ארחנו את גדי טולידאנו, יועץ למנהלי השקעות בהראל פיננסים לשיחה על הצד הטוב והצד הרע של אחד מהמדדים המוכרים ביותר ברחבי העולם ונחשב למדד אמין ויציב ולרוב כולל בתוכו מניות של חברות עם מאזנים חזקים, רווחיות גבוהה, תזרים מזומנים יציב וניהול טוב הוא מייצג את המצב בשוק הכלכלי בצורה קלה ואמינה במיוחד ולאורך עשרות שנים, מדד ה- S&P 500 או בשם השני שלו “סנופי”.

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסי ללא עלות

העשן מתפוגג? נושא המהגרים בבחירות בארה"ב - תעמולה או עובדות? האם מהלכי התמיכה של הממשל בסין מניעים באמת את הכלכלה ואת שוק הדיור?

בשבועות האחרונים משרד האוצר החל בפרסום צעדים פיסקליים משמעותיים ארוכי טווח שמטרתם לאפשר לממשלה להתמודד עם ההשלכות של המלחמה. השינויים האלו יבואו לידי ביטוי בהצעות חוק במהלך חודש נובמבר, כאשר ישנה שאיפה להוציא אותן לפועל החל מתקציב 2025 והם צפויים לכלול צעדי מיסוי משמעותיים כמו העלאת מס חברות לחברות העונות לקריטריונים מסוימים, הקפאת מדרגות המס לשלוש שנים, הגדלת מס יסף ועוד צעדים נוספים שישפיעו על הכיס, גם של החברות אבל גם של האנשים הפרטיים.

לשינויים אלו תהיה השפעה על הכיס שלנו, כך למשל הקפאת מדרגות מס הכנסה לשלוש שנים לא תמנע עדכון של המס שנשלם ביחס לאינפלציה כשבפועל נשלם יותר או מעצם העובדה שהגדלת שיעור מס היסף יגדיל את נטל המס על השכבות הגבוהות יותר. תכנון מס יעיל יכול לסייע הן לאנשים פרטיים והן לחברות בהפחתת הנטל הכלכלי באמצעות ניצול הסדרי חוק שונים, זכאות להטבות והקלות מס ובחירה בצעדים שונים המיטיבים עם חבות המס שלהם. תכנון מס שמקיף גם את ההיבטים הבינלאומיים מבטיח שהכנסות המתקבלות מחו”ל ימוסו בצורה אופטימלית, במקרים רבים, ייתכן וישנן הטבות מס או הקלות מס בהתאם לאמנות בינלאומיות אשר מדינת ישראל חתומה עליהם.

מה צופן העתיד לכלכלה הישראלית? אנחנו חיים בתקופה מאוד מורכבת מבחינה כלכלית, במיוחד לאור העובדה שישראל נמצאת במלחמה כבר למעלה משנה והסיום שלה לא נראה באופק. עם תקציב מדינה שנוי במחלוקת שצפוי לבוא בפני הממשלה בסוף החודש ע"י שר האוצר ולכלול גזרות מיסוי חדשות שישפיעו על הכיס של כולנו במטרה לממן את ההוצאות המלחמה. למרות שהגירעון בתקציב המדינה היום עומד על 8.5%, שר האוצר הציב יעד מאתגר של 4% גירעון מה שנוגד את ציפיות חברות דירוג האשראי הבינלאומיות מוד'יס ו-S&P שרק בימים האחרונים הורידו את דירוג האשראי של ישראל מה שיכול להשפיע על היכולת של המדינה לגייס כספים בצורה משתלמת בעתיד.

מהם התרחישים האפשריים כעת בארה"ב ומה התחזית להמשך? ומה המשמעות של הורדות הדירוג שספגנו? סקירה חודשית אוקטובר ותמחור השווקים.

ארחנו באינווסטור לייב את ד"ר נבות בר, דירקטור ומייסד קרן קיסטון, קרן ישראלית ציבורית להשקעה בתשתיות לשיחה על זווית המאקרו של ההשקעה בתשתיות בישראל וניסינו להבין מה צופן העתיד לתחום התשתיות בישראל?

בעקבות הפרק המרתק בשבוע שעבר על תחום התשתיות, ארחנו באינווסטור לייב את ד”ר נבות בר, דירקטור ומייסד קרן קיסטון, קרן ישראלית ציבורית להשקעה בתשתיות לשיחה על זווית המאקרו של ההשקעה בתשתיות בישראל וניסינו להבין מה צופן העתיד לתחום התשתיות בישראל?

משהו מתחיל לזוז בתשתיות הלאומיות שלנו, אבל יש עוד הרבה עבודה. בני אלישע מקרן הריט אלומה מציע אפיק מעניין להשקעות בתחום. ויש לנו גם טיפ להוזלת החשמל הביתי בטלפון אחד.

תחום התשתיות בישראל – שנמצא בפיגור משמעותי אחרי אירופה, ושצרכיו, בדגש על הדמוגרפיה הצומחת, הולכים ומצטברים – צועד בכיוון מעניין למדי. ולצד פיתוח התשתיות כאן, חברות ישראליות משחקות תפקיד משמעותי במספר תתי סקטורים חיוניים וייחודיים. 

עומר דגני ויונתן נשיא מבית ההשקעות ילין לפידות מתארים את השינויים הדרמטיים שעבר תחום ההשקעות בישראל בשנים האחרונות, ונותנים כמה טיפים חשובים לעת חסרת הוודאות הזאת.

המשקיע הישראלי עבר בשנים האחרונות תהפוכות משמעותיות. הוא בוגר יותר, מתוחכם יותר, יודע שיש לו יותר ויותר אפשרויות ומכשירים, חשוף הרבה יותר למניות, והחשוב מכול – הוא פיתח אורך רוח, בשונה מהתזזית שאפיינה אותו בעבר. ועדיין, הפרדוקס האנושי ניכר היטב בעליות ובירידות בשוק ההון – כאשר הרגש מוביל רבים למכור בזול ולקנות ביוקר. 

עוד ועוד אינדיקטורים מעלים חשש למיתון בארה"ב ובכלכלה בעולמית, וזה גם הסנטימנט של השוק. במצב כזה, קל לעשות טעויות מסוג all in / all out. ריכזנו עבורכם כמה אסטרטגיות עדיפות.

משהו קורה בכלכלה העולמית. יותר ויותר אינדיקטורים מצביעים על אפשרות של מיתון קרוב. הורדות הריבית במרבית הבנקים המרכזיים (למעט ארה”ב ואוסטרליה) טובות אומנם למניות ולאג”ח, אך מעידות כשלעצמן על סוג של האטה – אולי בדרך למיתון. נכון להיערך לכך – לא בהיסטריה, אלא בעזרת כלים אפקטיביים ואסטרטגיות מדורגות ומוכחות. 

שנת 2024 מסתמנת כשנת מפנה עבור שוק הקריפטו שממשיך לגדול ולהתייצב, כאשר השווי הכולל שלו נע בסביבות 2.5 טריליון דולר. זהו קפיצה משמעותית ביחס לשנים קודמות, והביקוש למטבעות הדיגיטליים הולך וגובר וצובר עניין בקרב משקיעים רבים בארץ ובחו"ל,  גם בבחירות הקרובות בארצות הברית נוצר עניין רב בתחום הקריפטו, כאשר דונאלד טראמפ מתחייב להיות "נשיא הקריפטו", לקדם את מעמד המטבעות הדיגיטליים ולהפוך את ארצות הברית לבירת הקריפטו העולמית. מנגד, קמלה האריס, נציגת המפלגה הדמוקרטית לא ממהרת לתפוס צד בנושא אבל נראה כי היא נוקטת בשמרנות וזהירות בנוגע לפיתוח שוק הקריפטו. גם בתחום קרנות הסל, עם תחילת 2024 ואישור רשות ניירות ערך האמריקאית להנפקת קרנות סל של ביטקוין, השנה נרשמו הישגים משמעותיים עם השקתה של קרן סל החדשה המאגדת בתוכה לא רק את ביטקויין ואית'ריום, אלא גם מטבעות קריפטו נוספים כמו קרדאנו וסולי. קרנות אלו מציעות למשקיעים גיוון רחב ותשואה פוטנציאלית גבוהה, והן הופכות לכלי השקעה פופולרי. הביקוש למסחר במטבעות דיגיטליים הולך וגובר וצובר תאוצה, האם אנחנו בדרך להסדרה של שוק הקריפטו ותחילתו של תור הזהב של השוק? הערב באינווסטור לייב נארח את בן סמוחה, שותף מייסד Cryptojungle וקהילת מדברים קריפטו. ננסה להבין מה צופן לעתיד של שוק הקרפטו ומה חשוב לנו המשקיעים לקחת בחשבון לפני השקעה.

למדנו איך להשתמש במכפיל שילר ובחנו את הרלוונטיות שלו לשוק של היום עם שלמה מרציאנו, מנהל ההשקעות הראשי באינווסטור שאחראי על תחום ניהול התיקים בחברה.

איך בוחנים את איכות ההנהלה כמשקיעים פרטיים?הנהלה טובה היא עמוד השדרה של כל חברה מצליחה ויש לה השפעה על כל היבטי הפעילות העסקית, החל מניהול משאבים ותכנון אסטרטגי ועד ליצירת תרבות ארגונית חיובית בתקופת ההתפוצצות הטכנולוגית הסביבה העסקית משתנה בקצב מסחרר ובחירה בהנהלה טובה לפעמים חשובה לא פחות מבחירה במוצר טוב.

תחשבו על השינויים שמרבית העסקים היו צריכים לעבור בעשרים השנים האחרונות – דיגיטציה, שיווק אונליין, מעבר לענן, עיבוי מערכי סייבר, רגולציית פרטיות, איסוף וניתוח דאטא, הטמעת בינה מלאכותית ועוד. בעת קבלת ההחלטה האם ההשקעה בחברה מסוימת כדאית, ניקח בחשבון גם את החשיבות של גרעין שליטה, בעל מניות או קבוצת בעלי מניות שלהם השפעה מכרעת על קבלת ההחלטות בחברה גרעין שליטה יציב יכול לספק ניהול עקבי ואסטרטגי לחברה, להפחית את החשש משינויים ניהוליים חדים ולהבטיח מיקוד ארוך טווח בפיתוח העסקי.

עם זאת, חשוב שגרעין שליטה יהיה שקוף ופועל לטובת כל בעלי המניות ולא רק לטובת האינטרסים האישיים שלו. 

הפעם ניסינו לענות על השאלה – מה קורה בסין בימים אלו והאם למשקיעים יש מה לחפש שם?
לטובת הנושא ארחנו את יובל וינרב מייסד שותף, Krystal Eight ומנחה הפודקאסט ״להבין את סין״.
המשקיעים הקצת יותר ותיקים זוכרים בודאי שלפני עשר שנים סין הייתה אחד מהשווקים הכי חמים להשקעה, משקיעי וול סטריט נהרו למניות הסיניות, וכמעט כל מה שהריח מטכנולוגיה סינית הפך להיות סחורה מבוקשת. לפני כחמש שנים כל זה החל להשתנות כאשר אמון המשקיעים נסדק ולאחר נשבר בסיפור אליבאבא ועצירת ההנפקה של חברת הבת אנט- ומאז הממשל הטיל שלל סנקציות שהגבילו מאוד את תאבון הסיכון של משקיעים להשקעה בחברות סיניות גלובליות ומובילות, אשר ברור לכולם שאם היו מהמערב היו נסחרות במכפילים אחרים לגמרי, אך ״הפרמייה הסינית״ לוחצת אותן למטה. ומידה רבה של צדק יש לומר.
אז מה קורה היום?
האם סין עדיין מקום בו משקיע יכול למצוא הזדמנויות? האם כדאי בכלל להשקיע בסין לאור ההתרחשויות בחמש הנשים האחרונות? ואם כן, מה צריך להבין ולהכיר על סין ועל הממשל כדי בכל זאת למצוא את המקומות שמקבלים תמיכה להשקעות – לעומת אזורים וסקטורים שלא כדאי לשים בהם כסף? שאלה לא פשוטה שמצריכה דיון מעמיק אותו עשינו יחד עם המומחה שלנו לסין – יובל וינרב.

למה, אם וכאשר ענני המלחמה יתפזרו, אפשר לצפות כאן לעליית ערך שלא נראה בשום מקום אחר? רו"ח אמיר איל, בעלים ויו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים, בניתוח מרתק על השווקים

הוא מלווה מקרוב את שוק ההון והכלכלה הישראלית כבר כמה עשורים טובים. הוא מעיד על עצמו שחווה כבר כמה וכמה “סופי עולם”, החל ממפולת הבנקים של 1983. הוא גם אורח קבוע בסלון של כולנו, מ”לילה כלכלי” הוותיקה של ערוץ 10 ועד “הכרישים” של קשת. עם פרספקטיבה כל כך מכובדת, וניהול של 20 מיליארד שקל מכספי הציבור, בהחלט כדאי להקשיב לניתוח שלו – הן במאקרו והן במה שנוגע לשווקים וסגמנטים ספציפיים. ובניתוח של רו”ח אמיר איל, בעלים ויו”ר קבוצת אינפיניטי (בית השקעות וחברת גמל, גם בית ההשקעות הנפרד אילים) – ישראל היא מקום מצוין להיות בו. 

איך נוצר פער של 80 אלף יחידות בשנה, והאם יש בכלל סיכוי לסגור אותו? ארז רוזנבוך, יו"ר קרן ה-REIT מגוריט, מביא את הנתונים הבלתי נתפסים על הנדל"ן למגורים בישראל.

במוקד הוובינר שלנו הפעם עומד פרדוקס גדול: מצד אחד, במשך 40 הדקות הראשונות של השיחה, תיאר לנו עו”ד ארז רוזנבוך – יו”ר קרן מגוריט – את הקטסטרופה של שוק הנדל”ן המקומי, כאשר מחסור קיצוני בדירות מוביל לעלייה עקבית במחירים. עלייה שאפילו מגפה, מלחמה, רפורמה משטרית שנויה במחלוקת וזינוק בשיעורי הריבית לא הצליחו לצנן. מצד שני, קיימת יכולת לעמוד במחיר המאמיר הזה. איך זה יכול להיות? מאיפה הכסף? אז הנה הספוילר: הכסף כאן, הוא פשוט מוחזק אצל חלק קטן יחסית באוכלוסייה. החזקים מצליחים לעמוד בדירות של 8-7 מיליון שקל בשדה דב או 5-4 מיליון ברמה”ש ובהרצליה, כאשר המינוף של הכסף שלא חסר בבנקים ודאי מקל עליהם. לעומתם, החלשים יכולים רק לחלום על זה. והפער רק הולך ומחריף, בפרט מאז פרוץ המלחמה. לדעת האורח שלנו, זהו קו השבר החברתי הגדול ביותר שניתקל בו בשנים הקרובות. כל יתר השסעים יתגמדו בהשוואה אליו.    

מי שלא עלה על הרכבת הזאת לפני 10 שנים, אומר לנו רוזנבוך, ספק אם יוכל (אלא אם ירכוש הון עצמי עצום או יעשה “מכה” מאופציות בהייטק). טבלת אקסל כמו זו שהכין האורח שלנו כשהתחתן, שבודקת מתי יהיה לו מספיק לרכישת דירה ראשונה למגורים, לא בטוח שניתנת כיום להכנה כתכנון ריאלי. וגם אם יוציאו היום מיליון דירות לשיווק קרקעות, אנחנו נראה אותן בשוק, בתרחיש אופטימי, רק ב-30′-31′. בהמשך למשל הרכבת, הוא ציטט בכיר באוצר שלפיו: “שוק הנדל”ן הישראלי של 25′-27′ הוא רכבת שמתנגשת בקיר; אנחנו לא יודעים לעצור אותה, רק מנסים לצמצם את מספר הנפגעים”.

ארה"ב משקיעה מאות מיליארדים בייצור המקומי כחלק מדה-גלובליזציה ועוקבת בחרדה אחר גורל הפטרודולרים. באירופה הפוליטיקה מטלטלת את הכלכלות. ואצלנו, כל העיניים לצפון.

מבחינת הכלכלה העולמית, קיץ 2024 עומד כנראה בסימן של הקלות מצד הבנקים המרכזיים. אם עד לפני מספר חודשים היו צפויים רק 10% מהם לשחרר לחץ, היום כבר מדברים על יותר מ-40% שפניהם להורדות ריבית.

מתי כדאי להחזיק עוד קצת, וכמה מס נשלם במימוש? אודליה פולק ושרית פוקס מ- ESOP מבית הפניקס עושות סדר בתוכניות ה-RSU ובאופציות.

תוכנית אופציות ומניות בחברה (RSU) לעובדים – זהו נושא שללא ספק מעסיק יותר ויותר ישראלים. בפרט אלו העובדים בתעשיות ההייטק, בחברות שעשו אקזיט או עברו הנפקה, בחברות אמריקאיות ובתאגידים הבינלאומיים. עו”ד אודליה פולק, נשיאה ומייסדת ESOP מבית הפניקס, ושרית פוקס, משנה למנכ”ל, הגיעו אלינו לוובינר כדי לעשות קצת סדר בדברים.  

למעקב אחר התכנית ״עושים שוק״

1. למשתמשי אפל מיוזיק - לחצו עוקב

2. למשמשי ספוטיפיי - לחצו עוקב

3. למשתמשי האפליקציות האחרות, אתרו את האפליקציה שלכם ולחצו עוקב

מה קרה השבוע בשוק ההון? ולמה כדאי לשים לב?

לערוץ היוטיוב של התכנית

תכנון פרישה – לא מה שחשבתםעל טעויות משלמים, ועל טעויות בפנסיה משלמים שבעתיים. ציפי אבירם קינן ממנורה מבטחים, מהמומחיות הגדולות בארץ לתכנון פרישה, עושה סדר ומסבירה למה קריטי להיות "על זה" כבר מגיל 25
הנושא הזה אולי נשמע פחות זוהר משיחה על מניות, אבל ההשפעה שלו על הכסף של כולנו גבוהה לאין שיעור. כי את תכנון הפרישה, ובמיוחד לבעלי משכורות גבוהות, צריך להתחיל 32 שנים לפחות קודם לפרישה. מי ש”יעבוד בזה” באופן מסודר וכבר בשנות ה-20 לחייו, מי שלא יבצע טעויות פטאליות בדרך – או שכן, אבל ידאג לתקן אותן כשעוד אפשר – ירוויח. כי בסוף, מערכת הפנסיה בישראל היא מהטובות בעולם, היא לא יקרה במיוחד והיא גם יעילה מאוד מבחינה מיסויית. אבל יש כאן כוכבית: עבודה לא מסודרת, רשלנות של מעסיקים בדיווח, אובדן טופס 161 (סיום העסקה אצל מעביד) וכדומה, עלולים לעלות לנו בהרבה מאוד כסף ובעוגמת נפש עצומה במועד הפרישה.    אז כדי לצמצם את מרחב הטעות, הזעקנו לוובינר השבועי שלנו את ציפי אבירם קינן, מנהלת מחלקת הגיל השלישי ותכנון פרישה במנורה מבטחים ביטוח – הגוף הגדול בארץ לנושא הזה. באמת שלא מתהלכים בינינו רבים עם רמת הידע והניסיון שיש לה בעניין. ורק ניתן כאן את הערת האזהרה שהיא נתנה לנו: ההנחיות שאפשר להציע במסגרת כזאת הן כלליות. אין לראות בהן המלצה פרטנית, כי אין דומה מקרה אחד לשני. אפילו שני חוסכים עם מאפייני העסקה זהים עשויים להזדקק לתכנון פנסיוני שונה לחלוטין – בעקבות הבדלים במצב המשפחתי, במצב הבריאותי, באופי החסכונות, בציפיות לעתיד ועוד. נדרשת תפירה של התכנון לצרכי התא המשפחתי כולו. התא הספציפי.          אבירם קינן עשתה לנו סדר במה שחשוב לדעת על החיסכון הפנסיוני. למשל: איך מחשבים את הקצבה החודשית? בעצם, לוקחים את הסכום הצבור במועד הפרישה ומחלקים אותו במקדם ההמרה. המקדם הזה מחושק יחסית בביטוחי המנהלים אך משתנה בקרנות הפנסיה, והוא תלוי גיל, מגדר, מצב משפחתי, תקופת ההבטחה, קצבת בן/בת הזוג, הריבית ועוד. אם צברנו מיליון שקלים והמקדם עומד על 200, גובה הקצבה הראשונה יהיה 5,000 שקל. לשאלת אחד הצופים שלנו, אם יש טעם לדחות את קבלת הקצבה בשנה, השיבה האורחת: לכאורה כן, כי הצבירה אמורה לגדול (בכפוף לתשואות אותה שנה), ואילו המקדם (שהוא המכנה בחישוב) לקטון. אלא שוויתור על שנה של קצבאות – 60,000 אלף שקל בדוגמה שלנו – יצדיק את עצמו אולי ב-15 שנות קצבה לאחר מכן.        הבסיס לשאלה הזאת הוא העובדה (שרבים אגב לא יודעים) שגיל הפרישה – 67 לגברים, 63 לנשים ילידות 1962 ואילך (יעלה בהדרגה ל-64) – רלוונטי להסדרים הפנסיוניים (ולאפשרות של מעסיק להיפרד מעובדיו) ומאפשר לקבל קצבה גם במקביל להמשך עבודה. והרי רבים היום ממשיכים לעבוד, ולאו דווקא משיקולים פיננסיים. כך, הם יכולים לדחות את הפרישה אך לבצע “פרישה מדומה” עם קצבה פטורה ממס. אין עם זה בעיה – הקרנות יודעות לתת קצבה ולקבל הפקדות בו זמנית.  בין קצבה מוכרת לקצבה מזכההנה נושא שאין קריטי ממנו: לוודא שהכספים שהופרשו לפנסיה שלנו “צבועים” נכון כקצבה מוכרת, עד תקרה מסוימת. “מוכרת” פירושה שכבר שילמנו עליה מס שולי – זה פשר ההבדל העצום בין הברוטו לנטו החודשי שלנו – ואין צורך לשלם אותו שוב בפרישה. זאת לעומת קצבה “מזכה”, שעליה דווקא כן נצטרך לשלם מס שולי. ולמה זה כל כך קריטי? כי פעמים רבות, ודאי עד להיווצרות ממשק המעסיקים ב-2016 אבל זה קורה גם לאחר מכן, יש בעיות דיווח וטעויות רישום. קל הרבה יותר לתקן אותן קרוב למועד החלפת העבודה, ובטח לא בגיל הפרישה כאשר הזמן דוחק וצריך להתחיל לקבל את הכסף. התהליכים האלה לוקחים זמן. אגב, אנחנו באינווסטור מציעים ללקוחות את השירות הזה – הן את הבדיקה והן את התיקונים הנדרשים בעקבותיה.עוד נושא שכדאי להכיר הוא הסל הפטור, שהוכנס ב-2012 כחלק מתיקון 190 הגדול – אז בוצע מעבר מ”נוסחת השילוב” ל”נוסחת הקיזוז”. הסל הפטור מחושב לכל אדם כמכפלה של תקרת הקצבה המזכה (נתון שמתקבל מדי שנה וב-2024 עומד על 9,430 שקלים); שיעור הפטור המגיע (אף הוא משתנה ועומד ב-2024 על 52%); ומכפיל ההמרה להון (העומד תמיד על 180). חישוב מהיר יגלה שב-2024 עומד הסל הפטור לאדם על סכום של 882,648 שקלים, ואותו ניתן לנצל לטובת קיבוע התנאים באחד משני מועדים, המאוחר ביניהם: או בגיל הפרישה הכרונולוגי (67 לגבר, 64-62 לאישה) או עם קבלת הקצבה הראשונה. אלא שרגע לפני החלת הפטור, המדינה שולפת את ה”פנקס השחור” ובודקת אם בעבר, ב-32 שנות העבודה שקדמו לפרישה, כבר נוצלו פטורים. למשל, במשיכת כספי פיצויים. את הסכום שכבר נוצל ממדדים לשנת הפרישה (בתוספת האינפלציה) ומכפילים פי 1.35. ברור שהנגיסה בכספים המיועדים לקבצה בפועל עלולה להיות משמעותית. ומה לגבי כספי פיצויים? בעקבות תיקונים שונים, ובעיקר מעבר למכשירים קצבתיים, ברירת המחדל היא לייעד גם אותם, אם לא נוצלו בסיום ההעסקה, לקצבה העתידית. אבל מי שמחזיק בפוליסות ישנות עוד עשוי להיתקל בכספים שניתנו כהשלמה הונית (זה מופיע כקוד 4 בטופס 161, לעומת פיצויים קצבתיים המופיעים כקוד 6). ואותם, לא ניתן לייעד לקצבה. בשורה התחתונה, כפי שסיכמה יפה האורחת שלנו: תהליך תכנון הפרישה ובחינת התיק הפנסיוני הוא לחלוטין לא מותרות כי אם הכרח. מי שלא יבצע אותו כראוי ובזמן – ואנחנו מדברים על שכירים ועצמאיים כאחד – צפוי למצוא את עצמו בבוא היום בברוך לא קטן.

מה קרה למי שהייתה עד לא מזמן הישראלית עם השווי הגדול ביותר? למה נבלם שוק הפאנלים הסולאריים? ואיזה סיכוי יש לשניהם להתאושש? תמיר גלוסקה מקאי קפיטל עושה סדר על הגג

סיפור ההצלחה של סולאראדג’ (SolarEdge) מתחיל ב-2006, ביוזמת חמישה חברים יוצאי יחידת העילית 81 של חיל המודיעין ובראשם סא”ל גיא סלע (שב-2019 נפטר ממחלת הסרטן). הפתרון שהם הכניסו לשוק האנרגיה הסולארית קשור לבעיה אקוטית בהפקתה: העובדה שהפאנל החלש ביותר – זה שקולט הכי פחות שמש (מסיבות של זווית מול הקרינה, גובה, עננות נקודתית, צל או פגיעה מבעל חיים) – מכתיב את ההספק של המעגל החשמלי כולו. 

תמ"א, 90/10, מי פטור ממס רכישה ושבח, והאם זה הזמן להעביר לילדים: עו"ד רו"ח שלומי אלמליח עושה סדר בתחום גדוש דיסאינפורמציה, עצות אחיתופל ותיקוני חקיקה

רכישת דירה להשקעה היא הספורט הלאומי של ישראל. לא אחת, מה שהופך השקעת נדל”ן למוצלחת, או מוצלחת יותר, הוא הפן המיסויי. התחום הזה רווי אמונות, המלצות ודיסאינפורמציה ברשתות החברתיות, ויש בו המון דקויות וניואנסים שחשוב להכיר. כדי לעשות קצת סדר, להתייחס למקרים אמיתיים ולהשיב לשאלות מהקהל, הזמנו לוובינר את שלומי אלמליח, עורך דין ורואה חשבון במקצועו, שותף ומייסד במשרד עורכי הדין אבו רזק-אלמליח. 

הכלכלה העולמית מצויה באינפלציה שנעה סביב 5%-2%. למרות מאמצים כבירים והצלחות נקודתיות, נראה שהבעיה הזאת תמשיך ללוות אותנו לכל אורך 2024. 

מיהם המנצחים והמפסידים הגדולים של בום ה-AI, ואיך המשקיעים הפרטיים יכולים לעשות מזה כסף? כדי לעשות סדר ולקבל תמונת מצב עדכנית, הזמנו שוב את שחר כהן, מנכ”ל ומייסד קרן הגידור Lucid Capital שמתמחה בעולמות הטכנולוגיה. בוובינר שקיימנו איתו בדצמבר 2021 הוא דיבר על שיפט בתעשיית השבבים, מתעשייה מחזורית לסמי מחזורית, מה שאכן קרה, גרם להתרחבות מכפילים והזניק גם חברות מאמצע השרשרת. כעת, החיבור של תעשיית המוליכים למחצה (Semiconductors) עם עולמות הבינה המלאכותית מעצים את הדרמה לאין שיעור. 

מהצלת חיים והפיכת טקסט לווידאו עד מסלולי AI בתיכון, מרכב אוטונומי ועגלת קניות חכמה ועד לתאום הדיגיטלי של כדור הארץ: נתי אמסטרדם, Country Director בחברה הכי חמה בשוק בשנים האחרונות, מספר על הפלא הטכנולוגי-פיננסי ומציג את המחר

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

הקטר העולמי של ארה”ב מראה סוף סוף סימני התעייפות ראשונים אחרי שהפד עושה הכל כדי לחנוק אותו קצת, וזה אמור לגרום למשקיעים קצת נחת, כי כשהשוק נחלש לפד יש צידוק להתחיל להוריד ריבית ולאפשר לכולם לנשום קצת לרווחה. אלא… שהמציאות אף פעם לא פועלת לפי הציפיות ולפי תכניות מוכתבות. האינפלציה על נגזרותיה השונות מרימה שוב ראש ומראה סימנים שהעתיד לא הולך לכיוון של המשך ירידה. השורות האלו נכתבות לפני החלטת הפד על גובה הריבית, אבל ההערכה היא שב-99% לא נראה הורדת ריבית גם הפעם. יותר מכך, השוק מתחיל להפנים שייתכן שפנינו לשנה ללא הורדת ריבית ואולי אפילו לעליית ריבית.

פסח הוא זמן מצויין לעשות סדר בתיק ההשקעות ולהכיר יותר לעומק את המשקיע הישראלי. הפרק שלנו הערב יחולק לשניים: בחלק הראשון, נבער את ״החמץ״ מהתיק ונדבר על כל מה שאנחנו מוצאים לעיתים בתיקים של לקוחות שמגיעים אלינו שאין בהם שום הגיון. אם זה מבחינת הקצאת הנכסים וחלוקה לא נכונה לאפיקי השקעה שאינם תואמים את הגיל, הרצונות והמטרות שלכם, ואם זה מוצרים שמצאו דרכם לתיק ההשקעות ומשרתים בעיקר את מי שמייצר אותם ופחות את המשקיע. בחלק השני, נדבר עליכם - המשקיעים הישראלים נלמד להכיר את הפרמטרים השונים המאפיינים משקיעים ישראלים, במה הם אוהבים להשקיע, כמה הם משקיעים, איך מקבלים החלטות השקעה, וכמה נעזרים בבינה מלאכותית בקבלת החלטות השקעה אלו רק חלק קטן מן הפרמטרים השונים והתובנות שנסקור בחלק זה בפרק. בקיצור, רגע לפני הפסח - פרק חובה לכל משקיע וחוסך ישראלי.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

הערב אנחנו עורכים לכם הכרות עם שחקנית קצת פחות מוכרת וידועה בתחום חיסכון ארוך הטווח, אך בהחלט שווה הכרות. את הכשרה אתם מכירים אולי בעיקר ממסלול פוליסות החיסכון בסט אינווסט שמאגד בתוכו מסלולים של מנהלים ובתי השקעות שונים. אך גם הכשרה עצמה מנהלת מסלולי השקעה ובונה את עצמה כשחקנית בשוק. אז הערב ניתן את הבמה למנהל ההשקעות הראשי של החברה, רועי קדושונחמד מקרוב על המסלול הכללי שלהם, דרך ניהול ההשקעות , החשיפה לאפיקים השוניםוכמובן הסקטורים והנכסים שמעניינים אותם בראייה קדימה.
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

החשש למיתון פחת משמעותית, וזה ניכר בסקירות הרחבות של מנהלי הכספים הכבדים בארה”ב. גם מדדי מנהלי הרכש, החוזים פני העתיד, מצביעים על התרחבות ברוב הכלכלות. נראה שהכלכלה העולמית מתאוששת ולא צועדת לאחור, וזה בהחלט סימן חיובי. על פי התחזיות, האימוץ הנרחב והמתרחב של ה-AI עוד יעצים את המגמה, עם שיפור בפריון העבודה בקצב של 1.3% בשנה, ואפילו 1.5% בכלכלות המתפתחות. במצטבר, על פני עשור, אפשר לדבר על מהפכה תעשייתית חדשה. 

הערב נשדר פרק נוסף של אינווסטור לייב, כאשר הפעם ננקוט גישה מעט שונה: לרוב אנחנו מארחים את הגופים המוסדיים המובילים בישראל כדי ללמוד לעומק על דרך ניהול ההשקעות שלהם בעיקר בחיסכון ארוך הטווח, שזה אומר גמל השתלמות ופנסיה בעיקר. הערב, אנחנו רוצים לבקר שוב את המוסדיים הישראלים, אך הפעם המטרה שלנו היא לנתח אותם כסקטור וללמוד על פוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של השקעה במוסדיים ישראלים. בגדול, כאשר אנחנו ניגשים לנתח את הסקטור, לרוב תתבצע חלוקה שמבדילה בין בתי ההשקעות לחברות הביטוח. למרות שחלק גדול מן פעילות ניהול החסכונות היא דומה, כמובן שיש גם מרכיבים נפרדים ושונים. לצורך הניתוח שלנו הערב, נתייחס בעיקר לגידול בנכסי הציבור המנוהלים, מהו מודל הרווח של המוסדי, מהו מנוע הצמיחה של השוק הזה, ואיך בנוייה התחרות. וכמובן, קצת על השוני ומה מייחד את הפעילות של כל אחד מהם.

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

הפעם יש לנו אורח מיוחד שאנו מתרגשים מאוד לקראתו: לראשונה אנחנו מארחים את ארז מגדלי, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל, ומי שאחראי בפועל על הפנסיה של 1 מכל 3 ישראלים לפחות. מגדל אחד המוסדיים הכי מוטים  ישראל בהקצאת הנכסים שלו, חולשים גם על פורטפוליו נדל״ן מהגדולים בישראל, מה שמעמיד אותם הלכה למעשה כחברת הנדל״ן השלישית או הרביעית בגודלה בארץ. בנוסף, גם נתח הנכסים הלא סחירים הוא מהותיקים והגדולים בקרב המוסדיים. בשורה התחתונה, עם תיק של כ-350 מיליארד ש״ח של כספי חוסכים ועמיתים, שנוגע בכל תחומי ההשקעות, ומשפיע באופן ניכר על חברות ישראליות ועל המשק הישרלאי בכלל, ארז מגדלי נמצא בפוזיציה מאוד ייחודית שמעטים בישראל מחזיקים בה, ואנו מאוד מסוקרנים לשמוע את המחשבות והראייה שלו בשלל תחומים שנוגעים גם להשקעות באופן ישיר (דרך המסלול הכללי), לטרנדים שהשתלטו על החיסכון ארוך הטווח, וגם על המאקרו הישראלי ואיך הוא רואה את השוק כאן מתפתח בשנים הקרובות לאור האתגרים והבעיות. הולכת להיות שיחה מאוד מעניינת עם אחד האנשים הכי משפיעים בשוק השיראלי - השתתפות חובה לכל משקיע.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

היום אנו נקדיש את הפרק השבועי של אינווסטור לייב לתחום השקעות הנדל״ן. המטרה שלנו הערב היא לספק לכם סקירת רוחב על כל האפשרויות להשקיע בנדל״ן, החל מרכישת נכס מניב באופן ישיר ועד קרנות שמבצעות השקעות בקנה מידה גדול הרבה יותר ובסוגים שונים של השקעות. לטובת הנושא הרחב והדי מורכב, נארח את ניר גולדברג, שותף מנהל בקרן הריט הציבורית Next Point (נסחרת בספרד). לניר ניסיון עשיר בסוגים שונים של השקעות נדל״ן, החל מנסיונו האישי ודרך הקריירה המקצועית שלו שהובילה אותו לעסוק כמעט בכל סוגי הנכסים ובמדינות שונות, במיוחד באירופה. את התובנות המרכזיות והעיקריות הוא יחלוק אתכם הערב, כאשר הפרק הערב יהיה בעל פן לימודי יותר עם רשימת היתרונות והחסרונות של כל אפשרות השקעה. כמובן שהראייה שלנו היא מנק׳ מבטו של המשקיע, וזה גם יהיה עיקר הדגש שלנו במהלך השיחה הערב. אז הצטרפו אלינו הערב למסע בין השקעות נדל״ן שונות. מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

מהן החדשות הטובות בשוק ההון בארה"ב ובורסת ת"א, מה קורה בעולם ששקוע בשנת בחירות, עם רטוריקה פופוליסטית הולכת ומקצינה בין מדינות, הכל בסקירה
לצפיה בסקירה המלאה בוידאו

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

סקירה חודשית: מרץ 2024 במאקרו ובשוקי ההון

מה יעשה בנק ישראל, מתי תתהפך המגמה בשוק הדיור, ואיך תיראה 2024? מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס, עם תחזית אופטימית ביחס למשק הישראלי

שיעורי החיסכון בישראל הם מהגבוהים בעולם, ומתוך 5.1 טריליון שקל שמנוהלים כאן, יותר ממחצית בידי המוסדיים. מכאן אפשר לגזור את ההיקף העצום שמנהל סמי בבקוב, המשנה למנכ”ל הראל ומנהל חטיבת ההשקעות. מהפוזיציה הזאת, ברורה גם הראייה הרוחבית שיש לו על המשק הישראלי והכלכלה העולמית. למי שזוכר, אירחנו אותו בשבועות הראשונים של הקורונה. עתה, בעיצומה של עוד תקופה מאתגרת, מרתק לשמוע שוב את הזווית שלו על הדברים.  

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

לצפייה בוובינר המלא בוידאו

להתעסק בזה עכשיו, כשהכול עדיין טוב, יחסוך הרבה כסף וכאבי לב ברגעים טראומתיים ממילא. עו"ד שירי מלכה מציגה טעויות נפוצות ומנגנונים יעילים בתכנון פיננסי שלם יותר

לסקירה המלאה בוידאו

זוהי הסקירה החודשית האחרונה שלנו ל-2023, והתחושה היא של שנה אחת ארוכה מאז תחילת 2020. רכבת הרים עם הרבה חוסר ודאות, אי בהירות, אפילו פחד, כשההפתעה הכי גדולה שיכולה לקרות היא שלא תהיה הפתעה. 

לסקירה החודשית המלאה בוידאו עם סקירה של שוק האג״ח

לאחר סוף שבוע חיובי למדי בשוק ההון האמריקאי, קיווינו ליום מסחר אופטימי גם בבורסה המקומית – אבל אז הגיעה הסלמה נוספת בזירה הצפונית. הדבר ממחיש היטב את התקופה התנודתית ואת ערפל הקרב, שמקרין, מן הסתם, גם על המשק. הוא מקרין אפילו על הכלכלה העולמית, מחשש להתרחבות המלחמה במישור האזורי עם השפעות גלובליות (הקצנה של הגושים, התפרקות הגלובליזציה כפי שהכרנו אותה, אספקת הנפט ועוד, כשממילא הכלכלה העולמית מראה סימנים להאטה). אין ברירה – צריך להחזיק את הבטן ולעבור את זה, עד להתייצבות.

אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לשיחה מחודשת עם יוסי פריקו, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים. בפגישתנו הקודמת, עם יוסי, כאשר שער הדולר עמד על כ-3.8 שקלים, דנו בגורמים השונים שעלולים להוביל לחצייתו של הדולר את רף הארבעה שקלים. המציאות השתנתה מאז, עם פרוץ המלחמה בדרום, שהביא לחריגה של הדולר מעל אותו רף, ולמרות נסיגה קלה, המצב הכלכלי עדיין דינמי ומתחלף. במפגשנו הערב, אנו נעמיק עם יוסי בהשלכות הטווח הקצר והארוך של האירועים האחרונים, החל מהמערכה בעזה ועד לסיכויים להתדרדרות בגיזרה הצפונית, מהמצב הפוליטי הפנימי ועד לשקל והדולר, ההשפעה על המשקיעים הדרים, זירת הנדל״ן, שינויים בדירוגי האשראי, גרעונות, אינפלציה ומעבר. אנו נחקור ונתכלל את כל הסיכונים האסטרטגיים הצפויים להשפיע על כלכלת ישראל בזמן הקרוב.

למרות הקושי ננסה לחזור ולדבר קצת על הנעשה בשווקים, להתחקות אחר תנועות הכספים של הציבור בשבועיים האחרונים, ולנסות לגזור מזה תובנות על קבלת ההחלטות של הציבור ושל מנהלי הכספים, ומה מתוך כל זה עושה הגיון. בנוסף, שלל תחזיות לגבי הגרעון והאינפלציה בשנה הבאה נערמו בשבוע האחרון, וגם בנק ישראל החל לטפטף הנחיות לבנקים השונים. אז נסקור בקצרה את עיקרי התחזיות וננסה להבין מזה את המשמעויות השונות

https://investor360.co.il/landing/together-we-win-vid

בצל המלחמה בזמן שהרבה מאיתנו דבוקים למסכים,רצינו להכין לכם חצי שעה של אסקפיזם, על מה קורה בעולם מלבד הלחימה בטרור שמתרחשת בישראל.

על מה נדבר בסקירה? על ההדחה המפתיעה של יו"ר בית הנבחרים והאם יש קשר לעליית התשואות החדה באג"ח האמריקאי? גוברות ההערכות בארה"ב שתהיה השבתת ממשל בנובמבר, מה ההיסטוריה מלמדת על השבתות ממשל קודמות? האם ירידות השערים בארה"ב מרמזות שהשוק "מריח" נחיתה קשה/מיתון? מדד SP500 עלה ב-11% מתחילת השנה. איך זה נראה מזוויות אחרות? מה נשתנה בסין, ומה הקשר האפשרי שלה לעליית תשואות האג"ח בארה"ב? אירופה שוחה או שוקעת? הכלכלה הישראלית מראה גם סימני 
חולשה קלים, ושקל שנחלש מול הדולר, סיכויים וסיכונים. תמחורי השווקים כיום, בישראל ובעולם ומה אטרקטיבי יותר האג"ח או המניות? ונושאים נוספים ככל שיותיר הזמן.

 אנחנו מדינה חזקה ועכשיו גם מאוחדת אל מול היום.
אנחנו נעבור את המשבר הזה ביחד.

מתי להיכנס, מתי אסור לצאת, ומה אתה עושה כשאתה קם בבוקר? דניאל אלון, מנהל פעילות קרנות הגידור של IBI, מציג את אסטרטגיית הלונג/שורט המנצחת

קרן גידור, כשמה כן היא: מכשיר השקעה שנועד לספק למשקיעים תשואה עם קורלציה נמוכה לשוק ההון. האסטרטגיה המרכזית והמוכרת היא לונג/שורט – לקנות את מה שהכי מעניין ולמכור בחסר את מה שהכי פחות, וכך לייצר תשואה עודפת ובסיכון נמוך יותר, שכן חלק מהסיכון של שוק ההון מנוטרל בעזרת תיק השורט. מן הסתם, זה “קצת” יותר מורכב מזה, וכיום מדברים על סביב 500 תתי אסטרטגיות בתחום שמחייב מיומנות גבוהה, סבלנות, עקביות והיכרות מעולה עם השווקים והחברות. תחום שהנתח שלו בפורטפוליו המשקיעים הולך וגדל, בעיקר בשל האפשרות לחשיפת לונג מתוחכמת. קרנות הגידור לא מנסות להכות את מדדי המניות המובילים – הבנצ’מרק שלהן הוא אג”ח, מזומן וכיו”ב. רבות מהן מבטיחות תשואה סופית – זה עמד על סביב 10-5% בעולם ריביות האפס, ללא קשר למגמה הכללית בשוק. איך עושים את זה?  

דניאל אלון מנהל כיום את פעילות קרנות הגידור של איי.בי.איי בית השקעות. בפועל, הוא מנהל שלוש קרנות פעילות. ביקשנו להבין ממנו איך נראה יום עבודה סטנדרטי, ומה בעצם קורה שם בשוטף. אז מתברר שיש “זנב” ויש “כלב”: 30-20% מהתיק ישתנו בתדירות גבוהה יחסית, וגם כאן מדובר לרוב בטווחים של חודש-חודשיים, לא על בסיס יומי; החלק העיקרי הוא פוזיציות עוגן, ובהן, צריך סיבה טובה כדי לזוז. מהן תיגזר גם תשואת הטווח הארוך. 

רכישת מניות בישראל היא מבחינתו כמעט פרייבט אקוויטי, נכס מניב עם  אופציה, במובן שלא כל כך מהר יוצאים משם. “אוספים סחורה בכפיות כשאפשר, וכשיש הזדמנות לצאת כי הנייר עלה, עושים מחשבות”. אבל גם אם הנייר לא עולה, זה בסדר, כל עוד יש שם הנהלה שיודעת מה היא עושה, שיש רציונל מאחורי חלוקת ההון שלה, שהיא לא “מנומנמת” וניכר שהיא באה “לתת עבודה” ולהגדיל את תשואת בעלי המניות. ואם אין סחירות, לפחות שיהיה דיבידנד (נכס מניב, כאמור), ופחות משנה באיזה גובה – גם להחזיק מזומן זה חשוב, ובלבד שהחברה משתמשת בו נכון כדי לגדול. ולא לטווח הרחוק מדי או “על הנייר” – עולם קרנות הגידור פחות מאמין בחברות צמיחה או חלום. נקודה חשובה נוספת היא שבארץ, בגלל הסחירות הנמוכה וחוסר הנזילות, צפי לכניסה למדד או ליציאה ממנו יכול לתת בוסט של עשרות אחוזים לכל צד – כדאי להפנות לשם זרקור.  

בנק בישראל הוא דוגמה טובה למכונה שיודעת לייצר תשואה דו-ספרתית במקביל להגדלת צמיחה או חלוקת דיבידנד. הבנק אף מצטיין בהקצאת הון, הוא נסחר מתחת להון, והמניות שלו נזילות ומהוות חלק מהמדד. עד כדי כך, שאלון מקצין ואומר שעל כל הצעה אחרת שתופנה אליו, הוא ישאל: במה זה עדיף לי על פני השקעה בבנק? כמובן, בנק לא מספיק לפיזור הנדרש, ואלון הציג דוגמה לחברה מעניינת מתחום הנדל”ן (ונזכיר שאין לראות בדברים המלצה מכל סוג, זה רק לצורך הלימוד): קבוצת לוזון, על ההון והחוב הנוכחיים שלה, על דפוסי הניהול ועל הקצאת ההון למקומות הנכונים (פלטפורמת נדל”ן בפולין, שימור נכסים בארץ גם כשהייתה כפסע מהסדר חוב, גיוסים מרשימים ועוד). חלוקת דיבידנד דווקא אין, אבל גם לא אצל וורן באפט…  

בחו”ל, ובפרט במניות המובילות במדד, זה עובד קצת אחרת. כאן, אין לנו יתרון על אחרים. יש חברות שברור שצריך להיות בהן (פייסבוק לפני כמה שנים, אנבידיה כיום), וכל עוד מנועי הצמיחה רלוונטיים, כל עוד ה”רעיון המסדר”, כמו שאומרים בצה”ל, תקף – אין סיבה לצאת. ככלל, האינסטינקט האנושי למכור את מה שעלה ולהשקיע במה שירד, לא תמיד משחק לטובתנו. תיק שמורכב מאוסף של חברות חבוטות, כאלו שהשוק מזהה בהן בעיה ורואה בהן לוזריות, יכול אומנם לכלול גם את האחת שתפתיע בסיבוב, אבל לא בטוח שזאת אסטרטגיה בטוחה ומוצלחת. 

שאלה של טריגר

אז מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר? כיוון שלעקוב על בסיס יומיומי אחר אלפי חברות יהיה בלתי אפשרי, אלון עוקב אחר התפתחויות מעניינות ומעמיק היכן שנדרש. הוא נתן לנו דוגמאות להתרחשויות, חלקן אמיתיות וחלקן היפותטיות, שמצריכות פולו-אפ: ארגו נכסים, חברה ישראלית העוסקת ברכישה, השבחה והשכרה של נדל”ן למגורים בגרמניה, נסחרת קרוב למחיר השפל שלה – אבל זה קשור יותר לבורסה בתל-אביב, כי המתחרות שלה בענף דווקא בעלייה מסחררת. על אירוע כזה כדאי אולי “להתלבש”, וזה מחייב העמקה, התייעצות, ייתכן שגיחה לפגישות בשטח. כלומר, שינוי שקשור באקלים הישראלי, בזמן שהסיפור הגרמני לא השתנה, הוא לא סיבה טובה לנטוש את המניה. מנגד, כניסה לתחום חדש – נניח, סוויץ’ למלונאות שלא היה על הפרק כשעשינו את העבודה שלנו ונכנסנו להשקעה בחברה, זה משהו שעליו כן נשקול למכור, גם אם השוק מגיב בהתלהבות והמניה עולה. עוד דוגמה היא מניית טאואר, שיצאה לגמרי מהפוקוס של רוב המשקיעים לאחר נפילת עסקת אינטל ואיבדה 30% תוך שבוע. גם זה משהו שכדאי ללמוד.

לאורך השיחה ניתחנו חברות ואפיזודות וחיפשנו טריגרים להיכנס/לצאת, ולעומתם כאלו שלא אמורים לשנות את התמונה מבחינת “המשקיע הסבלן”. או אולי כן, אם ב”זנב” עסקינן. אבל גם בלי סיבה למכירה, אם מניחים שחברה לא תעלה ביותר מ-X% בתקופה הקרובה, יש דרכים טובות יותר וכלים מתוחכמים ואפקטיביים יותר להחזיק בה, מאשר ממש להחזיק במניות. ניתן לבנות פוזיציה שתשקף בדיוק את מה שאנחנו מעריכים שיקרה – וגם זה חלק חשוב ממה שמעסיק את קרן הגידור.   

ניצלנו את השיחה כדי לשמוע מאלון כיצד הוא מנתח את השוק, הן במאקרו והן בהקשרי הטלטלה המקומית שלנו. הוא סבור שהקלפים כבר סודרו על השולחן: העלאות הריבית מסתיימות (אולי עוד אחת ודי), מי שרצה למכור/לצאת/להעביר כספים לחו”ל כבר עשה זאת, ומי שלא, הטריגר שלו יהיה רק “דם ברחובות”. כלומר, הוא לא צופה עוד תנועה גדולה של כספים החוצה בקרוב. מי שנותר במגרש אלו בעיקר קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות (הריטייל הממונף נחתך ב-2022; קרנות הגידור מוטות הצמיחה נקלעו לתשואות שליליות ורבים משכו מהן את הכסף). לחץ המכירות הגדול כבר מאחורינו, וכעת זו בעיקר שאלה של Positioning. בקיצור, השווקים בעמדת המתנה. במצב כזה, טוב פשוט “לחפש מתחת לפנס”. לא להיות “פתית שלג” או לנסות להמציא את הגלגל, לא לחפש פינות אפלוליות עם תחכום יתר, אלא אם יש ידע אמיתי בנישה שטרם זוהתה בשוק והיא הדבר הגדול הבא (ע”ע אנבידיה, שנתנה קפיצה מטאורית תוך דוח אחד בגלל שינוי טכנולוגי גלובלי שהשוק לא זיהה).           

לכאורה, הוא אומר לנו, רוב הזמן אתה לא שמח. יכול להיות משהו מאוד מתסכל, בדיעבד, בצעדים שנקטת או שנמנעת מהם למרות תחושת בטן נכונה. ועם זאת, אסור לשכוח: בסוף, האופטימיים מרוויחים יותר. וזאת, מתברר, עצה משותפת לגורואים הגדולים ביותר בהשקעות: להיות אופטימי לטווח הארוך, זו אסטרטגיה מנצחת.  

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

מוזמנים להאזין לסקירה החודשית המלאה בוידאו

וובינר הסקירה החודשית המסורתית עם עמי ארביב. על מה נדבר? על התנהלותה הבעייתית של סין,  והאם היא עלולה לגרור את העולם למיתון ואולי אף גרוע מזה? על אירופה הבעייתית במובני צמיחה ואינפלציה, האם היא בדרך לסטגפלציה? על נגיד ארה"ב המתלבט בין העלאת ריבית נוספת שעלולה לדרדר למיתון שוק שכבר מראה סימני חולשה, לבין הקפאה וסיכון להתפרצות אינפלציונית נוספת. על נגיד בנק ישראל המתחבט בדילמה דומה, עם כלכלה חזקה יחסית, שמראה גם סימני חולשה קלים, עם חשש למשבר חוקתי שמעיב על הבורסה בישראל, ועם שקל שנחלש מול הדולר ומעלה סיכון אינפלציוני. כמובן שנדבר על תמחורי השווקים כיום, בישראל ובעולם מה מצב מדדי המניות? וכמה אטרקטיבי האג"ח שתפס מומנטום חזק השנה

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

תעשיית השבבים זו אולי התעשייה שמעוררת הכי הרבה עניין בשנים האחרונות בקרב משקיעים. קשה היה להתעלם מכותרות שעוררה אנבידיה לאחרונה, אבל כבר כמה שנים שתעשיית השבבים נמצאת בכותרות הראשיות. החל מהמחסור הגדול בעקבות הקורונה שהקפיץ מחירים ויצר עיכובים משמעותיים בתעשיות שונות כמו הרכב וכד׳, דרך התחרות בין אנבידיה ל- AMD,
המאמץ של אינטל לחזור לקידמת הבמה, האיום מצד ענקיות הטק לקחת את הייצור בעצמן, ומעל הכל המתח בין ארה״ב לסין והפיצול המסתמן לשתי תעשיות נפרדות. כל הסיפורים הללו נמצאים רוב הזמן בכותרות והמשקיעים בהחלט ערים ומודעים לכך. אך יש עניין נוסף שפחות מדובר, והוא עשוי לחולל מהפיכה של ממש בשרשרת הערך של התעשייה. בשנים האחרונות הולכת ומתקבעת התובנה שחוק מור נשבר. היכולת להמשיך ולהקטין את גודל השבב, וגם לעשות את זה בעלות מופחתת מתבררת כנראה כבלתי אפשרית, ולכן התעשייה מחפשת פתרונות אחרים לשיפור ביצועים. על אחד מהם נדבר הערב בפרק שיוקדש לתעשיית השבבים, איך היא בנוייה ומחולקת היום, מי הן החוליות השונות בשרשרת הערך ועוד. כמובן שנסקור את כל האתגרים הגדולים שציינו בהתחלה (קרב הגדולות, סין ארה״ב וכו') את כל זה נעשה עם האורח שלנו, עובד שפירא מנכ״ל חברת PCB הישראלית שנמצאת בעיצומה של turning point באחד מהצמתים החשובים בתעשייה היום מחכים לכם הערב בשמונה

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

שנה לא קלה עוברת על השקל, שבניגוד למגמה בעולם נחלש משמעותית מול הדולר. בנוסף, הקורלציה אשר הורגלנו אליה בשנים האחרונות, אשר הובילה לעליה של השקל ככל והשוק האמריקאי יורד, והפוך, נראה שנשברה השנה. רבים תולים את המצב הפוליטי בחולשת השקל, אחרים יטענו שיש כאן תנאים אובייקטיבים אחרים, ויש גם מי שטוען שלא קרה כלום… אותנו כרגיל מעניין להבין לעומק את הסוגייה ולכן הזמנו הערב לאולפן את אחד ממנהלי הסיכונים הידועים והמוערכים בשוק: יוסי פריימן, מנכ״ל פריקו ניהול סיכונים ובעלים וחבר הנהלה בחברת דירוג האשראי מידרוג. בנוסף יוסי פריימן מייעץ כדרך קבע לחברות הגדולות במשק והוא עוסק רבות, בין השאר, גם בשאלת גידור המטבע. אז בשיחה שלנו הערב נתמקד בשלושת הכוחות העיקריים המשפיעים על כיוון השקל, נבין מהם, איך הם פועלים ולמה ההשפעה שלהם רבה. נדבר על מה השתנה בהם השנה שהם עזרו לקחת את השקל לכיוון ההפוך ממה שהורגלנו אליו בשנים האחרונות, מהם התרחישים השונים שעשויים לקרות, ומה יהיו ההשלכות של כל תסריט. מעבר לעניין הרב בשאלה על כיוון השקל, כמובן שמדובר גם בנושא קריטי שישפיע מאוד על חיינו בעיקר בתחום האינפלציה ויוקר המחייה, ובכלל על החוסן הכלכלי של המשק הישראלי ומעמדו בעולם. כמובן שנתייחס לעוד סוגיות קשורות כמו הריביות ומצב המשק הכללי הולכת להיות שיחה מרתקת.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

השבוע ניקח אתנחתא קלה מענייני שוק המניות ונפליג לסקירת שוק הנדל"ן המסחרי בארה"ב. כמו כל שוק במדינת ענק, גם השוק הזה מתאפיין במגוון רחב של סגמנטים ותתי שווקים, והמשימה שלנו הערב היא לפלח את הסקטורים השונים ולהכיר לכם דווקא סקטור פחות מוכר אך משגשג גם בתקופה הנוכחית. לטובת הנושא אנו מארחים היום את רון שטרן - מנכ"ל חברת מדיפאואר שנסחרת בבורסה המקומית ומשקיעה בנדל"ן מסחרי בארה"ב (ונמצאת בבעלותו של יאיר גולדפינגר) יחד איתו נערוך סקירה על הנדל"ן בארה"ב, נלמד על הסקטורים השונים ונגלה ממקור ראשון מה המצב האמיתי בשוק הנדל"ן המסחרי בארה"ב ומהן המגמות לעתיד.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

לסקירה החודשית המלאה בוידאו

אנחנו בדרך למיתון או ל"נחיתה רכה"? תלוי את מי שואלים. איך השפיעה הורדת דירוג האשראי על הכלכלה האמריקאית? ועד כמה טרנד ה-בינה המלאכותית הוא יוצא דופן ביחס לקודמיו?

השווקים נמצאים ללא ספק בהתאוששות. מתחילת השנה אנחנו רואים תשואות יפות, ואפילו המדד בת”א כבר בפלוס למרות הירידות החדות. יש תחושה שהשווקים הולכים נגד כוח המשיכה – המדדים עולים כאילו בניגוד לכלכלה, שנעשית דווקא מרוסנת יותר. אשר לשאלת טריליון הדולר, האם אנחנו הולכים ל”נחיתה רכה” או למיתון – תלוי את מי שואלים.  

סוכנות דירוג האשראי פיטצ׳ הורידה את הכלכלה האמריקאית מדירוג מושלם של טריפל איי.איי ל איי-פלוס (אס&פי עשתה זאת כבר לפני 12 שנה). מעבר לאקט הסמלי, ולזעם שהוא עורר בקרב אדריכלי הכלכלה האמריקאית, זו לא פגיעה ממשית: מבחינת חברות הביטוח, הקטגוריה בה נמצאת ארה”ב נותרה זהה, וממילא 60% מהעסקאות בעולם נעשות בדולר אמריקאי, מה שאומר שממשלות יכולות לקנות בהן רק אג”ח ממשלת ארה”ב. אבל מעניין לקרוא את הנימוקים של Fitch: צוינו ההעלאה המתמשכת של תקרת החוב ו”ההידרדרות בסטנדרטים של הממשל” (החוב כבר חצה את 30 טריליון הדולר, כשמאז העלאת התקרה גויס חוב של עוד טריליון, והחזר החוב לבדו גוזל כ-17% מהתקציב).  כמו כן, צוינה סבירות גבוהה למיתון. 

הפד ומשרד האוצר האמריקאי חולקים על הניתוח וסבורים שאנחנו ערב נחיתה רכה. גם עקום התשואות כבר לא מצביע על הורדות ריבית באופק, כי השוק כבר לא “מתמחר” מיתון. אבל שימו לב: היסטורית, כשקצב וחומרת האינפלציה, העלאות הריבית וחנק הכלכלה היו קיצוניים, התוצאה הייתה נחיתה קשה. לכן, עמי ארביב שלנו מציע לא להיות אול אין ולקחת גם את האופטימיות בפרופורציה – זה בדרך כלל מה שהם אומרים לפני משברים גדולים  

בינתיים האינפלציה בארה”ב בירידה יפה, וגם אינפלציית הליבה הפתיעה וירדה ל-4.1% (מה שהזניק מיד את השוק). בשוק העבודה הנתונים סותרים: הוא עדיין הדוק, ואפילו עם עלייה גבוהה מהצפוי בשכר הממוצע לשעה, אבל חלה ירידה ביצירת משרות חדשות כבר חודשיים ברצף. אגב, מייצר המשרות הגדול ביותר הוא הממשל – וגם זה, כשזה בא עם גירעון כבד, הקפיץ את פיץ’. עוד דבר שרואים הוא ירידה הדרגתית וקבועה במספר שעות העבודה בשבוע, וזה לא נובע מהתייעלות – זה עשוי להצביע על הפחתת שעות במקום פיטורים, קרי: נורה אדומה אפשרית נוספת. על פי מדד מנהלי הרכש, התעשייה עדיין בהתכווצות – זה עשוי להשתנות נוכח המאמצים להחזיר את הייצור הביתה. בשירותים רואים האטה בהתרחבות. אשר למצב החברות, 78% (לעומת 44% ערב משבר 2008) מהנסחרות במדד S&P 500 מחזירות אשראי בריבית קבועה עוד מהתקופה שהייתה אפסית, ולכן יש להן אוויר לנשימה. בשוק הפרטי, שניזון לרוב מריבית משתנה וקצרת טווח, המצב מסוכן יותר. כך או כך, כמעט מתחת לרדאר, יש היחלשות של הכלכלה עם השפעה על החברות.

טירוף ה-AI

סקטור הטכנולוגיה הוא כעת הקטר בשווקים – זה גורף וזה חזק במיוחד בארה”ב, מה שמייקר עוד ועוד את ה-אס&פי 500. הבאזז הנוכחי הוא כמובן הבינה המלאכותית, ואם משווים אותו לקודמיו, יש כאן סיפור אחר מבחינת הקצב וההיקפים.
ביטוי נוסף לטירוף הוא משך הזמן שלקח לאפליקציה חדשה כדי להגיע למעל מאה מיליון משתמשים חודשיים – 6.5 שנים לשירות התרגום של גוגל, לעומת חודשיים בלבד ל-לצ׳אט ג׳יפיטי:

שוקי המזרח

הודו – חוזרת אצלנו כבר כמה סקירות ברצף עם נתונים טובים של צמיחה. לצד בעיות ממשל ותפקוד, ניכר שיפור ברוב המגזרים, ובשונה מסין המתכווצת, הדמוגרפיה בהודו חיובית. הבורסה ירדה מעט עכשיו, ואולי זו הזדמנות להיכנס להשקעה מעניינת לטווח הארוך (לא all-in, כמובן). 

סין – הרבעון השלישי נפתח לא טוב, ותמונת המצב המשתקפת כעת מצד מנהלי החברות היא אופטימית פחות. גם מדד המניות לא מככב. יש תקווה שלקראת סוף השנה נראה שיפור. 

יפן – אינפלציית הליבה התייצבה סביב 3% ומאז היא דביקה. הריבית עודנה שלילית, אבל הנגיד החדש עשה “טריק”: הוא העלה את היכולת להעלות את תשואות האג”ח הממשלתי עד אחוז (במקום 0.5%), כסוג של דרך להעלות ריבית מבלי להעלות אותה ממש. זה הלחיץ את השווקים, כי כשהאג”ח הממשלתי יהפוך לאטרקטיבי, הון רב של יפנים שמושקע כרגע באג”ח ממשלתי ארה”ב (224 טריליון יין – 1.6 טריליון דולר) יוכל לנהור לאלטרנטיבה. זה עלול לחזק את היין ולפגוע ביצואנים ומכאן בשוק המניות ובכלכלה. ואכן, מדד ניקיי נמצא בירידה כבר תקופה. 

אירופה 

האינפלציה בירידה, אבל אינפלציית הליבה דביקה ולא זזה. הריבית עלתה ל-4.25% – מהלך משמעותי מאוד שחונק את הכלכלה החזקה פחות מזו האמריקאית, ואולי זה לא יספיק כי שיעור האינפלציה עדיין גבוה יותר. מדד מנהלי הרכש מתכווץ עוד ועוד בתעשייה, ואפילו בשירותים, בשיא עונת התיירות, ההתרחבות מאטה. עוד ראיה להתכווצות היא הירידה בביקוש להלוואות בקרב חברות וכן פיטורי עובדים, בעיקר בגרמניה (פחות בצרפת).  

ישראל          

האינפלציה ירדה מעט (4.2%), זו הליבתית ירדה אך עדיין גבוהה (4.5%). הריבית (4.75%) כבר ריאלית חיובית (גבוהה מהאינפלציה), ובמצב כזה לא נוטים להעלות עוד כדי שלא לחנוק את המשק.  על פי עקום התשואות, אין צפי להורדות בזמן הקרוב. שיעור האבטלה נמוך (3.6%) ועדיין מיוצרות משרות חדשות, אם כי בקצב שהולך ומאט. בנק ישראל הרים דגל כתום-אדום לבנקים על האשראי הגבוה לבינוי ולפעילות נדל”ן, וזה נכון גם באשראי החוץ בנקאי. נדל”ן בארץ נחשב בטוח, יש ביקוש עצום לדירות בגלל הגיאוגרפיה והדמוגרפיה, אבל מתחילים לפקוח עין – ייתכנו פשיטות רגל בגלל הקרקעות היקרות ואתגר הריבית. אזהרה נוספת של בנק ישראל נוגעת לגיוסים להייטק

מנגד, לאורך השנים, הכלכלה הישראלית מצליחה לשרוד, להתאושש ולהתפתח, הדמוגרפיה לטובתנו, ועמי אופטימי. 

סיכום 

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
הערב אנחנו מארחים את ויקטור בהר- הכלכלן הראשי של בנק הפועלים לשיחה ודיון במגוון נושאים שכולם קשורים לשאלה המרכזית: כלכלת ישראל לאן?

כחלק מהשיחה שלנו נעשה זום אין לנושא הריבית, נבין איך השפעת הריבית משתשרשת לעומק תחומי החיים ומהם מעגלי ההשפעה שלה. 

נדבר על הפער בין ריבית בנק ישראל לריבית הפד האמריקאי וכיצה היא משפיעה על שוק האג״ח הישראלי, על האינפליה ועל יוקר המחייה בישראל.

נדבר על הורדת ריבית, האם באמת צפויה הורדה, מתי זה אמור לקרות ובאיזה קצב, מה ניסיון העבר מלמד אותנו?

נזכיר כמובן גם את נושא חברות הדירוג שתפס כותרות בשבוע שעבר וננסה להבין מה בדיוק קורה מאחורי הכותרות וכיצד זה משפיע.

וכמובן , ככל שיותיר לנו הזמן נדבר גם על נדל״ן, שוק העבודה, האבטלה, וכל מה שקשור לכלכלה הריאלית בישראל.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

הערב אנחנו נאחר את יעקוב אטרקצ׳י מייסד ומנכ״ל חברת אאורה - חברת ההתחדשות העירונית הגדולה בישראל, ויחד איתו נדון , איך לא, בשוק הנדל״ן למגורים בישראל.

אטרקצי ידוע כאחד שאין לו בעיה לומר את דעתו ולדבר בצורה ישירה ונגישה, ואנחנו ננצל את התכונה הזו שלו כדי לקבל אינדיקציות מהשטח על מצב השוק כרגע, האם הוא נאמן לדיווחים שמתקבלים ממקורות שונים או שהמציאות שונה מהכותרות בעיתונים?

לאן לדעתו הולך השוק והאם ישראל אכן נמצאת במשבר דיור ואיך זה יראה בעוד עשור או שניים ויותר. ומה לדעתו המדינה צריכה לעשות עוד היום כדי להבטיח שמהשבר לא יעמיק בדורות הבאים.

נעמוד על ההבדלים בין חברות יזמיות לחברות התחדשות עירונית, ומשע למה לדעתו החברה בבעלותו זוכה בכל כך הרבה פרוייקטים ומהם האזורים המועדפים עליהם להשקעה.

כל זה כאמור הערב במשונה - נדל״ן למגורים בישראל תמיד נושא מענין שמעורר הרבה שאלות, ועם אורח ססגוני ומסקרן כמו אטרקצ׳י אנו בטוחים שהולך להיות פרק מעניין

לינק לסקר

https://ifqcml7klqa.typeform.com/to/IpdZK5FH

בזכות הליווי וההאזנה שלכם הפכנו לרשת הפודקאסטים הגדולה בישראל בתחום הפיננסים וההשקעות ועל כך אנחנו רוצים להגיד לכם תודה.
אנחנו משקיעים הרבה משאבים ומחשבה בניסיון להתקדם ולשפר את התכנים כך שתהנו מהם כמה שאפשר ובימים אלו שוקלים על סדרות פודקאסטים חדשות.
לכן היינו רוצים שתיקחו חלק בתהליך ותספרו לנו מה אתם חושבים וחושבות על הפודקאסטים שלנו כדי לעזור לנו להמשיך להשתפר.
בלינק מחכה לכם סקר קצר של 5 דקות, נודה לכם אם תמלאו אותנו, כדי לעזור לנו לספק לכם את מה שאתם אוהבים ורוצים

לינק למבצע המסלקות
 
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

הערב נקדיש את הווביאנר שלנו לאחת העסקאות הגדולות של חוסך בימי חייו - וגם אחת הקריטיות שבהן- הפנסיה שלו.
הערב אנחנו מארחים את איציק בן ארויה- אחד המומחים הכי גדולים לנושא הפנסיוני במדינת ישראל, ויחד איתו נתקוף מגוון נושאים, שאלות, ודלימות שיש לחוסכים רבים.
הווביאנר יהיה מקצועי תוך הדגמותש ל מקרים אמיתיים וסימולציות שונות,  המטרה שלנו היא לספק לכם את הערך הדרוש כדי לענות על שאלות כמו:
מהם המקרים הנפוצים שדורשים תכנון פייננסי לפרישה מבעוד מועד,
איך בעלי שכר גבוה יכולים לתכנן את פרישה שלהם כדי למקסם קצבאות ולהפחית כמה שניתן את המס
מהן ההחלטות והפעולות שכדאי לקבל כבר בגיל 40 ולא לחכות למועד הפרישה?
התקנה החדשה בדבר ביטוח מנהלים ומה צריך לעשות מי שנמצא בביטוח מנהלים אחרי 2004

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

גיא מני, מנהל השקעות ראשי במיטב, וניר טואף, מנהל תחום הנדל"ן של בית ההשקעות, מנתחים את השוק ומציגים את הנחות היסוד שמובילות לאלוקציית ההשקעות הנוכחית

נתחיל בתמונת המאקרו: האינפלציה עדיין כאן, במיוחד בשירותים. הריבית תועלה עוד פעם אחת לפחות בארה”ב ובישראל, באירופה אף יותר מכך. אנחנו מתקרבים אומנם לסוף סייקל ההעלאות, אבל לאחר מכן רמת הריבית תישאר גבוהה לפחות עד אמצע 2024, עד שהנגידים ייווכחו כי המחירים אכן יורדים ולא רק באופן זמני או רק בסחורות. שוק העבודה עודו הדוק עם לחצי שכר, וחסכונות הקורונה נותנים עדיין את אותותיהם. לכן כרגע, לא צפוי מיתון קשה בארה”ב, אלא בתרחישים מפתיעים כגון קריסת בנקים נוספים, שייאלצו את הבנק המרכזי לנקוט פעולות דרסטיות.    

אלו הן הנחות העבודה של מיטב, מהגופים המוסדיים הגדולים בארץ (229 מיליארד שקל בתיקים המנוהלים ומעל מאה מיליארד בגמל). יש להן השפעות מרחיקות לכת על מדיניות ההשקעות. ללווים זו כמובן סביבה לא פשוטה – חברות ממונפות עלולות להיקלע לקשיים וחייבות להתייעל. מנגד, למלווים נוצרה סביבת ריבית מעולה שכמותה לא ראינו במשך יותר מעשר שנים. משום כך הגדילו במיטב משמעותית את החשיפה לאג”ח, ממשלתי וקונצרני, לשיעור של 42-40% מהתיק (70% מזה בישראל), כשרק לפני שנה היו באלוקציה מינורית באפיק. בתחום החוב, אין עדיין אינסנטיב ללכת לדירוגים הנמוכים, כי המרווחים עוד לא נפתחו בצורה משמעותית – מה שכן יקרה אם יתרחש מיתון. 

בעולם הנדל”ן, 85-80% מההשקעות של מיטב הן בחו”ל, כמחצית בארה”ב. בארץ, לפי שעה, אין יתרון בהשקעות לא סחירות ביחס לסחירות – לא בתמחור, לא בפיזור, ודאי לא במס הרכישה שלא חל בחברות הציבוריות. בחו”ל, לעומת זאת, יש פערים משמעותיים יחסית בין חשיפה דרך ריטים לבין חשיפה אלטרנטיבית בעסקאות ישירות. בתוך הנדל”ן, שוק המגורים נתפס כחזק כעת, כשבישראל יש השפעות של פרמטרים ייחודיים כמו גידול באוכלוסייה ומיעוט קרקע בשטחי ביקוש. מיטב משקיעה בנדל”ן בארץ בעיקר דרך קרנות העוסקות בהשבחה, כולל במרכיב הקרקע – שינוי ייעוד, תב”ע חדשה, הגדלת זכויות וכדומה, ואפילו בלי להישאר לייזום (רוב הכסף הוא טרם הבנייה).

המומחים ממיטב מציעים לא להתרגש יתר על המידה מקיפאון העסקאות הנוכחי שכבר נראה בעבר, למשל סביב מע”מ אפס ותקופה קצרה בקורונה. הוא יכול להביא לירידת מחירים בשוליים, בשיעורים של 10-5%. אבל לרוכשים, ובפרט בדירה ראשונה, אין טעם רב להמתין: ב-Fundamentals, עם הגידול הדמוגרפי (לידה ועלייה), עצירת פרויקטי הייזום כעת והביקושים המצטברים, סביר שתוך שנה-שנתיים נראה התפרצות מחודשת במחירים. זו גם הערכת הקבלנים, שבינתיים ממתינים.

לא חזרו למשרדים

מבחינת נדל”ן בחו”ל, שם רוב הפורטפוליו של מיטב, יש כעת בעיה אמיתית במשרדים. למעט במקרה של שוכר קבוע בדמות חברה גדולה ויציבה, אין כעת תשואה גבוהה בהשקעה בבנייני משרדים, שנותרו בתפוסה חלקית למדי מאז הקורונה (בשונה מהחזרה המסיבית אליהם בארץ). זו כבר דרמה שמשפיעה רבות על השווי. איפה בכל זאת הכסף הגדול בסגמנט? בבנייני משרדים בקלאס AAA – כ-3% מהשוק שהמשבר לא חל עליהם. מי שיזדרז, ירוויח, כי בקרוב כולם ייאלצו לעבור לסטנדרט הזה. מדובר במגדלים עתירי פסיליטיז במרכזי הערים, לרוב עם דגש על היבטי ESG (בנייה ירוקה, יעילות אנרגטית וצמצום פליטות פחמן), לא פעם מטעמי רגולציה. 

ככלל, כשם שעולם החוב צמח, גם בנדל”ן יש פתאום ריביות במשכנתה ראשונה שלא ראינו דוגמתן שנים רבות. וכשחוב נדל”ן עם מינוף יכול לתת תשואה דו-ספרתית או חד-ספרתית גבוהה (פלוס קובננטים נוחים ובטוחים, LTV של סביב 50%), המשקיע שואל את עצמו: למה לקחת סיכון באקוויטי? על הרקע הזה ביצעו במיטב הסתה משמעותית מאקוויטי לחוב. במגזרי התעשייה, המומחים ממיטב מבחינים בין מפעלי ייצור, שם הדיירים “דביקים” יותר כי קשה להעתיק מפעל ומכונות (וכן יש כעת הטבות משמעותיות מהממשל שמבקש לפתח ייצור מקומי), לבין לוגיסטיקה שעשויה להיות ארעית יותר (למעט במחסנים רובוטיים ומתוחכמים). 

דיברנו בהרחבה על השקעה בתעודות סל, במדדים, ועל הצורך בגידור מט”ח, שעולה כיום 1.5-1.3% (משקיע מוסדי במניה ישירה בחו”ל צריך לנצח לא רק את ה-S&P 500, אלא להביא בחשבון גם את עלויות הגידור וכמובן המס). האורחים תיארנו באוזנינו את סוד התשואה העודפת במרכיבי התיק השונים, בדגש על סגירת עסקאות מהירה. לשאלה על התכווצות מסוימת בתיק האלטרנטיבי, הם הבהירו כי בהחלט יש רצון להישאר ב-25-20% נכסים לא סחירים, כל עוד החלק הזה נותן תשואה טובה לתיק לשנים הבאות. עסקת נמל חיפה של מיטב לצד בנק גדול, כדוגמה שפורסמה בתקשורת, הייתה במיליארדים בפריים + 2.5% בשעבוד ראשון על כל נכסי הנמל, ב-LTV 25%. אלו בדיוק ההזדמנויות שבית ההשקעות מחפש בהסתכלות קדימה, בתקווה למצוא את התשואה הטובה, לצעוד איתה קדימה ולנצל הזדמנויות שייפתחו בהמשך.

לסקירה המלאה בוידאו

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

התמונה הכלכלית בעולם ממשיכה להציג נתונים סותרים לכאורה. מצד אחד, סימנים חיוביים של צמיחה והתאוששות (לא לכולם), ומנגד ירידה באינפלציה במרבית מדינות המערב (גם לא לכולם). אז למה אנחנו רואים שבנקים מרכזיים רבים ממשיכים במסלול ההידוק המוניטרי שלהם? רק בשבוע שעבר, שוויץ, נורבגיה ובריטניה העלו את הריבית שוב, טורקיה עשתה שינוי חד במדיניות והעלתה ריבית בחדות ל-15% אחרי עשר הורדות ריבית ברציפות. אירופה מתכננת העלאה נוספת החודש, ויו"ר הפד האמריקאי מדבר על עוד שתי העלאות ריבית נוספות השנה. מנגד, סין ממשיכה לנוע בכיוון ההפוך למגמה העולמית של הידוק מדיניות מוניטרית ודווקא הורידה את הריבית ב-0.1%. זו הורדת הריבית הרביעית שלה מאז דצמבר 2021 וכפי שזה נראה צפויות שם הקלות נוספות. גם הבנק היפני למרות האינפלציה העולה מתעקש שלא להעלות את הריבית ולהשאיר אותה ברמה אפסית. אז מה רואים בבנקים המרכזיים שרוב האנשים אינם רואים? איפה רואים שיפור ואיפה דווקא נסיגה? האם השווקים יקרים או דווקא ההיפך? הערב בוובינר הסקירה החודשית עם עמי ארביב, נציג כמה נתונים מפתיעים,נבחן את המצב בזירת המאקרו, נסביר את הדרוש הסבר וכמובן נענה על כל השאלות.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

תחום ההשקעות האלטרנטיביות צובר תאוצה בשנים האחרונות ועולה יותר ויותר לכותרות ולמודעות.

מה שאומר שהגיע הזמן לערוך הכרות עם ה״אפל״ ה״מיקרוסופט״ וה- ״גוגל״ של התחום.

הכוונה היא לענקיות של התחום, חברות ניהול הנכסים כמו אפולו, קרלייל, קיי.קיי.אר ועוד, שמתפעלות ומנהלות את קרנות ההשקעה הגדולות בעולם בתחומי האקוויטי והחוב הלא סחירים.

עם האורח שלנו הערב אלכס זיסר, שותף מנהל בניו-ווסט

מבין למה בדיוק אנחנו צריכים את העוחם הפרטי, נכיר מקרוב את הענקיות של התחום, סוגי הפעילויות שלהם, וכל מה שמעניין לדעת ולהבין,

וגם,

נגלה דרך חדשה בה כל משקיע יכול להיחשף לקרנות ההשקעה שהיו עד היום זמינות אל ורק למשקיעים מוסדיים או אינדיבידואלים עשירים.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

הריבית זינקה, התחרות מול האג"ח גדלה, וקשה יותר להגיב מהר למשיכות בעזרת כסף חדש. למה בכל זאת ממליצים בטריא למשקיעים להישאר, ומה הם צופים למי שיקשיב?

מה קורה בפלטפורמת מימון ה-פי2פי הגדולה בישראל? טריא עלתה לאחרונה לכותרות בהקשרים פחות חיוביים, עם תלונות של משקיעים שמנסים ולא מצליחים למשוך את הכסף. האם מדובר בבעיית נזילות נקודתית, או במשהו עמוק יותר? כדי לברר את הסוגיה, ולהבין טוב יותר את המודל, הזמנו שלושה מראשי טריא – אייל אלחיאני, המנכ”ל ואחד המייסדים; דודו זקן, יו”ר ועדת ההשקעות, לשעבר המפקח על הבנקים; ויאיר בן דוד, מנהל תחום תאגידים. ייאמר לזכותם שמרגע שביקשנו, הם לא היססו ובאו מיד.    

טריא, הזכירו לנו האורחים, הייתה אלטרנטיבה מצוינת להשקעה בעולם של ריביות אפסיות. במשך 9 שנים היא העמידה יותר מ-650 מיליון שקל לחוסכים כמעט בכל סכום, עם תיק ללא מינוף וסולידי מאוד: קרוב ל-100% ממנו עם בטוחות, כשביותר מ-82% מדובר בנדל”ן בישראל בשעבוד ראשון ו-אל.טי.וי ממוצע של 50% (על כל שקל השקעה יש נכס בשווי 2 שקלים), וכשכל משקיע יכול לראות בשקיפות ובכל רגע נתון איפה הכסף. גודל התיק כולו הוא כ-3.5 מיליארד שקלים, כשטריא יצרה מהיום הראשון שוק משני: אם משקיע רוצה למשוך את כספו, משקיע חדש נכנס בנעליו באותו הסכום וממשיך את התיק. 

המודל נשען על יתרון מובנה שיש לטריא על פני הבנקים, אשר להם קשה יותר להגיב במהירות בחיתום, למשל מול קבוצות רכישה או במקרה של רצון לחלץ במהירות הון מנכס לא משועבד. הריביות על ההלוואות בטריא מתעדכנות אחת ל-3 שנים. כעת היא השיקה מספר מוצרים חדשים, וגם את “טריא קרדיט” שנושאת תשואה גבוהה בהרבה.

עם ערן קלינסקי ויואב קדוש

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

זה מכבר בית ההשקעות מור סיפק כמה כותרות מעניינות לגבי הדרך בה הוא בוחר להתאים את החשיפה שלו לשווקים השונים בעקבות המצב בשוק הישראלי ובהתאם מצב במדינת ישראל בכלל

עכשיו,אם ובלי קשר

המנהג שלנו הוא להנגיש לכם את מנהלי ההשקעות הבכירים ביותר בקרב הגופים שמנהלים את הכסף שלכם, כדי שתהייה לכם הכרות מעמיקה יותר עם הפרסונות, צורת החשיבה שלהם, הדרך בה הם מעלים רעיונות השקעה והתחומים שהם מאמינים בהם.

הצירוף של שתי הסיבות הללו הוא הזדמנות מצויינת עבורכם לבוא ולהכיר את צוות ההשקעות הבכיר של מור.

מארחים ערן קלינסקי סמנכ"ל ההשקעות במור

ויואב קדוש, סמנכ"ל השקעות לא סחירות במור

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

לסקירה המלאה של עמי ארביב, אנליסט וראש תחום הדרכה
https://www.youtube.com/watch?v=8pRp6tMe2qY&lc=Ugz1_jc7A0mZu1cd7zZ4AaABAg&ab_channel=Investor360

נתוני האינפלציה מתעתעים בנגידי הבנקים, מצד אחד האינפלציה דביקה ומסרבת לרדת, ומצד שני, הריביות כבר גבוהות ועלולות להוביל למיתון. אפשר לראות זאת בגרמניה שם אינפלציית הליבה עומדת כבר כמה חודשים סביב 5.8%, הריבית עומדת רק על 3.75% וצריכה להמשיך לעלות, אבל הכלכלה מגמגמת ויש התכווצות בתוצר הגולמי כבר שני רבעונים רצוף, שזו ההגדרה המקובלת למיתון. מצב כזה של אינפלציה ומיתון נקרא סטגפלציה והוא מסוכן מאוד, כי קשה מאוד לצאת ממנו. אם יעלו עוד ריבית יחנקו את הכלכלה ואם לא יעלו האינפלציה עלולה להמשיך לזנק. במצב כזה הנטייה הטבעית היא להיאחז בחדשות טובות כמו למשל שאינפלציית הליבה בכל גוש האירו דווקא מראה ירידה כבר חודשיים. אז אולי הפתרון הוא דווקא להוריד ריבית כדי לשחרר קצת אוויר לכלכלה המקרטעת כמעט ללא צמיחה? זה קצת כמו זינוק בעלייה ברכב עם גיר ידני. צריך ללחוץ על דוושת הדלק ובמקביל לשחרר בזהירות את המצמד, עד שהרכב רועד, ואז לשחרר את בלם היד ולהגביר את הלחיצה על דוושת הדלק. אם לא עושים זאת נכון הרכב יכבה או יתדרדר לאחור. תרגול טוב בנסיבות שונות משפר מאוד את הביצוע. השאלה אם נגידי הבנקים שחלקם חווה זאת ללא ניסיון וללא תרגול קודם, יצליחו לזנק בעלייה ולא לכבות את הרכב או לדרדר אותו לאחור? חוץ מזה יש עוד עומס חדשות ואירועים בארץ ובחו"ל והערב בוובינר הסקירה החודשית המסורתית עם עמי ארביב, ננתח את מצב השווקים המאתגר מאוד, ונציג את הכלים הנדרשים להבנת המצב ולקבלת החלטות.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

אחרי שנים לא פשוטות המשקיעים חוזרים ללטוש עיניים לסין ואנחנו נביא לכם את כל ההתפתחויות והחדשות בגיזרת השוק הסיני.

על הפרק:

‏קרב השבבים מול ארה״ב, ההשתלטות על שוק הרכב החשמלי (והאם לאילון מאסק יש ממה לחשוש) הדוחות של טנסנט, הפירוק של באבא, ועוד… 

האורח שלנו הערב יהיה יובל וינרב, מייסד שותף, Krystal Eight מהפודקאסט "להבין את סין", 

ויחד איתו מצא לס

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

כולנו מעדיפים להמנע מלדבר על המצבים הקשים בחיים ומהסיבה הזו רבים מאיתנו נתפסים לא מוכנים בשעת משבר. את הפרק היום נקדיש להכנה להתמודדות למצבים האלו, פרק שעלול להיות קשה לצפייה ועיתים טכני אבל מאוד חשוב.

יפוי כח מתמשך הוא כלי משפטי יחסית חדש (כ- 5 שנים)  ששינה באופן מהותי את האפשרות של כ"א מאיתנו להחליט כיצד יתנהלו חייו ומי יקבל החלטות עבורו כאשר הוא עצמו כבר לא יוכל/יתקשה לעשות זאת (חוק הכשרות מגדיר זאת "אינו מבין בדבר").

אם בעבר האפוטרופוס היה זה שמחליט עבורנו, לא עוד.

כיום אנו הם אלו שמחליטים עבור עצמנו ואנו יכולים לדעת ולתכנן מראש איך החיים שלנו ייראו כשלא נוכל להחליט. ניתן למנות מיופה כוח ל:

1. עניינים רכושיים - מתייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם.

2. עניינים אישיים - מתייחס לרווחתו האישית של האדם (צרכיו היומיומיים, מקום מגוריו, ענייניו הנפשיים/החברתיים אך למעט עניינים רכושיים).

3. עניינים רפואיים.

 היום נלמד איך עושים את זה. נדבר גם על צוואות, על הבעת רצון, ועל מצביים משפטיים שונים כמו ״החולה הנוטה למות״ אל כל אלו ניתן להתכונן מבעוד מועד. מי שתעזור לנו להתמצא במבוך המשפטי הזה היא דנה טפר, עו״ד, מגשרת ועובדת סוציאלית, סגנית ראש תכנית בניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית ר״ג. דנה מדברת על הנושא כשליחות והיא תגיע אלינו לאינווסטור לייב כדי להפיץ את הידע החשוב הזה.

עם אורלי גרופר, שותפה במוביליטק קפיטל

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

https://investor360.co.il/landing/what-next/

לפני כ-5 שנים כולנו היינו בטוחים שמכוניות חשמליות יהיו הבלעדיות על הכביש, ונהיגה אוטונומית תהיה נפוצה כבר ב-2021. רק שהמציאות הוכיחה אחרת. אנחנו אומנם רואים אחוזים ניכרים של מכוניות חשמליות, אך הרוב עדיין לא ויש לא מעט בעיות תשתית, ומכוניות אוטונומיות רואים רק במהלך נסיעות ניסוי. כך שאפשר להגיד שחזון המכונית החשמלית האוטונומית מתעכב. מדוע? ומתי אנחנו צפויים לראות מכוניות אוטונומיות עולות על כבישי ישראל? ועד שיתממש חזון הרכב האוטונומי, אילו פתרונות תחבורה אנחנו צפויים לראות נכנסים לשימוש? רכבים חשמליים, קורקינטים ורכבים שיתופיים, ואפילו רחפנים. הערב בשמונה נערוך עדכון על מצב שוק התחבורה העתידי - האתגרים וההזדמנויות

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

https://investor360.co.il/landing/what-next/

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

https://investor360.co.il/landing/what-next/

שאלון שיפור דמי הניהול
https://investor360.co.il/forms/pension-savings/
אחרי ניקיונות החג וסדר פסח, הגיע הזמן לעשות סדר בתיק ההשקעות. נחזור להנחות הבסיס בבניית התיק ונבחן האם הן עדיין מתקיימות, או שתנאי השוק השתנו וצריך לעשות שינויים? נבחן את הפיזור בין הגופים ואת הסיבות שגרמו לנו להשקיע בכל גוף וגוף? האם הן עדיין מתקיימות? נסקור את המינופים והמשכנתאות לאחר עליית הריבית, את החשיפה לארץ לעומת חו״ל וגידור מט״ח, את המכשירים הפיננסים השונים ואת החשיפה לנדל״ן בתנאי השוק המשתנים. נדבר גם על ה״מכות״ וההטיות הפסיכולוגיות שעלולות להוביל אותנו למסקנות שגויות לגבי ההשקעות שלנו. מיהו משקיע חכם? תם, וזה שאינו יודע לשאול?

לינק לכתבה והסקירה החודשית המלאה בוידאו - 
https://investor360.club/webinar020423/

אם ננסה לתמצת את תחושות המשקיעים בעולם אז מדובר בתערובת של חששות ממיתון קרוב בעולם וממשבר הבנקים שעוד עלול להוביל למשבר חוב, תוסיפו לזה חוסר וודאות לגבי האינפלציה, הריבית הגבוהה והמצב הגיאו פוליטי העולמי, ותקבלו הצהרה של הבנק העולמי על חשש מ"עשור אבוד" בפתח. למשקיעים בישראל מתווספות גם החששות ממשבר חוקתי שכרגע מנסים להרגיע, אבל תוך המשך המחאה. מצד שני, אם המצב כל כך גרוע, למה הבורסות לא מתרסקות ודווקא מראות סימני התאוששות? בוובינר הסקירה החודשית שלנו עמי ארביב יסביר ויבאר מה קורה מאחרי הקלעים של הכלכלה, מה באמת הסיכונים ממשבר הבנקים, למה תשואות האג"ח בארה"ב ירדו בחדות, האם אנחנו אכן בדרך למיתון עוד השנה והאם עקום התשואות בישראל מנבא גם הוא מיתון בקרוב? כמובן שנדבר גם על מה שקורה בסין ובאירופה, איזה שינויים בהקצאת הנכסים עושים מנהלי הקרנות הגדולים בעולם ונקנח בסיפור מאחורי תקרת החוב בארה"ב שיגיע שוב לכותרות בקרוב ובעוצמה רבה. בקיצור הרבה דברים מעניינים וחשובים. הצטרפו אלינו

המרדף אחר השקעות טרנדיות או כאלו שבסיכון גבוה, ללא מחקר מקיף, הוא אחד מהטעויות הנפוצות שמשקיעים מבצעים. וכן - זה קורה גם למקצועני השקעות כמו יועצים ואנליסטים.בוובינר הקרוב שלנו, "זיהוי הזדמנויות השקעה חכמות", נסקור מאפייני מפתח של השקעות חכמות, נדון באסטרטגיות המשולבות בבינה מלאכותית לזיהוי והערכת השקעות פוטנציאליות, ונשתף חוויות וידע בהימנעות מטעויות נפוצות וצמצמום הסיכון.

מארחים את פרופ רועי רייכרט ושחר כהןצ׳אטג׳יפיטי והקרב בין גוגל למיקרוסופט - מי המנצחים והמפסידים ממהפיכת ה- בינה מלאכותית יוצרת? הערב אנו מארחים את שחר כהן, מייסד ושותף מנהל לוסיד קפיטל, קרן גידור המתמחה בהשקעות טכנולוגיות, ואת רועי רייכרט, פרופסור לעיבוד שפה טבעית ולמידה חישובית, הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון ומדען ראשי ב-״סורידאטא״ לשיחה מרתקת על קרב הטיטאנים שמתחולל ממש ברגעים אלו בין גוגל, שהייתה עד לא מזמן (ואולי עדיין) ענקית החיפוש הבלתי מעורערת של הרשת, לבין הכוח העולה של צ׳אטג׳פיטי מבית היוצר של מיקרוסופט שמתחיל לכרסם בעליונות של גוגל. רק לפני כמה שבועות הוא הגיח בסערה לאוויר העולם וכבש את לב התעשייה, וכבר גרם לירידה דו ספרתית בשווי המניה של גוגל. האם יש כאן קשר ישיר? האם זו היא הטכנולוגיה המשבשת שתסיים את עידן גוגל כרשת החיפוש המובילה? ומה עם שאר התחומים של בינה מלאכותית יוצרת כמו הפיכת טקסט לתמונות, וידאו וסאונד? מי המנצחות ומי יהיו המפסידות הגדולות מפרץ היצירתיות והיעילות שיכה גלים בעולם בשנים הקרובות. ההתלהבות מהכלים החדשים כבר מתפשטת ברחבי העולם כאש בשדה קוצים, ואנחנו נעניק לכם את הזוית של המשקיעים יחד עם האורחים המרתקים שאספנו עבורכם השבוע.

לתיאום פגישה עם צח

https://forms.gle/5wX5iJxBXGp38n8X6

הגיע הזמן לשיחה השנתית שלנו עם עדי גורל וצח איציק, כדי לשמוע מהם עדכון על הנעשה בשטח בשוק הנדל״ן האמריקאי. אחרי ששנת 2021 אופיינה בעליות מחירים חדות, שנת 2022 החזירה קצת את המשקיעים אחורה, ויצרה תנאים חדשים בשוק, גם מבחינת עלויות המימון המשפיעות גם על היזמים וגם על הרוכשים, וגם מבחינת הביקוש וההיצע. אז הערב אנחנו נתעדכן במצב הנוכחי, ומה הצפי לשנה הקרובה. למי שלא מכיר, עדי גורל הוא אחד ממשקיעי הסינגל פאמילי הוותיקים והגדולים בארה"ב. הפעילות שלו החלה עוד בשנות ה-80 והטראק רקורד שלו כולל מעל 10,000 עסקאות. תמיד מרתק לשמוע אותו מדבר. צח איציק, מנהל קהילת ״לצאת מכלוב הזהב״ ומנחה הפודקסט ׳השקעות להייטקיסטים׳, פועל כבר 17 שנים כמשקיע פרטי ומלווה ישראלים המשקיעים בבתים פרטיים בארה״ב, והוא יתן לנו את הזוית שלו בנוגע למה מה שעובר על הישראלים שמשקיעים בנדל״ן אמריקאי. לשניהם ידע עצום ונסיון רב.

לינק לקהילה: https://www.facebook.com/groups/kluvzahav

לינק לאתר ״להתעשר ולא במקרה״ https://predictablewealth.co.il