Filtrar por gênero
המקום בו אנו חושפים בפניכם את המהלכים של הכסף הגדול, משתפים אתכם בתהליך קבלת ההחלטות של בכירי התעשייה ומספקים לכם הצצה אל מאחורי הקלעים לצוותי השקעות המובילים במדינה. עם עומר רבינוביץ׳. הפודקאסט הוא חלק מרשת הפודקאסטים של אינווסטור 360 רשת הפודקאסטים המובילה בישראל בתחום הפיננסים וההשקעות. פודקאסטים נוספים שלנו - אינווסטור 360 לייב, כסף חדש והשקעות למתחילים מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live או חפשו אינווסטור 360 בגוגל מתעניינים בהשקעה במניות בבורסה, קרנות סל, ביטקוין, זהב, נדל"ן, תיקון 190 ועוד , ביטקוין, תיקי סל, זהב, מעקב אחר מכפילי רווח גלובליים. התכנית הזו היא כרטיס הכניסה שלכם לרעיונות הטובים והעדכניים ביותר. הופק ע"י SHEMMA פודקאסטים ויצירות סאונד
- 158 - הפקדות סוף שנה עם קרין ויילרמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
ארחנו את קרין ויילר, מתכננת פיננסית מוסמכת CFP באינווסטור, לשיחה הכוללת דגשים חשובים לסוף השנה, עצות מועילות לכל ימות השנה ומבט קדימה לשנת 2025 לפעולות שכדאי לבצע.
שנת 2024 מתקרבת לסיומה, והשווקים הפיננסיים נמצאים בתנודה מתמדת. זה זמן טוב לעשות סדר בחסכונות שלכם ע”י תכנון פיננסי מיטבי, ולבצע מספר פעולות חיוניות בין אם אתם עצמאים או שכירים בהפקדות סוף השנה. תכנון פיננסי מיטבי יסייע לכם לשפר את מצבכם הכלכלי ויאפשר יציבות לקראת גיל הפרישה כבר מגיל מוקדם יותר.
ארחנו את קרין ויילר, מתכננת פיננסית מוסמכת CFP באינווסטור, לשיחה שתכלול דגשים חשובים לסוף השנה, עצות מועילות לכל ימות השנה ומבט קדימה לשנת 2025 לפעולות שכדאי לבצע. השנה האחרונה הייתה שנה מלאה בתהפוכות ואתגרים אבל היא בהחלט שנה מצוינת לשווקים. מדד S&P 500 שרק מתחילת השנה הנוכחית זינק בכ-32% ובעל תשואה של 25.48%. האם בעקבות הביצועים בשווקים בשנה האחרונה כדאי לשקול אלוקציה חדשה בתיק לקראת השנה הבאה? רק בשבוע שעבר זכינו לקבל הצצה להשפעת הפוליטיקה בארה”ב על השווקים לקראת השנה הבאה כאשר טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשבוע שעבר ולקראת כניסתו לתפקיד בינואר הקרוב. השווקים הגיבו חיובית עם הניצחון, במיוחד שוק הקריפטו ומדדי הדאו ג’ונס שזינק בכ-4% ומדד הS&P 500 שזינק גם הוא ב2.5%. מנגד יש גם מפסידים מהניצחון של טראמפ, מניות סקטור האנרגיה הירוקה התרסקו והמדד איבד כ-11% לאחר שטראמפ הצהיר בעבר שיפחית את ההשקעה בסקטור ויסיט את הכספים לסקטור התשתיות.האם כדאי לשקול לבצע שינוי בתיקים שלנו לקראת השנה הבאה? בין אם נראה זינוק בשווקים גם בשנה הבאה ובין אם לא, יש חשיבות לביצוע תכנון אסטרטגי חכם לשנת 2025. אז מהן הפעולות שכדאי לעשות כדי להגיע לאופטימום דחיית המס עד סוף השנה ואיזה סדר כדאי לעשות בחסכונות שלנו?
.Tue, 19 Nov 2024 - 157 - האם ניתן להכות את מדד S&P 500 עם פרמטרים איכותניים? עם גדי טולידאנומוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
ארחנו את גדי טולידאנו, יועץ למנהלי השקעות בהראל פיננסים לשיחה על הצד הטוב והצד הרע של אחד מהמדדים המוכרים ביותר ברחבי העולם ונחשב למדד אמין ויציב ולרוב כולל בתוכו מניות של חברות עם מאזנים חזקים, רווחיות גבוהה, תזרים מזומנים יציב וניהול טוב הוא מייצג את המצב בשוק הכלכלי בצורה קלה ואמינה במיוחד ולאורך עשרות שנים, מדד ה- S&P 500 או בשם השני שלו “סנופי”.
בצד הטוב, המדד מאפשר גם הפחתה של הסיכון הכרוך בהשקעה פרטנית בחברה אחת או בסקטור הבודד, ככה שהמשקיע במדד נהנה מקבלת חשיפה רחבה כמעט לכלכלה כולה. מהסיבה שה-S&P 500 הוא מדד אמין ויציב לאורך שנים, רבים שמו לעצמם מטרה להכות את המדד ולנצח אותו, משימה מאתגרת במיוחד. אחת הדרכים להשגת המטרה היא שימוש באסטרטגיה המבוססת בחינה של הפרמטרים האיכותיים כמו מינוף, יציבות עסקית ואפילו צמיחה להעיד על חוזקה של המדד וחברות הנכללות בו. כך למשל חברות איכותיות עשויות להחזיק מעמד טוב יותר בתקופות של מיתון ולהציע תוחלת שוק גבוהה בטווח הארוך. בצד הרע, השקעה במדד כוללת כמה חסרונות כמו חוסר גיוון בינלאומי והתמקדות בכלכלה האמריקאית בלבד, תלות גדולה בשוק הטכנולוגיה תנודתי (המהווה 30% מסך השוק), חשיפה בעיקר לחברות גדולות ולא לחברות בינוניות וקטנות עם פוטנציאל צמיחה גבוה יותר, וניהול פאסיבי שלא מבטיח בחירת מניות איכותיות במיוחד.האם ניתן להכות את מדד ה-S&P 500 באמצעות פרמטרים איכותיים? האם החסרונות של המדד עולים דווקא על היתרונות שלו?Tue, 12 Nov 2024 - 156 - סקירה חודשית: נובמבר 2024 במאקרו ובשוקי ההוןמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסי ללא עלות
העשן מתפוגג? נושא המהגרים בבחירות בארה"ב - תעמולה או עובדות? האם מהלכי התמיכה של הממשל בסין מניעים באמת את הכלכלה ואת שוק הדיור?
Tue, 05 Nov 2024 - 155 - מיסוי ישראלי ובינלאומי – אתגרים והזדמנויות עם עו"ד רם יולוסמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסי ללא עלות
ארחנו את עו״ד רם יולוס, בעלים ומייסד של יולוס גזית משרד עורכי דין ובחנו מנקודת המבט שלו מה חשוב לדעת על עולם המיסים בישראל ודברנו על צעדים חשובים לקחת בחשבון בתכנון המס לקראת השינויים הצפויים.בשבועות האחרונים משרד האוצר החל בפרסום צעדים פיסקליים משמעותיים ארוכי טווח שמטרתם לאפשר לממשלה להתמודד עם ההשלכות של המלחמה. השינויים האלו יבואו לידי ביטוי בהצעות חוק במהלך חודש נובמבר, כאשר ישנה שאיפה להוציא אותן לפועל החל מתקציב 2025 והם צפויים לכלול צעדי מיסוי משמעותיים כמו העלאת מס חברות לחברות העונות לקריטריונים מסוימים, הקפאת מדרגות המס לשלוש שנים, הגדלת מס יסף ועוד צעדים נוספים שישפיעו על הכיס, גם של החברות אבל גם של האנשים הפרטיים.
לשינויים אלו תהיה השפעה על הכיס שלנו, כך למשל הקפאת מדרגות מס הכנסה לשלוש שנים לא תמנע עדכון של המס שנשלם ביחס לאינפלציה כשבפועל נשלם יותר או מעצם העובדה שהגדלת שיעור מס היסף יגדיל את נטל המס על השכבות הגבוהות יותר. תכנון מס יעיל יכול לסייע הן לאנשים פרטיים והן לחברות בהפחתת הנטל הכלכלי באמצעות ניצול הסדרי חוק שונים, זכאות להטבות והקלות מס ובחירה בצעדים שונים המיטיבים עם חבות המס שלהם. תכנון מס שמקיף גם את ההיבטים הבינלאומיים מבטיח שהכנסות המתקבלות מחו”ל ימוסו בצורה אופטימלית, במקרים רבים, ייתכן וישנן הטבות מס או הקלות מס בהתאם לאמנות בינלאומיות אשר מדינת ישראל חתומה עליהם.
ארחנו את עו״ד רם יולוס, בעלים ומייסד של יולוס גזית משרד עורכי דין – משרד המתמחה בתחום המיסוי, הבנו מנקודת המבט שלו מה חשוב לדעת על עולם המיסים בישראל ודברנו על צעדים חשובים לקחת בחשבון בתכנון המס לקראת השינויים הצפויים.Tue, 29 Oct 2024 - 154 - מה צופן העתיד הכלכלה הישראלית?מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
מה צופן העתיד לכלכלה הישראלית? אנחנו חיים בתקופה מאוד מורכבת מבחינה כלכלית, במיוחד לאור העובדה שישראל נמצאת במלחמה כבר למעלה משנה והסיום שלה לא נראה באופק. עם תקציב מדינה שנוי במחלוקת שצפוי לבוא בפני הממשלה בסוף החודש ע"י שר האוצר ולכלול גזרות מיסוי חדשות שישפיעו על הכיס של כולנו במטרה לממן את ההוצאות המלחמה. למרות שהגירעון בתקציב המדינה היום עומד על 8.5%, שר האוצר הציב יעד מאתגר של 4% גירעון מה שנוגד את ציפיות חברות דירוג האשראי הבינלאומיות מוד'יס ו-S&P שרק בימים האחרונים הורידו את דירוג האשראי של ישראל מה שיכול להשפיע על היכולת של המדינה לגייס כספים בצורה משתלמת בעתיד.
כל המורכבות הזו מתרחשת ברקע של שיעור אינפלציה העומד כעת על 3.6% שמקשה על הצרכנים והעסקים כאחד אך עם תחזית לשיעור אינפלציה של 2.8% בהתחשב במצב הנתון של המלחמה והסביבה הכלכלית בישראל. עליית מחירים משפיעה ישירות על יוקר המחיה שלנו, ויכולה להוביל לצמצום בכוח הקנייה.
כל זה קורה בזמן שישראל מתמודדת עם אי-ודאות כלכלית רבה, והשאלה הגדולה היא לאן אנחנו הולכים מכאן. האם נצליח לייצב את הכלכלה שלנו? מה יהיו ההשלכות של כל האירועים האחרונים על הצמיחה העתידית? הערב באינווסטור לייב נארח את מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים להבין את כל המורכבויות והאתגרים שמחכים לנו בעתיד.Tue, 15 Oct 2024 - 153 - סקירה חודשית: אוקטובר 2024 במאקרו ובשוקי ההוןמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
מהם התרחישים האפשריים כעת בארה"ב ומה התחזית להמשך? ומה המשמעות של הורדות הדירוג שספגנו? סקירה חודשית אוקטובר ותמחור השווקים.
Tue, 08 Oct 2024 - 152 - השקעה בתשתיות בישראל – למה דווקא עכשיו? מארחים את ד"ר נבות בר, דירקטור ומייסד קרן קיסטוןמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
ארחנו באינווסטור לייב את ד"ר נבות בר, דירקטור ומייסד קרן קיסטון, קרן ישראלית ציבורית להשקעה בתשתיות לשיחה על זווית המאקרו של ההשקעה בתשתיות בישראל וניסינו להבין מה צופן העתיד לתחום התשתיות בישראל?
בעקבות הפרק המרתק בשבוע שעבר על תחום התשתיות, ארחנו באינווסטור לייב את ד”ר נבות בר, דירקטור ומייסד קרן קיסטון, קרן ישראלית ציבורית להשקעה בתשתיות לשיחה על זווית המאקרו של ההשקעה בתשתיות בישראל וניסינו להבין מה צופן העתיד לתחום התשתיות בישראל?
בשנים האחרונות, התפתחויות בתחום יוצרות הזדמנויות השקעה מעניינות. למשל בשוק האנרגיה הישראלי צצות הזדמנויות פיננסיות במסגרת מהפכת החשמל והמעבר לגז הטבעי כמקור אנרגיה משמעותי. גם שוק התקשורת מציג הזדמנויות רבות למשקיעים כאשר הביקוש לעולם מחובר יותר יוצר פרויקטיי תשתיות תקשורת מעניינות, כמו פריסת מערכות סיבים בינלאומיות והקמת תשתית סלולרית. שווקים נוספים בהם נוצרות הזדמנויות למשקיעים להשתלב בפרויקטים עם פוטנציאל ממשי מעולם התשתיות הם מים ופסולת ותחבורה ציבורית שגם הם, כמו תחומי האנרגיה והתקשורת, נהנים מתמיכה ממשלתית במימון וקידום פרויקטים במטרה ליצור בארץ תשתיות חזקות, יציבות ובעלות תרומה משמעותית לחיים שלנו כאן בישראל.כיום למשקיעים הפרטיים ישנן אפשרויות השקעה חדשות מעבר לקופות הגמל ופוליסות החיסכון הישנות, כאשר קרנות השקעה ציבוריות מציעות אפשרות להשקעה ישירה בנכסי תשתיות בארץ ובעולם, מה שמאפשר חשיפה ישירה לנכסי תשתיות ועם זאת מצריך הבנה מעמיקה של הסיכונים וההזדמנויות הכרוכים בהשקעות אלו.Tue, 01 Oct 2024 - 151 - גם אתם יכולים לעשות כסף מהכביש, הפסולת והכבל התת ימי מארחים את בני אלישע, סמנכל כספים, קרן אלומהמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
משהו מתחיל לזוז בתשתיות הלאומיות שלנו, אבל יש עוד הרבה עבודה. בני אלישע מקרן הריט אלומה מציע אפיק מעניין להשקעות בתחום. ויש לנו גם טיפ להוזלת החשמל הביתי בטלפון אחד.
תחום התשתיות בישראל – שנמצא בפיגור משמעותי אחרי אירופה, ושצרכיו, בדגש על הדמוגרפיה הצומחת, הולכים ומצטברים – צועד בכיוון מעניין למדי. ולצד פיתוח התשתיות כאן, חברות ישראליות משחקות תפקיד משמעותי במספר תתי סקטורים חיוניים וייחודיים.
את הוובינר השבועי שלנו הקדשנו להשקעות בתשתיות, ובפרט למוצר פיננסי שמאפשר גם למשקיעים פרטיים לקחת בזה חלק – ולא רק דרך קרנות הפנסיה. על האופציה הזאת, ועל עולם התשתיות בכלל, הרחיבו בני אלישע, סמנכ”ל הכספים של קרן הריט (REIT) אלומה; ואמיר אלשיך, עורך דין ורואה חשבון שנמצא כבר שנים בצומת שבין שוק ההון לאנרגיה המתחדשת (ובכובע אחר, מנחה כעת את הוובינר שלנו לצד עומר רבינוביץ’). אחד הנושאים החדשניים בתחום נוגע לאנרגיה סולארית. כיום, זו לא רק הדרך הנקייה ביותר שיש לנו להפקת חשמל, אלא גם הזולה ביותר (16-15 אגורות בממוצע לייצור קוט”ש חשמל בישראל, לעומת 36-35 אגורות לייצור בגז טבעי). למה בכל זאת העסק מתקדם אצלנו בעצלתיים, כשרק 11.5% ממשק החשמל מופק כך? סיבה אחת היא הביורוקרטיה והסיכון הרגולטורי, שמציב סימני שאלה על הכדאיות של פרויקטים מן הסוג. הקצאת שטח והסבה של שטחים חקלאיים לשדות סולאריים הן אתגר משמעותי ליזמים, וקשה מאוד להשיג את ההיתרים הנדרשים. בינתיים, בזמן הארוך שחולף, השוק משתנה, סביבת הריבית משתנה וטכנולוגיות חדשות נכנסות. והנה – שחרור קרקעות נוספות לטובת העניין ביישובי עוטף עזה, בניסיון להקל על שיקומם, נתן דחיפה לענף. סיבה שנייה היא טכנית – העובדה שהקרינה החזקה מגיעה בשעות הצהריים, בעוד ששיאי הצריכה הם בערב (ותוסיפו לכל מה שהכרנו את טעינת כלי הרכב החשמליים). הפתרון טמון באגירה. רגולציה ישראלית טרייה מ-2024 נותנת תמריץ למכור בשעות השיא – כשלעצמו, תמריץ לעידוד פתרונות אגירה. במקביל, מחירי הסוללות (הליתיום) ירדו במידה ניכרת, והם מאפשרים תפוצה נרחבת של פתרונות אגירה כדי לתת מענה לאותן 5 שעות של ביקושי שיא וייצור שהולך ופוחת. אבל אגירה היא רק חלק מהסיפור הטכני-תפעולי. כי לצד אתגר שעות האור והחושך, עיקר הייצור יכול להגיע מדרום הארץ בעוד שעיקר הצריכה במרכז. לכן, נדרשים כל העת שדרוגים והרחבות של רשת ההולכה – והמורכבות כאן אדירה. האחריות להולכה תוסיף להיות באחריות חברת חשמל, בשונה מהפרטת הייצור (למשל רמת חובב המוחזקת בידי שיכון ובינוי, אלון תבור בידי מבטח שמיר) והאספקה לצרכני הקצה (בין היתר על ידי ספקים וירטואליים במחירים מופחתים – אפשר לעבור אליהם בשיחת טלפון ולחסוך מאות שקלים בשנה). 100% הצלחהעם השחקניות המשמעותיות בתחום האגירה אפשר למנות את ג’נרל אלקטריק, חטיבה ייעודית בטסלה ועוד. סולאראדג’ הייתה הבטחה גדולה בתחום, כשהפתרון האפליקטיבי שלה מאפשר ניטור ושליטה נוחה עד רמת הפאנל הבודד. למה בכל זאת קרסה המניה? בעיקר בגלל העלאות הריבית החדות (כך שאולי יש תקווה בירידות). צריך להבין: בעולם התשתיות מדברים על פרויקטים ל-25 שנה, כשבתשתיות לאומיות היציבות והצלחה מובטחות על ידי המדינה (אפס אחוז כשל בפרויקטי BOT ו-PPP; אפילו הכלא הפרטי שנפסל בבג”ץ לא נחשב לפרויקט כושל מבחינת היזם, שקיבל פיצוי הגון). בפרויקטי ענק דוגמת עיר הבה”דים וכביש 6, ההוצאה נפרסת על פני תקופה, והיא נוחה מאוד למימון של בנקים ומוסדיים בשל פריחת קרנות הפנסיה והחסכונות ארוכי הטווח. אבל עבור גופים פרטיים, שנזקקים למימון מסיבי כל כך, החשיפה לריבית עלולה להיות מכה קשה. הבטחנו הנגשה של עולם התשתיות למשקיעים הפרטיים – במטרה להזרים עוד הון לתחום הזה, עם פטור ממס חברות – וכאן אנחנו מגיעים לקרן אלומה. המודל המיוחד של הקרן, שהונפקה לפני כשלוש שנים והפכה לציבורית, הוא השקעה בחברות פורטפוליו ולא בפרויקטים עצמם. קונקרטית, מדובר כעת בארבע חברות: טמרס טלקום, שמחברת את ישראל לאירופה בכבל תת ימי ואמורה לסגור את הפינה בין אירופה למזרח דרך המפרץ הפרסי (כלומר לחסוך את העיקוף של תעלת סואץ); תיבר – מגדלי תקשורת; אסקו ישראל, עם פתרונות פורצי דרך באנרגיה ירוקה והתייעלות אנרגטית; וחן המקום העוסקת באיכות סביבה ובטיפול בפסולת. אלומה מחזיקה באחוזים ניכרים בחברות ומשקיעה בהשבחה שלהן. היא לא מחלקת דיבידנד – ההכנסות חוזרות כ-CapEx – אך מרבעון לרבעון שווי החברות עולה והערך מצטבר (מה שהופך, לטענת הקרן, את דמי הניהול שהיא גובה מהמשקיעים ומהחברות למשתלמים מאוד). שווי הנכסים של קרן אלומה הוא סביב 550 מיליון שקל, ושווי השוק שלה הוא 100 מיליון. המינוף הוא ברמת החברות, ולא הקרן. קצב הילודה בישראל והתשתיות המזדקנות – ע”ע הקטסטרופה בכבישים והטיפול הקלוקל בפסולת – הופכים את התחום לעתיר פעילות, עם עיסוק נרחב מצד הגופים הממשלתיים, הרגולטורים והמערכת הבנקאית. למי שמסוגל לעמוד בטווח ההשקעה הארוך, מדובר במוצרים פנטסטיים, ובמקרים רבים עם מאה אחוזי הצלחה. במודל הריט הייחודי של השקעה בחברות ערך, קשה אומנם לשערך את הנכסים, אין FFO לעקוב אחריו ואין אפילו תזרים קבוע – אבל בהחלט יש כאן שווי שעולה באופן עקבי עם פוטנציאל להניב רווחים.Tue, 24 Sep 2024 - 150 - מהו S&P400 ומדוע המשקיעים הישראלים נוהרים להשקעות חו”ל? מארחים את עומר דגני ויונתן נשיא מבית ההשקעות ילין לפידותמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
עומר דגני ויונתן נשיא מבית ההשקעות ילין לפידות מתארים את השינויים הדרמטיים שעבר תחום ההשקעות בישראל בשנים האחרונות, ונותנים כמה טיפים חשובים לעת חסרת הוודאות הזאת.
המשקיע הישראלי עבר בשנים האחרונות תהפוכות משמעותיות. הוא בוגר יותר, מתוחכם יותר, יודע שיש לו יותר ויותר אפשרויות ומכשירים, חשוף הרבה יותר למניות, והחשוב מכול – הוא פיתח אורך רוח, בשונה מהתזזית שאפיינה אותו בעבר. ועדיין, הפרדוקס האנושי ניכר היטב בעליות ובירידות בשוק ההון – כאשר הרגש מוביל רבים למכור בזול ולקנות ביוקר.
אירחנו בוובינר השבועי שלנו שניים מבכירי בית ההשקעות ילין לפידות – הסמנכ”ל עומר דגני ומנהל תחום השקעות חו”ל, יונתן נשיא. מפרספקטיבה של 18 שנה בילין לפידות, ויותר מכך בתעשייה, דגני נזכר כי בתחילת הדרך, בעקבות רפורמת בכר, ניהל בית ההשקעות סביב מיליארד שקלים. כיום אנחנו מדברים על 125 מיליארד – צמיחה שללא ספק מדברת בעד עצמה, עם דחיפה משמעותית של הורדות הריבית בשעתן. עם השנים פחת מספר הגופים, כאשר לגוף פיננסי קטן כמעט בלתי אפשרי להתחרות במחלקות האנליזה, השיווק והשירות של הגדולים. ביקשנו מדגני מספר טיפים. לאור ניסיונו עם משקיעים רבים, שבוחרים במסלולים שלא מתאימים להם ופשוט לא עומדים בעומס, הוא הזכיר בראש ובראשונה את חשיבות ההתאמה האישית של המסלול והבית. מוסד פיננסי טוב הוא כזה שמתנהל בשקיפות וללא ניגודי עניינים, שניתן לראות כיצד תפקד בעליות ובירידות, ושמציג תשואות יפות בשנים האחרונות. ילין לפידות, הדגיש דגני, הוביל ב-23′ את התשואות עם 12%, 2.5% מעל הממוצע, וממוקם גבוה אף ב-24′. טיפ קונקרטי יותר הוא משמעת הן בירידות, שנוהגות להזין את עצמן, והן בעליות שמפתות אותנו להגדיל דווקא כשיקר. כלל אצבע שמזכיר דגני: להגדיל בהדרגה את הרכיב המנייתי ככל שהשוק יורד (מובן שזה רק כלל אצבע – אין לראות בכך תחליף לייעוץ פרטני, וגם לא כל משקיע יוכל לעמוד בכל ירידה ברגע נתון). טיפ חשוב נוסף נוגע לניצול יתרונות המס. כך לדוגמה, בתיק השקעות, אם עשינו 10% תשואה, נשלם 2.5% למס הכנסה (ואולי גם מס יסף), 0.5% בגין קנייה/מכירה/דמי משמרת לבנק ועוד 1% לבית ההשקעות – כלומר, נישאר עם תשואה נטו של 6%. לעומת זאת, בקרן השתלמות אין מס הכנסה ועלויות לבנק, ונישאר עם 9% נטו – 50% יותר מאשר בתרחיש הקודם. לעצמאיים כדאי גם להכיר את האופציה של קרן השתלמות מעל התקרה, שאומנם חייבת במס (על החלק שמעל) אך הוא נדחה למועד המשיכה, ללא עלויות בנקאיות, ועם אפשרות להחליף מסלולים ומנהלים ללא עלות. רפורמת האשכולות וסקטורים מענייניםהאורחים הציגו בפנינו את הרפורמה הנוכחית, החותרת לשקיפות רבה יותר וליכולת השפעה גדולה יותר מצד המתכננים הפיננסיים. מלבד קרן השתלמות במסלול הכללי וקופות גמל במסלולים תלויי גיל, שנותרו בעינם, הרפורמה מחלקת את מסלולי ההשקעה לאשכולות: האשכול המוכר לנו כיום; אשכול המשלב דמי הצלחה וניהול בדומה לקרן גידור; אשכול ללא השקעות לא-סחירות, המאפשר הפחתה בהוצאות הניהול; ואשכול מדדים שמאפשר רכישה של S&P 500 או שילוב מדדים. בילין לפידות יצרו מסלול שדומה לכללי וכמעט כולו מט”חי וללא זיקה לישראל: 45% מניות חו”ל דרך מדדים (57% S&P 500, 17% נאסד”ק, 17% אירופה והיתר שווקים מתעוררים) ו-55% אג”ח חו”ל דרך מדדים. למי שמעוניין להסיט כספים לחו”ל, קופת גמל מהסוג הזה היא דרך יעילה ובמינימום עלויות. למה בכל זאת מבקשים יותר ויותר ישראלים להעביר כספים לבנקים זרים? יונתן נשיא הסביר שרבים רואים בכך פוליסת ביטוח נוספת, עם טריגר משמעותי של המלחמה ועוד קודם לכן הרפורמה המשפטית. בית ההשקעות לא מעודד את המעבר, וישמח לנהל את ההשקעות הדולריות בחו”ל דרך בנקים ישראליים, אך הדבר בהחלט אפשרי. במסגרת פעילות החו”ל של ילין לפידות מנוהלים כמיליארד וחצי דולר, ומחצית הסכום מוחזקת במוסדות פיננסיים זרים – לעומת פחות מרבע לפני שנתיים. סקטורים מעניינים שנשיא מצביע עליהם בעת הזאת בשוק המניות האמריקאי: פיננסים, נדל”ן (חברות ה-REIT שקפצו) ושירותי הבריאות שהיו בהאטה – בדגש על חברות Small-cap (מדד ראסל), עם פטנטים רבים שעומדים לפוג, או לפחות Mid-cap (S&P 400 – אלו שלאחר מאה הראשונות בתוך המדד השלם) שעדיין מאפשרות ליהנות ממכפילים נמוכים יחסית. אשר לאג”ח, אומנם, תשואות ה-5% שהיו באוקטובר כבר מאחורינו, והספּרדים אינם גדולים במיוחד, אך עדיין – 3.65% זה לא מעט בפרספקטיבה ארוכה יותר של 15-10 שנים לאחור (ב-2020 האג”ח נסחר בתשואה שלילית, כך שלא הייתה אפשרות אפילו לשמור על ערך הכסף מפני האינפלציה). לא רע לקבע תשואה של 5.5-5% ל-5-4 שנים קדימה, וכך, במקרה הגרוע, להבטיח תשואה ריאלית של 1.8-1.5%. בסוף, הריבית מתקתקת ומצטברת, ואג”ח כזה מקנה יציבות לתיק (ניתן גם ללכת על אג”ח מובטח, עם שעבוד נכסי החברה, או על אג”ח בכיר, Senior, שאין בו שעבוד אך הוא הראשון בתור). ניצלנו את השיחה לדיון על הכלכלה הישראלית בראי המשקיעים, כשיש המאמינים שהשוק המקומי הוא זול מאוד כעת ולכן מהווה הזדמנות, ולעומתם – מי שסבורים כי לא בכדי הוא זול, והסיכונים כאן רבים מדי. כך או כך, המכפילים בישראל הם מהנמוכים בכלכלה המערבית. בית ההשקעות ילין לפידות נמצא במניות בעיקר בחשיפה לחו”ל, אך באג”ח בעיקר בישראל (35-25% בחו”ל, שזה עדיין גבוה היסטורית ועמד בעבר על 10% בלבד). באי ודאות האופיינית למלחמה, שכרגע עלויותיה מוערכות ב-250 מיליארד שקל ואין לדעת כיצד ומתי תסתיים, בכירי בית ההשקעות מציינים כי הדבר החשוב הוא ניהול סיכונים, פיזור נכון ואנשי מקצוע טובים.Tue, 17 Sep 2024 - 149 - סקירה חודשית: ספטמבר 2024 במאקרו ובשוקי ההוןמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
עוד ועוד אינדיקטורים מעלים חשש למיתון בארה"ב ובכלכלה בעולמית, וזה גם הסנטימנט של השוק. במצב כזה, קל לעשות טעויות מסוג all in / all out. ריכזנו עבורכם כמה אסטרטגיות עדיפות.
משהו קורה בכלכלה העולמית. יותר ויותר אינדיקטורים מצביעים על אפשרות של מיתון קרוב. הורדות הריבית במרבית הבנקים המרכזיים (למעט ארה”ב ואוסטרליה) טובות אומנם למניות ולאג”ח, אך מעידות כשלעצמן על סוג של האטה – אולי בדרך למיתון. נכון להיערך לכך – לא בהיסטריה, אלא בעזרת כלים אפקטיביים ואסטרטגיות מדורגות ומוכחות.
ארה"בהריבית עדיין גבוהה ריאלית ביחס לאינפלציה, אבל יעד ה-2% טרם הושג, ולכן הפד לא ממהר להוריד (ריבית ה-PCI עומדת כעת על 2.5%, ה-Core PCI על 2.6%). מדד מנהלי הרכש (PMI) במגזרי השירותים נמצא בהתאוששות ומצביע על התרחבות (מעל 50) מאז אוגוסט. בתעשייה יש מגמה מתמשכת של התכווצות, אבל ממילא לא זה החלק החזק בכלכלה האמריקאית. מדד האינדיקטורים המובילים (שילוב של מספר מדדים החוזים קדימה) מצביע על downside זה תקופה, אך עדיין ללא ירידה של ממש במדדים המאחרים – אנומליה שקצת קשה להסביר (וקשורה כנראה לספיחי משבר הקורונה). בינתיים, אנחנו רואים עלייה הדרגתית ומתמשכת במספר פשיטות הרגל, כפי שאופייני לעתות של ריביות עולות. בשוק העבודה רואים מגמה כללית של ירידת שכר, למרות קפיצה נקודתית באוגוסט, וכך גם במשרות החדשות. מנגד, האבטלה דווקא ירדה לאחר תקופה ארוכה של התרחבות. מגמה של היחלשות ניכרת גם בשוק הקמעונאות, ושוק הדיור די רדום (נדל”ן המשרדים בכלל בקטסטרופה) עם פער הולך וגדל בין גובה השכר הממוצע למחירי הדירות. מחירי הנפט נמצאים בירידה כבר תקופה, וכשזה קורה למרות כל מה שמתרחש במזה”ת ובין רוסיה לאוקראינה, זה בהכרח קשור להאטה בכלכלה העולמית. זו ניכרת גם במדד השבבים בארה”ב, כנראה גם כסוג של התפכחות לאחר ההתנפלות של 2023 סביב ה-AI. כשהציפיות בשמיים, האכזבות בהתאם, כפי שהעידה תגובת העדר הקיצונית לדוח האחרון של אנבידיה (שהיה דווקא מצוין, אך נזכר בו צורך להשקיע יותר במרכיב מסוים הקשור בייצור – וזה הספיק כדי להצניח את המניה). גם הפקטור הפוליטי משפיע, כשהאריס מתכננת להעלות את מס החברות ל-28%, ואילו טראמפ מצהיר שיוריד אותו ל-15%. הסקרים תנודתיים, והשוק בהמתנה דרוכה. בסיכום הנתונים האמיתיים, אין כרגע סימנים להרמת ראש מחודשת של האינפלציה, אך גם לא לצמיחה משמעותית – מה שמוביל ל-41% סיכון למיתון בסקר גולדמן זקס ו-35% אצל ג’יי פי מורגן. הסנטימנט של השוק הוא כבר לגמרי צופה פני מיתון, והוא פסימי בהרבה מהערכות הפד. זה משתקף היטב בצפי להורדות הריבית, בעקום תשואות האג”ח ההולך ומתיישר, בתגובות הקיצוניות לחדשות ועוד. צריך לזכור שספטמבר הוא כמעט תמיד חודש חלש. ועדיין – וגם אם הירידות הנוכחיות של S&P 500 הן רק תיקון לאחר שנגע בשיא – סביר שהעליות הגדולות מאחורינו. לא מן הנמנע שבזמן הקרוב נראה את המדד “מטייל” סביב אותה הרמה, פחות או יותר, בהמתנה לבאות. מה אפשר לעשות?מיתון, צריך לזכור, הוא גם הזדמנות. הוא “מנקה” חברות חלשות מהשוק ומביא חדשות. צריך גם לקחת בחשבון שכל האמור לעיל הוא בגדר “התרעות מודיעיניות” – סימנים מעידים שאין ודאות כי יתממשו, אך גם לא נכון להתעלם מהם. כך או כך, אנחנו לא ב-2008, ובהחלט יש גם אינדיקטורים טובים. חשוב גם לשמור על פרופורציות. אפשר לעשות זאת דרך התחזיות קדימה – עדיין קיים צפי לעליות יפות של המדד בשנה הקרובה, או במבט לאחור – אחרי שנים מאוד “שוריות”, הגיוני שיגיע תיקון. כמו כן, הסטטיסטיקה מראה שלמי שנמצא ב-S&P 500 במשך יותר משנתיים יש סיכוי של מעל 80% להרוויח. אסטרטגיה אפשרית, שנחשבת בטוחה ופשוטה לביצוע, היא להחליט שבכל פעם שהמניות יורדות ב-10% נוספים, מעבירים לאג”ח סכום קבוע. ואז, כשהשוק מתחיל לעלות, הרווחים יכולים להיות גבוהים ואפשר לאסוף סחורה. אפשר גם לשקול להסיט כספים לסקטורים שמפגינים חוזק בניגוד למגמה הכללית של המדד (בריאות, מוצרי צריכה, נדל”ן). כמו כן, בזמנים של ריביות יורדות – ו-2025 אמורה להיות כזאת – טוב להימצא במניות קטנות (Small cap). גם אג”ח Treasury עולה כשהריביות יורדות. עוד אופציה מעניינת היא להיצמד להחלטות של וורן באפט, או לרכוש מניות של ברקשייר האת’ווי שלו שזה עתה חצתה לזמן מה שווי שוק של טריליון דולר (רק “שבע המופלאות” עשו זאת לפניה). התמחור של החברה נמוך, באפט ידוע כשמרן, והאסטרטגיות שלו מוכיחות את עצמן כבר עשורים רבים – כך שדרכו ניתן למעשה להיחשף לשוק באופן כללי (אם כי צריך להודות שסיכון מסוים קשור בגילו המתקדם ובשאלה מה יקרה בחברה אחריו). אירופההאינפלציה ממשיכה לרדת וכבר עומדת על 2.2%, שזה קרוב מאוד ליעד. הריבית, שעומדת כעת על 4.25%, צפויה לרדת שוב השבוע בניסיון להחיות את הכלכלה המקרטעת. בינתיים התוצר מדשדש (0.6% צמיחה) וגם האבטלה דורכת במקום (6.4%). מדד מנהלי הרכש המשולב (שירותים וייצור) נמצא “על הקשקש”, 51% – התרחבות קלה מאוד. המכפילים נמוכים בהתאם. המזרח
סין לא ממריאה, והתחזית היא שלא תעמוד ביעד הצמיחה ל-2024 (5%). ניכרת התכווצות בייצור ודעיכה בשירותים. חברות הטכנולוגיה נראות מעט טוב יותר, אבל הן פחות משמעותיות לכלכלת המדינה. יפןמתכווצת יחד עם הדמוגרפיה. פרדוקסלית, היעדר כוח עבודה פנוי הוא דווקא תמריץ להשקעות בהגדלת היעילות והפריון. אך בעטיין, ונוכח השכר המועלה בלית ברירה, לפי החוק הדרוויניסטי – יש יותר ויותר פשיטות רגל. העלאות השכר גם מגבירות אינפלציה, במדינה שלא רגילה לכך ושתושביה מחזיקים כמויות גדולות של כסף מזומן. לא רק התושבים: ההערכות מדברות על 2.4 טריליון דולר שמוחזקים כמזומנים בחברות. כעת, לאור שחיקת הכסף, חלק משמעותי מזה צפוי להיכנס לשוק המניות. ישראל
הריבית אצלנו עומדת על 4.5%, ואין צפי להורדות כלשהן. האינפלציה עלתה מעט ל-3.2%, ופרמיות הסיכון בשיא – אומנם, הכלכלה מדורגת A+, אך בפועל, חוב מגויס בחו”ל ברמה של BB (יקר יותר ממקסיקו). כך שגם אם נראה עוד הורדות דירוג, צריך לזכור שהשוק כבר ממילא מתמחר אותנו גרוע מכך. הצמיחה, בהשפעת המלחמה, חלשה מאוד, גם התמ”ג העסקי ירד, ובנק ישראל מעריך שנסיים את השנה עם צמיחה של 1.1%. אשר ליחס שקל-דולר, שנע בתוך תעלה רחבה של 3.5-3.75, לבנק ישראל יש די והותר רזרבות מט”ח כדי להתערב ולייצב את המטבע במידת הצורך. בבורסה, מדד ת”א 35 דווקא נגע לאחרונה בשיא, למרות המלחמה, ועכשיו נמצא בתיקון מסוים מטה. בשל המצב ובהשפעת השוק האמריקאי, אין לצפות לפריצה קדימה. אבל בהחלט ניתן לשאוב עידוד מנתוני הבסיס, למשל – ההשקעה הישראלית במו”פ ושיעור העוסקים בכך, ביחס לשאר מדינות ה-OECD. יש בישראל מנועי צמיחה איתנים, ועם פיזור חכם, אין סיבה להפסיק להאמין בכלכלה המקומית.Tue, 10 Sep 2024 - 148 - האם העתיד של שוק הקריפטו ורוד? מארחים את בן סמוחהמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
שנת 2024 מסתמנת כשנת מפנה עבור שוק הקריפטו שממשיך לגדול ולהתייצב, כאשר השווי הכולל שלו נע בסביבות 2.5 טריליון דולר. זהו קפיצה משמעותית ביחס לשנים קודמות, והביקוש למטבעות הדיגיטליים הולך וגובר וצובר עניין בקרב משקיעים רבים בארץ ובחו"ל, גם בבחירות הקרובות בארצות הברית נוצר עניין רב בתחום הקריפטו, כאשר דונאלד טראמפ מתחייב להיות "נשיא הקריפטו", לקדם את מעמד המטבעות הדיגיטליים ולהפוך את ארצות הברית לבירת הקריפטו העולמית. מנגד, קמלה האריס, נציגת המפלגה הדמוקרטית לא ממהרת לתפוס צד בנושא אבל נראה כי היא נוקטת בשמרנות וזהירות בנוגע לפיתוח שוק הקריפטו. גם בתחום קרנות הסל, עם תחילת 2024 ואישור רשות ניירות ערך האמריקאית להנפקת קרנות סל של ביטקוין, השנה נרשמו הישגים משמעותיים עם השקתה של קרן סל החדשה המאגדת בתוכה לא רק את ביטקויין ואית'ריום, אלא גם מטבעות קריפטו נוספים כמו קרדאנו וסולי. קרנות אלו מציעות למשקיעים גיוון רחב ותשואה פוטנציאלית גבוהה, והן הופכות לכלי השקעה פופולרי. הביקוש למסחר במטבעות דיגיטליים הולך וגובר וצובר תאוצה, האם אנחנו בדרך להסדרה של שוק הקריפטו ותחילתו של תור הזהב של השוק? הערב באינווסטור לייב נארח את בן סמוחה, שותף מייסד Cryptojungle וקהילת מדברים קריפטו. ננסה להבין מה צופן לעתיד של שוק הקרפטו ומה חשוב לנו המשקיעים לקחת בחשבון לפני השקעה.
Tue, 03 Sep 2024 - 147 - - מדד שילר בעידן ה AI עם שלמה מרציאנומוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
למדנו איך להשתמש במכפיל שילר ובחנו את הרלוונטיות שלו לשוק של היום עם שלמה מרציאנו, מנהל ההשקעות הראשי באינווסטור שאחראי על תחום ניהול התיקים בחברה.
Tue, 20 Aug 2024 - 146 - איך בוחנים את איכות ההנהלה כמשקיעים פרטיים? עם ראובן קפלן, מנכ"ל פסגות לשעבר ובעלים On-Boardמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
איך בוחנים את איכות ההנהלה כמשקיעים פרטיים?הנהלה טובה היא עמוד השדרה של כל חברה מצליחה ויש לה השפעה על כל היבטי הפעילות העסקית, החל מניהול משאבים ותכנון אסטרטגי ועד ליצירת תרבות ארגונית חיובית בתקופת ההתפוצצות הטכנולוגית הסביבה העסקית משתנה בקצב מסחרר ובחירה בהנהלה טובה לפעמים חשובה לא פחות מבחירה במוצר טוב.
תחשבו על השינויים שמרבית העסקים היו צריכים לעבור בעשרים השנים האחרונות – דיגיטציה, שיווק אונליין, מעבר לענן, עיבוי מערכי סייבר, רגולציית פרטיות, איסוף וניתוח דאטא, הטמעת בינה מלאכותית ועוד. בעת קבלת ההחלטה האם ההשקעה בחברה מסוימת כדאית, ניקח בחשבון גם את החשיבות של גרעין שליטה, בעל מניות או קבוצת בעלי מניות שלהם השפעה מכרעת על קבלת ההחלטות בחברה גרעין שליטה יציב יכול לספק ניהול עקבי ואסטרטגי לחברה, להפחית את החשש משינויים ניהוליים חדים ולהבטיח מיקוד ארוך טווח בפיתוח העסקי.
עם זאת, חשוב שגרעין שליטה יהיה שקוף ופועל לטובת כל בעלי המניות ולא רק לטובת האינטרסים האישיים שלו.
ארחנו את ראובן קפלן, מנכ”ל עמידר ופסגות לשעבר, וניסינו להבין יותר לעומק איך ניתן ללמוד על איכות ההנהלה והדירקטוריון, מהם השיקולים הנוספים שצריך לקחת לגביהן ומה ההשפעה של גרעין שליטה על כדאיות ההשקעה.ןTue, 13 Aug 2024 - 145 - סקירה חודשית: אוגוסט 2024 במאקרו ובשוקי ההוןמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
ההתפתחויות האחרונות בשוק האמריקאי. האם אירופה יוצאת מהמיתון. יפן מעלה ריבית לראשונה מזה שנים, המלחמה במזה"ת מתעצמת, ומה חדש בכלכלת ישראל?איך מתקדמת מגמת הורדות הריבית בעולם? מה הקשר בין מערכת הבחירות בארה”ב לאינפלציה ולריבית? ההתפתחויות האחרונות בשוק האמריקאי, מחליפים שחקנים? איך מתקדמת עונת הדוחות ואלו סקטורים צפויים להוביל?
האם אירופה יוצאת מהמיתון, מה קורה בבריטניה? יפן מעלה ריבית לראשונה מזה שנים, למה מה קרה…? המלחמה במזה”ת מתעצמת, ומה חדש בכלכלת ישראל?Tue, 06 Aug 2024 - 144 - מלחמת המעצמות והאם סין עדיין כדאית להשקעה?מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
הפעם ניסינו לענות על השאלה – מה קורה בסין בימים אלו והאם למשקיעים יש מה לחפש שם?
לטובת הנושא ארחנו את יובל וינרב מייסד שותף, Krystal Eight ומנחה הפודקאסט ״להבין את סין״.
המשקיעים הקצת יותר ותיקים זוכרים בודאי שלפני עשר שנים סין הייתה אחד מהשווקים הכי חמים להשקעה, משקיעי וול סטריט נהרו למניות הסיניות, וכמעט כל מה שהריח מטכנולוגיה סינית הפך להיות סחורה מבוקשת. לפני כחמש שנים כל זה החל להשתנות כאשר אמון המשקיעים נסדק ולאחר נשבר בסיפור אליבאבא ועצירת ההנפקה של חברת הבת אנט- ומאז הממשל הטיל שלל סנקציות שהגבילו מאוד את תאבון הסיכון של משקיעים להשקעה בחברות סיניות גלובליות ומובילות, אשר ברור לכולם שאם היו מהמערב היו נסחרות במכפילים אחרים לגמרי, אך ״הפרמייה הסינית״ לוחצת אותן למטה. ומידה רבה של צדק יש לומר.
אז מה קורה היום?
האם סין עדיין מקום בו משקיע יכול למצוא הזדמנויות? האם כדאי בכלל להשקיע בסין לאור ההתרחשויות בחמש הנשים האחרונות? ואם כן, מה צריך להבין ולהכיר על סין ועל הממשל כדי בכל זאת למצוא את המקומות שמקבלים תמיכה להשקעות – לעומת אזורים וסקטורים שלא כדאי לשים בהם כסף? שאלה לא פשוטה שמצריכה דיון מעמיק אותו עשינו יחד עם המומחה שלנו לסין – יובל וינרב.Tue, 30 Jul 2024 - 143 - תור זהב ישראלי? ה”כריש” אמיר איל עם 5 סיבות לאופטימיותמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
למה, אם וכאשר ענני המלחמה יתפזרו, אפשר לצפות כאן לעליית ערך שלא נראה בשום מקום אחר? רו"ח אמיר איל, בעלים ויו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים, בניתוח מרתק על השווקים
הוא מלווה מקרוב את שוק ההון והכלכלה הישראלית כבר כמה עשורים טובים. הוא מעיד על עצמו שחווה כבר כמה וכמה “סופי עולם”, החל ממפולת הבנקים של 1983. הוא גם אורח קבוע בסלון של כולנו, מ”לילה כלכלי” הוותיקה של ערוץ 10 ועד “הכרישים” של קשת. עם פרספקטיבה כל כך מכובדת, וניהול של 20 מיליארד שקל מכספי הציבור, בהחלט כדאי להקשיב לניתוח שלו – הן במאקרו והן במה שנוגע לשווקים וסגמנטים ספציפיים. ובניתוח של רו”ח אמיר איל, בעלים ויו”ר קבוצת אינפיניטי (בית השקעות וחברת גמל, גם בית ההשקעות הנפרד אילים) – ישראל היא מקום מצוין להיות בו.
כן, גם עמוק בתוך החודש התשיעי למלחמה שעוד לא רואים את סופה, גם מול מערכה דיפלומטית קשה, אנטישמיות מבעבעת ומה שנראה כאמברגו נשק הולך ומתהדק, ולמחרת תקיפה ישראלית בזירה רחוקה ולא מוכרת, עיר הנמל חודיידה שבתימן – איל אופטימי למדי. הוא מזכיר את אירופה המתחמשת לראשונה זה 80 שנה מאימת הרוסים, ופוסק: מי שרוצה להגן על השמיים שלו ורואה יירוטים כל כך מרשימים, את חץ 3 שעושה את העבודה, פחות מתרשם מאיסור כניסה לסלון אווירי כזה או אחר. על הרקע הזה, כשסביב 130-120 חברות – לרבות חברות “ברזלים” ותיקות – הן כיום חלק משרשרת האספקה החיונית של תעשיות הנשק המתוחכמות של ישראל, איל מדבר על עשור זהב שמצפה לכלכלה המקומית, לא פחות. הוא מונה חמישה מנועי צמיחה אימננטיים:1. הדמוגרפיה, החריגה בכל קנה מידה ביחס ל-OECD (גידול של 2.2% באוכלוסייה מדי שנה), ופירושה ביקוש תמידי למגורים, לתשתיות, לעבודה ולכסף נוסף, כדרייב קבוע שמזין את הכלכלה מלמטה.2. הביטחון, בעולם דו-קוטבי וכאוטי שחייב להתמגן ולהיערך לבאות.3. הגז הטבעי וספיחיו (כולל מאגרים שמייצאים נפט וחומרי גלם חיוניים נוספים), על כל העוצמה שעצמאות אנרגטית מביאה איתה. למשל, העובדה שעליית מחירי האנרגיה בעולם הופכת בהדרגה לבשורה טובה עבורנו, כיוון שהפכנו מקונים למוכרים. או העובדה שהעיר הראשונה שתוחשך בעימות נרחב עם חיזבאללה היא בכלל קהיר, התלויה בגז הישראלי. או זה שתקיפת האסדות תהווה למעשה פגיעה ישירה באינטרסים בריטיים ואמריקאיים, בגלל מבנה השותפות העסקית. או האפשרות שהפרוזדור הימי והיבשתי לסין, גם כמחזיקת הנמל החדש בחיפה וכמי ש”קנתה” את איראן לעשרות שנים, יהווה אולי גורם מרסן מול האיראנים.4.הטכנולוגיה, שגם אם היא חווה האטה (שאותה אגב איל מייחס יותר מהכול לריבית האטרקטיבית אשר מרחיקה משקיעים מה-VC), וגם אם אנחנו קצת מאחור בנושא ה-AI, אין תאגיד ענק שלא מחזיק כאן מרכז פיתוח ונשען יותר ויותר על האקוסיסטם הישראלי. 5. הדנ”א החדשני והשוקק שמאפיין אותנו. המנטליות שזורמת לנו בעורקים. לצד כל זאת, צריך גם לזכור את הסכמי אברהם, את הקרע המחריף בין סונים לשיעים ואת התזזית הכללית במזרח התיכון, שיחד עם חמשת מנועי הצמיחה, יוצרים עולם שלם של הזדמנויות לבריתות אסטרטגיות רוויות אינטרסים משלל סוגים. ה"סיפור" הוא לא הסיפורהגישה שלו להשקעות היא זהירה, אפילו שמרנית. הוא למשל לא נוטל חוב, אלא נשען אך ורק על צמיחה גנרית, ומעולם לא שם את כספם של המשקיעים דרכו היכן שאין ודאות שהדאטה אמין (ע”ע סין). להשקעות הוא ניגש תוך ניהול סיכונים הדוק, ללא חשש אך עם תשומת לב יתרה לפרופורציה. והסיפור הגדול מבחינתו הוא לא ה”סיפור” (למשל, מניית זום בתחילת הקורונה) אלא המחיר באותה נקודת זמן. מתוך הגישה הזאת, נכון לעכשיו ובשים לב למחיר, הוא מזהה כסגמנטים מעניינים את תחום התשתיות (חברות בנייה, אגב פינוי-בינוי יותר מיזמות, צורך במגורים לאוכלוסייה הצומחת והשיקום שאחרי המלחמה), הבנקאות והקמעונאות. איל מזכיר שהצטברו כאן סכומי עתק בחסכונות הפנסיוניים שכעת מנהליהם חופשיים יותר להשקיע, ללא הקצאה לאג”ח מיועדות. לכאורה, רק מהסכום שהשתחרר ניתן לפתור את בעיית הבנייה. אבל בסוף, הכול עניין של ניהול והסרת חסמים ביורוקרטיים. מישהו צריך לקבל את ההחלטה, ובהקשר הזה, עם אין סוף ערעורים – חלקם מוצדקים וחלקם פחות – התהליכים מתעכבים לנצח, כמעין פגם קבוע בדמוקרטיה. אבל לא תהיה ברירה: ישראל חייבת לסגור את פערי התשתיות ביחס לאירופה, בדגש על תחבורה ציבורית, ונדרש אקלים מסוים של הנהגה כדי שזה יקרה. כך או כך, ביום שאחרי המלחמה וחוסר הוודאות שמאפיין אותה, איל מניח – וגם מאמין (ובאותה הזדמנות מזכיר שהשקעות זה לא רק אנליטיקה, צריך גם להאמין במשהו) – שהשוק הישראלי “יעוף”. אם ישתחרר מה שצריך להשתחרר כאן, אנחנו צפויים לעליית ערך דרמטית שקשה יהיה למצוא במקומות אחרים. בהשקעות חו”ל, אינפיניטי היא בחשיפה משמעותית לארה”ב, עם השקעות גם באירופה. למי שרוצה לפזר גם מעבר, איל ממליץ על סל מדדים, אולי MSCI שידגום את יפן וה-BRIX, אך ללא חשיפה רחבה לסין מהסיבות שצוינו קודם. גם אירופה, למרות חברות לגסי מצוינות, היא בעייתית בעיניו לטווח הארוך, עם אי שקט פנימי ותהליכים דמוגרפיים שצריך לשים אליהם לב. ניתחנו יחד את שוק האמריקאי, על השסעים, הגירעון והחוב הענק שמאפיין אותו כעת, ואת מלכודת החוב והייצור שהסינים טמנו בהצלחה רבה. ניתחנו את מגמות הדה-גלובליזציה והגלישה בחזרה לעולם מקוטב, על כלל המשמעותיות הכלכליות הנובעות מכך. ולבסוף, גם את הפוליטיקה בוושינגטון, כאשר תוך כדי השיחה שלנו התחוללה שם דרמת ענק עם גלי הדף בעולם כולו – ג’ו ביידן הודיע על פרישה מהמרוץ. את ההשפעות המיידיות על הבורסה נגלה רק למחרת, עם חידוש המסחר.Tue, 23 Jul 2024 - 142 - נדל”ן לאן? הקטסטרופה וההזדמנות של שוק הדיור בישראלמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
איך נוצר פער של 80 אלף יחידות בשנה, והאם יש בכלל סיכוי לסגור אותו? ארז רוזנבוך, יו"ר קרן ה-REIT מגוריט, מביא את הנתונים הבלתי נתפסים על הנדל"ן למגורים בישראל.
במוקד הוובינר שלנו הפעם עומד פרדוקס גדול: מצד אחד, במשך 40 הדקות הראשונות של השיחה, תיאר לנו עו”ד ארז רוזנבוך – יו”ר קרן מגוריט – את הקטסטרופה של שוק הנדל”ן המקומי, כאשר מחסור קיצוני בדירות מוביל לעלייה עקבית במחירים. עלייה שאפילו מגפה, מלחמה, רפורמה משטרית שנויה במחלוקת וזינוק בשיעורי הריבית לא הצליחו לצנן. מצד שני, קיימת יכולת לעמוד במחיר המאמיר הזה. איך זה יכול להיות? מאיפה הכסף? אז הנה הספוילר: הכסף כאן, הוא פשוט מוחזק אצל חלק קטן יחסית באוכלוסייה. החזקים מצליחים לעמוד בדירות של 8-7 מיליון שקל בשדה דב או 5-4 מיליון ברמה”ש ובהרצליה, כאשר המינוף של הכסף שלא חסר בבנקים ודאי מקל עליהם. לעומתם, החלשים יכולים רק לחלום על זה. והפער רק הולך ומחריף, בפרט מאז פרוץ המלחמה. לדעת האורח שלנו, זהו קו השבר החברתי הגדול ביותר שניתקל בו בשנים הקרובות. כל יתר השסעים יתגמדו בהשוואה אליו.
מגוריט היא אחת מחמש קרנות ריט (REIT) הפועלות בישראל בתחום ההשקעות בנדל”ן מניב. ככזאת, בנדל”ן למגורים היא נהנית מפטור מלא ממס הכנסה ומשלמת רק חצי אחוז מס רכישה. יש לה גם פטור ממס שבח במכירת נכסים לאחר 20 שנה ויותר, והמשקיעים בה משלמים מס דיבידנד מופחת של 20%. למגוריט יש פוזיציה של 2,050 דירות שרכשה עד היום, עם פריסה באזורי ביקוש לשכירות בלבד. המודל שלה כולל על פי רוב השבחת ערך משמעותית. מהפרספקטיבה של עו”ד רוזנבוך, כאחד המשכירים הגדולים במשק – וגם אחד השחקנים הרוכשים הכי הרבה נדל”ן למגורים – אפשר ללמוד לא מעט על שוק הדיור המקומי. או כפי שהוא מגדיר אותו: קטסטרופה.זה מתחיל בפירמידה דמוגרפית קלאסית, כזו שמאפיינת בדרך כלל מדינות מתפתחות – ולחלוטין לא מוכרת בשאר מדינות ה-OECD: תוחלת חיים שעולה ועולה, שיעור ילודה גבוה, השקעה ירודה בתשתיות (בדגש על תחבורה ציבורית) ופריסה לא שוויונית של משאבים שדוחקת את הרוב לרצות לגור במרכז. בחגיגות המאה למדינה – וזה כבר בפתח – נצמח מ-10 מיליון נפש למעל 15 מיליון. זה אומר, בגדול, שמדי שנתיים מתווספת כאן עוד תל-אביב שלמה.רוזנבוך הציג לנו מספר נתונים מתוך מסמך המועצה הלאומית לכלכלה – תוכנית אסטרטגית לדיור לשנים 2040-2017. סביב 2040-2035, לפי המסמך, יאזלו עתודות הקרקע לבנייה במרכז הארץ. קצב גידול האוכלוסייה, נכתב שם, מחייב תוספת של כ-66 אלף דירות בשנה החל ב-2026. ואם נוסיף לזה את העלייה ארצה, שהיכתה את התחזיות מאז פרוץ המלחמה באוקראינה (לאחר כתיבת המסמך), מדובר כנראה באזור 80 אלף. בינתיים, שיווק הקרקעות לא מאיר פנים, וגם מאלה שכבר משווקות יש לא מעט לא-מתוכננות (מקב”ת) ובלתי בשלות. לא מן הנמנע שבאותה שנת 2026, יגיעו לשוק רק 35-30 אלף דירות. כלומר, מחסור של 30 אלף שיצטבר מדי שנה – נתון שהיה נכון להצטברות של 8 שנים גם יחד במסמך המועצה. ואם המצב לא היה קשה דיו, באה מלחמת “חרבות ברזל” וטרפה את הקלפים, עם השבתה של אתרי הבנייה ומחסור כבד בפועלים, ודאי במיומנים.ישראל הולכת ומתקרבת לנתון של 100 אלף איש שאין להם איפה לגור. היינו שם בשנות ה-50 ושוב בשנות ה-90, אלא שאז המדינה כולה נרתמה למשימה הלאומית הזו. כעת, זה בקושי עולה על סדר היום הציבורי. ולכל זה מצטרפת העלייה הדרמטית של הריבית, שהובילה לכך שמחוץ לאזורי הביקוש, לחלק משמעותי מהמכרזים כלל לא ניגשו. עלויות הפיתוח הפכו את הבנייה בהם לנושאת רווח שלילי.אתם יושבים? זה הסכום שתצטרכו להחזיר כל חודשעד כמה נעשה בלתי אפשרי לרכוש דירה למגורים בישראל? עבודה של פרופ’ דני בן שחר מאוניברסיטת ת”א בדקה רכישה של דירת 4 חדרים ממוצעת בשיעור מימון של 70%. המשמעות כיום היא החזר חודשי של 11 אלף (ב-2021 עוד דיברנו על 7,000 לחודש), והון עצמי של מינימום 1.6-1.5 מיליון (כך שההחזר החודשי לא יעלה על 30% מההכנסה הפנויה). וזה עוד הממוצע, שמתגשם למשל במחירי ראשל”צ ופ”ת. בי-ם ובר”ג כבר מדובר על 2 מיליון הון עצמי, ואילו בת”א על 3.5 מיליון.מי שלא עלה על הרכבת הזאת לפני 10 שנים, אומר לנו רוזנבוך, ספק אם יוכל (אלא אם ירכוש הון עצמי עצום או יעשה “מכה” מאופציות בהייטק). טבלת אקסל כמו זו שהכין האורח שלנו כשהתחתן, שבודקת מתי יהיה לו מספיק לרכישת דירה ראשונה למגורים, לא בטוח שניתנת כיום להכנה כתכנון ריאלי. וגם אם יוציאו היום מיליון דירות לשיווק קרקעות, אנחנו נראה אותן בשוק, בתרחיש אופטימי, רק ב-30′-31′. בהמשך למשל הרכבת, הוא ציטט בכיר באוצר שלפיו: “שוק הנדל”ן הישראלי של 25′-27′ הוא רכבת שמתנגשת בקיר; אנחנו לא יודעים לעצור אותה, רק מנסים לצמצם את מספר הנפגעים”.
את המשבר הזה, את הפער בין הצורך לבין ההיצע, כבר אי אפשר לפתור בקצב הנוכחי. את שוק השכירות, לעומת זאת, ניתן עדיין להציל, למשל דרך שכירות מוסדית מפוקחת. אבל גם השוק הזה נתון במשבר קשה, כולל אנומליות שתוארו בוובינר שלנו. אבל משבר, כידוע, הוא גם הזדמנות – ובהשקעות, על אחת כמה וכמה. לפי נתוני הלמ”ס, אם ניקח כל פרק זמן של 20 שנה מאז 1983, נראה עליית מחירים שנתית ריאלית של 4.5-3%. בתוספת תשואת השכירות (סביב 3.5-2.5% בשנה) ועליית המדד, מתקבלת תשואה בשיעור עליית הערך הפרמננטית של הנדל”ן המסחרי (שוק שקשה בו יותר לאמוד עליית ערך, שחווה כעת משבר, ושממילא לא נהנה מההטבות של קרן ריט בהשקעות למגורים). התשואה הזו קוסמת למשקיעים רבים, שעוד מוסיפים עליה את היכולת למנף נכס איתן (שכמעט לא קיימת בשוק ההון).Tue, 16 Jul 2024 - 141 - סקירה חודשית: יולי 2024 במאקרו ובשוקי ההוןמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
ארה"ב משקיעה מאות מיליארדים בייצור המקומי כחלק מדה-גלובליזציה ועוקבת בחרדה אחר גורל הפטרודולרים. באירופה הפוליטיקה מטלטלת את הכלכלות. ואצלנו, כל העיניים לצפון.
מבחינת הכלכלה העולמית, קיץ 2024 עומד כנראה בסימן של הקלות מצד הבנקים המרכזיים. אם עד לפני מספר חודשים היו צפויים רק 10% מהם לשחרר לחץ, היום כבר מדברים על יותר מ-40% שפניהם להורדות ריבית.
ארה"בשני תהליכים מושכים כעת את תשומת הלב: האחד הוא סוף ההסכם עם סעודיה, שקבל אותה במשך עשרות שנים לעסקאות נפט בדולר אמריקאי בלבד (פטרודולרים). הלחץ של הממשל, שרואה את הדולר מוחלף ממילא במטבעות אחרים (ואת אג”ח ממשלת ארה”ב בהחזקות זהב) – ובעיקר את הניסיון הסיני ליצור לו חלופה אמינה – קשור מאוד במאמץ לברית הגנה שתכלול גם את ישראל. התהליך השני הוא הדה-גלובליזציה – המאמץ להקים מחדש תעשיות מקומיות, בדגש על שבבים ואלקטרוניקה, שיחליפו את הייצור הסיני. מאות מיליארדים מופנים עתה ל-American Reshoring.האינפלציה בארה”ב עומדת על 2.6% (PCE כללית וגם Core, ללא אנרגיה ומזון). זו לפחות התמונה בראייה של שנה לאחור. אבל כשמצמצמים את הפרספקטיבה בניסיון לקבל תמונה מהימנה קדימה, מגלים נתון גבוה יותר – וזו הסיבה שהפד לא ממהר להוריד את רמת הריבית. יש לו סיבות רבות דווקא כן להוריד – ממדד מנהלי הרכש ששב למגמת הירידה (ואף נמצא בהתכווצות, הן בתעשייה והן בשירותים); דרך הצפי להאטה מסוימת בצמיחה; ועד לשוק העבודה המתקרר. לגבי שוק העבודה, לכאורה, נוספו יותר משרות מהצפוי. אבל ניכר כי אלו הולכות בעיקר למשרות חלקיות ולמהגרים – מה שגם מעורר מחלוקת פוליטית כבדה. וממילא, שיעור האבטלה עלה.השוק בונה על כך שדווקא החולשה המבנית תביא מהר יותר, וחרף הצהרות הפד, להורדות ריבית. אגב, 25-30% מהמניות במדד S&P 500 הן מעל המדד מבחינת שוויין – נתון דומה ל-98-99′, ערב המשבר של 2000, מה שנתפס בעיני אחדים כרמז לבאות. אירופההאינפלציה ירדה אך התייצבה, ולא נראה שצפויות עוד הורדות ריבית משמעותיות בזמן הקרוב. שיעור האבטלה קבוע זה זמן על 6%. ככלל, ניכרת התרחבות הדרגתית של הפעילות לאורך התחזית (בכפוף לסיכונים גיאופוליטיים). התמ”ג צפוי לצמוח השנה באיחוד האירופי ב-1% (0.8% בגוש האירו) ובשנה הבאה ב-1.6% (1.4% בגוש). אשר לאינפלציה, זו צפויה להגיע עד סוף השנה ל-2.7% ובשנה שלאחר מכן ל-2.5% (2.2% ו-2.1% בהתאמה בגוש האירו). הנושא המרכזי שמעסיק את היבשת הוא הבחירות בבריטניה ובצרפת. בראשונה, ראש הממשלה הנכנס מקווה להשיג צמיחה בת קיימא של 2.5% לפחות, אם כי על סמך התוכניות שהציגה הלייבור (ובהתחשב באילוציה כמפלגה סוציאלית), לא ברור כיצד זה יקרה. כך או כך, ניכרת אופטימיות סביב הכלכלה הבריטית בקרב קרנות גידור וקרנות פיננסיות, ומדד ה-FTSE בעלייה כבר מתחילת השנה. בצרפת התחזיות לניצחון מוחץ של לה פן לא התממשו בעקבות איחוד של יריביה, וצריך להמתין ולראות כיצד הבורסה תגיב. החשש מהשתוללות של החוב בכלכלה המרכזית הזו בגוש עדיין בעינו.ישראלהריבית עומדת על 4.5% ואין צפי להורדה. חוסר הוודאות עדיין גדול, והשקל מיטלטל עם השפעה ישירה של מה שקורה בחזית הצפונית. האינפלציה עומדת על 2.8% (2.61% בליבה), ולא כדאי להתרשם יתר על המידה מהמדד הטוב של מאי (שהושפע ממניפולציה נקודתית ולא בטוח ששיקף שיפור ריאלי). שאלה מרכזית כעת היא “שעבוד” התקציב להוצאות הביטחון, אשר יורדות בעקביות מאז השיא של פוסט מלחמת יום כיפור (אז הגיעו ל-30%). אם נגמור ב-10% בשנים הקרובות, דיינו. וצריך לזכור שהביטחון גם מכניס כסף. עוד נתונים: זהו חודש חמישי ברצף של עלייה במחירי הדירות; באפריל עלה ב-4% היקף מכירות הדירות לעומת הממוצע הרבעוני של Q1 השנה (עיקר העלייה בדירות חדשות); במאי נרשם גידול ריאלי של 6% בסך גביית המיסים לעומת מאי 2023; האבטלה עומדת על 3.1% – נתון שמשקף עלייה בשיעור ההשתתפות ובמספר המשרות הפנויות. בצד השלילי: הגירעון בתקציב צמח במאי למינוס 7.2% וצפוי להגיע עד סוף השנה ל-7% מהתוצר, לעומת יעד של 6.6%. תחזית בנק ישראל מדברת על צמיחה של 2% ב-24′ ו-5% ב-25′, וריבית שתעמוד על 3.75% ברבעון הראשון של 25′. את הסקירה חתמנו הפעם בתמונת מצב על יתרות הנכסים ועל האופן שבו הישראלים משקיעים בעת הזאת (אלוקציה). ראינו שכסף רב ממתין עדיין “על הגדר”: 36% מהכסף נמצא במזומן ובפיקדונות; הרבה מעל 50% אם מוסיפים אג”ח מדינה ואג”ח חברות סולידי. הרבה מאוד תלוי במה שיקרה כאן בחודשים הקרובים: האם פנינו להסדרה – עם פריצה כלפי מעלה גם בשוק המניות, או שמא להסלמה אזורית – מה שיהפוך גם את הקערה הכלכלית.Tue, 09 Jul 2024 - 140 - אופציות, מניות ומה שביניהן: כל מה שצריך לדעת על ההטבה לעובדיםמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
מתי כדאי להחזיק עוד קצת, וכמה מס נשלם במימוש? אודליה פולק ושרית פוקס מ- ESOP מבית הפניקס עושות סדר בתוכניות ה-RSU ובאופציות.
תוכנית אופציות ומניות בחברה (RSU) לעובדים – זהו נושא שללא ספק מעסיק יותר ויותר ישראלים. בפרט אלו העובדים בתעשיות ההייטק, בחברות שעשו אקזיט או עברו הנפקה, בחברות אמריקאיות ובתאגידים הבינלאומיים. עו”ד אודליה פולק, נשיאה ומייסדת ESOP מבית הפניקס, ושרית פוקס, משנה למנכ”ל, הגיעו אלינו לוובינר כדי לעשות קצת סדר בדברים.
בין הנושאים המרכזיים שעסקנו בהם: דילמות לקראת המימוש ובמהלכו – האם, מתי ואיך; הטבות המס למיניהן (הישראלים מרוויחים כאן משמעותית ביחס לעמיתיהם האמריקאים); הכנסה פירותית (מעבודה) לעומת הונית (מרווחים בשוק ההון); מס עיזבון – במקרה של חברה אמריקאית (אמריקאים שחיים ועובדים כאן או ישראלים שיוצאים לרילוקיישן מוזמנים לייעוץ פרטני בעניין); ההבדלים בין התוכניות השונות (RSU, ESPP, ESOP) ועוד. אופציות הן הכלי הרווח בחברות פרטיות, ועיקרן: זכות לקבל מניה במחיר מימוש שהחברה קובעת מראש. כדי לזכות במניה בבוא היום, על העובד לשלם את המחיר הנקוב הזה, שבדרך כלל יתברר כזול ממחיר המניה בפועל בעת המימוש. ומכאן ההטבה. אבל ההטבה הזאת פוקעת, לרוב כעבור 10 שנים או בעזיבת העובד. שימו לב: זה קורה אוטומטית (לרוב 90 יום לאחר עזיבת עובד), ולא יעזרו ההפצרות וההסברים. לכן, חשוב לבצע אקט של מימוש למניה לפני כן. זה לא תמיד פשוט, ובפרט אם החברה עדיין פרטית וערך האופציות לא ברור – כאשר השווי הוא “על הנייר”. גם לא תמיד פשוט או אפשרי למכור אופציות בשוק הסקנדרי. כלי התגמול המרכזי השני, הרווח בעיקר בחברות ציבוריות וניתן לעובדים קרוב למועד ההנפקה, הוא RSU (ראשי התיבות של Restricted Stock Unit) – מניות חסומות. כאן מדובר בהטבה בחינם – מניות במחיר מימוש אפס. וברור שבשונה מאופציות, כל המניות הן בהגדרה “בתוך הכסף”. בדרך כלל אלו כלי תגמול ארוכי טווח (Long term incentive, או LTI) כאשר לעובד ניתנת “מחסנית” הבשלה עם הזמן: תקופת Cliff של שנה, לאחריה השקעה של 25%, והיתר על פני שלוש שנים נוספות – בשיעור של 25% לשנה או 6.25% לרבעון, לבחירת החברה. במקרים רבים מחולק דיבידנד תקופתי לעובדים בעלי המניות. עובדים בכירים וחיוניים לחברה עשויים לדרוש ולקבל בחוזה מנגנון אקסלרציה, שפירושו: 100% מערך ה-RSU, כולל מה שטרם הושקע, במקרה של אקזיט או עזיבה (לרבות פטירה). אם כי בפועל, עשויים להיות סייגים בעת המימוש מצד החברה הרוכשת, והאורחות הציגו לנו אותם בהרחבה עם דוגמאות ספציפיות בתגובה לשאלות מהקהל. אגב, ב-RSU, בשונה מאופציות, ה-Vest הוא אוטומטי ובאחריות החברה. כמו כן, מה שכבר הושקע (Vested) לא יפקע עוד. בסוגיית המיסוי, מאז כניסת סעיף 102 לפקודת מס הכנסה בשנת 2003 (רפורמת בן בסט), כל חברה רשאית לבחור בין שלושה מסלולים: ללא נאמן – זה הדיפולט והוא רע לכולם (אבל טוב למס הכנסה), או עם נאמן באחד משני מסלולים – הכנסת עבודה (מס שולי של עד 50% פלוס ביטוח לאומי ומס בריאות) או רווח הון (מס של 25%, או 28% בתוספת מס יסף לבעלי הכנסות גבוהות). בשני מביניהם, ש-99% מהחברות בישראל בוחרות בו, החברה מוותרת על ההטבה עבורה ומגלגלת את כולה לעובדים. ויש כאן הטבה אדירה – שכן עשוי להצטבר הון עתק, למשל במקרה של הנפקה, עם מס של 25% בלבד על סכום שמלכתחילה ניתן בחינם. בחברות ציבוריות העסק מעט מסובך יותר, והמודל הוא לרוב משולב: חלק נחשב להכנסת עבודה וחלק רווח הון. גם אם המסלולים הם פחות או יותר גנריים, יש המון דברים שחשוב להבין בהם, וצריך להיות עם היד על הדופק. במקרים רבים מומלץ לא לסמוך על ברירת המחדל ולהגיע לייעוץ פיננסי פרטני.Tue, 02 Jul 2024 - 139 - פודקאסט חדש ברשת! עושים שוק - מה קרה השבוע בשוק ההון - סולראדג׳ מתרסקת, ויקטורי בקשיים ומכפילי תעשיית השבבים
למעקב אחר התכנית ״עושים שוק״
1. למשתמשי אפל מיוזיק - לחצו עוקב
2. למשמשי ספוטיפיי - לחצו עוקב
3. למשתמשי האפליקציות האחרות, אתרו את האפליקציה שלכם ולחצו עוקבמה קרה השבוע בשוק ההון? ולמה כדאי לשים לב?
היום אירחנו את עומרי ולורט, מנהל ההשקעות הראשי ומייסד לגאסי ואליו פארטנרס. עומרי דיבר על שרשרת הערך של תחום השבבים, מה ניתן לייחס למחזוריות בתחום? כיצד מושפעות החברות הישראליות והאם התרחבות המכפילים מסמלת את היווצרותה של בועה? או שאולי תנאי השוק השתנו?דיברנו על מניית ויקטורי שמתרסקת ב 21% בשבוע האחרון לאחר שאייל רביד מנכ״ל החברה זומן לשימוע ע״ רשות התחרות בחשד להסדרים כובלים עם יוחננוף וסופר ברקת. מנגד החברה מבצעת רכישה עצמית של המניות. האם כדי לעצור את הירידות או מתוך אמונה שהחברה תתאושש במהרה?אירופה במהלך סבב בחירות מתמשך, עמי דיבר איתנו על הורדות הריבית ועל הסנימנט בשווקים לקראת תוצאות הבחירות דיברנו על סולראדג׳ ועל כל תעשיית האנרגיה הירוקה ועוד נושאים שאסור היה לפספס בשבוע שחלף.Wed, 26 Jun 2024 - 138 - תכנון פרישה – לא מה שחשבתםמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
תכנון פרישה – לא מה שחשבתםעל טעויות משלמים, ועל טעויות בפנסיה משלמים שבעתיים. ציפי אבירם קינן ממנורה מבטחים, מהמומחיות הגדולות בארץ לתכנון פרישה, עושה סדר ומסבירה למה קריטי להיות "על זה" כבר מגיל 25
הנושא הזה אולי נשמע פחות זוהר משיחה על מניות, אבל ההשפעה שלו על הכסף של כולנו גבוהה לאין שיעור. כי את תכנון הפרישה, ובמיוחד לבעלי משכורות גבוהות, צריך להתחיל 32 שנים לפחות קודם לפרישה. מי ש”יעבוד בזה” באופן מסודר וכבר בשנות ה-20 לחייו, מי שלא יבצע טעויות פטאליות בדרך – או שכן, אבל ידאג לתקן אותן כשעוד אפשר – ירוויח. כי בסוף, מערכת הפנסיה בישראל היא מהטובות בעולם, היא לא יקרה במיוחד והיא גם יעילה מאוד מבחינה מיסויית. אבל יש כאן כוכבית: עבודה לא מסודרת, רשלנות של מעסיקים בדיווח, אובדן טופס 161 (סיום העסקה אצל מעביד) וכדומה, עלולים לעלות לנו בהרבה מאוד כסף ובעוגמת נפש עצומה במועד הפרישה. אז כדי לצמצם את מרחב הטעות, הזעקנו לוובינר השבועי שלנו את ציפי אבירם קינן, מנהלת מחלקת הגיל השלישי ותכנון פרישה במנורה מבטחים ביטוח – הגוף הגדול בארץ לנושא הזה. באמת שלא מתהלכים בינינו רבים עם רמת הידע והניסיון שיש לה בעניין. ורק ניתן כאן את הערת האזהרה שהיא נתנה לנו: ההנחיות שאפשר להציע במסגרת כזאת הן כלליות. אין לראות בהן המלצה פרטנית, כי אין דומה מקרה אחד לשני. אפילו שני חוסכים עם מאפייני העסקה זהים עשויים להזדקק לתכנון פנסיוני שונה לחלוטין – בעקבות הבדלים במצב המשפחתי, במצב הבריאותי, באופי החסכונות, בציפיות לעתיד ועוד. נדרשת תפירה של התכנון לצרכי התא המשפחתי כולו. התא הספציפי. אבירם קינן עשתה לנו סדר במה שחשוב לדעת על החיסכון הפנסיוני. למשל: איך מחשבים את הקצבה החודשית? בעצם, לוקחים את הסכום הצבור במועד הפרישה ומחלקים אותו במקדם ההמרה. המקדם הזה מחושק יחסית בביטוחי המנהלים אך משתנה בקרנות הפנסיה, והוא תלוי גיל, מגדר, מצב משפחתי, תקופת ההבטחה, קצבת בן/בת הזוג, הריבית ועוד. אם צברנו מיליון שקלים והמקדם עומד על 200, גובה הקצבה הראשונה יהיה 5,000 שקל. לשאלת אחד הצופים שלנו, אם יש טעם לדחות את קבלת הקצבה בשנה, השיבה האורחת: לכאורה כן, כי הצבירה אמורה לגדול (בכפוף לתשואות אותה שנה), ואילו המקדם (שהוא המכנה בחישוב) לקטון. אלא שוויתור על שנה של קצבאות – 60,000 אלף שקל בדוגמה שלנו – יצדיק את עצמו אולי ב-15 שנות קצבה לאחר מכן. הבסיס לשאלה הזאת הוא העובדה (שרבים אגב לא יודעים) שגיל הפרישה – 67 לגברים, 63 לנשים ילידות 1962 ואילך (יעלה בהדרגה ל-64) – רלוונטי להסדרים הפנסיוניים (ולאפשרות של מעסיק להיפרד מעובדיו) ומאפשר לקבל קצבה גם במקביל להמשך עבודה. והרי רבים היום ממשיכים לעבוד, ולאו דווקא משיקולים פיננסיים. כך, הם יכולים לדחות את הפרישה אך לבצע “פרישה מדומה” עם קצבה פטורה ממס. אין עם זה בעיה – הקרנות יודעות לתת קצבה ולקבל הפקדות בו זמנית. בין קצבה מוכרת לקצבה מזכההנה נושא שאין קריטי ממנו: לוודא שהכספים שהופרשו לפנסיה שלנו “צבועים” נכון כקצבה מוכרת, עד תקרה מסוימת. “מוכרת” פירושה שכבר שילמנו עליה מס שולי – זה פשר ההבדל העצום בין הברוטו לנטו החודשי שלנו – ואין צורך לשלם אותו שוב בפרישה. זאת לעומת קצבה “מזכה”, שעליה דווקא כן נצטרך לשלם מס שולי. ולמה זה כל כך קריטי? כי פעמים רבות, ודאי עד להיווצרות ממשק המעסיקים ב-2016 אבל זה קורה גם לאחר מכן, יש בעיות דיווח וטעויות רישום. קל הרבה יותר לתקן אותן קרוב למועד החלפת העבודה, ובטח לא בגיל הפרישה כאשר הזמן דוחק וצריך להתחיל לקבל את הכסף. התהליכים האלה לוקחים זמן. אגב, אנחנו באינווסטור מציעים ללקוחות את השירות הזה – הן את הבדיקה והן את התיקונים הנדרשים בעקבותיה.עוד נושא שכדאי להכיר הוא הסל הפטור, שהוכנס ב-2012 כחלק מתיקון 190 הגדול – אז בוצע מעבר מ”נוסחת השילוב” ל”נוסחת הקיזוז”. הסל הפטור מחושב לכל אדם כמכפלה של תקרת הקצבה המזכה (נתון שמתקבל מדי שנה וב-2024 עומד על 9,430 שקלים); שיעור הפטור המגיע (אף הוא משתנה ועומד ב-2024 על 52%); ומכפיל ההמרה להון (העומד תמיד על 180). חישוב מהיר יגלה שב-2024 עומד הסל הפטור לאדם על סכום של 882,648 שקלים, ואותו ניתן לנצל לטובת קיבוע התנאים באחד משני מועדים, המאוחר ביניהם: או בגיל הפרישה הכרונולוגי (67 לגבר, 64-62 לאישה) או עם קבלת הקצבה הראשונה. אלא שרגע לפני החלת הפטור, המדינה שולפת את ה”פנקס השחור” ובודקת אם בעבר, ב-32 שנות העבודה שקדמו לפרישה, כבר נוצלו פטורים. למשל, במשיכת כספי פיצויים. את הסכום שכבר נוצל ממדדים לשנת הפרישה (בתוספת האינפלציה) ומכפילים פי 1.35. ברור שהנגיסה בכספים המיועדים לקבצה בפועל עלולה להיות משמעותית. ומה לגבי כספי פיצויים? בעקבות תיקונים שונים, ובעיקר מעבר למכשירים קצבתיים, ברירת המחדל היא לייעד גם אותם, אם לא נוצלו בסיום ההעסקה, לקצבה העתידית. אבל מי שמחזיק בפוליסות ישנות עוד עשוי להיתקל בכספים שניתנו כהשלמה הונית (זה מופיע כקוד 4 בטופס 161, לעומת פיצויים קצבתיים המופיעים כקוד 6). ואותם, לא ניתן לייעד לקצבה. בשורה התחתונה, כפי שסיכמה יפה האורחת שלנו: תהליך תכנון הפרישה ובחינת התיק הפנסיוני הוא לחלוטין לא מותרות כי אם הכרח. מי שלא יבצע אותו כראוי ובזמן – ואנחנו מדברים על שכירים ועצמאיים כאחד – צפוי למצוא את עצמו בבוא היום בברוך לא קטן.Tue, 25 Jun 2024 - 137 - סיפור עלייתה ונפילתה (הזמנית?) של סולאראדג׳מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
מה קרה למי שהייתה עד לא מזמן הישראלית עם השווי הגדול ביותר? למה נבלם שוק הפאנלים הסולאריים? ואיזה סיכוי יש לשניהם להתאושש? תמיר גלוסקה מקאי קפיטל עושה סדר על הגג
סיפור ההצלחה של סולאראדג’ (SolarEdge) מתחיל ב-2006, ביוזמת חמישה חברים יוצאי יחידת העילית 81 של חיל המודיעין ובראשם סא”ל גיא סלע (שב-2019 נפטר ממחלת הסרטן). הפתרון שהם הכניסו לשוק האנרגיה הסולארית קשור לבעיה אקוטית בהפקתה: העובדה שהפאנל החלש ביותר – זה שקולט הכי פחות שמש (מסיבות של זווית מול הקרינה, גובה, עננות נקודתית, צל או פגיעה מבעל חיים) – מכתיב את ההספק של המעגל החשמלי כולו.
סולאראדג’ הכניסה את האופטימייזר – מכשיר אלקטרוני זעיר המוצב ליד כל פאנל ומבצע בקרה אונליין. כלל האופטימייזרים בשדה מחוברים בקצה לאינוורטר, ממיר החשמל מזרם ישר (DC) לזרם חליפין (AC) שאותו צורכים המכשירים שלנו. גם את הממיר מייצרת סולאראדג’. הפתרון שלה שיפר את ניצולת השדה הסולארי בעד 20% והוסיף אלמנטים של בקרה, בטיחות, שקיפות ונוחות – עם דשבורד נגיש המאפשר לייעל את ההפקה והצריכה. האופטימיזציה הופכת קריטית הן לייצור והן לתמחור, בעידן של תעריפי חשמל המשתנים תדיר וצרכנים שהופכים יצרנים ומוכרים חשמל לרשת. אנפייז אנרג’י (Enphase Energy) הטמיעה פתרון אחר – מיקרו ממיר המוצב ליד כל פאנל. שני הפתרונות, כל אחד והיתרון היחסי שלו מבחינת עלות, יעילות, רגישות לתקלות ופחת, הפכו ל-Must. הם היו לדואופול החולש יחד על 85% מהשוק האמריקאי, 70-80% מהאירופי (ישנם שחקנים נוספים, בעיקר סיניים, שבחלקם העתיקו את הפתרון – עד כדי צבעי אתר האינטרנט של סולאראדג’). ובשנים של צמיחה מרשימה מאוד בשוק הסולארי, של 25-30% בשנה, השתיים צמחו אפילו ב-40% בשנה. הן נהנו מעליית הביקושים ומתמיכת הממשלות, המודעות היטב ליתרונות החד משמעיים המגולמים באנרגיית השמש. בפרט כאשר ב-2014 הגיעה נקודת המפנה של Grid parity – כאשר עלות הייצור של חשמל סולארי משתווה לזו של חשמל מגז ופחם.אבל ב-2023 הגיעה נקודת מפנה נוספת – הביקוש לפאנלים פשוט קרס. בין הרבעון הראשון ל-Q2 נרשמה ירידה של כ-20%, והמגמה נמשכה גם לתוך 2024, הרבה מעבר לתנודתיות עונתית. המשבר ניכר בכל שרשרת הערך, כולל בייצור הפאנלים עצמם (שם 7-6 חברות סיניות חולשות על סביב 90% מהשוק העולמי). זה קרה בגלל שילוב נסיבות שיצר “סערה מושלמת” – משינויים רגולטוריים, דרך תנודתיות חריגה בביקוש לחשמל (כולל זמנים של תעריף שלילי, למשל בטקסס – משלמים לתושבים כדי שיצרכו, כי לעצור טורבינות רוח בעייתי מבחינה מכנית) ועד לריבית המזנקת. נסביר: רכישת אנרגיה מתחדשת מיצרנים פרטיים לרשת, כאשר התעריף הוא קבוע וידוע מראש, הפכה פחות ופחות כדאית. לכן, במהלך שהחל בקליפורניה ונמשך באירופה, הרגולציה שונתה – למשל, בהצמדת מחיר הרכישה לתעריף החשמל בכל רגע נתון. במקביל, גם המימון נעשה יקר. וכך, מנכס שמייצר תזרים קבוע ותשואה די ידועה מראש, שדה סולארי הפך במובן מסוים לממלכת אי ודאות. פרויקטי יזמות נעשו משתלמים פחות, גם בבתים פרטיים החלו לחשוב פעמיים, ובקרב הספקיות הגדולות החלו המלאים להצטבר. תוך שני רבעונים יורדת סולאראדג’ מקצב של מיליארד דולר ברבעון ל-200 מיליון בלבד. ירידה של 80% שקשה מאוד להיערך אליה. תמיר גלוסקה מקרן הגידור קאי קפיטל, מי שסיפק לנו את הניתוח המאלף הזה בוובינר, מעיד כי משהו “הריח לא טוב” עוד במהלך הצמיחה הגדולה, והיה די ברור שהקריסה תגיע. אבל באופן מפתיע, החברות עצמן לא נערכו לקראתה. תמיד קשה “לעצור את הסוסים” בזמנים של פריחה גדולה, אבל הסימנים היו שם. מה שאולי מעלה שאלות לגבי אנבידיה וסיפורים דומים. יש כאן גם מוסר השכל מעניין על תופעת ה-Turn around, כשמשהו לפתע משתנה או מפסיק לעבוד. ראינו את זה ב-WIX ובפייבר, עם השלכות מרחיקות לכת על המשקיעים והעובדים (דרך תוכניות ה-RSU). האם הירידה היא זמנית? שאלה טובה. גלוסקה משוכנע: פוטנציאל השוק קיים. הביקוש לחשמל רק ילך ויגדל עם התרחבות הדאטה סנטרים, יישומי ה-AI והרכב החשמלי. בארה”ב מותקנים לוחות רק על 1% מהגגות, במדינות המרושתות באירופה יש עוד 80% לכסות, ולעסק נכנסות מדינות חדשות כמו ברזיל, הודו ואפילו סין. גם פאנלים על נדל”ן מסחרי צוברים תאוצה, וכמובן, עוד יש שפע של שטחים פתוחים וחקלאיים שניתן לנצל. ממשלות ודאי מבינות את החשיבות, והן ימשיכו לעודד ולדחוף את השוק קדימה. אשר לסולאראדג’, מוצריה הם עדיין הדומיננטיים בשוק, וגם ב-2023 היא הובילה במכירות. אבל אנפייז הייתה רווחית ממנה, מה שהשפיע דרמטית על המניה. את הפער האדיר אפשר לראות במרווח הגולמי (עלות ייצור המוצר ביחס למחירו): באנפייז, שפנתה לייצור חיצוני, הוא ירד קלות, בעוד שבסולאראדג’ הוא הפך שלילי(!) – שזה כמו למכור בית בפחות מעלות הבנייה. בנקודת הזמן הנוכחית, עם מחירי הפסד וחוב מצטבר, סולאראדג’ עלולה להגיע לחדלות פירעון (וכנראה עוד קודם לגיוס הון במחיר גרוע). אבל עם R&D נכון והתייעלות בהוצאות מול ההכנסות, היא יכולה גם לצאת מחוזקת ועם Upside נאה למשקיעים. הרבה מזה תלוי מן הסתם בהנהלה.Tue, 18 Jun 2024 - 136 - כל מה שצריך לדעת על מיסוי נדל״ן
תמ"א, 90/10, מי פטור ממס רכישה ושבח, והאם זה הזמן להעביר לילדים: עו"ד רו"ח שלומי אלמליח עושה סדר בתחום גדוש דיסאינפורמציה, עצות אחיתופל ותיקוני חקיקה
רכישת דירה להשקעה היא הספורט הלאומי של ישראל. לא אחת, מה שהופך השקעת נדל”ן למוצלחת, או מוצלחת יותר, הוא הפן המיסויי. התחום הזה רווי אמונות, המלצות ודיסאינפורמציה ברשתות החברתיות, ויש בו המון דקויות וניואנסים שחשוב להכיר. כדי לעשות קצת סדר, להתייחס למקרים אמיתיים ולהשיב לשאלות מהקהל, הזמנו לוובינר את שלומי אלמליח, עורך דין ורואה חשבון במקצועו, שותף ומייסד במשרד עורכי הדין אבו רזק-אלמליח.
באופן כללי, דיני המס בישראל הם לא דבר פשוט, קל וחומר בנדל”ן. עד היום נרשמו למעלה ממאה תיקוני חקיקה. ומתברר שגם אחריהם, מקרים רבים אינם בגדר שחור מובהק או לבן מובהק – יש המון אפור והמון מצבים של כל מקרה לגופו. מיתוס רווח הוא שאין מס רכישה על דירה ראשונה למגורים. זה לא נכון – יש, אבל במדרגות. מי שרכש דירה שעונה על ההגדרה ב-5 מיליון שקל, ישלם מס רכישה של כ-150 אלף. זה עדיין פחות מ-400 אלף, אבל זה בטח לא אפס. ברירת המחדל, שלא ב”מקרה מיוחד” כמו דירה ראשונה למגורים, היא 6% מגובה העסקה שנדרש לשלם הרוכש. אשר למס שבח, הוא יכול להיות מאפס ועד 47%. זה תלוי בעסקה הספציפית – בסוג הדירה, במועד הרכישה והמכירה ועוד. יש למשל הבדל משמעותי בין דירה להשקעה שנקנתה ונמכרה ב-2014 לבין כזו שנקנתה ב-2013 ונמכרה ב-2015, משום שב-14′ אירע שינוי חקיקה משמעותי. ומאז, נזכיר, המחירים קפצו פי 2. עסקנו בהרחבה בשאלות מס הנוגעות להורשת דירה. עקרונית, בהעברה בין דורית של נדל”ן, היורשים נכנסים לנעלי המוריש. זה אומר שאם לו הייתה דירה יחידה, היא יכולה להישאר פטורה ממס שבח גם אצלם, וגם אם בידיהם דירות נוספות. מס הרכישה בהעברה בין דורית מתכווץ לשליש. אבל הנה נקודה שחשוב להביא בחשבון: מנגנון הפטורים השונים לא תמיד עובד. אם כל מטרת העסקה היא התחמקות ממס, לרשות המיסים יש סמכות על פי חוק לסווג אותה כעסקה מלאכותית. למשל, אם הכסף חוזר מעלה להורה אחרי ה”מתנה” לילד, כשברור לגמרי שהיה כאן ניצול של פטור באופן פיקטיבי. דוגמה נוספת – מקרה אמיתי שהובא לפתחו של עו”ד אלמליח: אדם שהעביר דירה במתנה לסבתא, כשזמן קצר לאחר מכן היא הלכה לעולמה והורישה לו אותו בחזרה, על מנת שימכור. למרות האמור לעיל, יש מה שנקרא ניכור הכנסה. למשל, כשהנכס עובר במתנה על שם הילדים אבל ההורה שמסר אותו ממשיך ליהנות משכר הדירה (אלמליח השווה זאת להעברת הבעלות על עץ בצד המשך ההנאה מפירותיו). זה נפוץ וזה תקין, רק חשוב שיוסדר כמו שצריך. גם חלוקת דירה לשלישים בין ילדים היא חוקית ומקובלת, ומס הכנסה אפילו מוכן לעיתים לוותר במקרה כזה על מס הרכישה. תיאורטית, ניתן לאסוף אינסוף שלישים. אבל ברור שזה לא ריאלי, ובשלב מוקדם יחסית ייפתח התיק והרכישות ייחשבו לעסק. הצגנו לעו”ד רו”ח אלמליח שאלות מאיתנו ומהקהל, כמו מה קורה עם המשכנתה בעת ההורשה, האם עסקת 90/10 היא כדאית בתנאי השוק הנוכחיים, ומה דינה של דירה למגורים במהלך עבודות תמ”א, בשעה שהבניין הרוס (בנקודה זו יצאה ב-2021 פסיקה מעניינת של בית המשפט העליון). לא תמיד יש תשובה חד-חד ערכית, וחשוב מאוד להתייעץ. במקרים רבים הדרך להסתבכות רצופה כוונות טובות, ודיווח פשוט, או ניסוח עסקה כהלוואה, יוכלו לחסוך המון צרות לכם ולילדים. מה שבטוח, אם יש דבר שלא מומלץ לעשות, זה “לעגל פינה” ולבצע עבירה ביודעין ולהניח שלא יעלו עליכם. ודאי לא עכשיו, כשהמדינה תחפש בנרות מהיכן ניתן להשיג עוד מיסים לכיסוי הבור התקציבי של המלחמה.
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודMon, 10 Jun 2024 - 135 - סקירת חודש יוני במאקרו ובשוקי ההון, עם עמי ארביבלסקירה החודשית המלאה בוידאו
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
עונת הדוחות הייתה טובה, אבל סיילספורס קצת קלקלה את השורה. אצלנו, בצל המלחמה, היציבות הכלכלית מרשימה אך יש גם סימן לדאגה. וכמה תעלה לעולם התלקחות סביב טאיוואן?הכלכלה העולמית מצויה באינפלציה שנעה סביב 5%-2%. למרות מאמצים כבירים והצלחות נקודתיות, נראה שהבעיה הזאת תמשיך ללוות אותנו לכל אורך 2024.
ארה"בהאינפלציה (PCE) העדכנית נותרת יציבה זה זמן ועומדת כעת על 2.7%. אינפלציית הליבה (Core, ללא אנרגיה ומזון) הגיעה ל-2.8%, ומכאן כבר קשה מאוד להוריד אותה. מנגד, ירידה בשכר השעתי, חולשה מסוימת בשוק העבודה וחולשה בתוצר הגולמי, בעיקר על רקע ירידה בהוצאות הצרכנים, עשויות לקדם את היעד שהפד רוצה לראות (אינפלציה פחותה מ-2%). בכיוון ההפוך, מדד מנהלי הרכש (PMI) המשולב, אינדיקטור שמסתכל קדימה, מפתיע עם קפיצה משמעותית. עקום התשואות עדיין הפוך, קרי: הריבית על האג”ח הקצר גבוהה ביחס לארוך, עם ירידה קלה ביחס לחודש הקודם. בגדול, השוק עדיין פסימי. דוחות הרבעון הראשון של השנה הפתיעו לטובה, עם עלייה של 5.9% ברווחי חברות ה-S&P 500 המשוקלל. בין הסקטורים שירדו ביחס לרבעון המקביל אשתקד: חומרים, בריאות (שכבר זמן רב בירידות) ואנרגיה. בניגוד למומנטום החיובי בחברות הטכנולוגיה, ראינו את מניית סיילספורס נחתכת בשל צפי מאכזב קדימה. האנליסטים עדיין מזהים בה פוטנציאל טוב, אבל צריך לראות אם יש כאן איתות לחולשה בחברות סביב ה-CRM. ככלל, ל-Q2, שלרוב מאופיין בצמיחה שלילית, חוזים האנליסטים עלייה של 0.3% – אלו חדשות טובות, אבל לשווקים יש נטייה להפתיע. מגזר שבולט בתחזיות החיוביות הוא האנרגיה (6.2%), והשוק יתמחר זאת כבר עכשיו. מתחילת השנה ראינו את המדד עולה ב-10.64%. את העלייה היפה ביותר – 14.84% – רשם מגזר התשתיות (Utilities) אשר שנה לאחור דשדש. זהו סקטור הגנתי שנהוג לברוח אליו כשהשוק יורד, בהנחה שחשמל ומים נדרשים תמיד. אך הפעם נראה כי הנהירה אליו, אף שאינו זול כלל, קשורה יותר בטרנספורמציה המואצת סביב שבבי ה-AI של אנבידיה והביקוש הגובר לחשמל בדאטה סנטרים. עוד תופעה מעניינת היא שיעור משמעותי של רכישות עצמיות של מניות (Buyback) כסוג של דיבידנד למשקיעים, כאשר ל-2025 כבר חוזים גידול של 16%. זה טוב למשקיעים, כי זה מפחית את היקף המניות בשוק ובכך מעלה את ערכה של כל מניה.אירופההאינפלציה עומדת על 2.6% (2.9% בליבה) והריבית על 4.5%, כאשר השוק מעריך שבמועד ההחלטה השבוע היא תרד ברבע אחוז ואולי אף בחצי. מחירי התובלה הימית עולים בהשפעת שיבושי החות’ים (מה שמוסיף ללחץ הדיפלומטי על ישראל). התוצר החל לעלות מעט כסוג של התאוששות בגוש, בעיקר בספרד ואיטליה מוטות התיירות. האבטלה ב-6.4% – שפל של 10 שנים. שווקים מתעוררים
קרן הסל הרלוונטית EEM מראה התאוששות משמעותית לאחר תקופה ארוכה של דשדוש, ובשלושת החודשים האחרונים היא התחזקה יותר מ-S&P 500. הקורלציה כאן הפוכה לחוזק הדולר מול המטבעות האחרים, שכן אותן מדינות רגישות אליו מאוד בייבוא ובחוב. סין ממשיכה לחוות משבר נדל”ן קשה, עם מחירים שצונחים חרף ירידת הריבית. היא מנסה לשים דגש על הייצור והייצוא, אבל סופגת צעדי מנע בסחר החוץ. לפי מדד מנהלי הרכש המקומי, הכלכלה עדיין מתרחבת אך מאטה. בניסיון לאושש את שוק הנדל”ן ניסה הממשל לקצץ בריביות ארוכות הטווח, גייס אג”ח בטריליון יואן (140 מיליארד דולר) והשתדל להקל על רוכשי הדירות, לרבות תוכנית ייעודית לממשלות המקומיות. השוק הגיב לזה במידת מה, אבל חוסר האמון רב. מי שבכל זאת משליך את יהבו על הכלכלה הסינית הוא מייקל ברי, המשקיע המפורסם שזיהה מבעוד מועד את משבר 2008 וגרף אז רווחי עתק (כמתואר בסרט The Big Short, “מכונת הכסף”). כעת 22% מתיק המניות שלו מושקעים בסין ובעיקר בטכנולוגיה (JD, BIDU ו-BABA). אין ספק שזה מחייב קיבה חזקה. לעומת הטלטלות הרבות והחדות שם, בהודו השוק עולה כמעט ברצף מאז 2006. ולמרות בעיות מבניות, ובזכות רפורמות והשקעות נכונות, הודו קורצת למשקיעים וליזמים. התייחסנו בוובינר בהרחבה למשבר המחריף בין סין לטאיוואןולהשלכות הגלובליות שעלולות להיות להתלקחות שלו. מצור סיני על האי צפוי לגרום לתגובת שרשרת שמתחילה בשיבוש אספקת השבבים מ-TSMC; נמשכת בפגיעה קשה בשרשרת האספקה לכלי הרכב ולאלקטרוניקה הביתית ולפגיעה בכלכלות שיותר מסתמכות על אותם מגזרים; ומגיעה עד כדי הפחתה של 5% בתמ”ג העולמי בשנה הראשונה של ניתוק טייוון וסנקציות על סין (ירידה של 3.3% בתמ”ג האמריקאי ו-8.9% בסיני). בשל שרשרת הערך של ה-AI, החשיפה הגלובלית למשבר במצרי טאיוואן רק מתחדדת. מובן שלמלחמה של ממש, מעבר למצור, יהיו השלכות חמורות בהרבה. ישראלהאינפלציה אצלנו עומדת על 2.8% – אפשר לומר שהרימה מעט ראש מאז פברואר לאחר שירדה יפה – והריבית נותרה ללא שינוי על 4.5%. השקל נע בטווח הגיוני וללא סטיות חריגות, כעת סביב 3.7 שקלים לדולר. בסך הכול, בהתחשב במלחמה הממושכת, הכלכלה הישראלית מפגינה יציבות מרשימה. סימן לא טוב משתקף באג”ח ארוך הטווח, עם ריבית הגבוהה מ-5% שמעידה כי השוק רואה את ישראל כמסוכנת. העלייה הזאת בפרמיית הסיכון עלולה בהחלט להוביל להורדות דירוג נוספות מצד סוכנויות הדירוג, כאשר הגירעון כבר מתקרב ל-7% – 132 מיליארד שקל – לעומת תחזיות האוצר שדיברו על 6.6% לשנה כולה (ועדיין לא מועלים מיסים או ננקטות פעולות משמעותיות להקטנתו). גם המדד המשולב של המשק, לאחר שכבר השתפר משמעותית מאז ההתרסקות של אוקטובר, נמצא שוב בירידה. נתונים נוספים: התוצר התרחב ב-Q1 של השנה ב-3.35% ביחס לרבעון הקודם, אך עדיין נותר נמוך ב-2.8% ביחס לרמתו ערב המלחמה. תחזית הצמיחה של בנק ישראל ל-2024 עומדת על 2%-1.5% (S&P מעריכה רק 0.5%). בחודשים פברואר-אפריל נרשם גידול של 4.7% ברכישות בכרטיסי אשראי. קצב הגידול בהוצאה הציבורית התמתן ביחס לרבעון הקודם. הייבוא, בעיקר הביטחוני, רשם עלייה של 33%. האבטלה נמוכה (3.1%) למרות ריבוי המפונים. ובשוק הדיור נמשכת העלייה במחירי הדירות, עם קשיי פעילות משמעותיים בענף ואתרי בנייה שעדיין מחכים לידיים עובדות. לסיכום,
העימות הבין-גושי הולך ומתחדד עם אמירות ומעשים יותר ויותר בעייתיים, וזה מקשה על הכלכלה. כך גם ריבוי מערכות הבחירות ב-2024, שמלוות בדרך כלל בהתבטאויות ובצעדים פופוליסטיים. בישראל, בצל המלחמה וחוסר הוודאות, אין צפי להורדת ריבית בזמן הקרוב. היחלשות של השקל תוביל להתייקרות בייבוא ובשרשרת האספקה, וזה בעייתי. מצד שני, גם לא רואים העלאות ריבית. בארה”ב השוק מתמחר סיכוי להורדת ריבית של 0.25% בנובמבר. באירופה נראה שתרד בקרוב. בעת הזאת, נראה שנכון לפזר סיכונים בין שווקים ולגוון את התיק במניות ובאג”ח.Tue, 04 Jun 2024 - 134 - ההתפתחויות האחרונות בבינה המלאכותית (ואיך אפשר לעשות מזה כסף)מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
שחר כהן מקרן Lucid Capital מסביר את הדומיננטיות של אנבידיה, מציג תרחישים להתכווצות של התעשייה וממליץ מה לתת לילדים כדי שיישארו רלוונטייםמיהם המנצחים והמפסידים הגדולים של בום ה-AI, ואיך המשקיעים הפרטיים יכולים לעשות מזה כסף? כדי לעשות סדר ולקבל תמונת מצב עדכנית, הזמנו שוב את שחר כהן, מנכ”ל ומייסד קרן הגידור Lucid Capital שמתמחה בעולמות הטכנולוגיה. בוובינר שקיימנו איתו בדצמבר 2021 הוא דיבר על שיפט בתעשיית השבבים, מתעשייה מחזורית לסמי מחזורית, מה שאכן קרה, גרם להתרחבות מכפילים והזניק גם חברות מאמצע השרשרת. כעת, החיבור של תעשיית המוליכים למחצה (Semiconductors) עם עולמות הבינה המלאכותית מעצים את הדרמה לאין שיעור.
אחד התהליכים המעניינים שקורים כעת קשור ב-Multimodality – כניסה של תמונה, וידאו וסאונד תחת הבינה המלאכותית היוצרת, GenAI. אנחנו מדברים על מודלים כמו Sora של OpenAI, בצד הכרזה של אפל על שילוב כלשהו במכשירים העתידיים, ועבודה מאומצת של חברות השבבים על מחשבים אישיים עם יכולות אימון מוטמעות. כך או כך, במרוץ החימוש הנוכחי, הדומיננטיות של אנבידיה – אולי במרחק שבועות מלהפוך לחברה הגדולה בעולם – היא חד משמעית. בהדרגה, היא הופכת למונופול בתחום ליבה מהסוג שהיה רק ל-IBM לפני 40 שנה. אנבידיה, שבוובינר הקודם שוחחנו בהרחבה עם מנהל הפעילות שלה בישראל, היא כבר אקוסיסטם שלם – שבבים, חומרה, תוכנה ונטוורקינג (המרכיב האחרון קשור כמובן לרכישת מלאנוקס הישראלית). היא מחזיקה ב-95% מהשוק שלה, וזה כבר מזמן לא ה-GPU לבדו, אלא חוות שרתים שלמה בתור יחידת החישוב הבסיסית. מכאן גם היתרון היחסי הבולט על פני חברה כמו אינטל, שנקודתית, ואולי זמנית, דווקא הצליחה לייצר מעבד (גאודי 3) שנותן פייט. ההצלחה של אנבידיה ניכרת היטב, הן בשולי הרווח לאורך זמן והן בעובדה שנכון לעכשיו, אין לה תחליף – בין שאתה סטארט-אפ מתחיל ובין שאנטרפרייז בינלאומי. אבל לא לעולם חוסן, ובמוקדם או במאוחר – כנראה במאוחר – הדברים יתחילו להשתנות. שחר הציג לנו, כדוגמה, תרחיש טבעי של תיקון מלאים (עודף רכישות והזמנות שמתבררות בדיעבד כגבוהות בהרבה מהנדרש), כפי שקרה בשבבים האנלוגיים ובסולר, ולפני 20 שנה בדוט-קום. צריך גם לזכור שבשונה מלקוחות IBM בשעתו, הפעם מדובר, בין היתר, בחברות קלאוד מרובות יכולות טכנולוגיות משל עצמן, שמבינות היטב שהן כרגע שבויות של אנבידיה – ובהחלט לא קופאות על השמרים. פתאום קם ענן וקונה כור אטומיאחד התהליכים המעניינים סביב בום ה-AI הוא אדוות מסדר גודל שלישי ורביעי, כמו הצורך הגובר באנרגיה. חברות הביג-טק כבר חותמות על חוזים ארוכי טווח עם תחנות כוח גרעיניות ואפילו רוכשות כור גרעיני משלהן. לכן רואים את המניות באפיק הזה מטפסות, וכך גם בחומרי גלם רלוונטיים. לא רק באנרגיה: חברות הקלאוד הגדולות עומדות להכפיל את ההשקעות ההוניות ב-25′ ביחס ל-23′, כך שאנחנו במרוץ חימוש של ממש. התפתחות נוספת שחשוב להזכיר היא אורך החיים ההולך ומתקצר של מודלי ה-AI הכבדים, והעובדה שיש מי שמציע דומים להם כקוד פתוח – מה שפוגע ישירות בחברות שבונות אותם כביזנס ועשוי להפחית עלויות ולכווץ מכפילים בתעשייה כולה. צריך גם לומר שלפי שעה, האנטרפרייז הגדולים עוד לא ממש שם. אנחנו רואים אומנם כמה Use case-ים מעניינים, כגון בוטים מעולים בשירות הלקוחות, אבל זה עדיין לאו דווקא מצדיק את השקעות העתק ב-GenAI. זה עוד ייקח זמן. היגד מעניין בהקשר הזה הוא של סם אלטמן, מנכ”ל OpenAI, שלפיו המחולל הגדול של פריצות הדרך הוא לא הדאטה – מרכיב חיוני, אך לא מספיק – אלא ה-RLHF, היכולת לקבל בזמן אמת פידבק אנושי. וכאן, לחברות עם עשרות מיליוני משתמשים – ואין רבות כאלה – יש יתרון מובהק. אשר למקום הישראלי בסיפור הגדול הזה, הסוגיה מורכבת. מצד אחד, צמח כאן אקוסיסטם שוקק ורלוונטי מאוד, ולא בכדי כל הגדולות פותחות בארץ מרכזי פיתוח ומרבות במיזוגים ורכישות. מצד שני, ירידת קרנה של תעשיית ה-SaaS שכל כך הצטיינו בה, ושעליה מבוססות רוב קרנות ההון-סיכון אצלנו, היא לא בשורה טובה. העולמות החדשים הם פחות משחק של סטארט-אפים – הרבה יותר קשה לחדש בהם, ונדרשים לשם כך משאבים מסדר גודל אחר לחלוטין. דנו עם שחר בהרחבה בשוק התעסוקה המתהווה וביכולות שחשוב להקנות לילדים כדי שיהיו רלוונטיים בעתיד. אז במה שנוגע לזיכרון, שינון וכתיבה בתבנית, GenAI די מכסה אותנו וכבר עונה על הבחינות (כולל לרפואה) טוב מאיתנו. אבל דווקא בניסוח השאילתה (פרומפט), בדיוק ובביטוי הצורך, ביצירתיות ובדמיון – אין לנו תחליף. ולשם כך נדרשות יכולות שמזוהות יותר עם מדעי הרוח. נדרש קונטקסט תרבותי והיסטורי, ולו לשם הרפרנסים המתאימים. כך שמעבר למסוגלות טכנולוגית בסיסית, מומלץ לקרוא ספרים ולצפות בסרטים. המצאות, מזכיר לנו שחר, הן תמיד שילוב של דברים עם איזה טוויסט. ואת הטוויסט הזה, לעתיד הנראה לעין, יכול לחולל רק המוח האנושי. בסיכום הדברים, שחר מזהה ב-GenAI דפוס התקדמות (Trajectory) דומה לזה של הדוט-קום בשעתו. הוא סבור שהתחום ישנה את העולם לטובה, על פי רוב, אך בתהליך האימוץ הרחב שלו צפויים עוד באמפים וכיסי אוויר משמעותיים. והוא משחרר לנו צפירת הרגעה: כמו עם כל טכנולוגיה, יהיו מקצועות שייעלמו, אבל רבים אחרים שאנחנו עוד לא מכירים ייווצרו. עומר רבינוביץ’ מוסיף הערה למשקיעים: חפשו את נישת ה-AI שמצליחה, אפילו בחיים המקצועיים (או הפרטיים) שלכם, להביא באמת להתייעלות, לשיפור בפריון, לאפשרות לקצץ כוח אדם בלי לפגוע בהכנסות. ושימו לב שאלה לא בהכרח החזקים ביותר עם המכפילים הגבוהים ביותר.Tue, 28 May 2024 - 133 - מיוחד לאינווסטור: מנהל פעילות אנבידיה בישראל עם הפיתוחים הגדולים של העידן
מהצלת חיים והפיכת טקסט לווידאו עד מסלולי AI בתיכון, מרכב אוטונומי ועגלת קניות חכמה ועד לתאום הדיגיטלי של כדור הארץ: נתי אמסטרדם, Country Director בחברה הכי חמה בשוק בשנים האחרונות, מספר על הפלא הטכנולוגי-פיננסי ומציג את המחר
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
מי שהשקיע באנבידיה 10K לפני עשר שנים, יכול לצאת עכשיו עם תשואה של 2M. כדי להכיר יותר לעומק את הפלא הטכנולוגי-פיננסי הזה, ודרכו את פריצות הדרך הגדולות של התקופה – הזמנו לוובינר חגיגי ומיוחד את נתי אמסטרדם, מנהל הפעילות העסקית (Country Director) של אנבידיה בישראל. אנבידיה העולמית חבה לא מעט מההצלחה שלה למה שקורה כאן עם כמה רכישות “משנות משחק”, בדגש כמובן על מלאנוקס. היא גם המעסיק הפרטי השני בארץ מבחינת מניין העובדים ושותפה מרכזית בסצנת החדשנות שלנו מול סטארט-אפים, מרכזי פיתוח, אקדמיה ומכוני מחקר. ומתברר שכמעט בכל keynote של המנכ”ל המייסד ג’נסן הואנג נזכרים כ-20 סטארט-אפים כחול-לבן – חשיפה עולמית של 75 מיליון צפיות. לא מכבר הודיעה אנבידיה על הקמת מחשב העל Israel-1, העשירי מבחינת עוצמת החישוב בעולם, מה שמשך לכאן השקעות נוספות ועניין רב. במפגש המרתק שלנו, אמסטרדם סקר את התפתחות הקורפורייט העולמי ושלוחתו המקומית. כיצד מעולם הגיימינג עברה אנבידיה לסימולציות תלת ממדיות, משם פיתחה את תוכנת CUDA כשפה אחידה שמחברת יכולות עיבוד מקבילי עם יישומים הזקוקים להן, ולאחר מכן שקדה על פלטפורמות נוספות דוגמת Clara ברפואה ומקבילותיה בפיננסים. אמסטרדם עבר איתנו על כמה מהאתגרים והפיצוחים הגדולים של הבינה המלאכותית הכללית והבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), וכיצד כל תעשייה (רכב אוטונומי, עגלת קניות בריטייל, צרכנות בכללותה, כמובן למידה ועסקים) וגם לא מעט פעילויות בחיי היומיום השתנו או עומדות להשתנות. מטבע הדברים, התייחסנו בהרחבה ל-LLM, ל-ChatGPT ודומיו וליכולת לקחת את המודל הציבורי, או את הדאטה הקיים והמעובד, לארגון הספציפי. ה-AI, אם כן, הוא מעין מכונת זמן – טכנולוגיה שמאפשרת לצמצם טווחים ולקצר תהליכים, לייעל מערכות ולהאיץ את החדשנות והקִדמה.אחד ההיבטים המעניינים שמצאנו באקוסיסטם החדש, שבמידה רבה סובב סביב יכולותיה של אנבידיה, הוא החלפת המתחרים בשותפים. משפט יפה שמיוחס לפאונדר האגדי שלה הוא Play the game, not the score. The score will take care of itself”. זה אומר, במילים פשוטות, שכאשר אתה מנסה לעזור, אבל לעזור באמת, לסטארט-אפים לצמוח, לתעשיות לפרוח ולפיתוחים הגדולים לצאת לדרך (הן בשלב המו”פ והן בבדיקות שאחרי הפרודקשן), כשאתה משתמש ב-AI for Good ולאו דווקא חושב על שורת הרווח בכל צעד, התוצאה כבר מגיעה מעצמה – ואין לך תחליף. וכבר אמרנו: צמיחה של 20,000% תוך 10 שנים. במבט קדימה, אמסטרדם משוכנע שיותר ויותר ארגונים, עובדים ואנשים פרטיים ישתמשו בבינה מלאכותית. זה לא (טוב לא בהכרח) אומר שה-AI יחליף אותנו, אבל אנשים שיודעים להשתמש בו יחליפו כאלה שלא. AI יציל חיים, יוליד מהפכות גדולות ברפואה ובתחומים נוספים, ייקח עוד כמה צעדים קדימה את נושא ה-Multimodality – להפוך נאום לטקסט, תמונה לווידאו, פרומפט בשפה טבעית לתמונה או קוד תכנות. AI יעזור לנו לקבל החלטות באופן שמתאים ומדויק לנו, ואנחנו נראה יותר ויותר מפעלי AI – “מפעלים” של דאטה כללי, ארגוני ואפילו פרטי (בסמארטפון שלנו) שבעזרת חיפוש מהיר ומודל חכם מאפשרים לנו לשלוף מהר מידע ערכי, רלוונטי ורווי קונטקסט בזמן המתאים. לסיום, דנו בנושא החום וצריכת האנרגיה. אמסטרדם הדגיש כי מדור לדור, המעבדים שרצים מהר יותר הם גם חסכוניים יותר ובהחלט מקטינים את טביעת הרגל בדאטה סנטר ובחומרה. עסקנו גם בכיוונים עתידיים מעוררי השראה, כמו התאום הדיגיטלי שמאפשר לסמלץ מהלכים באופן וירטואלי כדי לחסוך ניסוי וטעייה ב”עולם האמיתי” – כלי שאנבידיה השמישה לא רק עבור BMW ואמזון, אלא גם בבניית Earth-2 כתאום דיגיטלי של כדור הארץ. כבר עכשיו ניתן להריץ בו אנליזות עד כדי חיזוי שינויי אקלים ואסונות טבע. עוד נושאים מרתקים שעלו: הצורך להטמיע לימודי AI כבר בתיכון כפי שנעשה עם הסייבר; הדרך למחשוב קוונטי שאנבידיה לוקחת בה חלק מרכזי; וה”גביע הקדוש” של ה-RAG – Retrieval-augmented generation – אותה יכולת לקחת את המודל המאומן הכללי וליישם אותו על הדאטה הארגוני. אמסטרדם הצטרף לחברה ב-2017, כשלפני כן שימש כמנכ”ל VMWare ישראל. הרבה גבות הורמו אז מעצם המעבר מ-Software ל-Hardware, לחברה שמייצרת מעבדי גרפיים (GPU) וממוקדת, נכון לאותה תקופה, בתעשיית הגיימינג. אחרים שיבחו את המהלך וזיהו את המגמה. הם כמובן צדקו. אנבידיה הפכה לבסיס התשתיתי, ל-Enabler הגדול של תעשיות שלמות, כשהיא מובילה את מהפכת ה-AI בכל הרמות והתעשיות. והרבה מעבר לכלי עבודה – שהם עצמם כוללים גם חומרה וגם תוכנה שתדע לתקשר איתה – היא הפכה לחלק בלתי נפרד מהפיתוחים הגדולים של התקופה.Tue, 21 May 2024 - 132 - הורדת הריבית מתרחקת - סקירת חודש מאי עם עמי ארביבלצפייה בסקירה המלאה בוידאומוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
הקטר העולמי של ארה”ב מראה סוף סוף סימני התעייפות ראשונים אחרי שהפד עושה הכל כדי לחנוק אותו קצת, וזה אמור לגרום למשקיעים קצת נחת, כי כשהשוק נחלש לפד יש צידוק להתחיל להוריד ריבית ולאפשר לכולם לנשום קצת לרווחה. אלא… שהמציאות אף פעם לא פועלת לפי הציפיות ולפי תכניות מוכתבות. האינפלציה על נגזרותיה השונות מרימה שוב ראש ומראה סימנים שהעתיד לא הולך לכיוון של המשך ירידה. השורות האלו נכתבות לפני החלטת הפד על גובה הריבית, אבל ההערכה היא שב-99% לא נראה הורדת ריבית גם הפעם. יותר מכך, השוק מתחיל להפנים שייתכן שפנינו לשנה ללא הורדת ריבית ואולי אפילו לעליית ריבית.
Tue, 07 May 2024 - 131 - סדר פסח עבור המשקיע הישראלילקביעת פגישה מסלקה פנסיונית (בחינם לפרק זמן מוגבל)
פסח הוא זמן מצויין לעשות סדר בתיק ההשקעות ולהכיר יותר לעומק את המשקיע הישראלי. הפרק שלנו הערב יחולק לשניים: בחלק הראשון, נבער את ״החמץ״ מהתיק ונדבר על כל מה שאנחנו מוצאים לעיתים בתיקים של לקוחות שמגיעים אלינו שאין בהם שום הגיון. אם זה מבחינת הקצאת הנכסים וחלוקה לא נכונה לאפיקי השקעה שאינם תואמים את הגיל, הרצונות והמטרות שלכם, ואם זה מוצרים שמצאו דרכם לתיק ההשקעות ומשרתים בעיקר את מי שמייצר אותם ופחות את המשקיע. בחלק השני, נדבר עליכם - המשקיעים הישראלים נלמד להכיר את הפרמטרים השונים המאפיינים משקיעים ישראלים, במה הם אוהבים להשקיע, כמה הם משקיעים, איך מקבלים החלטות השקעה, וכמה נעזרים בבינה מלאכותית בקבלת החלטות השקעה אלו רק חלק קטן מן הפרמטרים השונים והתובנות שנסקור בחלק זה בפרק. בקיצור, רגע לפני הפסח - פרק חובה לכל משקיע וחוסך ישראלי.
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודWed, 24 Apr 2024 - 130 - מארחים את השחקנית הדינמית של הגמל - עם רועי קדוש מהכשרה
הערב אנחנו עורכים לכם הכרות עם שחקנית קצת פחות מוכרת וידועה בתחום חיסכון ארוך הטווח, אך בהחלט שווה הכרות. את הכשרה אתם מכירים אולי בעיקר ממסלול פוליסות החיסכון בסט אינווסט שמאגד בתוכו מסלולים של מנהלים ובתי השקעות שונים. אך גם הכשרה עצמה מנהלת מסלולי השקעה ובונה את עצמה כשחקנית בשוק. אז הערב ניתן את הבמה למנהל ההשקעות הראשי של החברה, רועי קדושונחמד מקרוב על המסלול הכללי שלהם, דרך ניהול ההשקעות , החשיפה לאפיקים השוניםוכמובן הסקטורים והנכסים שמעניינים אותם בראייה קדימה.
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live
Tue, 16 Apr 2024 - 129 - אינווסטור 360 לייב - על אינפלציה ודיאטה - סקירת חודש אפריל עם עמי ארביבלצפייה בוובינר המלא בוידאו
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
הכלכלה העולמית מתאוששת יפה, וגם באירופה מתחילים לראות התרחבות. הבורסה בת"א מצמצמת פערים. ומתי סוף סוף תרד ריבית הפד? יש שיקולים כבדי משקל לכאן ולכאןהחשש למיתון פחת משמעותית, וזה ניכר בסקירות הרחבות של מנהלי הכספים הכבדים בארה”ב. גם מדדי מנהלי הרכש, החוזים פני העתיד, מצביעים על התרחבות ברוב הכלכלות. נראה שהכלכלה העולמית מתאוששת ולא צועדת לאחור, וזה בהחלט סימן חיובי. על פי התחזיות, האימוץ הנרחב והמתרחב של ה-AI עוד יעצים את המגמה, עם שיפור בפריון העבודה בקצב של 1.3% בשנה, ואפילו 1.5% בכלכלות המתפתחות. במצטבר, על פני עשור, אפשר לדבר על מהפכה תעשייתית חדשה.
ארה"בכולם מצפים להורדת ריבית, אבל הפד מהסס. אינפלציית הליבה שהוא רואה, אחרי קפיצה מטרידה של המדד בינואר, מתקרבת ליעד אבל עוד לא שם (2.8%, יעד של 2%). שכר העבודה עדיין צומח אבל בקצב פוחת, מה שלכאורה מסיר חשש מהגדלת ביקושים מדרבנת אינפלציה. אבל כשהפד רואה 300 אלף משרות חדשות, שזה הרבה מעבר לצפי – הוא מבין ששוק העבודה בסדר גמור, ואין סיבה לרוץ עם הריבית. לא כך שוק הנדל”ן, שהריבית מקשה עליו מאוד, או החוב שכבר הגיע ל-120% מהתוצר. ב-2023, על הריבית לבדה שילם הממשל 879 מיליארד דולר, ואף הפד עצמו סופג הפסדי הון בעקבות אג”ח שרכש בסביבת ריבית נמוכה יותר. דאגה נוספת מגיעה מכיוון החברות – עם עלייה במספרן של אלו החוזות הפסדים ברבעון הנוכחי, כמו גם במקרי חדלות הפירעון. אבל הנה עוד נתון מבלבל בכיוון ההפוך: התאוששות בתעשייה, שעשויה לגרור שוב העלאות מחירים. בשורה התחתונה, הפד ימשיך להתלבט, וגם אם יתחיל בהורדות – סביר שזה יהיה לאט והדרגתי. שוק המניות לא רגוע כרגע. אין סימנים לקריסה, השוק מתוח מאוד, וטרם הסתמנה מגמה לכאן או לכאן. ייתכנו עוד עליות, אבל גם תיקון כלפי מטה – ולא צריך להיבהל מזה. במד הפחד/תאוות הבצע אנחנו ב-Greed, אם כי לא קיצוני (ירדנו החודש מ-69 ל-61). לכשתרד הריבית, צפוי עוד כסף לזרום לשוק המניות (6 טריליון דולר חונים כעת בקרנות הכספיות; במניות כ-54 טריליון). אמרה ידועה היא ש”השוק יכול להיות שיכור יותר זמן משאתה תהיה פיכח”. נראה שנכון בשלב זה להיזהר. אירופה
האינפלציה יורדת יפה וכבר הגיעה ל-2.4% (2.9% באינפלציית הליבה). נראה שהכיוון הוא הורדת ריבית בקרוב (עומדת על שיעור גבוה של 4.5%). מדד מנהלי הרכש המשולב, שירותים ותעשייה, חצה בשעה טובה את רף ה-50 (נתון שמעליו אנחנו בהתרחבות), וזה איתות חיובי לשווקים. בספרד, איטליה ואירלנד ניכרת התרחבות יחסית; צרפת וגרמניה עדיין בהתכווצות, אבל פחותה משהייתה. שווקים מתפתחים
בהודו קצב הצמיחה משתפר ואמור להגיע השנה ל-8%. המערב רואה בה חלופה חיובית לסין, ובהחלט יש כאן פוטנציאל לטווח הארוך, למרות המורכבויות. בינתיים בסין ניכר שיפור משמעותי במדד מנהלי הרכש, עם התרחבות בהזמנות מתוך המדינה ועדיין התכווצות, אך פחותה, מחוץ לה. הנשיא הכריז על שלושה מנועי צמיחה: תאים סולאריים, סוללות ליתיום-יון ורכב חשמלי. את הסקטור האחרון ניתחנו לעומק בוובינר, לרבות הקרב בין טסלה ל-BYD הסינית, כשברחבי העולם יש כבר 14 מיליון מכוניות חשמליות ומתוך זה 8 מיליון בסין. המדינה משקיעה רבות בשלושת התחומים, והם רלוונטיים מאוד לתעשייה הגלובלית. הזכרנו גם את טייוון, שהתאוששה מהר מרעידת אדמה וחזרה לייצור, כשהשוק מגיב בהתאם. במחקר משווה על השווקים המתפתחים בלטו שלושה לטובה: מלזיה– יצואנית סחורות עם ממשלה חדשה שמתכננת רפורמות ותקציב מאוזן חיובי; פולין – שכבר תקופה עם מדד עולה, פתיחות לאירופה וצמיחה יחסית גבוהה לנפש; ואינדונזיה – שמחזיקה אחוז גבוה ממאגרי הניקל בעולם, החיוניים לתעשיית הרכב החשמלי, ולא מאפשרת ייצוא לא מעובד. מעניין לעקוב גם אחר ארגנטינה, שם הנשיא, טיפוס מוקצן משהו (וידיד גדול של ישראל), מחולל מהפכה מהירה. הוא ירים את המדינה לשמיים או שירסק אותה על קרקע. בינתיים זה נראה לא רע, עם ירידה חדה של הריבית ומעבר של התקציב לאיזון חיובי בעקבות קיצוצים מהירים. ישראל
חצי שנה מפרוץ “חרבות ברזל”, קשה עדיין לצפות מה יהיו השלכות המלחמה. קיבלנו בשורה טובה מסוכנות פיץ’, שלא הורידה את דירוג האשראי, רק את התחזית. ביצועי הבורסה משתפרים, והמדדים המקומיים מצמצמים פערים ביחס לנאסד”ק ולאחרים. גם באג”ח ישראל נותנת פייט, עם תשואה יפה מאוד בתל בונד-גלובל. הקרנות הכספיות עדיין מגייסות, אם כי פחות, ומתחילים לראות מעבר לאג”ח כי המשקיעים מניחים שהריבית תרד. שיעור האבטלה ירד ל-3.3%, המדד המשולב למצב המשק עלה ב-0.3% – התאוששות טובה ומהירה יחסית, ובנדל”ן נבלמה הירידה במחירים (זה יכול להיות קשור גם למתן הטבות אחרות) ונרשמה עלייה במכירות. עלייה מרשימה חלה גם בהוצאות בכרטיסי אשראי. ככלי לתמרוץ ההשקעה בבורסה, הוגשה הצעת חוק להפחתת מס רווחי הון מ-25% ל-20%. הנתון המטריד נוגע כמובן לגירעון התקציבי, שכבר הגיע ל-5.6% וצפוי לטפס באחוז נוסף עד סוף השנה. ככה זה במלחמה, וגם זה משפיע על שיקולי הריבית – כשכל אי ודאות מזניקה את הדולר, וכשהיחלשות השקל עלולה לתדלק מחדש את האינפלציה. טיפ במקום סיכוםמי שהשקיע סכום קבוע ב-2001 במדד S&P 500, קיבל עד היום תשואה של 7.3%. לעומתו, מי שקנה מדי שנה חלק מסוים בשיטת Dollar Cost, גרף 10.7%. אז קחו את זה מכאן. ונזכיר שכסף ארוך, אנחנו עדיין חושבים שצריך להימצא במניות, לעומת כסף נזיל שאפשר להחזיק במסלולים הכלליים המאוזנים יותר.Tue, 09 Apr 2024 - 128 - ניתוח מניות המוסדיים בישראל
הערב נשדר פרק נוסף של אינווסטור לייב, כאשר הפעם ננקוט גישה מעט שונה: לרוב אנחנו מארחים את הגופים המוסדיים המובילים בישראל כדי ללמוד לעומק על דרך ניהול ההשקעות שלהם בעיקר בחיסכון ארוך הטווח, שזה אומר גמל השתלמות ופנסיה בעיקר. הערב, אנחנו רוצים לבקר שוב את המוסדיים הישראלים, אך הפעם המטרה שלנו היא לנתח אותם כסקטור וללמוד על פוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של השקעה במוסדיים ישראלים. בגדול, כאשר אנחנו ניגשים לנתח את הסקטור, לרוב תתבצע חלוקה שמבדילה בין בתי ההשקעות לחברות הביטוח. למרות שחלק גדול מן פעילות ניהול החסכונות היא דומה, כמובן שיש גם מרכיבים נפרדים ושונים. לצורך הניתוח שלנו הערב, נתייחס בעיקר לגידול בנכסי הציבור המנוהלים, מהו מודל הרווח של המוסדי, מהו מנוע הצמיחה של השוק הזה, ואיך בנוייה התחרות. וכמובן, קצת על השוני ומה מייחד את הפעילות של כל אחד מהם.
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live
Tue, 02 Apr 2024 - 127 - מבט לעומק: איך מנוהל תיק ההשקעות של מגדל - עם ארז מגדלי
הפעם יש לנו אורח מיוחד שאנו מתרגשים מאוד לקראתו: לראשונה אנחנו מארחים את ארז מגדלי, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל, ומי שאחראי בפועל על הפנסיה של 1 מכל 3 ישראלים לפחות. מגדל אחד המוסדיים הכי מוטים ישראל בהקצאת הנכסים שלו, חולשים גם על פורטפוליו נדל״ן מהגדולים בישראל, מה שמעמיד אותם הלכה למעשה כחברת הנדל״ן השלישית או הרביעית בגודלה בארץ. בנוסף, גם נתח הנכסים הלא סחירים הוא מהותיקים והגדולים בקרב המוסדיים. בשורה התחתונה, עם תיק של כ-350 מיליארד ש״ח של כספי חוסכים ועמיתים, שנוגע בכל תחומי ההשקעות, ומשפיע באופן ניכר על חברות ישראליות ועל המשק הישרלאי בכלל, ארז מגדלי נמצא בפוזיציה מאוד ייחודית שמעטים בישראל מחזיקים בה, ואנו מאוד מסוקרנים לשמוע את המחשבות והראייה שלו בשלל תחומים שנוגעים גם להשקעות באופן ישיר (דרך המסלול הכללי), לטרנדים שהשתלטו על החיסכון ארוך הטווח, וגם על המאקרו הישראלי ואיך הוא רואה את השוק כאן מתפתח בשנים הקרובות לאור האתגרים והבעיות. הולכת להיות שיחה מאוד מעניינת עם אחד האנשים הכי משפיעים בשוק השיראלי - השתתפות חובה לכל משקיע.
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live
Tue, 19 Mar 2024 - 126 - מדירה יד 2 ועד עסקאות טריפל נט - כל האפשרויות להשקעה בנדל״ן עם ניר גולדברג
היום אנו נקדיש את הפרק השבועי של אינווסטור לייב לתחום השקעות הנדל״ן. המטרה שלנו הערב היא לספק לכם סקירת רוחב על כל האפשרויות להשקיע בנדל״ן, החל מרכישת נכס מניב באופן ישיר ועד קרנות שמבצעות השקעות בקנה מידה גדול הרבה יותר ובסוגים שונים של השקעות. לטובת הנושא הרחב והדי מורכב, נארח את ניר גולדברג, שותף מנהל בקרן הריט הציבורית Next Point (נסחרת בספרד). לניר ניסיון עשיר בסוגים שונים של השקעות נדל״ן, החל מנסיונו האישי ודרך הקריירה המקצועית שלו שהובילה אותו לעסוק כמעט בכל סוגי הנכסים ובמדינות שונות, במיוחד באירופה. את התובנות המרכזיות והעיקריות הוא יחלוק אתכם הערב, כאשר הפרק הערב יהיה בעל פן לימודי יותר עם רשימת היתרונות והחסרונות של כל אפשרות השקעה. כמובן שהראייה שלנו היא מנק׳ מבטו של המשקיע, וזה גם יהיה עיקר הדגש שלנו במהלך השיחה הערב. אז הצטרפו אלינו הערב למסע בין השקעות נדל״ן שונות. מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live
Tue, 12 Mar 2024 - 125 - סקירה חודשית: מרץ 2024 במאקרו ובשוקי ההון עם עמי ארביב
מהן החדשות הטובות בשוק ההון בארה"ב ובורסת ת"א, מה קורה בעולם ששקוע בשנת בחירות, עם רטוריקה פופוליסטית הולכת ומקצינה בין מדינות, הכל בסקירה
לצפיה בסקירה המלאה בוידאומוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
מהן החדשות הטובות בשוק ההון בארה”ב ובורסת ת”א, מה קורה בעולם ששקוע בשנת בחירות, עם רטוריקה פופוליסטית הולכת ומקצינה בין מדינות וגושים גאו-פוליטיים. מה מלמדים אותנו המכפילים היקרים בוול-סטריט – וגם, מבט על האינפלציה והריבית באירופה. הכל כאן, בסקירה החודשית הקבועה עם עמי ארביב.השוק האמריקאי:
סקירה חודשית: מרץ 2024 במאקרו ובשוקי ההון
השוק האמריקאי ובעיקר ה- S&P הפתיע אותנו עם דילוג קליל מעל ה- 5000 ולא מראה סימני עצירה – וכל זה קורה דווקא כאשר הציפיות לצעד של הורדת ריבית מצד הבנק הפדרלי הולכות ומתרחקות – גם עקב קריאה אחרונה שהייתה גבוהה במקצת מהתחזיות. השוק הישראלי:
גם בשוק ההון הישראלי קורים דברים חיוביים. לאורך כל החודש האחרון אפשר להרגיש אופטימיות שמתורגמת לנתונים משמעותיים גם באג”ח וגם במניות בבורסת ת”א. אלה באמת חדשות טובות לכולנו, אם כי לא ממש מפתיעות. הבורסה בארץ הייתה ועדיין זולה יותר מאחיותיה הגדולות, אפשר למצוא בה הזדמנויות ויש לה עוד המון מקום לצמיחה וצמצום פערים. מדוע כלכלה חלשה לא תמיד רעה לשוק המניות והאג”ח?
היו שנים שבהן חשבנו שחדשות רעות לכלכלה הן חדשות טובות לשוק, כי בדרך כלל, התוצאה של נתונים כלכליים לא מבריקים היא ריבית נמוכה לצד המשך הרחבה כמותית ותמיכה של ה- FED. עכשיו אנחנו פוגשים מציאות שבה לא משנה מה הנתונים מראים – בכל מקרה מדובר בחדשות טובות לשוק: אם הכלכלה חזקה אז חברות מגדילות רווחים שולי הרווח גדלים, הצמיחה ממשיכה להיות חזקה והשוק מטפס. ואם הנתונים הכלכליים פחות טובים, אז כנראה כן נראה ירידת ריבית בקרוב – וגם את זה שוק ההון אוהב והוא רושם עלייה.מה קורה בעולם?
קרוב לשבעים מדינות בעולם נמצאות בשנת בחירות, כאשר הפוליטיקה חודרת לכל תחום כמעט ומשפיעה על מהלכים מדיניים וכלכליים, באמצעות התבטאויות והחלטות פופוליסטיות. מי שעוקב מקרוב יכול גם להבחין בהקצנה של האווירה השלילית. אפשר למצוא את זה באופן בולט בהתפתחותו של דיאלוג בין-גושי, אגרסיבי ומסוכן, בין סין, רוסיה ואיראן לבין מדינות המערב – ובתוך כך, גם בזינוק האסטרונומי בתקציבי הביטחון של השחקניות המעורבות.בחלק החיובי – הבנקים המרכזיים ברוב העולם מצליחים להתגבר על האינפלציה שזינקה בעקבות מגפת הקורונה. מדובר עדיין בסיטואציה של השתלטות עוד לא הגענו לרמה הרצויה, אבל הכיוון הוא נכון ועשוי בסופו של דבר להוביל להורדות ריבית – מהלך מתבקש ורצוי מבחינת שוק ההון. כך, למרות מוקדי מתיחות רבים ברחבי העולם, ובאופן יוצא-דופן לעומת עשורים קודמים – אף מדינה כמעט לא ‘נצבעה’ באדום בעל ידי קרן המטבע הבינלאומית, שמפת תחזית הצמיחה העולמית שלה לשנת 2024 מסומנת בירוק – Across the board. ממוצע הצמיחה הצפוי בעולם השנה על פי הקרן הוא 3.1%.עוד בהסתכלות גלובלית; מדד ה-MSCI שמחזיק חשיפה לכלל הבורסות בעולם מראה שלמרות אינדיקציות ל ‘גרידיות’ יתר בחלק מהבורסות, רוב המדדים בעולם עדיין לא קרובים למצב של תיקון חריף למטה. הנתונים האלה גם מלמדים אותנו שבאופן יחסי, רוב השווקים בעולם עדיין לא מתומחרים גבוה מדי, יחסית להיסטוריה הקרובה.המחזור הכלכלי:
כידוע, שוק ההון תמיד מקדים את הכלכלה. הוא עולה לפניה ויורד צעד אחד לפניה. כרגע, מבט על השוק האמריקאי מגלה שהוא ממשיך בשלב של עלייה מתונה לקראת השיא, כאשר במקביל הכלכלה עדיין נמצאת בצמיחה. המשמעות היא שתרחיש הייחוס של השוק מביא בחשבון האטה מסוימת בכלכלה, אבל לא מיתון.חדשות מעניינות מגיעות גם מסיכום דוחות החברות לרבעון Q4 של 2023: 73% מהחברות דיווחו על הפתעה חיובית ברווח למניה ו- 64% דיווחו על הפתעה חיובית בהכנסות. בנוסף, שיעור צמיחת הרווחים המשולב (משנה לשנה) של S&P 500 הוא 4%. בתחזית ל- Q1 של 2024, 71 חברות S&P פרסמו תחזית EPS שלילית ו- 30 חברות פרסמו תחזיות חיוביות.ביקוש לעובדים מול דורשי עבודה:
שוק העבודה האמריקאי רושם נתונים סותרים, כאשר מצד אחד, השכר הממוצע והביקוש לעובדים נותרו גבוהים מהרצוי מבחינת ה- FED שמנסה לקרר מעט את השוק – ומצד שני, עדיין נרשמה עלייה במספר התביעות לדמי אבטלה, מה שמצביע על אנשים רבים שלא נכנסים לשוק העבודה, בין אם מרצונם ובין אם מסיבות אחרות.‘יוקר המחיה’ בשוק ההון האמריקאי:
באופן כללי, שוק המניות בארה”ב עדיין יקר מאוד. המכפיל של S&P 500 עומד נכון לעכשיו על 24.6 והמכפיל העתידי על 20.3. נאסד”ק נסחר במכפיל של 35.7 ומכפיל עתידי של 30.7. המשמעות של המכפיל הנוכחי כמו זה של S&P היא שגם בתסריט בו לא תהיה צמיחה, המשקיעים עומדים על תשואת רווח שנתית של 4.1% כאשר האג”ח הממשלתי ל- 10 שנים מייצר 4.18%. המספרים האלה מלמדים אותנו שפער הרווח בין 2 האפשרויות הוא לא ממש אטרקטיבי. נתון מעניין נוסף עוקב אחר זרימת ההון לאפיקים שונים, ומראה לנו שכסף החכם הולך לחברות – Small cap, מתוך ראייה קדימה להורדת ריבית עתידית, מהלך שמעניק להן רוח גבית חזקה.אירופה:
באופן זהה למצב בארה”ב, האינפלציה באירופה עדיין לא הגיעה ליעד שנמצא באזור של 2%, והיא ירדה קצת פחות מהצפוי בחודש פברואר ועומדת כרגע על 2.6% – אבל המגמה החיובית נמשכת בקצב יפה. עם זאת, הפקידות המקצועית בבנק האירופאי המרכזי עדיין מהססת לנקוט צעד, והריבית עומדת נכון לעכשיו על 4.5% להלוואות ו- 4% לפקדונות. בצפי עתידי, ההערכה היא שבסוף 2024 נראה ריבית פקדונות ברמה של 3.25% סיכום:
שוק המניות האמריקאי (S&P 500) חצה את רף 5000 ועולה.גם הבורסה בתל אביב רושמת עליות, הן באג”ח והן במניות.הבנקים המרכזיים בעולם מצליחים להתגבר על האינפלציה.רוב המדדים בעולם עדיין לא קרובים למצב של תיקון חריף למטה.73% מהחברות ב-S&P 500 דיווחו על הפתעה חיובית ברווח למניה ברבעון Q4.הביקוש לעובדים בארה”ב נותר גבוה.המכפילים בארה”ב עדיין גבוהים, המניות הקטנות נסחרות עדיין במכפילים נוחים.הפער בין תשואת המניות לאגרות חוב ממשלתיות בארה”ב לא אטרקטיבי.האינפלציה באירופה עדיין לא הגיעה ליעד, אך המגמה חיובית.הבנק האירופי המרכזי מהסס להוריד ריבית.צפי לצמיחה עולמית של 3.1% בשנת 2024Tue, 05 Mar 2024 - 123 - מיוחד: תחזית המאקרו של הפניקסמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
מה יעשה בנק ישראל, מתי תתהפך המגמה בשוק הדיור, ואיך תיראה 2024? מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס, עם תחזית אופטימית ביחס למשק הישראלי
עיתוי טוב מזה לוובינר עם מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס, לא יכולנו לבקש: ערב פרסום החלטה של נגיד בנק ישראל על גובה הריבית במשק. שטרית הציג לנו את השיקולים לכאן ולכאן, כשלא חסרות סיבות טובות להוריד: ההשתלטות היפה על האינפלציה, נתון צמיחה חלש ב-Q4 של 2023 (בהתאם לציפיות האוצר ובנק ישראל), ההיחלשות בצריכה הפרטית מרבעון לרבעון והקיפאון בענף הנדל”ן. חולשה נוספת ניכרת בפדיונות בקרנות הגמל וההשתלמות, שהגיעו ב-23′ לשיא כל הזמנים. זה אומר שהציבור מוכן לוותר על רמת החיים במבט קדימה, וגם אפקט העושר מתכווץ. מיחזורי המשכנתאות הגיעו אף הם לשיא, ולא בעקבות שיפור תנאים אלא בשל מצוקה תזרימית ורצון לפרוס את החוב לתקופה ארוכה יותר, על אף הריבית הגבוהה יותר. מנגד, כשעדיין יש אי ודאות וסיכונים (ע”ע חזית צפונית), וכשבסך הכול יש שמונה החלטות ריבית בשנה ואחת כבר מאחורינו – מדוע למהר ולא להמתין לאפריל, ובינתיים לסכן את השקל בשל הפרשי ריביות ביחס למטבעות האחרים? הנגיד והמשנה לו כבר הבהירו שתהליך ההפחתות יהיה מדוד והדרגתי, ובתחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכים שבסוף 24′ נראה רמת ריבית של 4%-3.7%. זה אומר עוד שתיים-שלוש הפחתות במהלך השנה.בראייה ארוכת טווח יותר, נצטרך להתרגל לעולם של ריביות ריאליות, שלא כמו ריביות האפס של העשור החולף (לפני גל ההעלאות). הבנקים המרכזיים מסתכלים על הריבית הריאלית הטבעית, כאשר המשק במלוא הפוטנציאל וללא לחצים אינפלציוניים או דפלציוניים. בישראל, על פי המחקרים, מדובר על סביב 0.7%. לכך יש להוסיף אינפלציה של אמצע היעד, באזור 2%, מה שאומר ריבית שיווי משקל הקרובה ל-3%. לפחות מזה לא צריך לצפות, ודאי לא בשנה-שנה וחצי הקרובות. לעניין השקל מול הדולר, שטרית תיאר באוזנינו את שני המבחנים ביחס למטבע: הווקטור המבני – אלו הם המשתנים המשפיעים על הכיוון לטווח הארוך, דוגמת העודף בחשבון השוטף והפעילות הכלכלית; והווקטור המחזורי – המשתנים המשפיעים לטווח קצר. נכון לעכשיו, אלה גם אלה תומכים בשקל חזק. מידול של כלל המשתנים נותן שער של סביב 3.4-3.3 שקלים לדולר. השער כעת מעט גבוה יותר בשל פרמיית הסיכון, וכאשר הסיכונים שעודם איתנו ייצאו, אפשר לצפות להתחזקות של השקל. הפגיעה בדירוג האשראי לא צפויה להשפיע משמעותית, שכן עלויות הגיוס של הממשלה בשווקים כבר התייקרו ממילא עם פרוץ המלחמה. כך או כך, ישנם סימנים טובים ליציבות הפיננסית.לאן ילך הכסף?שאלה מעניינת נוגעת למצרף הכסף הרחב שבידי הציבור – מזומן, פיקדונות, כסף נזיל – המסתכם בכ-1.8 טריליון שקל, עם עלייה ניכרת בחודשיים האחרונים. זהו נתון חשוב, שכן מדובר בכסף שמחכה למשהו (מצב שאפיין גם את תקופת הקורונה). לאן הוא ילך? שאלה טובה. אבל אם תהיתם מנין בא, חלק גדול מזה הוא צריכת החסר של ראשית המלחמה – אין תיירות, נסיעות ונופש – בצד העלייה בהכנסה הפנויה. המגויסים למילואים, למשל, הכניסו 140%-130% ביחס לגובה השכר שהיו אמורים לקבל ללא המלחמה. אשר לשוק הדיור, שטרית סבור שנמשיך לראות ירידות מחירים עד סוף 24′ ולאחר מכן התאוששות. עוד לפני המלחמה חלה צניחה של 60%-50% בהיקף העסקאות ביחס לטרפת של 21′-22′, וזה קשור כמובן להעלאות הריבית. במקביל, בצד ההיצע חלה עלייה לאזורי שיא של 70 אלף דירות חדשות ועוד כ-20 אלף שפינו משפרי דיור. יחד עם זאת, המדד האחרון של הדיור הצביע דווקא על עליית מחירים של 0.7%. איך אפשר להסביר את זה? הנתון, שתמיד מגיע בפיגור מסוים, מתייחס לאוקטובר – חודש פרוץ המלחמה. מיעוט עסקאות, קרי פחות תצפיות סטטיסטיות, מהווה רעש בנתונים. ייתכן גם שהעלייה היא כמעט פיקטיבית וקשורה לריבוי המבצעים וההזדמנויות שמציעים הקבלנים. אבל מה יקרה הלאה? הפגיעה בכוח האדם בענף, כששליש מהעובדים לא נמצאים ומחצית מאתרי הבנייה מושבתים, תזעזע את ההיצע קדימה. זה, ירד עם הורדות הריבית, צופה פני התאוששות והתהפכות מגמה במחירים. סוגיות נוספות שעלו בשיחה הן שוק האג”ח, שבו הפניקס נמצאת במח”מ מעט גבוה מממוצע השוק – וגם זה קשור בהנחה שהריביות עומדות לרדת (מה שאומר שביצועי הקרנות הכספיות והפיקדונות יהיו נמוכים יותר, אבל מנגד, איגרות החוב עשויות ליהנות מההורדות); וההשקעות בישראל, שם הפניקס נמצאת ב-Overweight יחסית לבתי ההשקעות. בכך מגולמות הנחת ההתאוששות המהירה ממשברים ביטחוניים בישראל; ההנחה שהרפורמה המשפטית – האירוע המעצב של מרבית 2023 – ירדה מהפרק; וההטיה החזקה לבנקים שבהם התמחור נראה כעת זול. שטרית מעריך כי מרגע שענן האי ודאות ילך מאיתנו, אנחנו צפויים לראות התאוששות מהירה במשק. יש מקום לאופטימיות.Tue, 27 Feb 2024 - 122 - מיוחד: התיק של הראל על רקע ציפיות הריביתמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
איך נראית 24' בעיני המשקיע המוסדי, ואיזה שינוי באלוקציה פגע במסלול הכללי? סמי בבקוב, המשנה למנכ"ל הראל ומנהל חטיבת ההשקעות, בשיחה מרתקת על דברים שרואים משםשיעורי החיסכון בישראל הם מהגבוהים בעולם, ומתוך 5.1 טריליון שקל שמנוהלים כאן, יותר ממחצית בידי המוסדיים. מכאן אפשר לגזור את ההיקף העצום שמנהל סמי בבקוב, המשנה למנכ”ל הראל ומנהל חטיבת ההשקעות. מהפוזיציה הזאת, ברורה גם הראייה הרוחבית שיש לו על המשק הישראלי והכלכלה העולמית. למי שזוכר, אירחנו אותו בשבועות הראשונים של הקורונה. עתה, בעיצומה של עוד תקופה מאתגרת, מרתק לשמוע שוב את הזווית שלו על הדברים.
כיצד הראל רואה את 2024? הריבית תתחיל השנה לרדת, אם כי לא בקצבים המהירים שהשוק העריך. זאת משום שגם האינפלציה, שירדה יפה, מתקשה להשלים עוד מדרגה כלפי מטה. בהראל חוזים 4-3 הורדות בארה”ב ובאירופה, ורק במחצית השנייה של השנה. בישראל האי ודאות כפולה ומכופלת, הגם שהשקל מתחזק. אנחנו כבר בתוך טווח האינפלציה הרצוי, אבל לא הכול זה מוניטרי – יש גם החלטות פיסקליות שמשפיעות באופן עמוק על הדברים. כך או כך, בנק ישראל פוזל לעבר העולם, וכל עוד שם הריבית גבוהה – אין סיבה למהר. לפיכך, ההנחה העדכנית של הראל ביחס לריבית בישראל: ללא שינוי החודש; הורדות מדורגות בהמשך. אשר לצמיחה העולמית, כאן ההערכה מדברת על האטה מסוימת. גם אם צפויה לארה”ב “נחיתה רכה”, ואפילו פחות מכך – כי בינתיים שוק העבודה מפגין חוסן, ולא ניכרת פגיעה מהותית – הרי שהיסטורית, קשה לראות את הכלכלה יוצאת ללא פגע מריבית גבוהה כל כך. בסוף, אנחנו מדברים על ריבית ריאלית חיובית של 3% בקצר טווח ו-2% בארוך. בבקוב לא רואה דרך שנתון כזה לא יאט במשהו את צמיחת המשק, והוא עלול לפגוע ברווחיות של חלק מהחברות. מה גם שאירופה, יפן ואפשר לומר שגם סין מצויות כבר שני רבעונים ברצף בצמיחה שלילית – פורמלית, זה מיתון. עשויה להיות לכך השפעה על ארה”ב, עם צמיחה איטית ממה שחושבים השווקים. במעבר לבורסה, השוק מצפה לצמיחה של 10% ב-24′ ושוב ב-25′ ברווח למניה ב-S&P 500 בכללותו. הציפיות של הראל שונות, בשל אותה הנחת יסוד לגבי קצב הצמיחה במשק האמריקאי. עניין נוסף שחשוב לשים עליו את האצבע הוא ציפיות הענק מה-AI. בבקוב מציין כי התחום הזה שינה לחלוטין את התמחור של המדד כולו באמצעות מניות של 7 חברות בלבד, אשר הוסיפו 70% בממוצע ב-2023 – לעומת 6% בלבד אצל כל היתר. אלו חברות מעולות, אך מתומחרות לדעתו יקר מאוד ומייקרות את השוק כולו. משום כך, ממצב של משקל יתר, מאמצע 23′ החלה הראל לרדת לכיוון משקל השוק בחשיפה למניות חו”ל. בבקוב מודה שהמעבר ללא סחיר, שלא הגיע לתשואות דומות (40% מהתיק הכללי נותרו במניות ו-12% ב-Private Equity, בעיקר קרנות Buyout), פגע בתיק. סקטורים אטרקטיבייםהתחומים שכעת הראל נמצאת בהם ב-Over הם בריאות – בגלל המכפילים ולמרות תוצאות חלשות, תעשייה (רכבות, תעשיות ביטחוניות שלהערכת בבקוב זולות מדי) וחומרי גלם. בטכנולוגיה הראל ניטרלית, שזה עדיין הרבה כי השוק מוטה לשם. גיאוגרפית, ביקשנו הרחבה על הודו – נדמה שהעולם רץ לשם. הראל נמצאת בהודו לפי הבנצ’מרק של השוק ולא מעבר. הודו היא היחידה שצומחת בקצב גבוה, תפקיד שהיה שמור לסין, אך עדיין רוויית ביורוקרטיה ואי ודאות. יש צורך במנהלים שהוכיחו את עצמם לאורך זמן, כאלה שיידעו להשקיע ולצמוח איתה. מרתק לשמוע מבבקוב על שיקולי המשקיע המוסדי. למשל: מדוע הוא פחות גמיש ביחס למשקיע פרטי ביציאה מפוזיציה שנחלשת – הוא עלול פשוט לרסק את המניה. נכנסנו לניתוח מניות ספציפיות כמו ICL (כיל לשעבר), נייס (שהראל מחוברת אליה ומאמינה בה מאוד) והנציגות המקומיות של תעשיית השבבים. יש ערך מוסף בעבודה עם ישראליות או Israel related – כאלו הנסחרות בחו”ל אך מוחזקות בידיים ועם הנהלות מקומיות (פאלו אלטו, צ’ק פוינט, סולאראדג’). זה בא לידי ביטוי בשקיפות היתרה ובמגע הבלתי אמצעי עם המנהלים, מה שמאפשר Stock picking. ועדיין, עשור קדימה, בבקוב מעריך שישראל תהווה רק 10% מתיק המניות של המוסדיים, פשוט בגלל הגודל. הרחבנו על שוק האג”ח הקונצרני, שאומנם נותן כעת תשואה נומינלית של 6%, אך רמת המרווח בו (ביחס לנכס חסר סיכון) נמוכה. את אג”ח ממשלת ישראל המוסדיים ממשיכים לקנות, כאשר לכיסוי גירעון המלחמה הממשלה חייבת להנפיק 17-15 מיליארד שקלים מדי חודש. השוק, לפחות בינתיים, “אוכל” את זה. קיבלנו גם הסבר לעניין השקל – ראשית, מדוע הוא נחלש כשהשוק האמריקאי בירידה. זה קורה בעיקר כי המוסדיים נאלצים להעביר לחו”ל דולרים כביטחונות (במצב רגיל הם חשופים למדדים, בין היתר, דרך חוזים עתידיים, כאשר הכסף חונה בפועל ב-Treasury או אג”ח ממשלתי בישראל). אבל הסיפור של 23′-24′ קצת שונה: הפעם הייתה זו הטלטלה הפנימית, תחילה סביב הרפורמה המשפטית ולאחר מכן המלחמה, שהביאה את המוסדיים להגדיל חשיפה למט”ח כמרכיב מאזן בתיק. וכל זאת כשהם מקבלים על כך תשואה נאה של 5%. מה מטריד את בבקוב לתקופה הקרובה? יוקר החלק הטכנולוגי בשוק; אי ודאות גיאופוליטית ופוליטית, כאשר 50% מהשווקים הגדולים נכנסו לשנת בחירות (לניצחון של טראמפ, למשל, יהיו השלכות מרחיקות לכת); ועניין הריבית והאפשרות להאטה עולמית, ומכאן שלא מעט חברות מתומחרות גבוה מדי. ההמלצה שלו לציבור המשקיעים? לא להיות תזזיתיים מדי בין מסלולים ומנהלים. פחות עצבנות, פחות קופצניות, ו”אל תנהגו בשוק הפיננסי כפי שנוהגים אצלנו על הכביש”.Tue, 20 Feb 2024 - 121 - הזדמנויות בשווקי האג״ח עם איתי ליפקוביץ׳מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
אחרי לא מעט שנים בהן אפיק ההשקעה בחוב סחיר נדחק הצידה ולא הציע אלטרנטיבה מעניינת במיוחד עבור המשקיעים - הרי שעולם של ריביות גבוהות משנה את התמונה. הערב ביקשנו מאיתי ליפקוביץ', מייסד ומנכ"ל הורייזן שוקי הון להצטרף אלינו לניתוח עומק של שווקי האג״ח השונים - כיצד הם בנויים, מי השחקנים שפועלים שם, ומה מעניין אותם. נדבר על איפה הפינות בהן למשקיע הפרטי יש יתרון על פני משקיעים מוסדיים וקרנות, וכמובן, נלמד כמה כללים לגבי ניתוח כדאיות של השקעה באג״ח, ואיפה היום יש עדיין הזדמנויות שעשויות להוות אלטרנטיבה ראויה.Sun, 18 Feb 2024 - 120 - מה תחזית הצמיחה שצופים האנליסטים לשנת 2024? סקירת חודש פברואר עם עמי ארביבמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live
מה קורה בארה"ב, למה השוק לא מפסיק לעלות, ואצלנו השוק לא זז? למה הריבית לא יורדת (אצלנו דווקא כן)? מה תחזית הצמיחה שצופים האנליסטים לשנת 2024? האם סין עומדת בפני שינוי חיובי? ומה עם הודו וברזיל? האם משהו זז בכלכלה הישראלית, האם יש שיפור במצבנו, ומה אומרים המדדים הכלכליים? נבדוק כרגיל את תמחור השוק מול הצמיחה החזויה, ואת האלטרנטיבה באג"ח. ועוד דברים מעניינים ככל שיתיר הזמן.Tue, 06 Feb 2024 - 119 - ניהול כספי הורים והעברה בין דורית: כך תטפלו בזה נכון, ובזמןמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
להתעסק בזה עכשיו, כשהכול עדיין טוב, יחסוך הרבה כסף וכאבי לב ברגעים טראומתיים ממילא. עו"ד שירי מלכה מציגה טעויות נפוצות ומנגנונים יעילים בתכנון פיננסי שלם יותר
בין כלל השיקולים שנכנסים לתכנון הפיננסי, יש נטייה להתעלם מהחלקים הפחות נעימים של החיים – ולעיתים אף מסוף החיים. זו טעות. זה עלול לפתוח פתח לסכסוכים קשים בתוך המשפחה, הליכים משפטיים של שנים על גבי שנים, תשלום מס מיותר, התערבות של המדינה (האפוטרופוס) בתוך ההשקעות המשפחתיות והנכסים הפרטיים – וחוסר הלימה לכוונה המקורית. במקרה של נבצרות, אי כשירות של אחד מבני הזוג, כשלא פעם יש חוסר פרופורציה בחלוקת הנכסים בין בני הזוג – הנכסים עלולים להיכנס לנעילה, וקשה מאוד להשמיש אותם. בפרט מול בנקים בחו”ל ושוק ההון האמריקאי. את הוובינר השבועי שלנו הקדשנו לסוגיות שלא תמיד נוח, אבל חשוב מאוד לעסוק בהן – ורצוי על מי מנוחות, ולא ברגעים הטראומתיים ממילא. לדיון הזה גייסנו את עו”ד שירי מלכה, ראש מחלקת ניהול הון פרטי ומעמד אישי בפירמת שבלת, המתמחה בהעברה בין-דורית. היא הציגה בהרחבה את ייפוי הכוח המתמשך – מנגנון שקבע המחוקק כדי להלום ככל שניתן את “כוונת המשורר”, למנוע את השוקת השבורה מבני משפחתו או השארים, ולכבד את רצונו בשלושה תחומים מרכזיים: גופו ובריאותו; מצבו הכללי ומגוריו; ורכושו ונכסיו. רבים מסתפקים בטמפלייט הקצר של משרד המשפטים, אבל הוא מאוד לא מספק. אם כבר הולכים על הצעד החשוב של ייפוי כוח, כדאי לעשות את זה כמו שצריך – כולל פירוט שמי של הבנקים, בתי ההשקעות ומספרי הקרנות. ואל תניחו שמשהו יקרה באופן דיפולטיבי. זה חייב להיעשות עם הרשאה פוזיטיבית על מנת שיכובד. כי במקרה של ספק, משיקולי ניהול סיכונים של הגופים הפיננסיים עצמם, לא ישתלם להם להסתכן בתביעה של מיליונים תמורת שירות שהם מקבלים תמורתו שברי אחוזים. עוד דבר שכדאי לעשות הוא לציין גורם מקצועי – רואה חשבון, מתכנן פיננסי, פמילי אופיס – שבמקרה של אי כשירות, מיופי הכוח יידרשו להיוועץ בו לפני הכרעות פיננסיות. דיברנו בוובינר בהרחבה על צוואה ועיזבון, וכמה חשוב שגם המרכיבים שכלל אינם כלולים בהם – מוטבים בקרנות, זכויות סוציאליות כאלו ואחרות – יילקחו בחשבון כחלק מהתכנון הפיננסי ההוליסטי. אם לא נעשה זאת, נמצא את עצמנו מבצעים איזון יתר, וחבל. מה שחשוב במיוחד להבין הוא שיש מנגנון לכל דבר כמעט – זוגיות שנייה (סוגיה רווחת בישראל), ילדים מחוץ לנישואים, העברה לתיק מניות בנאמנות, נאמנות המנוהלת על ידי המשפחה, ביטוח שותפים בעסק ומענה נרחב לילדים עם צרכים מיוחדים. צריך רק למפות את המצבים, להכניס כמה שיותר What-ifs, ולעבוד עם איש מקצוע.פרגנתם מניה אמריקאית לילדה? חכו רגעהשקעות בארה”ב מצריכות מחשבה נפרדת. חשוב לדעת שעל כל השקעה מעבר לתקרה, נמוסה ב-40% על הקרן עצמה. ורק על מילוי הטפסים ושכר הטרחה לרואי החשבון ועורכי הדין נשלם עוד 20-10 אלף דולר. ועל זה תוסיפו קנס של 35%, אם יחלפו תשעה חודשים טרם תשלום המס. את כל הכיף הזה יש מי שמנסה לעקוף דרך אג”חים, ETF-ים איריים, פיקדונות ועוד. ההליך הביורוקרטי בארה”ב הוא לא פשוט, ובעת פטירה, גם אם חשבון הבנק משותף לאב ולבן, הוא ייכנס לנעילה עד שרשויות המס יאשרו את הפטור. כשזה סוף סוף יקרה, יעלה קושי אחר – להעביר את הכסף לבנקים בארץ, שיזדקקו לחוות דעת על הדין הזר. ושימו לב לזה: להעביר לבן או לבת מניה בארה”ב זה נחמד, אבל יש לזה מחיר שכנראה לא הייתם מודעים לו. כשהם ירצו למכור, הם ימוסו על מלוא הסכום שקיבלו מכם – ולא רק על רווחי ההון. לכן, עדיף למכור את המניה ולהעביר את הכסף, ואם בכל זאת מעבירים ני”ע – חשוב לוודא שמחיר ההעברה הוא מחיר הקנייה, ולא אפס. אגב, אם מדובר במספר ילדים ויש רצון לאזן, עדיף, אם ניתן, לפצל בין הנכסים, ולא לחלק נכס אחד ביניהם. כמה שפחות פוטנציאל לסכסוכים בעתיד. גם חוקי ייפוי הכוח שונים ממדינה למדינה – המסמך הישראלי לא יתפוס שם ולהיפך, ונדרשת כפילות. זה מהותי במקרה של משפחות מעורבות. מה גם שאדם שאיננו אזרח אמריקאי לא יכול להיות מיופה כוח של בן זוגו האמריקאי, ועלולה גם להיווצר בעיה של אפוטרופסות על ילדים. כבר אמרנו, לכל דבר יש פתרון – חשוב רק לא להזניח, לא לטמון את הראש בחול, לא לחכות. גם נדל”ן מחייב התייחסות מיוחדת. אפשר להעביר נכס או קרקע במתנה, רצוי לפני השבחה כדי להפחית מס. אבל בכל מקרה, וגם אם יש ייפוי כוח מתמשך (ורצוי לפרט בו גוש, חלקה, שיטת חלוקה בין השארים וכל מה שיפחית ספק), סביר שתהיה כאן מעורבות של בתי משפט. העברה בין דורית היא חלק מסיפור החיים, ואם לא נחשוב עליה מבעוד מועד, נותיר את העניין לרשויות ולגורל וכלל לא בטוח שנקבל את מה שחלמנו ותכננו. לכן, המלצה חמה מעו”ד מלכה ומאיתנו: קחו את העניינים לידיים. שבו עם ההורים – או הילדים – ודברו על זה בלי פחד, בפתיחות ובשקיפות. קצת מאמץ וחוסר נעימות עכשיו יוכלו לחסוך הרבה מאוד כסף וכאבי לב בעתיד.Tue, 30 Jan 2024 - 118 - קרנות השקעה אלטרנטיביות – מורה נבוכיםמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
הערב אנו נפגשים לפרק נוסף של אינווסטור לייב,והפעם אנחנו רוצים לנתח את עולם קרנות ההשקעה האלטרנטיביות מהצד של האנליזה ובדיקות הנאותות. קרנות השקעה מציעות למשקיעים גישה וחשיפה לתחומים וסגמנטים שונים, שלא תמיד יש לנו את היכולת להבין ולבדוק אותם לעומק. כמו כן, במרבית המקרים הקרנות עצמן בנויות במבנים משפטיים ותפעוליים מגוונים, שגם עשויים לייצר הבדל מורגש בתשואה למשקיע אפילו כאשר מדובר באותו תחום. אז הערב, קראנו לאולפן את בועז ורשבסקי, מייסד ומנכ"ל "אובייקטיב", שהוא מהראשונים בישראל שלקחו על עצמם לייצר אנליזות מתודיות ועקביות לקרנות ההשקעה האלטרנטיביות הגדולות בארץ ומהעולם. יחד איתו ננתח לעומק את התחום, נתחיל עם יישור קו וסדר על התחומים השונים שמאפיינים את הקרנות האלטרנטיביות, נלמד על ההבדלים בין קרן סגורה לפתוחה, נבין את הסיכונים השונים, מה זה למשל גייט? ומה גורם לקרן להפסיק לחלק כסף למשקיעים ובאופן כללי, איך בכלל ניגשים לבצע אנליזה לקרן השקעה.Tue, 23 Jan 2024 - 117 - כלכלת ישראל : מקורונה למלחמה - עם פרופ׳ גיל אפשטייןמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
עם גיל אפשטיין פרופסור לכלכלה, דיקן הפקולטה למדעי החברה בבר אילן. חוקר ראשי במרכז טאוב.עם מעל 100 פרסומים בינלאומיים, חבר במכוני מחקר בינלאומיים , 6% הכלכלנים המובילים בעולם לפי מערכת הדירוג של הכלכלנים
יחד עם גיל נדון בשאלה כיצד כלכלת ישראל הגיעה למלחמה הזו.על רקע ההתאוששות מהקורנה.איך אנחנו מתמודדים איתה עכשיו, בהינתן מימדי הגיוס לצבא,וההשפעה על סקטורים כמו ההייטק, הנדל״ן וכד׳וכיצד הממשלה מתכננת להתגבר על האתגרים הצפויים, כולל קופסאות תקציב כאלו ואחרות ומקורות חיצוניים.בנוסף, ננסה לענות על השאלה כללית (ולא ברמה הספיציפית של מה שקורה בישראל כרגע) כיתד מלחמות משפיעות על כלכלות ועל פיתוחים טכנולוגיים לפי דוגמאות מהעבר.אז תתכוננו לשיחה קצת כלכלית וקצת פילוסופית אבל מאה אחוז מרתקת.Tue, 16 Jan 2024 - 116 - סקירת חודש ינואר 24׳ - האם הכלכלה מתאוששת או שדווקא המגמה הפוכה? עם עמי ארביבמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
פותחים את שנת 2024 עם עמי ארביב בסקירה חודשית אז על מה נדבר שם? על כמה נתונים מפתיעים לסיכום שנת 2023 על מה קורה בעולם והאם הכלכלה מתאוששת או שדווקא המגמה הפוכה? נבחן את מצב האינפלציה ואיך זה קשור לאיום החות'ים, ומה ההשלכות האפשריות על מדיניות הריבית? נבדוק מה מצב הכלכלה הישראלית לאור המלחמה המתמשכת והאם אנו בדרך להתאוששות או דווקא ההיפך? נבדוק כרגיל את תמחור השוק מול הצמיחה, ואת האלטרנטיבה באג"ח, נציץ לתחזיות ל-2024 ונבחן מה הרלוונטיות שלהם. ועוד דברים מעניינים ככל שיתיר הזמן.Tue, 09 Jan 2024 - 115 - בונים תכנית עבודה פיננסית ל2024מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
ישראל מסיימת את אחת השנים הקשות בתולדותיה, וגם בזמן שהמלחמה נמשכת בדרום ובצפון אנחנו צריכים להעניק לעצמנו ולסביבה שלנו ודאות באמצעות תכנית פיננסית מותאמת למציאות החדשה והמורכבת. בוובינר הקורב נשיק את תכניות העבודה לשנת 2024 ונעשה תכנון אסטרטגי לדוגמא עבור משקיעים פרטיים וכשירים. נסתכל על דוגמאות אמיתיות וניתן המלצות חשובות בעבור השנה החדשה.
בשבוע שעבר הודיע הפד׳ האמריקאי על הורדות הריבית הצפויות במהלך השנה הקרובה, נדבר על שינוי האלוקציות ולטיוב המס ההכרחי שיש לבצע בזמן ירידת ריבית. את הוובינר יעבירו עומר רבינוביץ׳ וקרין ויילר שהוובינרים המשותפים שלהם תמיד זוכים לפידבקים טובים. נבחן את מגוון הסקטורים, את המכשירים ההשקעה השונים ואת רמת הסיכון שאתם צריכים להיות חשופים לה בתוך כל מכשיר ומכשיר. זיכרו, דחיה והגעה לאופטימום במס היא הדרך הבטוחה ביותר להגדיל את ההכנסות לאורך זמן. נדבר על המוצרים החדשים הקיימים בשוק, על השאלות שכל אחד צריך לשאול את עצמו במהלך התכנון האסטרטגי ונספק לעצמנו מעט ודאות חשובה לקראת השנה האזרחית החדשהמוזמנים להצטרף אלינו לוובינר תכנוני חשוב ומעניין שיעשה לנו הרבה סדר.Tue, 26 Dec 2023 - 114 - שוק המשכנתאות בישראל - האם יש סיכון לקריסה? והמוצרים החדשים בשוקמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודעם אריאלה רנדלשטיין, מנהלת מערך המשכנתאות בבנק הפועלים לאחר עליה של 250% בעשור וחצי האחרונים שוק הנדל״ן למגורים נחשב יקר מאוד. הפער בין הביקוש הגדול לנדל״ן לבין ההיצע המוגבל מתרחב ומה שיקבע את מחירי הנדל״ן בשנים הקרובות היא יכולת הקניה של הישראלים. בהקשר הזה, למרות הירידה הקלה במחירי הנדל״ן בשנה האחרונה הצרכנים חוו התייקרות דרמטית בגובה ההחזרים דרך המשכנתאות עקב העלייה הזריזה בריבית - התייקרות של 1,150 שקל בממוצע בתוך שנה. האם הצרכן הישראלי יכול לעמוד בזה? מה הם אחוזי המשכנתאות שנחשבות בסיכון וכמה מהמשכתנאות נמצאות בפיגור? נעבור על נתוני העומק של שוק המשכנתאות בישראל ונבחן את תנאי החיתום במעמד מתן המשכנתא בשביל להבין את המצב בשוק. מעבר להבנה עמוקה יותר של שוק הנדל״ן למגורים בישראל נדבר על אפשרויות חדשות שמציעים הבנקים לפריסה חכמה של המשכנתאות - מיחזורים, פריסות, הארכת תקופת ההלוואה ומוצרים ספציפיים שפותחו עבור סביבת ריבית גבוהה בתקופת המלחמה.Mon, 18 Dec 2023
- 113 - היערכות סוף שנה - פנסיה, קרן השתלמות וחיסכון במסמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
עם תומר שלו, תומר שלו - מנהל הידע המקצועי של חטיבת הלקוחות במיטב, ודפי צבר, מתכננת פיננסית CFP באינווסטור. הוובינר היום יפנה לכולם - עצמאים, שכירים ופנסיונריים. נדבר כיצד להימנע מהטעויות הכי קשות בחיסכון פנסיוני. וכיצד להימנע מלהפוך קצבה מוכרת למזכה וכך לשלם מס מיותר. ישנה תפיסה שאחרי גיל 65 לא צריך לגעת בפנסיה, אלו פעולות יש לעשות גם בגילאים האלו כדי למקסם את דחיית המס. וגם כמובן נדבר על רצף הפעולות שצריכים לעשות עצמאיים ושכירים עד סוף השנה כדי להגיע לאיפטום דחיית המס. בסוף השידור כרגיל גם נענה על שאלות.Mon, 11 Dec 2023 - 112 - סקירה חודשית: דצמבר 2023 במאקרו ובשוקי ההוןמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודלסקירה החודשית במלאה בוידאו הקישור כאן
התוצאות טובות מהתחושות, ובסופה של עוד שנה מבלבלת, אי הבהירות והפחד לא ממש משתקפים בתשואות. מתי יגיעו הורדות הריבית? וכמה מהר תצא ישראל מהמשבר?זוהי הסקירה החודשית האחרונה שלנו ל-2023, והתחושה היא של שנה אחת ארוכה מאז תחילת 2020. רכבת הרים עם הרבה חוסר ודאות, אי בהירות, אפילו פחד, כשההפתעה הכי גדולה שיכולה לקרות היא שלא תהיה הפתעה.
מבחינת הכלכלה, התוצאות טובות מהתחושות: מדד S&P 500 הוסיף 45% מאז נובמבר 19′, שזה פחות או יותר עומד בממוצע הרב-שנתי. תשואת הנאסד”ק לאורך התקופה היא באזור 88%. מניות ארה”ב רשמו עלייה יפה של 20%, אירופה עלתה ברובה (מדד DAX הגרמני צמח ב-18%, בבריטניה לעומת זאת עלייה של 1% בלבד), יפן הוסיפה 28% והודו 23%. סין לעומתן איבדה 10%, וישראל במינוס קטן – אולי דצמבר יביא שיפור. הדוחות הכספיים האחרונים, ובמפתיע גם בארץ, היו טובים. התחזית הגלובלית של ה-OECD צופה צמיחה של 2.7% ב-2024, שזו ירידה לעומת ה-2.9% של 23′, ואז שיפור קל ב-2025. הארגון הבינלאומי ממליץ שלא לשחרר עדיין את ההידוק המוניטרי, שכן האינפלציה עודה מהווה סכנה לכלכלת העולם. ובכל זאת, מתוך 81 בנקים מרכזיים, כאשר הרוב העלו באופן גורף את הריבית, בחודשיים האחרונים רואים את התפנית – יותר מורידים ממעלים. כך שאנחנו על סף היפוך במגמת הריבית, וזו בשורה טובה לשווקים.ארה"בהאינפלציה בירידה כבר תקופה ארוכה. החששות מעלייה מחודשת התבדו, ונראה שהריבית מתייצבת. כעת היא עומדת על כ-3%, לא רחוק מהיעד. אינפלציית הליבה (ללא מחירי מזון ואנרגיה שנחשבים תנודתיים) גבוהה יותר (3.4%), אך גם היא בירידה הדרגתית ברורה. ומה שעוד מעודד (וחריג) זו ה”נחיתה הרכה” – ירידה של אינפלציה משמעותית ללא מיתון, בינתיים. הקיפאון בשוק הדיור נמשך – רק 3.8 מיליון דירות נמכרות כעת בבתים קיימים, נתון נמוך אפילו משיאי הקורונה, ושיעור ביטולי החוזים גבוה מאי פעם. ריבית המשכנתאות הסבה האטה קשה לשוק הזה, עם השלכות על סקטורים רבים נוספים. גם בתוצר ניכרת האטה ברורה – בלאק פריידיי היה חלש השנה – ושוק העבודה מתקרר אף הוא. מי שעוד נפגע מהריבית אלו העסקים הקטנים. מספר החברות המדווחות על הגדלת רווחים מרבעון לרבעון הולך ופוחת, ופשיטות הרגל בעלייה. כעת השוק מריח הורדות. זה בא לידי ביטוי בירידה התלולה של תשואת האג”ח של ממשלת ארה”ב ל-10 שנים, וכן בקפיצה האחרונה בוול סטריט, אשר נובעת כנראה מההנחה שההורדה הצפויה של הריבית תשנה את פרמיית הסיכון. הפד חוזה שאת השנה הזאת נסיים עם ריבית של 5.5%, את 24′ עם 4.4%, את 25′ – 3.4%, ולטווח הארוך יותר – 2.5%. השוק מעריך ריבית קצת יותר נמוכה, עם חמש פעימות ב-2024 שיסתכמו בהורדה של 1.5% (ולא של 1.1% כפי שחוזה הפד). מבחינת המכפילים, S&P 500 יקר כעת ברמות לא סבירות, אבל בתוכו ישנן מניות שנסחרות ברמה סבירה בהחלט. והנה גרף מעניין: שוק ההון (וול סטריט) לעומת “הכלכלה האמיתית” (מיין סטריט). סנטימנט המשקיעים, המסומן באדום, הוא חיובי באופן כללי, בעוד שסנטימנט הכלכלה שבשחור שלילי. נראה שבכל העולם, ובפרט בארה”ב, הכיוון הוא האטה.אירופההאינפלציה הרגילה, שעלתה אל מעל 10%, ירדה במהירות ל-2.4%. אינפלציית הליבה, שחצתה את ה-5%, עומדת כעת על 3.6%. ובכל זאת, נשיאת הבנק המרכזי האירופי הבהירה שהורדות עדיין לא על הפרק. השוק, יש לומר, לא ממש קונה את זה. נוכח מדדי הצמיחה הנשחקים בעקביות, בעיות החוב של חלק מהמדינות וההתכווצות שמסתמנת במדד מנהלי הרכש (בתעשייה ובשירותים כאחד), השוק מעריך שלא יהיה מנוס מהורדה שתיטיב עם הכלכלה. כרגע, השקעה באירופה נחשבת בסיכון. סין
פגישה הנשיאים שי וביידן הייתה מעין נשף מסכות – המילים טובות, אבל חומת החשדנות גבוהה. הכלכלה הסינית מדשדשת, מדד מנהלי הרכש מצביע על דריכה במקום. התוצר עוד בסדר, ובבייג’ינג מעריכים שיסיימו את 23′ עם צמיחה של 5% כפי שהעריכו. יש כמובן סימני שאלה על מהימנות הנתונים. מי שמשקיע בסין צריך לקחת בחשבון את פערי המטבע העלולים לשחוק את הרווח. ישראל
ההפוגה תמה והמלחמה חזרה. הריבית עדיין לא הורדה כדי לשמר יציבות. האינפלציה עומדת על 3.7%, וישנם גורמים שבהחלט תורמים להיחלשות שלה: התחזקות השקל – המטבע החזק בעולם בנובמבר (מ-4.1 שקלים לדולר להתייצבות על 3.7, ירידה של 10%), האטת הכלכלה והירידה ההדרגתית במחירי הנפט. עוד נתון מעודד: בין אוקטובר לנובמבר חלה ירידה משמעותית במספר החברות הצופות פגיעה של יותר מ-50%. בדרום: 67% מהחברות באוקטובר לעומת 39% בנובמבר, בצפון: 64% ו-42% בהתאמה. כך שההתאוששות, שניכרת גם בשיבה לקניונים וברכישות בכרטיסי אשראי, טובה ואפילו מפתיעה. הערכות בנק ישראל ל”חרבות ברזל”: עלויות המלחמה עד סוף 2025 יגיעו ל-160 מיליארד שקל. אובדן ההכנסות ממיסים עקב המלחמה צפוי להסתכם ב-35 מיליארד. צפוי גירעון ברמה של 3.7% ב-23′ ו-5% ב-24′. האינפלציה צפויה לרדת ל-3.5% ב-23′ ול-2.4% ב-24′ (שזה כבר כמעט היעד). הריבית מוערכת ב-3.75-4% ברבעון הרביעי של 24′ (ירידה של 0.75-1% במהלך השנה). תחזית הצמיחה של משרד האוצר: אם המלחמה תימשך עד הרבעון הראשון של 24′ – הצמיחה ב-2023 תגיע לכ-2%. לגבי 2024, ההערכות נעות בין תרחיש פסימי של התאוששות איטית וצמיחה של 0.2%, לתרחיש אופטימי של 2.2%. התרחיש הבסיסי מדבר על צמיחה של 1.6%. אגב, ניסיון העבר מלמד על יציאה יפה ממשברים ביטחוניים, כך שלא נתפלא אם נכה את התחזיות. גורמים מייצבים לכלכלה הישראלית בעת הזאת: חזרת הפעילות להפקת הגז במאגר תמרההחלטה על כהונה נוספת לנגיד בנק ישראל תוכנית הייצוב המוניטרית של בנק ישראל בלימת פרמיית הסיכון של ישראל בחו”ל (קפצה בתחילת המלחמה; התייצבה וקצת יורדת) התאוששות מעודדת ומהירה של הכלכלהירידת הסיכון למלחמה אזורית ביטול דה פקטו של הרפורמה המשפטית – מה שמוריד מתח ומרגיע את השוקהתעשיות הביטחוניות בפריחה עם מיליארדי דולרים שנכנסים למדינההתעניינות בדיור בישראל מצד יהודי התפוצות לאור העלייה באנטישמיותTue, 05 Dec 2023 - 111 - קמעונאות במלחמה: מנכ״ל ויקטורי, אייל רביד על הדרמה בסניפים ובמדפיםמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
הערב אנו מארחים את אייל רביד, מנכ״ל רשת הסופרמרקטים ויקטורי. השיחה שלנו תעסוק גם בהצצה אל הקרביים של עסקי הקמעונאות, הניהול, התפעול, התחרות בענף, והאחריות או חוסר האחריות של הרשתות הגדולות בסיפור יוקר המחיה. אך כמובן שגם נתייחס למצב הנוכחי ואיך בדיוק מקיימים את הניהול השוטף של עסקים קריטיים כמו ויקטורי בזמן מלחמה ובצל אילוצים לא פשוטים קשיים באספקה ובכח אדם בעסק שמאוד תלוי בשני אלו. לסיום, ננסה להציץ אל עבר העתיד ולהבין לאן תחום הקמעונאות הולך, איך משפיעים המשלוחים ותחום האונליין, מה לגבי הטרנד של חזרה לסניפים שכונתיים במרכזי הערים.Tue, 28 Nov 2023 - 110 - אפיקי השקעה הזדמנותיים ומיצוי זכויות עקב המלחמהמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
היום נפצל את הפרק שלנו לשני חלקים. בחלק הראשון נדון בהתרחשויות האחרונות בשווקים בארץ ובארה״ב. נדבר על כמה מקרים שכדאי לשים לב אליהם, וכמה סקטורים ומניות שננתח ביחד את ההשפעות עליהן עקב התקופה האחרונה בגזרת המלחמה אצלנו ובגיזרת המאקרו בארה״ב. בחלק השני נארח את עו״ד ליאור טומשין שידבר איתנו על זכויות שאזרחים רבים זכאים להם בעקבות המלחמה, ולא רק מי שנפגע ישירות או אלא גם במעגלים נרחבים יותר. הבעיה היא שרובנו כלל לא מודעים לכך ולא מכירים את הזכויות, באילו מקרים ניתן לממש ומה המדינה מחוייבת להעניק. אז עו"ד ליאור טומשין יעשה לנו סדר בדברים ויכווין אתכם היכן ניתן לברר ולממש את הזכויות והפיצויים שייתכן ומגיעים לכם.Tue, 21 Nov 2023 - 109 - סקירה חודשית: נובמבר 2023 במאקרו ובשוקי ההוןמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
לסקירה החודשית המלאה בוידאו עם סקירה של שוק האג״ח
המלחמה מטלטלת את הכלכלה המקומית ומעבר לה, אבל אם נסתמך על העבר, לישראל יש רקורד מרשים של התאוששותלאחר סוף שבוע חיובי למדי בשוק ההון האמריקאי, קיווינו ליום מסחר אופטימי גם בבורסה המקומית – אבל אז הגיעה הסלמה נוספת בזירה הצפונית. הדבר ממחיש היטב את התקופה התנודתית ואת ערפל הקרב, שמקרין, מן הסתם, גם על המשק. הוא מקרין אפילו על הכלכלה העולמית, מחשש להתרחבות המלחמה במישור האזורי עם השפעות גלובליות (הקצנה של הגושים, התפרקות הגלובליזציה כפי שהכרנו אותה, אספקת הנפט ועוד, כשממילא הכלכלה העולמית מראה סימנים להאטה). אין ברירה – צריך להחזיק את הבטן ולעבור את זה, עד להתייצבות.
ארה"בהאינפלציה התמתנה משמעותית. הריבית עומדת כעת בשיעור גבוה בהרבה מאינפלציית הליבה, ללא מחירי אנרגיה ומזון, שעליה מסתכל הפד 3.677 (5.5%-5.25% לעומת 3.677%). במקביל, שוק העבודה מתקרר בצורה ברורה, כפי שניכר בהתמתנות עליות השכר ובירידה במשרות הפנויות. במדד מנהלי הרכש, הצופה פני עתיד, ניכרת ירידה גבוהה משציפו, הן בשירותים והן בתעשייה. על פי ההערכה הרווחת, במועד ההחלטה הבא תיוותר הריבית ללא שינוי. עוד מסתמן כי הרבעון השלישי, בתום פרסום הדוחות, יהיה הראשון השנה עם צמיחה במדד S&P 500. רוב התשואה מגיעה ממניות חברות הטכנולוגיה הגדולות והיקרות. בבחינה שוות משקל של 500 החברות, התשואה עדיין שלילית. מכאן שכדי ליהנות ממחירים אטרקטיביים, מומלץ לנקוט סלקטיביות במניות.אירופההאינפלציה יורדת משמעותית עקב האטה בפעילות: 2.9% (אינפלציית ליבה של 4.2%), כאשר רמת הריבית בגוש האירו עומדת על 4.5%. מדד מנהלי הרכש מצביע על התכווצות בתעשייה ובשירותים. הצמיחה באירופה אפסית, ועדיין מרחפת מעל היבשת סכנת הסטגפלציה – מיתון עם אינפלציה. ממגוון סיבות, ביניהן המלחמה המתמשכת באוקראינה, אירופה דועכת. שולי הרווח בה בירידה ביחס לעולם, ואם לא יתרחש אירוע מהותי, נראה שמיתון משמעותי בפתח. הורדה של הריבית תוכל לעודד מעט את השווקים. המכפילים כעת זולים עם פרמיות סיכון מכובדות – 5.1% בגרמניה, 4.9% בבריטניה ובצרפת. להמשך רואים אולי סוג של אופטימיות.שוקי המזרח
בסין יש דפלציה – אינפלציה שלילית. מדדי המחירים יורדים, וכבר תקופה שאין צמיחה. ישנה יציאה גדולה של כסף, שבאה לידי ביטוי הן במניות והן בהשקעה בחברות, ומשבר הנדל”ן רחוק מלהיפתר. מעט אופטימיות ניתן לשאוב ממדד מנהלי הרכש, אולי סביב האפשרות להבנות עם ארה”ב. פרמיית הסיכון (5%) מפצה על המחירים הנוחים, ואם תהיה התאוששות רבעונית, עשויה להיווצר בסין אופציה מעניינת למעקב. ביפן פרמיית הסיכון עומדת על 5.9%, ואילו בהודו, המעניינת לטווח ארוך, עם בעיית אינפלציה שטרם נפתרה אבל סימנים טובים בכיוון – פרמיית הסיכון היא 2.9%-. ישראל
הריבית במשק עומדת על 4.75%. היא נותרה בעינה בהחלטה האחרונה כדי מצד אחד, לא לחנוק את המשק במצב של האטה משמעותית בצל המלחמה, ומצד שני, לא לרסק עוד את השקל. האינפלציה עומדת על 3.8%, ולפי הערכות בנק ישראל, אנו צפויים לירידה הדרגתית אל תוך היעד הרצוי – מה שאומר שנראה גם הורדות ריבית, גם כצעד לעידוד הפעילות במשק במלחמה. על פי האוצר, בשלושת השבועות הראשונים עלתה לנו המלחמה 30 מיליארד שקל. הגירעון צפוי לגדול השנה ל-5%, והפגיעה בתוצר תגיע בהערכה גסה ל-2.2%-0.6%, בהתאם לחומרת התרחיש. ישראל מגייסת כעת חוב בעולם עם פרמיית סיכון גבוהה למימון הוצאות המלחמה והשלכותיה. בצד האופטימי, אחרי משברים ביטחוניים קודמים ראינו התאוששות יפה. אפשר לשאוב עידוד גם מחידוש הפעילות במאגר תמר ומהעניין שמביעים כעת יהודים מהעולם בשוק הנדל”ן המקומי. אשר למטבע, כבעבר, ראינו שוב קפיצה ל-4.1 שקלים לדולר ומיד אחריה נסיגה. בנק ישראל הקצה 30 מיליארד דולר כדי לבלום את העלייה – באוקטובר הוא הוציא מתוך זה כ-8 מיליארד, ובנובמבר כבר כמעט שלא היה צורך, כי הסנטימנט בינתיים השתנה (התרחקות, אולי זמנית, מתרחיש המלחמה הכוללת בצפון) ואף נרשמו עליות בשוק המניות האמריקאי. כך או כך, בעת המימוש רשם בנק ישראל תשואה יפה, ויש לו יכולת, אם יעלה שוב הצורך, להמשיך לאורך זמן בבלימת שער הדולר. המכפילים במדדים המקומיים מעניינים מאוד, לצד פרמיות סיכון של 6.3%-5.1%. לא בכדי הגדילו המוסדיים באופן משמעותי את החשיפה למניות הישראליות. סיכוםהבעיות בכלכלה העולמית נסבלות ולא קיצוניות, לרבות בסין ובאירופה, עם תמיכה חזקה של ארה”ב והודו. יש כעת אי ודאות, ותיתכן גם האצה. המלחמה באוקראינה, שפחות בכותרות בצל המלחמה אצלנו, עדיין יוצרת מצב מסוכן ועלולה להתפתח בכיוונים בלתי צפויים. אנחנו בסוף מחזור העלאות הריבית ולקראת הורדות, כולל בישראל. בתקופה כזאת כדאי להיזהר מחברות ממונפות או לא רווחיות, ולשלב גם אג”ח בתיק.Tue, 14 Nov 2023 - 108 - כמה תעלה לנו המלחמה – והאם המשק מסוגל לעמוד בזה? - עם יוסי פריימן מנכ"ל פריקו ניהול סיכוניםמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לשיחה מחודשת עם יוסי פריקו, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים. בפגישתנו הקודמת, עם יוסי, כאשר שער הדולר עמד על כ-3.8 שקלים, דנו בגורמים השונים שעלולים להוביל לחצייתו של הדולר את רף הארבעה שקלים. המציאות השתנתה מאז, עם פרוץ המלחמה בדרום, שהביא לחריגה של הדולר מעל אותו רף, ולמרות נסיגה קלה, המצב הכלכלי עדיין דינמי ומתחלף. במפגשנו הערב, אנו נעמיק עם יוסי בהשלכות הטווח הקצר והארוך של האירועים האחרונים, החל מהמערכה בעזה ועד לסיכויים להתדרדרות בגיזרה הצפונית, מהמצב הפוליטי הפנימי ועד לשקל והדולר, ההשפעה על המשקיעים הדרים, זירת הנדל״ן, שינויים בדירוגי האשראי, גרעונות, אינפלציה ומעבר. אנו נחקור ונתכלל את כל הסיכונים האסטרטגיים הצפויים להשפיע על כלכלת ישראל בזמן הקרוב.
Mon, 06 Nov 2023 - 107 - תנועת כספי הציבור מאז תחילת המלחמה
למרות הקושי ננסה לחזור ולדבר קצת על הנעשה בשווקים, להתחקות אחר תנועות הכספים של הציבור בשבועיים האחרונים, ולנסות לגזור מזה תובנות על קבלת ההחלטות של הציבור ושל מנהלי הכספים, ומה מתוך כל זה עושה הגיון. בנוסף, שלל תחזיות לגבי הגרעון והאינפלציה בשנה הבאה נערמו בשבוע האחרון, וגם בנק ישראל החל לטפטף הנחיות לבנקים השונים. אז נסקור בקצרה את עיקרי התחזיות וננסה להבין מזה את המשמעויות השונות
Tue, 31 Oct 2023 - 106 - השוק הישראלי בצל המלחמה - תמונת מצב וקמפיין התרומות של אינווסטורלתרומה למאמץ האזרחי והמלחמתי דרך האופרציה של אינוסוטור 360 בשת״פ עם פיתחון לב
נדבר על המצב שבו הכלכלה הישראלית נכנסת לאירוע, כיצד תשפיע המלחמה על העלאות הריבית. אילו סקטורים הם הזדמנותיים ואלו רק בתחילת הירידות. בסיום נערוך השקה של מבצע התרומות של אינווסטור 360 עבור צרכים מהירים מחזית ומהעורף.https://investor360.co.il/landing/together-we-win-vid
Tue, 17 Oct 2023 - 105 - סקירה חודשית בצל המלחמה - אוקטובר 2023 עם עמי ארביב
בצל המלחמה בזמן שהרבה מאיתנו דבוקים למסכים,רצינו להכין לכם חצי שעה של אסקפיזם, על מה קורה בעולם מלבד הלחימה בטרור שמתרחשת בישראל.
על מה נדבר בסקירה? על ההדחה המפתיעה של יו"ר בית הנבחרים והאם יש קשר לעליית התשואות החדה באג"ח האמריקאי? גוברות ההערכות בארה"ב שתהיה השבתת ממשל בנובמבר, מה ההיסטוריה מלמדת על השבתות ממשל קודמות? האם ירידות השערים בארה"ב מרמזות שהשוק "מריח" נחיתה קשה/מיתון? מדד SP500 עלה ב-11% מתחילת השנה. איך זה נראה מזוויות אחרות? מה נשתנה בסין, ומה הקשר האפשרי שלה לעליית תשואות האג"ח בארה"ב? אירופה שוחה או שוקעת? הכלכלה הישראלית מראה גם סימני
חולשה קלים, ושקל שנחלש מול הדולר, סיכויים וסיכונים. תמחורי השווקים כיום, בישראל ובעולם ומה אטרקטיבי יותר האג"ח או המניות? ונושאים נוספים ככל שיותיר הזמן.אנחנו מדינה חזקה ועכשיו גם מאוחדת אל מול היום.
אנחנו נעבור את המשבר הזה ביחד.Tue, 10 Oct 2023 - 104 - סודות מחדרי המסחר של קרנות הגידור עם דניאל אלון מאיי.בי.איי
מתי להיכנס, מתי אסור לצאת, ומה אתה עושה כשאתה קם בבוקר? דניאל אלון, מנהל פעילות קרנות הגידור של IBI, מציג את אסטרטגיית הלונג/שורט המנצחת
קרן גידור, כשמה כן היא: מכשיר השקעה שנועד לספק למשקיעים תשואה עם קורלציה נמוכה לשוק ההון. האסטרטגיה המרכזית והמוכרת היא לונג/שורט – לקנות את מה שהכי מעניין ולמכור בחסר את מה שהכי פחות, וכך לייצר תשואה עודפת ובסיכון נמוך יותר, שכן חלק מהסיכון של שוק ההון מנוטרל בעזרת תיק השורט. מן הסתם, זה “קצת” יותר מורכב מזה, וכיום מדברים על סביב 500 תתי אסטרטגיות בתחום שמחייב מיומנות גבוהה, סבלנות, עקביות והיכרות מעולה עם השווקים והחברות. תחום שהנתח שלו בפורטפוליו המשקיעים הולך וגדל, בעיקר בשל האפשרות לחשיפת לונג מתוחכמת. קרנות הגידור לא מנסות להכות את מדדי המניות המובילים – הבנצ’מרק שלהן הוא אג”ח, מזומן וכיו”ב. רבות מהן מבטיחות תשואה סופית – זה עמד על סביב 10-5% בעולם ריביות האפס, ללא קשר למגמה הכללית בשוק. איך עושים את זה?
דניאל אלון מנהל כיום את פעילות קרנות הגידור של איי.בי.איי בית השקעות. בפועל, הוא מנהל שלוש קרנות פעילות. ביקשנו להבין ממנו איך נראה יום עבודה סטנדרטי, ומה בעצם קורה שם בשוטף. אז מתברר שיש “זנב” ויש “כלב”: 30-20% מהתיק ישתנו בתדירות גבוהה יחסית, וגם כאן מדובר לרוב בטווחים של חודש-חודשיים, לא על בסיס יומי; החלק העיקרי הוא פוזיציות עוגן, ובהן, צריך סיבה טובה כדי לזוז. מהן תיגזר גם תשואת הטווח הארוך.
רכישת מניות בישראל היא מבחינתו כמעט פרייבט אקוויטי, נכס מניב עם אופציה, במובן שלא כל כך מהר יוצאים משם. “אוספים סחורה בכפיות כשאפשר, וכשיש הזדמנות לצאת כי הנייר עלה, עושים מחשבות”. אבל גם אם הנייר לא עולה, זה בסדר, כל עוד יש שם הנהלה שיודעת מה היא עושה, שיש רציונל מאחורי חלוקת ההון שלה, שהיא לא “מנומנמת” וניכר שהיא באה “לתת עבודה” ולהגדיל את תשואת בעלי המניות. ואם אין סחירות, לפחות שיהיה דיבידנד (נכס מניב, כאמור), ופחות משנה באיזה גובה – גם להחזיק מזומן זה חשוב, ובלבד שהחברה משתמשת בו נכון כדי לגדול. ולא לטווח הרחוק מדי או “על הנייר” – עולם קרנות הגידור פחות מאמין בחברות צמיחה או חלום. נקודה חשובה נוספת היא שבארץ, בגלל הסחירות הנמוכה וחוסר הנזילות, צפי לכניסה למדד או ליציאה ממנו יכול לתת בוסט של עשרות אחוזים לכל צד – כדאי להפנות לשם זרקור.
בנק בישראל הוא דוגמה טובה למכונה שיודעת לייצר תשואה דו-ספרתית במקביל להגדלת צמיחה או חלוקת דיבידנד. הבנק אף מצטיין בהקצאת הון, הוא נסחר מתחת להון, והמניות שלו נזילות ומהוות חלק מהמדד. עד כדי כך, שאלון מקצין ואומר שעל כל הצעה אחרת שתופנה אליו, הוא ישאל: במה זה עדיף לי על פני השקעה בבנק? כמובן, בנק לא מספיק לפיזור הנדרש, ואלון הציג דוגמה לחברה מעניינת מתחום הנדל”ן (ונזכיר שאין לראות בדברים המלצה מכל סוג, זה רק לצורך הלימוד): קבוצת לוזון, על ההון והחוב הנוכחיים שלה, על דפוסי הניהול ועל הקצאת ההון למקומות הנכונים (פלטפורמת נדל”ן בפולין, שימור נכסים בארץ גם כשהייתה כפסע מהסדר חוב, גיוסים מרשימים ועוד). חלוקת דיבידנד דווקא אין, אבל גם לא אצל וורן באפט…
בחו”ל, ובפרט במניות המובילות במדד, זה עובד קצת אחרת. כאן, אין לנו יתרון על אחרים. יש חברות שברור שצריך להיות בהן (פייסבוק לפני כמה שנים, אנבידיה כיום), וכל עוד מנועי הצמיחה רלוונטיים, כל עוד ה”רעיון המסדר”, כמו שאומרים בצה”ל, תקף – אין סיבה לצאת. ככלל, האינסטינקט האנושי למכור את מה שעלה ולהשקיע במה שירד, לא תמיד משחק לטובתנו. תיק שמורכב מאוסף של חברות חבוטות, כאלו שהשוק מזהה בהן בעיה ורואה בהן לוזריות, יכול אומנם לכלול גם את האחת שתפתיע בסיבוב, אבל לא בטוח שזאת אסטרטגיה בטוחה ומוצלחת.
שאלה של טריגר
אז מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר? כיוון שלעקוב על בסיס יומיומי אחר אלפי חברות יהיה בלתי אפשרי, אלון עוקב אחר התפתחויות מעניינות ומעמיק היכן שנדרש. הוא נתן לנו דוגמאות להתרחשויות, חלקן אמיתיות וחלקן היפותטיות, שמצריכות פולו-אפ: ארגו נכסים, חברה ישראלית העוסקת ברכישה, השבחה והשכרה של נדל”ן למגורים בגרמניה, נסחרת קרוב למחיר השפל שלה – אבל זה קשור יותר לבורסה בתל-אביב, כי המתחרות שלה בענף דווקא בעלייה מסחררת. על אירוע כזה כדאי אולי “להתלבש”, וזה מחייב העמקה, התייעצות, ייתכן שגיחה לפגישות בשטח. כלומר, שינוי שקשור באקלים הישראלי, בזמן שהסיפור הגרמני לא השתנה, הוא לא סיבה טובה לנטוש את המניה. מנגד, כניסה לתחום חדש – נניח, סוויץ’ למלונאות שלא היה על הפרק כשעשינו את העבודה שלנו ונכנסנו להשקעה בחברה, זה משהו שעליו כן נשקול למכור, גם אם השוק מגיב בהתלהבות והמניה עולה. עוד דוגמה היא מניית טאואר, שיצאה לגמרי מהפוקוס של רוב המשקיעים לאחר נפילת עסקת אינטל ואיבדה 30% תוך שבוע. גם זה משהו שכדאי ללמוד.
לאורך השיחה ניתחנו חברות ואפיזודות וחיפשנו טריגרים להיכנס/לצאת, ולעומתם כאלו שלא אמורים לשנות את התמונה מבחינת “המשקיע הסבלן”. או אולי כן, אם ב”זנב” עסקינן. אבל גם בלי סיבה למכירה, אם מניחים שחברה לא תעלה ביותר מ-X% בתקופה הקרובה, יש דרכים טובות יותר וכלים מתוחכמים ואפקטיביים יותר להחזיק בה, מאשר ממש להחזיק במניות. ניתן לבנות פוזיציה שתשקף בדיוק את מה שאנחנו מעריכים שיקרה – וגם זה חלק חשוב ממה שמעסיק את קרן הגידור.
ניצלנו את השיחה כדי לשמוע מאלון כיצד הוא מנתח את השוק, הן במאקרו והן בהקשרי הטלטלה המקומית שלנו. הוא סבור שהקלפים כבר סודרו על השולחן: העלאות הריבית מסתיימות (אולי עוד אחת ודי), מי שרצה למכור/לצאת/להעביר כספים לחו”ל כבר עשה זאת, ומי שלא, הטריגר שלו יהיה רק “דם ברחובות”. כלומר, הוא לא צופה עוד תנועה גדולה של כספים החוצה בקרוב. מי שנותר במגרש אלו בעיקר קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות (הריטייל הממונף נחתך ב-2022; קרנות הגידור מוטות הצמיחה נקלעו לתשואות שליליות ורבים משכו מהן את הכסף). לחץ המכירות הגדול כבר מאחורינו, וכעת זו בעיקר שאלה של Positioning. בקיצור, השווקים בעמדת המתנה. במצב כזה, טוב פשוט “לחפש מתחת לפנס”. לא להיות “פתית שלג” או לנסות להמציא את הגלגל, לא לחפש פינות אפלוליות עם תחכום יתר, אלא אם יש ידע אמיתי בנישה שטרם זוהתה בשוק והיא הדבר הגדול הבא (ע”ע אנבידיה, שנתנה קפיצה מטאורית תוך דוח אחד בגלל שינוי טכנולוגי גלובלי שהשוק לא זיהה).
לכאורה, הוא אומר לנו, רוב הזמן אתה לא שמח. יכול להיות משהו מאוד מתסכל, בדיעבד, בצעדים שנקטת או שנמנעת מהם למרות תחושת בטן נכונה. ועם זאת, אסור לשכוח: בסוף, האופטימיים מרוויחים יותר. וזאת, מתברר, עצה משותפת לגורואים הגדולים ביותר בהשקעות: להיות אופטימי לטווח הארוך, זו אסטרטגיה מנצחת.
Tue, 12 Sep 2023 - 103 - צפי למיתון? סקירת חודש ספטמבר עם עמי ארביב
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
מוזמנים להאזין לסקירה החודשית המלאה בוידאו
וובינר הסקירה החודשית המסורתית עם עמי ארביב. על מה נדבר? על התנהלותה הבעייתית של סין, והאם היא עלולה לגרור את העולם למיתון ואולי אף גרוע מזה? על אירופה הבעייתית במובני צמיחה ואינפלציה, האם היא בדרך לסטגפלציה? על נגיד ארה"ב המתלבט בין העלאת ריבית נוספת שעלולה לדרדר למיתון שוק שכבר מראה סימני חולשה, לבין הקפאה וסיכון להתפרצות אינפלציונית נוספת. על נגיד בנק ישראל המתחבט בדילמה דומה, עם כלכלה חזקה יחסית, שמראה גם סימני חולשה קלים, עם חשש למשבר חוקתי שמעיב על הבורסה בישראל, ועם שקל שנחלש מול הדולר ומעלה סיכון אינפלציוני. כמובן שנדבר על תמחורי השווקים כיום, בישראל ובעולם מה מצב מדדי המניות? וכמה אטרקטיבי האג"ח שתפס מומנטום חזק השנה
Tue, 05 Sep 2023 - 102 - הבום הגדול של תעשיית השבבים: למה עכשיו ומי נגד מי. עם עובד שפירא
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
תעשיית השבבים זו אולי התעשייה שמעוררת הכי הרבה עניין בשנים האחרונות בקרב משקיעים. קשה היה להתעלם מכותרות שעוררה אנבידיה לאחרונה, אבל כבר כמה שנים שתעשיית השבבים נמצאת בכותרות הראשיות. החל מהמחסור הגדול בעקבות הקורונה שהקפיץ מחירים ויצר עיכובים משמעותיים בתעשיות שונות כמו הרכב וכד׳, דרך התחרות בין אנבידיה ל- AMD,
המאמץ של אינטל לחזור לקידמת הבמה, האיום מצד ענקיות הטק לקחת את הייצור בעצמן, ומעל הכל המתח בין ארה״ב לסין והפיצול המסתמן לשתי תעשיות נפרדות. כל הסיפורים הללו נמצאים רוב הזמן בכותרות והמשקיעים בהחלט ערים ומודעים לכך. אך יש עניין נוסף שפחות מדובר, והוא עשוי לחולל מהפיכה של ממש בשרשרת הערך של התעשייה. בשנים האחרונות הולכת ומתקבעת התובנה שחוק מור נשבר. היכולת להמשיך ולהקטין את גודל השבב, וגם לעשות את זה בעלות מופחתת מתבררת כנראה כבלתי אפשרית, ולכן התעשייה מחפשת פתרונות אחרים לשיפור ביצועים. על אחד מהם נדבר הערב בפרק שיוקדש לתעשיית השבבים, איך היא בנוייה ומחולקת היום, מי הן החוליות השונות בשרשרת הערך ועוד. כמובן שנסקור את כל האתגרים הגדולים שציינו בהתחלה (קרב הגדולות, סין ארה״ב וכו') את כל זה נעשה עם האורח שלנו, עובד שפירא מנכ״ל חברת PCB הישראלית שנמצאת בעיצומה של turning point באחד מהצמתים החשובים בתעשייה היום מחכים לכם הערב בשמונהTue, 29 Aug 2023 - 101 - האם השקל/דולר בדרך ל- 4? עם יוסי פריימן
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
שנה לא קלה עוברת על השקל, שבניגוד למגמה בעולם נחלש משמעותית מול הדולר. בנוסף, הקורלציה אשר הורגלנו אליה בשנים האחרונות, אשר הובילה לעליה של השקל ככל והשוק האמריקאי יורד, והפוך, נראה שנשברה השנה. רבים תולים את המצב הפוליטי בחולשת השקל, אחרים יטענו שיש כאן תנאים אובייקטיבים אחרים, ויש גם מי שטוען שלא קרה כלום… אותנו כרגיל מעניין להבין לעומק את הסוגייה ולכן הזמנו הערב לאולפן את אחד ממנהלי הסיכונים הידועים והמוערכים בשוק: יוסי פריימן, מנכ״ל פריקו ניהול סיכונים ובעלים וחבר הנהלה בחברת דירוג האשראי מידרוג. בנוסף יוסי פריימן מייעץ כדרך קבע לחברות הגדולות במשק והוא עוסק רבות, בין השאר, גם בשאלת גידור המטבע. אז בשיחה שלנו הערב נתמקד בשלושת הכוחות העיקריים המשפיעים על כיוון השקל, נבין מהם, איך הם פועלים ולמה ההשפעה שלהם רבה. נדבר על מה השתנה בהם השנה שהם עזרו לקחת את השקל לכיוון ההפוך ממה שהורגלנו אליו בשנים האחרונות, מהם התרחישים השונים שעשויים לקרות, ומה יהיו ההשלכות של כל תסריט. מעבר לעניין הרב בשאלה על כיוון השקל, כמובן שמדובר גם בנושא קריטי שישפיע מאוד על חיינו בעיקר בתחום האינפלציה ויוקר המחייה, ובכלל על החוסן הכלכלי של המשק הישראלי ומעמדו בעולם. כמובן שנתייחס לעוד סוגיות קשורות כמו הריביות ומצב המשק הכללי הולכת להיות שיחה מרתקת.Tue, 22 Aug 2023 - 100 - סקירת שוק: נדל”ן מסחרי בארה”ב – עם מנכ”ל מדיפאואר
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
השבוע ניקח אתנחתא קלה מענייני שוק המניות ונפליג לסקירת שוק הנדל"ן המסחרי בארה"ב. כמו כל שוק במדינת ענק, גם השוק הזה מתאפיין במגוון רחב של סגמנטים ותתי שווקים, והמשימה שלנו הערב היא לפלח את הסקטורים השונים ולהכיר לכם דווקא סקטור פחות מוכר אך משגשג גם בתקופה הנוכחית. לטובת הנושא אנו מארחים היום את רון שטרן - מנכ"ל חברת מדיפאואר שנסחרת בבורסה המקומית ומשקיעה בנדל"ן מסחרי בארה"ב (ונמצאת בבעלותו של יאיר גולדפינגר) יחד איתו נערוך סקירה על הנדל"ן בארה"ב, נלמד על הסקטורים השונים ונגלה ממקור ראשון מה המצב האמיתי בשוק הנדל"ן המסחרי בארה"ב ומהן המגמות לעתיד.Tue, 15 Aug 2023 - 99 - סקירה חודשית: אוגוסט 2023 במאקרו ובשוק ההון - עם עמי ארביב
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
אנחנו בדרך למיתון או ל"נחיתה רכה"? תלוי את מי שואלים. איך השפיעה הורדת דירוג האשראי על הכלכלה האמריקאית? ועד כמה טרנד ה-בינה המלאכותית הוא יוצא דופן ביחס לקודמיו?
השווקים נמצאים ללא ספק בהתאוששות. מתחילת השנה אנחנו רואים תשואות יפות, ואפילו המדד בת”א כבר בפלוס למרות הירידות החדות. יש תחושה שהשווקים הולכים נגד כוח המשיכה – המדדים עולים כאילו בניגוד לכלכלה, שנעשית דווקא מרוסנת יותר. אשר לשאלת טריליון הדולר, האם אנחנו הולכים ל”נחיתה רכה” או למיתון – תלוי את מי שואלים.סוכנות דירוג האשראי פיטצ׳ הורידה את הכלכלה האמריקאית מדירוג מושלם של טריפל איי.איי ל איי-פלוס (אס&פי עשתה זאת כבר לפני 12 שנה). מעבר לאקט הסמלי, ולזעם שהוא עורר בקרב אדריכלי הכלכלה האמריקאית, זו לא פגיעה ממשית: מבחינת חברות הביטוח, הקטגוריה בה נמצאת ארה”ב נותרה זהה, וממילא 60% מהעסקאות בעולם נעשות בדולר אמריקאי, מה שאומר שממשלות יכולות לקנות בהן רק אג”ח ממשלת ארה”ב. אבל מעניין לקרוא את הנימוקים של Fitch: צוינו ההעלאה המתמשכת של תקרת החוב ו”ההידרדרות בסטנדרטים של הממשל” (החוב כבר חצה את 30 טריליון הדולר, כשמאז העלאת התקרה גויס חוב של עוד טריליון, והחזר החוב לבדו גוזל כ-17% מהתקציב). כמו כן, צוינה סבירות גבוהה למיתון.
הפד ומשרד האוצר האמריקאי חולקים על הניתוח וסבורים שאנחנו ערב נחיתה רכה. גם עקום התשואות כבר לא מצביע על הורדות ריבית באופק, כי השוק כבר לא “מתמחר” מיתון. אבל שימו לב: היסטורית, כשקצב וחומרת האינפלציה, העלאות הריבית וחנק הכלכלה היו קיצוניים, התוצאה הייתה נחיתה קשה. לכן, עמי ארביב שלנו מציע לא להיות אול אין ולקחת גם את האופטימיות בפרופורציה – זה בדרך כלל מה שהם אומרים לפני משברים גדולים
בינתיים האינפלציה בארה”ב בירידה יפה, וגם אינפלציית הליבה הפתיעה וירדה ל-4.1% (מה שהזניק מיד את השוק). בשוק העבודה הנתונים סותרים: הוא עדיין הדוק, ואפילו עם עלייה גבוהה מהצפוי בשכר הממוצע לשעה, אבל חלה ירידה ביצירת משרות חדשות כבר חודשיים ברצף. אגב, מייצר המשרות הגדול ביותר הוא הממשל – וגם זה, כשזה בא עם גירעון כבד, הקפיץ את פיץ’. עוד דבר שרואים הוא ירידה הדרגתית וקבועה במספר שעות העבודה בשבוע, וזה לא נובע מהתייעלות – זה עשוי להצביע על הפחתת שעות במקום פיטורים, קרי: נורה אדומה אפשרית נוספת. על פי מדד מנהלי הרכש, התעשייה עדיין בהתכווצות – זה עשוי להשתנות נוכח המאמצים להחזיר את הייצור הביתה. בשירותים רואים האטה בהתרחבות. אשר למצב החברות, 78% (לעומת 44% ערב משבר 2008) מהנסחרות במדד S&P 500 מחזירות אשראי בריבית קבועה עוד מהתקופה שהייתה אפסית, ולכן יש להן אוויר לנשימה. בשוק הפרטי, שניזון לרוב מריבית משתנה וקצרת טווח, המצב מסוכן יותר. כך או כך, כמעט מתחת לרדאר, יש היחלשות של הכלכלה עם השפעה על החברות.
טירוף ה-AI
סקטור הטכנולוגיה הוא כעת הקטר בשווקים – זה גורף וזה חזק במיוחד בארה”ב, מה שמייקר עוד ועוד את ה-אס&פי 500. הבאזז הנוכחי הוא כמובן הבינה המלאכותית, ואם משווים אותו לקודמיו, יש כאן סיפור אחר מבחינת הקצב וההיקפים.
ביטוי נוסף לטירוף הוא משך הזמן שלקח לאפליקציה חדשה כדי להגיע למעל מאה מיליון משתמשים חודשיים – 6.5 שנים לשירות התרגום של גוגל, לעומת חודשיים בלבד ל-לצ׳אט ג׳יפיטי:שוקי המזרח
הודו – חוזרת אצלנו כבר כמה סקירות ברצף עם נתונים טובים של צמיחה. לצד בעיות ממשל ותפקוד, ניכר שיפור ברוב המגזרים, ובשונה מסין המתכווצת, הדמוגרפיה בהודו חיובית. הבורסה ירדה מעט עכשיו, ואולי זו הזדמנות להיכנס להשקעה מעניינת לטווח הארוך (לא all-in, כמובן).
סין – הרבעון השלישי נפתח לא טוב, ותמונת המצב המשתקפת כעת מצד מנהלי החברות היא אופטימית פחות. גם מדד המניות לא מככב. יש תקווה שלקראת סוף השנה נראה שיפור.
יפן – אינפלציית הליבה התייצבה סביב 3% ומאז היא דביקה. הריבית עודנה שלילית, אבל הנגיד החדש עשה “טריק”: הוא העלה את היכולת להעלות את תשואות האג”ח הממשלתי עד אחוז (במקום 0.5%), כסוג של דרך להעלות ריבית מבלי להעלות אותה ממש. זה הלחיץ את השווקים, כי כשהאג”ח הממשלתי יהפוך לאטרקטיבי, הון רב של יפנים שמושקע כרגע באג”ח ממשלתי ארה”ב (224 טריליון יין – 1.6 טריליון דולר) יוכל לנהור לאלטרנטיבה. זה עלול לחזק את היין ולפגוע ביצואנים ומכאן בשוק המניות ובכלכלה. ואכן, מדד ניקיי נמצא בירידה כבר תקופה.
אירופה
האינפלציה בירידה, אבל אינפלציית הליבה דביקה ולא זזה. הריבית עלתה ל-4.25% – מהלך משמעותי מאוד שחונק את הכלכלה החזקה פחות מזו האמריקאית, ואולי זה לא יספיק כי שיעור האינפלציה עדיין גבוה יותר. מדד מנהלי הרכש מתכווץ עוד ועוד בתעשייה, ואפילו בשירותים, בשיא עונת התיירות, ההתרחבות מאטה. עוד ראיה להתכווצות היא הירידה בביקוש להלוואות בקרב חברות וכן פיטורי עובדים, בעיקר בגרמניה (פחות בצרפת).
ישראל
האינפלציה ירדה מעט (4.2%), זו הליבתית ירדה אך עדיין גבוהה (4.5%). הריבית (4.75%) כבר ריאלית חיובית (גבוהה מהאינפלציה), ובמצב כזה לא נוטים להעלות עוד כדי שלא לחנוק את המשק. על פי עקום התשואות, אין צפי להורדות בזמן הקרוב. שיעור האבטלה נמוך (3.6%) ועדיין מיוצרות משרות חדשות, אם כי בקצב שהולך ומאט. בנק ישראל הרים דגל כתום-אדום לבנקים על האשראי הגבוה לבינוי ולפעילות נדל”ן, וזה נכון גם באשראי החוץ בנקאי. נדל”ן בארץ נחשב בטוח, יש ביקוש עצום לדירות בגלל הגיאוגרפיה והדמוגרפיה, אבל מתחילים לפקוח עין – ייתכנו פשיטות רגל בגלל הקרקעות היקרות ואתגר הריבית. אזהרה נוספת של בנק ישראל נוגעת לגיוסים להייטק
מנגד, לאורך השנים, הכלכלה הישראלית מצליחה לשרוד, להתאושש ולהתפתח, הדמוגרפיה לטובתנו, ועמי אופטימי.
סיכום
האינפלציה בעולם במגמת ירידה; אינפלציית הליבה דביקה ולא תעזוב אותנו כל כך מהר.הבנקים המרכזיים עדיין “שואבים” כסף מהשווקים, וזה יקשה עליהם לעלות בהמשך. תרחיש הורדות ריבית כבר ב-2023 לא עומד על הפרק; לא בטוח שנראה עוד העלאות. בתקופה כזאת חשוב לגוון השקעות, לפזר (לא כל הביצים בסל אחד), ולהיזהר מחברות ממונפות או לא רווחיות כלל בתקופה של ריבית גבוהה.Tue, 08 Aug 2023 - 98 - כלכלת ישראל לאן? עם ויקטור בהר, כלכלן ראשי בבנק הפועלים
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
הערב אנחנו מארחים את ויקטור בהר- הכלכלן הראשי של בנק הפועלים לשיחה ודיון במגוון נושאים שכולם קשורים לשאלה המרכזית: כלכלת ישראל לאן?כחלק מהשיחה שלנו נעשה זום אין לנושא הריבית, נבין איך השפעת הריבית משתשרשת לעומק תחומי החיים ומהם מעגלי ההשפעה שלה.
נדבר על הפער בין ריבית בנק ישראל לריבית הפד האמריקאי וכיצה היא משפיעה על שוק האג״ח הישראלי, על האינפליה ועל יוקר המחייה בישראל.
נדבר על הורדת ריבית, האם באמת צפויה הורדה, מתי זה אמור לקרות ובאיזה קצב, מה ניסיון העבר מלמד אותנו?
נזכיר כמובן גם את נושא חברות הדירוג שתפס כותרות בשבוע שעבר וננסה להבין מה בדיוק קורה מאחורי הכותרות וכיצד זה משפיע.
וכמובן , ככל שיותיר לנו הזמן נדבר גם על נדל״ן, שוק העבודה, האבטלה, וכל מה שקשור לכלכלה הריאלית בישראל.
Mon, 31 Jul 2023 - 97 - מארחים את יעקב אטרקצי מנכל ומייסד אאורה
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live
הערב אנחנו נאחר את יעקוב אטרקצ׳י מייסד ומנכ״ל חברת אאורה - חברת ההתחדשות העירונית הגדולה בישראל, ויחד איתו נדון , איך לא, בשוק הנדל״ן למגורים בישראל.
אטרקצי ידוע כאחד שאין לו בעיה לומר את דעתו ולדבר בצורה ישירה ונגישה, ואנחנו ננצל את התכונה הזו שלו כדי לקבל אינדיקציות מהשטח על מצב השוק כרגע, האם הוא נאמן לדיווחים שמתקבלים ממקורות שונים או שהמציאות שונה מהכותרות בעיתונים?
לאן לדעתו הולך השוק והאם ישראל אכן נמצאת במשבר דיור ואיך זה יראה בעוד עשור או שניים ויותר. ומה לדעתו המדינה צריכה לעשות עוד היום כדי להבטיח שמהשבר לא יעמיק בדורות הבאים.
נעמוד על ההבדלים בין חברות יזמיות לחברות התחדשות עירונית, ומשע למה לדעתו החברה בבעלותו זוכה בכל כך הרבה פרוייקטים ומהם האזורים המועדפים עליהם להשקעה.
כל זה כאמור הערב במשונה - נדל״ן למגורים בישראל תמיד נושא מענין שמעורר הרבה שאלות, ועם אורח ססגוני ומסקרן כמו אטרקצ׳י אנו בטוחים שהולך להיות פרק מעניין
Tue, 25 Jul 2023 - 96 - סקר המיליון -אנחנו מזמינים אתכם לעזור לנו להמשיך להשתפר! לינק בתיאור הפרק
לינק לסקר
https://ifqcml7klqa.typeform.com/to/IpdZK5FH
בזכות הליווי וההאזנה שלכם הפכנו לרשת הפודקאסטים הגדולה בישראל בתחום הפיננסים וההשקעות ועל כך אנחנו רוצים להגיד לכם תודה.
אנחנו משקיעים הרבה משאבים ומחשבה בניסיון להתקדם ולשפר את התכנים כך שתהנו מהם כמה שאפשר ובימים אלו שוקלים על סדרות פודקאסטים חדשות.
לכן היינו רוצים שתיקחו חלק בתהליך ותספרו לנו מה אתם חושבים וחושבות על הפודקאסטים שלנו כדי לעזור לנו להמשיך להשתפר.
בלינק מחכה לכם סקר קצר של 5 דקות, נודה לכם אם תמלאו אותנו, כדי לעזור לנו לספק לכם את מה שאתם אוהבים ורוציםMon, 24 Jul 2023 - 95 - אינווסטור 360 לייב - הדילמות הנפוצות בחיסכון לפנסיה - עם איציק בן ארויה
לינק למבצע המסלקות
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
הערב נקדיש את הווביאנר שלנו לאחת העסקאות הגדולות של חוסך בימי חייו - וגם אחת הקריטיות שבהן- הפנסיה שלו.
הערב אנחנו מארחים את איציק בן ארויה- אחד המומחים הכי גדולים לנושא הפנסיוני במדינת ישראל, ויחד איתו נתקוף מגוון נושאים, שאלות, ודלימות שיש לחוסכים רבים.
הווביאנר יהיה מקצועי תוך הדגמותש ל מקרים אמיתיים וסימולציות שונות, המטרה שלנו היא לספק לכם את הערך הדרוש כדי לענות על שאלות כמו:
מהם המקרים הנפוצים שדורשים תכנון פייננסי לפרישה מבעוד מועד,
איך בעלי שכר גבוה יכולים לתכנן את פרישה שלהם כדי למקסם קצבאות ולהפחית כמה שניתן את המס
מהן ההחלטות והפעולות שכדאי לקבל כבר בגיל 40 ולא לחכות למועד הפרישה?
התקנה החדשה בדבר ביטוח מנהלים ומה צריך לעשות מי שנמצא בביטוח מנהלים אחרי 2004Tue, 18 Jul 2023 - 94 - חסמים והזדמנויות: הנחות העבודה של מיטב לשנתיים הקרובות
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live
גיא מני, מנהל השקעות ראשי במיטב, וניר טואף, מנהל תחום הנדל"ן של בית ההשקעות, מנתחים את השוק ומציגים את הנחות היסוד שמובילות לאלוקציית ההשקעות הנוכחית
נתחיל בתמונת המאקרו: האינפלציה עדיין כאן, במיוחד בשירותים. הריבית תועלה עוד פעם אחת לפחות בארה”ב ובישראל, באירופה אף יותר מכך. אנחנו מתקרבים אומנם לסוף סייקל ההעלאות, אבל לאחר מכן רמת הריבית תישאר גבוהה לפחות עד אמצע 2024, עד שהנגידים ייווכחו כי המחירים אכן יורדים ולא רק באופן זמני או רק בסחורות. שוק העבודה עודו הדוק עם לחצי שכר, וחסכונות הקורונה נותנים עדיין את אותותיהם. לכן כרגע, לא צפוי מיתון קשה בארה”ב, אלא בתרחישים מפתיעים כגון קריסת בנקים נוספים, שייאלצו את הבנק המרכזי לנקוט פעולות דרסטיות.אלו הן הנחות העבודה של מיטב, מהגופים המוסדיים הגדולים בארץ (229 מיליארד שקל בתיקים המנוהלים ומעל מאה מיליארד בגמל). יש להן השפעות מרחיקות לכת על מדיניות ההשקעות. ללווים זו כמובן סביבה לא פשוטה – חברות ממונפות עלולות להיקלע לקשיים וחייבות להתייעל. מנגד, למלווים נוצרה סביבת ריבית מעולה שכמותה לא ראינו במשך יותר מעשר שנים. משום כך הגדילו במיטב משמעותית את החשיפה לאג”ח, ממשלתי וקונצרני, לשיעור של 42-40% מהתיק (70% מזה בישראל), כשרק לפני שנה היו באלוקציה מינורית באפיק. בתחום החוב, אין עדיין אינסנטיב ללכת לדירוגים הנמוכים, כי המרווחים עוד לא נפתחו בצורה משמעותית – מה שכן יקרה אם יתרחש מיתון.
בעולם הנדל”ן, 85-80% מההשקעות של מיטב הן בחו”ל, כמחצית בארה”ב. בארץ, לפי שעה, אין יתרון בהשקעות לא סחירות ביחס לסחירות – לא בתמחור, לא בפיזור, ודאי לא במס הרכישה שלא חל בחברות הציבוריות. בחו”ל, לעומת זאת, יש פערים משמעותיים יחסית בין חשיפה דרך ריטים לבין חשיפה אלטרנטיבית בעסקאות ישירות. בתוך הנדל”ן, שוק המגורים נתפס כחזק כעת, כשבישראל יש השפעות של פרמטרים ייחודיים כמו גידול באוכלוסייה ומיעוט קרקע בשטחי ביקוש. מיטב משקיעה בנדל”ן בארץ בעיקר דרך קרנות העוסקות בהשבחה, כולל במרכיב הקרקע – שינוי ייעוד, תב”ע חדשה, הגדלת זכויות וכדומה, ואפילו בלי להישאר לייזום (רוב הכסף הוא טרם הבנייה).
המומחים ממיטב מציעים לא להתרגש יתר על המידה מקיפאון העסקאות הנוכחי שכבר נראה בעבר, למשל סביב מע”מ אפס ותקופה קצרה בקורונה. הוא יכול להביא לירידת מחירים בשוליים, בשיעורים של 10-5%. אבל לרוכשים, ובפרט בדירה ראשונה, אין טעם רב להמתין: ב-Fundamentals, עם הגידול הדמוגרפי (לידה ועלייה), עצירת פרויקטי הייזום כעת והביקושים המצטברים, סביר שתוך שנה-שנתיים נראה התפרצות מחודשת במחירים. זו גם הערכת הקבלנים, שבינתיים ממתינים.
לא חזרו למשרדים
מבחינת נדל”ן בחו”ל, שם רוב הפורטפוליו של מיטב, יש כעת בעיה אמיתית במשרדים. למעט במקרה של שוכר קבוע בדמות חברה גדולה ויציבה, אין כעת תשואה גבוהה בהשקעה בבנייני משרדים, שנותרו בתפוסה חלקית למדי מאז הקורונה (בשונה מהחזרה המסיבית אליהם בארץ). זו כבר דרמה שמשפיעה רבות על השווי. איפה בכל זאת הכסף הגדול בסגמנט? בבנייני משרדים בקלאס AAA – כ-3% מהשוק שהמשבר לא חל עליהם. מי שיזדרז, ירוויח, כי בקרוב כולם ייאלצו לעבור לסטנדרט הזה. מדובר במגדלים עתירי פסיליטיז במרכזי הערים, לרוב עם דגש על היבטי ESG (בנייה ירוקה, יעילות אנרגטית וצמצום פליטות פחמן), לא פעם מטעמי רגולציה.
ככלל, כשם שעולם החוב צמח, גם בנדל”ן יש פתאום ריביות במשכנתה ראשונה שלא ראינו דוגמתן שנים רבות. וכשחוב נדל”ן עם מינוף יכול לתת תשואה דו-ספרתית או חד-ספרתית גבוהה (פלוס קובננטים נוחים ובטוחים, LTV של סביב 50%), המשקיע שואל את עצמו: למה לקחת סיכון באקוויטי? על הרקע הזה ביצעו במיטב הסתה משמעותית מאקוויטי לחוב. במגזרי התעשייה, המומחים ממיטב מבחינים בין מפעלי ייצור, שם הדיירים “דביקים” יותר כי קשה להעתיק מפעל ומכונות (וכן יש כעת הטבות משמעותיות מהממשל שמבקש לפתח ייצור מקומי), לבין לוגיסטיקה שעשויה להיות ארעית יותר (למעט במחסנים רובוטיים ומתוחכמים).
דיברנו בהרחבה על השקעה בתעודות סל, במדדים, ועל הצורך בגידור מט”ח, שעולה כיום 1.5-1.3% (משקיע מוסדי במניה ישירה בחו”ל צריך לנצח לא רק את ה-S&P 500, אלא להביא בחשבון גם את עלויות הגידור וכמובן המס). האורחים תיארנו באוזנינו את סוד התשואה העודפת במרכיבי התיק השונים, בדגש על סגירת עסקאות מהירה. לשאלה על התכווצות מסוימת בתיק האלטרנטיבי, הם הבהירו כי בהחלט יש רצון להישאר ב-25-20% נכסים לא סחירים, כל עוד החלק הזה נותן תשואה טובה לתיק לשנים הבאות. עסקת נמל חיפה של מיטב לצד בנק גדול, כדוגמה שפורסמה בתקשורת, הייתה במיליארדים בפריים + 2.5% בשעבוד ראשון על כל נכסי הנמל, ב-LTV 25%. אלו בדיוק ההזדמנויות שבית ההשקעות מחפש בהסתכלות קדימה, בתקווה למצוא את התשואה הטובה, לצעוד איתה קדימה ולנצל הזדמנויות שייפתחו בהמשך.
Wed, 12 Jul 2023 - 93 - סימנים של צמיחה והתאוששות מול ירידה באינפלציה - סקירת חודש יולי עם עמי ארביב
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
התמונה הכלכלית בעולם ממשיכה להציג נתונים סותרים לכאורה. מצד אחד, סימנים חיוביים של צמיחה והתאוששות (לא לכולם), ומנגד ירידה באינפלציה במרבית מדינות המערב (גם לא לכולם). אז למה אנחנו רואים שבנקים מרכזיים רבים ממשיכים במסלול ההידוק המוניטרי שלהם? רק בשבוע שעבר, שוויץ, נורבגיה ובריטניה העלו את הריבית שוב, טורקיה עשתה שינוי חד במדיניות והעלתה ריבית בחדות ל-15% אחרי עשר הורדות ריבית ברציפות. אירופה מתכננת העלאה נוספת החודש, ויו"ר הפד האמריקאי מדבר על עוד שתי העלאות ריבית נוספות השנה. מנגד, סין ממשיכה לנוע בכיוון ההפוך למגמה העולמית של הידוק מדיניות מוניטרית ודווקא הורידה את הריבית ב-0.1%. זו הורדת הריבית הרביעית שלה מאז דצמבר 2021 וכפי שזה נראה צפויות שם הקלות נוספות. גם הבנק היפני למרות האינפלציה העולה מתעקש שלא להעלות את הריבית ולהשאיר אותה ברמה אפסית. אז מה רואים בבנקים המרכזיים שרוב האנשים אינם רואים? איפה רואים שיפור ואיפה דווקא נסיגה? האם השווקים יקרים או דווקא ההיפך? הערב בוובינר הסקירה החודשית עם עמי ארביב, נציג כמה נתונים מפתיעים,נבחן את המצב בזירת המאקרו, נסביר את הדרוש הסבר וכמובן נענה על כל השאלות.
Sun, 09 Jul 2023 - 92 - השקעות אלטרנטיביות - היכרות עם ענקיות התחום עם אלכס זיסר מניווסט
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live
תחום ההשקעות האלטרנטיביות צובר תאוצה בשנים האחרונות ועולה יותר ויותר לכותרות ולמודעות.
מה שאומר שהגיע הזמן לערוך הכרות עם ה״אפל״ ה״מיקרוסופט״ וה- ״גוגל״ של התחום.
הכוונה היא לענקיות של התחום, חברות ניהול הנכסים כמו אפולו, קרלייל, קיי.קיי.אר ועוד, שמתפעלות ומנהלות את קרנות ההשקעה הגדולות בעולם בתחומי האקוויטי והחוב הלא סחירים.
עם האורח שלנו הערב אלכס זיסר, שותף מנהל בניו-ווסט
מבין למה בדיוק אנחנו צריכים את העוחם הפרטי, נכיר מקרוב את הענקיות של התחום, סוגי הפעילויות שלהם, וכל מה שמעניין לדעת ולהבין,
וגם,
נגלה דרך חדשה בה כל משקיע יכול להיחשף לקרנות ההשקעה שהיו עד היום זמינות אל ורק למשקיעים מוסדיים או אינדיבידואלים עשירים.
Mon, 26 Jun 2023 - 91 - קשיי נזילות או בעיה במודל? טריא – הסיפור המלא
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live
הריבית זינקה, התחרות מול האג"ח גדלה, וקשה יותר להגיב מהר למשיכות בעזרת כסף חדש. למה בכל זאת ממליצים בטריא למשקיעים להישאר, ומה הם צופים למי שיקשיב?
מה קורה בפלטפורמת מימון ה-פי2פי הגדולה בישראל? טריא עלתה לאחרונה לכותרות בהקשרים פחות חיוביים, עם תלונות של משקיעים שמנסים ולא מצליחים למשוך את הכסף. האם מדובר בבעיית נזילות נקודתית, או במשהו עמוק יותר? כדי לברר את הסוגיה, ולהבין טוב יותר את המודל, הזמנו שלושה מראשי טריא – אייל אלחיאני, המנכ”ל ואחד המייסדים; דודו זקן, יו”ר ועדת ההשקעות, לשעבר המפקח על הבנקים; ויאיר בן דוד, מנהל תחום תאגידים. ייאמר לזכותם שמרגע שביקשנו, הם לא היססו ובאו מיד.
טריא, הזכירו לנו האורחים, הייתה אלטרנטיבה מצוינת להשקעה בעולם של ריביות אפסיות. במשך 9 שנים היא העמידה יותר מ-650 מיליון שקל לחוסכים כמעט בכל סכום, עם תיק ללא מינוף וסולידי מאוד: קרוב ל-100% ממנו עם בטוחות, כשביותר מ-82% מדובר בנדל”ן בישראל בשעבוד ראשון ו-אל.טי.וי ממוצע של 50% (על כל שקל השקעה יש נכס בשווי 2 שקלים), וכשכל משקיע יכול לראות בשקיפות ובכל רגע נתון איפה הכסף. גודל התיק כולו הוא כ-3.5 מיליארד שקלים, כשטריא יצרה מהיום הראשון שוק משני: אם משקיע רוצה למשוך את כספו, משקיע חדש נכנס בנעליו באותו הסכום וממשיך את התיק.
המודל נשען על יתרון מובנה שיש לטריא על פני הבנקים, אשר להם קשה יותר להגיב במהירות בחיתום, למשל מול קבוצות רכישה או במקרה של רצון לחלץ במהירות הון מנכס לא משועבד. הריביות על ההלוואות בטריא מתעדכנות אחת ל-3 שנים. כעת היא השיקה מספר מוצרים חדשים, וגם את “טריא קרדיט” שנושאת תשואה גבוהה בהרבה.
Tue, 20 Jun 2023 - 90 - הבחירה של מור: איך נכון לפזר עכשיו את ההשקעות
עם ערן קלינסקי ויואב קדוש
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live
זה מכבר בית ההשקעות מור סיפק כמה כותרות מעניינות לגבי הדרך בה הוא בוחר להתאים את החשיפה שלו לשווקים השונים בעקבות המצב בשוק הישראלי ובהתאם מצב במדינת ישראל בכלל
עכשיו,אם ובלי קשר
המנהג שלנו הוא להנגיש לכם את מנהלי ההשקעות הבכירים ביותר בקרב הגופים שמנהלים את הכסף שלכם, כדי שתהייה לכם הכרות מעמיקה יותר עם הפרסונות, צורת החשיבה שלהם, הדרך בה הם מעלים רעיונות השקעה והתחומים שהם מאמינים בהם.
הצירוף של שתי הסיבות הללו הוא הזדמנות מצויינת עבורכם לבוא ולהכיר את צוות ההשקעות הבכיר של מור.
מארחים ערן קלינסקי סמנכ"ל ההשקעות במור
ויואב קדוש, סמנכ"ל השקעות לא סחירות במור
Tue, 13 Jun 2023 - 89 - זינוק בעלייה - סקירת חודש יוני עם עמי ארביב
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-liveלסקירה המלאה של עמי ארביב, אנליסט וראש תחום הדרכה
https://www.youtube.com/watch?v=8pRp6tMe2qY&lc=Ugz1_jc7A0mZu1cd7zZ4AaABAg&ab_channel=Investor360נתוני האינפלציה מתעתעים בנגידי הבנקים, מצד אחד האינפלציה דביקה ומסרבת לרדת, ומצד שני, הריביות כבר גבוהות ועלולות להוביל למיתון. אפשר לראות זאת בגרמניה שם אינפלציית הליבה עומדת כבר כמה חודשים סביב 5.8%, הריבית עומדת רק על 3.75% וצריכה להמשיך לעלות, אבל הכלכלה מגמגמת ויש התכווצות בתוצר הגולמי כבר שני רבעונים רצוף, שזו ההגדרה המקובלת למיתון. מצב כזה של אינפלציה ומיתון נקרא סטגפלציה והוא מסוכן מאוד, כי קשה מאוד לצאת ממנו. אם יעלו עוד ריבית יחנקו את הכלכלה ואם לא יעלו האינפלציה עלולה להמשיך לזנק. במצב כזה הנטייה הטבעית היא להיאחז בחדשות טובות כמו למשל שאינפלציית הליבה בכל גוש האירו דווקא מראה ירידה כבר חודשיים. אז אולי הפתרון הוא דווקא להוריד ריבית כדי לשחרר קצת אוויר לכלכלה המקרטעת כמעט ללא צמיחה? זה קצת כמו זינוק בעלייה ברכב עם גיר ידני. צריך ללחוץ על דוושת הדלק ובמקביל לשחרר בזהירות את המצמד, עד שהרכב רועד, ואז לשחרר את בלם היד ולהגביר את הלחיצה על דוושת הדלק. אם לא עושים זאת נכון הרכב יכבה או יתדרדר לאחור. תרגול טוב בנסיבות שונות משפר מאוד את הביצוע. השאלה אם נגידי הבנקים שחלקם חווה זאת ללא ניסיון וללא תרגול קודם, יצליחו לזנק בעלייה ולא לכבות את הרכב או לדרדר אותו לאחור? חוץ מזה יש עוד עומס חדשות ואירועים בארץ ובחו"ל והערב בוובינר הסקירה החודשית המסורתית עם עמי ארביב, ננתח את מצב השווקים המאתגר מאוד, ונציג את הכלים הנדרשים להבנת המצב ולקבלת החלטות.
Tue, 06 Jun 2023 - 88 - חדשות מסין: הקרב מול ארה״ב, באבא, טנסנט, תעשיית השבבים ועוד עם יובל וינרב
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live
אחרי שנים לא פשוטות המשקיעים חוזרים ללטוש עיניים לסין ואנחנו נביא לכם את כל ההתפתחויות והחדשות בגיזרת השוק הסיני.
על הפרק:
קרב השבבים מול ארה״ב, ההשתלטות על שוק הרכב החשמלי (והאם לאילון מאסק יש ממה לחשוש) הדוחות של טנסנט, הפירוק של באבא, ועוד…
האורח שלנו הערב יהיה יובל וינרב, מייסד שותף, Krystal Eight מהפודקאסט "להבין את סין",
ויחד איתו מצא לס
Tue, 30 May 2023 - 87 - לא מדברים על זה מספיק - יפוי כח מתמשך כחלק מניהול העושר המשפחתי עם עו״ד דנה טפר
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
כולנו מעדיפים להמנע מלדבר על המצבים הקשים בחיים ומהסיבה הזו רבים מאיתנו נתפסים לא מוכנים בשעת משבר. את הפרק היום נקדיש להכנה להתמודדות למצבים האלו, פרק שעלול להיות קשה לצפייה ועיתים טכני אבל מאוד חשוב.
יפוי כח מתמשך הוא כלי משפטי יחסית חדש (כ- 5 שנים) ששינה באופן מהותי את האפשרות של כ"א מאיתנו להחליט כיצד יתנהלו חייו ומי יקבל החלטות עבורו כאשר הוא עצמו כבר לא יוכל/יתקשה לעשות זאת (חוק הכשרות מגדיר זאת "אינו מבין בדבר").
אם בעבר האפוטרופוס היה זה שמחליט עבורנו, לא עוד.
כיום אנו הם אלו שמחליטים עבור עצמנו ואנו יכולים לדעת ולתכנן מראש איך החיים שלנו ייראו כשלא נוכל להחליט. ניתן למנות מיופה כוח ל:
1. עניינים רכושיים - מתייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם.
2. עניינים אישיים - מתייחס לרווחתו האישית של האדם (צרכיו היומיומיים, מקום מגוריו, ענייניו הנפשיים/החברתיים אך למעט עניינים רכושיים).
3. עניינים רפואיים.
היום נלמד איך עושים את זה. נדבר גם על צוואות, על הבעת רצון, ועל מצביים משפטיים שונים כמו ״החולה הנוטה למות״ אל כל אלו ניתן להתכונן מבעוד מועד. מי שתעזור לנו להתמצא במבוך המשפטי הזה היא דנה טפר, עו״ד, מגשרת ועובדת סוציאלית, סגנית ראש תכנית בניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית ר״ג. דנה מדברת על הנושא כשליחות והיא תגיע אלינו לאינווסטור לייב כדי להפיץ את הידע החשוב הזה.
Tue, 23 May 2023 - 86 - עתיד שוק התחבורה עם אורלי גרופר
עם אורלי גרופר, שותפה במוביליטק קפיטל
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
https://investor360.co.il/landing/what-next/
לפני כ-5 שנים כולנו היינו בטוחים שמכוניות חשמליות יהיו הבלעדיות על הכביש, ונהיגה אוטונומית תהיה נפוצה כבר ב-2021. רק שהמציאות הוכיחה אחרת. אנחנו אומנם רואים אחוזים ניכרים של מכוניות חשמליות, אך הרוב עדיין לא ויש לא מעט בעיות תשתית, ומכוניות אוטונומיות רואים רק במהלך נסיעות ניסוי. כך שאפשר להגיד שחזון המכונית החשמלית האוטונומית מתעכב. מדוע? ומתי אנחנו צפויים לראות מכוניות אוטונומיות עולות על כבישי ישראל? ועד שיתממש חזון הרכב האוטונומי, אילו פתרונות תחבורה אנחנו צפויים לראות נכנסים לשימוש? רכבים חשמליים, קורקינטים ורכבים שיתופיים, ואפילו רחפנים. הערב בשמונה נערוך עדכון על מצב שוק התחבורה העתידי - האתגרים וההזדמנויות
Tue, 16 May 2023 - 85 - דור חדש של מוצרים עם עידו בירמן
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
https://investor360.co.il/landing/what-next/
אפשרויות ההשקעה עבור המשקיע הפרטי הולכות ומתרבות, הולכות ומשתכללות. הזדמנויות ואפיקי השקעה שהיו פעם נחלתם הבלעדית של מוסדיים ומשקיעים בעלי הון רב, עוברים תהליך הנגשה גם לכלל ציבור המשקיעים והחוסכים.הערב אנחנו נציג את מה שלדעתנו יהפוך להיות דור חדש של מוצרי השקעה שמביאים את בשורת הנכסים הלא סחירים אל כלל הציבור שחפץ בכך, ומנגישים את הקרנות הפרטיות הגדולות בעולם היישר לתוך תיק ההשקעות של המשקיע הישראלי הממוצעאיך בדיוק זה עובד, מה הרציונאל מאחורי זה, וכל היתרונות והחסרונות- - הערב בשמונה יחד עם האורחים שלנו :שלמה מרציאנו - מנהל השקעות ראשי באינווסטור 360עידון בירמן - מנכ"ל Phoenix LEAPTue, 09 May 2023 - 84 - זמן לשינוי באסטרטגיית ההשקעות? סקירת חודש מאי עם עמי ארביב
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
https://investor360.co.il/landing/what-next/
לסקירת חודש מאי המלאה
https://investor360.club/webinar300423/
ישראל חגגה השבוע 75 שנות צמיחה בסביבה בלתי אפשרית כמעט, של איומים ביטחוניים ומיעוט משאבים. כאשר בוחנים את הנתונים של ישראל, את הצמיחה הכלכלית, הטכנולוגיה המתפרצת ועוד ועוד, יש תחושה שיש כאן נס כלכלי ובטחוני שנשען על אנשים עם חזון אמונה ויצירתיות. תקוותנו שנצא מחוזקים מהמשבר החברתי, ונזנק לעוד 75 שנים מוצלחות בונות ומאחדות. מסביבנו העולם לא עוצר והוא שרוי במציאות כלכלית ובטחונית לא פשוטה. סכסוכים מתפשטים סביב המלחמה באוקראינה, ונראה שהגלובליזציה הולכת ומתפרקת לנגד עינינו וחוזרת למצב של שני גושים יריבים. נראה גם שיש השלמה עם כך שהאינפלציה כאן כדי להישאר בתקופה הקרובה. אז גם הריבית הגבוהה כאן כדי להישאר? בארה"ב עם צמיחה שנחלשת, תקרת חוב שמתקרבת וחשש חוזר ליציבות הבנקים בעקבות המשבר בבנק פירסט ריפבליק, אנו מתקרבים להחלטה על העלאת ריבית נוספת. ייתכן האחרונה לשנה זו? בעולם מתרגלים גם למציאות הכלכלית החדשה ומקווים שסין תמשוך את הכלכלה העולמית קדימה. האמנם? הערב בוובינר הסקירה החודשית עם עמי ארביב, נדבר על הסביבה הכלכלית המאתגרת בישראל ובעולם. ננתח את הנתונים הסותרים, שמפתיעים בכל פעם לכיוון אחר ומתקשים לייצר תמונה ברורה ונבחן האם האסטרטגיה שלנו עדיין נכונה או שהגיע הזמן לשינוי.Tue, 02 May 2023 - 83 - מבט עומק לתחום ההשקעות בתשתיות - עם קרן קיסטון
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
במשך שנים רבות תחום התשתיות נחשב לאפיק השקעה סולידי, המציג יחס סיכון סיכוי יציב יותר מאפשרויות אחרות. כמו שנאמר יותר מפעם אחת - גם במיתון עדיין המכוניות נוסעות בכביש 6, עדיין יש צורך במפעלי התפלת מים, ותחנות כח ימשיכו לייצר חשמל, מה שבעצם אומר שתזרים המזומנים היציב ימשיך להתקבל... ולכן, אין זה מפתיע כלל וכלל שבקרב המשקיעים בתשתיות נמצא את גופי הענק שקיבלו גישה להשקעה בפרוייקטים בעלי סדר גודל כזה (וגם יכלו להרשות לעצמם) כמו חברות הביטוח ושאר הגופים המוסדיים. אנחנו כמשקיעים, יכולנו להסתפק בחשיפה דרך קופות הגמל, פוליסות החיסכון ומכשירים נוספים, אך לא מעבר לזה. כל זה החל להשתנות בשנים האחרונות כאשר לתוך המגרש נכנסו קרנות השקעה ציבוריות אשר מציעות לכל אחד שמעוניין בכך באופן פרטי, להיחשף כמשקיע ישיר בקרן ולא בצורה עקיפה. ליתר דיוק, בשלוש השנים האחרונות נכנסו 3 קרנות ריט ציבוריות שגייסו כ- 10 מיליארד שקלים להשקעה בנכסי תשתיות בארץ ובעולם. אז קודם כל, מדובר בחדשות טובות, כי בסך הכל זה צעד חיובי שגם למשקיעי הריטייל תהיה גישה ויכולת בחירה אם ואיך, להיחשף לתחום. אך יחד עם זאת, זה גם מצריך מאיתנו כמשקיעים להבין יותר לעומק לפני שאנחנו מקבלים החלטות השקעה. אז הערב, אנחנו נעזור לכם לעשות צעד בכיוון ולהכיר יותר לעומק את תחום ההשקעה בתשתיות כאשר נארח את ד"ר נבות בר, מנכ״ל, דירקטור ומייסד קרן קיסטון יחד איתו נערוך סקירה קצרה על התחום, נבין בעצם מה עונה על ההגדרה של תשתיות (האם חברת האוטובוסים "אגד" שנרכשה ע״י הקרן לא מזמן) עונה על ההגדרה? נבין את ההתנהגות הפיננסית של נכס תשתיות, איך בנוי המימון במודלים שונים של שותפות עם המדינה. נכיר את סוגי הנכסים השונים, וגם כאן, למרות המוניטין הסולידי והבטוח, בהחלט יתכנו מצבים או נכסים שאפשר ליפול איתם, אז נדבר גם על זה ואיך לחשוף מצבים כאלו. כמובן שנתייחס גם לסנטימנט העכשווי, להשפעת האינפלציה והריביות, ולא נפסח גם על הביקורות בנושא השיערוכים ודמי הניהול.
https://investor360.co.il/landing/what-next/Tue, 25 Apr 2023 - 82 - סדר פסח של הנכסים הפיננסים - עושים סדר בתיק ההשקעות
שאלון שיפור דמי הניהול
https://investor360.co.il/forms/pension-savings/
אחרי ניקיונות החג וסדר פסח, הגיע הזמן לעשות סדר בתיק ההשקעות. נחזור להנחות הבסיס בבניית התיק ונבחן האם הן עדיין מתקיימות, או שתנאי השוק השתנו וצריך לעשות שינויים? נבחן את הפיזור בין הגופים ואת הסיבות שגרמו לנו להשקיע בכל גוף וגוף? האם הן עדיין מתקיימות? נסקור את המינופים והמשכנתאות לאחר עליית הריבית, את החשיפה לארץ לעומת חו״ל וגידור מט״ח, את המכשירים הפיננסים השונים ואת החשיפה לנדל״ן בתנאי השוק המשתנים. נדבר גם על ה״מכות״ וההטיות הפסיכולוגיות שעלולות להוביל אותנו למסקנות שגויות לגבי ההשקעות שלנו. מיהו משקיע חכם? תם, וזה שאינו יודע לשאול?Mon, 17 Apr 2023 - 81 - סקירה חודשית: אפריל 2023 במאקרו ובשוק ההון
לינק לכתבה והסקירה החודשית המלאה בוידאו -
https://investor360.club/webinar020423/אם ננסה לתמצת את תחושות המשקיעים בעולם אז מדובר בתערובת של חששות ממיתון קרוב בעולם וממשבר הבנקים שעוד עלול להוביל למשבר חוב, תוסיפו לזה חוסר וודאות לגבי האינפלציה, הריבית הגבוהה והמצב הגיאו פוליטי העולמי, ותקבלו הצהרה של הבנק העולמי על חשש מ"עשור אבוד" בפתח. למשקיעים בישראל מתווספות גם החששות ממשבר חוקתי שכרגע מנסים להרגיע, אבל תוך המשך המחאה. מצד שני, אם המצב כל כך גרוע, למה הבורסות לא מתרסקות ודווקא מראות סימני התאוששות? בוובינר הסקירה החודשית שלנו עמי ארביב יסביר ויבאר מה קורה מאחרי הקלעים של הכלכלה, מה באמת הסיכונים ממשבר הבנקים, למה תשואות האג"ח בארה"ב ירדו בחדות, האם אנחנו אכן בדרך למיתון עוד השנה והאם עקום התשואות בישראל מנבא גם הוא מיתון בקרוב? כמובן שנדבר גם על מה שקורה בסין ובאירופה, איזה שינויים בהקצאת הנכסים עושים מנהלי הקרנות הגדולים בעולם ונקנח בסיפור מאחורי תקרת החוב בארה"ב שיגיע שוב לכותרות בקרוב ובעוצמה רבה. בקיצור הרבה דברים מעניינים וחשובים. הצטרפו אלינו
Tue, 04 Apr 2023 - 80 - פרק האינדקסים הגדול עם יניב קוניס מייסד ומנכ"ל אינדקס מדדים
היום נקדיש פרק לאחד מהנושאים החשובים ביותר בעולם ההשקעות, השקעה במדדים.האם עדיף להשקיע במדדים אקטיביים? עם מנהלי השקעות שמצד אחד יכולים להגיב לנעשה בשווקים, להשקיע בעזרת תימות השקעה ולעשות סטוק פיקיניג. ומצד שני גובים דמי ניהול גבוהים יותר שמקשים על הביצועים של הקרן לאורך זמן. או להשקיע במדדים פסיבים - תעודות סל וקרנות מחקות שמפצים על היעדר הגמישות בדמי ניהול נמוכים? נדבר על המדדים השונים ונבחן את האלטרניבות השונות - אילו מדדים נראים אטרקטיביים כיום? S&P או מדדי MSCI השונים? מדדים חכמים לעומת מדדי שווי שוק? נתאים את מדדים שונים למכשירי השקעה שונים לקרנות הפנסיה וההשתלמות. בפרק היום נארח את אחד המומחים בארץ להשקעה במדדים, עם יניב קוניס מייסד ומנכ"ל אינדקס מדדים שמתמחים בהשקעה במדדים.Tue, 28 Mar 2023 - 79 - מתמקדים במקצועי: התזה של בכירי הפניקס
אנחנו בעיצומה של תקופה סוערת כמעט בכל החזיתות, ונראה שכבר קשה להבחין מה משפיע יותר על השווקים. התפקיד שלנו הוא לספק את התזות המקצועיות המובילות, וזה גם מה שנעשה הערב כאשר נארח את בכירי הפניקס - אמיר כהנוביץ הכלכלן הראשי, ויהודה אינדיג מנהל השקעות פנסיה וגמל אחד ממשחקי הניחושים הכי נפוצים בשווקי ההון, בדגש על השוק האמריקאי, מתייחס להעלאות הריבית, או יותר נכון להפסקת העלאות הריבית, ואם ממש רוצים לדייק, אז להורדת הריבית. אז כמובן שאת המשחק הזה אנחנו פחות מעודדים לשחק, אבל כן מעניין אותנו לשמוע האם משהו בתזה ארוכת הטווח באמת השתנה, או שאנחנו בסף הכל באיזו סערה של טווח קצר,אך בסופו של תהליך התשואות יחזרו לרדת כפי שקורה בעצם כבר 40 שנה? האם העתיד של השוק האמריקאי יהיה דומה ליפן או שיחזור לשיעורי הצמיחה שאפיינו אותו? אלו, בין השאר, יהיו השאלות העיקריות שנעסוק בהן ברמת המאקרו, וברמת המיקרו נדבר על גישת הפניקס לבניית תיק השקעות, החלוקה בין ישראל לחו״ל,מהם הסקטורים בהם יש להם חשיפת יתר, ואיפה לדעת נמצאת האלפא לשנים הקרובות.
Tue, 21 Mar 2023 - 78 - מיתון דרמטי או צמיחה מחודשת והשפעת נפילות הבנקים על העלאות הריבית - סקירת לחודש מרץ עם עמי ארביב
לסקירה החודשית המלאה בוידאו וכתבה -
https://investor360.club/webinar120323/
וובינר הסקירה החודשית המסורתית עם עמי ארביב . באופן טבעי כישראלים רובנו מודאגים מאי הוודאות סביב הסערה המשפטית, אבל גם בעולם החיים לא פשוטים, האינפלציה העולמית לא עושה חיים קלים למקבלי ההחלטות. הניסיון להלך על החבל הדק, שבין מיתון לנחיתה רכה מייצר פניות חדות ולא מתוכננות במדיניות הבנקים המרכזיים וכשמסתכלים על התמונה העולמית, האתגרים אינם פשוטים וההתמודדות רק הולכת ונעשית קשה יותר. אז האם העולם בדרך למיתון דרמתי או שאנחנו דווקא לפני צמיחה מחודשת וחזקה? מה קורה ביפן ובסין, שם יש שינויים דרמתיים באנשי המפתח המנהלים את הכלכלה. ומה קורה מאחורי הקלעים של שוק העבודה החזק בארה"ב? וכמובן כל הנתונים שחשוב לדעת כדי לכייל את מצפן ההשקעות שלנו בוובינר הסקירה החודשית.Mon, 13 Mar 2023 - 77 - כיצד להשקיע במניות קטנות? - עם עמית שמיר, מנהל שותף בקפלר קפיטל
למנהלי קרנות יש הרבה יתרונות אל מול המשקיע הפרטי, הם יכולים לפגוש את הנהלת החברות, יש להם גישה למאגרי מידע ולכלים טכנולוגיים רבים ויש להם את כח האדם לבצע ניתוחים מורכבים של שווקים ומניות. אבל למשקיעים פרטיים גם יש יתרונות רבים, העיקרי שבהם הוא מניות עם סחירות נמוכה ומניות של חברות קטנות. הגודל של המוסדיים בישראל הופך את זה לבלתי אפשרי עבורם להשקיע במניות הקטנות בישראל וכנ״ל במניות רבות בעולם. זהו שטח הפעולה האידיאלי למשקיעים פרטיים ולמשקיעים בסכומים נמוכים. היום אנחנו מראיינים את עמית שמיר, מנהל שותף בקפלר קפיטל שמתמחה בהשקעה במניות לא סחירות ונדבר על כללי ההתנהגות להשקעה במניות אלו. החוק הראשון והכי חשוב, הוא להימנע מהשקעה בחברות שעלולות להימחק. במהלך כל שנותיו כמשקיע, עמית מעולם לא השקיע במניה שירדה כל הדרך עד שווי 0. איך ניתן לזהות מניות כאלו? מצד שני, האם ניתן לזהות מניות כמו ״טאוור״ שיש להן פוטנציאל גבוה למיזוג שיזכה את המשקיעים בפרמיה משמעותית? נדבר על פרמטרים נוספים כמו רגולציה, ונעלה דוגמאות להשקעות מוצלחות ומוצלחות פחות.
Tue, 07 Mar 2023 - 76 - שילוב של בינה מלאכותית בזיהוי השקעות חכמות - עם דובי פרנסס וברידג׳וויז
המרדף אחר השקעות טרנדיות או כאלו שבסיכון גבוה, ללא מחקר מקיף, הוא אחד מהטעויות הנפוצות שמשקיעים מבצעים. וכן - זה קורה גם למקצועני השקעות כמו יועצים ואנליסטים.בוובינר הקרוב שלנו, "זיהוי הזדמנויות השקעה חכמות", נסקור מאפייני מפתח של השקעות חכמות, נדון באסטרטגיות המשולבות בבינה מלאכותית לזיהוי והערכת השקעות פוטנציאליות, ונשתף חוויות וידע בהימנעות מטעויות נפוצות וצמצמום הסיכון.
Thu, 02 Mar 2023 - 75 - צ׳אטג׳יפיטי והקרב בין גוגל למיקרוסופט – ואיך עושים מזה כסף?
מארחים את פרופ רועי רייכרט ושחר כהןצ׳אטג׳יפיטי והקרב בין גוגל למיקרוסופט - מי המנצחים והמפסידים ממהפיכת ה- בינה מלאכותית יוצרת? הערב אנו מארחים את שחר כהן, מייסד ושותף מנהל לוסיד קפיטל, קרן גידור המתמחה בהשקעות טכנולוגיות, ואת רועי רייכרט, פרופסור לעיבוד שפה טבעית ולמידה חישובית, הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון ומדען ראשי ב-״סורידאטא״ לשיחה מרתקת על קרב הטיטאנים שמתחולל ממש ברגעים אלו בין גוגל, שהייתה עד לא מזמן (ואולי עדיין) ענקית החיפוש הבלתי מעורערת של הרשת, לבין הכוח העולה של צ׳אטג׳פיטי מבית היוצר של מיקרוסופט שמתחיל לכרסם בעליונות של גוגל. רק לפני כמה שבועות הוא הגיח בסערה לאוויר העולם וכבש את לב התעשייה, וכבר גרם לירידה דו ספרתית בשווי המניה של גוגל. האם יש כאן קשר ישיר? האם זו היא הטכנולוגיה המשבשת שתסיים את עידן גוגל כרשת החיפוש המובילה? ומה עם שאר התחומים של בינה מלאכותית יוצרת כמו הפיכת טקסט לתמונות, וידאו וסאונד? מי המנצחות ומי יהיו המפסידות הגדולות מפרץ היצירתיות והיעילות שיכה גלים בעולם בשנים הקרובות. ההתלהבות מהכלים החדשים כבר מתפשטת ברחבי העולם כאש בשדה קוצים, ואנחנו נעניק לכם את הזוית של המשקיעים יחד עם האורחים המרתקים שאספנו עבורכם השבוע.
Tue, 28 Feb 2023 - 74 - הזדמנויות נדל"ן בארה"ב - עם עדי גורל וצח איציק
לתיאום פגישה עם צח
https://forms.gle/5wX5iJxBXGp38n8X6הגיע הזמן לשיחה השנתית שלנו עם עדי גורל וצח איציק, כדי לשמוע מהם עדכון על הנעשה בשטח בשוק הנדל״ן האמריקאי. אחרי ששנת 2021 אופיינה בעליות מחירים חדות, שנת 2022 החזירה קצת את המשקיעים אחורה, ויצרה תנאים חדשים בשוק, גם מבחינת עלויות המימון המשפיעות גם על היזמים וגם על הרוכשים, וגם מבחינת הביקוש וההיצע. אז הערב אנחנו נתעדכן במצב הנוכחי, ומה הצפי לשנה הקרובה. למי שלא מכיר, עדי גורל הוא אחד ממשקיעי הסינגל פאמילי הוותיקים והגדולים בארה"ב. הפעילות שלו החלה עוד בשנות ה-80 והטראק רקורד שלו כולל מעל 10,000 עסקאות. תמיד מרתק לשמוע אותו מדבר. צח איציק, מנהל קהילת ״לצאת מכלוב הזהב״ ומנחה הפודקסט ׳השקעות להייטקיסטים׳, פועל כבר 17 שנים כמשקיע פרטי ומלווה ישראלים המשקיעים בבתים פרטיים בארה״ב, והוא יתן לנו את הזוית שלו בנוגע למה מה שעובר על הישראלים שמשקיעים בנדל״ן אמריקאי. לשניהם ידע עצום ונסיון רב.
לינק לקהילה: https://www.facebook.com/groups/kluvzahav
לינק לאתר ״להתעשר ולא במקרה״ https://predictablewealth.co.il
Mon, 20 Feb 2023 - 73 - מארחים את מנהלי ההשקעות של כלל עם ברק בנסקי וליאת חזות
הערב אנחנו מארחים את מנהלי ההשקעות של כלל ביטוח ופיננסים וממשיכים בסבב תחילת השנה שלנו עם מנהלי השקעות ובכירים, וכמיטב המסורת, זה כולל גם את הבכירים ביותר בקרב המוסדיים הגדולים ביותר. יש לנו הכבוד לארח את ברק בנסקי, סמנכ"ל בכיר, מנהל אגף השקעות עמיתים (וממשיכו של יוסי דורי שהודיע על עזיבה) וליאת חזות, סמנכ"לית בכירה, מנהלת תחום אשראי והשקעות אלטרנטיביות. גם הפעם נשים דגש גדול על הנתח הלא סחיר בתיק של כלל שמנהלת כ- 300 מיליארד ש״ח רובם בחיסכון ארוך טווח. יחד עם שני הבכירים נדבר על האסטרטגיה של הגוף, על אלוקציית הנכסים וכמובן על התיק הלא סחיר, כאשר הפעם הדגש שלנו יהיה יותר על תחום האשראי והחוב הפרטי. בין השאר, נדבר גם על מאקרו, על ישראל מול חו״ל, השקל והדולר, ונענה גם על שאלות שלכם.
Tue, 14 Feb 2023 - 72 - האם החששות ממיתון מתרסקים? - סקירה חודשית עם עמי ארביב
לינק לסקירה המלאה בוידאו - https://investor360.club/webinar060223/ חודש ינואר הסתיים חיובי בבורסות והמתחים בארה"ב לקראת פרסום צמיחת התוצר הגולמי והודעת הריבית, התפוגגו כאשר התברר שהתוצר צמח ברבעון הרביעי ב-2.9% יותר מהצפי של 2.6%. צמיחה כזו משדרת למשקיעים שהכלכלה חיה ובועטת ולכן הריבית תועלה גם כן יותר מהצפי של רבע אחוז. אז אם כך למה יו"ר הפד, העלה את הריבית רק ברבע אחוז, ובנאומו לאחר מכן העביר מסרים יוניים למשקיעים? השוק הגיב בזינוק בתחושה שהקשה כבר מאחורינו. תחושה שהתחזקה כאשר מניית META שהתרסקה לקרקעית, עברה התייעלות ומפרסמת דוח שמצביע על שיפור מהרבעון הקודם, שמזניק אותה במעל 20%. אז האם חצינו באמת את הרוביקון? האם החששות ממיתון מתרסקים על קרקע המציאות והשווקים שבים לעלות כמו לפני המשבר? מה קורה בסין, באירופה ובישראל? על כל אלו ועוד נענה בוובינר הסקירה החודשית לחודש פברואר.
Tue, 07 Feb 2023 - 71 - התיק הלא סחיר של המוסדיים, לאיזו תשואה ניתן לצפות - עם עומר שיפר, מנהל תחום קרנות השקעה והשקעות ישירות
הרבה עניין נוצר לאחרונה בקרב משקיעים וחוסכים בכל הנוגע לחלק הלא סחיר בתיקי המוסדיים, ולמעשה בקופות ובחסכונות של כולנו. התחושה היא שרב הנסתר על הגלוי, ולא תמיד ברור במה בדיוק משקיעים, איך משקיעים ואיך מחליטים מה השווי ומה התשואה. ביקורת רבה נשמעת על נושא השערוכים של השקעות לא סחירות, ביקורת שברובה מתודלקת ע״י כותרות באתרים הכלכליים המובילים. כותרות שלא תמיד נאמנות למציאות ולקנה המידה ההגיוני בו נכון לבחון את הדברים. אז הערב, נקיים דיון בנושא, וניישר קו לגבי השאלה כיצד בנוי התיק הלא סחיר של המוסדיים. יחד איתנו, האורח שלנו, עומר שיפר, מנהל תחום קרנות השקעה והשקעות ישירות בחברת מנורה מבטחים, ידבר איתנו לעומק על תחום האחריות שלו - השקעות אקוויטי לא סחירות, וישפוך אור על איך זה עובד באמת. וכמובן, יענה על כל השאלות שלנו ושלכם בנושאים שמעניינם אתכם במיוחד.
Tue, 31 Jan 2023 - 70 - לעשות כסף ולהציל את האנושות: השקעה בפודטק ואגרוטק - עם שי לוי
נפגשנו לפרק מעניין במיוחד. אחת לכמה שבועות אנו פותחים צוהר לעולם של טכנולוגיות חדשות ומנסים ללמוד לעומק תחום חדש שילווה אותנו בדורות הבאים ויהפוך לדומיננטי בחיי היום יום שלנו. זה מה שעשינו כאשר ערכנו ניתוח עומק לתחום האגרו- טק, שלמעשה מהווה סוג של נגזרת לתחום הפוד טק אך קשור בצורה הדוקה גם לפתרונות בתחום האקלים. לטובת הנושא אנו ארחנו את שי לוי, מנהל שותף בקרן nevateam אשר פועלת בתחום ומשקיעה בחברות שמציעות פתרונות למגוון של בעיות ואתגרים. דרך השיחה שלנו עם שי למדנו על אתגרים אלו, הכרנו לעומק את התחום ושלל הפתרונות המוצעית, וגילינו, כמשקיעים, להיכן זורם הכסף הגדול, ומהו הפוטנציאל העסקי של התחום על נגזרותיו השונים. תחום האגרו- טק הוא כנראה מהתחומים המובילים של העשור הבא, ואנחנו כאן כדי לספק לכם הזדמנות להכיר אותו מקרוב כבר בעשור הזה. הרשמו עכשיו לערוץ שלנו כדי שלא תפספסו אף עדכון: https://www.youtube.com/channel/UC1Tn... קבלו הזמנות לוובינרים הבאים שלנו: https://us06web.zoom.us/webinar/regis... לקבלת עדכונים בווטסאפ על הוובינרים הבאים: https://api.whatsapp.com/send?phone=9... להאזנה לפודקסטים: https://investor360.co.il/landing/pod... דף הפייסבוק שלנו: https://www.facebook.com/investor360.il מוזמנים להיכנס לאתר שלנו : https://investor360.co.il מועדון המשקיעים של אינווסטור 360 https://investor360.club/
Tue, 24 Jan 2023 - 69 - מארחים את אורי קרן, מנהל ההשקעות הראשי של מור
הערב אנו מארחים את אחד ממנהלי ההשקעות הכי משפיעים והכי מצליחים במדינת ישראל. הכוונה היא כמובן ללא אחר מאשר אורי קרן, מנהל השקעות ראשי ושותף במור גמל, והאיש שלמעשה שם את מור על מפת החיסכון ארוך הטווח, והפך את בית ההשקעות לשחקן מוביל בתחום. את אורי אנחנו מארחים מידי פעם גם בכנסים שלנו למשקיעים כשירים, ותמיד מאוד מעניין לשמוע את הדעות שלו, אותן הוא נוהג להעביר באופן חד וברור. זה גם מה שיקרה הערב, כאשר השיחה שלנו תכלול גם סיכום קצר של 2022, נגלה מה עבד טוב ומה פחות טוב במסלולי ההשקעה של מור, אבל בעיקר נדבר קדימה אל עבר 2023 והשנים הבאות, ונדון איתו בשאלה שמעסיקה אותנו רבות בשבועות האחרונים - האם אנו מסכמים שנה או מסכמים עידן? האם 2023 תהיה שנה מאתגרת ובסופה נחזור למה שהכרנו, או שקורה כאן משהו אחר, בעל השלכות קצת יותר מרחיקות לכת... את התשובות לשאלות אלו ועוד רבות אחרות, כמו: השוק בארץ לעומת ארה״ב, הדולר והשקל, הטכנולוגיה, האינפלציה והריבית כמובן, ועוד.
Tue, 17 Jan 2023 - 68 - למה רוב האנליסטים טועים בתחזיות פעם אחר פעם? סקירה חודשית עם עמי ארביב
לינק לסקירה המלאה בוידאו בכתבה - https://investor360.club/webinar080123/ מה יהיה לנו בסקירה: כמו לפני כל תחילת שנה, האנליסטים (כולל אלו שחזו את משבר 2008...) מנסים לחזות איזו שנה עומדת להיות לנו בשוק ההון. בעידן האינטרנט שום דבר לא הולך לאיבוד והגולשים מעמתים את התחזיות הקודמות עם המציאות ומתברר שמרבית האנליסטים טועים שוב ושוב בתחזיות. אם כי צריך לומר למען ההגינות שיש גם כאלו שפגעו (אתם מוזמנים לבדוק גם אותנו...). מרבית האנליסטים טעו לא בגלל חוסר מקצועיות, אלא מסיבות אחרות. בסקירה החודשית הפותחת את שנת 2023 שהיא חשובה במיוחד, ננתח את הנתונים הכלכליים והפיננסיים הסותרים והמבלבלים ונבין למה רוב האנליסטים טועים, פעם אחר פעם. וכמובן נציג את התחזית שלנו לשנה המאתגרת שלפנינו. בשבועות ובימים האחרונים, מתחילים להתקבל נתונים כלכליים שכבר מערערים חלק מהתחזיות הטריות ל-2023. כמובן שנציג אותם לשיפוטכם וניתן לכם את הכלים לקבל בעצמכם את ההחלטות הנכונות לקראת השנה המאתגרת. יהיה קצבי, מהיר ומעניין כרגיל
Tue, 10 Jan 2023 - 67 - 2023: עידן חדש בעולם ההשקעות?
לתיאום תכנון פיננסי - https://investor360.co.il/%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%a0%d7%a1%d7%99/ ניצלנו את היום הראשון של השנה האזרחית החדשה, כדי להיישיר מבט קדימה אל עבר 2023, ולעלות את השאלה, האם השנה החדשה תביא עימה שינוי אסטרטגי מהותי בדרך בה אנו מנהלים השקעות, או שאחרי שהמומנטום השלילי של 2022 ייגמר, נחזור לעסקים כרגיל כפי שהורגלנו בעשור האחרון? מדובר בשאלה חשובה שתכתיב את האסטרטגיה שלנו לשנה הקרובה, ופרסנו בפניכם את השינויים שאנו רואים כהכרחיים בגישה של כל אחד מבחינת תכנון הצמתים העיקריים בחייו, מזוית התכנון הפיננסי.
Tue, 03 Jan 2023 - 66 - הפקדות סוף שנה לבעלי משכורות גבוהות
הערב נערוך את התכנית האחרונה שלנו לשנת 2022, ובאופן טבעי, נקדיש אותה למה שכולנו נזכרים לעסוק בו בסוף השנה - הפקדות למכשירים פנסיוניים. אם אתם עצמאים אז מן הסתם זה מעסיק אתכם, וגם אם אתם שכירים שמשקיעים במכשירים כמו גמל להשקעה, אז גם לכם יש דד-ליין לנצל. אבל בשונה מבד״כ, הערך המוסף בתכנית שלנו הערב יהיה הדיון שנוגע לבעלי המשכורות הגבוהות, שההפקדה שלהם לקרן פנסיה רגילה עוברת את התקרה, והם נדרשים לשאלה להיכן להפקיד את יתרת ההפרשה? ישנן מגוון אפשרויות, ולרוב המפקידים לא מספיק ברור מה ההבדלים ביניהן, איפה היתרנות ואיפה החסרונות, ומה בסופו של דבר גם יגדיל להם את קצבת הפנסיה מצד אחד, אך גם יקטין עבורם את חבות המס. להזכירכם, פורשים משלמים מס הכנסה על קצבת הפנסיה שלהם, וחלק מתכנון פיננסי מקיף, זה גם להתייחס לאפשרויות השונות ולהחלטות שוטפות שאנו לוקחים במהלך הקריירה, בלי לדעת איך וכמה זה ישפיע בעתיד. אז הערב נעשה בזה סדר, ונחשוף גם כמה טריקים ותרגילי מיסוי מעניינים שאנו עושים עבור לקוחות בעלי משכורות גבוהות שמפרישים מעבר לקרן הפנסיה המקיפה. כדי לחדד את הניואנסים החשובים והמכריעים, יצטרפו אלינו הערב - עמית שוורץ מנהל ענף מכירות פנסיוני, סיכונים וקולקטיבים כלל ביטוח ופיננסים יפתח נהון מנהל מחלקת פיתוח מוצרים החטיבה לחסכון ארוך טווח כלל ביטוח ופיננסים וגם קרין וילר שלנו מתכננת פיננסית ופרישה, אינווסטור 360 והנה עוד תזכורת להצביע לנו בתחרות הפודקאסטים של גיקטיים, לפודקאסט השקעות למתחילים בקטגוריית הכלכלה. https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2022-vote-now/
Tue, 27 Dec 2022 - 65 - העולם צועד למיתון - סקירה חודש דצמבר עם עמי ארביב
עם עמי ארביב, ראש תחום הדרכה באינווסטור להצטרפות לרשימת התפוצה לקבלת הזמנות לסטפק רבינוביץ ולסקירות הבאות https://investor360.co.il/landing/stepak-rabinovitz/ העולם צועד למיתון באיטיות אבל ברציפות. ניכרת האטה בקצב עליית האינפלציה בארה”ב ובעולם, מה שמעלה סיכוי להאטה בהעלאות ריבית. כלכלת ארה”ב עדיין מציגה עמידות וחוזק יחסי לאינפלציה ועליית הריבית. אולם הפד האמריקאי צפוי להמשיך בהעלאות ריבית עד שיראה האטה ממשית בכלכלה. כל העלאת ריבית נוספת, יוצרת אלטרנטיבה למניות ויוצרות תנודתיות גבוהה. מרבית שוקי המניות בעולם, נסחרות בתמחורים נוחים יחסית, אולם לאור הפגיעה הצפויה בצמיחה, יש לקחת בחשבון פרמיית סיכון בתמחור. בישראל הכלכלה חזקה והאינפלציה מתונה, אבל הבורסה בחודש הגרוע מתחילת השנה ודווקא בסין הבורסה מזנקת פתאום למה כל זה קורה ומה צפוי בהמשך? על כל זה ועוד נדבר בוובינר הסקירה
Tue, 13 Dec 2022 - 64 - האם זה הזמן להשקיע בריטים? עם טרה-קפיטל
הערב אנו מקדישים את התוכנית שלנו לדיון בעולם המרתק של קרנות ה-ריט. לטובת העניין, האורחים שלנו הערב יהיו ערן אשל ועודד פוזיס מקרן הגידור טרה-קפיטל המתמחה בהשקעה בעולם הריטים. את הדיון שלנו נתחיל באופן כללי סביב השאלה מה זו בעצם קרן ריט. ולאחר סקירה קצרה של הסקטורים השונים בתוך עולם הריטים, נעבור לדבר יותר לעומק על השקעה בריטים באקלים הכלכלי הנוכחי. משקיעים רבים תוהים לעצמם, כיצד נתוני המאקרו הכלכליים משפיעים על מניות של חברות נדל"ן מניב, בדגש על קרנות ריט. האם האינפלציה העולה והריביות המתייקרות, המשפיעות על החוב של החברות והחשש ממיתון, משפיעים לרעה, או אולי לטובה על קרנות ה-ריט. האם ההשפעה הזו תקפה ונכונה לכל תחומי הריטים או שיש סקטורים המושפעים יותר מאחרים. את השידור שלנו הערב נלווה במגוון של דוגמאות, כאשר המטרה שלנו היא לספק הצצה אל תוך העולם המסקרן של קרנות ריט ולספק כמה כלים למשקיע על מנת לבחון לעומק כדאיות השקעה בעולם זה.
Tue, 06 Dec 2022 - 63 - החלטות האסטרטגיות לשנת 2023 עם האסטרטג הראשי של כלל - אמיר ארגמן
אנחנו רואים את בריטניה ואירופה נכנסות להתחלה של מיתון, אבל האם יכול להיות שמרוב הציפייה למיתון והאטה בשווקים בשאר העולם הירידה בשווקים שכולם מצפים לה לא תקרה? היום נארח את אמיר ארגמן, האסטרטג הראשי של כלל ביטוח ופיננסים שיתן לנו סקירת מאקרו על התפיסה של כלל לקראת 2023. הוא יסמן את הטרנדים לשים לב אליהם וינסה לעזור לנו להבין את המשבר הנוכחי. מצד אחד, ברור שזה לא כמו ב-2008, כאשר ארה״ב נכנסת אל המשבר הזה עם כלכלה חזקה יחסית ושיעור אבטלה נמוך, מצד שני, שיעורי הריבית העולים הופכים את שוק ההון לפחות רלוונטי כאשר אלטרנטיבות כמו אג״ח פתאום הופכות להיות רלוונטיות.
Tue, 29 Nov 2022 - 62 - האם ניהול תיקים עדיין רלוונטי בעולם ימינו
האם ניהול תיקים עדיין רלוונטי בעולם ימיינו? ולמי הוא יכול להתאים? למה אנחנו שואלים את השאלה הזו? כי ממספר רב של מחקרים שנעשו בארה״ב עולה שכ 95% ממנהלי התיקים מפגרים אחר המדדים, לא בגלל קבלת החלטות לא טובה אלא בעיקר בגלל דמי הניהול. לכן האלטרנטיבה המתבקשת לניהול תיקים היא תעודות סל. הבעיה ברוב תעודות סל הוא משקל החסר למניות הקטנות ומשקל היתר למיניות הגדולות כך לדוגמא מי שישקיע ב אס.אנד.פי. דרך ה ספיי, יהיה מושקע ב 16.5 אחוז ב אמזון, גוגל, אפל ומייקרוסופט. וחשוף בעיקר לתנודות של 25 המניות הגדולות בנאסד״ק. אם כך, לאילו מצבים בכל זאת כדי להיות מושקע דרך קרן נאמנות? וכיצד נכון לעשות את זה? הערב נארח את שלמה מרציאנו, מתכנן פיננסי ומנהל השקעות ראשי באינווסטור ונשמע ממנו איך נכון לדעתו לבחור מניות ואיך הוא עושה את זה.
Tue, 22 Nov 2022 - 61 - עתיד עולם הפרסום, עם מנכ״ל פריון, דורון גרסטל
בוובינאר היום אנחנו מארחים את דורון גרסטל, מנכ״ל פריון נטוורקס - ענקית הפרסום הדיגיטלי, אשר על לקוחותיה נמנות החברות הגדולות בעולם. פריון נסחרת ברישום דואלי עם הנאסד״ק בשווי של 1.1 מיליארד דולר וממוקמת במדד תל אביב 125. ומספקת מגוון שירותים מבוססי בינה מלאכותית בניהול קמפייני פירסום. שוק הפרסום הוא אחד מהשווקים הגדולים בעולם, כאשר חברות מוציאות מעל ל 600 מיליארד דולר בשנה על שיווק. מעקב אחר התנודות בשוק הפרסום מסמלות גם תנועות רחבות יותר - החלה של פרוטוקלי פרטיות חדשים, פרסום ממוקד וניתוח מאגרי מידע ענקיים באמצעות בינה מלאכותית. למרות גודלו, שוק האד-טק הוא מאוד ריכוזי כאשר גוגל, פייסבוק, אמזון והשחקנית החדשה אפל שמצטרפת לתמונה, משתלטות על חלקים נכבדים מנתח השוק. אבל דווקא בגלל ההחמרה בפרוטוקולי הפרטיות שמקשים משמעותית לעקוב אחר משתמשים, אנחנו רואים כניסה של שחקניות חדשות שחשופות למידע ״פירסט פארטי״ שמבינות שהן יכולות לעשות מונטיזציה על המידע של המשתמשים שלהם. לדוגמא LG כיצרנית טלויזיות חכמות, ספוטיפיי, נטפליקס וגם שופרסל שיכולה להכיר את הרגלי השימוש של הצרכנים שלה. דורון גרסטל, אחת מהאישיויות המובילות בעולם הפרסום בישראל מוביל מהלך של פרסום ממוקד ללא קוקיז תחת תקנות הפרטיות האירופיות ומבלי להשתמש במאגרי המידע של הענקיות בתחום, גוגל ופייסבוק. אפשר להסתכל על המהלך הזה ולהתחיל להבין לאן תעשיית הענק הזו הולכת ומי גוזר רווחים על אותם 600 מיליארד דולר בפרק היום של אינווסטור לייב ננסה להבין את עתיד התעשייה.
Tue, 15 Nov 2022 - 60 - האם בינה מלאכותית היא כח דיפלציוני?
בשיחות שערכנו עם כמה מומחים חזרה אותה טענה - השפעתה של הבינה המלאכותית על החיים שלנו תהיה משמעותית יותר ממהפכת האינטרנט. אם לפני כמה שנים ההישג הגדול של גוגל בתחום עיבוד התמונה היה זיהוי תמונה של חתול, כיום אנחנו מדברים על מנועי A.I שיודעים לכתוב קוד ברמה בסיסית, לספק פרדיקציות מזג אוויר, לחזות את התנועות הקטנות של שוק ההון, לקחת חלק מהותי בקמפיינים של שיווק ממוקד ועוד דוגמאות רבות. כמעט לא נותר תחום שבינה מלאכותית אינה מעורבת בו כאשר לאחרונה אנחנו רואים עיצובים פרי בינה מלאכותית שעוצבו ע״י ד.א.ל.י 2 שפתוחים למשחק לקהל הרחב וממלאים את הפידים של הפייסבוק והטוויטר. בפודקאסט היום אנחנו ננסה להבין את השפעות הבינה המלאכותית יותר לעומק , ומעל הכל, ננסה להבין איך הבינה המלאכותית יכולה להשפיע על השווקים. כחלק מהתזה שלנו להמשך עליית השווקים לאורך זמן אנחנו מאמינים בהמשך גידול והתחזקות מעמד הביניים והגדילה בשולי הרווח של החברות. בינה מלאכותית נכנסת לתיזה הזו כאחד הגורמים שיכולים לעודד דיפלציה טכנולוגית ולעזור לשפר את שולי הרווח. אבל לצד ההבטחה להתייעלות, עלויות הפיתוח של בינה מלאכותית הן מאוד יקרות, החל משלב איסוף הדאטא, אימון המודלים ועד למשכורות של צוותי הפיתוח הגדולים הדרושים למלאכה. התפתחות הכח החישובי הדרוש למנועי בינה מלאכותית אחראי ל3% מתצרוכת החשמל העולמית (!). ננסה להבין מי הן המובילות העולמיות בפיתוח מנועי בינה מלאכותית, איך יבנו המודלים הכלכליים סביב השימוש בהם ואיך הן ישפיעו על חברות הטכנולוגיה המובילות.
Tue, 25 Oct 2022 - 59 - מארחים את מנהל הפנסיות הגדול במדינה - אורן מונטל ממנורה מבטחים
ארחנו את אורן מונטל מנהל הפנסיות הגדול במדינה מנהל כספי עמיתים של מנורה מבטחים לפי הסטטיסטיקה, 1 מכל 3 אנשים שקוראים את השורות האלו הפקיד את ניהול הפנסיה שלו במנורה. אבל כמה באמת אנחנו יודעים על האנשים שההחלטות שלהם משפיעות על הפנסיות של קרוב לשליש מהציבור בישראל. אז ארחנו את אורן מונטל, מנהל כספי עמיתים של מנורה ומי שאחראי על 270 מיליארד ש״ח בקירוב, או כפי שציינו, כשליש מחוסכי הפנסיה בישראל. שמענו ממנו את תחזיות המאקרו להמשך התחזקות האינפלציה העולמית ואיך מתכוננים לתרחישים השונים במנורה. לאחרונה נכנסה מנורה לתחום המשכנתאות, ננסה להבין את המהלך ואיזו בשורה היא תנסה להביא למתמנפים במשכנתא. התפתחות נוספת שמשפיעה על מנורה עמוקות היא התארכות תוחלת החיים ועדכון לוחות התמותה מגיל 78 ל-80. הנ״ל היה גורם משמעותי בהפסדים הכבדים של החברה ב-2022. שמענו על הרכב המסלולים השונים בדגש על המרכיב האלטרנטיבי והאג״ח במסלול הכללי, על תמות ההשקעה של מנורה, איך הם מקבלים רעיונות השקעה ועוד.
Tue, 20 Sep 2022 - 58 - הפיצוץ בשוק התיירות עם סמנכ״ל הכספים של פתאל, שחר עקה
מחירי הטיסות העולים לא מרתיעים את התיירים, ואילו מכם שטסו בתקופה האחרונה מכירים את התורים האינסופיים בשדות התעופה מסביב לעולם. תעשיית התיירות מתעלה על המספרים שלפני הקורונה עם כ 1.7 מיליארד תיירי חוץ בשנה. חברות התיירות השונות מחברות הלואו קוסט ועד רשתות המלונאות מציגות דוחות חיוביים. אקספדיה, בוקינג וטריפ אדוייזור כבר הספיקו לעלות מעל השיא שלפני הוירוס אבל לרדת חזרה כחלק מהשוק הדובי של 2022. רגע לפני החגים צללנו עמוק אל שוק התיירות עם רשת המלונות הבינלאומית, פתאל. היה איתנו שחר עקה סמנכ״ל הכספים של החברה. ניסינו ללמוד על היוניט אקונומיקס של מלון, הכרנו את השחקנים המרכזיים ולמדנו להבדיל בין רשתות המלונות השונים.
Tue, 06 Sep 2022
Podcasts semelhantes a אינווסטור 360 לייב
- Global News Podcast BBC World Service
- El Partidazo de COPE COPE
- Herrera en COPE COPE
- The Dan Bongino Show Cumulus Podcast Network | Dan Bongino
- Es la Mañana de Federico esRadio
- La Noche de Dieter esRadio
- Hondelatte Raconte - Christophe Hondelatte Europe 1
- Affaires sensibles France Inter
- La rosa de los vientos OndaCero
- Más de uno OndaCero
- La Zanzara Radio 24
- Espacio en blanco Radio Nacional
- Les Grosses Têtes RTL
- L'Heure Du Crime RTL
- El Larguero SER Podcast
- Nadie Sabe Nada SER Podcast
- SER Historia SER Podcast
- Todo Concostrina SER Podcast
- 安住紳一郎の日曜天国 TBS RADIO
- TED Talks Daily TED
- The Tucker Carlson Show Tucker Carlson Network
- 辛坊治郎 ズーム そこまで言うか! ニッポン放送
- 飯田浩司のOK! Cozy up! Podcast ニッポン放送
- 武田鉄矢・今朝の三枚おろし 文化放送PodcastQR
Outros Podcasts de Negócio
- Bloomberg Surveillance Bloomberg
- סיפורי השראה אמיתיים אלון ברק וחגי גולדובסקי
- פופקורן - פודקאסט מאת ליאור פרנקל ליאור פרנקל
- Bloomberg Intelligence Bloomberg
- КАКуНИХ Дэн Селиван
- מנועי הכסף Calcalist
- בנק ישראל - הצד השלישי של המטבע בנק ישראל
- The Munk Debates Podcast Munk Foundation / iHeartRadio
- השקעות עם ערך יואב זליקוביץ & גלעד סלונים
- עושים חשבון Osim Heshbon רשת עושים היסטוריה
- لبنان: البقاء أم الرحيل؟ A Context podcast from the Thomson Reuters Foundation
- תעביר לדרייב אנטוניו צחור
- המירוץ לדירה עם ימית אפריאט Yamit Afriat
- עושים שוק עם יוסי ואילן: פודקאסט שוק ההון שעושה לכם סדר בוול-סטריט MarketMakersIL
- المال والقرآن Azza Salah عزا صلاح
- כל תכני עושים היסטוריה רשת עושים היסטוריה
- יוצרים מוטיבציה עינת מזרחי
- בול בזמן: איך לנהל את הזמן כך שתוכלי גם להנות וגם להגשים חלומות יערה אופיר
- עושים עסקים רשת עושים היסטוריה
- כסף בקיר גלובס - Globes