בנק ישראל - הצד השלישי של המטבע

פרק למתקדמים: אחרי שבפרקים הקודמים הדגשנו כמה חשובה השמירה על יציבות המחירים, אנחנו שואלים מדוע יעד האינפלציה שנקבע לבנקים המרכזיים בעולם הוא לחתור לעליית מחירים שנתית של 2% (בממוצע) - ולא לדאוג לכך שהמחירים יישארו ללא שינוי.  

מאחר וזו שאלה שיש לה לא מעט תשובות - חלקן שגויות, חלקן מורכבות - החלטנו להקדיש לה פרק שלם.

והנה הסילבוס: רשימת ההפניות לכל הפרסומים שמוזכרים במהלך הפרק. 

פרק הפודקאסט עם ארי קוטאי על קשב ואינפלציה

https://open.spotify.com/episode/5UEZh9ysGpYj4Dk85gophu?si=erjMRgYURs-0aaZQ6dGPlA

סקירה על יעד האינפלציה בישראל ובעולם

            https://www.boi.org.il/media/kczh5mtx/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-1.pdf 

ניו זילנד והולדת יעד האינפלציה

https://www.cfr.org/blog/history-and-future-federal-reserves-2-percent-target-rate-inflation-0

"שמן בגלגלי הכלכלה" - אוקראינה (ראו חלק 55, עמוד 20)

https://cepr.org/system/files/publication-files/188070-post_war_macroeconomic_framework_for_ukraine.pdf

דוח וועדת בוסקין (1996) בנושא הטיות מדידת האינפלציה

https://www.ssa.gov/history/reports/boskinrpt.html

סימפוזיום ברוקינגס מ-2019 על יעד האינפלציה האופטימלי - 2? מעל? מתחת?

https://www.brookings.edu/events/should-the-fed-stick-with-the-2-percent-inflation-target-or-rethink-it/

אחרי שדיברנו בפרק הראשון על האינפלציה - בפרק הזה נדבר על הבנקים המרכזיים:

המסע מתחיל בשבדיה עם הבנק המרכזי הראשון, עובר לאנגליה של מלחמת העולם הראשונה ומשם לארה"ב, למשבר הפיננסי שהוביל להקמת הפדרל רזרב.

נדבר עם ד"ר איתמר כספי, על הקשר ההיסטורי בין בנקים מרכזיים למלחמות, נסביר כיצד התפתחה ההבנה שעצמאות הבנק המרכזי היא הפתרון לסכנת אינפלציה משתוללת וכיצד ובאלו כלים משתמש הבנק המרכזי כדי לממש את המנדט שלו.   

מי את - אינפלציה?

היכן נולד המונח "אינפלציה" ומדוע הוא מטעה, כיצד נראים חיי היומיום במדינות שבהן האינפלציה משתוללת והופכת להיפר-אינפלציה, מהן דפלציה וסטגפלציה - ומדוע הן מסוכנות לא פחות. ומה הקשר בין אינפלציה ל...טיילור סוויפט. 

ד"ר איתמר כספי, מנהל היחידה לניתוח מוניטרי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, מדבר על כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על התופעה המפורסמת שמשפיעה על ערך הכסף שלנו, מכוס הקפה ועד לכלכלה העולמית.      

הקרן לאזרחי ישראל הוקמה כדי לשמר חלק מרווחי מפיקות הגז ומשאבי טבע אחרים, עבור הדורות הבאים.

הקרן, שהחלה לפעול לפני שנתיים נחשבת עדיין קטנה ביחס לקרנות הון ריבוניות כמו זו של נורווגיה, סין או איחוד האמירויות, אבל ההכנסות הצפויות לזרום לקופתה בשנים הבאות, מרווחי החברות המפיקות הגז בלבד, צפויות להגיע ל-55 עד 72 מיליארד דולר, על-פי התחזיות המעודכנות. 

לנה קרופלניק, מנהלת מחלקת הניהול של הקרן, מספרת כיצד הדאגה לדורות הבאים משפיעה על מדיניות ההשקעות של הקרן, מה היתרונות בכך שהקרן מנוהלת בבנק המרכזי ולאלו מטרות הקרן רשאית לחלק כבר היום כספים.  

למידע נוסף היכנסו לאתר הקרן לאזרחי ישראל:

https://govextra.gov.il/mof/israelcitizensfoundation/home/

האזינו לדברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, במסיבת העיתונאים שנערכה ב-8 ביולי 2024, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5%. בנוסף, התייחס הנגיד בדבריו לתחזית המקרו-כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר. 

מה משותף לפרויקטים חדשניים כמו השקל הדיגיטלי ולניהול יתרות מט"ח, קביעת השערים היציגים  וסליקת עסקאות פיננסיות במאות מיליארדי שקלים? את המערכות התומכות בכל הפעילויות האלה, מתפעלת חטיבת טכנולוגיית המידע (IT) בבנק ישראל, בראשותו של מר ליאור ג'ורג'י.

שגית עם שלם, מנהלת בחטיבה ומי שהובילה את ההאקתון הראשון שנערך בבנק ישראל בחודש מאי, מדברת בפרק על אתגרי ההפעלה של מערכות קריטיות, על מה מיוחד בהאקתון של בנק מרכזי, שילוב  טכנולוגיית AI במערכות הבנק ועוד. .    

במערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, שהחלה לפעול לפני חמש שנים, שמורים נתונים על ההתנהגות הפיננסית של מעל 6.5 מיליון אזרחי ישראל. 

ד"ר יגאל מנשה, אחראי תחום מודלים במערכת נתוני אשראי, משוחח על כל מה שחשוב וכדאי לכם לדעת על דירוג האשראי ועל האופן שבו המערכת מעודדת תחרות ותומכת בהוזלת מחירי האשראי לצרכנים. 

לקריאה נוספת ולצפייה בדוח הדיגיטלי שלכם - אתם מוזמנים להיכנס לאתר המערכת: 

https://www.creditdata.org.il/

שנת 2023 העמידה את המשק הישראלי ואת המדיניות הכלכלית במבחן.

ד"ר יובל מזר וד"ר גיא סגל, כותבי הפרק הפותח בדוח בנק ישראל, מנתחים את השפעות המלחמה, שינויי החקיקה והמחאה על יציבות הכלכלה והמשק והענפים השונים, צעדי המדיניות שננקטו ומידת הצלחתם, ההתאוששות החלקית בסוף 2023 והאתגרים המרכזיים בשנת 2024.  

להאזנה, צפייה וקריאה בדוח בנק ישראל ובחומרים הנלווים לו - לחצו על הקישור:

 https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/

האזינו לדברי נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בפתח מסיבת העיתונאים שנערכה ב-8 באפריל 2024, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5%. לאחר נאומו השיב הנגיד לשאלות העיתונאים. 

בדבריו התייחס הנגיד בין היתר לנקודות הבאות:

לקריאת ההודעה לעיתונות על החלטת הריבית והחומרים ששימשו בסיס להחלטה, לחצו על הקישור: 

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/08-04-2024/

לקריאת התחזית המקרו-כלכלית שפרסמה חטיבת המחקר, לחצו על הקישור

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/8-4-2024/

הפרק על שוק הדיור שפורסם בדוח בנק ישראל לשנת 2023 (החל מעמוד 187) מציג את ההתפתחויות המרכזיות בשנה זו בענף.

בין היתר מציינים חוקרי חטיבת המחקר כי בשנת 2023 נמשכה מגמת ההאטה שהתבטאה בירידה במספר העסקאות ובירידת מחירי הדירות, לראשונה מאז ירידתם בשנת 2018. 

החוקרים מציינים כי עם פרוץ המלחמה ירד מספר העסקאות בשוק הדיור ירידה חדה אך כבר בחודשים נובמבר ודצמבר ניכרה התאוששות. יחד עם זאת צעדי הממשלה להחלפת העובדים הפלסטינים בזרים לא נשאו עד כה פרי . בטווח הארוך האצת הכנסתן של טכנולוגיות בנייה מתקדמות עשויה להחליש את התלות של הענף בעובדים בעלי מיומנות נמוכה.

לקריאה נוספת בנושא העסקת עובדים פלסטינים בישראל  - קראו את התיבה "תעסוקת עובדים לא ישראלים לאור מלחמת "חרבות ברזל" (החל מעמוד 117). 

לקריאה נוספת בנושא הטמעת חדשנות בענף הבנייה - קראו את התיבה "הטמעת חדשנות בענף הבנייה" (החל מעמוד 203). 

במסגרת דוח בנק ישראל לשנת 2023 ניתחו חוקרי חטיבת המחקר את התפתחות ההוצאה הממשלתית לביטחון ואת החלופות לשנים הקרובות. 

הניתוח, שממצאיו פורסמו בתיבה בפרק ו' לדוח (החל מעמוד 156) העלה בין היתר, כי למרות הצרכים הדחופים של הטווח הקצר, חשוב שהממשלה תדון בהקדם בגודל תקציב הביטחון הרצוי בטווח הארוך, תוך איזון בין הצרכים הביטחוניים, מחד גיסא, והעלויות התקציביות והעקיפות של הגדלת ההוצאה הביטחונית שיושתו על המשק הישראלי, מאידך. 

, במסגרת דוח בנק ישראל לשנת 2023, בדקו חוקרי חטיבת המחקר על-סמך ניתוח מאגר מידע ייחודי את המאפיינים החברתיים והכלכליים של יישובים שפונו במהלך מלחמת "חרבות ברזל" באזור הנגב המערבי וגבול הצפון. הבדיקה כללה גם את היישובים מעלות-תרשיחא, אופקים ונתיבות  - שתושביהם לא פונו. 

הבדיקה, שממצאיה פורסמו במסגרת פרק ז' לדוח (החל מעמוד 172) העלתה בין היתר, כי קיימים הבדלים בין מאפייני האוכלוסיות הכפרית והעירונית באזורים אלה בהשכלה, בתעסוקה ובשכר, וכי למרות האיום הביטחוני התאפיינו יישובי הנגב המערבי בשנים האחרונות בהגירה חיובית (נטו) אליהם ובמיוחד לעירוניים שבהם. 

במסגרת דוח בנק ישראל 2023 בדקו חוקרי חטיבת המחקר, כיצד הגיבו משקי בית שנטלו משכנתאות או הלוואות אחרות שיש בהן חלק במסלול הצמוד לריבית הפריים להתייקרות ההחזרים בעקבות עליית ריבית בנק ישראל. 

הבדיקה, שממצאיה פורסמו בתיבה בפרק ד' לדוח (החל מעמוד 104) העלתה, כי לווים המתגוררים ביישובים המדורגים במדד כלכלי-חברתי גבוה, פרעו חלקים מהמשכנתה שלה (ובפרט את החלק שבמסלול הפריים) בשכיחות גבוהה יותר מאשר בעלי משכנתאות המתגוררים ביישובים המדורגים במדד כלכלי-חברתי נמוך. 

בנוסף, באותה התקופה, בעלי הלוואות צרכניות המתגוררים ביישובים המדורגים במדד כלכלי-חברתי גבוה, נטו בשכיחות גבוהה יותר להימנע מנטילת חוב חדש ולפרוע חובות קיימים, בעוד שאלו המתגוררים ביישובים המדורגים במדד חברתי-כלכלי נמוך נטלו חוב נוסף. 

במסגרת דוח בנק ישראל לשנת 2023, בדקו חוקרי חטיבת המחקר של בנק ישראל את הקשב (Attention) של משקי הבית לשינויי המחירים. 

הבדיקה, שממצאיה פורסמו בתיבה בפרק ג' לדוח (החל מעמוד 71), מצאה עדויות מסוימות לפיהן מאז שהאינפלציה חרגה מהגבול העליון של היעד (כלומר עלתה מעל 3%), עלה הקשב של משקי הבית לאינפלציה, והחל להתבסס קשר בין שינויי המחירים במהלך החודש, לבין ציפיות משקי הבית לאינפלציה. 

בחלקו השני של הפרק נספר על ניהול תיק יתרות מטבע החוץ של הבנק, שהיקפו הגיע בסוף 2023 לקרוב ל-205 מיליארד דולר.

נסביר את הצורך בניהול יתרות מט"ח על ידי הבנק המרכזי ובנפרד מחשבונות הממשלה, בהמשך נרחיב על אסטרטגיית ההשקעה, סוגי הנכסים שבהם מושקע התיק, שינויים שנעשו ב-2023 ונשתף ברגעים שנצרבו בזיכרון.

לקריאת דוח ניהול יתרות מטבע החוץ לשנת 2023 לחצו על הקישור:

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/75123/

מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר עוררה חשש ליציבות השקל והובילה את בנק ישראל לנקוט במהלך חסר תקדים: הקצאת 30 מיליארד דולר מיתרות המט"ח לתמיכה בשער השקל.

בחלק הראשון של הפרק נדבר על החששות והשיקולים מאחורי התכנית והאם ניתן לומר שהצליחה. בהמשך, נרחיב על הסיבות שהביאו לגידול ביתרות המט"ח בשנים האחרונות והאם לאירועי 2023 צפויה להיות השפעה על המדיניות קדימה.

לקריאת ההודעה לעיתונות על דוח השקעת יתרות מטבע החוץ לשנת 2023, הדוח המלא וחומרים נוספים שפורסמו ב-20 למרץ 2024 – לחצו על הקישור:

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/75123/

בנק ישראל משיק סדרת ספרונים לילדים בשם "כסף קטן", שנועדה ללמד מושגים ועקרונות ראשונים הקשורים להתנהלות נבונה עם כסף.

עבורנו זוהי הזדמנות לשוחח לעומק על חינוך פיננסי – למי הוא מיועד, יתרונותיו לציבור ולכלכלה, כיצד נכון ללמד ומדוע יותר ויותר בנקים מרכזיים בעולם עוברים לעסוק בנושא.

נדבר גם על במה בולטים הישראלים – לטובה ולרעה - כצרכנים פיננסיים, וגם, כמובן, עם הספרונים. שיחה עם ורד יפת, מנהלת קשרי קהילה בבנק ישראל והאחראית על

תחום החינוך הפיננסי בבנק וד"ר מאיה הרן-רוזן, חוקרת התנהגות פיננסית מחטיבת המחקר של הבנק.

קישור להודעה לעיתונות על פרסום סדרת ספרוני "כסף קטן"

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/05-03-2024/

קישור לעמוד הספרונים באתר בנק ישראל (להורדת ספרונים דיגיטליים ולהזמנת ספרונים מודפסים)

https://www.boi.org.il/information/community-relations/small-moneyar/

האזינו לדברי נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בפתח מסיבת העיתונאים שנערכה ב-26 בפברואר 2024, על החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5 אחוזים, ולמסיבת העיתונאים שנערכה לאחר דברי הנגיד.

בדבריו התייחס הנגיד, בין היתר, לנקודות הבאות: 

לקריאת ההודעה לעתונות על החלטת הריבית והחומרים הנלווים ששימשו כרקע להחלטה, לחצו על הקישור:

 https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/26-02-2024/

מה סוד היציבות שהפגינו הבנקים והמערכת הפיננסית מאז פרוץ המלחמה? היכן בכל זאת הסיכון עלה? הצרות של ענף הבנייה, ההתאוששות בבורסה וכיצד מתייחסים השווקים הפיננסיים בעולם לדירוג האשראי של מדינת ישראל. וגם, איך מודדים בבנק ישראל את יציבות המערכת הפיננסית.

שיחה עם ד"ר נועם מיכלסון, כלכלן באגף הפיננסי בחטיבת המחקר, ומכותבי דוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2023.

לקריאת הדוח המלא וההודעה לעיתונות - לחצו על הקישור:

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/31-01-2024/

לאחר שנתיים של אינפלציה גבוהה, חזרה רמת האינפלציה בישראל בינואר 2024 לתחומי היעד שקבעה הממשלה. בנק ישראל, שנמנע מלשנות את שיעור הריבית בחודשי המלחמה הראשונים, הוריד את הריבית בינואר ברבע אחוז ל-4.5%. ד"ר סיגל ריבון ראש האגף המוניטרי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, מתארת את השיקולים המרכזיים מאחורי החלטות הבנק ומהלכיו, מסבירה כיצד השפיעה המלחמה בדרכים מנוגדות על האינפלציה ומדברת על התרחישים להמשך השנה.

כיצד נראית כלכלת ישראל שלושה חודשים לאחר ה-7 באוקטובר?

210 מיליארד שקל - זוהי העלות התקציבית המשוערת של המלחמה, נכון לחודש ינואר 2024, על-פי התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר של בנק ישראל.

כיצד נקבע תג המחיר של המלחמה? אלו ענפים ואוכלוסיות נפגעו במיוחד? האם המשק התאושש בדצמבר? מדוע ההייטק אינו מושך הפעם את הכלכלה? ממה נובע הצורך בביצוע התאמות בתקציב ומדוע חשוב כל-כך לשכנע את השווקים והמשקיעים בעולם שהחוב של מדינת ישראל נמצא תחת שליטה.

שיחה עם ד"ר איל ארגוב ראש אגף מקרו ומדיניות בחטיבת המחקר של בנק ישראל. 

לקריאת התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר לחודש ינואר 2024:

https://e-umb.boi.gov.il/publications/regularpublications/staff-forecast/macro010124/

האזינו לדברי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון על החלטת הוועדה המוניטרית מיום 01.01.24 להוריד את שיעור הריבית ב-0.25% ל-4.5%, ולמסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר הצהרת הנגיד. 
בדבריו התייחס הנגיד, בין היתר, לנקודות הבאות:
* למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות על הפעילות הריאלית. מידת אי-הוודאות לגבי היקף ומשך הלחימה הצפויים גדולה מאוד, וזו משליכה גם לגבי מידת הפגיעה בפעילות.
* ניכר כי קצב האינפלציה מתמתן. הציפיות מהמקורות השונים הן לכניסה ליעד ברבעון הראשון של השנה.
* בשווקים הפיננסיים ניכרת התאוששות לאחר הירידות בתחילת המלחמה. מאז החלטת הריבית הקודמת השקל התחזק מול הדולר ב-2.7%, מול האירו ב-1.7% ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי ב-2%.
* חטיבת המחקר מעריכה כי התוצר יצמח בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 ב-2%, ובשנת 2025 ב-5%. לאור המלחמה התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות, גם בנוגע להחלטות שתקבל הממשלה לגבי ההתמודדות התקציבית עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים ממנה.
* האינדיקטורים לפעילות הכלכלית ומצב התעסוקה מצביעים על התאוששות הדרגתית לאחר הירידה החדה שהתרחשה עם פרוץ המלחמה, אך שוררת שונות רבה בין ענפי המשק.
* בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד מדד מחירי הדירות ב-1.3%. היקף הפעילות בשוק הדיור מוסיף להתמתן וישנם קשיי פעילות בענף נוכח המלחמה.
* בשוק האשראי, נמשכת מגמת ההאטה באשראי הבנקאי לעסקים ולמשקי הבית, במקביל להאטה הכללית של הפעילות במשק.

לקריאת ההודעה לעיתונות על החלטת הריבית והחומרים הנלווים ששימשו ברקע ההחלטה:
 https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/01-01-24/

כיצד מביאים למקבלי ההחלטות נתונים על מצב המשק בתקופת מלחמה, ומהן היכולות שמאפשרות להתריע על התפתחות סיכונים בתחום המשכנתאות. וגם, מה החליף את הגרף, וכיצד בנק ישראל משתלב במהפכת המידענות, הבינה המלאכותית והביג דאטה. שיחה עם שלי רייס מנהלת אגף הלקוחות בחטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל.

האזינו לדברי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון על החלטת הוועדה המוניטרית מיום 27.11.23 להשאיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.75%, ולאחר דבריו למסיבת העיתונאים. 
בדבריו מתייחס הנגיד, בין היתר, לנקודות אלה:

* למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים. מידת אי-הוודאות לגבי עומק ומשך הלחימה הצפויים גדולה מאוד, וזו משליכה גם לגבי מידת הפגיעה בפעילות.
* הכלכלה הישראלית איתנה והשכילה בעבר להתאושש מתקופות קשות. האינדיקטורים בחלוף מספר שבועות של מלחמה, נראה כי המשק מצוי בתהליך התאוששות כלכלית בחלק מרכיבי הפעילות.
* האינפלציה התמתנה אך עודנה נמצאת מעל היעד. הציפיות והתחזיות לאינפלציה מצויות בתוך היעד.
* לאחר פיחות חד בשבועות הראשונים של המלחמה, חל ייסוף חד, ושער השקל חצה כלפי מטה את רמתו ערב המלחמה. 
* חטיבת המחקר הפחיתה את תחזית הצמיחה ולהערכתה התוצר יצמח ב-2% בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024. התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות וכוללת 
* הערכה כי הוצאות הממשלה בגין המלחמה ייסתכמו בכ-160 מיליארדי ש"ח . יחס החוב לתוצר בשנים 2023 ו-2024 צפוי לעמוד על כ-63% וכ-66% בהתאמה.
* היקף הפעילות בשוק הדיור מוסיף להתמתן וישנם קשיי פעילות בענף לאור המלחמה. 
* בשוק האשראי, מגמת האטה נרשמה באשראי הבנקאי לעסקים קטנים וזעירים.

לקריאת ההודעה לעיתונות שפרסם בנק ישראל:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/b27-11-23/

לקריאת התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר לחודש נובמבר 2023
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/27-11-23/

פתרונות התשלום והגנות הסייבר החדשים לעסקים, הגברת התחרות ע"י השחקנים שעומדים להיכנס לשוק, השפעת המלחמה על חברות בינ"ל המתעניינות בישראל, ולמה חשוב לדאוג לשמר את היציבות וחוסןשל הכלכלה ליום שאחרי המלחמה – שיחה עם מר עודד סלומי, חבר הנהלה ומנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל.
לקריאת ההודעה לעיתונות שפרסם בנק ישראל על סט הצעדים לקידום שוק התשלומים ומענה לצרכי השוק בעת מלחמת חרבות ברזל

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/19-11-23/

שבוע לאחר מתקפת הטרור הרצחנית ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, פרסם בנק ישראל מתווה מקיף של הקלות, אשר אומץ על ידי כל הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. המתווה נועד לסייע לקבוצות אוכלוסייה שונות להתמודד עם השלכות המלחמה. במקביל נפתח מוקד החירום של הפיקוח על הבנקים במטרה לסייע לכל מי שזקוק לעזרה בהתנהלות מול המערכת הבנקאית. מהן ההקלות ואיך ניתן לממש אותן, מהם יתרונות המוקד ואלו בעיות ניתן לפתור באמצעותו ונושאים רבים נוספים – בכל אלה עוסק הפרק.   
משתתפים: טל הראל מתתיהו, ראש מטה המפקח על הבנקים.
עינב הכט-עמיר מנהלת היחידה לפניות הציבור ולבקרה צרכנית הפיקוח על הבנקים

לפנייה למוקד החירום 02-6552680 או כוכבית 9086
לתוכן נוסף על המתווה באתר בנק ישראל:

https://www.boi.org.il/bank-of-israel/iron-swords/boi-outline-banks/

האזינו לדברי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון על החלטת הוועדה המוניטרית להשאיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.75% הנגיד מתייחס בדבריו בין היתר לנקודות אלה:

 https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/a23-10-23/

התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, אוקטובר 2023

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/c23-10-23/

מהו מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC), מדוע הבנקים המרכזיים בעולם בוחנים את הנפקתו וכיצד הוא עשוי לשנות את האופן בו אנו משלמים, ולאפשר חדשנות, יעילות ונוחות לכולנו. שיחה עם יואב סופר, מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל

העתיד כבר כאן: אמצעי התשלום הדיגיטליים (אפליקציות תשלומים, ארנקים דיגיטליים) מצטרפים למזומן, לשיק ולכרטיס האשראי - כיצד זה קורה, ומה צפוי בתחום התשלומים בשנים הקרובות? שיחה עם עודד סלומי, חבר הנהלה ומנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל.

מיהן הנשים המופיעות על-גבי שטרות הכסף של מדינת ישראל, כיצד מתקבלת ההחלטה על הנצחת אישים על-גבי שטרות ומה מספרת האישה היחידה בישראל שהונצחה על גבי שטר (50 ל"י) בעודה בחיים. משתתפים: רווית דקל, מנהלת ואוצרת מרכז המבקרים של בנק ישראל; צרויה (שקדי) רונן. 

האמנם יש מגמת ירידה בשימוש במזומן? מאיזה חומר עשויים השטרות? אלו שטרות מחזיקים זמן רב יותר ואלו בשימוש נרחב יותר? מדוע נדרשים 11 סימני ביטחון? שיחה על סודות הכסף המזומן עם ליאור ליכטמן, מנהל אגף ההנפקה ועם אמיר ספרנוביץ', מנהל אגף ניהול המזומנים במחלקת המטבע של בנק ישראל

סיפורו ההיסטורי של השקל - החל מסיפור רכישת מערת המכפלה המקראי, דרך שיבת ציון, החשמונאים, המרד הגדול ברומאים, ספרו של הרצל "מדינת היהודים" ולבסוף הבחירה בכנסת ב"שקל" כשמו של המטבע הישראלי בשנת 1969. משתתף: ד"ר יואב פרחי, יועץ הבנק למטבעות עתיקים.

בחלקו השני של הפרק, אנו מרחיבים בנושאים הקשורים לתהליך החלטת הריבית: כיצד מועברים השינויים בגובה הריבית למערכת הבנקאית ולציבור ומהם האתגרים הכרוכים בהכנת תחזית חטיבת המחקר. בנוסף נשמע חוויות ורשמים מדיוני הוועדה המוניטרית. משתתפים: מימי רגב, מנהלת יחידת שוק הכספים והנזילות, חטיבת השווקים; ד"ר אלון בנימיני מנהל יחידת המודלים, חטיבת המחקר; אסף זילברשטיין, כלכלן ביחידת מעקב וניתוח, חטיבת השווקים; דנה אורפיג, כלכלנית באגף המוניטרי, חטיבת המחקר. 

חלקו הראשון של הפרק, חושף את תהליך קבלת החלטת הריבית, החל משלבי ההכנות והדיונים ועד לפרסום ההחלטה ומסיבת העיתונאים, באמצעות שיחות עם מנהלים ועובדים המעורבים בתהליך וקולות מתוך האירועים המרכזיים. משתתפים (לפי סדר הופעה): ד"ר אלון בנימיני, מנהל יחידת המודלים בחטיבת המחקר; נועם זונטג, כלכלן באגף מקרו חטיבת המחקר; אסף זילברשטיין, כלכלן ביחידת מעקב וניתוח חטיבת השווקים; אורי ברזני מנהל אגף דוברות והסברה כלכלית, מחלקת תקשורת הסברה וקשרי קהילה; ערד מאי מרכז הוועדה המוניטרית.

צגת העונה הראשונה של הפודקסט והסיפור על מטבע הזיכרון לזכר אילן רמון ז"ל ששימש השראה לשם הסדרה. משתתפים: נורית פלתר איתן, מנהלת מחלקת תקשורת הסברה וקשרי קהילה וד"ר צדוק עלון לשעבר מנהל מרכז המבקרים של בנק ישראל.