן אריאל - חבר סגל בחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב; חוקר את העברית הקלאסית והעברית של ימי הביניים. עבד בעבר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית בתחום מגילות קומראן הלא־מקראיות, ופרסם כמה מאמרים בתחום לשון המגילות. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
Wed, 14 Aug 2024 - 1h 12min - 103 - פרק 63: העברית כזהות לאומית - ז'בוטינסקי שלא הכרתם / פרופ' אריה נאור
איך אידאולוג כמוהו הציע לכתוב את העברית באותיות לטיניות, באילו נושאים הוא חלק על בן-יהודה, על תרגיל ההגייה שכתב לשחקני הבימה, ומה הסיבה שהפסדנו איש לשון כמוהו – על זאב ז'בוטינסקי וחיבורו לעולם הלשון והשפה העברית. *** לא רק איש פוליטי, ראש בית"ר ומפקד האצ"ל - פרק מיוחד על זאב ז'בוטינסקי וחיבורו לעולם הלשון והשפה העברית. ז'בוטינסקי דרש שבתנועת בית"ר ידברו רק עברית (ומי שלא - שיעזוב!), קרא ללמד בבתי הספר רק בעברית ("ילד יהודי שאינו יודע עברית אינו יהודי שלם"), והאמין שהשפה העברית היא חלק מכינון הזהות הלאומית של העם היהודי. ז'בוטינסקי עסק גם בדקויות הקשורות לעברית והייתה לו רגישות רבה לצליל ולמוזיקליות של העברית: הוא השיג על הצליל של המבטא הספרדי, כתב מאמר אין הוגים את התנועות והעיצורים בעברית, התלונן על חוסר הגיית שווא נע וחוסר השימוש בכינויים החבורים, הלין על שמתביישים לדבר בוחי"ת ועי"ן ושטועים בשם המספר (כן, כבר בתקופתו!), והוא אפילו כתב לשחקני הבימה תרגיל לשיפור ההגייה שלהם. בפרק העלה על נס פרופ' אריה נאור את תרומתו של ז'בוטינסקי לשירה העברית, ציין את מפעל התרגומים של ז'בוטינסקי, הזכיר באילו שני נושאים הוא חלק על אליעזר בן יהודה, וגם והסביר איך אידאולוג כמו ז'בוטינסקי הציע לכתוב את העברית באותיות לטיניות! *** פרופ' אריה נאור – פרופסור אמריטוס למדע המדינה, היה ראש החוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה, ונשיא האגודה הישראלית למדע המדינה. היה מזכיר הממשלה בתקופת בגין וחבר המרכז וההנהלה של תנועת החרות. ערך את הספר המציג את משנתו הלשונית של ז'בוטינסקי "העברית: שפה, תרבות, חינוך" שראה אור במכון ז'בוטינסקי, שם הוא יו"ר הוועדה האקדמית והעורך הראשי של הוצאת כתביו של ז'בוטינסקי. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
Wed, 10 Jul 2024 - 42min - 102 - פרק 62: לשונו של הרמב"ן / ד"ר אליאור בביאן
ממה הושפע הרמב"ן יותר - מלשון המקרא או מלשון חז"ל, מה יחסו של הרמב"ן לארמית, כיצד השפיעה הערבית על לשונו, ואילו מילים בעברית הוא חידש. *** הרמב"ן חי בימי הביניים, אחרי תקופת המקרא ואחרי תקופת חז"ל, וכשהוא כתב את פירושו לתורה האם הוא הושפע יותר מלשון המקרא או מלשון חז"ל? ד"ר אליאור בביאן כתב דוקטורט בנושא, ובפרק "בקולולושה" הוא מציג את ממצאיו במגוון זוויות ותחומים: אוצר המילים (עץ המקראי לעומת אילן החז"לי, גוי במובן המקראי לעומת גוי במובן החז"לי) תורת הצורות (סיומת -ים לעומת -ין; התפעל-נתפעל) הכינויים (אלה-אלו, אנו-אנחנו, זאת-זו) התחביר (ש-אשר) מערכת הזמנים (יקטול-קטל) הסמיכויות (סמיכות רגילה לעומת סמיכות בתוספת של). בפרק ד"ר בביאן גם מסביר מדוע בתחום מסוים הושפע רמב"ן יותר מלשון המקרא ומדוע בתחום אחר מלשון חז"ל. עוד בפרק: כיצד השפיעה הערבית על לשונו של הרמב"ן, אילו מילים בעברית חידש הרמב"ן, ומה יחסו לשפה הארמית. וגם: כיוון שד"ר בביאן הוא אלוף האלופים בחידון התנ"ך, חילצתי ממנו טיפ מה נדרש כדי להיות אלוף האלופים. *** ד"ר אליאור בביאן – עורך לשון בהוצאה לאור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כתב דוקטורט על "לשונו של הרמב"ן בהשוואה לרובדי הלשון הקודמים של העברית", ועוד מאמרים בנושא. חתן התנ"ך העולמי, וגם אלוף האלופים. מרצה לתנ"ך במסגרות שונות, ובימים אלו כותב פירוש מקורי לסוגיות נבחרות בפרשות השבוע. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
Wed, 19 Jun 2024 - 57min - 101 - פרק 61: שפת הסימנים הישראלית / יהונתן שיוביץ
למה שפת הסימנים אינה שפה בין-לאומית, כיצד מפסקים בשפה חזותית ואיך גבות העיניים תורמות לעניין, וגם: מה אפשר ללמוד על שפת הסימנים מסיפור זהבה ושלושת הדובים. *** מי המציא את האל"ף-בי"ת של שפת הסימנים, איך ממציאים סימנים למילים חדשות (אינסטגרם וטיקטוק, למשל) או לפוליטיקאים ומפורסמים חדשים, ולמה שפת הסימנים אינה שפה בין-לאומית (הידעתם? יש שפת סימנים אמריקאית ושפת סימנים בריטית והן שונות לחלוטין!). בשיחה עם ראש המדור לשפת הסימנים הישראלית (להלן: שס"י) באקדמיה ללשון העברית יהונתן שיוביץ (חירש בעצמו) עסקנו בהיסטוריה בת ה-100 שנה של קהילת החירשים בישראל, בהשפעת הגרמנית על שס"י ובשאילת סימנים משפות מסומנות אחרות (ממש כשם שאנחנו שואלים לעברית מילים משפות אחרות). בשיחה דיברנו על התחביר השונה של שס"י לעומת העברית (ולמה זה קרה); כיצד מפסקים בשפה חזותית, איך גבות העיניים תורמות לעניין, ומה אפשר ללמוד על שס"י מסיפור זהבה ושלושת הדובים. וגם: איך ניפוח של לחי אחת משנה את המשמעות של הסימן והאם נכון שקל יותר ללמוד את שס"י כי אין בה מערכת בניינים, זמנים ושורשים. עוד תגלו בפרק איך בשפות שונות מסמנים שונה חתול וציפור, כיצד בשס"י מסמנים את המילים קולולושה, מיגונית וארץ כנען, וגם איך מסמנים מילים מעולם הלשון: עברית, שפה, דקדוק, מילה, עיצור, הברה, בניינים, ומתי יהיו סימנים לבניינים פיעל, פועל והתפעל. בשיחה גם הסביר יהונתן מהי שפת הסימנים "פא", מה צפוי לנו במילון המיוחד לשס"י שיוזמת האקדמיה ללשון, וגם איפה אפשר ללמוד שפת הסימנים (התשובה: כאן). *** יהונתן שיוביץ – ראש המדור לשפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית, מורה לשפת הסימנים הישראלית ומרצה לנושאי קהילת החרשים ותרבותה. מתורגמן הפרק לשפת הסימנים – טל בוּסִידָן. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
Wed, 22 May 2024 - 1h 04min - 100 - פרק 60: זה מחותך, ביצות, נתנתי – "שגיאות" לשון של ילדים / פרופ' דורית רביד
ילדים הם בעצם סטטיסטיקאים קטנים, יש סיבה טובה למה הם אומרים מיכנס במקום נכנס ומחליץ נעליים במקום חולץ ולבינה המלאכותית יש מה ללמוד מהם על רכישת שפה – שיחה מרתקת על חקר רכישת השפה של הילדים. *** המסקנה: בעזרת יכולות הקֶשב והזיכרון שלהם אפילו ילדים בני שנתיים(!) עוסקים כל הזמן בסטטיסטיקה ובייצור הכללות. המסקנה הזו מסבירה שלל "שגיאות" לשון שהם אומרים: ביצה-ביצות, איש-אישים (פה ההסבר פשוט), נפרק לעומת התפרק, מיכנס במקום נכנס, רצָתי במובן רציתי (באלה ההסבר מורכב יותר). הכללות פה שונות ומשונות: ממילה שאינה מסומנת כנקבה והיא במין נקבה, דרך הֶקֵשים והשוואות, וכלה בזיהוי התבניות והמשמעות של הבניינים בעברית. בפרק שהוקלט בפני קהל בזום ("קולולושה חי") שוחחתי עם פרופ' דורית רביד על "השגיאות" של הילדים, ועסקנו בסוגי שגיאות: שמות עצם, תארים (חולצה אחרה במקום אחרת), פעלים (מלחיץ נעליים במקום חולץ) ומילות יחס (ממנך במקום ממך), והממצאים מרתקים. בפרק תגלו אילו שלושה דברים קשים יש במעבר עִיפָּרון-עֶפְֿרונות, למה הם אומרים מגידה במקום אומרת, וגם פיחד במקום פחד ומתי הם יוצרים צורות כמו צְדף=צדפה, בייץ=ביצה. עוד תגלו איזו מילה עברית הכי קשה לילד להפוך מיחיד לרבים, מה המשקל והבניין המצויים ביותר בעברית ומה זה מלמד אותנו על השפה של הילדים. לקראת סוף הפרק עסקנו בשאלה אם לתקן ילד קטן שמדבר בשגיאות בעברית ודנו על תפקיד הבינה המלאכותית בהבנה איך רוכשים השפה. *** דורית רביד היא פרופ׳ אֶמֶריטה באונ' תל אביב; בלשנית העוסקת בחקר רכישת העברית הדבורה והכתובה בקרב ילדים ובני נוער. חברת סגל בחוג להפרעות בתקשורת (הפקולטה לרפואה), ובבית הספר לחינוך באונ' תל אביב. בין תפקידיה הייתה יו"ר האגודה הישראלית לאוריינות ושפה, נשיאת החוג הישראלי לבלשנות, וסגנית הנשיאה של הארגון הבינ"ל לרכישת שפה. כיום היא עורכת כתב העת הבין-לאומי Written Language and Literacy בהוצאת Benjamins. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
Sat, 20 Apr 2024 - 1h 12min - 99 - פרק 59: מסתורין-סתר, כלב-לב: על קשר מטעה בין מילים / ד"ר גבריאל בירנבאום
האם יש קשר בין מכונה-machine, עין-eye ואיך יודעים זאת, על חוסר הקשר בין חרב ובין להחריב, ועל המשמעות המפתיעה של "נעים זמירות ישראל" ואיך שם העיר עזה מוכיח זאת. *** אטימולוגיה עממית הכוונה להסבר לא נכון של מקור של מילה. למשל: הגיוני לחשוב שיש קשר בין המילים חרב ולהחריב, ובין המילים מסתורין וסתר, אבל בפועל אין קשר כזה. איך יודעים שאין קשר כזה, והאם יש אטימולוגיה עממית בתנ"ך וגם בחז"ל? בפרק שהוקלט בפני קהל בזום ("קולולושה חי") שוחחתי עם ד"ר גבריאל בירנבאום על אטימולוגיה עממית שיצרה מילים חדשות (אחיין, דודן, חשוון), על השאלה אם כשחז"ל הסבירו משמעויות של מילים הן חשבו שזה נכון מדעית או שהם התכוונו לדרשה שנועדה להביע רעיון מסוים (למשל: אפיקומן, פרוזבול), וגם: איך חוקרי הלשון יודעים אם יש או אין קשר בין מילים ואיך האדם הממוצע שאינו חוקר יוכל לגלות זאת בעצמו. בשיחה דיברנו על מילים שונות: האם יש קשר בין בלשן ובין לשון, על המשמעות המפתיעה של "נעים זמירות ישראל" שאומרים על דוד המלך ואיך העיר עזה מוכיחה זאת, כיצד יודעים שהמילה עוגן אינה עברית במקור ושאין קשר בין המילה ערכאות למילה עָרַך או לעורך דין. בפרק גם הפרכנו את הקשר בין כלב ובין כולו לב, וגם דיברנו על מילים בעברית שנשמעות דומות למילים בשפות אחרות ואיך יודעים איזו שפה הושפעה מרעותה, כגון מכונה-machine, פרטי-private, עין-eye, יש-yes, אבוב-oboe, שף-chef. *** ד"ר גבריאל בירנבאום – בלשן, מחבר הספר "לשון המשנה בגניזת קהיר". היה בעבר המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
Thu, 04 Apr 2024 - 1h 01min - 98 - פרק 58: לשון הטוקבקים: איך מעבירים מסר במילה אחת? / ד"ר הילה שובלי-פולק
יש כמה מסקנות מפתיעות מאוד בפרק: השימוש הדל באימוג'ים (פרצופונים), שימוש מועט בסלנג ובעברית נמוכה, וגם פנייה רבה יחסית להיגיון ולא רק לרגש. פרק "קולולושה חי" מיוחד בנושא עולם התגוביות. *** אם בעבר חששנו שהכתיבה בעולם הדיגיטלי תרדד את העברית, הממצאים מראים שבעולם התגוביות בשיח הפוליטי העברית שולטתתתתתתת!!! זו עוד מסקנה מפתיעה מהשיחה שלי עם ד"ר הילה שובלי-פולק על לשון התגוביות-טוקבקים בשיח הפוליטי. בפרק שהוקלט בפני קהל בזום ("קולולושה חי") עסקנו בתגוביות מן ההיבט של עולם הרטוריקה ושל עולם הלשון. עולם הרטוריקה – מה האסטרטגיה השכנועית-רטורית הרווחת בתגוביות, באילו אמצעים רטוריים מרכזיים משתמשים המגיבים (קונוטציות, קלישאות, משחקי תפקידים, שאלות רטוריות ועוד), על תגוביות לגופו של אדם או לגופה של טענה, למה ברוב התגוביות יש "רטוריקת נגד", ועל תקשורת לא מילולית מועטה יחסית והסיבות לכך. עולם הלשון – המשלב הלשוני בתגוביות, על כתיבה שמחקה את הלשון הרשמית דווקא, על סימני פיסוק מוגזמים, למה הדימוי של התגוביות הוא כשל לשון דלה ונמוכה, ועוד. אגב, כמה דוגמות לתשובה מהשאלה בכותרת הפרק: קואליציה-גועליציה, משטרה-משטרע, ליברמן=פוטין, ישראל=איראן. *** ד"ר הילה שובלי-פולק – מרצה במחלקה ללשון העברית באונ' בר אילן, חוקרת לשון וחברה, רטוריקה וסגנון. כתבה דוקטורט בנושא "ניתוח לשוני ורטורי של תגוביות בהקשרים פוליטיים במרשתת" (עבודת הדוקטורט נמצאת במלואה באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il/
Wed, 06 Mar 2024 - 58min - 97 - פרק 57: האם עברית ימינו פוגעת בקדושת העברית? / ד"ר גבריאל בירנבאום
תורה, משכן, קורבן, כנסת – האם הפיכה של מילים שמשמשות בקודש לשימוש גם בחול היא חידוש של עברית ימינו או שכבר בתנ"ך עצמו מילים אלה שימשו לקודש וחול? שיחה מרתקת על תופעת החילון, כולל שבירת מיתוסים. *** לא אחת שמעתי תלונות שהעברית שלנו אינה לשון קודש כי היא שינתה מילים ששימשו בתנ"ך: בתנ"ך הן שימשו בקודש ואילו היום הן משמשות לחול, כמו משכן (בתנ"ך: משכן העדות, היום: משכן הבימה), מכהן (בתנ"ך: מכהן בבית המקדש, היום: מכהן במשרה בכירה), תורה (בתנ"ך: דברי קודש, היום: תורת המשחקים), ואת השינוי הזה כינו בשם תופעת החילון. בשיחה עם ד"ר גבריאל בירנבאום יצאנו לבדוק אם אומנם תופעת חילון יש פה או שמא כבר בתנ"ך מילים מסוימות שימשו הן לקודש והן לחול (קלקלן-סופיילר: האפשרות השנייה). בפרק תשמעו על הוויכוחים שהיו במתן השם כנסת לכנסת ישראל אשר בירושלים, תגלו על תופעת החילון בשפות אחרות (הולידיי – יום קדוש שהפך ל... חופשה), מה הסיפור של קדֵשה במשמעות יצאנית, וגם: על השינוי שחל בדבר שמאיר לנו - המנורה, ועל המהפך שקרה במונח יום הזיכרון. שימו לב: בערך בדקה 0:55:30 נאמר אבא קובנר במקום ברל כצנלסון. *** ד"ר גבריאל בירנבאום – בלשן, מחבר הספר "לשון המשנה בגניזת קהיר". היה בעבר המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית. פרקים קודמים בקולולושה בהשתתפות ד"ר בירנבאום: "קולולושה" פרק 5: מי רוצה לבטל את סימני הניקוד? "קולולושה" פרק 6: לא רק חי"ת ועי"ן – אילו עוד צלילים נעלמו מהעברית? "קולולושה" פרק 27: יש דבר כזה "עברית נכונה"? "קולולושה" פרק 28: שאילת מילים לועזיות – איום אמיתי על העברית? "קולולושה" פרק 38: צעצוע, חשמל, אקדח – מילים מהתנ"ך שהשתנתה משמעותן *** הרחבות על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il/
Wed, 07 Feb 2024 - 1h 00min - 96 - "קולולושה" פרק 56: עגבניות, גזר ובצל – מתי ביחיד ומתי ברבים? / ד"ר קרן דובנוב
מה אתם קונים: ריבת אפרסק או אפרסקים, מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל על השלט בשוק כתוב: עגבנייה 9.90 לקילו, ומדוע הסיפור נקרא "האריה שאהב תות" בעוד אנחנו אוהבים תותים – על השימוש ביחיד או ברבים בשמות. *** תחשבו רגע מה אתם קונים: ריבת תות או תותים, ריבת אפרסק או אפרסקים? חשבתם פעם מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל בשוק על השלט כתוב: עגבנייה (ביחיד) ב-9.90 ש"ח לקילו; מדוע אנחנו אוכלים עדשים (ברבים) אבל כרוב (ביחיד); ומדוע שם הסיפור הוא "האריה שאהב תות" בעוד בפועל אנחנו אוהבים תותים? – שיחה מרתקת על השימוש ביחיד או ברבים בשמות בתחום המזון. בפרק תכירו מהו שם קיבוצי, תשמעו סקירה קצרה האם שם קיבוצי בא בתנ"ך ובלשון חז"ל ביחיד או ברבים, וממה מושפעת עברית ימינו בשאלה זו (רמז: שפות זרות). כמו כן בפרק תשמעו את התבחינים-קריטריונים המרכזיים (כמו אופן תרבות הצריכה, אחידות החומר, שאלת הגודל) מתי מאכל מסוים ייאמר ביחיד ומתי ברבים, והאם יש פה מוסכמה עולמית או שכל שפה מגדירה לעצמה מה יחיד ומה רבים. וגם נקבל הצצה לשפות שאין בהן כלל יחיד ורבים ואיך הן מצליחות לייצג בדיבור יחיד או רבים. *** ד"ר קרן דובנוב – חברת האקדמיה ללשון העברית, ולשעבר מזכירה מדעית באקדמיה ללשון. מלמדת לשון ועריכה במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, שם היא גם המנהלת של התוכנית. למדה בלשנות כללית באוניברסיטת מוסקבה, לשון עברית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים. מתמחה בחקר העברית בתקופת ההשכלה, וחוקרת את התהוות העברית החדשה. *** עוד הרחבות על הפרק - באתר "לשוניאדה": https://leshoniada.co.il/
Mon, 08 Jan 2024 - 54min - 95 - פרק 55: ככה תזהו ספר או שיר מתורגמים / עם צור ארליך - מתרגם ומשורר
מאיזו שפה הכי קשה לתרגם לשפה אחרת, האם תרגום הוא יצירה חדשה של המתרגם, איך מצליחים לתרגם קטע שיש בו משחק מילים, ומהם שלושת העקרונות המרכזיים שחשוב לדעת כדי להיות מתרגם טוב הן בתחום הפרוזה והן בתחום השירה *** כשניגשים לתרגם ספר או שיר – איך ניגשים למלאכה ומה שיטת העבודה: מתרגמים עמוד עמוד? מתרגמים כמה שעות ברציפות או מעט מעט? בשיחה עם המתרגם והמשורר צור ארליך שוחחנו על שיטת העבודה שלו, וגם על איך הוא מצליח לתרגם אע"פ שאינו מכיר את שפת המקור על בוריה, מאיזו שפה הכי קשה לתרגם לשפה אחרת, ומה האתגר הגדול ביותר בתרגום שיר או פרוזה משפה לשפה. עוד דיברנו על ההבדל בין עברית לאנגלית – איזו שפה קצרה יותר בשירה ובפרוזה, ממה נובע ההבדל הזה ואילו פתרונות מוצאים מתרגמים כדי להתגבר על ההבדל (למשל, שימוש בכינוי חבור: אהבתיה, או שימוש בעתיד במקום הווה). צור גילה איך מצליחים לתרגם שיר שיש בו משחק מילים, ואם היה שיר שהוא התחיל לתרגם אבל משך את ידו ממלאכת התרגום בגלל הקושי לתרגמו. עוד שיתף מדוע בתרגומיו הוא מהדר בחריזה יותר מכותב השיר המקורי(!) ובעיניו אין בכך חוצפה אע"פ שהוא משנה ממה שכתוב במקור, וגם השיב על השאלה אם תרגום שיר הוא יצירה חדשה של המתרגם. בשיחה גם תקבלו כלים לזהות את "מחלת התרגמת", קרי: איך לזהות טקסט מתורגם שאינו עברי מקורי (רמז: חפשו הרבה תוארי פועל ושימוש בסביל ובהסגרים), וגם תקבלו שלושה עקרונות מרכזיים כדי להיות מתרגמים טובים הן בתחום הפרוזה והן בתחום השירה.. *** צור ארליך – מתרגם, משורר, עורך, מבקר ספרות, עיתונאי ופובליציסט. בוגר ספרות עברית ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. בעל טור שירה שבועי במקור ראשון, עורך משנה בכתב העת השילוח, העורך הראשי של ספריית שיבולת. תרגם שירים שראו אור בספרים, כגון: אל דביר החשכה (של אלפרד טניסון), מסה על הביקורת של אלכסנדר פופ, ומבחר מגוון של משוררים רבים, באנגלית וגם ביידיש, בספר נוסח עברי. אלבום מוזיקלי משיריו ראה אור – אלבום הילדים יֶרח פרח וחליל. תרגם ספרי עיון רבים, ובשנים האחרונות הוא מוכר יותר בעיקר בגלל תרגומיו לספרים של הרב יונתן זקס. *** עוד הרחבות על הפרק - באתר "לשוניאדה": https://leshoniada.co.il/
Wed, 29 Nov 2023 - 1h 06min - 94 - פרק 54: ועדת השמות הממשלתית: אֵילו שמות היא פוסלת ולמה / פרופ' יואל אליצור
מה עושים כשיש פער בין השם הרשמי שנתנה הוועדה ובין השם בפי תושבי המקום, מה קורה כאשר שר בממשלה בא לטקס חנוכת מקום על שמו בעוד הוועדה פוסלת את השם, כיצד השם הלועזי "רמת טראמפ" עבר את הוועדה אשר מתנגדת לשמות לועזיים, וגם על מחלוקות פוליטיות בוועדת השמות הממלכתית *** מה אתם יודעים על ועדת השמות הממלכתית – הוועדה שקובעת את שמות המקומות בארץ? בשיחה עם פרופ' יואל אליצור, חבר בוועדת השמות, גיליתי שלוועדה יש כמה עקרונות מעניינים: לא לשמות לועזיים של אישים (קריית מוצקין או כפר ביאליק, למשל), לא למתן שמות זיכרון לאנשים שנפטרו או נפלו (כפר פינס, למשל). עוד גיליתי שהם עובדים התנדבות (מובן ששאלתי "אבל למה???"), ושלא אחת שרים ואנשי ממשלה עוקפים את הוועדה ומה הוועדה עושה כשזה קורה. שאלתי את פרופ' אליצור אם הוועדה עדיין נאמנה להנחיה של בן גוריון לאנשי הוועדה: "להרחיק את השמות הערבים מטעמים מדיניים: כשם שאין אנו מכירים בבעלותם הפוליטית של הערבים על הארץ, כן אין אנו מכירים בבעלותם הרוחנית ובשמותיהם", וגם אם התגלעו חילוקי דעות בנושא בוועדה (התשובה: כן) ואם לוועדה יש סמכות ביהודה ושומרון. עוד דיברנו על תעתיק שמות המקומות לאנגלית ולערבית (מי אינו מכיר את פתח tiqwa או tikva) – אם הוועדה מחליטה על תעתיק או האקדמיה ללשון. בשיחה העמקנו בתהליך מתן השמות – האם מבקשים את האישור התושבים או ראש העיר או המועצה? ומה עושים כשהתושבים אינם מסכימים לשם מסוים, כמו: נווה צוף (השם שבפי התושבים) לעומת חלמיש (השם הרשמי); מעלה חבר (השם שבפי התושבים) לעומת פני חבר (השם הרשמי). בשיחה עלו הרבה סיפורים מעניינים: מה עושים כשהעירייה מחליטה לקרוא לכביש שמחבר בין יישובים בשם "דרך משה כחלון" והשר כחלון עצמו השתתף בטקס ההשקה אבל ועדת השמות מתנגדת לשם? מה קורה כשמקימי המקום מתחייבים לתורם לקרוא את המקום על שמו (מקרה כפר רוזנוולד לעומת זרעית) מה חשבה הוועדה על השמות: מחלף רחבעם זאבי ודרך יצחק רבין מה קורה כשהיזם קבע את שם המקום (מקרה גבעות עדן) אבל ועדת השמות מתנגדת ומייד מקבל מכתב מהעו"ד של היזם? כיצד השם הלועזי רמת טראמפ עבר את הוועדה, ומהו ההבדל החשוב בין רמת הנשיא טראמפ ובין רמת טראמפ? למה התנגדה הוועדה לשם יהוד-מונסון? *** פרופ' יואל אליצור – חבר בוועדת השמות הממשלתית, חבר באקדמיה ללשון העברית, וחוקר בתחום הגאוגרפיה המקראית, התנ"ך ועוד. בוגר החוג ללשון באונ' העברית. כתב את הספר "שמות מקומות קדומים בא"י השתמרותם וגלגוליהם" בהוצאת יד בן צבי והאקדמיה ללשון העברית. כתב מאמרים רבים, חלק מהם – בעיקר מהזווית הגאוגרפית – גם בעלי השלכה הלכתית. היה הראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג שבאלון שבות, וראש אשכול לימודי ארץ ישראל במכללה ירושלים. *** עוד הרחבות על הפרק - באתר "לשוניאדה": https://leshoniada.co.il/
Wed, 01 Nov 2023 - 59min - 93 - פרק 53: עולם הלשון בשירות עולם הגאוגרפיה וההיסטוריה / פרופ' יואל אליצור
איך ניגשים לחקור אם שם מקום נתון הוא השם המקורי, למה דווקא הציונות והשיבה לארץ פגעו בשמות יישובים עתיקים, והאם יש קשר בין פלסטין ובין פְּלֶשֶת ופלישתים, וכיצד קרה שדווקא בארץ שיעור השתמרות השמות הקדומים גבוה? בשיחה עם פרופ' יואל אליצור שוחחנו על איך מזהים שמות מקומות עתיקים וכיצד מוודאים שמות עתיקים מן העבר. *** פרופ' אליצור שיתף מהן העקרונות לזיהוי שם מקום עתיק, והסביר את פירוש שמות הערים: טבריה, אשדוד ואשקלון (וגם: אך מקרה הוא שאשקלון, אשדוד ואכזיב פותחות באל"ף?). דיברנו על התערערות הגרוניות בשמות מקומות בארץ ישראל, על יידוע שמות מקומות (הרמה, הגלבוע, השומרון, הגליל, הבשן, הנגב), וגם על יידוע המין, וכן על חילופי ש-ס מעברית ליוונית: שלמה-סלומון, שמשון -סמסון, סבטיון-שבת, ושם המתחם בתל אביב: שׁרונה או שׂרונה. **** פרופ' יואל אליצור – איש לשון, חוקר בתחום הגאוגרפיה המקראית, התנ"ך ועוד. בוגר החוג ללשון באונ' העברית. כתב דוקטורט בנושא "שמות מקומות עתיקים שנשתמרו בפי הערבים בארץ - הבחינה הלשונית", שעליו מבוסס ספרו "שמות מקומות קדומים בא"י השתמרותם וגלגוליהם" בהוצאת יד בן צבי והאקדמיה ללשון העברית. כתב מאמרים רבים, חלק מהם – בעיקר מהזווית הגאוגרפית – גם בעלי השלכה הלכתית. היה הראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג שבאלון שבות, וראש אשכול לימודי ארץ ישראל במכללה ירושלים, וגם חבר באקדמיה ללשון העברית, וכן חבר בוועדת השמות הממשלתית. *** היכנסו לאתר לשוניאדה להרחבה על הפרק ועל שאר הפרקים: https://leshoniada.co.il/
Sat, 30 Sep 2023 - 1h 11min - 92 - פרק 52: למה לאקדמיה ללשון אין שם עברי? / פרופ' משה בר-אשר, הנשיא היוצא של האקדמיה ללשון
האם האקדמיה ללשון תכשיר בעתיד את הצורה "שלוש שקל", למה אין צעירים בקרב חברי האקדמיה, מה דעתו על "השפה המגדרית" ומה האתגר הגדול ביותר של העברית היום – שיחה פתוחה עם הנשיא היוצא של האקדמיה ללשון העברית. *** לאחר כ-30 שנות כהונה פרופ' משה בר אשר פורש מפקידו כנשיא האקדמיה ללשון ומשתף איך הוא מרגיש כשהוא שומע "הנשיא לשעבר", מה הדבר שהוא הכי גאה שעשה בעת כהונתו ועל מה הוא מצטער שלא הספיק לעשות, וגם נותן טיפ לנשיא החדש. בשיחה עימו דיברנו על "שלוש שקל", "ארבע הילדים" והסיכוי שהאקדמיה תכשיר את הצורות האלה, מה דעתו על הנקודה המגדרית והשפה המגדרית ועל הנכחת הנשים בשפה (ברוכימות הבאימות), ועל מעמד העברית היום – מתי היא תקבל מעמד של לשון עצמאית. גם דיברנו על המיליון ההיסטורי – מתי הוא יסתיים, מתי יהיה מילון אטימולוגי לשפה העברית, ולא תאמינו: יש תאריך משוער לשני הדברים! עוד הביע הנשיא את היוצא את דעתו על ראשי ממשלה ונשיאים שנואמים באנגלית במקום בעברית ועל האוניברסיטאות שמלמדות קורסים באנגלית במקום בעברית וגם מחייבות כתיבת מאמרים באנגלית. כבוד הנשיא היוצא סיפר סיפור מופלא על הכבוד שרוחשים לעברית בעולם, וגם נתן לי מחמאה מיוחדת ובגללה הסמקתי מעט (חדי עין יראו זאת בגרסת הווידאו של הפרק). ואם תהיתם – יש תשובה מנומקת היטב מדוע למוסד העליון ללשון העברית יש שם לועזי: האקדמיה ללשון. *** פרופ' משה בר אשר – הנשיא היוצא של האקדמיה ללשון. פרופ' אמריטוס בחוג ללשון העברית האונ' העברית, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. היה נשיא הארגון "ברית עברית עולמית". חתן פרס ישראל ועוד הרבה פרסים. כתב הרבה ספרים, מאמרים, מגדולי המומחים לשון חז"ל בימינו. *** *** היכנסו לאתר לשוניאדה להרחבה על הפרק ועל שאר הפרקים: https://leshoniada.co.il/
Tue, 29 Aug 2023 - 56min - 91 - פרק 51: לשון הפיוט הספרדי בעידן "תור הזהב" / פרופ' אפרים חזן
למה בית בשיר נקרא "בית", מה החידוש הגדול של שירת ספרד, ועל הוויכוח שהתעורר בעקבות אימוץ המשקל הערבי לשירה העברית – על מאפייני שירת הקודש ושירת החול בספרד המוסלמית. *** המשך היסטורי של הפרק הקודם שעסק בפיוט הקדום: בשיחה עם חוקר הפיוט פרופ' אפרים חזן דיברנו על השאלה מדוע הפיוט הארץ ישראלי הקדום לא השפיע על שירת ספרד, סקרנו את המשוררים הגדולים בתור הזהב, הכרנו את כללי השירה והלשון הנוקשים שכתב משה אבן עזרא וניסינו להבין אם מישהו פעל במדויק לפיהם. שוחחנו על החידוש הגדול של שירת ספרד – שירי חול, והגדרנו מהי שירת קודש ומה שירת חול. עוד דיברנו על השפעת הערבית על הפיוט, בדגש על אימוץ כללי השירה הערבית לעברית, ועל הוויכוח שהתעורר בעקבות זאת (רס"ג, דונש ותלמידי מנחם בן סרוק). ראינו דוגמות להשפעת המשקל בשירה על שינוי בפיסוק, בניקוד ובאוצר המילים של הפיוטים, והרחבנו על תפיסות שונות במשקל בשירה: בשירה המקראית, בשירת ספרד ובשירה המודרנית. הכרנו את המונח יתד, תנועה, אזור ובית (ומכאן המונח "בית" בשירים עד היום!), גיליתי איך המשורר התכוון שנקרא את השורה "בטרם כל יציר נברא" בפיוט "אדון עולם", וחתמנו את השיחה במה שקרה לעולם הפיוט הספרדי אחרי גירוש ספרד ותור הזהב. *** אפרים חזן - חבר האקדמיה ללשון העברית ופרופסור אמריטוס במחלקה ללשון העברית ובמחלקה לספרות עם ישראל באונ' בר אילן, חוקר פיוט ושירה בעיקר של יהדות צפון אפריקה, בדגש על תורת השיר בפיוט הספרדי לאור שירת רבי יהודה הלוי. היה המפקח הארצי בתחום לימודי הספרות בחמ"ד - החינוך הממלכתי דתי, והיה ראש החוג לספרות עם ישראל ודקן הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן. ואם השם שלו מוכּר לכם כנראה קראתם את אחד ממאמריו בתחום השירה והפיוט או את אחד מספריו – הפופולרי שבהם: החוברת שכתב על שירת ספרד בסדרת סדרי האונ' הפתוחה "פרקים בתולדות הלשון העברית" – או שהייתם תלמידים שלו בתחום הספרות או הלשון באחת המכללות להכשרת מורים באחד האוניברסיטאות (כמוני, הייתי תלמיד שלו בבר אילן). בעל העיטור "יקיר ירושלים" וגם זכה בפרס למפעל חיים לחקר קהילות ישראל ע"ש הנשיא בן־צבי. *** היכנסו לאתר לשוניאדה להרחבה על הפרק ועל שאר הפרקים: https://leshoniada.co.il/
Thu, 03 Aug 2023 - 1h 00min - 90 - פרק 50: לשון הפיוט הארץ־ישראלי הקדום / פרופ' אפרים חזן
מהם מאפייני הפיוט הקלסי בארץ ישראל, מי היו הפייטנים הגדולים של התקופה שפיוטיהם הפכו לחלק מהתפילה ואילו מילים הם תרמו לעברית ימינו – הכול על לשון הפיוט הקלסי בארץ ישראל. *** מדהים שמילים שהומצאו לפני שנים רבות רק לצורך שירה משמשים עד היום. זה מה שקרה למילה תֶשֶר – בעבר חלופה למילה תשורה והיום חלופה לטיפ. בשיחה עם פרופ' אפרים חזן דיברנו על עולם הפיוט הקדום: הפיוט הקדם קלסי והפיוט הקלסי - על ההבדלים בחריזה, בכינויים ובאקרוסטיכון. מי המציא את החריזה (האם שוב אנחנו היהודים), מתי התחילו לחתום את שם המחבר באקרוסטיכון, ומה אנחנו יודעים על הפייטנים הקדומים: יוסֵי בן יוסֵי, הקליר (שחתום על תשר ועל צָג) ויניי. דנו בסוגיה המרתקת אם לשון הפיוט הקדום (שמכונה לשון "אץ קוצץ" על שם פיוט שפותח במילים אלה ונחשב קשה להבנה) הייתה לשון מלאכותית או לשון דבורה, באיזה אוצר המילים השתמשו: מלשון המקרא או מלשון חז"ל, וגם הרחבנו על המאפיינים הלשוניים בפיוט הקדום - בַּפּועל, בשם ובסגנון: צורות קצרות, צורות סביל במשמעות מיוחדת (חופזו - במקום: יצאו בחיפזון), שימוש מיוחד בבניין הפעיל (מקשיב אותך = אני גורם לך להקשיב), הוספת כ"ף לפועל בעבר (כְּחז = כְּראה), ריבוי מלעיל (תֶשֶר במקום תשורה, מַחַן במקום מחנה), סמיכות הפוכה (יערי חזיר = חזירי יער; ברך כריעה = כריעת ברך), סמיכות השׂגב (גובה סולם = סולם גבוה, זמני ששון = ששון הזמנים; חגי נדבה = נדבת החג), שיטת הכינויים ועוד. דיברנו על על הגניזה הקהירית שבזכותה יש בידינו פיוטים רבים כל כך, והצגנו את הביקורת של רבי אברהם אבן עזרא על לשון הפיוט הקדום. *** פרופ' אפרים חזן - חבר האקדמיה ללשון העברית ופרופסור אמריטוס במחלקה ללשון העברית ובמחלקה לספרות עם ישראל באונ' בר אילן, חוקר פיוט ושירה בעיקר של יהדות צפון אפריקה, בדגש על תורת השיר בפיוט הספרדי לאור שירת רבי יהודה הלוי. היה המפקח הארצי בתחום לימודי הספרות בחמ"ד - החינוך הממלכתי דתי, והיה ראש החוג לספרות עם ישראל ודקן הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן. ואם השם שלו מוכּר לכם כנראה קראתם את אחד ממאמריו בתחום השירה והפיוט או את אחד מספריו – הפופולרי שבהם: החוברת שכתב על שירת ספרד בסדרת סדרי האונ' הפתוחה "פרקים בתולדות הלשון העברית" – או שהייתם תלמידים שלו בתחום הספרות או הלשון באחת המכללות להכשרת מורים באחד האוניברסיטאות (כמוני, הייתי תלמיד שלו בבר אילן). בעל העיטור "יקיר ירושלים" וגם זכה בפרס למפעל חיים לחקר קהילות ישראל ע"ש הנשיא בן־צבי. *** היכנסו לאתר לשוניאדה להרחבה על הפרק ועל שאר הפרקים: https://leshoniada.co.il/
Thu, 06 Jul 2023 - 1h 06min - 89 - פרק 49: "התחנה הבאה": על עולם הכריזה, הקריינות והלשון / הקריין אייל גלברג
למה הוא אינו מקבל את שמות התחנות בניקוד, האם הוא מקריין במלעיל או במלרע את שמות התחנות "שוק הכרמל" ו"אלי כהן" והאם גוגל-מוגל באמת עוזר כשצרודים – שיחה עם הכרוז והקריין אייל גלברג. *** תתפלאו אבל הקריין שמקריין את שמות תחנות האוטובוס אינו מקבל את שמות התחנות בניקוד. למה ואיך הוא יודע לקריין זאת נכון - בשיחה מיוחדת עם הקריין והכרוז אייל גלברג, האיש מאחורי "סליחה, מסכה" ו"התחנה הבאה" בתחבורה הציבורית. עוד דיברנו על ענייני עברית בעולם הקריינות: האם הוא מקריין "רחוב אלי כהן" במלעיל או במלרע, ועל התגובה הקטלנית שקיבל על הקריינות שלו ל"שוק הכרמל". אייל שיתף מה דעתו על "דחיפת" מילים בעברית בפרסומת (כמו: יישומון-אפליקציה), על חשיבות הדיקציה בעולם הקריינות (נסו לומר "צומת טירה") ועל חיתוך הדיבור בעברית. וגם יש סודות מחדר העבודה: מה שיטת העבודה שלו כשהוא נדרש לקריין את כל שמות התחנות בארץ, מה הוא עושה אם הוא צרוד לפני הקלטה חשובה, האם גוגל-מוגל באמת עוזר, וגם מה הוא לעולם לא יקריין כי זה הקו האדום שלו. ובסוף הפרק הפתעה: אייל מותח אישה שצלצלה אליו ולא הבינה אם היא מדברת עם בן אדם או עם הקלטה. *** אייל גלברג הוא קריין וכרוז, מוכר בעיקר מהכריזה באוטובוסים (הקול של דן, אגד, אגד תעבורה, אלקטרה אפיקים, אקסטרה, תנופה, מטרופולין – ובקרוב הרכבת הקלה הקו האדום בתל אביב), אבל גם מקריין פרסומות, תשדירים, חסויות, סרטי תדמית, נתיב קולי. בעל טיקטוק פעיל ומגניב, אינסטגרם, פייסבוק וגם אתר אינטרנט. *** היכנסו לאתר לשוניאדה להרחבה על הפרק ועל שאר הפרקים: https://leshoniada.co.il/
Tue, 06 Jun 2023 - 1h 08min - 88 - פרק 48: העברית בראי ההיסטוריה (ג) – מגירוש ספרד עד ימינו / ד"ר חנוך גמליאל
למה המשיכו המגורשים לשמר את שפת ארץ מוצאם, איך קרה שבניגוד לדעתו של הרצל וכנגד כל הסיכויים חזרה העברית להיות השפה הרשמית, כיצד השפיע העידן המודרני (האמנציפציה ועוד) על העברית, מה ארגון אונסק"ו מנסה ללמוד מאיתנו ומהן המסקנות המעשיות מסדרת הפרקים הזו. *** בחלק השלישי והאחרון במסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל התמקדנו במה שקרה לעברית לאחר גירוש ספרד וגירוש יהודי אשכנז - גירוש שחולל לא רק שינוי דמוגרפי עצום אלא גם שינוי לשוני. אחת התופעות המרתקות והמסקרנות היא מדוע מגורשי ספרד וצרפת המשיכו לדבר את הלהגים שלהם בארצות החדשות ולא זנחו אותם כמו שקורה תמיד לכל קהילת מהגרים הנטעמת במקום החדש ולכן משנה את שפתה. עוד תופעה מרתקת היא איך קרה שדווקא העברית חזרה להיות הלשון של עם ישראל כשבפועל היו סיבות רבות מדוע אין סיכוי שזה יקרה לה, כמו שרבים וטובים חשבו, כולל הרצל וראשי ההנהגה! עוד דיברנו בפרק על השפעת העידן המודרני (המהפכה התעשייתית, האמנציפציה, שוויון זכויות וההתעוררות הלאומית) על לשונות היהודים ועל מעמד העברית, על מלחמת השפות, על איך הפכה העברית לשפת הרשמית בתקופת המנדט, וגם כיצד ארגון אונסק"ו מנסה ללמוד מאיתנו על הפיכת שפות מתות לחיות. ויש גם כמה מסקנות מעשיות מסדרת הפרקים הזו: על הכוח של הציבור הרחב בשאלת מעמד העברית, על הקשר בין התפתחות העברית דווקא כשעם ישראל בארצו, ועל העברית כנס תרבותי-לאומי והטעות שעושים היום כשכותבים ספרים ומאמרים באנגלית בלבד. *** הרב ד"ר חנוך גמליאל הוא ראש החוג ללשון העברית במכללה האקדמית הרצוג, חבר באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת הדקדוק באקדמיה. כתב את הספר מכל הלשונות (עם עשהאל אבלמן). עבודת הדוקטור שלו עוסקת בנושא "תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה", וגם כתב מאמרים בנושא. כתב את הספר "רש"י כפרשן וכבלשן: תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה" בהוצאת מוסד ביאליק, ואת "פרקים בתולדות הלשון העברית – יחידה ארבע: לשון הפיוט הארץ ישראלי" מטעם האוניברסיטה הפתוחה.בוגר ישיבת הר עציון בגוש עציון, לימד בישיבת הקיבוץ הדתי, והיום עוסק בעיקר בעברית של ימי הביניים שהושפעה מן הערבית, ובחוכמת הלשון בימי הביניים בפרט במרחב האשכנזי. לפרקים קודמים שבהם התארח בקולולושה ד"ר גמליאל: "קולולושה" פרק 11: לא תאמינו מה השורש של נדד, שתה וקם / עם ד"ר חנוך גמליאל "קולולושה" פרק 12: נעים להכיר: ד"ר רש"י – בלשן, מדקדק ולשונאי / עם ד"ר חנוך גמליאל "קולולושה" פרק 46: העברית בראי ההיסטוריה (א) – תקופת המקרא / ד"ר חנוך גמליאל "קולולושה" פרק 47: העברית בראי ההיסטוריה (ב) – תקופת חז"ל עד גירוש ספרד / ד"ר חנוך גמליאל *** עוד הרחבות ודברים שהוזכרו בפרק - באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il/
Thu, 04 May 2023 - 57min - 87 - פרק 47: העברית בראי ההיסטוריה (ב) – תקופת חז"ל עד גירוש ספרד / ד"ר חנוך גמליאל
על ההשתלטות של הארמית על העברית, על ההשפעה של כישלון מרד בר כוכבא על העברית, ועל עליית הנצרות והאסלאם והשפעתן על העברית – החלק השני במסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל *** בחלק השני של המסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל התמקדנו בתקופת לשון חז"ל דרך ימי הביניים עד גירוש ספרד. בפרק דיברנו על מגוון נושאים: בחלק השני של המסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל התמקדנו בתקופת לשון חז"ל דרך ימי הביניים עד גירוש ספרד. בפרק דיברנו על מגוון נושאים: *על לשון חז"ל - מניין צמחה ואיזו לשון היא משקפת, על סיפור המשרתת של רבי יהודה הנשיא על הידע הלשוני בעברית של התנאים באותה התקופה *ההשתלטות של הארמית על העברית - על הסיבה שכתבו את הקדיש בארמית ומדוע אומרים בקדושה פסוקים בארמית מה אנחנו יכולים ללמוד על היעלמותה של הקהילה היהודית באלכסנדריה במצרים ועל אי פרסומו של פילון אלכסנדרוני בקרב הציבור היום *על הנתק התרבותי-תוכני הכואב שנוצר כשכותבים לא בעברית אלא בשפות אחרות *על התקופה היוונית והשפעתה על השפה העברית - על הקרב הלשוני בין הארמית, היוונית והעברית, באיזו שפה דיברו החשמונאים' ועל ההשפעה של מרד בר כוכבא על השפה העברית, על ההגייה ת' במקום "את" שמופיעה כבר אצל בר כוכבא *על "הגטו" של העברית בבית הכנסת ובטקסים הדתיים ועל הצמצום התרבותי של הנשים בידע בעברית *על עליית האסלאם והנצרות והשפעתן על העברית: - על היהודים במרחב המוסלמי - על המעבר מארמית לערבית, על התרגומים של כתבי היוונים לערבית, על השירה העברית בספרד וההשפעות מהשירה הערבית, על העברית המשוערבת - על היהודים במרחב הנוצרי - על הכתיבה בעברית דווקא ועולם הפיוט בעברית *על יהדות טבריה - על הקפדתם לדבר בעברית דווקא, על בעלי המסורה, מערכת הטעמים והרנסנס לשוני. *** הרב ד"ר חנוך גמליאל הוא ראש החוג ללשון העברית במכללה האקדמית הרצוג, חבר באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת הדקדוק באקדמיה.כתב את הספר מכל הלשונות (עם עשהאל אבלמן). עבודת הדוקטור שלו עוסקת בנושא "תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה", וגם כתב מאמרים בנושא. כתב את הספר "רש"י כפרשן וכבלשן: תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה" בהוצאת מוסד ביאליק, ואת "פרקים בתולדות הלשון העברית – יחידה ארבע: לשון הפיוט הארץ ישראלי" מטעם האוניברסיטה הפתוחה.בוגר ישיבת הר עציון בגוש עציון, לימד בישיבת הקיבוץ הדתי, והיום עוסק בעיקר בעברית של ימי הביניים שהושפעה מן הערבית, ובחוכמת הלשון בימי הביניים בפרט במרחב האשכנזי. *** הרחבות על הפרק באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il/
Sat, 08 Apr 2023 - 1h 01min - 86 - פרק 46: העברית בראי ההיסטוריה (א) – תקופת המקרא / ד"ר חנוך גמליאל
על הקשר בין שפה לזהות לאומית, באיזו שפה דיבר אברהם אבינו, על להגים בעברית שבימי המקרא ועוד – חלק ראשון מתוך שלושה המציג את הסיפור ההיסטורי של השפה העברית, מסע של כ-4000 שנה! *** באיז שפה דיבר אברהם אבינו, מה היו השמות הקדומים של השפה עברית ועל הקשר בין שפה ובין זהות לאומית – בשיחה עם ד"ר חנוך גמליאל, מחבר הספר "מכל הלשונות" יצאנו למסע אל ההיסטוריה של העברית – למן הימים שלפני אברהם אבינו ועד החזרה לארץ מגלות בבל עם עליית עזרא ונחמיה. עוד דיברנו על על המהפכה שעשה עזרא הסופר – שינוי הכתב, על מאפייני העברית המקראית המאוחרת ועל איום הארמית על העברית, כיצד הפכה הארמית לשפה הבין-לאומית והדיחה את האכדית, שמענו על להגים בעברית שבימי המקרא וגם מה היו השמות הקדומים של העברית. *** הרב ד"ר חנוך גמליאל הוא ראש החוג ללשון העברית במכללה האקדמית הרצוג, חבר באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת הדקדוק באקדמיה. כתב את הספר מכל הלשונות (עם עשהאל אבלמן). עבודת הדוקטור שלו עוסקת בנושא "תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה", וגם כתב מאמרים בנושא. כתב את הספר "רש"י כפרשן וכבלשן: תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה" בהוצאת מוסד ביאליק, ואת "פרקים בתולדות הלשון העברית – יחידה ארבע: לשון הפיוט הארץ ישראלי" מטעם האוניברסיטה הפתוחה. בוגר ישיבת הר עציון בגוש עציון, לימד בישיבת הקיבוץ הדתי, והיום עוסק בעיקר בעברית של ימי הביניים שהושפעה מן הערבית, ובחוכמת הלשון בימי הביניים בפרט במרחב האשכנזי. *** לפרקים קודמים שבהם התארח בקולולושה ד"ר גמליאל: "קולולושה" פרק 11: לא תאמינו מה השורש של נדד, שתה וקם / עם ד"ר חנוך גמליאל "קולולושה" פרק 12: נעים להכיר: ד"ר רש"י – בלשן, מדקדק ולשונאי / עם ד"ר חנוך גמליאל *** עוד הרחבות על הפרק באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il/
Sat, 11 Mar 2023 - 44min - 85 - פרק 45: מרוקאי, תימני, רוסי – מסע בין מבטאים בעדות ישראל / ד"ר אורי מלמד
עברית במבטא מרוקאי, עברית במבטא תימני, עברית במבטא רוסי ועוד – מסע בין עדות ומבטאים בישראל, ומה מאפיין כל מבטא ומבטא. *** למה כשעולים מרוסיה מדברים עברית הם הוגים את הה"א כמו חי"ת ולמה אצל עולים מהונגריה אין חי"ת בכלל, איזו הגייה משקפת השירה של עופרה חזה לעומת גילה בשארי, ועל ההגייה המיוחדת של תנועת a בפרסית – בפרק שכולו מסע בין תרבויות, עדות ומבטאים תבינו טוב יותר את הרי"ש האמריקאית, למה עולי מרוקו הוגים שי"ן כמו סמ"ך, למה העולים מצרפת אומרים דֶלֶ֫ת במלרע ולא במלעיל ולמה בעברית בהגייה יידישאית כמעט כל דבר במלעיל. וגם: תקבלו ארגז כלים להבין את ההגייה התימנית בבית הכנסת ותגלו מה הוריש לנו המבטא הגרמני לעברית שלנו. *** להלן סיכום המאפיינים העיקריים שנידונים בפרק: רוסית - לא מיידעים | הה"א הוגים כמו חי"ת | הוספת חצי תנועה בתנועת i יידיש - כל תנועת e הגויה ey | הטעמה מלעילית | אין גרוניות | סיומת לא מלאה של -ים/-ות תימנית - יאאאא/אהההה בתחילת המילים | קו"ף עמוקה | הגיית גרוניות | רי"ש מתגלגלת | הגיית הפתח הגנוב (ריח, ניחוח, שומע) | הגיית הוי"ו | קמץ הוגים o | סגול הוגים a | הגיית דגשים חזקים | צד"י חזקה פרסית - הגייה מיוחדת של תנועת a | הוספת נישוף בתנועות | הנגנת המבטא מרוקאית - שווא שהוגים כחיריק | יאאאא/אהההה בתחילת המילים | שי"ן שהוגים כמו סמ"ך (ישן= יסן) | הגיית גרוניות צרפתית - אין מלעיל | הנגנת המבטא | הדגשה של הברות סגורות בסוף המילה והוספת חצי תנועה הונגרית - לא הוגים חי"ת | מלעיליות | הדגשה של תוספת נישוף גרמנית - משיכה מלעילית | הנגנת המבטא | השקעה בצלילים | אין גרוניות אנגלית - רי"ש אמריקאית | שרידים של הקמץ היידישאי | קצת ey עברית - היעלמות הה"א | אין גרוניות | אין וי"ו היסטורית ואין צד"י היסטוריות *** ד"ר (הרב) אורי מלמד – חוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית במדור לספרות ימי הביניים, פרוזה ושירה. מחקריו עוסקים בבלשנות החברתית והתרבותית על רקע תופעות הלשון במבטא ובכתיבה. והוא עוסק במחקרים שונים ומגוונים הנוגעים לתרבות יהודי תימן לדורותיה. הדוקטורט שלו בנושא "אוצר המילים בתרגומים העבריים לפירוש המשנה לרמב"ם (סדר זרעים). *** עוד פרקים בקולולושה בהשתתפות ד"ר מלמד: פרק 37: ביטויים שלא דמיינתם שעברו "גיור" לעברית פרק 44: העברית המשוערבת – עברית בלבוש ערבי / ד"ר אורי מלמד עוד הרחבות על הפרק באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il/
Sat, 04 Feb 2023 - 1h 06min - 84 - פרק 44: העברית המשוערבת – עברית בלבוש ערבי / ד"ר אורי מלמד
אוצר מילים, מין דקדוקי ומבנים תחביריים – תכירו את העברית המשוערת בימי הביניים: כותבים בעברית אבל חושבים בערבית, ויש לכך השפעות על העברית, כולל על עברית ימינו! *** זה ניב עברי שאינו מוכר דיו: העברית המשוערת (ועוד שמות לה: עברית תיבונית או ערבית יהודית) – עברית ששימשה בימי הביניים גם בכתיבה (ספרותית ומתורגמת) וגם דיבורם של היהודים בתקופה הזאת. רס"ג כתב את אמונות ודעות בערבית-היהודית (ערבית באותיות עבריות), הרמב"ם כתב את פירוש המשניות בערבית, כך גם ריה"ל בספר הכוזרי ואבן ג'נאח בספר הדקדוק שלו ספר הרקמה. משפחת אבן תיבון תרגמה את כתביהם לעברית, אבל לעברית שהושפעה רבות מערבית. וכך גם לא אחת כשהרמב"ם או אבן עזרא ואפילו ריה"ל בשירתו הטהרנית ואחרים כתבו בעברית הם הושפעו מהערבית בכתיבתם (הרמב"ם: "לידע שיש שם מצוי ראשון"; ריה"ל: "דרשתיך ואם מלכך אין בך" – ואם = אע"פ). השפעת הערבית על העברית בתקופה ההיא גרמה לשינוי מין דקדוקי של מילים (זה ההסבר ל"קבל האמת ממי שאמרו" במקום "שאמרה" - אמת הפכה מנקבה לזכר; וכן: "והאמת יורה דרכו"), להרחבת הסיומות -וּת להפשטה ושינוי המין הדקדוקי שלהן (למשל: טעות לעולם חוזר), לשאילת מילים מערבית לעברית (אופק, לחן, הנדסה, אלגברה), להוראה חדשה למילים ישנות (מעתיק – במשמעות חדשה של מתרגם) ולהשפעות תחביריות (שיבוץ הכינוי הרומז לפני הגרעין שלו: זה המאמר במקום המאמר הזה; חוסר שימוש ב"את" - כמו שנהג בן-גוריון). בפרק תכירו את המילים והביטויים העבריים שמשולבים באוצר המילים של הערבית המשוערת, כיצד העברית המיוחדת הזו הביאה להרחבה ולחידוש במשמעויות, בצורות ובמבנים בשפה העברית המשמשים עד ימינו אנו(!) וגם תקבלו טיפים מהרמב"ם איך נכון לתרגם משפה לשפה. *** ד"ר (הרב) אורי מלמד – חוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית במדור לספרות ימי הביניים, פרוזה ושירה. מחקריו עוסקים בבלשנות החברתית והתרבותית על רקע תופעות הלשון במבטא ובכתיבה. והוא עוסק במחקרים שונים ומגוונים הנוגעים לתרבות יהודי תימן לדורותיה. הדוקטורט שלו בנושא "אוצר המילים בתרגומים העבריים לפירוש המשנה לרמב"ם (סדר זרעים). *** עוד פרק בהשתתפות ד"ר מלמד: "קולולושה" פרק 37: ביטויים שלא דמיינתם שעברו "גיור" לעברית. לכל הפרקים של קולולושה, כולל הרחבות ומראי מקומות על הפרק - היכנסו לאתר לשוניאדה: https://did.li/pbWw5
Sat, 07 Jan 2023 - 1h 01min - 83 - פרק 43: למה ערבים אומרים "ביוף"? על השפעת העברית על הערבים בישראל / ד"ר עבד אלרחמן מרעי
לא מקובל עליי, ברוך ה', ביוף - מבחינת המיעוט הערבי בארץ, העברית הקטנה שלנו היא השפה הגדולה, ולכן בפועל משפיעה על הערבית גם באוצר המילים וגם בביטויים. ומה חושבים על כך הערבים ברחבי העולם? *** תמיד מדברים על השפעה של שפות העולם הגדול על העברית הקטנטנה שלנו, והינה בפרק הזה המשוואה מתהפכת - העברית היא השפה הגדולה והיא משפיעה על אחותה הקטנה - הערבית שבפי הערבים שחיים בישראל. ערבים רבים שחיים בישראל משלבים מילים עבריות בדיבורם בערבית, כמו: קופת חולים, ביטוח לאומי, תחנה מרכזית, לא מקובל עליי ואפילו ברוך ה'. ערבים רבים משוכנעים שהמילה "בסדר" היא מילה ערבית לכל דבר. בשיחה עם ד"ר עבד אלרחמן מרעי דיברנו על המקומות שמושפעים יותר ופחות (הגליל, המשולש והנגב), על שאילת ביטויים (לא יעזור בית דין, אל תבלבל את המוח), על יצירת פעלים מעורבים (הזמנתי אולם = אזמנת פי אלאולם), מה עושים כשבמעבר מעברית לערבית אין הצליל המתאים (כן, זה קשור ל"ביוף" במקום "ביוב" ו"בִּיתָה" במקום "פיתה"), והאם הערבים בעולם חושבים שהערבים פה הורסים את הערבית. עוד דיברנו על מילים בקוראן שמקורן בעברית וגם שוחחנו על האקדמיה ללשון הערבית שנמצאת בישראל. פרק זה הוא מעין המשך לפרק הקודם בקולולושה שבו התארח ד"ר עבד אלרחמן מרעי: סבבה, אחלה, יצאת גבר – השפעת הערבית על העברית: https://did.li/WxQNf *** ד"ר עבד אלרחמן מרעי - לשעבר ראש החוג ללשון עברית וספרותה במכון האקדמי להכשרת מורים ערבים במכללת בית ברל. מומחה לספרות העברית של ימי הביניים וחוקר את שתי השפות – העברית והעברית בישראל. חבר האקדמיה ללשון הערבית בישראל. כתב את הספר "ואללה בסדר – דיוקן לשוני של הערבים בישראל", וכן את "שפה אחלה – שילוב הערבית בעברית הישראלית". *** לכל הפרקים של קולולושה, היכנסו לאתר לשוניאדה: https://did.li/pbWw5
Sat, 17 Dec 2022 - 49min - 82 - פרק 42: סבבה, אחלה, יצאת גבר – השפעת הערבית על העברית / ד"ר עבד אלרחמן מרעי
בן יהודה ראה בה שפה אחות שאפשר לחדש בה מילים, ז'בוטינסקי ואחד העם לא הסכימו עימו, אבל הערבית לא שאלה איש והשפיעה על העברית במגוון תחומים. שיחה על ההשפעה מימי הביניים ועד ימינו: ביטויים שאולים (יצאת גבר!), "גיור" מילים (התבאס, לכייף) ועוד הפתעות. *** המפגש בין עם ישראל לערבים החל לפני שנים רבות, וּכבר בתנ"ך מופיעה המילה "ערבי". יש ארבע תחנות מרכזיות של מגע בין העברית לערבית, ובכל תקופה שאלנו מן הערבית מילים: בִּימי הביניים - אופק, אקלים, לחן ועוד; בִּתקופת "חידוש העברית" לפני כ-150 שנה - גרב, טרי, אדיב ועוד; מילים מימי המנדט הבריטי - סחתין, מבסוט, אהלן ועוד; ומילים שחדרו לעברית עם גל העלייה של העולים מעָדות המזרח - מסטול, יעני, סחבק ועוד. בשיחה עם ד"ר עבד אלרחמן מרעי דיברנו על התחנות השונות, הדגמנו ביטוים השאולים מערבית (כלב נובח לא נושך, למשל), ואיך העברית "מגיירת" מילים ערביות: יצירת פעלים עבריים ממילים בערבית (התבאס, לכייף), יצירת סיומת רבים עברית (כפאות, ערסים), שילוב מילות יחס או מילים שלמות (בכיף, יאללה בסדר). עוד דיברנו על שינוי הגייה מהערבית לעברית (חפלֶה -> חפלָה) ושינויי כתיב (הבלה -> אבלה). *** ד"ר עבד אלרחמן מרעי - לשעבר ראש החוג ללשון עברית וספרותה במכון האקדמי להכשרת מורים ערבים במכללת בית ברל. מומחה לספרות העברית של ימי הביניים וחוקר את שתי השפות – העברית והעברית בישראל. חבר האקדמיה ללשון הערבית בישראל. כתב את הספר "שפה אחלה – שילוב הערבית בעברית הישראלית", וכן את "ואללה בסדר – דיוקן לשוני של הערבים בישראל".
Sat, 03 Sep 2022 - 54min - 81 - פרק 41: "כשאתה נכנס להיריון" - שימושים מיוחדים ל"אתה" / פרופ' זהר לבנת
לימדו אתכם ש"אתה" משמש רק לנוכח זכר? תחשבו שוב. בפרק תכירו "אתה" בפנייה של אישה לאישה גם בדיון בנושאיים נשיים, "אתה" שאינו פונה למי שמולי אלא למישהו כללי, וגם כמה מילים על העברית המאתגרת של מרב מיכאלי *** גם כשאישה מדבר אל אישה וגם כשהיא מדבר על הנושאים נשיים למהדרין אפשר לשמוע משפטים כמו "כשאתה נכנס להיריון" או "בתור מפקדת אתה נחשף לסיפורים ממש מעניינים ועצובים" (אינכם מאמינים? יש הקלטות בפרק). איך קרה ש"אתה" - מילה שפונה לנמען ממין זכר - משמשת גם לנמענת ממין נקבה (כולל בפרסומת "סובלים מאנדומטריוזיס?" – אנדומטריוזיס היא מחלה שקשורה לאיברים הנשיים), ו"אתה" אפילו משמשת לציון "כל בני האדם" או "אחר" שהוא בבירור לא הנמען ולא הנמענת שמולי. כלומר גם כשאין פה אתה "אמיתי". בשיחה עם הפרופ' זהר לבנת דיברו על התופעה, מיפינו מתי משתמשים בה ומה מנסים להרוויח באמצעותה. עוד ביררנו אם התופעה נמצאת גם בשפות אחרות, מה מיוחד לעברית דווקא, וגם נגענו בנושא המתבקש – מה שמוגדר "ההטיה המגדרית" בשפה העברית: בעברית המין הדקדוקי בזכר אינו מסומן ולכן כולל את הנקבה, דבר המעצבן תנועות פמיניסטיות או כאלה שרוצים שוויון גם בשפה. וכן, גם דיברנו על העברית של מרב מיכאלי ואם יש לה סיכוי אמיתי להיקלט. *** פרופ' זהר לבנת היא בלשנית וחוקרת שיח מן המחלקה ללשון העברית וללשונות השמיות באוניברסיטת בר אילן, שם גם הייתה ראש המחלקה. הייתה נשיאת האגודה הישראלית לבלשנות יישומית (איל"ש), יו"ר ועדת המקצוע ללשון העברית – ועדה שמלווה את לימודי הלשון במערכת החינוך בכל הגילים. עורכת את כתב העת "בלשנות עברית", וחוקרת בעיקר את העברית המודרנית, בדגש על תחום הפרגמטיקה, הרטוריקה וחקר השיח, הן בעברית הכתובה והן בדבורה. *** להרחבות על הפרק היכנסו לאתר לשוניאדה: https://katzr.net/22e045
Sat, 23 Jul 2022 - 51min - 80 - פרק 40: חקר השיח: למה אנחנו אומרים "בקיצור", "בוא" ו"אז..." / פרופ' זהר לבנת
"בקיצור" שאינו מקצר שום דבר, "טוב" שאנו אומרים דווקא כשאנחנו איננו מסכימים, "בוא" שאינו בקשה שמישהו באמת יבוא אליי - פרק על סַמָנֵי שיח: מה התפקיד שלהם, מתי משתמשים בהם ולמה לא כדאי להתעצבן על "כזה כאילו" בשיח דבור. *** "טוב, אנחנו מאחרים", "אז מה?", "כזה כאילו", "בוא, תרגיע" - בכל הדוגמות האלה יש מילים שאינן בשימוש המקורי שלהן. ה"טוב" אינו טוב באמת כי אנחנו מאחרים, ה"אז" אינו קשור לזמן עבר, ה"כאילו" אינו מייצג לא באמת, ו"בוא" אינה הוראה שמישהו באמת יתקרב לעברי. כך גם יש "עכשיו" שאינו מציין זמן הווה, ו"טוב" שיכול להיות משהו רע ו"בקיצור" שאינו מקצר דבר. על כל המילים המיוחדות הללו, שיש הקוראים להן "מילות חלל" (והן לא!) - בשיחה עם פרופ' זהר לבנת. היא מוכיחה שאין אלה מילות חלל סתמיות אלא יש להן תפקיד של איתות מיוחד בשיחה, וכן עוד תפקידים מעניינים. דיברנו על התפקידים, מתי משתמשים בהן ולמה, וגם שוחחנו על גלגול המשמעויות מהערך המילוני לערך מושאל שרק בגרעין שלו קשור למשמעות המקורית. *** פרופ' זהר לבנת היא בלשנית וחוקרת שיח מן המחלקה ללשון העברית וללשונות השמיות באוניברסיטת בר אילן, שם גם הייתה ראש המחלקה. הייתה נשיאת האגודה הישראלית לבלשנות יישומית (איל"ש), יו"ר ועדת המקצוע ללשון העברית – ועדה שמלווה את לימודי הלשון במערכת החינוך בכל הגילים. עורכת את כתב העת "בלשנות עברית", וחוקרת בעיקר את העברית המודרנית, בדגש על תחום הפרגמטיקה, הרטוריקה וחקר השיח, הן בעברית הכתובה והן בדבורה. *** עוד הרחבות על הפרק באתר לשוניאדה: https://katzr.net/e45f12
Sat, 18 Jun 2022 - 46min - 79 - פרק 39: אימא, צוהריים, הכול: השיקולים בקביעת כללי הכתיב המלא / עם פרופ' יוסף עופר
מאחורי הקלעים של כללי הכתיב חסר הניקוד: ההחלטה לכתוב צוהריים בוי"ו, אימא ביו"ד, ההבדל המבלבל בין כל־ ובין הכול, למה נכון לקבוע כללים אחידים לכתיב, ומדוע כלליים שנועדו לציבור הרחב מחייבים ידע בניקוד - יֶדע שאין לרוב הציבור. *** אם הכללים נועדו לציבור שאינו יודע לנקד מדוע חלק מכללי הכתיב המלא (חסר הניקוד) מצריכים ידע בניקוד, מה הסיבה שהחליטו שנכון לקבוע כללי כתיב אחידים ולא שכל אחד יכתוב כרצונו כל עוד מבינים את שכתב, ומה הסיפור של הכתיב "צוהריים" – בוי"ו אחרי הצד"י. בשיחה עם פרופ' יוסף עופר - מי שהיה יו"ר הוועדה שקבעה את כללי הכתיב החדשים - דיברנו על השיקולים מאחורי הקלעים של ההחלטות, אילו הצעות אחרות היו ונפלו (למשל: לסמן כתב לטיני!) ולָמה העברית בעייתית בכל הקשור לכתיב (או: מה יש לאחרים שאין לנו). עוד דיברנו למה יש מילים שהכללים מחריגים ויש שלא (כמו ברֵיכה לעומת אסֵפה), והאם בעתיד יבטלו את ההבדל המבלבל בין כל־ (בלי וי"ו) ובין הכול (בוי"ו). כמו כן פרופ' עופר השיב על הטענה שנשמעת לא אחת: אִם כל כמה זמן האקדמיה ללשון משנה את כללי הכתיב מדוע הם מצפים שאנשים יקפידו על הכללים אם גם ככה ישנו אותם שוב. *** פרופ' יוסף עופר - היה יושב ראש ועד הדקדוק שדנה בכללי הכתיב המלא (חסר הניקוד) והיה מזכיר מדעי באקדמיה ללשון העברית. חבר ועדת הדקדוק באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת המינוח המרכזית באקדמיה ללשון. מלמד במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר־אילן ובמכללת הרצוג באלון שבות. תחום עיסוקו המרכזי הוא חקר המסורה והלשון העברית ופרשני המקרא. פרופ' עופר התארח בעוד פרקים בקולולושה: פרק 32: איך הוגים "שפע יששכר"? – על בעלי המסורה פרק 33: מרס"ג עד רד"ק: סקירה של מדקדקי ימי הביניים *** הרחבות על הפרק ועוד מידע תמצאו באתר לשוניאדה: https://katzr.net/14bd28
Sat, 14 May 2022 - 1h 01min - 78 - פרק 38: צעצוע, חשמל, אקדח – מילים מהתנ"ך שהשתנתה משמעותן / ד"ר גבריאל בירנבאום
בתנ"ך יש מילים שנשמעות מודרניות אבל מקורן עתיק יומין, כמו חשמל ומרגמה. בפרק תגלו מה משמעותן בתנ"ך, אילו תמורות ושינויים חלו במילים עד משמעותם בימינו ואיך קרה אותו שינוי או התרחבות במשמעות. *** הנביא יחזקאל ראה חשמל וברור שהוא לא ראה את החשמל במשמעות ימינו. בבית המקדש היו צעצועים וברור שאין הכוונה לכלי המשחק לילדים. בתנ"ך יש מילים שנשמעות מודרניות אבל מקורן עתיק יומין, וכמו כן יש מילים שדובר עברית של היום משוכנע שהוא מבין את משמעותן אבל בפועל המשמעות בתנ"ך שונה. צדקה בתנ"ך אינה קשורה לכסף אלא לצדק, סמים אינם קשורים למריחואנה וכדומה ועקרת בית אינה אישה שלא עובדת בחוץ אלא אחראית על המלאכות בבית. בפרק חי של קולולושה - פרק שהוקלט בפני קהל - תכירו מילים שמשמעותן בתנ"ך שונה מלשון ימינו ואיך קרה אותו שינוי או התרחבות במשמעות. המילים הנידונות בפרק: צדקה, סמים, אקדח, מרגמה, חשמל, עקרת בית, צעצועים, עולם, עמָל, רוב, לקח, גֵר, תמים, פסים (כתונת פסים), מזוזה. *** ד"ר גבריאל בירנבאום – בלשן, עד לא מכבר חוקר במפעל המילון ההיסטורי באקדמיה ללשון העברית. היה המזכיר המדעי של האקדמיה, ומרצה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "לשון המשנה בגניזת קאהיר". פרקים קודמים בקולולושה בהשתתפות ד"ר בירנבאום: "קולולושה" פרק 5: מי רוצה לבטל את סימני הניקוד? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום "קולולושה" פרק 6: לא רק חי"ת ועי"ן – אילו עוד צלילים נעלמו מהעברית? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום "קולולושה" פרק 27: יש דבר כזה "עברית נכונה"? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום "קולולושה" פרק 28: שאילת מילים לועזיות – איום אמיתי על העברית? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום *** הרחבות ומראי מקומות לפרק - היכנסו לאתר לשוניאדה: https://katzr.net/d5d1b2
Sat, 16 Apr 2022 - 1h 08min - 77 - פרק 37: ביטויים שלא דמיינתם שעברו "גיור" לעברית / עם ד"ר אורי מלמד
אין נביא בעירו, מלח הארץ, חמור נושא ספרים - אלה ביטויים ופתגמים מהנצרות ומהאסלאם ש"גוירו" לעברית. בפרק תגלו איך זה קרה, מדוע איננו מרגישים בזרותם ואילו עוד ביטויים ופתגמים חדרו לעברית משפות זרות. *** אין נביא בעירו נשמע ביטוי שמקורו בתנ"ך וחמור נושא ספרים נשמע כמו ביטוי מלשון חז"ל. העובדה המפתיעה היא שהביטויים האלה לקוּחים או מהנצרות או מהאסלאם – מהברית החדשה או מהקוראן. בפרק חי של קולולושה (פרק שהוקלט בפני קהל) תגלו עוד ביטויים ופתגמים מלשונות תבל ש"גוירו" מהנצרות או מהאסלאם; מה משמעותם במקור ואיך קרה שאנחנו איננו מרגישים בזרותם. עוד בפרק תגלו איך נוצר הביטוי המוזר - שפך את התינוק עם המים, ומה מקור הניבים והפתגמים האלה: מלח הארץ, מים שקטים חודרים עמוק, עד שייצא עשן לבן, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, על ראש הגנב בוער הכובע, התפוח לא נופל רחוק מהעץ. לצערי, לא דיברנו על קול המון כקול שדי - גם משפט שנשמע מקראי אבל מקורו בברית החדשה. כמו כן יש חידה בפרק - היכן כתוב "שאל בני ונען" המופיע במערכון של הגששים. נראה אם תצליחו לפתור את החידה בלי להיעזר בגוגל :-) *** ד"ר (הרב) אורי מלמד – מרצה באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר למדעי היהדות בתחומי השפות השמיות, ובמיוחד בלשונות העברית, הערבית והארמית. לשעבר חוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית במדור לספרות ימי הביניים, פרוזה ושירה. מחקריו מתמקדים במרחבי הבלשנות החברתית והתרבותית על רקע תופעות הלשון במבטא ובכתיבה. כמו כן מתעסק רבות במחקרים שונים ומגוונים הנוגעים לתרבות יהודי תימן לדורותיה. *** הרחבות על הפרק באתר לשוניאדה
Sat, 19 Mar 2022 - 1h 04min - 76 - פרק 36: מסובין, אימא, סגי נהור – השפעת הארמית על העברית / ד"ר חיים דיהי
המילים הראשונות שכל תינוק לומד - אימא ואבא - מקורן בארמית. איך זה קרה, מה לא בסדר בצירוף "מחד גיסא ומאידך" והיכן עד היום אנשים מדברים ארמית. *** לא רק קדיש, כתובה והא לחמא עניא - המפגש בין הארמית לעברית עתיק יומין. כבר בתנ"ך יש מילים ארמיות כבר בספר בראשית וכמו כן יש פרקים שלמים בספר דניאל ובעזרא ונחמיה. גם בעברית שלנו יש מילים ארמיות רבות, כולל המילים הראשונות שכל תינוק לומד: אימא ואבא. בפרק חי של קולולושה תגלו איך קרה שהארמית השפיעה כל כך על העברית, מדוע פרקים בתנ"ך כתובים בשפה הזו, ואילו עוד מילים ומאפיינים שאלה העברית מהשפה האחות שלה. כמו כן תגלו כיצד יודעים אם מילה מסוימת בתנ"ך היא ארמית ולא עברית, מתי הייתה הארמית השפה הבין-לאומית, ועל משמעויות מוטעות כמו ואידך זיל גמור שאינו קשור לסיום אלא ללימוד. בפרק שוחחתי עם ד"ר חיים דיהי על היידוע ־א בארמית (צוותא, אסותא, כורסא), על הסיומת ־ין (מסובין, אירוסין), ועל המילים והצירופים האלה: לברך על המוגמר, ואידך זיל גמור, גמרא, אבא, אימא, סבא, סבתא, אחיזת עיניים, עובדה, כורסה, היינו הך, ביש גדא, לפום צערא אגרא. למפרע, שבשתא כיוון דעל על, סלק, מלעיל, מלרע. גם עסקנו במילים שנשמעות מודרניות: אתר, אולפן, וכיצד הוגים את המילים האלה: מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, איפכא מסתברא, הא ותא לא, בלאו הכי, תיקו, סברי מרנן. לא עסקנו רק באוצר מילים אלא גם בהשפעות תחביריות של הארמית על העברית - איך קרה שכוס במקרא נקבה ובחז"ל זכר, שדה זכר ובחז"ל נקבה. *** ד"ר חיים דיהי – מלמד במחלקה ללשון באונ' בן גוריון בנגב, ראש ההתמחות בעברית כשפה שנייה במכללת קיי. חיבר (עם פרופ' דניאל סיון) את מילון ארמי-עברי אריאל. חוקר את העברית של בית שני במקרא ומחוצה לו בהשוואה לעברית של בית ראשון ובעיקר את לשונו של ספר בן סירא שנכתב בימי הבית השני. כמו כן מלמד קורסים בעברית החדשה. *** הרחבות על הפרק - באתר לשוניאדה
Sat, 19 Feb 2022 - 51min - 75 - פרק 35: הסיפור שלא סופר: תרומת הגננות להתחדשות העברית כשפת אֵם / פרופ' צביה ולדן
מי היו הגננות הראשונות שלא ידעו עברית כשפת אם ולא רצו להיות גננות אבל בשל אהבת העברית והעם היו החלוציות בתחום, ואיך קרה שהסיפור הדרמטי הזה בתולדות העברית אינו נלמד במערכת החינוך - פרק מיוחד שהוקלט בפני קהל. כולנו מכירים את תרומתו של בן יהודה להתחדשות העברית, אבל הסיפור של קומץ גננות נחשוניות צעירות ותרומתן לשיבת העברית לשמש כשפת-אם אינו מוכּר. בפרק חי של קולולושה שוחחתי עם פרופ' צביה ולדן על איך דרך גני הילדים הביאו הגננות את העברית המתחדשת הביתה – לאימהות, לאבות ולשאר בני המשפחה, ובכך תרמו תרומה מכרעת להתגבשות העברית כשפת אם ולהפצתה בארץ. בשיחה תכירו נשים מופלאות שלא ידעו עברית כשפת אֵם אבל הניחו את התשתית לגנים העבריים בארץ בהיותן נערות בלבד. בפרק תשמעו על פורטונה בכר, מרים לַקְסֵר, אסתר שפירא (הגננת העברית הראשונה), לאה מזי"א, יהודית אייזנברג־הררי, אלישבע גיסין ועוד. ואם אתם תוהים כיצד ייתכן שסיפור מרכזי כל כך בתולדות העברית אינו נלמד במערכת החינוך - לפרופ' ולדן יש תשובה בעניין. *** פרופ' צביה ולדן – בלשנית התפתחותית וחברתית, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. הייתה חברת סגל במכללה האקדמית בית ברל, שם הקימה את "מלל" (melel) - המרכז ללשון ילדים וייסדה את כתב העת - "מחשבות כתובות". תחומי המחקר שלה קשורים לצמתים שבהם השפה והחברה נפגשות: רכישת שפה ולשון הילדים, אוריינות ושימושי מחשב בטיפוח שפה, חקר טקסטים מהמקורות והתחדשות העברית כשפת אם. כתבה וערכה ספרים רבים, בדגש על הספר "לא מבטן אלא מגן" (כתבה עם פרופ' צפורה שחורי־רובין), העוסק בתרומת גן הילדים והגננות להתחדשות העברית כשפת אם בשנים תרנ"ט עד תרצ"ו. *** עוד פרטים באתר לשוניאדה: https://katzr.net/b7076d
Sat, 22 Jan 2022 - 53min - 74 - פרק 34: הצצה למחלקת היולדות של המילים בעברית / פרופ' משה פלורנטין
גלו מה הדבר המוזר ביותר שביקשו מן האקדמיה לחדש לו מילה, איך נולדת מילה חדשה בעברית, מה הבעיה בהֶלחם של מילים, ואיך קוראים ל"כלי הזה של קוביות הקרח" - פרק מיוחד לשבוע העברית מתוך אירוע של האקדמיה ללשון. *** כמה זמן עובר מהרגע שמציעים לאקדמיה ללשון מילה עברית ועד שהיא מאושרת בוועדה, מי חבר בוועדה הזו, מהן הדרכים לחדש מילים, ומה רע בשיטה שרבים אוהבים - הֶלחם של שתי מילים. על זאת ועוד בשיחה מיוחדת לרגל שבוע העברית עם הפרופ' משה פלורנטין מן האקדמיה ללשון העברית. עוד דיברנו על הבעייתיות האפשרית בשימוש במילים ישָנות במשמעות חדשה, מתי האקדמיה מחפשת מילה עברית ומתי לא, מה גרם לאקדמיה לחדש אחרי 60 שנה ויותר את המילים יחדה ונגדה תמורת קואליציה ואופוזיציה, ולמה לא משנים את השם של המכלב (מהדק/שדכן) לשם המקובל בציבור. *** פרופ' משה פלורנטין הוא פרופסור אמריטוּס בחוג ללשון העברית וללשונות השמיות באוניברסיטת תל אביב, שם גם היה ראש החוג, ושם יזם והקים את התוכנית לעריכת לשון. היית העורך של "העברית" (לשוננו לעם). חבר באקדמיה ללשון העברית, והיו"ר היוצא של הוועדה למילים בשימוש כללי. עוסק בחקר העברית העתיקה והמודרנית.
Tue, 21 Dec 2021 - 58min - 73 - פרק 33: מרס"ג עד רד"ק: סקירה של מדקדקי ימי הביניים / פרופ' יוסף עופר
על מלחמות לשון שנמשכו שנים ומי ניצח בהן, מי כתב את המילון עברי הראשון ומי חתום על גילוי השורש התלת־עיצורי בעברית - הכירו את הדמויות המרכזיות שהניחו את היסודות בעולם הלשון והדקדוק בימי הביניים. הרב סעדיה גאון (רס"ג), רד"ק, דונש, שמואל הנגיד - חלק מהשמות מוכרים לכם מכל מיני במות אחרות, כמו פרשנות המקרא, עולם הפיוט ואפילו שם רחוב, ובפרק הזה תכירו את הדמויות המרכזיות שהניחו את היסודות בעולם הלשון והדקדוק בימי הביניים. בשיחה עם פרופ' יוסף עופר תגלו מה החידושים המרכזיים של כל אחת מהן, תשמעו על מלחמות לשון שנמשכו שנים ומי צדק בהן. כמו כן תגלו מי כתב את המילון עברי הראשון, מי אבי הבלשנות השמית המשווה, מי גילה את שיטת השורש התלת־עיצורי בעברית ובמה רד"ק ניצח את אבן ג'נאח. בסוף הפרק תדעו קצת יותר על אנשי הדקדוק האלה, מבבל, ספרד וצרפת: יהודה אבן קורייש רס"ג מנחם בן סרוק דונש בן לברט תלמידי דונש ומנחם רבי יהודה חיוג' יונה אבן ג'נאח שמואל הנגיד אבן עזרא (ראב"ע) משפחת קמחי (יוסף קמחי, משה קמחי, דוד קמחי - הרד"ק) רש"י ושני נכדיו: רשב"ם ורבנו תם *** פרופ' יוסף עופר - חבר ועדת הדקדוק באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת המינוח המרכזית באקדמיה ללשון. מלמד במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר־אילן ובמכללת הרצוג באלון שבות. היה יושב ראש ועד הדקדוק שדנה בכללי הכתיב המלא (חסר הניקוד) והיה מזכיר מדעי באקדמיה ללשון העברית. תחום עיסוקו המרכזי הוא חקר המסורה והלשון העברית ופרשני המקרא. *** הרחבות על הפרק - באתר לשוניאדה: https://katzr.net/ece721
Sun, 28 Nov 2021 - 1h 05min - 72 - פרק 32: איך הוגים "שפע יששכר" - על בעלי המסורה / פרופ' יוסף עופר
מה בדיוק עשו בעלי המסורה, איך המפעל שלהם משפיע השפעה עצומה עד ימינו, מדוע יש כתיב וקרי במקרא, ומה התנ"ך המדויק ביותר שכדאי לקנות. *** הם חתומים על מפעלים אדירים (התקנת הניקוד וטעמי המקרא, ושימור הנוסח בתנ"ך) אבל כמעט שאין מכירים אותם ואין יודעים עליהם פרטים. מיהם אותם בעלי מסורה מסתוריים, למה הם ספרו אותיות בתנ"ך, ואיך ההערות שהם כתבו על התנ"ך משפיעות השפעה עצומה עד ימינו במגוון תחומים, כולל לשוניים. בשיחה עם פרופ' יוסף עופר, מגדולי חוקרי המסורה, דיברנו על כתיב וקרי במקרא, על מסורה גדולה וקטנה, על טעמי המקרא וטעמי אמ"ת ומדוע בתנ"ך כתוב ירושלם (בלי יו"ד) ואנו הוגים ירושלים. גם דיברנו על האותיות הגדולות והקטנות בתנ"ך (כמו: ויקרא באל"ף קטנה), הנו"ן ההפוכה והנקודות שיש בחלק מהמילים, שוחחנו על החטפים שיש תחת אותיות שאינן גרוניות (כמו צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת) וגם שאלתי אותו מה לדעתו התנ"ך המדויק ביותר שיש בשוק היום. *** פרופ' יוסף עופר - חבר ועדת הדקדוק באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת המינוח המרכזית באקדמיה ללשון. מלמד במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר־אילן ובמכללת הרצוג באלון שבות. היה יושב ראש ועד הדקדוק שדנה בכללי הכתיב המלא (חסר הניקוד) והיה מזכיר מדעי באקדמיה ללשון העברית. תחום עיסוקו המרכזי הוא חקר המסורה והלשון העברית ופרשני המקרא. *** הרחבות על הפרק - באתר לשוניאדה: https://katzr.net/67a466
Sat, 30 Oct 2021 - 1h 20min - 71 - פרק 31: הבלשן שעל שמו יש מכתש בירח / פרופ' לובה חרל"פ
הוא היה אסטרונום, אסטרולוג, פילוסוף, מתמטיקאי, משורר ופייטן, פרשן מקראי ובלשן ולכן לא מפתיע ששמו הגיע עד הירח, כפשוטו. בפרק תגלו מה אבן עזרא חידש, מה הוא שכלל, מה הוא חשב על לשון חכמים, מה הייתה גישתו לארמית ועוד סוגיות מעניינות. *** "דע כי המילות הם כַּגופות, והטְעמים הם כַּנשמות, והגוף לַנשמה כמו כלי" (אבן עזרא), כלומר כשם שהגוף הוא כלי לנשמה – כך המילים הן כלי לָטְעמים, כלומר לרעיון או לתוכן, למה שרוצים לומר. ויש הרבה מה לומר על אבן עזרא עצמו. בפרק הזה שוחחתי עם פרופ' לובה חרל"פ על משנתו הלשונית - האם הוא היה מחדש או רק מלקט מאחרים ומסכם דברים שכתבו לפניו, מה הוא חשב על לשון חכמים – לשון טובה או משובשת, ומה הייתה גישתו לארמית – שפה אחות כשרה או שומר נפשו ירחק. כמו כן דיברנו על חייו ועל חשיבותו כנשא הידע מספרד אל אירופה, ועל עוד עניינים. *** פרופ' לובה חרל"פ היא ראשת המרכז ללימודי הטקסט במכללת ליפשיץ בירושלים (גילוי נאות – אני מרצה שם), מרצה במכללת "אורות ישראל" ובחוג לשפה וספרות עברית במכללת אל-קאסמי. בעבר הייתה מרצה במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר אילן, והייתה ראש היחידה להבעה עברית בבר אילן ובשלוחותיה. פרופ' חרל"פ מומחית לדקדוק העברי בימי הביניים, ואת הדוקטורט כתבה על הפרשן אבן עזרא (הדוקטורט הפך לספר. לקנייה לחצו כאן). היא עוסקת גם בסגנון ורטוריקה, ובעברית כשפה נוספת. פרופ' חרל"פ התארחה בפרק אחר בקולולושה: האם העברית היא השפה הראשונה בעולם? https://katzr.net/3385d6 *** הרחבות על הפרק - באתר לשוניאדה: https://katzr.net/49d61b
Sat, 02 Oct 2021 - 55min - 70 - פרק 30: הכוח המאגי של המילים / פרופ' שמעון שרביט
מה הסיפור של "בלי עין הרע", מה לא בסדר במילה "כושי", באיזו תרבות המילה "רגל" היא מילה גסה, ולמה אנו אומרים "על כל צרה שלא תבוא" אם אנו מתכוונים לצרה שיש חשש שבוא תבוא *** למילים יש כוח, והפרק הזה מוקדש לכוחן המאגי של המילים ולדרכי ההתגוננות המילולית נגד אותו הכוח. עוד הפרק עוסק בטאבו ובלשון נקייה בספרות העברית הקדומה. בשיחה עם פרופ' שמעון שרביט דיברנו על מילים שאסור להגיד בשל סיבות שונות - מפני הקודש (למשל: אדושם במקום אדנַי; פרק ט"ו או ט"ז במקום פרק י"ה או י"ו), מפני הפחד (בית העלמין או בית החיים במקום בית הקברות), מפני כבוד הבריות וצניעות (בית הכיסא או נוחיות במקום מה שבאמת עושים שם). גם דיברנו על "מילים מכובסות" מבית התקינות הפוליטית - אזרח ותיק שדחק את "זקן", "יישובי עדיפות לאומית" שהעלים את את "עיירות פיתוח". בפרק תגלו באיזו תרבות המילה "רגל" היא מילה גסה, מדוע אומרים "בלי עין הרע" ולא "רעה", ולמה אנו אומרים "על כל צרה שלא תבוא" אם אנו מתכוונים לצרה שיש חשש שכן תבוא. *** פרופ' שמעון שרביט הוא בלשן וחוקר של לשון חכמים, פרופסור אֶמֶריטוּס במחלקה ללשון עברית באונ' בר אילן, שם גם היה ראש המחלקה. ניהל את היחידה להבעה עברית והאולפן לעולים באוניברסיטת בר-אילן, וכן היה בין מקימי התוכנית ללימודי עריכה לשונית באוניברסיטה. היה ראש החוג ללשון העברית במכללת בית ברל, היה מרצה אורח באונ' ת"א, ובאוניברסיטת ברנדייס (ליד בוסטון) ועוד, והיום רקטור המכללה האקדמית אשקלון, וגם חבר באקדמיה ללשון העברית. היה חבר בהנהלה הציבורית של הספרייה הלאומית בירושלים, וגם חבר דירקטוריון הספרייה הלאומית. תחום המחקר העיקרי שלו הוא לשון חכמים – לשון וסגנון. עוסק גם בלשון התפילה, בשיטות הניקוד בימי הביניים, בלשון ספרות השו"ת (השאלות והתשובות) ובסוגיות מתחום הסוציו-לינגוויסקה (הרחבה בנושא הזה – בפרק הבא ב"קולולושה"). כתב מאמרים רבים וספרים כגון "לשון חכמים" במסגרת הסדרה של האונ' הפתוחה "תולדות הלשון העברית", חיבר מהדורה מדעית למסכת אבות, ולא מזמן ראה אור ספרו "תורת ההגה של לשון חכמים", בהוצאת האקדמיה ללשון העברית. *** הרחבות על הפרק באתר לשוניאדה: https://katzr.net/acc627 אתם מוזמנים לפייסבוק של "קולולושה" - חפשו קולולושה בפייסבוק ונמשיך שם
Sun, 29 Aug 2021 - 47min - 69 - פרק 29: מה ההבדל בין עץ לאילן? הכול על לשון חכמים / פרופ' שמעון שרביט
בפרק תגלו אם לשון חכמים היא שפה חיה או מלאכותי, איך קיצרו מילים בלשון חכמים, למה בלשון חז"ל יש מילים ששינו את מינן הדקדוקי ולמה אומרים "עין הרע" ולא "עין רעה". *** יש שטענו שלשון חכמים לא הייתה לשון חיה וטבעית אלא מלאכותית, כזו שרק כתבו אותה אבל לא באמת דיברו אותה. האם הם צדקו, ואיך בכלל יודעים לבדוק את זה? בשיחה מיוחדת עם פרופ' שמעון שרביט, מחשובי החוקרים של לשון חכמים, דיברנו על הראיות שלשון חכמים היא לשון חיה, איך המילים "גרעין" ו"גלעין" מוכיחים זאת, ועל התופעות המאפייניות את לשון חז"ל: היעלמות הצורה "תפעלנה" (תשבנה, בואנה הבנות), היעלמות וי"ו ההיפוך, צורות מקור, דיברנו על הצורות המיוחדות של שם הפועל, שמות פעולה והיידוע ("כנסת הגדולה" במקום "הכנסת הגדולה"), ריבויים מיוחדים ("בתי כנסיות, בתי מדרשות" במקום בתי כנסת, בתי מדרש") ועוד. בפרק גם תגלו איך קיצרו מילים בלשון חכמים, למה לא כדאי לסמוך על הדפוסים של המשנה, למה בלשון חז"ל יש מילים ששינו את מינן הדקדוקי, ולמה אומרים "עין הרע" ולא "עין רעה". *** פרופ' שמעון שרביט הוא בלשן וחוקר של לשון חכמים, פרופסור אֶמֶריטוּס במחלקה ללשון עברית באונ' בר אילן, שם גם היה ראש המחלקה. ניהל את היחידה להבעה עברית והאולפן לעולים באוניברסיטת בר-אילן, וכן היה בין מקימי התוכנית ללימודי עריכה לשונית באוניברסיטה. היה ראש החוג ללשון העברית במכללת בית ברל, היה מרצה אורח באונ' ת"א, ובאוניברסיטת ברנדייס (ליד בוסטון) ועוד, והיום רקטור המכללה האקדמית אשקלון, וגם חבר באקדמיה ללשון העברית. היה חבר בהנהלה הציבורית של הספרייה הלאומית בירושלים, וגם חבר דירקטוריון הספרייה הלאומית. תחום המחקר העיקרי שלו הוא לשון חכמים – לשון וסגנון. עוסק גם בלשון התפילה, בשיטות הניקוד בימי הביניים, בלשון ספרות השו"ת (השאלות והתשובות) ובסוגיות מתחום הסוציו-לינגוויסקה (הרחבה בנושא הזה - בפרק הבא ב"קולולושה"). כתב מאמרים רבים וספרים כגון "לשון חכמים" במסגרת הסדרה של האונ' הפתוחה "תולדות הלשון העברית", חיבר מהדורה מדעית למסכת אבות, ולא מזמן ראה אור ספרו "תורת ההגה של לשון חכמים", בהוצאת האקדמיה ללשון העברית. הרחבות - באתר לשוניאדה: *** אתם מוזמנים לפייסבוק של "קולולושה" - חפשו קולולושה בפייסבוק ונמשיך שם
Sat, 24 Jul 2021 - 1h 01min - 68 - פרק 28: שאילת מילים לועזיות - איום אמיתי על העברית? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום
בפרק תכירו שאילת מילים גלויה לצד סמויה, תגלו את הקשר הצלילי הלא מקרי בין אוויר ל-Air, ובין בסיס ל-Base, ומה מיוחד במילים שלכאורה נשמעות עבריות למהדרין "מכונית", "עיתון" ו"לוויין". *** כבר בתנ"ך יש מילים משפות זרות: תיבה וטנא ממצרית, היכל ואשף מאכדית, דת ופרדס מפרסית, זמן וכשר מארמית ועוד. התהליך נמשך בלשון חכמים, כגון אוויר ובסיס מיוונית, וגם בימי הביניים, כגון מֶרכז ולחן מערבית, ושאילת מילים משפות זרות נמשכת ביתר שאת גם בלשון ימינו - בנק, אופוזיציה ועוד. אם מדובר בתהליך עתיק יומין, ותהליך המשותף לכל השפות החיות באשר הן ולא רק לעברית, למה אנו מלינים על סורי ועל ביי, ומדוע האקדמיה ללשון "נלחמת" במילים לועזיות ומציעה חלופות עבריות? בפרק עם ד"ר גבריאל בירנבאום ניסינו להבין אם שאילת המילים היא איום על העברית, הכרנו כמה סוגים שונים של שאילת מילים משפות אחרות (שאילה גלויה וסמויה), ודיברנו על הקשר בין אוויר ל-Air, בסיס ו-Base, ומה מיוחד במילים שלכאורה נשמעות עבריות למהדרין מכונית, עיתון ולוויין. *** הפרקים הקודמים שבהם התארח ד"ר גבריאל בירנבאום - חוקר באקדמיה ללשון העברית, בלשן ומרצה ללשון: "קולולושה" פרק 5: מי רוצה לבטל את סימני הניקוד? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום "קולולושה" פרק 6: לא רק חי"ת ועי"ן – אילו עוד צלילים נעלמו מהעברית? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום פרק 27: יש דבר כזה "עברית נכונה"? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום *** הרחבות על נושאים שעלו בפרק - באתר לשוניאדה: https://katzr.net/f4cd0d *** אתם מוזמנים לפייסבוק של "קולולושה" - חפשו קולולושה בפייסבוק ונמשיך שם
Sat, 26 Jun 2021 - 58min - 67 - פרק 27: יש דבר כזה "עברית נכונה"? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום
איך מחליטים מהי העברית הנכונה: לשון המקרא, לשון חכמים, לשון ימי הביניים ואולי לשון ימינו? ואם כל לשון משתנה ומתפתחת - מדוע האקדמיה ללשון מנסה "לחנך" את הציבור? על זאת ועוד נושאים מרתקים בפרק מיוחד במינו. אנשים רבים מתלוננים שהיום "כבר לא מדברים עברית נכונה" וש"אי אפשר להבין את הנוער" ולכן העברית בסכנה. בפרק הזה ניסה ד"ר גבריאל בירנבאום להשיב על כמה תהיות בסיסיות: א. אם העוּבדה היא שכל שפה חיה בעולם משתנה, למה להתערב כדי לעצור את השינוי? הרי לוּ הייתה אקדמיה ללשון בתקופת חז"ל אולי לא הייתה מתפתחת לשון חכמים והיינו מפסידים אוצר לשוני רב. ב. אם בכל זאת נכון להתערב ולכוון את העברית, האם יש סיכוי שההתערבות תצליח? האם אין דוגמות משפות אחרות בעולם שההתערבות הצליחה. ג. נניח שההתערבות תצליח - מה נחשיב כהתפתחות טבעית של השפה ולכן לא נתקן, ומה נחשיב שגיאה ונתקן? לפי איזו עברית נחליט מה יוגדר היום "עברית נכונה": העברית המקראית או אולי העברית של חז"ל ואולי ימי הביניים? מה בדיוק המעמד של עברית ימינו? ועוד בפרק דיברנו על הביקורת נגד האקדמיה ללשון שמשנה קביעות קודמות שלה ובכך "נכנעת" לציבור ואם אכן מדובר בכניעה, האם האקדמיה תשנה את ההחלטה שיש לומר "כתבתם" במלרע והאם היא תכשיר את "שתי שקל", וגם שוחחנו על עוד עניינים מרתקים (ובגלל זה הפרק ארוך מהרגיל - כשעה וחצי במקום כשעה). *** הפרקים הקודמים שבהם התארח ד"ר גבריאל בירנבאום - חוקר באקדמיה ללשון העברית, בלשן ומרצה ללשון: "קולולושה" פרק 5: מי רוצה לבטל את סימני הניקוד? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום "קולולושה" פרק 6: לא רק חי"ת ועי"ן – אילו עוד צלילים נעלמו מהעברית? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום *** עוד הרחבות למטיבי לכת - היכנסו לאתר "לשוניאדה" https://katzr.net/0ee977 *** אתם מוזמנים לפייסבוק של "קולולושה" - חפשו קולולושה בפייסבוק ונמשיך שם
Thu, 03 Jun 2021 - 1h 39min - 66 - פרק 26: עריכה לשונית: טיפים לקהל הרחב / עם ד"ר לאה צבעוני
האם תקין להטיל פסיק לפני וי"ו או לפתוח משפט בוי"ו, מה לומדים מ"בראשית ברא אלוהים" על סדר המילים ומה ההבדל בין מקף לקו מפריד. וגם: מניין האומץ שלה לבקר את העריכה הלשונית בפרסומי האקדמיה ללשון. *** "לא סוקלים אותך באבנים כשאת מגיעה לאקדמיה ללשון העברית?" שאלתי את ד"ר לאה צבעוני. ד"ר צבעוני היא עורכת לשון ותיקה, ובאחד הספרים שחיברה היא מציגה לעיני כול טעויות בספרים שכתבו סופרים כמו דוד גרוסמן וא"ב יהושע ואפילו טעויות בפרסומים מבית האקדמיה ללשון העברית. אבל ד"ר לאה צבעוני אינה רואה בעיניים - היא שמה לנגד עינה רק את טובתה של העברית. בשיחה עימה היא נותנת טיפים בעריכת לשון, מדברת על תפקיד עורך הלשון (למה היא חושבת שכל עורך לשון חייב להיות גם עורך ספרות ולא נכון להפריד בין התפקידים), ומשתפת אם היא עצמה מצליחה לקרוא ספר להנאתה בלי לחשוב איך היא הייתה עורכת אותו. עוד דיברנו על איך איך מתמחרים עריכת לשון, מהי עריכת ליטוש או יסוד לעומת הגהה, למה הוצאות הספרים אינן משקיעות בעריכה טובה, ואילו דוגמות יש לה למילים שאנשים בטוחים שהם בגדר שפה גבוהה אבל ההפך הוא נכון. *** ד"ר לאה צבעוני היא אשת לשון וספרות, עורכת, סופרת ומו"לית ישראלית. בעלת תעודה בעריכה לשונית, ותואר שני ותואר שלישי בלשון עברית מן האוניברסיטה העברית בירושלים. עבדה במועצה להשכלה גבוהה, הייתה המזכיר האקדמי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וערכה את "איגרת" כתב העת של האקדמיה הלאומית. שנים רבות מלמדת עריכת לשון. הבעלים והמוציאה לאור של "צבעונים - הוצאה לאור", שם פרסמה את "עברית כהווייתה" - סדרת ספרי עריכה בתחום הלשון והעריכה, המיועדים לתלמידי לשון ולעורכי לשון. כמו כן כתבה ארבעה ספרי ילדים, ערכה מאות ספרים, בהם הספר "עורי שפת עבר – אלפיים שנות שירה על השפה העברית". *** עוד הרחבות למטיבי לכת - היכנסו לאתר "לשוניאדה" https://katzr.net/c872d3 *** אתם מוזמנים לפייסבוק של "קולולושה" - חפשו קולולושה בפייסבוק ונמשיך שם
Wed, 14 Apr 2021 - 59min - 65 - פרק 22: מה שם המשפחה שלכם אומר עליכם? / ד"ר רוביק רוזנטל
מי המציא את שם המשפחה, מתי ולאיזה צורך? למה יש יותר שמות משפחה משמות פרטיים? חוץ מסיבות פמיניסטיות, מה הסיבה לשני שמות משפחה? פרק שמוקדש כולו מוקדש למשפחה. לשם המשפחה *** תחשבו על זה: שמות פרטיים ותיקים יותר משמות משפחה, אבל בכל זאת יש יותר שמות משפחה משמות פרטיים. למה? 5% מהנשים נושאות שני שמות – שם הנערות ושם המשפחה של הבעל. חוץ מסיבות פמיניסטיות, מה הסיבה לכך? יש שמות משפחה הבנויים מראשי תיבות, כגון כ"ץ (כהן צדק), שו"ב (שוחט ובודק). האם זה מאפיין יהודי? בפרק שוחחתי עם ד"ר רוביק רוזנטל על שמות משפחה - מי המציא אותם, מתי ולאיזה צורך; שאלתי למה מי שנושא את שם המשפחה אשכנזי הוא בעצם מזרחי, דיברנו על סיומות כגון שוילי, זון/סון (אברמסון); והזכרנו את סוגי שמות משפחה - אלה שמקורם בשֵם מקום (ורשסקי), בבעל מלאכה (קצב, חזן, גלזר, שכטר, דהן) ובתכונות (כולל תכונות שנתפסות לא חיוביות: בוחבוט = אדם שמֵן, שוורץ = שחור). כמו כן שוחחנו על בן-גוריון וההיסטוריה של עִברות שמות המשפחה ועל כל השיטות לעִברות. *** ד"ר רוּבִֿיק (ראובן) רוזנטל בלשן, מרצה, עיתונאי וסופר. כבר 23 שנים כותב את הטור "הזירה הלשונית" – טור שהחל במקומון מעריב, עבר למעריב עצמו, עד להקמת אתר הזירה הלשונית, לפני שש שנים. הטורים באתר התפרסמו בעבר גם ב-nrg ובאתר ישראל היום. ד"ר רוזנטל גם כותב טור בבלוג של מילון רב מילים, היה מרצה ללשון ותקשורת בבר אילן, כותרת, בית צבי, אוניברסיטת חיפה, וריכז את סדנת העיתונות באוניברסיטה הפתוחה. נוסף על הספרים שאינם בתחום הלשון, כתב מילונים, כמו מילון הסלנג המקיף, מילון הצירופים, כתב ספרי לשון כמו מדברים בשפת התנ"ך ומדברים צהלית – דיוקן שפת הצבא הישראלי, וגם כתב חמישה ספרי ילדים שעוסקים בשפה העברית, ביניהם המסע המופלא לארץ המילים, שעליו זכה בפרס רמת גן לספרות ילדים ונוער. עוד זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות כתובה, ופרס ראשון לציון על שם מאיר אריאל על יצירתיות בשפה העברית. כבר 13 שנים הוא מנהל האקדמי ושותף ל"לשון ראשון" – מופעי תרבות העוסקים בשפה העברית, וגם השתתף בכל מיני מיזמי לשון מיוחדים כמו התוכנית "הזירה הלשונית" בטלוויזיה החינוכית, תערוכת "א-ב-גע-דע" בבית התפוצות – חגיגה משחקית של עברית לילדים, וגם הגיש פינת לשון ברשת ב. *** עוד הרחבות למטיבי לכת - היכנסו לאתר "לשוניאדה": https://katzr.net/a71960 *** אתם מוזמנים לפייסבוק של "קולולושה" - חפשו קולולושה בפייסבוק ונמשיך שם
Sat, 21 Nov 2020 - 59min - 64 - פרק 21: השפעת הטכנולוגיה על העברית / עם יובל פינטר
מה הטלפונים החכמים, וואטאספ, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, אמוג'ים-פרצופונים ועוד – כל הטכנולוגיה הזו - עושה, עשתה ותעשה לעברית? האם היא משנה אותה, ואם כן, כיצד? *** פעם מבוגר היה מי שלא הכיר את הסלנג של הצעירים, אבל היום מבוגר הוא מי שאינו משתמש בפרצופונים (אמוג'ים) בהודעות שלו – כך ראיתי שכתבה העיתונאית אמילי עמרוסי, והיא צודקת. היום יש יותר משלושת אלפים פרצופונים, ועוד היד נטויה; יש מילון אמוג'י, יש יום האמוגי הבין-לאומי, בית משפט בישראל הכיר בפרצופונים כמחייבים חוקית (פרטים פה למטה ב"מטיבי לכת"), ורק לפני ארבע שנים בחרה אוניברסיטת אוקספורד באמוג'י שבוכה מרוב צחוק למילת השנה כי הוא היה – ועודנו - הפרצופון הנפוץ ביותר בשימוש בעולם (וגם בישראל), ובכך שפת הפרצופונים קיבלה מעין הכרה בין לאומית. רגע, האם הפרצופונים הם שפה בכלל? האם השימוש בפרצופונים הוא התפתחות מבורכת בשפה, או נסיגה לימי האדם הקדמון שרק ידע לצייר על קירות המערות? האם יום יבוא ונפסיק לכתוב בכתב ידינו אלא רק נלחץ על מקשים ונשלח אותיות או פרצופונים? הייתכן שבעתיד לא ילמדו בבתי הספר כיצד לכתוב? שוחחתי עם יובל פינטר - גם איש לשון וגם חיית רשת - על השפעת הטכנולוגיה על השפה העברית ועל השינויים שהטכנולוגיה מביאה עימה לשפות בכלל. דיברנו על גמני, מישו, רוצים.ות, חושביםן, מה אחוז השימוש בפרצופונים בישראל ומה הפרצופון שמשתמשים בו הכי הרבה ישראלים. *** יובל פינטר - דוקטורנט למדעי המחשב במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה (ג'ורג'יה-טק) העוסק בעיבוד שפה; בעל תואר שני בבלשנות מאוניברסיטת תל אביב. סייע בכתיבת הספר "עברית אינטרנטית" מאת כרמל וייסמן ואילן גונן. חיית רשת – טוויטר בעיקר – ממנהלי קבוצת הפייסבוק "חולצה מטיילת בוואדי", ומהכותבים בבלוג "דגש קל". *** עוד הרחבות למטיבי לכת - היכנסו לאתר "לשוניאדה": https://did.li/2QlCN *** אתם מוזמנים לפייסבוק של "קולולושה" - חפשו קולולושה בפייסבוק ונמשיך שם
Sun, 29 Mar 2020 - 57min - 63 - פרק 20: מתי בדקתם חרב חדשה על עובר אורח תמים? / עם אסף אשתר
מה הוא רוצה שיכתבו על המצבה שלו, איך נולד "יש לי יש לי יש לי" והאם מתוכנן איחוד של הקומדי סטור? השחקן והקומיקאי אסף אשתר בשיחה על הומור ועברית - פרק שמח במיוחד לרגל פורים. *** מי הקומיקאי הישראלי שהשפיע עליו ביותר, כמה הוא קיבל בבגרות בלשון, מתי יהיה איחוד של הקומדי סטור - השחקן, הקומיקאי ואיש המילים אסף אשתר הגיע לקולולושה ושוחחנו על מגוון דברים: טעויות משעשעות בהבנת מילות שירים (למשל בשיר של יובל דיין: "בדיוק כמו הירח אליאור שלי שייך" במקום "אין לי אור שלי שייך"), שיבושים של משוררים גדולים (ביאליק, נעמי שמר, רחל), משחקים מתוחכמים במילים של שירים, ההשתתפות של אסף ב"הישרדות" ואם היה חוזר על החוויה שוב, וגם מה הוא רוצה שיכתבו על המצבה שלו. הפרק כולל חידה: אסף המיר לשפה גבוהה משפט מוכר משיר מוכר מאוד - "כצמד אחוזי רוח עוועים" - יודעים מהו השיר? חכו לתשובה בסוף התוכנית. *** אסף אשתר - שחקן, קומיקאי, איש של מילים ושל שירים. השתתף בקומדי סטור ("יש לי יש לי", יהוקמץ בן פסיק ועוד), היה בין התסריטאים של הקומדיה "שמש", היה שופט ב"לא נספיק לשיר", שיחק ומשחק בכל מיני סדרות טלוויזיה. השתתפת בהישרדות, והגיע למקום השמיני. בעל סדרת הרשת "אספון על הגל", עוסק בדיבוב, משתתף בהצגות תיאטרון, ובעל פינה בטלוויזיה ברשת 13 שם הוא עוסק בשירים ובסיפור מאחורי הקלעים של השירים. מופיע ב"כל המילים השמחות" – מופע שמשלב שירים עברית והומור. *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. חפשו "קולולושה" בפייסבוק.
Thu, 27 Feb 2020 - 55min - 62 - פרק 19 "חי": בחדשות לא מוצאים מילה בלעדיה / עם רות אלמגור-רמון
האם מעצבן אותה כשאומרים "תיזהר כשאתה מדבר לידה", מה בדיוק עושה יועץ לשון ולמה צריך אותו, למה בפרסומות ובחדשות יש "עברית מוזרה" כמו בננה וכתבתם במלרע, ולמה יש לה מקלט רדיו גם באמבטיה. קולולושה בפרק מיוחד שהוקלט בפני קהל. *** כמה פעמים ביום יש לה "גלינגים" באוזניים? האם מעצבן אותה שכשמציגים אותה אומרים "תיזהר כשאתה מדבר לידה"? האם נכונה השמועה שיש לה מקלט בכל חדר בבית (כולל באמבטיה), כדי להאזין לעברית בערוצי הרדיו? בפרק שהוקלט "חי" בפני קהל שוחחתי עם רות אלמגור-רמון, יועצת הלשון של כאן, בנושאים שונים: מתוקף איזו סמכות פועלים יועצי הלשון ברדיו ובטלוויזיה, מה בדיוק הם עושים, האם בעתיד עדיין יצטרכו אותם, והאם באמת תפקיד הרדיו והטלוויזיה לחנך את הציבור לדבר עברית תקנית. גם דנו בשאלה אם התקשורת משפיעה על הציבור, וכשענתה שכן, הקשיתי כיצד דור שלם שגדל על ערוץ מרכזי אחד ורדיו מרכזי אחד (הערוץ הראשון, הטלוויזיה החינוכית, קול ישראל) עדיין אינו מדבר עברית תקינה. לפרק הכנתי קובצי קול רבים שמדגימים תופעות ששוחחנו עליהם, כגון הגיית מלרע "מוזרה" בפרסומות (בננה, שמעתם, אהבתם), שימוש בלשון נקבה ב"חדשות הלילה" עם רומי נוימרק (מתחילות, שלום לכן), ופסילת שירים ברדיו (זוכרים את מקרה "לא מכירים אותך" של הראל מויאל?). רות סיפרה סיפורים מעניינים על הבעיה ב"זה מרגיש" (מיהו ה"זה" פה?) ו"על פניו" (על פניו של מי?), שיתפה מה הדבר שהיא הכי מצטערת ש"ויתרה" בפרסומת כי אח"כ היא נאלצה לוותר שוב ושוב (הקש על החמש; ספרים זה סטימצקי), וגילתה שהתחום היחיד שיש שיתוף פעולה בין כל גופי השידור בארץ הוא תחום הלשון. הצצה אל מאחורי הקלעים תמצאו כאן: https://katzr.net/b3fbea. *** רות אלמגור-רמון - יועצת לשון כבר כחמישים שנה, נכחה פיזית בכל הצמתים המרכזיים בטלוויזיה וברדיו, הכשירה שדרנים וכתבים רבים בערוץ הראשון ובקול ישראל, תלמידתו וממשיכת דרכו של אבא בנדויד, יועץ הלשון הראשון של רשות השידור. מכותבי הפינות "רגע של עברית" ברשות השידור. אמונה על שמירת הרמה הלשונית בכל מה שאתם צופים ומאזינים בתאגיד השידור הציבורי – ברדיו ובטלוויזיה, בתוכניות ובפרסומות. למדה לשון וסטטיסטיקה, ומרצה ללשון באוניברסיטאות ומכללות שונות. מרכזת את מפגשי יועצי הלשון בכל גופי השידור בישראל ברדיו ובטלוויזיה. זכתה בפרס רה"מ ללשון העברית. *** קישורים והרחבות למטיבי לכת תמצאו כאן: https://katzr.net/a4a52f *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. חפשו "קולולושה" בפייסבוק.
Sun, 02 Feb 2020 - 1h 12min - 61 - פרק 18: הדברים המשעשעים והמביכים בתרגום הסימולטני לעברית / עם אלה בר אילן
מה היא עשתה כשבאמצע התרגום הסימולנטי נכנס עכבר לתא שלה, מה עושים כשהדובר מדבר מהר, והאם היא מצנזרת מילים קשות, גזעניות או קללות? שיחה מלאת חיים וסיפורים עם המתורגמנית אלה בר אילן שגם תרגמה לביל קלינטון ולברברה סטרייסנד. *** לתרגם בזמן אמת, בתוך כדי שהדובר מדבר, אינו דבר קל ולכן גורר סיפורים מעניינים. מה עושים כשבשפת המקור לא ברור אם מדובר ביחיד או ברבים (כמו באנגלית כשאומרים YOU = אתה וגם אתם)? מה קורה כשטועים ומתחילים בזכר ופתאום מגלים שמדובר בנקבה, והאם מסבירים את הטעות או ממשיכים? מה עושים כשלא מכירים מילה מסוימת? האם מתקנים דובר שאמר טעות עובדתית מסוימת, האם מצנזרים את הדובר כשהוא אומר מילים קשות, גזעניות ואפילו קללות? איך מתרגמים משחקי מילים שמוצלחים רק בשפת המקור? איך מתרגמים פסוקים? שוחחתי עם המתורגמנית מלאת הסיפורים ושמחת החיים אלה בר אילן על נושאים שונים בעולם התרגום הסימולטני לעברית. שמעתי ממנה סיפורים משעשעים ומביכים, וגיליתי מה היא עשתה כשבאמצע התרגום הסימולנטי נכנס עכבר לתא שלה, למה הכי כיף לה לתרגם את בנימין נתניהו ולמה מקובל לתרגם במשמרת של שניים לפחות. כמו כן ביררתי עימה האם הם חתומים על הסכם סודיות, האם היא תתרגם דיונים בתחומים שהיא אינה מבינה בהם, מה היא עושה כשהדובר מדבר מהר מאוד, כיצד היא נוהגת כשהדובר מתלהב בדיבור - היא תמשיך לתרגם רגיל או תוסיף נופך לתרגום, והאם אי פעם היא התפוצצה מצחוק או בכתה באמצע התרגום. *** אלה בר אילן מתורגמנית מאנגלית לעברית ולהפך. חֲבֵרה ב-AIIC – הארגון הבינלאומי למתורגמני ועידות שמושבו בז'נבה, וחברה בעמותת ISRAIIC - הסניף הישראלי. בוגרת אוניברסיטת חיפה בשפה וספרות אנגלית וצרפתית, ולימודי תעודה במתורגמנות מטעם אוניברסיטת בר אילן. מתרגמת זה 35 שנה, ובמהלך השנים תרגמה אישים חשובים ומעניינים, ביניהם: ברברה סטרייסנד שהגיעה ליום ההולדת ה-90 של הנשיא פרס, וביל קלינטון, לשעבר נשיא ארה"ב, שבהלוויה של רבין אמר את המילים המפורסמות "שלום, חבר". *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. חפשו "קולולושה" בפייסבוק.
Sun, 05 Jan 2020 - 58min - 60 - פרק 17: מדעי המחשב בשירות עולם הלשון / עם פרופ' יעקב שויקה, המוח מאחורי מילון רב מילים
נכון שכשכותבים ב-word לפעמים יש קו אדום תחת המילה? זה בגללו. נכון שאתם נעזרים במורפיקס או ברב מילים? זה בזכותו. שיחה עם המוח הגאוני שמאחורי מילון רב מילים ופרויקט השו"ת. *** כיצד איש שלא למד לשון הופך להיות מנהל מילון עברי-עברי? איך המחשב השפיע על עיצוב המילון הזה ולא רק גרפית אלא גם תוכנית? למה היה צורך במילון חדש אם כבר יש מילון אחר - אבן שושן? ושאלת השאלות: אם המילון שניהל מתקדם כל כך כיצד קרה שהוא לא הצליח ורבים אינם מכירים אותו? שוחחתי עם פרופ' יעקב שויקה - אחד הגאונים בתחום מדעי המחשב, וגם שאלתי אותו אם הוא חושב שהוא גאון. דיברנו על ההמצאות שהמציא כשהיה בצבא: המילון הממוחשב הראשון שמנתח מילים וכן המילון העברי-ערבי הראשון שמחשב הפיק בעולם כולו; שוחחנו על מיזמיו בהמשך: מילון רב מילים המודפס, המקוון, המילון לנוער ולבתי ספר ותוכנת הנקדן; וגם שאלתי אותו אם להערכתו המחשבים יחליפו בעתיד את עורכי הלשון. עוד שוחחנו על הקווים האדומים במילון (למשל אם יש מילים שלא נכנסו בו), כיצד עוד אפשר לרתום את המחשב לטובת עולם הלשון, וגם מי המציא את השם רב מילים. *** פרופ' יעקב שויקה - פרופ' אמריטוס במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן, שם היה ראש המכון לאחזור מידע ולבלשנות חישובית. מתמחה במערכות לאחזור מידע טקסטואלי, במאגרים טקסטואליים גדולים, בעיבוד ממוחשב של שפות טבעיות (בעיקר של עברית), ובניתוח ממוחשב של טקסט ובמילונאות ממוחשבת. לפני יותר מחמישים שנה פיתח בפעם הראשונה מנתח מורפולוגי ממוחשב מדויק ושלם, לשפה העברית. עמד בראש פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן (המיזם זכה בפרס ישראל), היה יועץ ראשי למחשוב בכמה מיזמים אקדמיים ביטחוניים ותעשייתיים, כמו מחשוב מערכת האנציקלופדיה העברית, מחשוב הארכיון של עיתון מרכזי ונפוץ, הפקה ממוחשבת של מילונים לערבית של חיל המודיעין, פיתוח אלגוריתמים חשובים בנתב"ג 2000, ועוד. פיתח במטח את מילון רב מילים - המודפס הרגיל, המודפס לנוער, המודפס לבתי ספר, המילון המקוון ואת תוכנת הניקוד האוטומטי. עמד בראש מרכז מחקר ופיתוח למחשוב במדעי היהדות ופיתח את המערכת הממוחשבת לחקר גניזת קהיר, ומערכת להצגת כל שינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי. זכה בפרס כ"ץ ליישום ההלכה בחיים המודרניים. היה חבר בוועדות ציבוריות שונות, כגון ועדות של משרד החינוך להטמעת לימודי המחשב בבתי הספר היסודיים והתיכוניים, וועדות של המועצה להשכלה גבוהה. **** למטיבי לכת מבוא למילונאות של העברית החדשה / משה גושן-גוטשטיין על מבנה המילון ועל מקומו של התואר בו, חלקת לשון 25 (תשנ"ח), עמודים 32-13 / עוזי אורנן "לשיטות המילונאות במילון אבן-שושן – נורמטיביות ודסקריפטיביות", מחקרים בלשון, ב-ג, התשמ"ז / אליעזר (לואיס) גלינרט "המילונות העברית במאה העשרים", לשוננו לעם נז, ג, תשס"ח / ראובן מירקין ראובן מירקין, על מילון עברי שימושי בכלל ועל "מילון ההווה" בפרט, לשוננו לעם מו (תשנ"ה), עמ' 165-143 זאב בן חיים, "ממילונו של בן-יהודה ועד היום", זכרונות האקדמיה ללשון העברית כ, תשל"ג, 123-118 כל המילונים המקוונים בעברית – סקירה מקיפה וביקורת / אתר לשוניאדה מילון לבית הספר – אבן שושן, אריאל, ספיר או רב מילים / אתר לשוניאדה? אחת ולתמיד: איזה מילון לקנות לבית – אבן שושן, רב מילים, אריאל, ההווה או ספיר? / אתר לשוניאדה זה המילון הטוב ביותר לתלמידי היסודי / אתר לשוניאדה
Sun, 08 Dec 2019 - 59min - 59 - פרק 16: ג'וק, ילדים זה שמחה, טראח! - השפעת הרוסית על העברית / עם ד"ר קרן דובנוב
הרוסית שאלה מאיתנו אותיות לכתב שלה, אבל אנו שאלנו ממנה הרבה יותר - מילים, ביטויים וסיומות שחדרו לעברית. העברית גם שאלה מרוסית מבנים תחביריים שהיום נשמעים לנו טבעיים לחלוטין, אבל הם מבית היוצר של אימא רוסית: ילדים זה שמחה וספרים זה סטימצקי *** כנראה תתפלאו לשמוע שהכְּתב הרוסי שאל אותיות מהעברית, ושמנגד העברית שָאלה מילים וביטויים מרוסית, כמו: קור כלבים, הוציא לו את המיץ, חה-חה-חה, טראאם ומילת הזירוז נוּ!. גם סיומות שאלנו מרוסית כמו -ניק ו-צ'יק: גולנצ'יק, מושבניק. שאילת מילים היא דבר רגיל, אבל במקרה של השפעת הרוסית על העברית מדובר בהשפעה מערכתית ועמוקה על התחביר של העברית. עד כדי כך ההשפעה עמוקה שהעברית הטמיעה בתוכה מבני משפטים שלא היו בה, והיום איננו מרגישים בזרותם, כמו: ילדים זה שמחה, ספרים זה סטימצקי. מתי החלה ההשפעה של הרוסית על העברית, והאם היא השפיעה גם בגל העלייה הגדול ארצה בשנות ה-90 למניינם כשעלו כמיליון עולים מרוסיה? מתי דוברי רוסית משבצים מילים בעברית בתוך השיח ברוסית? האם הרוסית שאלה מילים מהעברית? על זאת ועוד שוחחתי עם הד"ר קרן דובנוב, שעלתה מרוסיה בעצמה. *** ד"ר קרן דובנוב היא מזכירה מדעית באקדמיה ללשון העברית, מלמדת לשון ועריכה במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, שם היא גם מרכזת את התוכנית. למדה בלשנות כללית באוניברסיטת מוסקבה, לשון עברית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים. מתמחה בחקר העברית בתקופת ההשכלה, וחוקרת את התהוות העברית החדשה. *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. חפשו "קולולושה" בפייסבוק.
Thu, 07 Nov 2019 - 49min - 58 - פרק 15: שולחן, אינטרנט, שמש - למה יש זכר ונקבה בדברים דוממים? / עם ד"ר קרן דובנוב
למה יש מין דקדוקי למילים שאין בהן מין אמיתי, כמו שולחן? האם תמיד החלוקה היא לזכר ונקבה או שיש חלוקות אחרות? האם יש שפות שבהן ברירת המחדל היא נקבה ולא זכר והאם מעמד האישה מושפע מכך? על זאת ועוד בשיחה מיוחדת עם מי שגילתה חוקיות מעניינת בתחום המין הדקדוקי. *** הוא אינו חי אלא דומם ובכל זאת אנחנו מייחסים לו תכונות של דבר חי: השולחן הוא חפץ דומם, נטול רוח חיים, אבל בעברית הוא זכר - שולחן חדש (ולא חדשה), שולחן נקי (ולא נקייה). החרב נקבה אע"פ שהיא כלי די רחוק מעולם הנשים - אנו אומרים חרב חדה (ולא חד), חרב נוצצת (ולא נוצץ). מה הופך את השולחן לזכר ואת החרב לנקבה? האם יש היגיון בהחלטה שחפץ דומם כלשהו זכר והאחר נקבה, או שזאת החלטה שרירותית? מה קורה בשאר השפות בעולם – יש אצלם מיון לזכר ונקבה, אין מיון כזה או שיש מיון מסוג אחר שאיננו מכירים? והאם בשפה שאין בה מיון לזכר ולנקבה או שברירת המחדל היא נקבה - מעמד האישה שונה משפה שבה אין מיון כזה או שברירת המחדל היא זכר? על כל זה ועוד הפתעות, בשיחה מרתקת עם הד"ר קרן דוּבְּנוֹב שחוקרת את נושא המין הדקדוקי בעברית, והגיעה לקולולשה כדי לספר לנו על הממצאים המעניינים שגילתה. *** ד"ר קרן דובנוב היא מזכירה מדעית באקדמיה ללשון העברית, מלמדת לשון ועריכה במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, שם היא גם מרכזת את התוכנית. היא למדה בלשנות כללית באוניברסיטת מוסקבה, לשון עברית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים. היא מתמחה בחקר העברית בתקופת ההשכלה, וחוקרת את התהוות העברית החדשה. *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. חפשו "קולולושה" בפייסבוק.
Sun, 06 Oct 2019 - 57min - 57 - פרק 14: כשסימבה פגש את דרדסית: שיחה עם שפרירה זכאי - מלכת הדיבוב בישראל
לא בכל יום אדם מגשים את חלומו.היא חתומה על תרגום הסרטים והשירים הקלסיים של דיסני (מלך האריות, אלדין, בת הים הקטנה), על תרגום הסדרות שגדלנו עליהן (רחוב סומסום, כוח המחץ, שאלתיאל קוואק) ועל הפתיחים שכל אחד יודע לזמזם (דרדסים, החיים, אלף ואחת אמריקות). שיחה מיוחדת על תהליך העבודה מול דיסני, על ההקפדה על עברית תקינה וגבוהה בתוכן המיועד בעיקר לילדים, ומה היא חושבת על "הלייב אקשן" החדשים של דיסני כולל מלך האריות החדש. *** במענה לשאלה המפורסמת "עם מי היית רוצה לשבת לארוחת ערב?" הייתי עונה עם אבן עזרא - הפרשן, הבלשן והפילוסוף; עם כריס קרטר - היוצר של סדרת המופת תיקים באפלה; ועם שפרירה זכאי - מלכת הדיבוב העברי ומי שאחראית על פסקול ילדותנו. את אבן עזרא עזרא אפגוש כנראה בתחיית המתים; כריס קרטר לא ממש יורק לכיוון שלי; אבל זכיתי גם זכיתי להגשים את החלום ולפגוש את שפרירה זכאי. התרגשתי כמו ילדה קטנה כבר בשלב שיחת הטלפון הראשונה כשצלצלתי להציע לה להתארח בהסכת, ובוודאי התרגשתי כשפגשתי בה ושוחחנו על מאחורי הקלעים של סרטי דיסני ושל הסדרות האהובות מהטלוויזיה החינוכית ועוד. כשנרגעתי הצלחתי לשאול אותה כמה זמן היא עמלה על תרגום סרט של דיסני (לא תאמינו מה היא השיבה!), מה תהליך העבודה מול דיסני, ומה היא חושבת על גרסאות "הלייב אקשן" החדשים של דיסני ועל מלך האריות החדש. שוחחנו על הקושי לתרגם לעברית משחקי מילים מאנגלית, על ההקפדה על עברית תקינה וגבוהה בתוכן המיועד בעיקר לילדים, ועל הדמות שהיא הכי אהבה לדבב ועל הסרט או הסדרה שהיא הכי נהנתה לעבוד עליהם. דיברנו על הרי"ש המתגלגלת בשירים שנעלמה אט-אט, על השם המיוחד שלה - שפרירה (וגם על השם המיוחד של אחותה!), והאם היא מתגעגעת לעבוד בתחום הדיבוב. ככל ששוחחנו הבנתי שמדובר במפעל אדיר של אישה אחת שעשתה הרבה תפקידים: גם דיבבה, גם תרגמה את הטקסט ואת השירים, גם ביימה את המדבבים האחרים, גם הפיקה וגם כתבה פתיחים לסדרות מצוירות, והכול בפשטות בלי שהיא מודעת לכישרון האדיר שיש לה. בפרק משולבים קטעים מוזיקליים וקטעי קול מהסרטים של דיסני ומסדרות מצוירות, וגם ביקשתי משפרירה לקריין מחדש מילים שהיא עצמה כתבה לפני הרבה שנים: "לפני הרבה הרבה שנים בתוך יער עבות, היה כפר נסתר שבו חיו יצורים כחולים קטנטנים - קראו להם דרדסים". קשה לתאר את שפרירה זכאי בקצרה, אבל הינה טעימה: שפרירה זכאי חתומה (חלק בתרגום, חלק גם בבימוי, חלק גם בדיבוב, חלק גם בהפקה) על סרטים רבים וסדרות רבות, ביניהם: הסְדרות רחוב סומסום, החבורה העליזה, דובוני אכפת לי (כולל הקול של דוב לב טוב), דרדסים (כולל הקול של חתחתול והמכשפה אגאתה), כוח המחץ (כולל הקול של סקארלט), מקרון 1 (כולל הקול של נלי ג'יימסון), שאלתיאל קוואק. הסרטים שלגייה ושבעת הגמדים, דמבו (כולל הקול של אימא של דמבו ושל הפילה המנהיגה), עליזה בארץ הפלאות, פינוקיו הסרט, סינדרלה (כולל הקריינית), על כלבים וגנבים, היפהפייה הנרדמת (כולל הקול של הפיה הטובה), אלדין, מלך האריות, היפה והחיה, טרזן (כולל הקול של אימא של טֶרְק), ספר הג'ונגל, בת הים הקטנה, הגיבן מנוטרה-דאם, נסיך מצרים, הקיסר נפל על הראש, סוס פרא, צעצוע של סיפור, באג לייף, מפלצות בע"מ, מוצאים את נמו, משפחת סופר-על, והסרטים הראשונים בסדרת הארי פוטר. שפרירה כתבה את המילים לפתיחים שונים של סדרות טלוויזיה רבות, ביניהן: שאלתיאל קוואק, החיים, מקרון 1, נצנוצים, אלף ואחת אמריקות, הקלברי פין, קיטי קט וחומי, דנבר הדינוזאור האחרון, דובוני אכפת לי, טוב טוב הגמד, הדבורה מאיה. נוסף על כך שיחקה בסדרות ובסרטים. *** עוד מידע על שפרירה תמצאו כאן: https://leshoniada.co.il/2019/09/08/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-14-%d7%9b%d7%a9%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%91%d7%94-%d7%a4%d7%92%d7%a9-%d7%90%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%93%d7%a1%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%a2%d7%9d-%d7%a9%d7%a4%d7%a8%d7%99/ *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. חפשו "קולולושה" בפייסבוק.
Sat, 07 Sep 2019 - 50min - 56 - פרק 13: תרנגול, מַלְבֵּן, מרחשוון - השפעת האכדית על העברית / עם ד"ר אמיתי ברוכי-אונא
הפתעה: כל שמות החודשים העבריים בעצם אינם עבריים במקור, שם החודש הוא "מרחשוון" ולא "חשוון" ואינו קשור למשהו שאינו מתוק או לאדון, ואברהם אבינו לא דיבר עברית. פרק מיוחד על ההשפעה של אחת השפות העתיקות בעולם על העברית - השפעה שיש לה השלכות גם לעברית בת ימינו. *** כיצד הפכה האכדית לשפה הבין-לאומית, כיצד קרה הנס והצליחו לפענח כתב בן אלפי שנים, האם יֶדע באכדית עוזר להבנה טובה יותר של התנ"ך, אילו מאפיינים שמים יש לשפה האכדית (יש לה בניינים ושורשים?), כיצד יודעים אם מילה מסוימת נשאלה מאכדית ולא הייתה משותפת גם לעברית וגם לאכדית - על כל הנושאים האלה ועוד בשיחה עם ד"ר אמיתי בָּרוּכִי-אוּנָא. בשיחה סקרנו את כל 12 שמות החודשים העבריים וראינו שבמקור הם אינם עבריים אלא בבליים מהשפה האכדית, ושוחחנו על פירושם במקור. בשיחה תגלו מה הפירוש "מר" בשם החודש "מרחשוון", מדוע אין קשר למשמעות העברית לא מתוק או אדון, וגם אם אברהם אבינו דיבר עברית או אכדית ואיזו שפה הוא שמע במרחב שבו חי. בתחילת הפרק תשמעו משפט באכדית הכולל מילים הדומות לעברית, ואתם מוזמנים לנסות לפענח אותו (הפתרון בסוף השיחה). ד"ר אמיתי בָּרוּכִי-אוּנָא מורה, מרצה וחוקר של תולדות המזרח הקדום בדגש על ישראל ואשור. מלמד תולדות עם ישראל ומקרא (בדגש על ההקשר הרחב של ישראל כחלק מתרבות המזרח הקדום) - בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית, במכון שכטר, במכללת לוינסקי, וגם במכון האמריקני לחקר ארץ הצבי (JUC). הדוקטורט שלו מטעם החוג להיסטוריה של עם ישראל, בנושא כתובות מלכי אשור. בעל תואר ראשון בלשון עברית. *** מראה מקום למאמרים וספרים שהוזכרו בפרק, וכן הרחבות והפתעות, תמצאו כאן: https://leshoniada.co.il/2019/06/30/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-12-%d7%a0%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a8-%d7%93%d7%a8-%d7%a8%d7%a9%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%a9%d7%9f-%d7%9e%d7%93%d7%a7%d7%93%d7%a7-%d7%95%d7%9c/ *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. חפשו "קולולושה" בפייסבוק.
Sun, 04 Aug 2019 - 52min - 55 - פרק 12: נעים להכיר: ד"ר רש"י – בלשן, מדקדק ולשונאי / עם ד"ר חנוך גמליאל
כולנו מכירים אותו כפרשן, אבל תתפלאו לדעת שהוא גם היה בלשן. ולא סתם בלשן - הוא חידש מילים, תרם תרומה עצומה בתחום המילונאות והיה בעל תפיסה דקדוקית שיטתית, מקורית ועצמאית. שיחה מרתקת עם מי שגילה את שיטתו הלשונית של רש"י והופתע בעצמו מהגילוי המסעיר שלו. *** כולנו שמענו עליו, כולנו קראנו דברים שהוא כתב, וכולנו גם נבְחנו על הדברים שלו בית הספר ובבחינת הבגרות - רש"י, רבי שלמה יצחקי. מה שֶמְתֵי מעט יודעים הוא שרש"י לא היה רק פרשן מקראי או פרשן תלמודי אלא רש"י היה גם בלשן. רש"י קדם בהרבה לבן יהודה - הוא גם חידש מילים, גם כתב את פירושו למקרא בעברית דווקא אע"פ שהעברית לא הייתה שפה חיה, וגם דאג לתרגם מארמית לעברית את דברי חז"ל שהביא בפירושו למקרא. בכך השפיע רש"י לדורות על העברית וחיזק את מעמדה. אבל מה הופך את רש"י לבלשן אם הוא לא כתב ספרי דקדוק? האם רש"י פירש בניגוד לדעת חז"ל כשדבריהם נגד הדקדוק? האם רש"י הסכים עם מנחם בן סרוק ודונש בן לברט או חלק עליהם? האם פירוש רש"י מיועד לילדים או למשכילים דווקא? בפרק הזה תכירו את רש"י הבלשן - בעל תפיסה דקדוקית שיטתית, אדם שתרם תרומה עצומה בתחום המילונאות, פרשן מקורי ועצמאי. רש"י כמעט שלא הכיר מדקדקים אחרים, ולכן היה חלוץ בתחום הלשון ופורץ דרך. זו הסיבה שלא תמצאו ברש"י מינוחים מקצועיים, כגון שורש, משקל, בניין. רש"י גם חידש מאות מילים בעברית, ובלי פירושו לתנ"ך פירושן של מילים רבות היו נשאר לוט בערפל. עד היום אנו משמשים בפירושיו למילים בתנ"ך מבלי שאנו יודעים ש"בחרנו" בפירוש שלו בעוד אחרים הסבירו אחרת. *** הרב ד"ר חנוך גמליאל הוא ראש החוג ללשון העברית במכללה האקדמית הרצוג, חבר באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת הדקדוק באקדמיה. עבודת הדוקטור שלו עוסקת בנושא "תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה", והוא גם כתב מאמרים בנושא. כתב את הספר "רש"י כפרשן וכבלשן: תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה" בהוצאת מוסד ביאליק, ואת "פרקים בתולדות הלשון העברית – יחידה ארבע: לשון הפיוט הארץ ישראלי" מטעם האוניברסיטה הפתוחה. בוגר ישיבת הר עציון בגוש עציון, לימד בישיבת הקיבוץ הדתי, והיום עוסק בעיקר בעברית של ימי הביניים שהושפעה מן הערבית, ובחוכמת הלשון בימי הביניים בפרט במרחב האשכנזי. *** מראה מקום למאמרים וספרים שהוזכרו בפרק, וכן הרחבות והפתעות, תמצאו כאן: https://leshoniada.co.il/2019/06/30/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-12-%d7%a0%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a8-%d7%93%d7%a8-%d7%a8%d7%a9%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%a9%d7%9f-%d7%9e%d7%93%d7%a7%d7%93%d7%a7-%d7%95%d7%9c/ *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. חפשו "קולולושה" בפייסבוק. ***
Sun, 30 Jun 2019 - 38min - 54 - פרק 11: לא תאמינו מה השורש של נדד, שתה וקם / עם ד"ר חנוך גמליאל
תמיד לימדו אותנו שיש לכל הפחות שלוש אותיות (עיצורים) שורש, ולכן השורש של נדד הוא נ-ד-ד, ושל שתה השורש ש-ת-ה והשורש של קם הוא ק-ו-ם. האומנם? כאן בפרק תגלו שבעבר חשבו אחרת: חשבו שכל אות שאינה נמצאת בכל הנטיות של המילה אינה חלק מהשורש. לכן השורש של נדד הוא ד (ידוד - אין נו"ן. נע ונד - יש רק דל"ת אחת), השורש של שתה הוא ש-ת (שתו - אין ה"א), ושל קם השורש ק-ם. מחברת מנחם בן סרוק הוא המילון הראשון בעברית, והוא נכתב במי הביניים בשיטה הזו. המילון שלו פורסם בכל תפוצות ישראל, ואחרי דור אחד בלבד השיטה שלו נעלמה כמעט כליל בזכות המהפכה של רבי יהודה חיוג'. חיוג' הגיע למסקנה שהשורשים בעברית תלת-עיצוריים, כלומר בעלי שלוש אותיות לכל הפחות (הרי יש גם בעלי ארבעה וחמישה: פרסם, סחרחר), והשיטה שלו נלמדת עד היום בבתי הספר. בפרק הזה שוחחתי עם ד"ר חנוך גמליאל על הדעות השונות בימי הביניים בכל הקשור לשיטת השורשים בעברית, על דעות מודרניות שטוענות כי במקור כל המילים היו בעלות שורש דו-עיצורי בלבד, ומדוע עד היום משתמשים בתבנית המסובכת פ-ע-ל (זוכרים את פיעל, פועל והתפעל? זוכרים את פ"ה הפועל, עי"ן הפועל, למ"ד הפועל?) שבה אי אפשר להטיל דגש בעי"ן הפועל, ומדוע משתמשים בתבנית ק-ט-ל לציון שמות עצם - שורש לא נעים במיוחד. *** הרב ד"ר חנוך גמליאל הוא ראש החוג ללשון העברית במכללה האקדמית הרצוג, חבר באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת הדקדוק באקדמיה. עבודת הדוקטור שלו עוסקת בנושא "תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה", וגם כתב מאמרים בנושא. כתב את הספר "רש"י כפרשן וכבלשן: תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה" בהוצאת מוסד ביאליק, ואת "פרקים בתולדות הלשון העברית – יחידה ארבע: לשון הפיוט הארץ ישראלי" מטעם האוניברסיטה הפתוחה. בוגר ישיבת הר-עציון בגוש עציון, לימד בישיבת הקיבוץ הדתי, והיום עוסק בעיקר בעברית של ימי הביניים שהושפעה מן הערבית, ובחוכמת הלשון בימי הביניים בפרט במרחב האשכנזי. *** קישורים והרחבות להסכת: היכנסו לכאן ??? *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. https://www.facebook.com/groups/2021225214812368/ * * * עוד פרטים מעניינים על עולם הלשון - היכנסו לאתר "לשוניאדה": https://leshoniada.co.il/
Sun, 26 May 2019 - 42min - 53 - פרק 10: קופיקו, קומבינה, בורקס – כך השפיעה הלאדינו על העברית / עם פרופ' אורה שורצולד
כשמדברים על השפעה של שפה לועזית על העברית מיד חושבים על האנגלית. אבל הרבה לפני שדוד סם חיבק אותנו חזק ואנחנו חיבקנו אותו חזרה (ראו דגלי ארה"ב ביום העצמאות של ישראל) על העברית השפיעו שפות אחרות, כגון הגרמנית והיידיש. רבות נכתב על השפעת היידיש על העברית בתחומים שונים (אוצר מילים, תחביר וכדומה), ואולם את אחותה הספרדית של היידיש - הלוא היא הלאדינו, השאיר מחקר הלשון בקרן זווית. ככל שנוקפות השנים היא מקבלת את הכבוד הראוי לה, ואחת החוקרות שדואגת שיכירו את הלאדינו ואת תרומתה לעברית היא פרופ' אורה (רודריג) שורצולד. בשיחה עימה שוחחנו על ההיסטוריה של הלאדינו (הספרדית היהודית) על אותיות הכתב שלה ועל הצלילים המיוחדים שלה (ג', ז' ועוד). דיברנו על התחביר שלה ועל אוצר המילים שלה - האם הוא דומה יותר לעברית או לספרדית. בשיחה הדגימה פרופ' שורצולד כיצד באמצעות הלאדינו אפשר להכיר עיצורים מקוריים מימי הביניים שכבר נעלמו מהספרדית עצמה, וכמובן הדגמנו מילים, צירופים וביטויים שחדרו לעברית מן הלאדינו: בורקס, פינג'ן, באסטה, קומבינה, קיוסק, מנגל, טמבל, ספונג'ה, הסיומת -יקו כמו קופיקו, מושיקו; "בר מינן" במשמעות חס וחלילה, "כפרה" במשמעות לא נורא, "מגילה" במשמעות מסמך ארוך; צירופים כמו "אכל אותה", "פתח שולחן", ו"שם אותו בכיס הקטן". גם דיברנו על הגילויים הגדולים שלה - למה הכוונה "שנת תרפפ"ו" אם תרפפ"ו לא הייתה מזמן כל כך, מי באמת המציא את השם חנוכייה, ומדוע מילון אבן שושן טועה כשהוא כותב שמקור המילה "פיתה" ארמי. חתמנו את השיחה בפרטים על ההחלטה של ממשלת ספרד להקים בישראל את האקדמיה ללשון הלאדינו - מי יזם את הרעיון, מה בדיוק יעשו בה ובאיזה שלב בהקמתה היא נמצאת. פרופ' אורה (רוֹדְרִיג) שְוַרְצְוַלְד – בלשנית, מומחית ללאדינו, מרצה באוניברסיטת בר אילן והייתה שם ראש החוג ללשון. בעבר הרצתה במכללת תלפיות וגם הייתה ראש המחלקה למדעי הרוח במכללה. הייתה נשיאת החוג הישראלי לבלשנות, נשיאת האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה, ויושבת ראש ועדת המקצוע ללשון העברית במשרד החינוך. חברה באקדמיה ללשון העברית, חברה באקדמיה הממלכתית הספרדית וחברה במכון סלטי. כלת פרס לנדאו למדעים ולמחקר מטעם מפעל הפיס בתחום חקר הלאדינו. כתבה וערכה ספרים רבים, ביניהם פרקים במורפולוגיה עברית. באחָרונה ראה אור ספרה מחקרים בעברית בת זמננו, הכולל מאמר בנושא "שקיעי ספרדית יהודית בעברית החדשה" (עמוד 242-235). https://hanut.hebrew-academy.org.il/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%A0%D7%95/ * * * הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. https://www.facebook.com/groups/2021225214812368/ * * * עוד פרטים מעניינים על עולם הלשון - היכנסו לאתר "לשוניאדה": https://leshoniada.co.il/
Sun, 14 Apr 2019 - 1h 00min - 52 - פרק 9: היא נלחמת בהשתלטות האנגלית על המרחב הציבורי / עם פרופ' זהר שביט
"לא יפרסם אדם מודעה ולא יציג שלט אלא בשפה העברית, או גם בשפה אחרת, ובלבד שהשפה העברית תתפוס לא פחות ממחצית שטחם". תתפלאו, אבל המשפט הנ"ל אינו פנטזיה של נשיא האקדמיה ללשון העברית, אלא חוק עזר עירוני של לא פחות מאשר עיריית תל אביב יפו [למטיבי לכת: חוק עזר לתל-אביב-יפו (שילוט), התשנ"ג-1992, פרק רביעי, סעיף 18 א] - העיר שבה לא אחת מסתובבים בקניון ומרגישים שאנו באמריקה-טאוון. וכמו שקורה פעמים רבות, יש תקנה אבל אין אכיפה. התקנה הייתה על הנייר, עד שקמה לוחמת העברית פרופ' זהר שביט והחליטה שהיא פועלת לאכיפתה. התוצאה: בכל השלטים בת"א מופיע שם החברה גם באותיות עבריות. בשיחה עימה ניסיתי להבין אם היא מרגישה גיבורה ולוחמת, כיצד קרה שדווקא בת"א החופשית-ליברלית תיקנו תקנה כזו שמחייבת להוסיף כיתוב באותיות עבריות, מי עזר לה להוציא לפועל את המהלך, והאם הוגש בג"ץ נגד חוק העזר העירוני בשל פגיעה בחופש הביטוי וחירות הפרט. פרופ' שביט שיתפה בקשיים שעברה (תתפלאו, אבל לצד הברכות שברכו אותה גם קיללו אותה), חשפה שהיא זו ששלחה תלונות נגד שלטים שהיא ראתה כשהסתובבה ברחובות, מדוע לא אוכפים את התקנה במלואה והכיתוב בעברית לא מופיע בגודל של הכיתוב הלועזי אלא בכתב קטן. עוד שוחחנו על גורלה של הוועדה מטעם עיריית ת"א שהציעה שמות עבריים לבעלי עסקים, על הסיבות להשתלטות האנגלית במרחב הציבורי ולחוסר הכבוד שיש בארץ לעברית, על עברות שמות משפחה, על הקשר בין לשון ללאומיות, ואיך ראשי ממשלה ושרים, וגם העולם האקדמי, תורמים לחוסר הכבוד לעברית. גם שוחחנו על שיטת "המקל והגזר" כדי לרומם את קרנה של העברית ולהאהיב אותה על הדוברים. *** פרופ' זהר שביט היא פרופ' מן המניין באונ' תל אביב. תחום המחקר שלה – ההיסטוריה החברתית של התרבות בארץ ישראל, וההיסטוריה של התרבות היהודית באירופה בדגש על התרבות היהודית-הגרמנית. חוקרת את תרבות הילד והנוער, ותרגמה ספרי ילדים וערכה ספרים למבוגרים. הייתה יועצת שר התרבות, ויועצת לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. כבר חמש-עשרה שנה יועצת לענייני תרבות בעיריית תל אביב-יפו, נוסף על אכיפת חוק העזר הנ"ל, חתומה על "שירה על הדרך" – שירים שמוצגים במרחב הציבורי. * * * דברים שהוזכרו בפרק (מידע על פסק הדין של השופט ברק אשר למעמד העברית + סריקה של הכתבה בידיעות אחרונות) תמצאו כאן: https://leshoniada.co.il/2019/03/10/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-9-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A8/ * * * הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. https://www.facebook.com/groups/2021225214812368/ * * * עוד פרטים מעניינים על עולם הלשון - היכנסו לאתר "לשוניאדה": https://leshoniada.co.il/
Sun, 10 Mar 2019 - 57min - 51 - פרק 8: האם העברית היא השפה הראשונה בעולם? / עם פרופ' לובה חרל"פ
יש "ניגודים" מוכּרים בין דת למדע - גיל העולם, אבולוציה, ביקורת המקרא ועוד. בנושאים הללו נכתבו ספרים ומאמרים רבים מִני ים אשר עונים (או מנסים לענות) על הסתירות ומפריכים (או מנסים להפריך) את הסתירות מיסודן. גם בנושא הלשוני יש "ניגודים" בין דת למדע - האם העברית היא השפה הראשונה בעולם ובה דיברו עד מגדל בבל, כמו שמופיע בתורה בהתאם לדברי חז"ל, או שהעברית התפתחה משפות אחרות, כמו שמקובל במחקר המדעי? האם העברית היא שפה אלוהית, והבורא טבע את מילותיה ואת תבניתה, או שמא היא שפה ככל השפות: בני אדם יצרו מילים על דרך הסכמה חברתית-אנושית? גם בנושא סימני הניקוד והטעמים הדעות חלוקות - יש גישה דתית שאומרת שסימני הניקוד והטעמים קדומים וניתנו בסיני והם מקודשים, בעוד הגישה המחקרית (ובזכות הפרק הזה גיליתי שזו דרך המלך גם בגישה הדתית) היא שבני אדם קבעו את הסימנים בתקופה מאוחרת הרבה יותר. שנים הרבה הסתובבתי באי-נוחות בשל "הניגודים" הללו, ובפרק הזה החלטתי לנסות ליישב אותם בשיחה עם פרופ' לובה חרל"פ. עוד נושאים שעלו בשיחה: תאוריית אילן היוחסין של השפות השמיות ותאוריית הגלים משמעות המונח "לשון הקודש" השמות הקדומים ל"עברית" נוסח המקרא - הגישה הקראית לעומת הגישה הרבנית ענייני קרי וכתיב. * * * פרופ' לובה חרל"פ היא ראשת המרכז ללימודי הטקסט במכללת ליפשיץ בִּירושלים (גילוי נאות – אני מרצה שם), מרצָה במכללת "אורות ישראל" ובחוג לשפה וספרות עברית במכללת אל-קאסמי. בעבר הייתה מרצה במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר אילן, והייתה ראש היחידה להבעה עברית בבר אילן ובשלוחותיה. פרופ' חרל"פ מומחית לדקדוק העברי בימי הביניים, ואת הדוקטורט כתבה על הפרשן אבן עזרא (הדוקטורט הפך לספר. קיושר לקנייה - למטה). היא עוסקת גם בסגנון ורטוריקה, ובעברית כשפה נוספת. לקניית הספר על אבן עזרא: http://www.bialik-publishing.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=1012&langpage=heb&category=63 מקורות להרחבה לנושא ההסכת - ראו כאן: https://leshoniada.co.il/2019/02/10/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-8-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9/ * * * הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. https://www.facebook.com/groups/2021225214812368/ * * * עוד פרטים מעניינים על עולם הלשון - היכנסו לאתר "לשוניאדה": https://leshoniada.co.il/
Sun, 10 Feb 2019 - 1h 01min - 50 - פרק 7: על הסרבול בלשון המשפטית: להלן צד ג, דא עקא, ו/או
"מעולם לא הכחשתי את התנגדותי לאי-ביטולה של ההחלטה" - האם הדובר תומך בהחלטה או מתנגד לה? כמו שאתם חווים על בשרכם, לא רק שמתעללים בנו בגופן הקטן של האותיות בחוזים, בהסכמים ובטפסים, גם הניסוח מסורבל וקשה להבנה - כמו ריבוי השלילות במשפט לעיל (התשובה היא שהוא מתנגד להחלטה). לכן לא אחת גם אנשים משכילים אינם מצליחים להבין את שפת הסתרים עורכי הדין. בפרק הזה דיברנו על הרצון לדייק שבעצם גורם לסרבול ואי הבנה, על יוזמת חקיקה ישראלית לפישוט טפסים של מוסדות רשמיים (אחרי שבעולם כבר יש חוקים כאלה בחלק מהמדינות. למשל ממשלת אנגלייה פישטה 100,000 טפסים המיועדים לציבור. בארה"ב יש חוק פדרלי המחייב את כל רשויות המינהל שהטפסים יהיה ברורים לציבור). דיברנו על הסיבה שבגינה בעבר היה עורך לשון בבית המשפט העליון והיום אין, כיצד לכאורה הפך ללכאורי, למה יש ריבוי ארמית בפסקי דין, ומי המציא את ו/או, איזה צורך הוא ממלא, איך מסתדרים בעולם בלעדיו (שתי השפות היחידות בעולם שמשתמשות בצירוף הזה הן אנגלית ועברית. בגרמניה, בצרפת ועוד מסתדרים נהדר גם בלעדיו), ומה בעצם הבעיה הלשונית בו. בפרק תשמעו סיפור מעניין כיצד העברית הכריעה סוגיה משפטית בבית המשפט ובכך השפיעה על השלטים שאתם רואים בחוצות העיר, וגם תקבלו מדריך בזק לכתיבה משפטית בהירה - מדריך המתאים לכל כותב באשר הוא. * * * בפרק מתארחים עו"ד רן לוּסטיגמן – משפטן ובלשן, ועורכת הדין מיכל אהרוני - משפטנית וסופרת. הם כתבו את הספר המתוק זאת ועו"ד – דיוֹקן העברית המשפטית בישראל: https://www.ibar.org.il/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/product/%D7%96%D7%90%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%95-%D7%93 עו"ד רן לוסטיגמן – מרצה לניסוח משפטי במוסדות אקדמיים, במכון להשתלמות שופטים, במדרשה של לשכת עורכי הדין, במכון להשתלמות פרקליטים של משרד המשפטים ועוד. בימים אלה עמל על עבודת דוקטור שמבקשת לאפיין את לשון המשפט ולבחון את פישוטה. עו"ד מיכל אהרוני – משפטנית וסופרת. בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר ראשון ושני במחשבת ישראל, פרסמה ספרי פרוזה ומאמרים אקדמיים בכתבי עת, וכיום מלמדת ומרכזת קורסי כתיבה בפקולטות למשפטים במוסדות אקדמיים שונים. * * * בהסכת מוזכרת פסקה שבה יש 185 מילים עד שסוף-סוף מגיעה הנקודה. קחו נשימה עמוקה - הינה הפסקה המלאה [ע"פ (מחוזי י-ם) 1521/98 יהודה עציון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.6.1998)]. "לדידנו, על פי השקפת העולם הדמוקרטי, אין מנוס מן המסקנה, שבשל אי הנוחות הרבה שניתן לחוש בעת השימוש בסעיף עונשי זה (שניתן, אולי, לסברתנו, לשקול את ביטולו או לפחות את שינויו - והכוונה לסעיף 151סיפא, ואם לא את שינויו, הרי דרושים חוכמת-לב, גמישות, רצון טוב ותבונת - מעשה במידה מוגברת בטרם יוחלט על העמדה לדין בסעיף עבירה זה), ועל אף היותנו ערים להלכה האחרונה שנקבעה ע"י ביהמ"ש העליון (בע"פ 6696/96, בנימין כהנא נ' מדינת ישראל - טרם פורסם), עלינו לדרוש בענייננו, בשל כל המכלול האמור, לפחות את קיום הדרישה ההסתברותית של קרוב לוודאי (הרף העליון) להפרת השלום, כזו המאזנת בין משקלו הסגולי של הערך החברתי המוגן (הפרת שלום הציבור) ובין משקלה הסגולי של החירות המוגבלת של ההתקהלות, וזאת על אף שבפס"ד "כהנא" הנ"ל התחבט ביהמ"ש בעניין החלת מבחן "הודאות הקרובה" וקבע בסופו של דבר מבחן מחמיר פחות ("אפשרות סבירה"), אך היה זה בעבירת המרדה, בעלת אופי מדיני (להבדיל מעבירה בעלת אופי חברתי) על פרשנויותיה הרחבות כפי שאלה הוצגו ונותחו בפסק-הדין הנ"ל, ולאחר שגם בפסק הדין הנ"ל נקבע (ע"י כב' השופט א. גולדברג), כי "נקודת האיזון בין האינטרסים אינה "קפואה", והיא יכולה להשתנות עם שינוי העתים. כך מובטחת התאמתו של הדין הפלילי לצרכי החברה". * * * הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. https://www.facebook.com/groups/2021225214812368/
Sun, 30 Dec 2018 - 48min - 49 - פרק 6: לא רק חי"ת ועי"ן - אילו עוד צלילים נעלמו מהעברית? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום
"אני מאחל לך אושר ועושר - בעי"ן ובאל"ף" - כך רבים נוהגים לומר. אילו היינו מקפידים על הגיית עי"ן לועית (כמו יוצאי תימן) לא היינו צריכים להוסיף באל"ף ובעי"ן" כי היינו שומעים את ההבדל. לא רק העי"ן הלועית, וחברתה החי"ת הלועית, נעלמו מהעברית. בימים אלו ממש גם הה"א מתחילה להיעלם. אם אתם חושבים שהבעיה בדור שלנו דווקא וכי בעבר לא נעלמו עיצורים - חשבו שוב. גם בעבר היו עיצורים שנעלמו, ובהסכת תוכלו לשומעם בהשמעת בכורה. כמה עיצורים היום בעבר ולאן הם נעלמו? האם יש סיכוי שהם יחזרו? על זאת ועוד שוחחתי עם ד"ר גבריאל בירנבאום מהאקדמיה ללשון, במעין חלק ב של ההסכת הקודם שעסק בסימני הניקוד ובתנועות. ועוד בהסכת: כיצד נשמעה הפְּרוֹטוֹשֵמִית - אֵם השפות השמיות? לא מדובר בכמה כיתות באותה שכבה בבית הספר - מהן חי"ת1 וחי"ת2? מהן זי"ן1 וזי"ן2? אנו מכירים את הכלל "בג"ד כפ"ת בראש מילה יקבלו דגש" וממנו משתמע שהאות בלי דגש במצבים אחרים. אבל האם בעבר היו בג"ד כפ"ת בלי דגש? (מהשאלה אתם מבינים שלא תמיד:-) ) האם דוד המלך קרא תהילים כמו שאנו הוגים את האותיות? האם הוא היה מבין אותנו קוראים את מה שהוא עצמו כתב? (גם פה מהשאלה אתם מבינים שלא ממש:-) ) כיצד נעלמו החי"ת והעי"ן הלועיות אע"פ שהייתה עלייה המונית ארצה מארצות המזרח שם כן הגו אותן ואע"פ שבימים ההם היה רדיו אחד שבו הקריינים כן הגו חי"ת ועי"ן לועיות? כמון כן בהסכת יש השמעת בכורה של העיצורים הפרוטושמיים, וכן הקלטה מיוחדת של העיצורים על פי ההגייה התימנית, ההגייה הספרדית וההגייה האשכנזית, כולל קריאה של פסוק מהתנ"ך בכל שיטות ההגייה, כולל עיצורים, תנועות ודגשים חזקים! * * * הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. https://www.facebook.com/groups/2021225214812368/
Sun, 18 Nov 2018 - 52min - 48 - פרק 5: מי רוצה לבטל את סימני הניקוד? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום
מלאכת הניקוד הפכה למקצוע. יש אנשים מומחים לניקוד אשר מקבלים כסף כדי לנקד. גם מורים רבים ללשון וגם משוררים רבים אינם יודעים לנקד. לפעמים בפייסבוק יודעי ח"ן בתורת הניקוד משתפים טעויות ניקוד של הגננת או של המורה ללשון, וגם באתר כאן העליתי טעויות ניקוד בשלטי חוצות ובפרסומות. אמנם המורה ללשון אמור לדעת לנקד, אבל מלאכת הניקוד מלאת יוצאים מן הכלל כך שלא די בקורס באוניברסיטה כדי לשלוט ברזי הניקוד. כיצד הגענו למצב המוזר הזה שבו שמערכת הניקוד, שהומצאה כדי לסייע לדובר, הופכת "למקצוע" של מומחים בלב, ואינה שימושית לשאר הדוברים והופכת מעמסה? שוחחתי על כך עם ד"ר ד"ר גבריאל בירנבאום – בלשן ואיש האקדמיה ללשון (ולשעבר המזכיר המדעי שלה). עוד ענינו על השאלה כיצד הגענו למצב שבו יש כל כך הרבה סימנים לאותה התנועה (הרי לתנועת E יש צירה, סגול, שווא נע וחטף סגול. הזוי!). דיברנו על הצעה (מאת איש האקדמיה ללשון!) שמתגבשת כבר שנים, וד"ר בירנבאום עצמו תומך בה, ולפיה יבוטלו חלק מסימני הניקוד כדי לפשט את המערכת הזו. שוחחנו על יתרונות השיטה ועל חסרונותיה, ואם יש לה סיכוי להתקבל. גם חשפנו את מקורות הניקוד - מי המציא אותו ומדוע, דיברנו על 3 הגיות עיקריות שיש בעברית: ההגייה הארץ ישראלית (היא היא ההגייה שלנו היום ומכונה "ספרדית"), ההגייה הבבלית (היא ההגייה של יוצאי תימן) ובה יש 6 תנועות, וההגייה הטברנית (היא ההגייה הדומה להגייה המכונה "אשכנזית"). ניסינו להבין איזו הגייה היא הנכונה ביותר, מדוע מחדשי העברית שרובם עלו מאירופה בחרו דווקא בהגייה "הספרדית", מה הסיפור של ה-EY. ולא שכחתי לברר מניין יודעים כיצד הגו בעבר אם אין הקלטות. ואם בהקלטות עסקינן - ד"ר בירנבאום השמיע בקולו את כל 3 סוגי ההגיה כך שההבדלים ביניהם יהיו ברורים יותר. ההסכת הזה מתמקד בתנועות ובסימני הניקוד, והוא מעין חלק א כי בהסכת הבא מתמקד בעיצורים ובאותיות. לכל החוששים: אין צורך לדעת לנקד כדי להבין את ההסכת :-) * * * למטיבי לכת הרוצים להרחיב את הידע בהיסטוריה של הניקוד וההגיות השונות: הערך "ניקוד" באנציקלופדיה המקראית (כתב: שלמה מורג) העברית שבפי יהודי תימן / שלמה מורג תורת ההגה והצורות של העברית, פונטיקה ופונולוגיה / שלמה מורג המסורה למקרא / ישראל ייבין לרוצים לדעת לנקד: רשימת ספרי ניקוד ודקדוק מומלצים https://leshoniada.co.il/2018/07/01/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A7-%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6/ * * * הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. https://www.facebook.com/groups/2021225214812368/
Mon, 08 Oct 2018 - 56min - 47 - רק 4: הוא קובע מה יידע הדור הבא בלשון / עם תומר בוזמן - מפמ"ר עברית במשרד החינוך
אילו הייתה לכם ההזדמנות לשוחח אישית עם מי שאחראי לידע הלשוני שלכם לאחר שתסיימו את התיכון - מה הייתם שואלים אותו? אני סיימתי תיכון די מזמן, ושמחתי על ההזדמנות לשוחח עם מי שאחראי לידע הלשוני של הדור הבא של דוברי העברית בישראל - תומר בוזמן. בשיחה עם תומר, שנושא את הכותרת מפמ"ר (מפקח-מרכז) עברית מטעם משרד החינוך, שאלתי אותו מה הציפיות שלו הן מהמורים ללשון והן מהתלמידים: מה צריך לאפיין מורה ללשון בתשע"ט-2018 (למשל, תואר בלשון או שיהיה "טכנולוגי"), ועם איזה סל כלים לשוני צריך לסיים בוגר מערכת החינוך (למשל: שיידע לדבר תקין, להתנסח נכון, שיידע להתבטא בכתב ובע"פ או שיהיה בעל אוצר מילים רב). שאלתי אותו מדוע חל פיחות במעמד העברית, האם היום הדגש בבתי הספר הוא יותר הבנה והבעה ופחות ניקוד ודיוקי הגייה, והאם היה סקר ששאל את התלמידים עצמם מה הם רוצים ללמוד בלשון ומה חשוב להם. גם שוחחנו על מצב הציונים של ישראל לעומת העולם ועל ממוצע הציונים בבגרות, במבחני פיז"ה ובמיצ"ב (הסברים על המונחים בהסכת עצמו). כמו כן שאלתי שאלה שהפריעה לי מאוד - מדוע המקצוע היחיד שיש בו שתי יחידות לימוד בלבד ואין בו אפשרות להרחבה הוא מקצוע הלשון העברית. עוד שוחחנו על שילוב הטכנולוגיה בלימוד - מתי יהיו הבגרויות מקוונות ואיך מגייסים את הטלפון החכם ללמידה טובה יותר בעברית. ** את עבודות הגמר שתומר מזכיר בהסכת תמצאו כאן: http://pop.education.gov.il/tchumey_daat/ivrit_havana_habaa_lashon/chativa-elyona/avodot-gemer/ *** אתר לשוניאדה: leshoniada.co.il הצטרפו אלינו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניים אתכם בעברית. www.facebook.com/groups/2021225214812368/
Sun, 26 Aug 2018 - 52min - 46 - "פרק 3: ככה מגייסים את העברית כדי להוציא מכם כסף / עם הפרסומאי יורם לוי
עד היום אני בתפר שבין עולם הלשון לעולם הפרסום: אני יועץ לשון לפרסומות, אני יוזם מיזמים פרסומיים כדי לרומם את קרנה שחל העברית ואת "הרומן" שלי עם העברית אני חב לעולם הפרסום (פרטים בהסכת עצמו). את הפרסומאי יורם לוי הכרתי לפני 18 שנה, עוד בטרם התחלתי את לימודי הפרסום, ושמחתי לשוחח עימו על שני העולמות שיש לי חיבה יתרה אליהם. בשיחה אנו מתדיינים, מתווכחים, חלוקים וגם מסכימים (הסדר אינו כרונולוגי :-)). בין הנושאים ששוחחנו על אודותם: איזו צביעות יש בהקפדה על הלשון בָּפּרסומות דווקא? האם בפרסומות של ילדים יש יותר עניין להקפיד על העברית או להפך - לדבר בשפה שלהם ולהשתמש יותר בסלנג? האם תיקון התאורה או איפור בפרסומת חשוב יותר מתיקון העברית של הקריין? האם רעיונאי (קופירייטר) שיודע עברית טוב הוא גם רעיונאי טוב יותר? * * * מעט מזעיר על יורם לוי: היה סמנכ"ל הקריאייטיב של משרד הפרסום באומן בר ריבנאִי, והיה סמנכ"ל הקריאייטיב של שלמור אבנון עמיחי, והיום שותף במשרד הפרסום בְּרוּקְנֶר יַעַר לוי, וגם מייעץ למפלגות. יורם מהמעוטרים בישראל בכל הקשור לפרסי פרסום: הוא זכה בעשרה אריות –"האוסקר" של עולם הפרסום. *** אתר לשוניאדה: leshoniada.co.il הצטרפו אלינו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניים אתכם בעברית. www.facebook.com/groups/2021225214812368/
Sun, 29 Jul 2018 - 45min - 45 - פרק 2: סלנג - שיק או שוק? / עם ד"ר ניסן נצר
אילו היינו מבטלים את הסלנג, במקום "פְרֵחָה" - מילה אחת בלבד - היינו צריכים לומר יותר מעשרים(!) מילים המחליפות אותה. קחו אוויר ותגידו את זה: "נערה או אישה קלת דעת ופשוטה במובן השלילי של המילה, שבהופעתה ובהתנהגותה ניכר שהיא זולה, המונית, מחוספסת וגסה, ושבהתייחסותה לסובב אותה משתקפת שטחיותה" (ההגדרה מרב מילים). עוד סיבות מדוע הסלנג הוא שיק תמצאו בפרק הזה, ובין השאר תגלו שיש סלנג בתנ"ך, מדוע בעבר לא הכניסו סלנג למילונים ואילו היום כן, ותגלו אם לסלנג בתוכניות הומור, כמו "ארץ נהדרת", יש יותר סיכוי לחדור לעברית. בשיחה עם ד"ר ניסן נצר, מרצה בכיר במחלקה ללשון באונ' בר אילן ומחבר הספר "עברית בג'ינס", דיברנו על ששת התפקידים העיקריים של הסלנג, כיצד קורה שאותה מילה מציינת דבר חיובי ודבר שלילי כאחד כמו "חבל על הזמן", וכיצד מגדירים סלנג (נסו להגדיר בעצמכם ותגלו את המורכבות). עוד דיברנו על סלנג בפרסומות (סבתוש, למשל), מדוע יש לומר בּכֵּיף בדגש בכ"ף (בניגוד לכללי העברית), ומה מיוחד ב"טוב יאללה ביי" (רמז: שלוש שפות שונות במשפט אחד). לקניית הספר "עברית בג'ינס" פנו ישירות לד"ר ניסן נצר: netzernis@gmail.com אתר לשוניאדה: leshoniada.co.il הצטרפו אלינו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניים אתכם בעברית. www.facebook.com/groups/2021225214812368/
Wed, 20 Jun 2018 - 37min - 44 - פרק 1: העברית כמכונת אמת - כך תדעו שמשקרים לכם / עם ד"ר רקפת דילמון
פרשת זדורוב, פרשת או-ג'יי סימפסון ואפילו הפרשיות כעת עם ראש הממשלה – בכל פעם שעולה השאלה מי משקר ומי דובר אמת, עולה בי הרצון להיות בעל כוח-על שעוזר לי לדעת את התשובה. נכון, יש גלאי שקר (פוליגרף) ויש שפת גוף ויש עוד כלים לבדוק אם מישהו דובר אמת או שקר, אבל כל אלה כלים בעייתיים ולכן גם אינם קבילים בבית המשפט. ד"ר רקפת דילמון (מרצה ללשון העברית באונ' בר אילן, וראש החוג [בשבתון] במכללת תלפיות בחולון) המציאה כלי מדעי שיגלה לפי העברית והשפה של הדובר אם הוא דובר אמת או שקר, וכתבה על כך דוקטורט. בהסכת היא מספרת על ששת המדדים המבחינים ביותר בין אמת לשקר מתוך 17 המדדים שמצאה. בשיחה עימה גם ביררתי האם המשטרה אימצה את הכלי המיוחד שלה, והאם בעקבות המחקר שלה היא יודעת לשקר טוב יותר. בהסכת אנחנו גם מפעילים אתכם המאזינים: אתם תשמעו הקלטה של עדות ותתבקשו לבחון את עצמכם אם העדות אמיתית או שקרית (התשובה בסוף התוכנית, לא לפני שעשיתי פָדיחות לעצמי), וכמובן יש גם הסבר מדוע שם ההסכת הוא "קולולושה". להרחבה על הנושא: המצאה או מציאות - השוואה בין סיפור שקר לסיפור קורות חיים / ד"ר רקפת דילמון, בלשנות עברית 59. kululusha535918682.files.wordpress.com/2018/…9.pdf אתר לשוניאדה: leshoniada.co.il הצטרפו אלינו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניים אתכם בעברית. www.facebook.com/groups/2021225214812368/
Sun, 11 Mar 2018 - 26min - 43 - פרק 25: אלפיים שנה בספר אחד - שירה על שפה העברית / עם ד"ר לאה צבעוני
שיחה על הספר "עורי שפת עבר - אלפיים שנות שירה על השפה העברית": מי הגדיר את הספר "עבודת חיים", למה יצאה מגדרה ד"ר צבעוני כדי לשבץ שיר מסוים, והאם ילחינו את השירים שבספר. וגם: לאה נאור, שלומית כהן אסיף, אבשלום קור ועוד משוררים ואישים מקריאים משיריהם על העברית. *** 870 שירים יש באסופת השירים על השפה העברית, ולא יכולתי שלא לתהות בכמה שנות עבודה מדובר ומניין מתחילים את המפעל הזה. בשיחה עם ד"ר לאה צבעוני, עורכת האנתולוגיה, דיברנו על העבודה במיזם השאפתני הזה - על עבודת הליקוט, על ההחלטה שהיא לא תכנס ועדה שתכריע איזה שיר ייכנס לספר אלא היא תחליט לבדה, על השיר שמופיע בספר אבל היא אינה יודעת מי כתב ועוד. בשיחה גיליתי למה יש שירים באנגלית, יידיש, רוסית, ספרדית ועוד אבל לא בלאדינו, אצל איזה משורר היא "מתחה גבולות" רק כדי להכניס שיר מסוים שלו, אם יהיה כרך ב' של שירים חדשים, ואם פנתה למלחינים להלחין חלק מהשירים בספר. בפרק משולבים קטעי קריאה של חלק מהשירים שבספר, בקולם של המשוררים והאישים שכתבו אותם: לאה נאור, שלומית כהן אסיף, עידית ברק, רבקה מרים, בלפור חקק, אבשלום קור וצור ארליך. *** ד"ר לאה צבעוני היא אשת לשון וספרות, עורכת, סופרת ומו"לית ישראלית. בעלת תעודה בעריכה לשונית, ותואר שני ותואר שלישי בלשון עברית מן האוניברסיטה העברית בירושלים. עבדה במועצה להשכלה גבוהה, הייתה המזכיר האקדמי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וערכה את "איגרת" כתב העת של האקדמיה הלאומית. שנים רבות מלמדת עריכת לשון. הבעלים והמוציאה לאור של "צבעונים - הוצאה לאור", שם פרסמה את "עברית כהווייתה" - סדרת ספרי עריכה בתחום הלשון והעריכה, המיועדים לתלמידי לשון ולעורכי לשון. כמו כן כתבה ארבעה ספרי ילדים, ערכה מאות ספרים, בהם הספר "עורי שפת עבר – אלפיים שנות שירה על השפה העברית". *** *** עוד הרחבות למטיבי לכת - היכנסו לאתר "לשוניאדה" https://katzr.net/c872d3 *** אתם מוזמנים לפייסבוק של "קולולושה" - חפשו קולולושה בפייסבוק ונמשיך שם
Sun, 28 Feb 2021 - 37min - 42 - פרק 24: "שלושים שניות הייתם כאן!" - הכול על שפת הצבא / ד"ר רוביק רוזנטל
האם צה"ל מחזיק בשיא הקיצורים ור"ת לעומת שאר הצבאות בעולם, מיהי רות ב"קיבלתי רות", מניין הגיע ה"אחי", וגם על "עוד חמש חודש אני משתחרר". *** המחשבה הראשונית היא שבצה"ל יש כ"כ הרבה ר"ת כי הצבא עוסק בחיים ומוות וחייבים לקצר. אבל לד"ר רוביק רוזנטל יש הסבר אחר. בשיחה עימו שוחחנו על מגוון רחב של נושאים הקשורים לשפה הצהלית, לשון צה"ל: ראשי התיבות - מתי בוחרים אות אחת מכל מילה (מ"כ) ומתי כמה אותיות קמב"ץ (קצין מבצעים), וגם דיברנו על צורות המיוחדות לצה"ל ולסלנג הצה"לי שחדרו לעברית הכללית: אחי, ברגוע, בכללי, בשוטף; קיבלתי רות (ומיהי למען השם); לעלות על מדים (על מה עולים פה בדיוק?). בשיחה תגלו למה יש בצה"ל נגמ"ש בשם זלדה (סיפור הזוי), מה פירוש שמות הדרגות (סמל, טירון, חיל, קצין, טוראי, סרן ועוד), למה יש הרבה שמות עצם קיבוציים שלכאורה אין להם ריבוי (נשקים, רכבים, זמנים, פְּאָתים), וכמובן מה הסיפור של "חמש חודש" ו"שלושים שניות הייתם פה". *** ד"ר רוּבִֿיק (ראובן) רוזנטל בלשן, מרצה, עיתונאי וסופר. כתב את הספר מדברים צהלית – דיוקן שפת הצבא הישראלי. הרחבה על ד"ר רוזנטל תמצאו בפרקים הקודמים שבהם התארח בקולולושה: פרק 22: מה שם המשפחה שלכם אומר עליכם? https://katzr.net/a71960 פרק 23: שֵם חיבה, שֵם שני ושֵם של טייס – הכול על השֵם הפרטי שלכם https://katzr.net/740b45 *** עוד הרחבות למטיבי לכת - היכנסו לאתר "לשוניאדה" *** אתם מוזמנים לפייסבוק של "קולולושה" - חפשו קולולושה בפייסבוק ונמשיך שם"
Sat, 23 Jan 2021 - 49min - 41 - פרק 23: שֵם חיבה, שֵם שני ושֵם של טייס - הכול על השֵם הפרטי שלכם / ד"ר רוביק רוזנטל
כשאתם שומעים "אופיר" אתם חושבים על טייס ו"תהילה" על דתייה או דתל"שית? שיחה על שמות מוזרים (חולדה), שמות "זקנים" (שרגא) או "שליליים" (יורם), והאם שמות חיבה הוא מאפיין יהודי־ישראלי דווקא. *** בתנ"ך יש שמות "מוזרים" כמו חולדה, עכבר, חמור, שפן, ובשיחה עם ד"ר רוביק רוזנטל ניסינו להבין מה למען השם הם חשבו לעצמם. גם שאלנו למה מתוך 12 בני יעקב רק חלק מהשמות "תפסו" וחלק לא: יששכר וזבולון כמעט שאין, בניגוד לשמות יהודה, גד, דן. עוד שוחחנו על תופעת שני שמות ועל שמות של בנים הניתנים לבנות אבל כמעט שלא להפך, וגם ניסינו להבין מה משותף לרוב השמות הנפוצים בישראל (רמז: אותיות למנ"ר). דיברנו על שֵם שני - מתי החלה התופעה; על שמות חיבה - למה יש הרבה כ"כ בארץ; ולמה הרבה פעמים שמות פרטיים הגויים במלעיל ולא במלרע. שוחחנו על שמות שנתפסים זקנים (שרגא, תרח) או שליליים (יורם, שלומיאל, זלמן) ועל שמות של טייסים (איתן, גל), של מזכירות (שירלי, נופר), של יוצאי תימן (רחמים, סעדיה, תקווה), יוצאי עיראק (יחזקאל, עזרא) ודתיים לאומיים (תהילה, צופיה). רוביק סקר את האופנות השונות בבחירת השמות - מהימים שלפני קום המדינה ועד ימינו: שמות מהתנ"ך (משה), שמות אידיאולוגים (בלפור, הרצל), שמות מקוריים, שמות שנשמעים בין-לאומיים (קרן, שרון, תום), שמות יוניסקס (אופיר), שמות קצרים וחד-הברתיים (אור, צוף) ועוד. בפרק גם תשמעו סיפור משעשע על ילדה שנולדה באוטובוס אגד וקראו לה אֶגדָה. אמיתי לחלוטין. **** ד"ר רוּבִֿיק (ראובן) רוזנטל בלשן, מרצה, עיתונאי וסופר. פרטים על אודותיו תמצאו בפרק הקודם שבו התארח בקולולושה - פרק 22: מה שם המשפחה שלכם אומר עליכם? https://katzr.net/a71960 *** עוד הרחבות למטיבי לכת - היכנסו לאתר "לשוניאדה" https://katzr.net/740b45 *** אתם מוזמנים לפייסבוק של "קולולושה" - חפשו קולולושה בפייסבוק ונמשיך שם
Sun, 20 Dec 2020 - 1h 01min
Podcasts similaires à קולולושה - עברית לשון שפה
- Global News Podcast BBC World Service
- El Partidazo de COPE COPE
- Herrera en COPE COPE
- The Dan Bongino Show Cumulus Podcast Network | Dan Bongino
- Es la Mañana de Federico esRadio
- La Noche de Dieter esRadio
- Hondelatte Raconte - Christophe Hondelatte Europe 1
- Affaires sensibles France Inter
- La rosa de los vientos OndaCero
- Más de uno OndaCero
- La Zanzara Radio 24
- Espacio en blanco Radio Nacional
- Les Grosses Têtes RTL
- L'Heure Du Crime RTL
- El Larguero SER Podcast
- Nadie Sabe Nada SER Podcast
- SER Historia SER Podcast
- Todo Concostrina SER Podcast
- 安住紳一郎の日曜天国 TBS RADIO
- TED Talks Daily TED
- The Tucker Carlson Show Tucker Carlson Network
- 辛坊治郎 ズーム そこまで言うか! ニッポン放送
- 飯田浩司のOK! Cozy up! Podcast ニッポン放送
- 武田鉄矢・今朝の三枚おろし 文化放送PodcastQR
Autres podcasts de Éducation
- עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi רשת עושים היסטוריה
- היסטוריה עולמית - הקורסים Refael Cohen
- חור בהשכלה Yuval Sade יובל שדה
- עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach רשת עושים היסטוריה
- בר-דעת Bar-Ilan University - אוניברסיטת בר-אילן
- השקעות לעצלנים - פודקאסט על כסף, השקעות והחיים עצמם תמיר מנדובסקי
- Entrez dans l'Histoire RTL
- Franck Ferrand raconte... Radio Classique
- למרות הכל glz
- ألف ليلة وليلة Podcast Record
- מדעIN ynet
- Ускоритель изучения иврита Language Learning Accelerator
- Au Cœur de l'Histoire Europe 1
- הרמב"ם היומי 9 - ספר הקרבנות | הרב חיים סבתו ישיבת ברכת משה
- פרשת השבוע במבט עכשווי הרב יואב אקריש
- הספרנים | Hasafranim הספרייה הלאומית
- פרשת השבוע עם נדב כהן נדב כהן
- Дилетант Дилетант
- ספר איוב | הרב משה ליכטנשטיין ישיבת הר עציון
- English English vaughanradio